פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, י' בתמוז התשפ"ד (16 ביולי 2024), שעה 12:50
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג-2023 (פ/2417/25), של חה"כ ינון אזולאי << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
צגה מלקו
חברי הכנסת:
ינון אזולאי
אחמד טיבי
יצחק פינדרוס
יסמין פרידמן
מוזמנים:
יוכי אילוז
–
מנהלת תחום בכיר עזבונות ותמיכות, משרד הרווחה והביטחון החברתי
ציפי פרידקין
–
מנהלת אגף תוצרת הארץ, משרד החקלאות וביטחון המזון
צרויה סיקרון
–
רפרנטית חברות ממשלתיות, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אריה בלבן
–
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עידו מור
–
רכז סביבה ומים, אגף התקציבים, משרד האוצר
נעם טור-פז
–
מנהל הרכש, חשכ"ל, משרד האוצר
צביאל גנץ
–
לשכה משפטית, משרד האוצר
דקלה ראובן
–
מתאמת פיקוח ארצית, משרד הבריאות
מירי כהן
–
מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות
תום נקש
–
ייעוץ משפטי, משרד הבריאות
ענבל דיאמנט
–
מרכזת בכירה תכנון מדיניות, המשרד להגנת הסביבה
נתלי כהן
–
לשכה משפטית, רשות החברות הממשלתיות
גלית וידרמן
–
סגנית בכירה למנהל רשות החברות הממשלתיות
עמיר עופר
–
מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר
רוית דינמז יחזקאל
–
סמנכ"לית משפט, ממשל והון אנושי, ארגון לקט בישראל
ערן מנשה
–
סמנכ"ל כספים, חברת הסעדה 'עידית' מקבוצת מלונות דן
ייעוץ משפטי:
מיכאל קוסאשווילי
מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל
רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג-2023, פ/2417/25 << נושא >>
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, י' בתמוז התשפ"ד, 16.7.2024, הנושא הוא הצעת חוק החברות הממשלתיות (חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג, של חבר הכנסת ינון אזולאי.
אנחנו דנו כבר בנושא ואני רוצה לשאול את המציע, ינון אזולאי, למה רק בחברות ממשלתיות? לא דיברנו שזה יורחב על הכול.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
נכון, דיברנו כרגע. בנוסח שבפניכם ההצעה נמצאת כבר בחוק עידוד תרומות מזון, אחרי שאם הוועדה תחליט להצביע על הצעת החוק בקריאה ראשונה אז כבר נעשה את השינוי בהתאם.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
זאת אומרת זה לא ייקרא חברות ממשלתיות?
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
נכון, זה יהיה במסגרת חוק עידוד תרומות מזון.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג. אדוני המציע, רוצה לומר משהו?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, אני חושב שלפני שבועיים אמרנו כמעט הכול, הגענו להבנות, רק היו צריכים לחזור אליך, אדוני היושב ראש, עם תשובות ולהתקדם רק לקריאה ראשונה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
נקריא את הנוסח ומי שיש לו הערה תוך כדי יעיר.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ד-2024
רק נאמר שמאז אתמול חלו עוד כמה שינויים בנוסח שבפני הוועדה וכמובן ברגע שיהיה שינוי בנוסח אז אנחנו נעדכן ונדגיש את זה.
תיקון סעיף 1
1.
בחוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט-2018 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 1 –
בנוסח שבפניכם הייתה הגדרה לארגון הצלת מזון וגם בעקבות שיחות שעלו, נאמרו אמירות בנוגע לשוויון, בהגדרה הקודמת ארגון הצלת מזון הוא ארגון לחלוקת מזון שרשום במשרד הבריאות שלפחות 30% או 50% מהמזון שנאסף על ידו מקורו במזון עודף. זה בנוסח שנמצא בפניכם.
גם לבקשת המציע וגם בעקבות סוגיות שקשורות לשוויון עלתה אפשרות להסיר את הדרישה בנוגע לאותם 50% ולאפשר לארגונים שגם היום מוגדרים כארגוני חלוקת מזון והם רשומים במשרד הבריאות, יש למשרד הבריאות פרוצדורה ודרך ברורה להיכנס לאותו מרשם ולהיות ארגון חלוקת מזון ועלתה בקשה לאפשר גם לארגוני חלוקת מזון לאסוף את המזון ואחר כך לתרום אותו. משרד הבריאות אולי ירצה לפרט במשפט על מה זה אומר ארגון חלוקת מזון ועל המחויבות שלו בנוגע לבטיחות המזון?
