חומר רקע
דוח מצב הסביבה
בישראל
נתונים/מדדים/
מגמות
2017
ד"ר סיניה נתניהו
המדענית הראשית
תוכן עניינים
צרכנות והמעבר לשימוש במשאבים ימיים
מאפיינים דמוגרפיים
מאפיינים כלכליים
אוויר
שינוי אקלים
מים
נחלים
ים
מגוון ביולוגי
קרקע
פסולת
רעש
קרינה
איכות הסביבה בראי הציבור
Going West
Going Waste
צרכנות והמעבר לשימוש
במשאבים ימיים
המדענית הראשית
ניצול משאבי הים והרגלי צריכה
GOING WEST – GOING WASTE
הים
–
GOING WEST
המעבר
לכריית משאבים במרחב הימי
מטיל זרקור חיובי על ההצלחות
הטכנולוגיות בכיבוש המשאב הימי (כגון ,
התפלת
מי ים ,
גידול דגים בבריכות בים
וקידוחי גז טבעי ונפט במים
עמוקים .)
המעבר לחיפוש משאבי טבע במרחב
הימי ,מעתיק ,במידה מסוימת ,
את הפעילות הצרכנית
שלנו ואת אופן כריית משאבי הטבע מהיבשה
לים .
ייצור אנרגיה מפחם וממקורות מתחדשים מוחלפים או מושלמים בשנים האחרונות
במשאבים שמקורם בים(גז טבעי ,קונדנסט.)
העתקת
החיפוש אחר משאבים חלופיים ונוספים במרחב הימי ,
הפקתם וניצולם חייבים
לאותת לא רק על כך שיכולת החדשנות והפיתוח
האנושית מתגברת ,מתפתחת ,
מייצרת
טכנולוגיות להפקת משאבים ימיים ופותחת הזדמנויות כלכליות חדשות ,
אלא גם על כך
שעצם המעבר לים הוא עדות לכך שאנו במגמת ניצול הולכת
וגוברת של חלק מהמשאבים והנכסים הכלכליים היבשתיים או
של אלו הקרובים לחוף.
המדענית הראשית
ניצול משאבי הים והרגלי צריכה(המשך)
צרכנות-
GOING WASTE
לניצול
משאבי הים מתווספים שימושים אחרים במרחב הימי בקצב הולך וגובר :
-
שינוע אניות סחר הנושאות עוד ועוד סחורות מיובאות(
מוצרי צריכה ומוצרי
גלם)
;
-
הרחבת התשתיות החופיות והעמקת הנמלים
לשם עגינת אניות גדולות יותר ;
-
הצבת תשתיות
תקשורת ואנרגיה שיגבו את הפעילות הכלכלית המואצת שכאמור ,
בתורה ,
נותנת מענה לביקוש מתגבר לייצור וליבוא של עוד מוצרי
צריכה .
כל אלו מובילים להגדלת הלחצים על
המרחב הימי ,
נוסף על זה
הקיים
ביבשה ,
בהיקפים שטרם ידענו ושקשה לחזות
במדויק.
אנו
עדים לעלייה בביקוש למוצרי צריכה .
בדרך
כלל ,יהיה המוצר בבעלות אישית ,
דבר שיגביר את סך הייצור ואת סך
הפסולות .
הצמיחה הכלכלית והצורך לספק את הביקוש הגובר מלווים
ב פעילות כלכלית
זוללת משאבי
טבע ועתירת פליטות לסביבה,
דבר הפוגע בנכסי הסביבה
ובמשאבי
הטבע בקצב מהיר עד למצב בו איכות החיים ,
בריאות הציבור
והמערכות
האקולוגיות הטבעיות נפגעות ו רמת קיום לאומית בת קיימא
נפגעת.
המדענית הראשית
ניצול משאבי הים והרגלי צריכה(המשך)
צרכנות-
GOING WASTE
מובן שנימוקי הגידול בביקוש למוצרי צריכה הנובעים מגידול האוכלוסייה ועלייה ברמת
החיים ,הצורך בהגדלת מקורות תעסוקה ,
ושיקולי יתרון יחסי לאומי המשפיעים על סחר
במשאבי טבע
ועוד ,תקפים .עם זאת ,
הפעילות הכלכלית ביבשה והפעילות הכלכלית
החדשה בים אשר מאפיינת את העשור האחרון מעלה ומחדדת את הצורך בהעמקת הדיון
בנושא ובכלל זה את ההתייחסות
למספר היבטים ,כגון :
כושר הנשיאה של הסביבה הטבעית ומשאבי הטבע
ביבשה ובים ביחס לגודל
האוכלוסייה
צרכנות גוברת על אופייה והשלכותיה והיכולת
לחולל שינוי
התנהגותי
אופי
והשלכות
של מנועי ומכשירי הצמיחה
הכלכליים של ישראל בעתיד
אתגרים
זמינות ונגישות לנתונים
עדכניות הנתונים
מהימנות הנתונים
צורך באימות נתונים
הסתמכות הממשלה על גופי סמך ממשלתיים וחברות ממשלתיות
עדכון רטרואקטיבי של נתונים
השוואה בינלאומית והעדר נתונים ישראלים במאגרי ה-
OECD
והאו"ם
נתונים לעומת מדדים/
אינדקסים
המדענית הראשית מאפיינים דמוגרפיים
מאפיינים דמוגרפיים
המדענית הראשית
שיעור גידול האוכלוסייה בישראל ותחזית גידולה
יחסי הגומלין בין הסביבה לבין האוכלוסייה האנושית משפיעים על יכולת הנשיאה של
הסביבה כמערכת תומכת חיים.
גודל האוכלוסייה הוא מדד בעל השפעה על רמת החיים ואיכות הסביבה .
האוכלוסייה
מנצלת משאבי טבע רבים יותר וכמו כן מסלקת יותר פסולת לסביבה.
תחזית גודל האוכלוסייה לשני העשורים הקרובים מצביעה על מגמות בגודל ובהרכב
האוכלוסייה העתידיים .
תחזית זו חשובה ככלי לקבלת החלטות סביבתיות אשר ישפיעו
ויושפעו מגודל וצפיפות האוכלוסייה.
חוק ה-70
המדענית הראשית
גודל האוכלוסייה בישראל בשנת
2014
עמד על8.4634
מיליון נפש.
הגידול באוכלוסייה היה גבוה ביותר
בשנים הראשונות להקמת המדינה
ומאז חלה ירידה בקצב הגידול.
חלה עלייה חדה שנמדדה בשנות
התשעים של המאה ה-
20
בעקבות
גל הגירה מברית המועצות לשעבר.
*
לא כולל ערבים ממזרח ירושלים ב–
1967
ונפת גולן ב–
1982
מקור
הנתונים :
לוח"מקורות גידול האוכלוסייה ,
הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה
שיעור גידול האוכלוסייה בישראל ,ממוצע של אחוז גידול שנתי ,
2015-1948
המדענית הראשית
גודל האוכלוסייה במדינת ישראל
כאמור הינו במגמת עלייה.
בשנת2035
צפויים להיות כ-
11.3956
מיליון נפשות בארץ.
לפי תחזית התפלגות הגילאים
בשנת2035
יהיה גודל אוכלוסיית
הגילאים+
75
גדול בכ-
100,00
נפשות יותר מאוכלוסיית הגילאים
שמתחתיה(
65-74
.)
*
לא כולל ערבים ממזרח ירושלים ב–
1967
ונפת גולן ב–
1982
מקור
הנתונים :
לוח"מקורות גידול האוכלוסייה ,
הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה
תחזית גודל האוכלוסייה לשנים2020
,
2025
,
2035
המדענית הראשית
לפי תחזית התפלגות
הגילאים בשנת2035
,
גודל אוכלוסיית
הגילאים בגיל+
75
יהיה גדול בכ-
100,000
נפשות יותר
מאוכלוסיית הגילאים
שמתחתיה(
65-74
.)
מקור
הנתונים :
לוח"
תחזיות אוכלוסייה בישראל לשנים2020-2035
,
לפי
קבוצת אוכלוסייה ,מין וגיל"
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
תחזית התפלגות גילאים לשנים2020
,
2025
,
2035
המדענית הראשית
לאזורי הארץ השונים יש מאפיינים טבעיים ואקולוגיים שונים .
צפיפות האוכלוסייה במחוזות
השונים מטילה עומס מקומי על הסביבה ,
ועקב כך יש בה פוטנציאל לפגיעה במרכיבי
הסביבה הפיזית ובתנאים הסביבתיים הספציפיים לכל מחוז.
מקור
הנתונים :
לוח"צפיפות האוכלוסייה לקמ"ר יבשתי ,לפי מחוז ונפה"
,
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
צפיפות האוכלוסייה בישראל לפי חלוקה למחוזות ,
2014
המדענית הראשית
צפיפות האוכלוסייה בישראל לפי חלוקה למחוזות ,
2014
מחוז תל-
אביב הוא המחוז המאוכלס ביותר
במדינה ,
והצפיפות בו עולה בהרבה על צפיפות
האוכלוסייה בשאר המחוזות(
7,841.4
נפשות
לקמ"ר.)
אחריו נמצאים מחוזות ירושלים ,
מרכז וחיפה
ולבסוף מחוזות צפון ודרום .
דרומית לבאר-
שבע הצפיפות נעה בין0
ל-
100
נפשות לקמ"ר .
הצפיפות במחוז דרום היא הנמוכה ביותר לאורך
שנים .
ישראל היא אחת המדינות הצפופות במדינות ה-
OECD
,
עם ממוצע של363
נפשות לקמ"
ר
בשנת2014
.
מקור הנתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
המדענית הראשית מאפיינים כלכליים
מאפיינים כלכליים
המדענית הראשית
תמ"ג לנפש בישראל
התוצר המקומי הגולמי לנפש(תמ"ג לנפש )
מציין מדידה של הערך הכולל של הסחורות
(מוצרים )והשירותים שיוצרו במדינה בשנה ,חלקי מספר הנפשות באוכלוסייה.
מדד זה נותן אינדיקציה על השינוי בפעילות הכלכלית של כלל האוכלוסייה ,
אם כי הוא אינו
מתייחס לסוגיית אי-השוויון ,ובזאת חסרונו .על אף חיסרון זה התמ"
ג לנפש מהווה אחד
המדדים הכלכליים הבסיסיים שבאמצעותם ניתן להשוות בין מדינות ולבחון תנודתיות
בתנאי הפרט לאורך זמן.
המדענית הראשית
קיימת עלייה בתמ"ג לנפש בישראל לאורך השנים אשר מתואמת עם עליית התמ"
ג
במדינות ה-
OECD
.
בשנים2001-2004
חלה האטה בצמיחה בישראל ביחס לשאר מדינות ה-
OECD
(
המשויכת
לאינתיפדה השנייה ולהתאוששות כלכלית איטית ממשבר ההיי-טק ,שנמשכת עד היום.)
מקור הנתונים :
OECD
תמ"ג לנפש בישראל בהשוואה למדינות ה-
,OECD
מתוקנן כוח קנייה בדולר
בין–לאומי ,
2014-1995
המדענית הראשית
צריכה סופית של אנרגיה לנפש
מדד זה בשילוב מדדים נוספים כתמ"
ג לנפש מהווה מרכיב בהערכת יכולתו של המשק
להתפתח כלכלית תוך כדי ניצול יעיל יותר של מערכות האנרגיה והיכולת לנתק את הקשר
והתלות בין צריכת האנרגיה שמקורה ברובה במשאבים מתכלים לבין הפיתוח הכלכלי הנדרש .
צריכה סופית :השימוש שנעשה באנרגיה בתוך המשק ,למעט שימוש על ידי יצרני אנרגיה .
המדענית הראשית
בשנים2000-1995
נרשמה עלייה בצריכת אנרגיה לנפש בישראל.
החל משנות ה2000
-
הצריכה הסופית של אנרגיה לנפש נמצאת
במגמת ירידה ,
מה שעשוי
אולי לבטא שיפור ביעילות השימוש באנרגיה במשק בישראל.
מקור הנתונים :
OECD
צריכה סופית של אנרגיה לנפש ותמ"ג לנפש ,
2014-1995
המדענית הראשית
תשתיות ייצור החשמל מתוכננות לתת מענה לביקוש המרבי האפשרי במשק .
עלייה בשיאי
הביקוש מעידה על הצורך בהרחבה של התשתית לייצור החשמל ,
ולחילופין-
על הצורך
בהגברת יעילות השימוש באנרגיה ובמעבר לייצור אנרגיה נקייה ,כגון אנרגיה סולרית.
מקור הנתונים :
עד שנת2011
נתוני"
חברת החשמל
לישראל "
בלבד"(
דין וחשבון סטטיסטי2011
)"
;
משנת2012
כולל גם יצרנים פרטיים(
לוח
"ייצור חשמל ואספקת חשמל"
,
הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה)
צריכת חשמל בשנים1996-2014
ושיאי ביקוש שנתיים לחשמל
בישראל בשנים ,
2011-1996
המדענית הראשית
מקור הנתונים :
Energy Information Administration - EIA
צריכת חשמל ביחס לבלגיה ושוויץ ,
2014-1980
המדענית הראשית
צריכת החשמל וביקוש השיא
בישראל נמצאים במגמת צמיחה רוב הזמן .
ניתן לראות שקצב צמיחתו של משק החשמל בישראל גבוה בהרבה מזה של משק
החשמל בבלגיה ושוויץ ,מדינות הדומות לישראל מבחינת גודל האוכלוסייה ,
זאת בשל
גידול האוכלוסייה המהיר יותר בישראל ובשל העלייה המתמשכת ברמת החיים בתקופת
זמן קצרה יחסית למדינות אלו.
בשנת2008
היה משבר כלכלי עולמי אשר הביא לעלייה במחירי חביות הנפט ,
כתוצאה
מכך נראה כי בשנת2009
ירדה צריכת האנרגיה בשלוש המדינות.
צריכת חשמל ביחס לבלגיה ושוויץ ,
2014-1980
המשך
המדענית הראשית אוויר
אוויר
המדענית הראשית
ריכוז מזהמים באוויר
בישראל פועל מערך ניטור אוויר ארצי המונה יותר מ–
100
תחנות ניטור הפזורות מהגליל
בצפון ועד אילת בדרום .
תחנות ניטור פועלות בישראל החל משנות ה–
80
ובהיקף רחב
יותר מעשר שנים
ברציפות .
מערכת הנתונים מציגה נתונים בזמן אמת ומאפשרת לקבל
נתונים היסטוריים
ולהפיק דו"חות.
הערכה של איכות האוויר נועדה לקבוע מדיניות שעיקרה צמצום פליטות של מזהמים ושיפור
איכות האוויר ,
לבחון את יעילות
הפעולות שננקטות ,
לקבוע אזורים מוכי זיהום אוויר לצורך
מיקוד פעילות ,להעריך היקף חשיפה נשימתית של אוכלוסייה ,
לקבוע תקנים של איכות
אוויר ,לבחון עמידה בתקנים וכן ליצור בסיס נתונים לצורכי מחקר בתחום בריאות וסביבה.
המדענית הראשית
ריכוז חלקיקים נשימים(PM10 )
באוויר בתחנות ניטור כלליות ,
ממוצעים
שנתיים ,
2016-2001
המגמה הארצית הכללית אינה
מובהקת בהסתכלות על תקופת
הזמן שבין2001-2016
.
ניתן להבחין שריכוז החלקיקים
הנשימים בישראל
גבוה ואף עבר את התקן
הסביבתי השנתי(
60
מק"ג/מ"ק )במספר מקרים.
אחת הסיבות לכך היא ריכוזי
רקע גבוהים שמקורם בסופות
אבק הנישאות לישראל
ממדבריות ערב והסביבה.
המדענית הראשית
ריכוז חלקיקים נשימיםPM10)
)באוויר ,
ממוצע שנתי(מק״ג/מ״ק)
,
2016
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
ריכוז חלקיקים נשימים(
(PM10
באוויר בתחנות ניטור כלליות ,
ממוצעים שנתיים ,
2016
מקור הנתונים :אגף איכות אויר ושינוי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
המגמה הארצית הכללית אינה מובהקת בהסתכלות על תקופת הזמן שבין2001
ל–
2016
.
