חומר רקע
הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4) (סמכות בין-לאומית בתביעה לגירושין) – נוסח מוצע לישיבה בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת - 5/6/2018 - מעודכן
4א1. (א) בלי לגרוע מסמכויות השיפוט לפי סעיף 1 וסעיף 4א, לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעת גט לפי דין תורה שהגישה אשה יהודיה כנגד אישה היהודי, אף שלא מתקיימות לגביהם הזיקות המנויות בסעיף 4א(א), ובלבד שבני הזוג נישאו [בטקס נישואין] על פי דין תורה ומתקיים אחד מאלה:
(1) במקום מושבו של הנתבע או במקום מושבה של התובעת אין בית דין שבפניו ניתן לערוך גט לפי דין תורה מחוץ לישראל (להלן – בית דין מחוץ לישראל);
(2) בית דין מחוץ לישראל קבע שהאיש יתן גט לאשתו, ואולם על אף מאמץ סביר לאכוף את החלטת בית הדין באמצעים המשפטיים והדתיים הקיימים באותה מדינה – הגט לא ניתן במשך תקופה של ששה חודשים מיום שקבע בית הדין כאמור;
(3) האשה הגישה בקשה לעריכת גט לפי דין תורה לבית דין מחוץ לישראל – והאיש לא התייצב בפני בית הדין במשך תקופה של חודשיים מיום שזומן על ידי בית הדין כאמור.
לעניין סעיף קטן זה - קיבלה האישה גט בבית דין מחוץ לישראל או הגישה בקשה לעריכת גט בבית דין כאמור - לא תישמע טענה כי אין בית דין שיכול לערוך גירושין לפי דין תורה.
(ב) לא ידון בית דין רבני בהליך כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
(1) כתב התביעה הומצא לנתבע בישראל;
(2) אם בני הזוג נישאו גם על פי הדין החל במדינת חוץ – בני הזוג גרושים לפי אותו הדין; ואולם, אם התקיימו נסיבות מיוחדות המקשות על עריכת גירושין כאמור במדינת חוץ, די בכך שהוגשה תביעה לגירושין לבית משפט מוסמך במדינת חוץ, והתובע פעל בשקידה ראויה לשם עריכת הגירושין כאמור.
(ג) הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף זה לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג.
(ד) נערך דיון בבית הדין הרבני ונוכח בית הדין כי לא התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) – ימחק את התביעה לאלתר.
(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים בגירושין.
4ב1. (א) הוגש לבית דין רבני הליך לתביעת גט לפי דין תורה כאמור בסעיף 4א1, והנתבע נוכח בישראל, יקבע בית הדין הרבני מועד לדיון בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבוע ימים מיום המצאת התביעה לנתבע בישראל.
(א1) החלטת בית הדין הרבני בהליך כאמור בסעיף קטן (א) תינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים ממועד הדיון כאמור באותו סעיף קטן; ואולם בנסיבות חריגותומטעמים שיירשמו, רשאי בית הדין ליתן את החלטתו לא יאוחר מ-60 ימים מהמועד האמור.
(ב) על אף הוראות סעיף 4(א)(1) ו-(2) לחוק קיום פסקי דין של גירושין, קבע בית דין רבני בפסק דין או בהחלטה (להלן – פסק דין) כי על הצדדים להתגרש, או שאישר הסכם גירושין ונתן לו תוקף של פסק דין, והנתבע נמצא בישראל במועד מתן פסק הדין, יקבע מועד לסידור גט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום מתן פסק הדין.
(ג) ניתן פסק דין לגירושין, למעט פסק דין המאשר הסכם גירושין, ולא סודר הגט במועד שנקבע לפי סעיף קטן (ב) והתנבע נמצא בישראל, יחולו לגביו הוראות חוק קיום פסקי דין של גירושין, בשינויים אלה:
(1) בסעיף 3 –
אחרי סעיף קטן (ב) יקראו –
"(ג) ציווה בית דין רבני על מאסר כפיה של נתבע שמקום מושבו מחוץ לישראל, תימסר הודעה מיידית בכתב לנשיא בית הדין הרבני הגדול על מתן הצו והוא יהיה רשאי לבטל את המאסר או לקבוע כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון.