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
כן. היום בחוק המזון סעיף 159 לחוק מתייחס לארגון לחלוקת מזון שפוטר אותו מרישיון ייצור, רישיון הובלה ורישיון אחסנה מתוך כוח החוק שלנו. בשביל להירשם לארגון לחלוקת מזון אתה צריך למלא כל מיני פרטים, למשל להצהיר שאתה תאגיד שלא פועל למטרות רווח וכן הלאה, דברים יותר טכניים, ואז אתה יכול להירשם אצלנו באתר, למלא טבלת אקסל עם מה אתה מתכוון לעשות וכל מיני פרטים ואוטומטית אתה הופך להיות ארגון לחלוקת מזון פטור. זה מבחינת משרד הבריאות.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
ממה אתה פטור?
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
פטור מרישיון יצרן, רישיון הובלה ורישיון אחסנה. אלה הפטורים שאתה מקבל.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
זה לא עסק.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
זה לא עסק, בדיוק. מבחינת ההצעה שהנחת עכשיו על השולחן, אנחנו דווקא נחה דעתנו - - -
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
הוועדה.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
מה שהקראת, מיכאל, דווקא נחה דעתנו כשהתייחסנו לזה שמדובר בארגונים שמצילים - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
סליחה, אמרת את זה כי יש פסוק, אם קטן אתה בעיניך ראש אלפי ישראל אתה. משהו כזה. לכן אתה אומר שזאת הוועדה. זהו, אפשר להמשיך.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
מכיוון שעד היום הנושא של הצלת מזון לא קבוע בחוקים ולכן החוק הזה מבורך מאוד מבחינת משרד הבריאות, אני צריכה להגיד את זה לפרוטוקול, אבל מכיוון שעד כה זה לא היה משהו שקבוע בחוקים אנחנו מוצאים פה איזה שהוא חשש. ברגע שאתה אומר שזה לא יהיה האנשים שמבינים כבר את העניין של חלוקת מזון, זאת אומרת הוא לא יודע מה זה להציל מזון, הוא יודע לחלק מזון כי הוא מקבל תרומות, כי הוא מקבל מזון ארוז מראש ומעביר אותו הלאה. אני לא בטוחה מה היכולת שלו להתנהל סביב עולם בטיחות המזון כאשר אין לו שום ניסיון.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
הוא יצטרך ללמוד את זה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הוא יצטרך לא רק ללמוד, אתם תוכלו לפרסם תקנות בעניין ולהגיד מה אתם רוצים.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
זה נכון, השר באמת רשאי להתקין תקנות בנושא, ואנחנו נרצה להכניס להצעה הזאת את העניין של בטיחות מזון ואז תנוח דעתנו בעניין.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
בטיחות כן, אבל לא מונופולים של אף אחד.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
חלילה.
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
רק אם אפשר, אדוני היושב ראש, להוסיף בעניין הזה, בנושא של חובת הדיווח שמופיעה בנוגע לחברות הממשלתיות אנחנו מבקשים שהחובה הזאת תחול על ארגון הצלת המזון ולא על החברות הממשלתיות ולא תטיל עליהן נטל רגולטורי. הוועדה התייחסה לנושא הזה וציינה שלא יוטל נטל רגולטורי כלשהו על החברות ואנחנו מבקשים שכך ייעשה. הארגונים מוכנים לקחת על עצמם, הם עושים את זה גם ככה, אז אנחנו מבקשים שכך ייעשה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
יש בזה היגיון, אבל מצד שני אם אנחנו מטילים חובה על החברות לעשות את זה אז באיזה שהוא מקום הם צריכים לדווח שהם ביצעו את החובה שלהם.
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
אנחנו מסרבים, אדוני היושב ראש.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אתה מדבר על העמותות? על החברות עצמן?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אמרתם שאתם מסרבים?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הם לא רוצים שתהיה חובה עליהם.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מה שאמרת מאוד הגיוני, אבל החוק עצמו עוסק בכם שאתם חייבים לאפשר לחברות האלה לקבל אצלכם את המזון.
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
זה בהחלט מקובל, אדוני היושב ראש, בעניין הזה אנחנו כמובן תומכים בהצעה ואנחנו מעודדים אותה, אנחנו חושבים שמדובר בהצעת חוק - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לא, אמרת שאתם מסרבים, כשמישהו אומר לי שהוא מסרב אני כבר רואה שמישהו פה, משהו לא מוצא חן בעיניו.