ניתן להבחין שריכוז החלקיקים הנשימים
בישראל גבוה ,
ואף עובר את התקן הסביבתי
השנתי (
60
מק"ג/מ"ק )
במספר
מקרים .
אחת הסיבות לכך היא ריכוזי רקע גבוהים
שמקורם בסופות אבק הנישאות
לישראל ממדבריות ערב והסביבה.
הריכוזים הגבוהים ביותר בשנת2016התקבלו באזור מרכז הארץ ,יהודה ,
השפלה הפנימית
והנגב.
יש לציין כי בעת מעבר שקעים חורפיים ,
יורדים הגשמים תחילה בצפון הארץ ולכן מספר
שעות האובך באזור זה קטן יותר ביחס למרכז הארץ ודרומה.
ריכוז חלקיקים נשימים(
(PM10
באוויר בתחנות ניטור כלליות ,
ממוצעים
שנתיים
המדענית הראשית
ריכוז חלקיקים נשימים עדינים(PM2.5)
באוויר
בתחנות ניטור כלליות ,ממוצעים שנתיים ,
2016-2001
המגמה הארצית הכללית אינה
מובהקת בהסתכלות על תקופת
הזמן שבין2001-2016
.
ניתן להבחין שריכוז החלקיקים
הנשימים בישראל
גבוה ואף עבר את התקן
הסביבתי השנתי(
60
מק"ג/מ"ק )במספר מקרים.
אחת הסיבות לכך היא ריכוזי
רקע גבוהים שמקורם בסופות
אבק הנישאות לישראל
ממדבריות ערב והסביבה.
המדענית הראשית
ריכוז חלקיקיםPM2.5)
)באוויר בתחנות ניטור כלליות ותחבורתיות ,
ממוצעים
שנתיים ,
2016
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
ריכוז חלקיקיםPM2.5)
)באוויר בתחנות ניטור כלליות ותחבורתיות ,
ממוצעים שנתיים ,
2016
מקור הנתונים :אגף איכות אויר ושינוי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
המגמה הארצית הכללית אינה מובהקת בהסתכלות על תקופת הזמן שבין2001
ל-
2016
.
ניתן להבחין שריכוז החלקיקים הנשימים בישראל גבוה ואף עובר את התקן הסביבתי
השנתי(
60
מק"ג/מ"ק )במספר מקרים .
אחת הסיבות לכך היא ריכוזי רקע גבוהים שמקורם בסופות אבק הנישאות לישראל
ממדבריות ערב והסביבה .
הריכוזים הגבוהים ביותר בשנת2016
התקבלו באזור מרכז הארץ ,יהודה ,
השפלה הפנימית
והנגב .
ניתן לראות מגמת הפחתה בריכוזים ככל שמצפינים .
תופעה זו קשורה בעיקרה למרחק
הגיאוגרפי ממקורות האבק של מדבריות צפון אפריקה ,חצי האי ערב וירדן .כמו כן ,
יש
לציין כי בעת מעבר שקעים חורפיים ,
יורדים הגשמים תחילה בצפון הארץ ולכן מספר
שעות האובך באזור זה קטן יותר ביחס למרכז הארץ ודרומה.
ריכוז חלקיקיםPM2.5)
)באוויר בתחנות ניטור כלליות ותחבורתיות ,
ממוצעים שנתיים
המדענית הראשית
ריכוזים שנתיים ממוצעים של אוזון(
O3
)
,
2016
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
שתי חריגות שמונה-
שעתיות מערך הסביבה של אוזון(
160
מק"ג/מ"ק )
נמדדו בשנת
2016
בגוש עציון ובקיבוץ
גברעם.;
אולם לא נמצאו חריגות מערך הסביבה החדש(
140
מק״ג/מ״ק)
,
על פיו מותרות10
חריגות שמונה-שעתיות(
נכנס לתוקף ב–
1.1.15
.)
בשל היותו של האוזון מזהם שניוני בעל זמן יצירה של מספר שעות ,
ריכוזי השיא של אוזון
נמדדים דווקא הרחק ממקורות הפליטה של"מבשרי "האוזון.
הריכוזים השנתיים הגבוהים של אוזון(
מעל70
מק"ג/מ"ק )
נמדדו בשנת2014
במקומות
הבאים :גליל מערבי ,שכונת גבעת המורה שבעפולה ,פארק הכרמל ,
קריית שפרינצק
שבחיפה ,מושב כרם מהר״ל ,אריאל ,בית שמש ,ירושלים ,גוש עציון ,בכרמי יוסף ,
במודיעין(חח"י)
,״אתר השמן "הסמוך לנאות חובב ונגב המזרחי.
ריכוז אוזון באוויר ,
שמונה שעתי(מק״ג/מ״ק)
,
2016
המדענית הראשית
ריכוז אוזון(
(O3אזור הצפון ,ממוצעים שנתיים ,
2016-2002
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
ריכוז אוזון(
(O3אזור המרכז ,ממוצעים שנתיים ,
2016-2002
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
ריכוז אוזון(
(O3אזור הדרום ,ממוצעים שנתיים ,
2016-2002
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
מספר הימים בשנה בהם נמדדו באוויר חריגות ריכוזי אוזון שמונה-
שעתיים העולים על ערכי היעד(
100
מק"ג/מ"ק)
,
2016-2001
בחלק לא מבוטל של ימי השנה קיימות חריגות מערך היעד השמונה שעתי(
100
מק"ג/מ"ק.)
בין השנים2002
ל-
2016
קיימת מגמת עלייה מתונה בחלק מתחנות הניטור בארץ .
בשאר לא
נראתה מגמה כללית ברורה.
במרבית התחנות בפנים
הארץ התקבלו110
–
130
ימים של חריגות בשנה
(
30%
-
35%
מימות
השנה.)
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
ריכוז גופרית דו חמצנית(SO2) באוויר ,בתחנות באזור אשקלון ,
ממוצעים
שנתיים ,
2016-2003
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
ריכוז גופרית דו חמצנית(SO2) באוויר ,בתחנות באזור אשדוד ,
ממוצעים שנתיים ,
2016-2003
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
ריכוז גופרית דו חמצנית(SO2) באוויר ,בתחנות באזור השרון ,
ממוצעים שנתיים ,
2016-2003
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
ריכוז גופרית דו חמצנית(SO2) באוויר ,בתחנות באזור חיפה ,
ממוצעים שנתיים ,
2016-2003
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
ריכוז גופרית דו חמצנית ממוצע שנתי(מק״ג/מ״ק)
,
2016
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
הערכים הגבוהים יחסית של גופרית דו-
חמצנית נצפים קרוב לאזורים בהם קיימות תחנות
כוח ובתי זיקוק ,
אולם בשל שיפור בסל הדלקים והעלייה בשימוש בגז טבעי נראה כי סדרי
הגודל של הריכוזים נמוכים בהרבה מאלו שנצפו בתחילת העשור.
ב-
2014
לא נמדדו ריכוזים שעתיים מרביים הגבוהים מערכי הסביבה(
350
מק"ג/מ"ק .)
הערכים הגבוהים ביותר נמדדו בחיפה(
338
מק"ג/מ"
ק בנווה
שאנן )
עקב תקלה בבית
הזיקוק .שני אזורים נוספים הם במורד הרוח מתחנות הכוח ״אורות רבין ״(
303
מק״ג/
מ״ק
בבית
אליעזר ,חדרה )ו״רוטנברג ״(
268
מק״ג/
מ״ק
במבקיעים .)
אלו הם תוצאה של שילוב
הפליטות מתחנות הכוח עם תנאים מטאורולוגיים שאינם
מאפשרים פיזור מזהמים.
ריכוזי גופרית דו חמצנית(מק״ג/מ״ק)
,ממוצעים שנתיים
המדענית הראשית
ריכוז תחמוצות חנקןNOX)
)באוויר ,בתחנות כלליות בגוש דן ,
ממוצעים שנתיים ,
2016-2001
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
ריכוז תחמוצות חנקןNOX)
)באוויר ,בתחנות כלליות בחיפה ,
ממוצעים שנתיים ,
2016-2001
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
הערה :
תקלה אירעה בחלק מתחנות הניטור בחיפה לתקופות שבין3
ל-
5
שנים לפי הפירוט הבא :
אחוזה
כללית :
2010-2012
; נווה שאנן :
2009-2010
; איגוד :
2010-2012
;שפרינצק :
2008-2012
;קריית טבעון :
2008-
2012
.
בשנים החסרות בוצעה הערכה עבור הריכוזים השנתיים,
שמופיעים בדוחות השנתיים של המשרד ואיגוד ערים
לסביבה מפרץ חיפה.
המדענית הראשית
ריכוז תחמוצות חנקןNOX)
)באוויר ,בתחנות כלליות בירושלים ,
ממוצעים שנתיים ,
206-2007
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
מרבית תחנות הניטור מראות
מגמת ירידה בריכוזי תחמוצות
החנקן .
בתחנות חיפה נצפית ירידה
בריכוז המזהם באוויר(
בשיעור
של בין9%
-
87%
)
,
זאת בעיקר
עקב הפחתת הפליטות בתחנת
הכח ובתעשייה הפטרוכימית
במפרץ ,
וכן בשל הפחתת
הפליטות מכלי הרכב(
דוח
מגמות ניטור איכות אוויר2001-
2013
,
פברואר2015
.)
המדענית הראשית
ריכוז חנקן דו חמצני באוויר ,
ממוצע שנתי(מק״ג/מ״ק)
,
2016
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
ריכוז תחמוצות חנקן באוויר ,
ממוצע חצי שעתי מירבי(מק״ג/מ״ק)
,
2016
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
ריכוז תחמוצת חנקןNOX)
)באוויר ,בתחנות תחבורתיות בגוש דן ,
ממוצעים שנתיים ,
2014-2001
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
ריכוז תחמוצת חנקןNOX)
)באוויר ,בתחנות תחבורתיות בירושלים ,
ממוצעים שנתיים ,
2014-2001
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
הריכוזים של תחמוצות החנקן בתחנות התחבורתיות(
הממוקמות סמוך לצירי תנועה
סואנים ומוצבות על פני הקרקע )
בגוש דן נמצאים במגמת ירידה יחסית החל משנת2001
,
והיא נובעת בעיקר מהשילוב בין הפחתת פליטות המזהמים ותנאי פיזור טובים
באטמוספרה .
ריכוזים אלה גבוהים מהריכוזים הנמדדים בתחנות הכלליות המנטרות את
איכות האוויר.
שינויים בהסדרי התחבורה והקמתה של הרכבת הקלה ,
הביאו לירידה משמעותית בריכוזי
תחמוצות החנקן ברחוב יפו בירושלים .
השינוי המשמעותי ביותר נראה בתחנת הניטור
"כלל "הנמצאת בסמוך לשוק מחנה יהודה ,
עד לתחילת פעולתה של הרכבת הקלה
בשנת2011
תחנה זו הייתה ממוקמת על ציר תחבורה ראשי בעיר ונצפו בה ריכוזים גבוהים
יחסית של תחמוצות חנקן.
ריכוז תחמוצת חנקןNOX)
)באוויר ,בתחנות תחבורתיות ,
ממוצעים
שנתיים ,
2014-2001
המדענית הראשית
מספר החריגות החצי שעתיות של תחמוצות חנקן(NOX)
בתחנות
תחבורתיות בגוש דן ובירושלים ,
2014-1999
מקור הנתונים :אגף איכות אוויר ושינויי אקלים ,המשרד להגנת הסביבה
בגוש דן נצפו ירידות גדולות במספר החריגות .
בתחנת כלל בירושלים נצפתה עלייה במספר
החריגות בשנים2008-2009
עקב עבודות תשתית של הרכבת הקלה וירידה חזרה בשנת2010
בין השנים2013-2014
מספר החריגות היה נמוך במרבית התחנות התחבורתיות(
למעט החריגה
בשנת2013
בתחנת רמז.)
המדענית הראשית
התפלגות המדווחים למפל״ס לפי מחוזות ,
2014
מקור הנתונים :
סיכום וניתוח דיווחי
מפל"ס ,
2014
.
אוקטובר2015
,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
התפלגות המדווחים למפל״ס לפי ישוב או אזור
תעשייה(חמישה דיווחים או יותר)
,
2014
מקור הנתונים :מרשם הפליטות לסביבה ,
2014
,המשרד להגנת הסביבה
בצפון מספר הגדול ביותר של מדווחים ,שם עיקר המדווחים הם מהמגזר החקלאי .
אחריו נמצא
מחוז דרום שעיקר המדווחים בו משתייך למגזר התעשייתי .
מחוז מרכז ומחוז חיפה בעלים של
מספר דומה של מדווחים ,כשבאזור חיפה כמות המדווחים מהמגזר התעשייתי הוא גבוה יותר .
אזורי תעשייה שבחלקם תחנות כוח כמו חיפה ,רמת חובב ,אשדוד ,
ואשקלון בעלי מספר
מדווחים גבוה יחסית לערים אחרות .במחוזות ירושלים ותל-
אביב מספר המדווחים הוא הנמוך
ביותר .יש לזכור שרכיב התחבורה לא בא לידי ביטוי בדיווחים אלו.
המדענית הראשית
חומר חלקיקי עדין מרחף בקוטר קטן מ-
2.5
מיקרומטרPM2.5)
)לפי מקורות ,
2014
,טון/שנה
המדענית הראשית
חומר חלקיקי עדין מרחף בקוטר קטן מ-
2.5
מיקרומטרPM2.5)
)לפי מקורות ,
2014
,טון/שנה
מקור הנתונים :מצאי הפליטות לאוויר ,אגף איכות אוויר ,המשרד להגנת הסביבה
כפי שאפשר לראות ,
המקור העיקרי לפליטת
חלקיקיPM2.5
הינו שריפת פסולת חקלאית
צמחית(
38%
.)
מרבית השריפות הן שריפות בלתי מוסדרות ,
וחלקן שריפות מאושרות על ידי משרד
החקלאות ,
אשר מתבצעות לשם מניעת
הפצת מחלות צמחים ומזיקים.
יודגש שפליטות חלקיקיPM2.5
מייצור חשמל
ותעשייה מחושבות על פי דיווחי מפעלים
למפל"
ס על פליטת PM10
ואינה מדווחת
כשלעצמה למפל"ס.
המדענית הראשית
תחמוצת גופריתSOX)
)לפי מקורות ,
2014
,טון/שנה
מקור הנתונים :מצאי הפליטות לאוויר ,אגף איכות אוויר ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
תחמוצת חנקן(NOx) לפי מקורות ,
2014
,טון/שנה
מקור הנתונים :מצאי הפליטות לאוויר ,אגף איכות אוויר ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
חומר חלקיקי עדין מרחף בקוטר קטן מ-
10
מיקרומטר
,(PM10)לפי מקורות ,
2013
,טון/שנה
מקור הנתונים :מצאי הפליטות לאוויר ,אגף איכות אוויר ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
פחמן חד חמצניCO)
)לפי מקורות ,
2013
,טון/שנה
מקור הנתונים :מצאי הפליטות לאוויר ,אגף איכות אוויר ,המשרד להגנת הסביבה
המקור העיקרי לפליטת פחמן
חד חמצני הוא שריפה לא
שלמה במנועי כלי רכב,
.
תחבורה מהווה82%
מפליטות
גז זה.
המדענית הראשית
תרכובות אורגניות נדיפות ללא מתאןNMVOCs)
)לפי מקורות ,
2014
,טון/שנה
מקור הנתונים :
דוח
מפל"ס
לשנת2014
,
2015
,המשרד להגנת הסביבה
המקור העיקרי לפליטתNMVOC
הינו שימוש ביתי :
חומרי ניקוי
ביתיים ,מוצרי תמרוקים ורחצה ,
מוצרים רפואיים ,הדברת חרקים ,
פעילויות צביעה ושיפוץ ומוצרי
תחזוקה וטיפוח לרכב.
מקורות משמעותיים נוספים הן
תחנות התדלוק והתעשייה .
יש
לציין שהערכת פליטות משימוש
ביתי מחושבת על פי מקדם
פליטה כללי לנפש של האיחוד
האירופי.
