חומר רקע

המחלקה המשפטית המחלקה המשפטית נירה שלו, עו"ד רבקה הינמן, עו"ד הדס דגן, עו"ד זהבית קורבר, עו"ד משרד ראשי: רח' פייר קני ג 28 ירושלים ת. ד. 53151 ירושלים91531 . טל02-6790710 ; פקס . 02-6790340 [email protected] 04/06/2018 לכבוד ח"כ ניסן סולומיאנסקי יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט הכנסת ירושלים הנדון  : התייחסות עמותת ידיד לתיקון תקנות ההוצאה לפועל התשע"ו - 2016 עמותת ידיד – מרכזי זכויות בקהילה )ע"ר( )להלן : "עמותת ידיד" ( מתכבדת להציג את עמדתה בעניין טי וטת תקנות ההוצאה לפועל, התשע"ו - 2016 . 1. תקנות106 , 108 , 109 , 109ט – מקום להגשת התנגדות לביצוע שטר ולביצוע תובענה   עמותת "ידיד" מברכת על התיקון לסעיפים לעיל , אשר מחיל את כללי הסמכות המקומית לפי תקנות סדר הדין האזרחי על הגשת התנגדות לביצוע שטר ולביצוע תוב ענה ועל הגשה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות כאמור. כיום, עבור הגשת התנגדות או בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות , נדרש חייב להגיע פיזית ללשכת ההוצאה לפועל בה מתנהל התיק. זאת, כאשר, הזוכה אינו מוגבל לגבי מקום הגשת הבקשה, והוא יכול לפתוח תיק בלשכות המרוחקות ממקום מגורי החייב. הבעייתיות מתעצמת בהתחשב בפערי הכוחות בהוצאה לפועל ובמאפייניהם של מרבית החייבים לעומת מרבית הזוכים . כך, בתיקים רבים בהוצל"פ , הזוכים הינם זוכים מוסדיים מיוצגים על ידי עו"ד , אשר אינם מוגבלים ויכולים לפתוח תיק הוצאה לפועל בכל לשכה . לעומת זאת, רבים מהחייבים הינם מקרב אוכלוסיות מועטות הזדמניות אשר מתמודדים עם חסמים רבים בנגישות, ו הריחוק ממקום מגורי הם מטבע הדברים אך מעצים את החסמים הניצבים בפניהם ממילא, וגורם לסרבול, קושי, עלויות ועיכובים רבים בהתנהלות בתיק . על כן, אנו סבורים כי החלת כללי סמכות המקומית בעניין זה, ובפרט תקנה הקובעת סמכות מקומית לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, מהווה שיפור בנגישות של חייבים להליך. בנוסף, אנו מציעים להגד יל את הנגישות כך שיהיה ניתן להגיש התנגדות והארכת מועד להגשת התנגדות גם באמצעות האינטרנט )כלים שלובים( או הפקס.   2. תקנה 109 ו- 109י – מסמכים הנדרשים לצורך הגשת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות   תקנה109 שעניינה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר , קובעת כיום כי יש להגיש את הבקשה בצירוף תצהיר ובצירוף כתב התנגדות . תקנה 109 י מתייחסת להארכת מועד להגשת התנגדות לתביעה על סכום קצוב, וקובעת כיום כי יש להגיש הבקשה בצירוף תצהיר בלבד . התיקון מבקש לקבוע הסדר משותף לפיו אם תוגש הבקשה להארכת מועד להתנגדות בתוך מניין הימים להגשת התנגדות יפורטו עיקרי הנימוקים בלא חובה שתצורף ההתנגדות. ואילו במקרים שבהם מוגשת הבקשה לאחר שתמה תקופת ההתנגדות, יצרף החייב את כתב ההתנגדות. אנו מברכות על הנכונות לתקן את המצב הקיים וליצור אחידות לגבי אופן הגשת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות. עם זאת, אנו סבורות כי השינוי המוצע מייצר פרוצדורה משפטית מורכבת ומסובכת שאך תוסיף על החסמים הרבים ממילא איתם מתמודדים חייבים בהוצאה לפועל , שברובם המוחלט הינם מקרב אוכלוסיות מועטות הזדמנויות שאינם מיוצגים. המחלקה המשפטית המחלקה המשפטית נירה שלו, עו"ד רבקה הינמן, עו"ד הדס דגן, עו"ד זהבית קורבר, עו"ד משרד ראשי: רח' פייר קני ג 28 ירושלים ת. ד. 53151 ירושלים91531 . טל02-6790710 ; פקס . 