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
לא, חלילה, אני אדייק את עצמי.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
את מדברת על הפרוצדורה הבירוקרטית של הדיווח.
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
רק על הפרוצדורה של הדיווח.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
שיעשו את זה החברות שמקבלות ולא החברות שנותנות.
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
נכון, כן, רק על כך.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
בסדר גמור, נדון בזה בהמשך בנוגע לסעיף חובת הדיווח. שוב נקריא.
הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ד-2024
תיקון סעיף 1
1.
בחוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט-2018 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 1 –
(1) אחרי ההגדרה "ארגון לחלוקת מזון" יבוא:
הורדנו את ההגדרה 'ארגון הצלת מזון'.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אז מה ששינית תדגיש.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
שוב, אנחנו לא נקריא את ההגדרה 'ארגון הצלת מזון' מכיוון שכרגע ההגדרה ארגון חלוקת מזון כבר מוגדרת בחוק עידוד תרומות מזון, היא ממש בחוק המקורי.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אז אתה משאיר 'ארגון חלוקת מזון'.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
כן, ארגוני חלוקת מזון שבתוכו כלול, כהגדרתו בסעיף 159 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, זה ממש בחוק המקורי היום ולכן לא צריך להגדיר מחדש מהו ארגון לחלוקת מזון.
אנחנו נמשיך.
"גוף ציבורי" – אחד מאלה:
(1) משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו;
(2) רשות מקומית;
"חברה ממשלתית" – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;";
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
אנחנו נבקש במסגרת הגוף הציבורי להחריג בתי חולים ומוסדות רפואיים בעניין של איסוף מזון.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מסיבה רפואית את מתכוונת?
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
מהסיבה של חשש לזיהום.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
רפואית, כן, זה מובן מאליו. החולים עצמם לא רוצים לאכול את האוכל בבית החולים.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
בהמשך לשיח שהיה, יש יחידות סמך של משרד הבריאות שהן בתי חולים?
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
כן.
<< אורח >> מירי כהן: << אורח >>
יש בתי חולים של הממשלה, יש כלליים ויש לא כלליים, יש בתי חולים שהם בבעלות של המדינה, של משרד הבריאות, ממשלתיים, ויש גופים שהם ציבוריים, לכללית יש, לקופות אחרות והם ציבוריים, ויש בתי חולים שהם ציבוריים אחרים כמו למשל הדסה, שערי צדק וכו'. הכלל שנאמר כאן מהסיבה של בטיחות המזון חל על כל בתי החולים באשר הם.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אז בהמשך לתיקון של משרד הבריאות, גוף ממשלתי, אחד מאלה, לרבות יחידותיו ויחידות סמך שלו למעט בתי חולים ומוסדות רפואיים. אנחנו נעבוד בהמשך, בהסכמת הוועדה כמובן, על הנוסח.
"חברה ממשלתית" – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;
(2) אחרי ההגדרה "מזון" יבוא:
"מזון עודף" – מזון ראוי למאכל אדם, שאינו שאריות מזון כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 שאלמלא ייתרם יושלך לאשפה;
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מה זה ה'אלמלא'? שאם למשל המוסד יכול להחזיר את זה ליצרן אז הוא לא חייב לתת את זה לתרומות, זה מה שאתה מתכוון?
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
בדיוק. בהמשך להערת היושב ראש, אם למוסד תהיה אפשרות לעשות שימוש נוסף באותו מזון וזה לא מזון שעומד להיות מושלך לאשפה אלמלא הוא נתרם, אז כן.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אז הוא לא חייב.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
בדיוק, הוא לא ייכנס להגדרה של מזון עודף. בחוק המזון יש גם התייחסות למונח שאריות מזון, משרד הבריאות כמובן יידע לתת תמונה יותר מלאה, אבל זה ממש אוכל שהוגש, אם נשתמש במילים יותר יום יומיות, שהיה על הפס מה שנקרא, ואותו לא יהיה אפשר לתרום, זה גם נכנס להגדרה של שאריות.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
יש פה שאלה, אני לא יודע אם יש פתרון לזה, אני ראיתי בכנסת דבר מאוד יפה, אוכל שכן היה על הפס, אנשים מתנדבים באים ומחלקים. אז מבחינת החוק זה פסול, לא?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אגב גם מה שהיה על הפס, הוא לא סתם על הפס, שהוא לא בקירור או לא בחימום, הוא נמצא תחת טמפרטורה, תחת ביקורת, זה לא על הפס כמו שהיו מגיעים לחנות פלאפל ותגידו שם איזה מנת פלאפל מוכנה, זה נמצא גם תחת בקרה.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
כן, אבל הפס, הטמפרטורה שנשמרת שם היא לא זהה לטמפרטורה בתוך מקרר או תנור, זה קצת שונה, אנחנו כן חוששים שיש התעללות בטמפרטורה וגם האנשים שחולפים על פני, מהצד הזה או מהצד השני, זה מספיק בשביל לא לאסוף את המזון הזה מבחינתנו.
