חומר רקע
4.6.2018
עמדת
מרכז רקמן
ביחס להצ"ח
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון–
סמכות בין-לא
ומית בתביעה לגירושין)
"התשע
ח–
2018
לקראת דיון ב6.5.2018
הקדמה
נוסח הצעת החוק המובא לדיון הינו נוסח מצומצם מהנוסח שהובא לדיון הקודם אך יחד
עם זאת יש לזכור כי עדיין מדובר בהצעת חוק
ה מרחיבה באופן משמעותי את סמכות בתי
הדין הרבני
ביחס לתושבי מדינות חוץ
אשר אין להם כל זיקה
לישראל
ונישאו בטקס יהודי
)דתי (אורתודוקסי, קונסרבטיבי או רפורמי.
לפיכך
נוסח זה מעורר
קשיים במישור המשפט
הבינלאומי הפרטי
. אחד העקרונות הבסיסים של המשפט הבינלאומי הפרטי הינו
שעל מנת
שמדינה תרכוש סמכות לעניין כלשהו, צריכה להתקיים זיקה
משמעותית למדינה אשר
מבקשת לדון בעניינם של הצדדים1
.
,בהתאם לכך
נדרש מהצעת החו ק לחתור ככל האפשר
לאזן בין
אינטרס המדינה
לשמירה על כללי המשפט הבינלאומי הפרטי לבין הרצון לסייע
ל
אשה
שאין בידה כל אפשרות אחרת
להתיר את נישואי
ה
,או לסיימם על פי דרישות ההלכה
במדינת מושבה ,
וזאת על ידי צמצומו
למקר י עיגון וסרבנות גט
מובהקים בלבד.
:לגופם של סעיפי החוק השונים להלן הערותינו
הערות לתיקון סעיף4א1 לחוק שיפוט בתי הדין הרבני
ם
)"(להלן "החוק:
,בקליפת אגוז הסעיף מקנה סמכות על אזרחי חוץ במקרים בהם אין בית דין שבפניו ניתן
לערוך גט או כאשר
,בית דין קבע כי על בני הזוג להתגרש אך לא ניתן לאכוף את פסק הדין
או במקום ובו .האיש כלל לא התייצב בפני בית הדין
הבעיות שעולות
מנוסח סעפי החוק:
1.
)(א(2) –
הסעיף מקנה סמכות שיפוט אם בית דין מחוץ לישראל קבע כי על בני הזוג
להתגרש. נוסח הסעיף מעורר חשש כבד כי בתי הדין יקיימו בחינה ביחס למעמדו של
בית הדין ובסופו של יום .יבוצע דירוג של בתי דין במדינות השונות עבור בתי דין
מסוימים
שאלת תוקפה של קבי
עת בי
ת הדין כי על הזוג להתגרש ת
פתח מחדש , באופן
היכול
לעורר קשיים רבים מול יהדות התפוצות.
2.
()(א3) –
הסעיף מקנה סמכות לבית הדין אם האיש לא התייצב בבית הדין בחו"ל
ב תקופה של חודשיים. מדובר
בפרק זמן מאוד קצר. מוצע ל
ה אריך לכל הפחות לתקופה
של6 חודשים.
3.
()(ב1) –
.הדרישה להמצאת כתב התביעה בישראל הינה דרישה מיותרת על פי כללי
"המשפט הבינ ל
המצא
ת
תביעת גירושין אינה רוכשת סמכות שיפוט ביחס לערכאה
השיפוטית בה הוגש כתב התביעה , ומכאן
שהסעיף מיותר .
עוד יוזכר כי לעיתים הורי
הסרבן הם אילו הנמצאים בישראל ותומכים בסרבנותו של האיש , והדרישה להמצאת
כתב התביעה אליהם תביא לסיכול האפשרות לפעולה כנגדם.
4.
()(ב2) –
הסעיף מאפשר לאשה אשר נישאה
אזרחית להתגרש באופן דתי
ולהמשיך להיות
נשואה אזרחית. לדוגמא במדינה בה גירושים ללא הסכמה אורכים מספר שנים נאפשר
קיצור זמנים עבור האשה ביחס לגירושין הדתיים. זו התערבות מאוד בוטה בסמכות
המדינה בה חיים בני הזוג
ולכן ראוי לשקול לאפשר סמכות
ר
ק במקרה בו בני
הזוג
התגרשו על פי הדין המקומי, כל עוד ניתן להתגרש במדינה זו.
5. (ג )
–
אם מוחלט לאפשר לרכוש סמכות במקרים בהם בני הזוג אינם גרושים לפי הדין
האזרחי יש להשתמש בנוסח המופיע בסעיף4א)(ב כיום .
אין סיבה ליצור נוסחים שונים
עבור סמכות בינלאומית
ולהביא ל חוסר:קוהרנטיות של החקיקה
("
1)
לא יהיה בכך
כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני
( ;הזוג2)
הוגשה תביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג לבית משפט מוסמך במדינת
1
סיליה וסרשטיין פסברג
משפט בינלאומי פרטי
כרך א82
(
2013
)
חוץ בטרם ניתן גט פיטורין, לא יהיה בית הדין הרבני מוסמך לדון ולהכריע בגירושין
האזרחיים".
6.
