חומר רקע
1
מרווה–
)משפט רווחה והעצמה (ע"ר
:לכבוד
,חה"כ מירב כהן
,יו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה
כנסת ישראל
בדוא ר אלקטרוני
הנדון:
תמיכה תקציבית בהנגשה שפתית של שירותים לשורדי שואה דוברי רוסית
הארגונים החתומים מטה פונים אליכם לקראת הדיון הקבוע ליום1.10.24
בנושא הצרכים
התקציביים של שורדי השואה,
בבקשה לתקצב הנגשה שפתית של שירותים לשורדי
שואה דוברי רוסית,
:כמפורט להלן
1.
החתומים מטה הינם ארגונים המעניקים שירות וסיוע לשורדי שואה, חלקם נתמכים על ידי הרשות
.לזכויות שורדי שואה ומשרדי ממשלה אחרים, וחלקם אינם מקבלים כל תמיכה
2.
כל הארגונים מבקשים להעניק שירות לכל שורד ושורדת המבקשים אותו, בדגש על שורדי השואה
.הזקוקים לכך ביותר בשל מצבם הנפשי, הכלכלי או המשפחתי
3.
כידוע, כ-
52,000
משורדי השואה הם יוצאי ברה"מ לשעבר, והם מהווים כמעט40%
.מכלל השורדים
הרוב המוחלט בקבוצה זו הם זכאי מענק שנתי בלבד (ראו נתוני
הרשות לזכויות ניצולי השואה .)
31.5%
משורדי השואה זכאים להשלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, רובם יחידים מעל גיל80
(ראו נתוני
המוסד לביטוח לאומי) וכ-
80%
.מהם דוברי רוסית
4.
אין חולק כי אוכלוסיית שורדי השואה יוצאי ברה"מ מתמודדת עם קשיים מרובים –
רבים מהם חסרי
,עורף משפחתי אינם זכאים לפנסיה ולכן ,מתקיימים מקצבאות בלבד וזאת בנוסף לקושי המשמעותי
ביותר והוא העובדה כי
אינם דוברי עברית , עובדה המקשה עליהם לצרוך שירותים מסוגים שונים וכמובן
מקשה עליהם למצות את זכויותיהם .
5.
ב
סקר של מכון ירושלים למחקרי מדיניות שנערך,, לבקשת לובי המיליון
בקרב אזרחים ותיקים יוצאי
,ברה"מ לשעבר ציינו70%
מהנסקרים כי שירות בשפה הרוסית יקל עליהם מאוד
ב קבלת שירותים
וזכויות. שיעור זה עולה ככל כמובן שמדובר בבני75
ומעלה,
.בעלי שליטה נמוכה ומטה בשפה העברית
6.
כיום ברור לכל כי שורדי ושורדות ,השואה יוצאי ברה"מ לשעבר חייבים לקבל שירותים בשפה הרוסית
.זאת במיוחד כשמדובר בתמיכה נפשית ושירותים סוציאליים, אך הדבר נכון לגבי כל שירות שהוא
2
מרווה–
)משפט רווחה והעצמה (ע"ר
7.
,אף על פי כן כל הגופים
הנותנים שירות לאוכלוסייה זו מתקשים להנגיש את שירותיהם בשפה הרוסית ,
ובתוכם גם ,הארגונים החתומים מטה אשר עסוקים כל העת בניסיון לאתר דרכים יצירתיות לספק את
המענה המתאים
בשפה הרוסית לציבור זה .
כך למשל באחד הפרויקטים החשובים ביותר להפגת בדידות
בקרב שורדי שואה, לא היו עד לאחרונה רכזים/ות רוסית מה שהקשה על מתן שירות לשורדים דוברי
.הרוסית
8.
קשיי ההנגשה השפתית נו
ב
עים מקושי קודם והוא ה
קושי לגייס עובדים ואנשי מקצוע דוברי רוסית ,
עובדה שמאלצת את הארגונים אשר מספקים סיוע לשורדי השואה ללא עלות, לאתר ולממן עצמאית
מקורות תקציביים לתרגום מקצועי .
כאשר תקציב זה לא בנמצא הם נדרשים להשקיע מאמצים באיתור
מתנדבים דוברי רוסית, דבר שגם הוא לא
תמיד מתאפשר , וככל שהוא כן מתאפשר–
מדובר
במתורגמנים שאינם אנשי מקצוע והסתייעות בהם עלולה
לפגוע בשירות הניתן לשורדים . במרבית
המקרים, וכאשר הארגונים לא מצליחים לאתר שירותי תרגום מקצועי מהסיבות המנויות, הם נאלצים
להיעזר
בבני מ
שפחה ,
.אשר לא תמיד זמינים ובמקרים מסויימים אף אינם בני משפחה מיטיבים
9.
כך יוצא שבלית ברירה רבים מהאר גונים נותנים שירות פחות טוב, ובמקרים מסויימים נאלצים אף לא
לתת שירות,
.לשורדי שואה יוצאי בריה"מ
10
.
בהיעדר תקצוב ייעודי להנגשה שפתית של שירותים, מונח האתגר
המתואר
,לפתחם של הארגונים עצמם
.אך מצב זה אינו מחוייב המציאות
11
.
הארגונים החתומים מטה קוראים לכל הגורמים הרלוונטיים להעניק תמיכה ייעודית ולהגדיל את כספי
התמיכות כך שיכללו תקציב להנגשה שפתית והעסקה של מתורגמנים מקצועיים
,או לחילופין בווידוא
.באמצעות חלק מתנאי התמיכה, כי שירותים יינתנו לאוכלוסיית שורדי השואה שוברי הרוסית
12
. מהלך זה ה ו ינ
.הכרחי על מנת לתת שירות מיטבי לאוכלוסייה הנזקקת ביותר בקרב שורדי השואה
,בברכה
ליעד סטרולוב, עו"ד
הקליניקה לזכויות ניצולי שואה
וא/נשים בזקנה
אוניברסיטת תל אביב
נמרוד
גורנשטיין, עו"ד
הקליניקה לזיקנה ומשפט
,מרכז משנה
המכללה למנהל
אלקס ריף, מנכ"לית
לובי המיליון
גאל קימרשלק, מנכ"לית
משקפיים ורודות
ד"ר מיקי שינדלר, עו"ד
מרווה– משפט רווחה והעצמה