הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר הוועדה לזכויות הילד
ירושלים, כ"ב בסיוון, התשע"ח
5 ביוני 2018
הודעה לעיתונות
יו"ר הוועדה, ח"כ שאשא ביטון, תשמש כמגשרת לפתרון בעיית ביה"ס 'נתיבות משה' בחיפה – כך הוחלט היום בדיון על התנאים במוסדות החינוך החרדיים
הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) קיימה היום (ג') דיון בנושא הפיקוח והבקרה על מוסדות חינוך במגר החרדי. יו"ר הוועדה פתחה את הדיון ואמרה: "נושא האחריות בחינוך החרדי אינו ברור מספיק. כבר קיימנו מספר דיונים בנושא, ובין ישיבות המעקב אני גם בקשר עם גורמי השטח, אך עדיין יש אי בהירות בשאלה מי מפקח ומוודא שהילדים מקבלים את כל מה שצריך, הן מבחינת התנאים הפיזיים והן מבחינת התכנים. אני יודעת שיש הרבה פוליטיקה מעורבת בנושא הזה, אבל אני מבקשת שנשאיר אותה מחוץ לחדר הזה, ופה נעסוק נטו בטובת הילדים".
"אני נחשפתי אישית לפחות לשני מקרים בהם הילדים נמצאים בתת תנאים, ונשתמש בהם כמקרי בוחן ללמוד על המצב בחינוך החרדי כולו, ונתחיל עם משרד החינוך שיסביר איך מתנהל הפיקוח מבחינתו. אמנם, יש אחריות גם אצל הרשויות המקומיות, וגם אצל ההורים ששולחים את הילדים מדי בוקר למקומות לא ראויים, אבל, בסוף, משרד החינוך הם האבא והאמא של מערכת החינוך ואחריות העל היא שלהם".
חלקו הראשון של הדיון עסק בבית הספר 'נתיבות משה' בשכונת קריית שמואל בחיפה. יוסף גולדרינג, מפקח בית הספר: "חוות הדעת שלי על בית הספר כללה מחמאות על הפדגוגיה בו, אך גם חוות דעת על הסביבה הפיזית החריפה בה הוא פועל, אשר פוגעת בלמידת התלמידים ובעבודת המנהל. אנשי הרישוי ואנשי הבריאות גם שלחו את אנשיהם לבית הספר, ובסוף הנהלת המחוז החליטה לאפשר לבית הספר להמשיך לפעול. המשרד גם מוכן לסייע לכל פתרון ברמת הבינוי עליות תחליט הרשות המקומית, שכן זה בסמכותה". דנה פולק ממינהל הפיתוח במשרד החינוך: "הקצאת שטח לפיתוח הבניין הנוכחי וכמובן הקצאת קרקע לבית ספר חדש שתיהן באחריות עיריית חיפה. אני בקשר עם העירייה כל הזמן ובינתיים הם אפילו לא מכניסים למערכת 105 שלף ₪ לשיפוץ השירותים והתנאים הבטיחותיים במוסד הקיים שמשרד החינוך העביר".
יו"ר הוועדה: "לא יכולה להיות פדגוגיה טובה בסביבת לימוד כזאת. משרד החינוך עשה פשע כשאישר המשך לימודים במקום כזה, ואולי אם היה סוגר את המקום, זה היה מנוף לחץ לשינוי מהותי. 105 אלף ₪ זה כסף שייזרק שם לפח כי לא יוכל להביא את המבנה לסטנדרט מינימאלי. אין מקום לנסות לתת לגיטימציה בדיעבד למשהו שלא היה צריך להיוולד, ובחינוך הממלכתי לא היו מאפשרים למוסד כזה להמשיך לפעול, אבל כנראה שיש מגזרים שמשרד החינוך מפחד להתעמת איתם".