המדענית הראשית
בנזן ,לפי מקורות ,
2013
,טון /שנה
מקור הנתונים :
דוח
מפל"ס
לשנת2014
,
2015
,המשרד להגנת הסביבה
באופן לא מפתיע ,
המקור
העיקרי לפליטת בנזן מגיע
מתחבורה ,
שמהווה85%
מפליטות גז זה.
המדענית הראשית
3,1
בוטאדיאן(Butadiene-1,3)
מתחבורה ,לפי אזור גאוגרפי ,
2013
,טון/שנה
מקור הנתונים :מרשם פליטות לסביבה ,המשרד להגנת הסביבה
מקורו העיקרי של3,1
בוטאדיאן הוא תחבורה .
ריכוז הפליטות גבוה בעיקר בערים
הגדולות בהן צפיפות הרכב הגבוהה ביותר ,כמו תל אביב ,ירושלים וחיפה.
המדענית הראשית
פליטות משריפת דלקים לצורך ייצור חשמל ,
2014-2000
,טון/שנה
מקור הנתונים" :פליטות משריפת דלק ,לפי צרכן דלק"
,
2000-2014
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
*נתונים לא סופיים
**
בשנת2012
עודכנה שיטת החישוב של גופרית דו חמצנית
מפצלי שמן.
במהלך השנים ניכרת מגמת ירידה בפליטות חלקיקי אבק מרחף ,
כתוצאה משריפת דלקים לצורך
ייצור חשמל .
ניכרת עלייה ובפליטת הפחמן החד חמצני עד שנת2012
,
ובשנים2013-2014
חלה ירידה בפליטת
הפחמן החד חמצני.
המדענית הראשית
פליטות משריפת דלקים לצורך ייצור חשמל ,
2014-2000
,טון/שנה
מקור הנתונים" :פליטות משריפת דלק ,לפי צרכן דלק"
,
2000-2014
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
*נתונים לא סופיים
**
בשנת2012
עודכנה שיטת החישוב של גופרית דו חמצנית
מפצלי שמן.
במהלך השנים ניכרת מגמת ירידה בפליטות גופרית דו חמצנית.
אין שינוי בולט בפליטת תחמוצות חנקן.
המדענית הראשית
התפלגות סוגי דלקים לייצור חשמל בחברת החשמל ,
2014-2002
המגמה בעשור האחרון מראה שעם הזמן הולך ופוחת השימוש בפחם ובמזוט ועולה השימוש
בגז טבעי.
השימוש בגז טבעי עלה משמעותית בשנים2013
(
41%
)ו-
2014
(
42%
)
כאשר שדה"תמר "
התחיל להזרים גז בתחילת חודש אפריל2013
.
מקור הנתונים :דין וחשבון סטטיסטי ,
דוחות לשנים2011-2014
,
חברת
החשמל לישראל
המדענית הראשית
פליטת תחמוצות חנקן(
,(NOX
פחמן חד חמצני(
CO
)
ופחמימנים
(
HC
)לאוויר משריפת דלק בכלי רכב אל מול נסועה ,
2014-2000
מקור הנתונים :
לוחות"
תחבורה- נתונים פיזיים"
,
"פליטות משריפת דלק ,
לפי צרכן דלק"
,
2000-2014
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
משנת2000
עד2014
חל גידול של כ–
44%
בנסועה .
על אף גידול זה נצפו ירידות של אחוזים
רבים בפליטות המזהמים :
פחמימנים(
59%
)
,
פחמן חד חמצני(
67%
)
,
תחמוצות חנקן(
69%
)
וכן
חלקיקי אבק מרחף(
72%
.)
מאז שנת1994
במרבית מרכבי הבנזין מותקן ממיר קטליטי אשר מפחית את שיעור פלטות
המזהמים המאפיינים את רכבי הבנזין.
המדענית הראשית
פליטת חלקיקי אבק מרחףSPM)
)
לאוויר משריפת דלק בכלי רכב
אל מול נסועה ,
2014-2000
מקור הנתונים :
לוחות"
תחבורה- נתונים פיזיים"
,
"פליטות משריפת דלק ,לפי צרכן דלק"
,
2000-2014
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
משנת2000
עד2014
חל גידול של כ-
44%
בנסועה .
על אף גידול זה נצפו ירידות של אחוזים
רבים בפליטות המזהמים :
פחמימנים(
59%
)
,
פחמן חד חמצני(
67%
)
,
תחמוצות חנקן(
69%
)
וכן
חלקיקי אבק מרחף(
72%
.)
ניתן לייחס את מגמת הירידה למספר גורמים ,בניהם שיפור סל הדלקים ,
רכישת רכבם חדשים
והוצאת כלי רכב ישנים משימוש .
בנוסף מאז שנת1994
במרבית מרכבי הבנזין מותקן ממיר
קטליטי אשר מפחית את שיעור פלטות המזהמים המאפיינים את רכבי הבנזין.
*נתונים לא סופיים
המדענית הראשית
התפלגות של כלי רכב שמשקלם עד3.5
טון(נוסעים+מסחרי)
,
שיובאו בשנים2014-2008
,לפי דרגות זיהום
מקור הנתונים :
מיסוי ונתונים נבחרים על ענף הרכב לשנת2014
,
רשות המסים(נתוני משרד התחבורה ,עיבודי רשות המיסים)
ישנה ירידה ניכרת בחלקם היחסי של רכבים בעלי
דרגות זיהום גבוהות מאז שנת2008
,
ובמקביל
עלייה ניכרת ברכבים בעלי דרגות זיהום נמוכות ,
בעיקר רכבים בדרגות2
ו-
3
.
המדענית הראשית
פליטות תחמוצות גופריתSOx)
)
לאוויר לנפש בישראל בהשוואה
למדינות ה–
OECD
,
2013
מקור הנתונים :
Air and GHG, 2013, OECD Database
מבין מדינות ה-
OECD
המוצגות ,
ישראל נמצאת במקום השביעי ברמת פליטות של תחמוצות
גופרית ,
עם21.6
קילוגרם לנפש .
במקום השמיני ממוקמת ניו זילנד עם17
קילוגרם לנפש ,ובשישי ,פולין ,
עם22.3
קילוגרם
לנפש.
המדענית הראשית
פליטות תחמוצות גופריתSOx)
)
לאוויר לנפש בישראל בהשוואה
למדינות ה–
OECD
,
2013
מקור הנתונים :
Air and GHG, 2013, OECD Database
ישראל ממוקמת במקום ה-
13
עם כמות פליטות תחמוצות החנקן לנפש של21.1
קילוגרם ,
בדומה לצ'כיה ופולין.
המדענית הראשית שינוי אקלים
שינוי אקלים
המדענית הראשית
טמפרטורה שנתית ממוצעת ,
2015-1951
מדינת
ישראל נמצאת באזור חצי מדברי ,
אזוריה הצפוניים והמערביים של המדינה
מתאפיינים באקלים ים תיכוני עם כמות משקעים של900-300
מ"
מ גשם בשנה(ממוצע רב-
שנתי),
האזורים הדרומיים והמזרחיים מתאפיינים באקלים מדברי עם כמויות משקעים של
פחות מ-
200
מ"
מ גשם בשנה(
ממוצע רב
שנתי.)
שינויים בטמפרטורה השנתית הממוצעת ובטמפרטורות המינימום והמקסימום משפיעים על
כלל מערכת החיים הטבעיות
והאנטרופוגניות.
מבט על הטמפרטורה השנתית הממוצעת לאורך שבעים וחמש השנים האחרונות מהווה
אינדיקציה למגמה המקומית ומאפשרת
השוואה למגמה העולמית.
המדענית הראשית
טמפרטורת מקסימום- ממוצע שנתי ,
2015-1951
מקור הנתונים :השירות המטאורולוגי ,משרד התחבורה
המדענית הראשית
טמפרטורת מינימום- ממוצע שנתי ,
2015-1951
מקור הנתונים :השירות המטאורולוגי ,משרד התחבורה
המדענית הראשית
טמפרטורה שנתית ממוצעת ,
2015-1951
(המשך)
מקור הנתונים :השירות המטאורולוגי ,משרד התחבורה
מאז שנות השמונים קיימת עלייה בטמפרטורה הממוצעת
מהנתונים עולה כי העלייה קשורה בעיקר לשינוי המשמעותי בטמפרטורת המינימום .
יש לציין הבדל נוסף :בעוד שבשנות החמישים היו גם שנים חמות וגם שנים קרות ,
מאז1993
לא הייתה אף שנה קרה מהממוצע הרב שנתי בשנים1961
–
1990
(
19.5
מעלות צלזיוס.)
המדענית הראשית
כמות משקעים ממוצעת ,
2014-1920
מקור הנתונים :השירות המטאורולוגי ,משרד התחבורה
על פי ממוצע של15
שנים ,
ניתן לראות שאין שינוי מהותי בכמויות המשקעים הממוצעות החורג
מטווח ההשתנות הטבעית במשך94
השנים שנבחנו; עם זאת ,יש לציין כי בהיבט כלל ארצי ,
באחת עשרה השנים האחרונות(
2003/4-2013/4
)
,
לא הייתה אף שנה בה נמדדה כמות הגדולה
מ–
10%
מהממוצע.
*
הקו האדום המלא מייצג ממוצע רץ של15
שנים
המדענית הראשית
ממוצע חודשי של גובה פני הים בחופי הים התיכון ,
2013-1992
מקור הנתונים :חקר ימים ואגמים לישראל
מהנתונים עולה כי בין השנים2013-1992
קיימת עלייה רציפה בגובה פני הים .
במשך22
השנים הנצפות גובה
פני הים התיכון בחופי ישראל עלה בכ-
13
ס"מ ,
כלומר עליה ממוצעת של0.59
סנטימטר בשנה .
העשור הראשון של התצפיות מראה שיעור עלייה בפני הים של13.3
מ"מ לשנה ,
שיעור עליה זה חד יותר מזה
שנצפה בעשור שלאחר מכן ,בו שיעור העלייה הוא כ-
6
מ"מ לשנה.
המדענית הראשית
מרכיבי הפליטות של גזי חממה(שווה ערך פחמן דו-חמצני)
,
2013
מקור הנתונים :
לוח"פליטות של גזי חממה ,לפי מקור"
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
עיקר הפליטות הן של פחמן
דו-
חמצני(
87.1%
)
,
זאת מכיוון
שעיקר הפליטות של גזי
חממה בישראל נובעות
משריפת דלקים לייצור חשמל
ולתחבורה .
מתאן(
9.4%
מכלל הפליטות
גזי החממה )
נפלט בעיקר
מפסולת עירונית וממשקים
חקלאיים.
המדענית הראשית
גזי חממה(שווה ערך פחמן דו-חמצני)
,לפי מקורות ,
2014
,
אלפי
טון/שנה
מקור הנתונים :
לוח"פליטות של גזי חממה ,לפי מקור"
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
המקור העיקרי לגזי חממה הנו ייצור
חשמל(
53%
.)
אחריו תחבורה(
24%
)
ותעשייה(
12%
.)
מקורות משניים לפליטת גזי חממה הנם
חקלאות ,מכוני טיהור שפכים ,
גזי קירור
ומטמנות.
המדענית הראשית
פליטות של גזי חממה(פחמן דו-חמצני ,חנקן תת-חמצני ומתאן )
לאוויר ,
1996
,
2000
,
2014-2003
מקור הנתונים :
לוח"פליטות של גזי חממה ,לפי מקור"
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
*
בשנת2012
נפלטו84.214
מיליון טון שווה ערך פחמן דו-
חמצני
**
משנת2008
סך הפליטות כולל גזים המכילים פלואור ;
משנת2011
שונתה שיטת החישוב של גזי חממה המכילים פלואור.
כמות הפליטה הכוללת של גזי חממה בשנת2014
הייתה כ–
76
מיליון טון שווה ערך פחמן דו-
חמצני .
ב–
2012
נצפתה עלייה משמעותית בפליטות עקב הפסקת הזרמת הגז הטבעי ממצרים
שגררה שימוש נרחב יותר בפחם ,סולר ומזוט .
בשנים2013-2014
נצפתה ירידה בפליטות שמקורה בשימוש בגז טבעי שמגיע בעיקר ממאגר
תמר .
העלייה היחסית בפליטה לאורך השנים משקפת בעיקר את העלייה בפעילות הכלכלית
במשק בתחומים כגון ייצור אנרגיה ,תחבורה ותעשייה ,
כתוצאה מגידול דמוגרפי ומעלייה ברמת
החיים.
המדענית הראשית
פליטות גזי חממה לנפש(פחמן דו-חמצני ,חנקן תת-
חמצני
ומתאן )לאוויר ,
2014-2003
מקור הנתונים :
לוח"פליטות של גזי חממה ,לפי מקור"
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
*
משנת2008
סך הפליטות כולל גזים המכילים פלואור ;
משנת2011
שונתה שיטת החישוב של גזי חממה המכילים פלואור.
הנתונים משתנים כתלות בגידול באוכלוסייה וברמת החיים מחד ומעליה ביעילות השימוש
בדלק לתחבורה ,משינויים בסל הדלקים ליצור חשמל ,
ומהתייעלות בייצור תעשייתי של מלט
מאידך.
המדענית הראשית
פליטות גזי חממה לאלף נפש בהשוואה למדינות
אחרות ,
2012
מקור הנתונים :
OECD
המדענית הראשית
פליטות פחמן דו-חמצני לאוויר משריפת דלקים במגזרים שונים ,
1996
,
2000
,
2013-2003
פחמן דו חמצני נוצר בעיקר מייצור אנרגיה ע"י שריפת דלקים בתעשייה ,
בתחנות כוח
ובתחבורה ומהווה כ-
87%
מכלל פליטות גזי החממה.
מדד זה מאפשר הצגת מגמות הפליטה לאורך השנים האחרונות .
על מנת לקבוע סדרי
עדיפויות לטיפול חשובה התרומה היחסית של כל מגזר בנפרד לפליטת הפחמן הדו חמצני.
המדענית הראשית
פליטות פחמן דו-חמצני לאוויר משריפת דלקים במגזרים שונים ,
1996
,
2000
,
2013-2003
(המשך)
מקור הנתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
פליטות הפחמן הדו חמצני הלכו
ועלו בהדרגה עד שנת2008
.
ירידה של כ2
-
מיליון טונות נצפתה
בשנת2009
,
ולאחריה שוב מגמת
עלייה שנעצרה ב–
2013
.
מהנתונים עולה כי המקור העיקרי
לפליטות פחמן דו חמצני משריפת
דלקים הוא מגזר תעשיות האנרגיה
(
60%
-
67%
.)
אחריו מגזר התחבורה
המהווה בין22%
ל–
26%
מכלל
פליטות.
המדענית הראשית
פליטות מתאן לאוויר ,
1996
,
2000
,
2014-2003
מקור הנתונים :
לוח"פליטות של גזי חממה ,לפי מקור"
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
המתאן נוצר בעיקר
מטיפול והטמנת
פסולת ,
טיפול בשפכים
ופעילות חקלאית.
בשנת2013
עמד אחוז
פליטות מתאן מפסולת
מוצקה על77%
מסך
הפליטות .
שאר
הפליטות מקורן לרוב
בחיות משק.
מתאן הוא הגז השני מבחינת היקף הפליטות של גזי חממה בישראל וכן יעילותו כגז חממה
גבוהה מזו של פחמן דו-חמצני .
על מנת לקבוע סדרי עדיפויות לטיפול חשובה התרומה היחסית
של כל מגזר בנפרד לשיעור הפליטה של המתאן.
המדענית הראשית
פליטות פחמן דו חמצני לאלף נפש בהשוואה למדינות אחרות ,
2012
מקור הנתונים :
OECD
בהשוואה למדינות נוספות נראה כי פליטות פחמן דו-
חמצני בישראל נמצאות בסדר גודל של
אוסטריה ויוון .
בשנת2012
פליטות הפחמן הדו חמצני בישראל עמדו על כ-
8.06
אלף טון
לאלף איש.
המדענית הראשית
פליטות מתאן לאוויר בישראל בהשוואה למדינות אחרות ,
2012
מקור הנתונים :
לוח"פליטות של גזי חממה ,לפי מקור"
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
היקף פליטות המתאן לנפש בישראל עומד על כ-
853
טון לנפש .
בהשוואה למדינות אחרות ניתן לראות כי
היקף פליטות המתאן של מדינת שראל דומה למדינות מפותחות נוספות כמו נורווגיה והולנד.