אם אפשר להקריא את ההגדרה של שאריות מתוך חוק המזון 11(א), שאריות זה מזון שניטש, הושלך או נזרק לרבות מה שנותר ממזון שהועמד בבית אוכל לצריכתו של אדם. זאת אומרת כל מה שהוא לא זה ניתן לתרום.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
זאת אומרת שהחברה תצטרך לקחת רק מה שיש במחסן.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
במקררים, בתנורים, כן.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כל מה שבושל ועדיין לא הוצא לציבור.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
וגם זה כמויות אדירות.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
כבודו, אם יורשה לי. בדיון הקודם התייחסנו לזה ולקט ישראל פועל בדיוק על פי ההנחיות הללו, אנחנו אוספים מהמטבחים, מהתנורים, מה שנמצא מאחורי פסי ההגשה ויש המון מה לאסוף.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הנתונים שיש לכם זה ממה שאתם אוספים?
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
אכן.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
זה אדיר.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
זה אדיר.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מישהו פה מבזבז כסף. סתם, לא אכפת לי, אם זה הולך לעניים - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
20 מיליארד, אדוני.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
שווי המזון האבוד.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
נזרק לפח במדינת ישראל מזון בשווי 20 מיליארד שקלים כל שנה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אבל את כוללת את אלה שכבר היו על הפס.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני כוללת הכול.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
אני יכולה להוסיף נתון בפני הוועדה, ברשותכם, שווי המזון מהמגזר המוסדי שהוא בר הצלה הוא 1.8 מיליארד מיליון, זה השווי שניתן להציל. 130,000 טון בשנה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
בוועדה זה לא מקום להגיד בדיחות, אבל אצל הפולנים זה לא היה קורה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
תיקון סעיף 2א
2.
אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:
פה יש גם שינוי שהוכנס בנוסח הקודם. בנוסח הקודם שהיה בפני הוועדה ונידון כאן המנגנון היה באופן שהחובה מוטלת על הגוף הממשלתי או על החברה הציבורית והם אלה שהיו צריכים לפנות לארגון הצלת מזון, אחרי התיקון לארגון חלוקת מזון כדי להתקשר איתם לצורך איסוף המזון, וכאן, בעקבות הערות של משרדי הממשלה, בוצע איזה שהוא שינוי, שהמנגנון יעבוד באופן הזה שאם ארגון חלוקת מזון מצא לנכון שהוא יכול לנהל מנגנון יעיל שמשתלם לו לאסוף את המזון מאותו מקום, שנמצא במקום מספיק מרכזי בשבילו ושהוא גם יוכל לשמור על סטנדרטים של בטיחות מזון, הוא פונה אל ה - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
הוא צריך לפנות.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
בדיוק, הוא צריך לפנות ומכאן מתחיל המנגנון הזה של האישורים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מה קורה כשאף אחד לא פונה?