שי בלומנטל, חבר מועצת העיר חיפה: אני מופקד מטעם ראש העיר על הנושא הזה, שאכן הוא אפוף פוליטיקה, אבל נעסוק רק בפן המקצועי. אין בקרית שמואל מבנה או שטח שניתן להקצות לטובת בית הספר. חשוב לזכור ש-40% מהתלמידים במוסד אינם תושבי השכונה, ואם הפתרון היה נדרש רק להם, היה קל יותר לפתור את הצפיפות. כמו כן, הוצע פתרון של הקצאת גג לבנייה נוספת במבנה הקיים, ויש תכנית בנייה מוכנה שאפשר להתחיל מחר בבוקר אם יסכימו. בנוסף, הוצע גם הקצאת גג על מבנה סמוך שכרגע הוקצה לגוף חרדי אחר שמתכנן לפתוח עליו מכון לבר מצווה. עוד הוצא מקום בבית ספר שערי תורה, 10 דקות נסיעה משם שאינו מאוכלס, אבל הרצון שלהם הוא לא למצוא פתרון אלא לקבל שטחים שהוקצו לחינוך הממלכתי דתי".
ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "זו שכונה עם עתודות קרקע, לא שכונה צפופה, ואתה בא ומציע להעיף מגג עמותה שהוקצה לה שטח כדת וכדין כבר לפני חמש שנים, למה? לילד חרדי אין שם אפילו 40% מדרישות השטח המינימלי שמרד החינוך קבע לילד, אבל מר בלומנטל איש חזק בבית היהודי, אז הדרג המקצועי במשרד החינוך מפחד לדבר. לגבי אותו בי"ס 'לא מאוכלס', ראשית הוא כן מאוכלס ושנית הוא הרבה יורת רחוק ממה שתיאר. ההורים יסכימו לכל מרחק, גם על הירח, ובלבד שלילדים שלהם יהיה מקום ראוי, אבל אנחנו כנבחרי ציבור לא צריכים לאפשר להם להתפשר על מוסד שאינו במרחק סביר". בשלב זה פנתה יו"ר הוועדה חזרה אל בלומנטל ושאלה האם המבנה מאוכלס או לא, וזה השיב כי "המבנה מאוכלס בחלקו אך יש בו מקום נוסף".
מיכאל אלפר, חבר מועצת העיר חיפה: "אני לא מתיימר לייצג את העיר ואין פה גורם בשם מערכת החינוך העירונית המקצועית. בית הספר קם בידיעה שהעירייה עתידה להקצות לו קרקע, וראש העיר, דאז, מצנע, אכן הקצה 8 דונמים ב-2002, אלא שב-2004 נבחר יונה יהב, אשר ביטל את ההקצאה והעבירה להקמת בית הספר אהרון הרא"ה של החמ"ד. יש קרקע בשכונה גם כיום, ולעומת זאת אדריכלים קבעו שאין היתכנות תכנונית לבנות על הגג, ובית הספר שערי תורה כבר מלא בעצמו ומאוד מרוחק. אלה לא הצעות רציניות".
ח"כ ינון אזולאי (ש"ס): "יש בקרית שמואל 5 דונם שעוד לא הוקצו ואפשר להקצות אותם ולפתור את זה. יש בעיה בנראות שראש העיר, במקום להחליט בעצמו, מפקיד את ההחלטה על החינוך החרדי בידי מישהו מהבית היהודי, במקום בידי גורם מקצועי שלא ייחשד בחוסר אובייקטיביות". בלומנטל השיב לדברים כי היה מוכן להידברות בין הגורמים המקצועיים בלבד לפתרון הסוגיה.
חלקו השני של הדיון עסק במוסד לחינוך מיוחד בבית"ר עילית, 'לב החינוך החסידי', שהוא בית ספר מוכר שאינו רשמי. יו"ר הוועדה סיפרה כי לאחר שהגיעו לוועדה תמונות מזעזעות על המצב הקיים במוסד, היא שלחה למקום את אחת היועצות שלה, על מנת שתתרשם ותתעד את המצב ללא השפעות חיצוניות, אך התמונות שנלקחו אז, בחודש פברואר, "העידו על מקום שאסור לתת לתלמידים לשהות בו".