המדענית הראשית
היערכות ישראל לשינוי אקלים
מדינת ישראל מכירה בהתרחשות שינויי אקלים עולמיים ומבינה את הצורך בהיערכות
לקראתם .
ההיערכות צריכה להתבצע הן במוכנות לאירועי קיצון אקלימיים והן להשפעות
אקלימיות איטיות אבל בעלות השפעה ארוכת טווח(למשל עליית מפלס פני הים .)
מדינת
ישראל תפעל להסתגלות לשינויי האקלים על ידי הקטנת נזקים פוטנציאליים וניצול הזדמנויות
ותועלות אפשריות הקשורות לשינויי האקלים.
לאסטרטגיה הלאומית5
מטרות ראשיות שיעזרו להגשמת החזון של מוכנות לשינויי אקלים:
.1הקטנת פגיעות בנפש וברכוש ומניעת הפסדים והשקעות שאינן בנות קיימא
.2נקיטת אמצעים להגדלת העמידות של המערכות הטבעיות
.3בנייה ועדכון בסיס הידע המדעי לצורך קבלת החלטות
.4חינוך ,העלאת מודעות והנגשת ידע למקבלי החלטות ולציבור
.5חיפוש שיתופי פעולה אזוריים ועולמיים לקידום כלכלה מותאמת אקלים
המדענית הראשית
מים
המדענית הראשית
מפלס המים בכנרת בסוף שנה הידרולוגית ,
2014-1926
הכנרת ,אגם המים המתוקים הטבעי היחיד בישראל ,
היא גם המאגר העילי היחיד של מים
שפירים(ראויים לשתייה )בישראל .
מפלס המים משקף את כמות המים האגורה בכנרת הזמינה לניצול כשֵירות של מערכת
טבעית לאדם .
כמות המים משפיעה בעקיפין על איכות המים באגם ועל התאמתם לשימושים
השונים.
המדענית הראשית
מפלס המים בכנרת בסוף שנה הידרולוגית ,
2014-1926
(המשך)
*שנה הידרולוגית-
1.10
עד ה30.9
מקור הנתונים :השירות ההידרולוגי ,רשות המים
מאז הפעלת המוביל הארצי בתחילת שנות השבעים קיימת תנודתיות רבה במפלס האגם ,
תנודתיות שהתגברה עם הזמן והגיעה לשיאים חדשים בשני העשורים האחרונים .
תנודתיות זו
נובעת בעיקר משאיבת יתר ופחות מהתאדות.
בשנות בצורת עלתה השאיבה מהכנרת עבור מפעל המים הארצי ,
והחריפה עוד יותר את
השינויים במפלס.
בין השנים
2009-2013
נרשמה עלייה
של המפלס אך
החל משנת2014
המפלס
החל לרדת שוב.
המדענית הראשית
מדד קיימות מי הכנרת ,
2015
מקור הנתונים :המעבדה לחקר הכנרת ,חקר ימים ואגמים לישראל
*
הערך הכולל מבוסס על חישוב ערכי9
פרמטרים הנמצאים בהיקף שערכו של
כל פרמטי מוצג מספרית ,
בצבע(צבעי רמזור )ועפ"י גודל הפוליגון .
ככל שהפוליגון
גדול יותר כך ערכו מתקרב לערך המקסימלי של100
.
המדענית הראשית
מדד קיימות מי הכנרת ,
2015-1993
מקור הנתונים :המעבדה לחקר הכנרת ,חקר ימים ואגמים לישראל
*
1992-1969
מהווה תקופת ייחוס
המדענית הראשית
מאז אמצע שנות ה–
90
של המאה הקודמת אנו עדים למגמת ירידה ברורה במדד
הקיימות של הכנרת וחוסר יציבות בולטת עם שנים בעלות ערכים קרובים לערך הסף ,
כגון השנים2007
,
2015
ושנים עם ערכים נמוכים במיוחד כגון2012
.
שלושה פרמטרים היו התורמים העיקריים לחריגות שנצפו בערכי המדד :ריכוז הכחוליות ,
ריכוז הפרידיניום וריכוז הכלורופיל באגם .
לאור השנויים הברורים שחלו באוכלוסיית
האצות באגם באמצע שנות ה–
90
אין זה מפתיע ששלושת הפרמטרים האלו הם
התורמים העיקריים .
החל מאמצע שנות ה–
90
,
הפרידיניום שפרח כל אביב נעלם במידה רבה מהאגם
והפריחות מתרחשות עתה רק פעם במספר שנים .
במקביל להעלמות הפרידיניום אנו עדים
לעליה מתמדת בריכוז הכחוליות באגם ובעוצמת הפריחות שלהם ,
תופעה שכמעט ולא
התרחשה עד אמצע שנות ה-
90
.
ככל שהשינוי באוכלוסיות האצות גדל כך אנו מתרחקים מהמצב של המערכת האקולוגית
שאותו אנו רוצים לשמר ועל כן הירידה בערכי הקיימות.
מדד קיימות מי הכנרת ,
2015-1993
המדענית הראשית
מליחות מי תהום באקוויפר ההר ובאקוויפר החוף ,
2014-1958
מקור הנתונים :
לוח
למ"ס "
רום מפלס מי תהום בקידוחים נבחרים ומליחות ממוצעת(ריכוז כלורידים")
,
נתוני השירות
ההידרולגי ,רשות המים
מליחות אקוויפר החוף בשנת2014
הייתה223
מיליגרם כלוריד לליטר ובאקוויפר ההר-
134
מיליגרם כלוריד לליטר .
בארבעים השנים האחרונות שיעור העלייה במליחות באקוויפר החוף
היה כ–
2.3
מיליגרם כלוריד לליטר לשנה.
הבדל משמעותי בין אקוויפר ההר ואקוויפר החוף הוא יכולת חדירתם של מי הים לאקוויפר .
מיקומו של אקוויפר ההר אינו חושף אותו לגורמי המלחה מהים או ממי המוביל הארצי ,
לעומת
מליחות אקוויפר החוף ,המושפעת משאיבות יתר שגורמות לירידת מפלסים וחדירת מי ים .
גורמי המלחה נוספים הם בצורות ,השקייה במי קולחין ומי המוביל הארצי.
המדענית הראשית
מליחות מי תהום באקוויפר ההר ובאקוויפר החוף ,
2014-1958
מקור הנתונים :אגף איכות מים ,רשות המים
בשנת2006
נכנסה לתוקף ההחמרה בתקן לחנקות(
ירידה מ-
90
ל–
7
מג"ל)
,
דבר שגרם
לסגירה נרחבת של בארות .
בהדרגה הוחזרו בארות רבות למערכת אספקת מי השתייה לאחר
התקנת מתקני טיפול מתאימים.
המדענית הראשית
התפלגות הסיבות לסגירת בארות מי שתייה ,
2015-2000
מקור הנתונים :אגף איכות מים ,רשות המים
בין השנים2000-2015
נסגרו143
קידוחי מים
כאשר סיבת הסגירה של45%
מהם היא
נוכחותם של ניטרטים(NITRATE NO3)
אשר
מקורותיהם הם לרוב דישון וזיבול שדות ,
ביוב
לא מצונר ולא מטופל ,רעיית בעלי-חיים ,
השקייה במי קולחים ופסולת מוצקה .
7%
מהבארות נסגרו בשל מליחות(כלורידים )
ו-
9%
נסגרו בשל זיהום חיידקי(
הימצאות
קוליפורמים.)
המדענית הראשית
צריכת מים לפי מגזרים ,
2015-1996
מקור הנתונים" :
צריכת המים לפי מטרות1998-2014
"
,
"
צריכת המים לפי מטרות1996-2012
"
,חטיבת אסדרה ,רשות המים
כלל צריכת המים למגזרים הביתי ,
החקלאי והתעשייתי מכלל מקורות המים(
טבעיים
ומלאכותיים )
עלתה מ–
2,013
מלמ"
ק בשנת1996
ל-
2,046
מלמ"
ק בשנת2015
.
סך צריכת
המים במגזר הביתי עלתה באותה תקופה ב-
22.3%
.
מ2008
-
עד2011
נצפתה מגמת ירידה בצריכת המים בעקבות העלאת תעריפי המים ומערך
ההסברה
שהופעל בשנים הללו.
כיום צרכן המים
השפירים העיקרי הוא
המגזר הביתי.
המדענית הראשית
צריכת מים שפירים ומי קולחים במגזר החקלאי ,
1996
-
2014
מקור הנתונים :
צריכת המים לפי מטרות1998-2014
"
,
"
צריכת המים לפי מטרות1996-2012
"
,חטיבת אסדרה ,רשות המים
צריכת המים השפירים במגזר החקלאי ,שהיה בעבר הצרכן הגדול ביותר של מים שפירים ,
ירדה
בכ-
424
מיליון מ"
ק בשנים1996-2012
.
במקביל עלתה צריכת מי הקולחין בחקלאות מכ-
270
מיליון מ"
ק בשנת1996
לכ–
469
בשנת2014
.
*
הצריכה משנת2004
אינה כוללת"מים סיבוביים( "מים שהופקו ע"י מפיקים פרטיים עבור המערכת הארצית)
המדענית הראשית
צריכת מים שפירים ומי קולחים במגזר החקלאי ,
1996
-
2014
מקור הנתונים :
דוחות"נתוני צריכת המים השפירים "
לשנים1998-2014
,תאגידי המים והרשויות המקומית ,קיבוצים ומושבים ,ישובים קהילתיים ואחרים
על אף הגידול הדמוגרפי ,
משנת2008
חלה מגמת ירידה בצריכת המים לנפש בשלושת
הקטגוריות .
הירידה בצריכת המים מתקשרת לתהליכים השונים שנעשו במשק המים ביניהם
קמפיינים תקשורתיים לצריכה נבונה עליה במחיר המים.
*תאגידים ורשויות מקומיות
המדענית הראשית
ייצור מים במתקני התפלה בשנים2015-2005
ותחזית לשנים
2017-2016
,
2020
מקור הנתונים :אגף התפלה ,רשות המים
*הנתונים מתייחסים להתפלת מי ים בלבד.
המדענית הראשית
כמות המים המותפלים נמצאת במגמת עלייה ,
העולה בקנה אחד עם מספר מתקני
ההתפלה אשר הוקמו בשנים אלו .
מתקן ההתפלה בעיר אילת ,
מבוסס על התפלת מים
ממקורות מים מליחים ,
מספק מים לעיר מאז שנות ה-
70
וכמות ייצור המים בו קטנה
וקבועה במהלך השנים (
3
מיליון מטרים מעוקבים לשנה .)
בשנת2005
כמות המים המותפלים עמדה על כ–
23
מלמ"ק ,
והיא הופקה ממתקני
ההתפלה אשקלון ואילת .
בשנת2015
עלתה כמות המים המותפלים ל-
506
מלמ"
ק
לשנה ,
והיא הופקה מ-
6מתקני התפלה :אשקלון ,אילת ,פלמחים ,חדרה ,
שורק ומתקן
ההתפלה החדש באשדוד .
עד לשנת2020
צפוי לפעול מתקן התפלה נוסף בגליל מערבי ,
אשר צפוי להעלות את
כמות המים המותפלים ממי ים לכ687
- מלמ"ק לשנה.
ייצור מים במתקני התפלה בשנים2015-2005
ותחזית לשנים
2017-2016
,
2020
המדענית הראשית
כמות השפכים העירוניים ורמת הטיפול בהם ,
2015-1998
מקור הנתונים" :
צריכת המים לפי מטרות1998-2014
"
,
"
צריכת המים לפי מטרות1996-2012
"
,חטיבת אסדרה ,רשות המים
משנת1998
עד שנת2008
כמות השפכים העירוניים גדלה בכ-
23%
ועמדה בשנת2008
על
488
מלמ"ק .
מאז שנת2008
חלה ירידה בכמות השפכים ,
וב-
2012
היא עמדה על477
מלמ"ק .
הירידה מיוחסת להפחתה בצריכת המים בשנים אלה.
כמויות השפכים המטופלים לפחות לרמה שניונית ולפחות לרמה שלישונית נמצאות גם כן
במגמת עלייה;
כמות השפכים המטופלים לפחות לרמה שלישונית גדלה בכ-
140%
מאז שנת
1998
,
ועמדה בשנת2015
על231
מלמ"ק.
המדענית הראשית
כמות שפכים לא מטופלים ושפכים מטופלים לפי יעדי סילוק ,
2015-1998
מקור הנתונים :אגף מים ונחלים ,המשרד להגנת הסביבה
כמות השפכים הגולמיים המוזרמים לסביבה וכן כמות הקולחים לסביבה נמצאות במגמת
ירידה .
שימוש בקולחים להשקיה נמצא במגמת עלייה :
מאז שנת1998
ועד2015
נראה גידול של72%
.
השפכים המועברים לשימוש בהשקיה מהווים89%
מסך השפכים העירוניים.
המדענית הראשית
כמויות תמלחות
שפונו לים וכמויות המלח הכלולות בהן ,
2013-1999
מקור הנתונים :אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
בין השנים1999-2007
נצפתה מגמת עלייה בכמות
התמלחת
אשר פונתה לים(
576
אלף
מ"
ק בשנת1999
ו870
- אלף מ"
ק בשנת2007
)
,
למעט ירידה בכמות בשנת2005
.
משנת2007
עד2012
נצפתה מגמת ירידה ניכרת בכמות
התמלחת המפונה לים .
ירידה זו
נובעת מהקמת מתקני טיפול בשפכים במפעלי התעשייה עצמם ,
עקב דרישה להפסיק
להזרים
תמלחות למערכת הביוב הציבורית ,לשנות תהליכי ייצור ,
להפריד זרמים מלוחים
ולסלקם בנפרד באמצעות מוצאים ימיים מוסדרים .
מבחינת תכולת המלח
בתמלחות המפונות לים ,
בין השנים1999-2013
לא מסתמנת
מגמה ,והכמויות נשארות יחסית אחידות .
כמות התמלחות הנקיות(
שבהן אחוז המלח הוא
נמוך )יורדת בשל העובדה כי מפעלים עוברים לשימוש במערכת אוסמוזה הפוכה .
לעומת
ההפחתה בכמות התמלחות הנקיות חלה עליה בכמות
תמלחות
המזון(
שבהן אחוז המלח
הוא
גבוה )המפונות לים.
כמויות תמלחות שפונו לים וכמויות המלח הכלולות בהן ,
2013-1999
המדענית הראשית
כמויות המלח שפונו לים לפי סוג תעשייה ,
2015-2002
מקור הנתונים :אשכול משאבי טבע ,המשרד להגנת הסביבה
החל מ–
2004
ניכרת עלייה בכמות הבוצה המעובדת לסוג א'
.
בשנת2008
הופסק לחלוטין
סילוק בוצה מסוג ב '
(בוצה מזהמת יותר מסוג א'
)
לחקלאות וכל הבוצה המסולקת כיום
לשימוש חקלאי היא בוצה מסוג א'
.
בשנת2015
נוצרו בישראל122,312
טון בוצה(טון חומר יבש )במפעלי טיהור שפכים עירוניים ,
מתוכם39,425
טון חומר יבש פונה לים ממפעלי השפד"ן ,
3,689
סולק להטמנה ו-
79,198
עובד
לסוג א'.
המדענית הראשית נחלים
נחלים
המדענית הראשית
צריכת חמצן כימית בנחלי ישראל ,
2014
מקור הנתונים :
לוח27.13
,
2014
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
המדענית הראשית
צריכת חמצן ביולוגי בנחלי ישראל ,
2014
מקור הנתונים :
לוח27.13
,
2014
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
המדענית הראשית
מליחות(ריכוז כלורידים )בנחלי ישראל ,
2014
מקור הנתונים :
לוח27.13
,
2014
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
המדענית הראשית
הנחלים המזוהמים ביותר הם חרוד ,לכיש ושורק .
זיהום זה מתבטא בערכים גבוהים של
צריכת חמצן כימית ,
צריכת חמצן ביולוגית וכלורידים(כמדד למליחות המים .)
לפי רשות
הטבע והגנים בנחלים אלו יש עדיין זיהום מקורות נקודתיים של ביוב גולמי המגיע אליהם
מיישובים שטרם הסדירו את הובלת שפכיהם למערכות טיהור שפכים אזוריות וניצול מי
הקולחים בחקלאות.