(ה) יש
לציין מפורשות כי בית הדין לא יוכל לקנות סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים,
גם בהסכמה
של הצדדים (
לפי סעיף9
.)לחוק
החוק מונע רכישת סמכות בנושאים
.הכרוכים בגירושין מטעם שעסקינן בזוג שאין לו כל זיקה לישראל ביחס לנושאים אלו
'בהתאם לכך אין לאפשר רכישת סמכות גם מכוח ס9
לחוק , שכן מדובר בהענקת
סמכות במקום שאין ראוי שזו תוענק '(ר
בג"צ
1073/05
פלונית נ 'בית הדין הרבני
הגדול ,בס '
14
). בנוסף במקרים רבים מטרתה של הסכמה זו היא להביא לסחיטת
האישה על ידי בעלה, כדי לחתור תחת פסקי דין שניתנו במקום מושבם הקבוע של בני
.הזוג
וכן יש לזכור כי
הסכמה בין צד חלש לצד חזק הינה מוטלת בספק . כמו כן יש
להבהיר כי
במידה ובית הדין רכש סמכות דרך סעיף זה לא תוכל להעלות טענה כי
קיימת גם סמכות מכו
ח
סעיף1 לחוק העוסק בתושבים ואזרחי ישראל
ומאפשר כריכת
.עניינים נלווים טרם חיקוקו של סעיף4
א הדן בסמכות
הבינלאומית
של בתי הדין
הורחבה בפסיקה פרשנותו של סעיף1
על מנת לסייע בפתרון מצוקות של מי שלא נפלו
באופן ברור בגדר התנאים של סעיף1
לחוק.
פסיקה זו עדיין
קיימת
ויכולה להוביל
לרכישת סמכות בעניינים הנלווים במקום שאין זה ראוי מבחינת כללי המשפט
.הבינלאומי
הערות לתיקון סע יף4ב1
לחוק שיפוט בתי הדין הרבנים:
יש
,לוודא כי הסמכות החריגה לבתי הדין הרבניים, המבוקשת בהצעת החוק תופעל
במשורה ורק במקרים הראויים לכך
. מנגנון הבקרה היחיד המופיע בסעיף הינו ב סעיף()(ג1
)
.והוא כולל הודעה לנשיא בית הדין הרבני הגדול לשיטתנו אין להסתפק בביקורת פנימית
של מערכת בתי הדין
, אשר ממילא קיימת מכוח הזכות להגשת ערעור . יש לכל הפחות
להחליף ב
ה
ודעה לנשיא בית המשפט העליון
, ובסמכות לשלול את סמכות בית הדין ,
)ובדומה להסדר המצוי בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון.
מוצע להוסיף את המנגנונים הבאים ל
הצעת ה:חוק
1.
הפעלת סמכות בינלאומית על יהודי
אשר אין ל
ו
זיקה לישראל תדרוש עדכון של
היועץ המשפטי לממשלה –
לאור העובדה כי הפעלת הסמכות יכולה ליצור קשיים
בינלאומיים לישראל אנו סבורים שיש ליידע את
היוע
ץ המשפטי לממשלה
בדבר ההליך
ולאפשר התייצבותו בהליך ככל שהוא ימצא לנכון לעשות כן.
לשיטתנו ניתן להסתפק
יב ידוע ,בלבד ללא צורך בקבלת
אישור לאור
לוחות הזמנים הקצרים הנדרשים לשם
ס תפי.ת הסמכות
2.
הפעלת סנקציות ,במקרה של אי קיום פסק דין בהתאם לחוק בתי דין רבניים (קיום
פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-
1995
תדרוש אישור
יוע ה
ץ המשפטי לממשלה -
הסנקציות האפקטיביות במקרה של מי שאינו אזרח או תושב ישראל על פי רוב יתמצו
עי ב כוב יציאה מהארץ
והפעלת מאסר כפייה.
לשיטתנו בטרם
הגבלת זכות התנועה ו כל
שכן ככל
שמדובר ב
הטלת מאסר על מי שאין לא כל ז
יקה לישראל, נדרש כי היוע ץ
המשפטי לממשלה, אשר אמון על מכלול ה
שיקולים,
ובכלל זה שיקולים הקשורים
,למשפט בינלאומי ויחסי החוץ של מדינת ישראל
יאשר את הפעלת הסנקציות.
3.
לבית
ה
משפט העליון תהא סמכות לבטל את הסנקציה שהוטלה במנגנ ון דומה לזה
שנמצא ב סעיף7א(ב) ל
ק חו בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט"ז-
1956
-
בחוק כפיית הציות נקבע כי
על בית הדין ליידע את נ
ש
יא בית המשפט העליון ע ל כל
קנס או מאסר שבית הדין מטיל מכוח פקודת בזיון בית המשפט, ולנשיא מוענקת
ה .סמכות לבטל את הקנס או המאסר או לשנותם לקולה הפעלת מנגנון זה
ת בטיח
ביק
ורת שיפוטית על החלטות מסוג זה ות צמצם את הפעלת הסמכות החריגה רק
.למקרים הראויים
המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים
באוניברסיטת בר אילן, נוסד בשנ ת2001
. מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשים ולחזק את
מעמדן בחברה הישראלית, באמצעות תרגום ידע ומחקר אקדמי לפעילות מעשית ויישומית. המרכז
פועל לאור חזונו של הרב עמנואל רקמן לקידום זכויות הנשים בישראל ולהטבת מעמד האשה בדיני
.המשפחה ובהלכה היהודית