(2) בסעיף 4 –
(א) בסעיף קטן (א)(1), במקום "לא יאוחר מ-45 ימים" יבוא "לא יאוחר מ-14 ימים" ו-"בתוך 45 ימים" יקראו "בתוך 14 ימים"
(ב) בסעיף קטן (א2), במקום "לא יאוחר מ-21 ימים" יקראו "בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבוע ימים";
(ב1) בסעיף קטן (ב), אחרי "ובהתחשב בין היתר" יקראו "במקום מגוריו";
(ג) בסעיף קטן (ג1) –
(1) בפסקה (1), במקום "בתוך 90 ימים" יקראו "בתוך 14 ימים";
(2) בפסקה (2), במקום "בתוך 45 ימים" יקראו "בתוך 14 ימים";
(3) בפסקה (3), במקום "בתוך 15 ימים" יקראו "בהקדם ולא יאוחר משבוע ימים";
(3) בסעיף 4א –
(א) בסעיף קטן (ב), במקום "בתוך 21 ימים" יקראו "בתוך שבוע ימים" ובמקום "60 ימים" יקראו "בתוך 21 ימים";
(ב) בסעיף קטן (ג)(1) ו-(2), במקום "בתוך 60 ימים" יקראו "בתוך 14 ימים".
שינויים עיקריים בנוסח המוצע לעומת הצעת החוק הממשלתית
תנאי הסמכות הבינלאומית (4א1 בנוסח החדש, היה 4ב1)
1. האפשרות לפתוח הליך בבית הדין הרבני כשלא מתקיימות הזיקות הרגילות – תהיה רק לאשה יהודיה המבקשת גט.
2. בני הזוג נישאו / ערכו טקס נישואין לפי דין תורה - המשמעות היא למשל שבני זוג שנישאו בטקס נישואין רפורמי לא יוכלו להיכנס תחת סמכות בית הדין הרבני לפי סעיף זה.
3. התנאים עצמם מנוסחים באופן ממוקד וברור וכוללים שלושה מצבים בלבד –
א. אין בית דין - אין בית דין דתי יהודי במדינה שבה גר האיש או במדינה שבה האשה גרה (לא תמיד זו אותה מדינה)
ב. בית הדין קבע שיש לתת גט אך אין דרך לאכוף זאת על הבעל - קיים בית דין דתי יהודי כאמור והוא אף קבע שעל הבעל לתת גט לאשתו (בכל לשון), אבל הבעל אינו נותן גט, ועל אף מאמץ סביר לא ניתן לאכוף את החלטת בית הדין, ובלבד שחלפו כבר ששה חודשים מאז שניתנה החלטת בית הדין.
ג. הבעל אינו מתיצב בפני בית הדין - קיים בית דין דתי יהודי כאמור והוגשה לו בקשה לעריכת גט, אך הבעל מסכל את ההליך בכך שאינו מתייצב וחלפו כבר חודשיים לפחות מאז שזומן לבית הדין.
מניעת ערעור על סמכות בתי דין בחו"ל - בהקשר זה מודגש בסעיף שלא ניתן יהיה לקבל טענה כי אין בית דין דתי שבפניו ניתן לערוך גירושין לפי דין תורה אם האשה קיבלה גט או הגישה בקשה לעריכת גט לבית דין דתי מחוץ לישראל
4. אם בני הזוג נישאו גם אזרחית – עדיפות גבוהה לכך שהם כבר גרושים אזרחית. רק אם יש נסיבות מיוחדות המקשות על סיום הליך הגירושין האזרחי, ניתן יהיה להסתפק בכך שהוגשה תביעה ובלבד שהתובעת פעלה בשקידה סבירה לסיום ההליך.
סדרי דין מיוחדים כשהנתבע הוא תושב חוץ (4ב1 בנוסח החדש, היה 4ב2)
1. קציבת מועדים לשם קיצור ההליך - נוסף על קציבת המועד לעריכת הדיון בפני בית הדין, לקביעת מועד לסידור גט ולמתן החלטה בעניין הטלת הגבלות (שמוצע גם בה"ח הממשלתית), נקצב המועד גם למתן החלטת בית הדין – כך שתינתן תוך 30 יום ממועד הדיון; אם יש נסיבות מיוחדות שיהיה על בית הדין לנמק אותן – 60 ימים לכל היותר.
2. הודעה על נקיטת הליך מאסר – תימסר לנשיא בית הדין הרבני הגדול לצורך ביקורת שיפוטית מיידית והקפדה על מדיניות אחידה ומאוזנת בנקיטת אמצעי קיצוני זה כלפי תושב חוץ.
3. כמו כן מוצע לקצר חלק מהמועדים בדיון על קביעת הגבלות.