בנחלים ירקון ,תנינים ונעמן חל שיפור ניכר באיכות המים לעומת העשור הקודם ,
וזאת
עקב הסדרת מערכות השפכים ותיעולם לטיהור והשבה .
הזיהומים בנחלים התבטאו
בערכים גבוהים במיוחד של צריכת חמצן ביולוגית וכימית ,וחומרים מרחפים .
הנתונים
שנמדדים כיום נמוכים עד לשני סדרי גודל מהנתונים אז ,
בזכות פעולות סילוק השפכים
וסגירת חלק ממפעלי התעשייה .
בנהר הירדן הדרומי חל שיפור ניכר באיכות המים לעונת העשור הקודם כתוצאה מהפעלת
מכון טיהור השפכים החדש"(ביתניה )"
בעמק הירדן בשנת2014
,
אליו מוזרמים שפכי
היישובים וגם שפכי העיר טבריה ,שעד כה זיהמו את הנהר .
זיהום בנחלי ישראל ,
2014
המדענית הראשית
רמת הגבה(pH)במי נחל הקישון ,
בתחנת גשר ההסתדרות(
מורד
הנחל)
,
2015-1999
בין השנים2000-2015
חלה מגמת ירידה בעומסי הפחמן האורגני הכללי בכל הנחלים
שנמדדו.
מקור הנתונים :רשות נחל הקישון
המדענית הראשית
ריכוז חומר אורגני פריק ,אמוניה וזרחן כללי במי נחל הקישון ,
בתחנת גשר
ההסתדרות(מורד הנחל)
,
2015-1999
בין השנים2000-2015
חלה מגמת ירידה בעומסי הפחמן האורגני הכללי בכל הנחלים
שנמדדו.
מקור הנתונים :רשות נחל הקישון
המדענית הראשית
בסוף שנות התשעים ובשנת2000
איכות מי הקישון הייתה ירודה מאוד ,
ונמדדו רמת
חומציות גבוהה(
pH
נמוך)
,צריכת חמצן ביולוגית גבוהה ,
וריכוזים גבוהים של אמוניה
וזרחן .בסדימנטים בשפך הקישון נמצאו ריכוזים גבוהים של כספית.
במהלך השנים נעשו מספר פרויקטים לשיפור איכות מי נחל הקישון ,
ביניהם הקמת
מערכות טיפול בשפכים במפעלים המזרימים שפכי תעשייה ושדרוג מכון הטיהור העירוני
לרמת איכות של קולחים שניוניים .
שיפורים אלה הביאו לשיפור משמעותי באיכות מי הנחל בשנים2001-2002
.
רמת
חומציות ,שהיא תנאי סף להתפתחות חיים בנחל ,
עלתה לרמה ניטרלית ונצפתה ירידה
בערכי הזרחן .ריכוזי הכספית בסדימנטים בשפך הקישון ירדו גם כן.
על פי דוחות רשות הנחל ,
משנת2002
ועד היום הזרמת קולחי המפעלים במורד הנחל
גורמת לריכוזים גבוהים של נוטריאנטים(חומרי הזנה )
שאינם תואמים את התקן הסביבתי
לאיכות מי הנחל .בעקבות כך נצפות גם חריגות בערכי החנקן הכללי .כתוצאה מהעשרה
תחנת גשר ההסתדרות מייצגת את מורד הנחל והשפעת כלל הזרמות המגיעות
מהמפעלים הנמצאים באזור מחוז חיפה .
ניתן לראות כי החל משנת1999
קיימת מגמת
ירידה בריכוז האמוניה במי נחל הקישון .
בסתיו2007
חלה עלייה משמעותית בריכוז האמוניה ,זאת בשל הזרמת קולחין ממט”
ש
חיפה למורד הנחל בימים שקדמו לניטור עצמו.
זיהום נחל הקישון ,
2015-1999
המדענית הראשית
ריכוזי אמוניה וצריכת חמצן ביולוגיתBOD)
)
במעלה הקטע התיכון של הירקון
(מורד נחל קנה)
,
2015-2007
ממוצעי ה-
BODוהאמוניה
באזור מורד קנה בשנים2005
עד2009
היו בין15
ל–
20
מג"ל .
עם
השיפורים ירדו הממוצעים לריכוז הנמוך מ– 5
מג"ל .
בשנים2013-2015
עלו ריכוזי ה-
BOD
והאמוניה
ל-
26
ו-
48מג"ל בהתאמה ,
זאת כתוצאה מהזרמת
קולחים באיכות גרועה
ממט"ש דר 'שרון מזרחי .
מקור הנתונים :דוח מצב נחל הירקון ,
2015
,רשות נחל הירקון
המדענית הראשית
ריכוזי האמוניה וצריכת חמצן ביולוגית(BOD)
במעלה שבע טחנות(
מורד הקטע
התיכון בירקון)
,
2007-2015
ריכוזי האמוניה שנמדדו ב–
2014
,היו נמוכים ,
זאת למרות העליה בריכוזים במעלה הקטע התיכון
בתקופת הגשמים ,בהם מוזרמים לירקון גם שפכים .
תופעה זאת של כניסת קולחים בעלי ריכוזי עומסים אורגנים ונוטריאנטים לירקון ,
וירידת ריכוזי העומסים
האורגנים והנוטריאנטים לאורך הקטע התיכון בירקון מצביעה על כושר טהור עצמי של מערכת הנחל .
אולם כושר הטהור העצמי של הנחל עלול להיפגע עם המשך הזרמת עומסים לאורך זמן .
מקור הנתונים :דוח מצב נחל הירקון ,
2015
,רשות נחל הירקון
המדענית הראשית
ריכוזי הזרחן והחנקן הכלליים במורד הקטע התיכון בנחל הירקון ,
2015-2010
בין השנים2010-2015
,
חלה עליה משמעותית בריכוז הממוצע של החנקן הכללי במורד הקטע התיכון
של הירקון .ככל הנראה ,
הסיבה לעליה בריכוז החנקן הכללי נבעה מהזרמת כמויות עולות של קולחים
ושפכים אל הירקון ממט"ש דר 'שרון מזרחי וקו שפכים חבלה/אלפי מנשה .באותן שנים ,
לא חל שינוי
בממוצע ריכוז הזרחן הכללי באותו הקטע בנחל.
מקור הנתונים :דוח מצב נחל הירקון ,
2015
,רשות נחל הירקון
המדענית הראשית
פחמן אורגני כללי בנחלי ישראל ,
2015-2000
עליה ברמות
הזרחן ,הפחמן האורגני הכללי והחנקן ,
שמקורן משפכי תעשיה וחומרי דישון
חקלאיים ,
גורמות לעודף של חומרי
הזנה ,
וכתוצאה מכך עליה בעכירות ועליה בטמפרטורת
המים ,ירידה ברמת החמצן המומס שהכרחי לקיום המערכות האקולוגיות.
בין השנים2000-2015
חלה מגמת ירידה בעומסי הפחמן האורגני הכללי בכל הנחלים
שנמדדו.
מקור הנתונים :אגף מים ונחלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
זרחן כללי בנחלי ישראל ,
2015-2000
בין השנים2000-2015
חלה מגמת ירידה בעומסי הפחמן האורגני הכללי ,
חנקן כללי וזרחן
כללי בכל הנחלים שנמדדו
מקור הנתונים :אגף מים ונחלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
חנקן כללי בנחלי ישראל ,
2015-2000
בין השנים2000-2015
חלה מגמת ירידה בעומסי החנקן הכללי בכל הנחלים שנמדדו.
מקור הנתונים :אגף מים ונחלים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
גורמי הזרמות לנחלים ,
2014
52%
מהאירועי הזיהום בשנת2014
(
280
אירועים)
,נבעו מכשלים בצנרת הולכת שפכים ,
25%
(
139
אירועים )נבעו מתקלות בתחנות שאיבה ,
16%
(
87
אירועים )נבעו מהזרמת קולחים ממטש"
ים ו–
7%
(
36אירועים )מגורמים אחרים .
סה"
כ נרשמו כ–
542
אירועים שהגיעו ודווחו למוקד הסביבה .
נציין כי קרוב לוודאי שישנם אירועי זיהום
נוספים שלא דווחו למוקד ,ועל-כן לא צוינו.
מקור הנתונים :דו"
ח מסכם אירועי זיהום מים לשנת2014
,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
ים
המדענית הראשית
יחס עופרת לברזל בסדימנטים לאורך הים התיכון של ישראל
בתחנות דיגום שונות ,
2014-1986
מקור הנתונים :חקר ימים ואגמים
המדענית הראשית
יחס עופרת לברזל בסדימנטים במפרץ חיפה בתחנות דיגום
שונות ,
2014-1986
מקור הנתונים :חקר ימים ואגמים
המדענית הראשית
יחס עופרת לברזל בסדימנטים לאורך הים התיכון
רמות העופרת בסדימנטים(משקעים )
לאורך חוף הים משקפת את השפעתו של
הזיהום ממקורות יבשתיים .
בין השנים1988-2004
נצפתה מגמת ירידה יחסית בתחנות הדיגום השונות .
נתוני
2007-2005
במפרץ חיפה מצביעים בד"
כ על מגמת התייצבות ונתוני2008-2010
על מגמת עלייה מסוימת .
מאז
ניכרת מגמת התייצבות ואף ירידה במספר תחנות .
מסוף שנות השמונים ועד
היום פחתו ריכוזי העופרת .
ההפחתה בריכוזים נובעת ממעבר לשימוש
בדלקים
נטולי עופרת מאמצע שנות התשעים .
העלייה בשנים האחרונות ככל הנראה
קשורה בשינויים בשטף האטמוספרי או בפיזור חלקיקים מרחפים באזור הרדוד
של מפרץ חיפה ,העשירים בעופרת.
המדענית הראשית
ריכוזי כספית בסדימנטים במפרץ חיפה(מול ה"
תעשיות
האלקטרוכימיות)"
,
בעומקי מים של3
ו-
6
מטר ,
2014-1981
מקור הנתונים :חקר ימים ואגמים
המדענית הראשית
אחוז הכספית שנותרה ב-
27
ס"
מ העליונים של הסדימנט הנמצא בעומק
מים של6
מטר במפרץ חיפה(
מול"התעשיות האלקטרוכימיות)"
,
1985-
2014
מקור הנתונים :חקר ימים ואגמים
המדענית הראשית
ריכוזי כספית בסדימנטים במפרץ חיפה
ריכוזי הכספית בסדימנטים של מפרץ חיפה משקפת את השפעתם של שני
מוקדים זיהום עיקריים :
מפעל"התעשיות האלקטרוכימיות "בצפון המפרץ ,
שנסגר
ב-
2004
,ושפך נחל הקישון בדרום .
נראית מגמת ירידה בריכוזי הכספית בסדימנטים לאורך שלושים וארבע השנים
האחרונות(
תחנות ניטור8
ו-
9
נמצאות בעומקים של3
ו-
6
מטר ,בהתאמה .)
מגמת
הירידה נמשכת גם בעשור האחרון ,אך בקצב מתון יותר .
אחוז הכספית
שנשארה ב-
27
הס"
מ העליונים של הסדימנט בעומק6
מטר ממשיך לרדת
ועומד על כ-
31%
יחסית לערכי הכספית בשנת1985
.
מגמת הירידה במפרץ
חיפה נובעת מהפחתה המשמעותית בהזרמת שפכי תעשייה דרך נחלים אל הים .
עם זאת ,ריכוזי הכספית במפץ חיפה עדיין יחסית גבוהים ועלולים לגרום נזק.
המדענית הראשית
ריכוז כספית בדגיDiplodus sargus
ממפרץ חיפה ,
2014-1979
מקור הנתונים :חקר ימים ואגמים
המדענית הראשית
ריכוזי כספית בצדפות Mactra corallina מצפון מפרץ חיפה ,
2014-1980
מקור הנתונים :חקר ימים ואגמים
מאז ראשית שנות השמונים חלה ירידה ברמות הכספית ברכיכות במפרץ חיפה ,
תוך התייצבות על
ערכים נמוכים בהרבה מהשנים הראשונות .
בצפון מפרץ חיפה יש ריכוזי כספית מעט גבוהים יותר
בצדפות יחסית לשאר המפרץ.
המדענית הראשית
שפכים המוזרמים לים מתעשייה ,
2014-1998
כמות השפכים המוזרמת לים משפיעה על הסביבה הימית בגלל תכולת המזהמים
הפיזיקליים ,הכימיים והביולוגיים שבהם .
הקטנת כמות השפכים המוזרמת עם השנים קשורה ,בין היתר ,
להקטנת המספר של מוצאי
השפכים .
חלק מהספיקה שהייתה בעבר מוזרמת לים ממקורות סניטריים מושבת כמי
קולחין לחקלאות.
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
שפכים המוזרמים לים מהשפד"ן וממקורות אחרים ,
2014-1998
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
שפכים המוזרמים לים מתעשייה ,
2014-1998
(המשך)
ספיקת התעשייה הכוללת יציבה לאורך השנים עם מגמת הפחתה מתונה ,
בעוד
הספיקה של מכוני הטיהור של השפכים העירוניים(המט"שים )יורדת בהדרגה .
עד לאחרונה מרבית השפכים שהוזרמו לים היו ממקור סניטרי ומקור זה תרם לכמות
שהייתה גדולה כמעט פי שניים מהכמות ממקור תעשייתי .
בשנת2003
הספיקה מהמט"
שים הגיעה לשיאה עם43.8
מלמ"ק שהוזרמו לים ,
וירדה
לכ-
11.5
מלמ"
ק בשנת2014
,לאחר הפעלת מט"
שים נוספים ברשויות המקומיות
וניצול קולחיהם להשקיה .ככלל ,
הירידה הגדולה ביותר בספיקת השפכים המוזרמים
לים חלה בקולחין מט"
שים ועתה היא משתווה או אף קטנה מכמות השפכים ממקור
תעשייתי.
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
שפכים המוזרמים לים מהשפד"ן וממקורות אחרים ,
2014-1998
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
העומס הכללי של מוצקים מרחפים ירד בשיעור של כ-
46%
משנת1998
,
בה הוזרמו כ-
69
אלף טון ,
לעומת שנת2014
בה הוזרמו רק כ-
37
אלף טון .התורם העיקרי של המוצקים המרחפים הוא השפד"
ן
אשר אחראי ל-
99.9%
מההזרמות בשנת2014
.
עומס הזיהום של כל המקורות ,מלבד השפד"ן ,
מ-
14,902
טון בשנת1998
ל–
42
טון בלבד בשנת
2014
.
המדענית הראשית
מוצקים מרחפים המוזרמים לים דרך נחל הקישון ,
2014-1998
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
כמות המוצקים המרחפים המוזרמים לים דרך נחל הקישון ירדה משמעותית-
ירידה של כ-
99.4%
בין
השנים1998-2014
.
המדענית הראשית
חומרים אורגניים המוזרמים לים ,
2014-1998
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
תרומת השפד"ן לזיהום הים בצח"ב גבוהה משמעותית מתרומתם של כל שאר המקורות .
תרומתם של כל
המקורות האלה ,למעט השפד"ן ,
הופחתה בהתמדה לאורך השנים מ-
15,646
טון לשנה בשנת1998
ל-
93
טון בשנת2014
,
כלומר ירידה בשיעור של כ-
99.4%
.
המדענית הראשית
שמן מינרלי המוזרם לים ,
2014-1998
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
קיימת מגמת ירידה בעומס השמן המינרלי הכללי המוזרם לים ,
בשיעור של כ-
81%
מ-
1,120
בשנת1998
ל-
218
בשנת2014
.
העומס המרבי הגיע לכ-
2,500
טון ב-
2001
.
תרומת השפד"ן לזיהום הים בשמן מינרלי היא הגבוהה ביותר ,
והיא גדולה מכל שאר המקורות
כאחד כ-
96%
מכל כמות השמן המינרלי שהוזרם לים ב-
2014
.
המדענית הראשית
שמן מינרלי המוזרם לים דרך נחל הקישון ,
2014-1998
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
בכמות המוזרמת מכלל המקורות ,ללא השפד"ן ,
נרשמה ירידה של94%
,
מ-
132
טון ב–
1998
,
ל-
8.3
טון ב-
2014
.