אפרת בן צור, מפקחת בית הספר: "אנו מלווים את בית הספר באופן צמוד מאוד, והרשות המקומית התחייבה לפעול לתקן את כל הליקויים ובינתיים אכן פועלת כך. אני לא מכירה את תמונת המצב כפי שאתם מתארים אותה, והביקור האחרון שלי במקום היה בתחילת חודש מארס. למיטב ידעתי העיירה גם שילמה חלק מאגרות החוץ שלא שילמה בעבר, וחלק אחר העבירה בריהוט וציוד שווי ערך. בד"כ אנו נותנים רישיון פעילות לחמש שנים, אך למוסד זה יש רישיון שנבדק כל שנה, על שנוודא את סיום התיקונים, ונשמח לקיים סיור משותף במקום לעומד על ההתקדמות". אילן קוטנר ממינהל הפיתוח במשרד החינוך: "היות שמדובר במוסד מוכר שאינו רשמי, האחריות על האחזקה השוטפת והניקיון, כמו גם על מצב המבנים היבילים שעוד קיימים, היא של המוסד הפרטי ומרחב התמרון שלנו בנושא מוגבל מאוד". אלחנן ויסנשטרן, מנכ"ל המוסד, השיב: "הלכנו לשיפוצים, למרות שלא קיבלנו את התקציב שהיה דרוש ואף לקחנו הלוואות, כדי לעמוד באחריות שלנו כלפי התלמידים. הדרך החוקית לממן את הכל זה דרך אגרות החוץ, שאם הן מגיעות באופן שוטף הן מכסות את ההוצאות הללו. שנים היו לנו בעיות עם העברת כספי האגרות אלינו, ולכן היינו צריכים לפעול בעצמנו, אבל השמיכה תמיד קצרה מכיוון כלשהו במגבלות המשאבים שלנו, אך אנו פועלים כי אנו לא מתכחשים למחויבות שלנו בנושא".
יו"ר הוועדה, ח"כ שאשא-ביטון, סיכמה: "אלה שני מקרי בוחן, לא רק במגזר החרדי, או בחינוך המיוחד, אלא במערכת החינוך כולה. מי שמאפשר לילדים ללמוד בתנאים כאלה הוא פושע, והאחריות הראשונה היא תמיד של משרד החינוך לקבוע אם מקום הוא ראוי או לא ראוי לילדינו, בכל הארץ".
"אני מברכת על הצעת עיריית חיפה לקיים שיח מקצועי בין מחלקת החינוך העירונית, נציג החינוך העצמאי ונציג משרד החינוך, כאשר אני מוכנה לשמש כמשקיפה וגשר בנושא, בכדי לבחון את הפתרונות הקיימים, ובלבד שכולם יבואו בידיים נקיות ומבלי להתבצר בעמדה מוקדמת. האינטרס היחיד פה הוא סביבת לימוד ראויה לילדים, ואני מקווה שנוכל לדאוג לזה כבר לשנת הלימודים הבאה".
"בבית"ר עילית, אני דורשת השגחה ומעקב על התנאים הפיזיים, וגם אנחנו נרד שוב לשטח לבחון את הדברים. יש למשרד החינוך מספיק כלים לפעול, תשתמשו בהם, ואם אתם מרגישים כי הסנקציות הקיימות בידיכם אינן מספיקות, אז אנחנו, בבית המחוקקים, נעזור לכם עם כלים. זה לא משנה אם זה מוסד פרטי, או אחריות בינוי של העירייה, החובה של משרד החינוך היא סביבת הלמידה, ואני דורשת מהפיקוח לא לאשר או לבטל אישור לכל מוסד במצב כזה. ברגע שאתם תבטלו את המקום, כולם מיד יתכנסו לכדי פתרון".