02-6790340 [email protected] על מנת ליצור אחידות, אנו מציעות לתקן את תקנה109י ול השוותה לנוסח הקיים בתקנה 109 . ,תיקון זה יאפשר הגשת בקשת הארכת מועד ללא כתב ההתנגדות עצמו הן לגבי שטר והן לגבי תובענות, וזאת ללא קשר לשלב ההליך. מניסיוננו הרבה פעמים חייבים מגלים את התיק או מגיעים לטיפול מסיבות של קשיי נגישות )העדר מודעות וידע, קשיי שפה, ריחוק גיאוגרפי ועוד( רק לאחר שחלף המועד להגשת ההתנגדות. על כן, אנו סבורים כי הדרישה לצרף לבקשה להארכת מועד את כתב ההתנגדות הינה בעייתית, וזאת גם לאחר שחלף המועד להגשת ההתנגדות. במקרים רבים, דרישה זו עלולה לפגוע ואף למנוע מחייבים את הזכות להגיש התנגדות, ובכלל זה את הזכות לטעון נגד החוב הנטען ואת הגישה לערכאות . כך לדוגמא, כאשר הארכת מועד מתבקשת לצורך קבלת ייצוג משפטי בחינם - במקרים רבים שמגיעים לעמותת ידיד, מדובר בחייבים ש אינם בקיאים בהליכים משפטיים, בנוסף בחלק מהמקרים מדובר בחייבים שכמעט ואינם מבינים עברי ת ובחייבים שמתקשים מאוד לנהל את ענייניהם מסיבות שונות ו על כן לא פנו במסגרת המועדים הקבועים בחוק . מכיוון שאין הממון מצוי בכיסם, אין בידם אפשרות לקבל ייצוג משפטי בתשלום, והם זקוקים לקבלת ייצוג משפטי בחינם מהסיוע המשפטי על מנת לממש את זכותם. אלא שבשל העומס בלשכות הסיוע המשפטי, אישור ייצוג, מ ינוי עוה"ד והגשת ההתנגדות אורכים זמן נוסף .   בנוסף לעובדה שהדרישה לצירוף ההתנגדות לבקשה להארכת מועד עלולה לפגוע בזכות החייבים, יצוין כי במקרים אחרים בתי המשפט מאפשרים הגשת בקשה להארכת מועד בנפרד מהבקשה לגופה . כך לדוגמא, אין ,דרישה לצרף לבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן, את הבקשה עצמה. כמו כן אין דרישה לצרף לבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין את הבקשה עצמה.   לפי תקנה 528 לתקנות סדר דין אזרחי, בית המשפט מוסמך להאריך את המועד או זמן שנקבע בחיקוק מטעמים מיוחדי ם שירשמו. בפסיקה נקבע כי "טעמים מיוחדים" כאמור יבחנו לפי הנסיבות של כל מקרה לגופו, ובין היתר ישקלו השיקולים הבאים: משך האיחור, הגשת בקשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשתה, הסיבה לצורך באורכה וגם סיכויי ההליך. כך, סיכויי ההליך הם אמנם שיקול רלבנטי אך לא יחידי או מכריע. כמו כן, על מנת להראות סיכויי הליך לצורך הארכת מועד, מספיק להראות טענות באופן כללי . מכאן, ש ביהמ"ש יכול להכריע בבקשה להארכת מועד מבלי שתצורף ההתנגדות עצמה .   ,לאור האמור אנו מתנגדים ל דרישה לצרף את כתב ההתנגדות לבקשה להארכת מועד אשר לא הוגשה במועד . אנו מציעים להשאיר את הנוסח הקיים בתקנה 109 י ולתקן את תקנה109 כך שיהיה ניתן להגיש , בכל שלב, ה את בקשה להארכת מועד להתגשת התנגדות בצירוף תצהיר בלבד, ללא כתב ההתנגדות עצמו. 3. תקנה109ד1 ()ב – הגשת תביעה על סכום קצוב בעסקאות מכר מרחוק   אנו מתנגד ות לשינוי המוצע ב תיקון המאפשר לזוכה לפתוח תיק על סכום קצוב בהוצאה לפועל בעסקת מכר מרחוק, ללא מסמך בכתב חתום על ידי החייב. אנו סבור , ות כי מדובר בתיקון בעייתי שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק ההוצאה לפועל והפסיקה , ו עלול להגביר את הפגיעה בחייבים בכלל ובחייבים הנמנים על אוכלו סיות מועטות הזדמנויות בפרט . סעיף 81א1 )()א1 ( לחוק ההוצאה לפועל קובע כי ניתן להגיש תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל בתנאי ש מדובר ב" תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב . " כפי שנכתב בדברי ההסבר לתיקון המוצע, "משמעות הביטוי "ראיה בכתב" בדברי החקיקה הרלבנטיים )סעיף 81.א1)א( ל חוק ההוצאה לפועל, ותקנה 202 ). 1 ()א( לתקנות(, הינו מסמך בכתב שנעשה על ידי הנתבע או נחתם על ידו, ואין מקום להסתמך על מסמך מבית היוצר של התובע בלבד לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקו צר". המחלקה המשפטית המחלקה המשפטית נירה שלו, עו"ד רבקה הינמן, עו"ד הדס דגן, עו"ד זהבית קורבר, עו"ד משרד ראשי: רח' פייר קני ג 28 ירושלים ת. ד. 53151 ירושלים91531 . טל02-6790710 ; פקס . 02-6790340 [email protected] מכאן, שמסמך שאינו חתום על ידי החייב ושהונפק על ידי הזוכה בלבד, ללא חתימת החייב, אינו מהווה ראיה בכתב , ואי אפשר להגיש על בסיסו תביעה על סכום קצוב. החובה לצרף ראיה בכתב החתומה על ידי החייב, נועדה, כפי שנכתב בדברי ההסבר לתיקון המוצע, " לצמצם סיכויים של מרמה ולהבטיח כי מדובר בדרישה לחוב שנובע מעסקה שאותה כרת החייב לכאורה וכי אין מדובר בדרישת חוב לגבי עסקה שעצם קיומה שנוי במחלוקת ". למעשה, מאחר שמדובר בתביעה שלא עברה כל הליך של בירור משפטי, מדובר בדרישה שתכליתה להגן על זכויות אזרחים ולמנ וע ניצול לרעה של ההליך. אלא שהתיקון המוצע, מציע, הלכה למעשה, לאפשר לזוכה לפתוח תיק מבלי כל ראיה בכתב החתומה על ידי החייב הנטען . בכך, למעשה, לא רק שמקלים על האפשרות להונאות ומרמה אשר הפכו בשנים האחרונות לבעיה מוכרת ול"מכת מדינה" ממש, אלא שפוגעים באפשרות הח ייב הנטען להתנגד לחוב הנטען נגדו. בעיות אלו מקבלות משנה תוקף כאשר ברוב המוחלט של המקרים, מדובר על זוכים מוסדיים שמיוצגים על ידי עו"ד לעומת צרכנים, קשיי יום וחסרי אמצעים המתמודדים עם חסמים רבים למיצוי זכויותיהם. בהתחשב בפערי הידע והמידע ויתר החסמים איתם ה ם מתמודדים – הדרישה להמצאת ראיה בכתב חתומה על ידי החייב הנטען כתנאי להגשת התובענה, היא מהותית על מנת להגן על זכותיהם ולצמצם מ קרים של הפעלת לחץ, חוסר תום לב וניצול לרעה הן של חולשת הצרכן והן של ההליך בהוצאה לפועל. בנוסף, יצוין כי בדו"ח מאפריל 2016, מבקר המ דינה עמד על הליקויים הרבים בפתיחת תיקים מסוג תובענות על סכום קצוב בהוצאה לפועל. המבקר ציין כי היעילות אינה יכולה לבוא על חשבון הליך הוגן לו זכאי החייב, ועמד על החשיבות בהקפדה על התנאים המהותיים להגשת תובענה. אלא שבמקום לתקן את הליקויים בעניין זה, התיקון המ וצע מבקש לבטל ולמצער לרוקן מתוכן את הדרישה המהותית לראיה בכתב .   בכבוד רב, נירה שלו, עו"ד מנהלת מחלקה משפטית, עמותת ידיד זהבית קורבר, עו"ד מחלקה משפטית, עמותת ידיד העתק: רן מלמד, סמנכ"ל מדיניות חברתית, עמותת "ידיד" .