כמות השמן המינרלי המוזרם לים דרך נחל הקישון ירדה גם היא במידה משמעותית והיא מהווה כעת אחוז
אחד בלבד ממידת הזיהום ב-
1998
.עם זאת ,
מגמת הירידה של הזיהום מהקישון התמתנה מאז2004
.
המדענית הראשית
חנקן כללי המוזרם לים ,
2014-1998
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
ישנה ירידה בכמות החנקן המוזרמת לים .
הכמות ירדה ב-
65%
מאז1998
.
עם זאת ,מגמת הירידה אינה אחידה ויש עליות וירידות ברמת החנקן המוזרמת .
החנקן שמוזרם
מהשפד"
ן הינו חלק משמעותי ומהווה58%
-
87%
מתוך כלל מקורות זיהום החנקן.
המדענית הראשית
זרחן המוזרם לים ,
2014-1998
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
העומס הכללי של הזרחן המוזרם לים הופחת בכ-
80%
,
מ-
5,269
טון ב-
1998
ל-
1,069
טון ב-
2014
.
המדענית הראשית
זרחן המוזרם לים דרך נחל הקישון ,
2014-1998
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
כמות הזרחן המוזרמת לים מהקישון ירדה משמעותית בכ-
95%
בין2001
ל–
2002
,
בעיקר בשל ההפחתה
בהזרמה מחיפה כימיקלים והיא מהווה עתה רק כ-
0.2%
מרמות הזיהום ב-
1998
.
המדענית הראשית
מתכות כבדות *המוזרמות לים ,
2014-1998
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
העומס הכללי של זיהום מכלל המתכות(כספית ,כרום ,קדמיום ,נחושת ,ניקל ,עופרת ואבץ )
המוזרמות לים פחת ב–
79%
בין1998
ל-
2014
.
*כספית ,קדמיום ,כרום ,עופרת ,נחושת ,ניקל ואבץ
המדענית הראשית
זרחן המוזרם לים דרך נחל הקישון ,
2014-1998
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
עומס המתכות הכבדות המוזרמות דרך נחל הקישון הופחת באופן משמעותי בשנים הללו .
סך כל העומס
של שבע המתכות הבעייתיות הופחת ב-
98%
בין השנים1998-2014
.
המדענית הראשית
כספית המוזרמת לים ,
2014-1998
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
העומס הכללי של זיהום הכספית ירד אמנם בכ–
75%
בין השנים1998-2014
,
אך הוא עדיין
נחשב גבוה.
המדענית הראשית
כספית המוזרמת לים דרך נחל הקישון ,
2014-1998
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
החל משנת2009
עומס הכספית המוזרם לים דרך נחל הקישון שואף לאפס ,
בעוד שבשנת1998
עומס
הכספית עמד על כ-
25
קילוגרם בשנה.
המדענית הראשית
קדמיום המוזרם לים ,
2014-1998
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
העומס הכללי של זיהום ים בקדמיום ירד בכ-
98%
בין השנים1998-2014
.
המדענית הראשית
קדמיום המוזרם לים דרך נחל הקישון ,
2014-1998
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
עומס הקדמיום המוזרם מנחל הקישון פחת ב-
99%
בין השנים1998-2014
.
משנת2001
רואים כי קיימת
ירידה משמעותית בכמויות הקדמיום המוזרמות ,עד לקילוגרמים בודדים.
המדענית הראשית
היחס בין חופים נקיים ונקיים מאוד לעומת חופים מלוכלכים ומלוכלכים
מאוד ,
2015-2005
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
בשנת2015
עלה אחוז החופים המלוכלכים והמלוכלכים מאוד ל-
21.5
.
החל משנת2005
בה
החלה תכנית חוף נקי ,
מדד החופים המוגדרים נקיים ונקיים מאוד נשמר מעל50%
.
בשנת2015
ירד מדד זה ל-
%
43.6
.
המדענית הראשית קידוחי נפט וגז בים התיכון ,
2016
מקור הנתונים :היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ,המשרד להגנת הסביבה
משרד האנרגיה והמים הוא הרגולטור האחראי על חיפושי נפט בישראל ,
באמצעות יחידת הנפט
ומועצת הנפט.
על פי החוק קיימים שלושה סוגי זכויות נפט המוענקות לזכיינים :היתר מוקדם ,רישיון וחזקה .
רישיון ניתן לשלוש שנים עם אפשרות להארכה עד שבע שנים לפי החלטת הממונה על ענייני
הנפט .
חזקה ניתנת למשך30
שנה עם אופציה להארכה ל-
20שנה .
בשנת2016
,
בישראל9
שנות עם חזקה ו-
8
שדות עם רשיונות בים התיכון .
בסוף2016
,נפתח הליך תחרותי לקבלת הצעות עבור רשיונות חיפוש נפט וגז בים.
המדענית הראשית
ריכוזי פוספט בתחנות הדיגום החופי באילת ,
2015-2004
מקור הנתונים :התכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת
בשנת2015
,עקב הערבוב הרדוד היו ריכוזי הפוספט בים העמוק וברוב התחנות נמוכים .
אולם גם בפוספט
נמדדו חריגות בתחנות הצפוניות ובפרט החריגה של חודש אוקטובר בתחנת החוף הצפוני.
*
ערך החורג מטווח התרשים בשנת2015
–
אוקטובר-
mmol/l 0.374
המדענית הראשית
מפלס ים המלח ,
2014-1976
ים המלח הולך ומתייבש מתחילת המאה העשרים ומפלס המים שלו יורד באופן מתמיד .
סכר דגניה וסכר אלומות חסמו לחלוטין את מוצא הירדן מהכנרת ,
בכדי להשתמש באגם
כמאגר המים הארצי של ישראל ,
ובכך נמנעה זרימת מים לדרום הירדן ובהמשך לים
המלח.
שאיבה של מי ים המלח ואידוי בברכות המפעלים באזור יחד עם האידוי הטבעי הגדול
באקלים חם ויבש וסכירת מים באזור ,כל אלו גרמו לירידה מהירה מאוד של מפלס מי הים.
עם ירידת המפלס ,
התפצל ים המלח בשנת1979
לשני אגנים :
האגן הצפוני- הוא ה"אגם"
,
והאגן הדרומי-
שמתוחזק כבריכות אידוי על ידי מפעלי האשלג(הישראליים הירדניים .)
עובדה זו ,יחד עם היווצרות בולענים ,
שינויים במשטר המים המזינים את שמורות הטבע
בחופי ים המלח וכן שינויים בנגישות לקו המים ,
יצרו שינוי דרמטי בסביבה ובנוף של ים
המלח ,אחד ממשאבי הטבע הייחודיים בעולם.
מקור הנתונים :רשות המים
המדענית הראשית
מפלס ים המלח ,
2014-1976
(המשך)
מפלס ים המלח ירד בארבעת העשורים האחרונים בשיעור כולל של למעלה מ–
30
מטרים.
קצב ירידת המפלס מתגבר עם הזמן :
בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת הקצב
עמד על0.7
מטר/שנה ,
וכיום הוא1.2
מטר/שנה.
מקור הנתונים :רשות המים
המדענית הראשית
היווצרות בולענים בים המלח ,
2015-1980
כמות הבולענים הולכת וגדלה באופן מהיר וכך גם קצב הריבוי של היווצרות הבולענים .
עד
2012
התפתחו למעלה מ-
4,000
בולענים ברצועת חוף צרה לאורך ים המלח ,
כאשר
מרביתם הופיעו אחרי שנת2000
.
מקור הנתונים :המכון הגיאולוגי
המדענית הראשית מגוון ביולוגי
מגוון ביולוגי
המדענית הראשית
אחוז מיני חולייתנים בסכנת הכחדה*
,
2010
*מסך כל המינים שנותרו כיום בקבוצה זו :
השיעור באחוזים של שלוש דרגות הסיכון
הגבוהות יותר(
סכום הקטגוריות"עתידו בסכנה"
,
"בסכנת הכחדה "ו-"
בסכנת הכחדה
חמורה)"
מקור הנתונים :
דוח מצב הטבע
2010
,המארג
המדענית הראשית
מספר מיני חולייתנים בסכנת הכחדה בישראל ,
2010
*
11
מהם נכחדו כמקננים
**
כולל4
מינים שהושבו לישראל
***כולל את צבי השיטים שהוא תת-מין
אנדמי בסכנת הכחדה חמורה
מקור הנתונים :דו״ח מצב הטבע ,המארג
המדענית הראשית
מספר מיני חולייתנים בסכנת הכחדה בישראל ,
2010
(המשך)
מספר מיני היצורים הנתונים בסכנת הכחדה ומידת חומרת סכנה יכולים להוות סמן למצבם
של בתי הגידול השונים ברחבי בארץ–
שינוי ייעודי הקרקע, מידת זיהום, גודל וקיטוע.
נכון לשנת
2010
, מבין
452
מיני החולייתנים המוכרים בישראל (לא כולל מינים ימיים ועופות
שאינם מקננים בישראל)
נכחדו מאזורנו
28
מינים.
4
מהמינים שנכחדו מאזורנו הושבו
לטבע ו
–
6
מינים נכחדו לחלוטין מן העולם. מבין המינים שנכחדו היו
5
מינים אנדמיים ו
3
-
תת-מינים אנדמיים.
ממיני החולייתנים שנותרו כיום,
153
הם מינים הנתונים בסכנה:
המינים שבסכנה מהווים
37%
מכלל מיני החולייתנים היבשתיים.
הקבוצה בעלת אחוז המינים הנתונים בסכנה הנמוך ביותר היא העופות המקוננים (
23%
).
האחוז הגבוה ביותר הוא של קבוצת הדו-חיים (
82%
).
מקור הנתונים :דו״ח מצב הטבע ,המארג
המדענית הראשית
מינים פולשים
מינים פולשים הם מינים שמקורם מחוץ לישראל והם הובאו אליה ,
התפשטו והתרבו באופן
לא מבוקר .
המינים הפולשים הם אחת הסכנות הגדולות למגוון המינים המקומי והם עלולים
לשנות לחלוטין את המערכת האקולוגית אליה פלשו .
מינים אלו דוחקים תחרותית מינים
מקומיים ועשויים לערער את יציבות המערכת האקולוגית.
מספר מינים פולשים מספר מיני צמחים פולשים
מקור הנתונים :דוח מצב הטבע ,
2010
,המארג
המדענית הראשית
מינים פולשים(המשך)
בישראל תועדו כ–
328
מיני בעלי חיים פולשים ועוד כ–
166
מינים של צמחים
פולשים .
מרבית בעלי החיים הוכנסו לארץ בארבעים השנים האחרונות ללא כוונת תחילה או
שבעלי החיים ברחו משבי(רוב מיני העופות ברחו מהשבי לבר.)
מקרב בעלי החיים היבשתיים ,מספר מיני החרקים הפולשים יותר מהכפיל את עצמו ,
ועומד כעת על218
.מתוך דגי המים המתוקים רוב המינים הפולשים נמצאו בכנרת.
מקור הנתונים :דו״ח מצב הטבע ,המארג
המדענית הראשית
נמלת האש הקטנה- מספר ישובים נגועים ,
2014-2006
מקור הנתונים :אגף מזיקים והדברה ,המשרד להגנת הסביבה
התפוצה הארצית ומספר הישובים הנגועים בנמלת האש הקטנה הולכים ועולים עם השנים;
בכל שנה
נוספים ישובים חדשים הנגועים בנמלה.
המדענית הראשית
מעגל הדבקה מופשט של טפיל
הלישמניה
מקור הנתונים :אגף מזיקים והדברה ,המשרד להגנת הסביבה
יונקים המודבקים בטפיל הלישמנייה מהווים מאגר של המחלה .
נקבות זבוב החול(הוקטור )
לוקחות
מנת דם ממיני המאגר והטפיל מתפרץ במערכת העיכול של הזבוב .כשזבוב החול עוקץ בני אדם ,
טפיל
הלישמנייה עובר אליהם .
המדענית הראשית
ישובים בהם זוהו צבר תחלואה או התפרצות תחלואה בליישמניאזיס של
העור מסוג טרופיקה או בליישמניאזיס של העור ,
הנגרמת מטפיל
הליישמניה הטרופיקה ,
2016
מקור הנתונים :אגף מזיקים והדברה ,המשרד להגנת הסביבה
ישובים בהם זוהו צבר תחלואה או
התפרצות תחלואה בליישמניאזיס של
העור מסוג טרופיקה או בליישמניאזיס
של העור ,
הנגרמת מטפיל הליישמניה
הטרופיקה
*
48
ישובים
מפת רקע :המרכז למיפוי ישראל
מיפוי והפקה :מרכז מידע גאוגרפי ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
הערכה לאחוז הכיסוי של בתי הגידול במים הטריטוריאליים של ישראל ,
2013
מקור הנתונים :דוח מצב הטבע בים התיכון ,
2013
,המארג
המדענית הראשית
הערכת מספר המינים הימיים ,לפי קבוצות מינים ,
2013
מקור הנתונים :דוח מצב הטבע בים התיכון ,
2013
,המארג
ידועים כ–
2,880מינים ימיים בחופי ישראל .עם זאת ,
בהרבה מהקבוצות קיימים פערי ידע רבים ומינים
רבים לא זוהו.
לאורך חופי ישראל קיימים כ-
12
מיני לווייתנאים .
קיימת אוכלוסייה של כ-
350
פרטים של הדולפינן
המצוי .
הלווייתן המצוי מגיע למזרח הים התיכון בתקופת החורף ותחילת האביב .
במקרים נדירים נמצא לוויתן
גוץ(מינקי)בחופי צפון הארץ.
המדענית הראשית שלל הדיג ,
2014-2001
מקור הנתונים :אגף הדיג ,משרד החקלאות
ענף הדיג המניב ביותר הוא המדגה(גידול אינטנסיבי של דגים בבריכות או בנחלים בתנאים מבוקריפ .)
הדיג הימי ירד בכ-
57%
מאז2001
והחקלאות הימית ירדה בכ-
24%
.
ישנה ירידה בשלל הדיג מהים
התיכון בעשור האחרון ,וזאת למרות העלייה המתמדת במאמץ הדיג ובמספר כלי הדיג המורשים .
מגמה זו מצביעה על צורך דחוף בפיקוח צמוד יותר על הדיג וניהול דיג בר קיימא .
המדענית הראשית
מספר מיני בעלי החיים הימיים הזרים שתועדו בחופי הים התיכון
של ישראל ,
2013
מקור הנתונים :דוח מצב הטבע בים התיכון ,
2013
,המארג
למעלה מ-
550
מינים זרים של דגים ,חסרי חוליות ,
ואצות כבר הוגדרו בעזרת הטקסונומיה הקלאסית
כמינים פולשים ברוב בתי הגידול לחופי הים התיכון .
נכון ל-
2007
,
296
מינים מהגרים תועדו בחוף הישראלי .מס '
מיני הרכיכות שתועדו בחופי הים התיכון
של ישראל הוא הגבוה ביותר ועומד על כ-
135
מינים .
מינים פולשים דוחקים מינים מקומיים וגורמים
לירידה בהם ולעיתים אף מחליפים את המין המקומי כליל.
המדענית הראשית
מגוון הסוגים הממוצע של אלמוגים לפי מדד2015-2007
,
Shanon
Wiener
מקור הנתונים :התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת ,
המכון
הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת
נראית מגמה עלייה חלשה במגוון הסוגים הממוצע של אלמוגים לאורך שנות הניטור עד2014
,
בה
נצפתה ירידה .ב-
2015
נצפתה עלייה קטנה במגוון.
המדענית הראשית
מגמות בשטח הכיסוי הממוצע של אלמוגים חיים ,
2015-2004
מקור הנתונים :התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת ,
המכון
הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת
נראית מגמה עלייה חלשה במגוון הסוגים הממוצע של אלמוגים לאורך שנות הניטור עד2014
,
בה
נצפתה ירידה .ב-
2015
נצפתה עלייה קטנה במגוון.