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
כשאף אחד לא פונה, אולי גם משרד האוצר יידע להרחיב בעניין הזה על התנהלות השוק, אבל ההנחה היא שאו שאין כדאיות בהצלה של המזון או שלא - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה לא רק עניין של כדאיות, המדינה עדיין לא משקיעה מספיק כסף כדי להציל את כל המזון שאפשר להציל, אבל החוק הזה מאוד יעזור להציל הרבה יותר. אני מניחה, תסכים איתי רוית, שאם יש כאלה שלא פנו אליהם זה כי עדיין אין להם את היכולת התקציבית לרכוש עוד משאיות קירור, עוד נהגים, עוד קווים כדי להציל יותר, זה משהו שאנחנו גם צריכים לחשוב עליו, איך אנחנו משקיעים כסף כדי להציל עוד מזון, כי על כל שקל שאתה מציל אתה מקבל בתמורה מעל 4 שקלים של מזון.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אבל את מודעת לבעיה הזאת, כי אם אנחנו משנים, עד עכשיו החברה הייתה חייבת לעשות את זה ועכשיו אנחנו משחררים את המשרדים ואת החברות מלעשות את זה, אלא הארגונים צריכים לבוא לבקש.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כן, אבל אנחנו כן הכנסנו שהם לא יכולים לסרב אם זה לא מוצדק.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
כן, אבל יש מעט מאוד ארגונים שיש להם את הציוד הזה של משאיות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
זה מה שהיא אומרת, שזה יעודד אותם וגם בן אדם שהולך לאסוף תרומות הוא יאסוף תרומות כספיות על מנת להציל דבר שיחסוך לו וגם יציל מזון. היא אומרת שדבר כזה רק יעודד אותם, זה דבר נכון.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כן.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
כבודכם, אם יורשה לי רק לומר שכרגע בעת הזו בשל ההצפה של כמות הנזקקים בעקבות הקורונה, אנחנו עוד גוררים את העלייה, וכרגע בעקבות המלחמה, אנחנו מוצאים את עצמנו ללא עתודות מזון להצלה ואני חושבת שלפחות בעת הזו אנחנו באמת באים ולא מבקשים מימון, יש לנו כרגע את היכולות הכלכליות לעשות את זה, אנחנו מבקשים בעצם את ההסכמה ואת הנכונות לתרום לנו. חברת הכנסת יסמין פרידמן צודקת שיכול להיות שככל שיהיו יותר תקציבים והמדינה תכיר בזה, זה לדיון אחר, אנחנו נוכל להציל הרבה יותר.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
רוית, את רוצה שזה לא יעבור? לא הבנתי.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
לא, להיפך, אני אומרת שאני לא מבקשת תקציבים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, היא מדברת על העתיד, כשהאוצר בסביבה לא מדברים איתם על העתיד. עכשיו אנחנו לוקחים, עוזרים בחינם, הם רק רוצים לקחת.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא, אם לאוצר היה שכל הוא היה משקיע בזה עכשיו 30 מיליון ומקבל מזון ב-150 מיליון כמעט, אבל אין פה היגיון.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
חששתי לחלוק על חברת הכנסת, אבל אם לסכם בשורה תחתונה, אנחנו כרגע, אני מצהירה בזאת, לא מבקשים תקציב, מבקשים הסכמה ושייתנו לנו לאסוף ולהציל את המזון.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו מבקשים תקציב.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אם אנשי האוצר ישמעו מהגורמים שהם רוצים כסף העסק נסגר.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
שזה עצוב מאוד.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אם אפשר לגזור את הקטע הזה מערוץ הכנסת אנחנו נשמח.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מה שנאמר פה אפילו אם רוצים אי אפשר לשנות.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
תיקון סעיף 2א
2.
אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:
"חובת תרומת מזון עודף
2א.
(א) גוף ציבורי או חברה ממשלתית המספקים, בין בעצמם ובין באמצעות מי מטעמם, מערך שירותי הסעדה לבאים בשעריהם ובכלל זה עובדיהם ומקבלי שירות מהם, ושירותי ההסעדה שניתנים באותה חצר על ידי גוף ציבורי או חברה ממשלתית אחד או יותר הם בהיקף של 500 מנות ליום עבודה לפחות, לא יסרבו סירוב שאינו מוצדק לבקשת ארגון הצלת מזון להתקשר עימם לשם איסופו של המזון העודף מחצריהם.
רק נגיד שעלתה הערה ממשרד האוצר בנוגע למה קורה כאשר יש מטבח אחד או כמה מטבחים שמאכילים פחות מ-500 עובדים כל אחד, או מה קורה כאשר יש עובדים שמפוזרים, זאת אומרת בגוף יש לצורך העניין 500 עובדים, יותר, אבל הם מפוזרים בהמון אתרים קטנים ברחבי הארץ ולכן הנוסח הזה, למיטב הבנתנו, ממקד את מספר הסועדים פר חצר. זאת אומרת ברגע שבחצר אחת שאוכלים יותר מ-500 אנשים אז תחול חובת תרומת המזון העודף, בין אם הם באים מחברה ממשלתית אחת, מכמה חברות ממשלתיות, גוף אחד או כמה גופים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ולאו דווקא בזמן אחד.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
המונח חצר, במסכת עירובין עוסקים בזה הרבה, אבל איך אתה מגדיר חצר?
