חומר רקע
04
יוני2018
כ"א סיון תשע"ח
,שלום רב
:הנדון הערות עמותת עתים על
)הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין
(תיקון
'מס4 –
סמכות בין לאומית בתביעה לגירושין), התשע"ח-
018
2
בשם עמותת 'עתים– י'עוץ ומידע במעגל החיים היהודי
)(ע"ר, הרינו מתכבדים להג
יש את תגובתנ ו
ל
הצעת החוק ה
נ"ל:, כפי שיפורט להלן
עתים רואה בחיוב את מטרתה של הצעת החוק על השינויים שבה
, אשר הינה להתמודד עם תו פעת
סרבנות הגט והעגינות הקיימת בקרב בני זוג יהודים ברחבי
העולם , ובייחוד כלפי נשים, אשר
מוצאות את עצמן כבולות לקשר הנישואין, בשונה מגברים, אשר יכולים לקבל היתר נישואין
.בנסיבות מסוימות
,יחד עם זאת
נ
בקש להעיר בעניין הכרת בית הדין הרבני בסמכותם של בתי הדין בחו"ל , וזאת
:כלדקמן
אין חולק כי קיימת זיקה של
מדינת ישראל עם העם היהודי בתפוצות , הנובעת מעקרון העל על פיו
""כל ישראל ערבים זה בזה
(סנהדרין
,כז"ע)ב . זיקה זו מתבטאת באופנים שונים, כולל בהחלת
סמכות שיפוט אף ,על עבירות שבוצעו בחו"ל כנגד "חיי יהודי, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו
,באשר הוא יהודי, או רכוש מוסד יהודי 'באשר הוא כזה" (ס13
()(ב2) לחוק העונשין
, תשל"ז-
1977
)
1.
1
ור' דבריו של המשנה לנשיא מנחם אלון בעב2/88
בן שלום ואח' נ' ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השתים-
,'עשרה ואח
(פ"ד מג4
)
221
:
"
זיקת הגומלין שבין מדינת
ישראל לעם היהודי לתפוצותיו באה לכלל ביטוי בשורה ארוכה של חוקי הכ .נסת
,בחלקם מבטאים הם את מחויבותה של מדינת ישראל כלפי היהודים בגולה, שנרדפו והושמדו בגלל היותם בני העם היהודי
כגון חוק לעשית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-
1950, שבין ה יתר מקנה סמכות שיפוט וקובע עונשם של מי שבתקופת השלטון
הנאצי, בארץ עוינת, עשה מעשה שהוא בגדר פשע כלפי העם היהודי; חוק נכי ה
מלחמה באצים, תשי"ד-
1954
, וחוק נכי רדיפות
הנאצים, תשי"ז-
1957, הדנים בתגמולים שלהם זכאים קורבנות
,הנאצים מאת מדינת ישראל, וחוק יום הזכרון לשואה ולגבורה
תשי"ט-
1959
, שנקבע"
מדי שנה בשנה, להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי ועם זכר מעשי
הגבורה ומעשי המרד בימים ההם" (סעיף1
.)
.. זיקת גומלין זו מקורה, יסודה והשראתה בעקרון העל ש"כל י שראל ערבים
ז ה
בזה" (סנהדרין, כז, ב[לד]; שבועות, לט, א[מח]), עיקרון המבטא תפיסת עולם שהיא תשתית ויסוד בעולמה של יהדות ו אבן
פינה בהיסטוריה של עם ישראל לדורותיו ולצרותיו, לתקופותיו ולמצוקותיו. ערבות זו הדדית היא- ערבותה של מ דינת ישראל
לקיומם ושלומם של בני הע
ם היהודי בכל גלויותיו, וערבותה של האומה היהודית בכל תפוצותיה לקיומה ולשלומה של מד ינת
.ישראל, מדינת העם היהודי ההוראות המשפטיות וזיקת הגומלין האמורות, וכיוצא בהן, מקורן במהותה של מדינת ישראל
כמדינתו של העם היהודי, וכל אלה, וכיוצא באלה, הן חלק מהוויתה, מעולמ
ה ומייעודה של מדינת ישראל".
בהצעת החוק שלפנינו, מבוקש ליתן יד לאותן נשים יהודי ות המתגוררות בחו"ל, אשר חירותן ניטלה
מאיתן
, ויש לברך על כך.
נוסח הצעת החוק בשינויים שהוכנסו בו מידתי באופן זה שהרחבת סמכותו של בית הדין הרבני
נועדה אך ורק לשחרור מעגינות וסרבנות גט הנובעת מנישואים
הלכתיים בלבד , וייעשה בה שימוש
,רק לאחר שהתובעת פעלה ללא הצלחה באמצעים העומדים לרשותה במדינתה ולא קיים פתרון
אחר
.במדינה שבה לבני הזוג זיקה ממשית אליה
עם זאת, לנוכח פרסום הרבנות הראשית את טיוטת "תבחינים וכללים להכרה בבתי דין מחו"ל
,"לצורך אישורי גיטין, גיור ויהדות ,בשבוע שעבר אשר מעמידים בספק את כשרותם של בתי דין
רבים בתפוצות ישראל, קיים
חשש כי מטרת הצעת החוק תסוכל עם יישומם של התבחינים אשר
יגרום הלכה למ עשה
ל
פסילת בית הדין הרבני בחו"ל אשר קבע שהאיש יתן גט לאשתו , ועל כן יש
לתקן את ההבהרה ה מובאת בתחתית סעיף4א1
(). (א3
:) ולהבהיר באופן חד משמעי כי
"לעניין סעיף קטן זה–
לא תישמע כל ,טענה כנגד סמכות או כשרות בית הדין הרבני שנתן את הגט
."וכנגד פסיקתו
,בתודה ובברכה
אלעד קפלן, עו"ד שירה לב-ציון
, עו"ד
המחלקה למדיניות ציבורית ומשפטית
'עמותת 'עתים