המדענית הראשית
מדד נוכחות חסרי חוליות מימיים בבתי גידול לחים ,
2014
מקור הנתונים :דוח בתי הגידול הלחים בישראל ,
2014
,המארג
ביצות מכילות את המגוון הרב ביותר של טקסונים של חסרי חוליות מימיים(
ממוצע מדד4.5
עבור14
ביצות שנבדקו)
,
ואילו מלחות מייצגות את כמות המינים הנמוכה ביותר(
מדד1.8
עבור10
מלחות
שנבדקו .)
רב המעיינות והנחלים שנבדקו מייצגים כמות טקסונים בינונית בסביבות3.5
הטעונה שיפור.
המדענית הראשית
הגנה סטטוטורית על בתי גידול לחים ,
2014
מקור הנתונים :דוח בתי הגידול הלחים בישראל ,
2014
,המארג
רוב בתי הגידול הלחים שנבדקו בעלי הגנה סטטוטורית בינונית עד גבוהה .בממוצע ,
מעיינות בחבל
המדברי הן המוגנות ביותר ואילו ברכות בעמקים ובמישור החוף וכן בריכות הרריות הן בעלות הגנה
נמוכה .
יש לקדם שימור במיוחד באזורים אלו בכדי לשמר את הערכים האקולוגיים והשירותים שהם מספקים.
המדענית הראשית קרקע
קרקע
המדענית הראשית
היקף השטחים הפתוחים בישראל ,
2013-2008
שטחה של מדינת ישראל קטן .אוכלוסייתה רבה יחסית לגודלה ,והיא הולכת ומתרבה .
האתגר העומד בפני מדינת ישראל הנו אספקת שטח לתושביה למגורים ,לתעסוקה ,
לתחבורה ועוד ברווחה ובנוחות ,בד בבד עם שמירה על השטחים הפתוחים.
לירידה בהיקף השטחים הפתוחים יש משמעות סביבתית רבה :
הפגיעה בקרקע היא בלתי
הפיכה .אין דרך חזרה מהסבתו של שטח טבעי המקיים איכויות ותפקודים נופיים ,
אקולוגיים וסביבתיים לשטח בנוי .כמו כן ,
השטחים הפתוחים נושאים עליהם את כלל
שירותי המערכת האקולוגית ,ובהם המגוון הביולוגי ,ערכי הנוף והמורשת התרבותית .
הם
מהווים תנאי לקיום מערכות ולתפקודים המתקיימים בהם.
מקור הנתונים :
דוח מצב הטבע2015
,
יוני2015
,המארג
המדענית הראשית
היקף השטחים הפתוחים בישראל ,
2013-1998
בשנת2007
כ–
90%
משטחי המדינה היוו שטחים פתוחים(
19,836
קמ"ר)
,
כ-
8%
שטחים בנויים(
1,800
קמ"ר)
,
וכ-
2%
גופי מים .
משנת2013
ניכרת ירידה של
0.5%
בהיקף השטחים הפתוחים בכל
הארץ :
השטחים הפתוחים היוו נכון לשנה
זו כ-
89.5%
מהשטח היבשתי של ישראל(
19,763
קמ"ר)
,
יחד עם כ-
8.5%
שטח בנוי(
1,863
קמ"ר)
,
וכ-
2%
גופי מים טבעיים ומלאכותיים .
קצב הגריעה בהיקף השטחים הפתוחים בחמש השנים האחרונות דומה לקצב
בשנים שלפני כן :
סדר גודל של כ–
12
קמ"
ר
בשנה.
מקור הנתונים :
דוח מצב הטבע2015
,
יוני2015
,המארג
המדענית הראשית
שטח גידולים חקלאיים ,
2013-2000
בין השנים2000-2013
יש ירידה הדרגתית בשטח גידולי השדה בישראל בכ-
30%
.
ביער
נטוע קיימת מגמה חיובית של כ–
16%
; לעומת זאת ,
בשטחי מטעים וירקות המגמה איננה
ברורה.
מקור הנתונים :
לוח"שטח גידולים חקלאיים"
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
המדענית הראשית קידוחי נפט וגז ביבשה ,
2016
מקור הנתונים :משרד התשתיות הלאומיות ,האנרגיה והמים
בשנת1955
התגלה לראשונה נפט בשדה"חלץ "בנגב הצפוני ,
וב-
1957
נמצא נפט גם בקידוחים
"ברור "ו"כוכב "שבאותו אזור .למרות התקוות הראשוניות הגדולות ,
לא נמצאה כמות נפט
משמעותית .
בשנים1958-1961
התגלו מספר שדות גז קטנים בדרום מדבר יהודה ,
אך גם כמויות הגז הנמוכות
שהופקו מהם הידלדלו עם השנים .כיום קיימים מספר קידוחי חיפוש והפקה .
משק הגז והנפט
השתנה משמעותית מאז שנת1999
שבה התגלו לראשונה שדות גז גדולים מול חופי ישראל.
המדענית הראשית
מספר מוקדים החשודים בזיהום קרקע ,בחלוקה למגזרים ,
2014
על פי סקירה שנעשתה על ידי חברתLDD
(עבור המשרד להגנת הסביבה )
בשנת2014
מופו כ-
23,100
מוקדים החשודים בזיהום קרקע כתוצאה מהפעילות שהתקיימה ומתקיימת
בהם בעבר ובהווה.
כ–
73%
מהמוקדים שנמצאו חשודים בזיהום הם ממפעלי תעשייה(כאשר סוג הזיהום הוא :
שמנים ,ממסים ,דלקים ,מתכות ,חומרי הדברה ,רעלים ,חומצות ובסיסים .)
הגורם
המשמעותי הבא לזיהום קרקעות הוא הצבא ומיד אחריו תחנות הדלק.
מקור הנתונים :דוח הערכת עלויות ארצית של סקירה וטיפול בקרקעות ,
2014
,
חברתLDD , הוגש לאגף קרקעות מזוהמות ,
שפכי תעשיה
ודלקים ,
המשרד
להגנת הסביבה
המדענית הראשית
שטח המוקדים בהם קיים חשד לזיהום קרקע ,בחלוקה למגזרים ,
2014
מספר המוקדים הגדול ביותר של זיהומי קרקעות נמצא באתרי תעשייה וצבא וכן גם שטח המוקדים .
אולם ,
אגני חמצון ושיקוע תעשייתיים אשר להם עשרים וחמישה מוקדים בלבד מהווים אחוז גבוה יחסית
של שטח החשוד כמזוהם(
16%
.)
למרות שמספר המוקדים בתחנות דלק החשודות כמזהמות גדול פי80
ממספר המוקדים באגני חמצון ושיקוע ,
שטח הזיהום מהתחנות קטן ומוגבל בהרבה מהשטח עליו מתפרס
אגן חמצון ושיקוע .
מקור הנתונים :דוח הערכת עלויות ארצית של סקירה וטיפול בקרקעות ,
2014
,
חברתLDD , הוגש לאגף קרקעות מזוהמות ,
שפכי תעשיה
ודלקים ,
המשרד
להגנת הסביבה
המדענית הראשית
פסולת
המדענית הראשית
מחזור והטמנת פסולת עירונית ,
2014-2009
מדינת ישראל ייצרה בשנת2014
כ-
5.4מיליון טון פסולת עירונית .
אין מגמה ברורה בכמות הפסולת
העירונית משנת הפסולת הממוחזרת הגיעה בשנת2014
ל-
20%מכלל הפסולת העירונית .
כמות הפסולת העירונית לנפש ליום בשנים2009-2104
נעה בין1.7
ל1.8
- ק"ג .
אין שינוי בולט במהלך
השנים .נתון זה משקף תרבות צריכה .צריכת מוצרים ,הגוררת אחריה פסולת ,
באה לידי ביטוי גם בתוצר
הלאומי הגולמי שבשנים אלה עלה .
מקור הנתונים :האגף לטיפול בפסולת ,המשרד להגנת הסביבה
*ללא גזם
המדענית הראשית
סך הפסולת המוצקה שנאספה בחלוקה למחוזות ,
2014-2003
מחוז מרכז הוא המחוז בו נאספת הכמות הגדולה ביותר של פסולת מוצקה ואחריו מחוז תל אביב.
מקור הנתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
*ישובים ישראליים בלבד ,
עד2005
כולל חבל עזה
המדענית הראשית
כמות פסולת מוצקה עירונית ממוצעת לנפש ליום ,
2014-2003
כמות הפסולת לנפש ליום הגדולה ביותר היא במחוז תל אביב ,
ונכון לשנת2014
,עומדת על כ-
1.98
ק"ג בממוצע .בנוסף לכך ,היא גם יצרנית האשפה הגדולה ביותר מכל הערים שנבדקו ,
ומייצרת בממוצע
כ3.1
- ק"ג פסולת ביום לתושב .יש לציין ,
כי כמות גבוהה זו של אשפה מיוצרת בחלקה על ידי אזרחים
המגיעים לתל אביב מערים אחרות לצורך תעסוקה או בילוי.
מקור הנתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
*ישובים ישראליים בלבד ,
עד2005
כולל חבל עזה
המדענית הראשית
הרכב הפסולת המוצקה לפי משקל ,שנים נבחרות
בתקופה שבין1975
ל-
2013
חלה עלייה במשקל פסולת הנייר והקרטון ופסולת הפלסטיק ,
בעוד משקל
הפסולת האורגנית ירד .העלייה בכמות הנייר ,
הקרטון והפלסטיק משקפת שינויים בהרגלי הצריכה
והייצור- עלייה בצריכה ובכמות האריזות.
מקור הנתונים :סקרי הרכב פסולת ,האגף לטיפול בפסולת ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
הרכב הפסולת הביתית לפי נפח ,
2013-2012
הרכיבים התופסים את מרב נפח הפסולת(בסדר יורד )
בשנים2013-2012
הם פלסטיק ,נייר ,
קרטון
ושאריות מזון .
מבחינה משקלית הרכיבים הכבדים ביותר(בסדר יורד )הם שאריות מזון ,פלסטיק ,נייר ,
קרטון.
מקור הנתונים :
סקר הרכב פסולת2013-2012
,האגף לטיפול בפסולת ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
טיפול בפסולת בנייה ,
2014-2006
כמות פסולת הבניין שנאספת עולה עם השנים .בשנים הראשונות הפסולת שנאספה הוטמנה כולה ,
אך
עם פריסת מתקנים לטיפול בפסולת בניין בשנת2008
רוב הפסולת שנאספה הועברה למחזור.
מקור הנתונים :האגף לטיפול בפסולת ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
איסוף ומכירה של בקבוקי משקה ,
2014-2001
נתוני מחזור בקבוקים מאפשרים מעקב אחר ביצוע הפעולות שמטרתן עידוד המחזור ואחר
עמידה ביעדי האיסוף השנתיים שנקבעו בחוק הפיקדון על כלי משקה(התשנ"
ט–
1999
)
שמטרותיו הן שיפור רמת הניקיון ברשות הרבים ,
הקטנת כמות הפסולת המוטמנת באתרי
סילוק פסולת ועידוד ,תימרוץ ושימוש במכלי משקה הניתנים למחזור ושימוש חוזר.
בין השנים2001-2006
נרשמה
עלייה באחוזי המחזור של
בקבוקים לכ-
65%
מסך
הבקבוקים שנמכרו.
משנת2009
שעור האיסוף
השנתי המשיך לעלות ,
וב–
2014
נאספו78.8%
מסך
הבקבוקים שנמכרו ,
כאשר יעד
האיסוף לשנה זו ע"
פ חוק
הפיקדון עמד על73%
.
מקור הנתונים :האגף לטיפול בפסולת ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
מחזור נייר וקרטון ,
2000
,
2005
,
2015-2010
מקור הנתונים :
לוח27.16
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
*נתון לא סופי
המדענית הראשית
ק”ג פסולת לנפש בשנה בהשוואה למדינות אחרות ,
2014
מקור הנתונים :
OECD
*נתוני ישראל לא כוללים את יהודה והשומרון
*
נתוני מקסיקו משנת2012
ונתוני איסלנד מ-
2013
.
המדענית הראשית
היררכית הטיפול בפסולת מסוכנת
המדענית הראשית
כמות פסולת מסוכנת שנוצרת בישראל(
דיווחי מפעלי טיפול ויצרני
פסולת- מפל”ס)
,
2015-2012
מקור הנתונים :מפל"ס
המדענית הראשית
כמות פסולת אסבסט-צמנט שהועברה כחוק להטמנה ,
2002-
2015
אסבסט
מוגדר כאבק מזיק וכחומר מסוכן ,שהוכח כמסרטן .
בישראל לא מייצרים כיום
מוצרי אסבסט ,
ובנייה חדשה באסבסט אסורה החל משנת2005
.
באפריל2011
המשרד להגנת הסביבה החל בביצוע פרויקט איתור ,
פינוי וסילוק פסולת
האסבסט מקרקעות הגליל המערבי .
בקרקעות הגליל המערבי פזורה פסולת אסבסט
תעשייתית ,
שמקורה במפעל"איתנית "שעסק בייצור מוצרי אסבסט-צמנט בצפון נהריה.
מקור הנתונים :אגף חומרים מסוכנים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
כמות פסולת אסבסט-צמנט שהועברה כחוק להטמנה ,
2015-
2002
(המשך)
כמות פסולת האסבסט צמנט שמטופלת ומועברת להטמנה בצורה מסודרת עולה עם
השנים .הדבר התאפשר הודות לתכנית פינוי פסולת אסבסט שיזם המשרד.
מקור הנתונים :אגף חומרים מסוכנים ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
רעש
המדענית הראשית
אוכלוסייה החשופה לרעש מתנועת כלי רכב בכבישים עירוניים ,
2014-2000
קיים פער משמעותי בין שיעור האוכלוסייה החשופה לרעש שמקורו בתנועה בכבישים
עירוניים לבין שיעור האוכלוסייה החשופה לרעש שמקורו בתנועה בכבישים בין-עירוניים.
בשנת2014
כ-
26%
מהאוכלוסייה היו חשופים לרעש העולה על60dBA
.מתוכם ,
לרעש
העולה על 65dBAהיו חשופים כ-
0.82%
,
ולרעש העולה עלdBA
70
–
0.25%
.
מקור הנתונים :האגף למניעת רעש וקרינה ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
אוכלוסייה החשופה לרעש מתנועת כלי רכב בכבישים בין-עירוניים ,
2014-2000
קיימת עלייה במספר האנשים החשופים לרעש העולה עלdBA 60)
דציבלים )
מתנועת כלי
רכב בכבישים עירוניים(ובין-עירוניים )
במהלך השנים2000-2014
.
עלייה זו נובעת מעלייה
בגודל האוכלוסייה שמצריכה סלילת כבישים ומעלייה במספר כלי הרכב ובנסועה.
בשנת2014
הייתה כמחצית מאוכלוסיית המדינה חשופה לרעש העולה על60
dBA
מדרכים
עירוניות ,
מתוכה כ–
23%
היו חשופים גם לרעש העולה עלdBA 65
,וכ-
8.1%
היו חשופים
לרעש העולה עלdBA 70
.
מקור הנתונים :האגף למניעת רעש וקרינה ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
אוכלוסייה החשופה לרעש סביב שדה התעופה בן-גוריון ,
2014-2000
במהלך השנים2014-2000
לא חל שינוי במספר האנשים שהיו חשופים לרעש משדה
התעופה בן-גוריון ,בשל תכנית המתאר לפיתוח נתב"
ג(תמ"
א2/4
)
שאושרה ב-
1997
.
מקור הנתונים :האגף למניעת רעש וקרינה ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
אוכלוסייה החשופה לרעש סביב שדות תעופה אזרחיים(
ללא שדה
התעופה בן-גוריון)
,
2014-2000
מספר האנשים שהיו חשופים לרעש סביב שדות תעופה אזרחיים נשאר קבוע בשנים
שנבחנו ,
בשל העובדה שרוב שדות התעופה נמצאים במרכזי אוכלוסייה ללא שינויים
משמעותיים במהלך השנים.
נמל תעופה"רמון( "כ-
20
ק"מ מאילת)
,
מתוכנן להחליף את נמלי התעופה באילת
ובעובדה ,ויביא להפחתה משמעותית בכמות האוכלוסייה הנחשפת לרעש מטוסים.
מקור הנתונים :האגף למניעת רעש וקרינה ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית
קרינה
המדענית הראשית
ריכוז ראדון בכלל המבנים בארץ ,
2012-1997
קיימת מגמת עליה בריכוזי הראדון הנמדדים בארץ במשך השנים ,
ככול הנראה כתוצאה
משינויים באופי הבנייה.
ערכים גבוהים יותר התקבלו באזורים מועדים לראדון מכיוון שהפליטה מהקרקע גבוהה
יותר וכנראה פעולות להפחתת ריכוזים אינן מספיק יעילות.
אטימת מבנים חדשים ,לה יש יתרונות סביבתיים בהיבטים של יעילות אנרגטית ,
מהווה
מכשול בנושא הראדון מכיוון שהיא מפחיתה את אוורור המבנים.
מקור הנתונים :
Spizer, et al., April 2016, comprehensive analysis of indoor radon measurements in Israel
המדענית הראשית
ריכוז ראדון במבנים חדשים באזורים רגישים לראדון ,
2012-2000
ערכים גבוהים התקבלו באזורים מועדים לראדון מכיוון שהפליטה מהקרקע גבוהה יותר
וכנראה פעולות להפחתת ריכוזים אינן מספיק יעילות(
107
בקרל למ”ק בממוצע בממ”
ד
רגיל\גדול באזור המועד לראדון.)
מקור הנתונים :
Spizer, et al., April 2016, comprehensive analysis of indoor radon measurements in Israel
*
בדיקות התבצעו מידי שנה ב-
315
יישובים בארץ
המדענית הראשית
רמת החשיפה הנמדדת בתחנת ניטור קרינה בלתי מייננת
מקור הנתונים :האגף למניעת רעש וקרינה ,המשרד להגנת הסביבה
המדענית הראשית איכות הסביבה בראי הציבור
איכות הסביבה בראי
הציבור
המדענית הראשית
אחוז מחזור ברשויות מקומיות לפי דירוג חברתי כלכלי ,
2014
המדענית הראשית
מחזור פסולת לפי סוג חומר(טונות)
,
2014
כמות הפסולת הממוצעת לנפש ליום בישראל בשנת2014
(
1.71
ק"ג )
גבוהה
מרוב מדינות ה-
OECD
(ממוצע ה-
OECD
הוא1.43
ק"ג)
כמות הפסולת לנפש ליום עלתה מ1.59
- ק"
ג בשנת2004
ל1.71
- ק"
ג בשנת
2014
.
המדענית הראשית
שביעות רצון *מהניקיון באזור המגורים ,
2014-2002
*
ענו“מרוצה ”
או“מרוצה מאוד ”בשאלון הסקר.
המדענית הראשית
שביעות רצון מהניקיון באזור המגורים ,לפי קבוצת דתיות ,יהודים ,
2014
המדענית הראשית
שביעות רצון מהניקיון באזור המגורים ,לפי ערים גדולות1
,
2013
1
.
ערים המונות100
אלף תושבים ומעלה.
56%
מהאוכלוסייה היו מרוצים מהניקיון באזור מגוריהם בשנת2014
.
ניתן לראות כי יש יציבות יחסית
במדד שביעות רצון במהלך השנים .
60%
מהיהודים ו-
41%
מהערבים(
2014
)
מבין14
הערים הגדולות בישראל ,
נכון לשנת2013
,
שיעור המרוצים הגבוה ביותר(ראשון לציון ,
70%
)
כפול מהשיעור הנמוך ביותר(ירושלים ,
35%
.)
המדענית הראשית
אחוז התושבים שהעידו כי הם חשופים *
למפגעי רעש באזור
מגוריהם ,
2006-2002
,
2008
,
2014-2013
*נוסח השאלה" :האם מפריע לך בדירה רעש שמגיע מבחוץ?
"
המדד כולל את מי שהשיבו"מפריע מאוד "
או"מפריע."
המדענית הראשית
אחוז התושבים שהעידו כי הם חשופים למפגעי רעש באזור
מגוריהם ,לפי ערים גדולות ,
2013
33%
מבני20
ומעלה דיווחו על רעש המפריע להם בדירה בשנת2014
;
34%
מהנשים ו–
31%
מהגברים.
11%
דיווחו על רעש המפריע מאוד ;
%12
מהנשים ו-
11%
מהגברים.
מבין14
הערים הגדולות ,
השיעור הגבוה ביותר של דיווח על רעש מפריע בשנת2013
נמצא בבת ים(
54%
)
והנמוך ביותר בבאר שבע(
29%
.)
המדענית הראשית
אחוז ייצור אנרגיה מתחדשת מתוך אספקת אנרגיה ראשונית ומסך ייצור
החשמל ,
2013-2008
אחוז הייצור של אנרגיה מתחדשת בישראל מתוך כלל אספקת האנרגיה עמד ב–
2013
על0.21%
מכלל
אספקת האנרגיה ו-
0.94%
מסך ייצור החשמל .
החל מ-
2010
ישנה עלייה מסוימת בייצור אנרגיה מתחדשת הנובעת ברובה מעלייה בייצור אנרגיה סולרית .
אחוז ייצור האנרגיה מתחדשת מכלל אספקת האנרגיה עלה ב28%
-
משנת2012
,ומסך ייצור החשמל-
ב-
31%
.
המדענית הראשית
אחוז ייצור אנרגיה מתחדשת מסך ייצור החשמל בישראל ,
בהשוואה למדינות ה-
OECD
,
2013
ייצור האנרגיה המתחדשת בישראל מהווה0.9%
מסך ייצור החשמל בישראל ,הנמוך מבין מדינות ה-
OECD
.
המדענית הראשית
שביעות רצון מהשטחים הירוקים באזור המגורים ,
2014-2002
שביעות רצון מהפארקים ומהשטחים הירוקים באזור המגורים מתייחסת לתנאים הפיזיים
והאקולוגיים בסביבת המגורים ומשקפת את איכות החיים ואת הרווחה הסובייקטיבית של
הפרט .
המדד מבוסס על שאלה המופיעה בשאלון הגרעין בסקר החברתי החל משנת
2002
.
56%
מבני ה20
ומעלה היו"מרוצים "ו"מרוצים מאוד "
מהפארקים ומהשטחים הירוקים
באזור המגורים בשנת2014
.
מבין14
הערים הגדולות ,
שיעור המרוצים הגבוה ביותר נמצא בראשון לציון וברמת גן
(
75%
)
,
והנמוך ביותר בירושלים(
30%
)
ובבני ברק(
32%
.)
*
ענו“מרוצה ”
או“מרוצה מאוד ”על השאלה :
“האם את מרוצה מכמות השטחים הירוקים ,הגנים הציבוריים או הפארקים באזור בו אתה גר?
"
המדענית הראשית
שביעות רצון מהשטחים הירוקים באזור המגורים ,
לפי קבוצת
אוכלוסייה ודתיות יהודים ,
2014
המדענית הראשית
שביעות רצון מהשטחים הירוקים באזור המגורים ,
לפי ערים
גדולות ,
2013
56%
מבני20
ומעלה היו מרוצים ומרוצים מאוד מהפארקים ומהשטחים הירוקים באזור המגורים בשנת
2014
.
65%
מהיהודים היו מרוצים מהפארקים ומהשטחים הירוקים לעומת24%
מהערבים.
בקרב היהודים ,
69%
מהחילונים היו מרוצים לעומת46%
מהחרדים.
מבין14
הערים הגדולות ,
שיעור המרוצים הגבוה ביותר נמצא בראשון לציון וברמת גן(
75%
)
והנמוך
ביותר בירושלים(
30%
)
ובבני ברק(
32%
.)
המדענית הראשית
שביעות רצון משירותי האיסוף למִחזּור באזור המגורים ,לפי מחוזות ,
2014
57%
האוכלוסייה מרוצים משירותי האיסוף למִ חזּור באזור מגוריהם .
השיעור הגבוה ביותר דווח במחוז
תל אביב(
68%
)
,לעומת מחוז ירושלים ,
בו שיעור המרוצים עומד על38%
.
המדענית הראשית
שביעות רצון משירותי איסוף האשפה באזור המגורים ,
לפי
מחוזות ,
2014
71%
מהאוכלוסייה מרוצים משירותי איסוף האשפה באזור מגוריהם .בכל המחוזות למעט ירושלים ,
מרוצים יותר מ-
60%
מהתושבים.
המדענית הראשית
הרגלי מִחזּור בערים הגדולות :בקבוקי פלסטיק ,
2014
*כולל מזרח ירושלים
שני שלישים(
67%
)מהאוכלוסייה נוהגים להעביר בקבוקי פלסטיק למִחזּור .
השיעורים הגבוהים
ביותר נמצאו בערים נתניה(
84%
)אשדוד ,
(
83%
)ותל אביב-
יפו(
82%
.)
ביתר הערים הגדולות
שיעור הממחזרים נע בין69%
ל-
76%
,
למעט ירושלים שבה שיעור הממחזרים נמוך ממחצית
(
48%
(
,
72%
מהיהודים .
בכל הערים הגדולות ,למעט ירושלים ,
יותר מ-
80%
מדווחים כי קיים מתקן לבקבוקי פלסטיק
באזור מגוריהם .
בירושלים שיעור זה עומד על57%
,
84%
בקרב היהודים.
המדענית הראשית
הרגלי מִחזּור בערים הגדולות :נייר וקרטון ,
2014
*כולל מזרח ירושלים
כמחצית מהאוכלוסייה(
52%
)
,מעבירים למִחזּור נייר וקרטון .
כשליש(
31%
)
בירושלים ו-
40%
בבני ברק לעומת78%
בנתניה .בתל אביב-יפו ,
71%
נוהגים להעביר למִחזּור נייר וקרטון.
שיעור נמוך של תושבי ירושלים (
42%
)מדווחים על מכולה לאיסוף נייר וקרטון באזור מגוריהם .
בקרב היהודים בירושלים עומד השיעור על64%
.
שיעור נמוך יחסית נמצא גם בחיפה(
59%
)
,
לעומת נתניה שבה91%
מדווחים כי קיימת מכולה לאיסוף נייר וקרטון באזור מגוריהם .
בתל
אביב-יפו ,
ל-
77%
מהנשאלים מכולה באזור מגוריהם.
המדענית הראשית
הרגלי מִחזּור בערים הגדולות :החזרת בקבוקי פלסטיק קטנים ,
בקבוקי
זכוכית ופחיות לחנות תמורת פיקדון ,
2014
מהאוכלוסייה מחזירים לחנות בקבוקי פלסטיק קטנים ,בקבוקי זכוכית ופחיות תמורת פיקדון .
ברחובות השיעור הגבוה ביותר(
60%
)של המחזירים בקבוקים ופחיות עבור פיקדון ,
ובמרבית
הערים השיעור נמוך ממחצית .
בתל אביב-
יפו השיעור דומה לשיעור הארצי (
42%
)
ובירושלים רק30%
מחזירים בקבוקים
ופחיות עבור פיקדון .
יצוין כי60%
מכלל האוכלוסייה מדווחים כי קיימת באזור מגוריהם
האפשרות להחזיר בקבוקים תמורת פיקדון ,
אך42%
מעבירים בפועל לחנויות .
*כולל מזרח ירושלים
המדענית הראשית
הרגלי מִחזּור בערים הגדולות :סוללות ,
2014
רק שליש(
32%
)מהאוכלוסייה נוהגים להעביר למִחזּור סוללות .בתל אביב-
יפו היה השיעור
46%
,
בירושלים-
רק19%
,
ובחיפה-
36%
.
שיעור נמוך יחסית נמצא גם בתפרוסת של
המֵכלים לאיסוף סוללות :
רק31%
מדווחים כי קיים מֵכל לאיסוף סוללות באזור מגוריהם ,
16%
בירושלים לעומת49%
בתל אביב-יפו.
11%
מהאוכלוסייה נוהגים להעביר מוצרי חשמל ואלקטרוניקה למִחזּור .
מבין שש הערים
הגדולות :
באשדוד היה השיעור14%
,
לעומת פחות מ10%
- ביתר הערים הגדולות .
*כולל מזרח ירושלים
המדענית הראשית
הרגלי מִחזּור בערים הגדולות :
מחזירים תרופות לבית מרקחת או
לקופת חולים ,
2014
14%
מהאוכלוסייה מחזירים תרופות לבית מרקחת או לקופת חולים .מבין שש הערים הגדולות :
בחיפה ובפתח תקווה השיעור הוא19%
ו-
18%
(בהתאמה)
,
לעומת יתר הערים הגדולות שבהן
נע שיעור המחזירים תרופות בין11%
ל–
15%
.
*כולל מזרח ירושלים
המדענית הראשית
הרגלי מִחזּור בקבוקי פלסטיק באוכלוסיות הערבית והיהודית ,
והחרדית ואחרים ,
2014
המדענית הראשית
הרגלי מִחזּור של בקבוקי פלסטיק ביחס לרמת השכלה ,
2014
בעלי השכלה גבוהה יותר העידו כי קיימים יותר
אמצעי איסוף באזור מגוריהם ,
והם בהתאמה
ממחזרים יותר
ההפרש בין נגישות אמצעי האיסוף לבין
המִחזּור בפועל נשאר קבוע(
10%
-
12%
)
בין כל הקבוצות .שוב ,
ניכר כי רמת
המחזור מונעת מהנגישות לאמצעי
האיסוף.
המדענית הראשית
כמות אשפה שמשקי בית משליכים בשבוע ,לפי הערים הגדולות ,
2014
*כולל מזרח ירושלים
28%
ממשקי הבית משליכים עד79
ליטרים של אשפה בשבוע ,
27%
משליכים199-80
ליטרים
אשפה ו-
43%
משליכים200
ליטרים ומעלה של אשפה בשבוע.
מבין הערים הגדולות ,
בירושלים ובבני ברק שיעור גבוה יחסית של משקי בית המשליכים200
ליטרים ומעלה של אשפה בשבוע לעומת תל אביב-יפו ובת ים.
המדענית הראשית
שביעות רצון מכמות השטחים הפתוחים באזור המגורים ,
לפי
מחוזות ,
2014
56%
מרוצים מכמות השטחים הירוקים ,הגנים הציבוריים או הפארקים באזור מגוריהם .
שיעור
המרוצים אינו זהה בכל אזורי המגורים ,
ונראה כי דווקא במרכז הארץ-
מחוז תל אביב ומחוז
המרכז ,שיעור המרוצים הוא הגבוה ביותר :
71%
ו-
65%
,בהתאמה ,
במחוז ירושלים-
30%
.
המדענית הראשית
ביקורים בחוף הים בשנה האחרונה ,יהודים ,לפי רמת דתיות ,
2014
במחוזות תל אביב וחיפה שיעור המבקרים הגבוה ביותר79%
ו-
78%
בהתאמה ובמחוזות הצפון
וירושלים השיעור הנמוך ביותר .בכל המחוזות ,
שיעור הערבים המבקרים בחופים נמוך יותר
משיעור היהודים.
המדענית הראשית
דעה :התועלת העיקרית שבשימור שטחים פתוחים ,
2014
המדענית הראשית החזקת מוצרים חסכוניים באנרגיה בבית ,
2014
המדענית הראשית
דעה :
הגורם העיקרי שיעודד את הציבור להפחית את צריכה
האנרגיה ,
2014
המדענית הראשית
התחשבות בשיקולים סביבתיים בקניית מוצרי מזון ,לפי השכלה ,
2014
התחשבות בתנאי הגידול של בעלי החיים בקניית מוצרי מזון ,
לפי השכלה ,
2014
המדענית הראשית
קניית מזון אורגני בחודש האחרון ,לפי רמת השכלה ,
2014
קניית מזון אורגני בחודש האחרון ,
לפי הכנסה ברוטו לנפש
במשק בית ,
2014
המדענית הראשית
בדיקת תווי תקן סביבתיים בעת קנייה של מוצרים ,
לפי רמת
קריאה בעברית ,
2014
בדיקת תווי תקן סביבתיים בעת קנייה של מוצרים ,
לפי רמת
השכלה ,
2014
המדענית הראשית
עריכת קניות עם סלים או שקיות לשימוש רב-פעמי ,
לפי רמת
השכלה ,
2014
עריכת קניות עם סלים או שקיות לשימוש רב-פעמי ,
לפי מחוז
מגורים ,
2014