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
חצר מוגדרת, יש לזה המון הגדרות בחקיקה, בגדול זה מתחם שהגוף פועל בו.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
פה בכנסת זה נקרא חצר, המזנון?
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
להבנתי הכנסת כולה נקראת חצר.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני חושבת שאפשר להוריד את הכמות של 500 אנשים. אני קצת מבינה בתחום, בעלי הוא שף מנהל הסעדה כל חייו וגם כשאתה מבשל ומכין ל-400 איש אתה מכין כמות מאוד מאוד גדולה שנשאר ממנה. לכן ה-500 יכול לרדת ל-400 וזה יעזור לנו ליצור יותר מקומות שמחויבים לתרום את המזון. זאת ההצעה שלי.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מי קבע את ה-500?
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
ההסכמה בנושא הזה הייתה מבחינתנו של 500 עובדים, לא 500 מנות.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לפי איזה פרמטר קבעתם 500?
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
של היכולת של החברות הממשלתיות, גם מבחינת הלוגיסטיקה וגם מבחינת התפעול לעמוד ביכולת של המערך הזה, אבל אנחנו קיבלנו כמובן את עמדת הוועדה על 500 מנות, שזה מערך שהוא יותר מורכב, לא 500 עובדים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
שזה פחות עובדים.
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
זה פחות עובדים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
זה מתכתב עם מה שאת אומרת, יסמין.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אתם מדברים על 500 מנות? זה יכול להיות 200 עובדים.
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
כן.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
גם נאמר בהקשר הזה שההתייחסות היא ל-500 מנות, לא רק לעובדים של הגוף עצמו אלא גם לאם באים בשערי הגוף.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
יש לנו הערה פה, כתוב סירוב שאינו מוצדק לבקשת ארגון הצלת מזון להתקשר עימם ולנו חשוב להבהיר שזו התקשרות שלא כוללת תמורה למעט המזון מהמשרד הממשלתי אל הגוף שאליו זה נתרם, כי אחרת ניתן יהיה לפרש את החוק אחר כך שגם אם ארגון אומר: בואו תתקשרו איתי ותשלמו לי 500 שקל על זה שאני אוסף מכם את המזון, אז זה לא יהיה סירוב לא מוצדק. לכן חשוב לנו להבהיר שלא מתקבלת תמורה בגין ההתקשרות הזאת. זה אחת.
שתיים, בהסברים שהסבירו לנו זה שזה לא אמור להשית עלות עודפת, אז כן חשוב להבהיר שזו התקשרות שלא משיתה עלות עודפת על הגורם עימו מתקשרים. כל עלות עודפת כזאת מבחינתנו ככל שהארגון שלוקח את המזון לוקח אותו על עצמו אז זה לא משית עלות עודפת. היינו רוצים להוסיף את זה לנוסח בהגדרה של ההתקשרות.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
בסדר גמור. למיטב הבנתי גם בדיון הקודם, אולי גם הארגונים שעוסקים בהצלת מזון וחלוקתו יוכלו להתייחס, אבל מנגנון האיסוף לא כרוך באיזה שהן עלויות, היום לפחות.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
מנגנון האיסוף אצלנו כרוך בעלויות שהצהרנו שאנחנו מוכנים לקחת על עצמנו, הוא לא כרוך בעלויות מבחינת החברות גם היום. אנחנו לא מבקשים נשיאה בעלויות, אפילו אני יכולה להצטרף לדברי רשות החברות הממשלתיות שדיברו מקודם על הדיווח, אנחנו ממילא מדווחים על הכמויות לרשם העמותות, אנחנו גוף מפוקח, סמי ציבורי, אנחנו מגישים דוחות כספיים מבוקרים ודוחות מילוליים ולכן אין לנו בעיה לשאת אפילו בנטל הזה.
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
אנחנו נבקש שגם ההערה לגבי הדיווח וגם ההערה לגבי העלויות יצוינו כמובן בדברי ההסבר.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כן, אגף התקציבים גם אמר.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
גם בנוסח עצמו, לא רק בדברי ההסבר, כלומר התקשרות שלא כוללת תמורה ולא משיתה עלות עודפת על העלות התורם.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה נשמע כל כך רע. ואללה, באה חברה, לוקחת מזון, פוטרת את בעל החברה מלקחת את המזון ולהשמיד אותו ולהטמין אותו ולזרוק אותו ולשלם היטל כי כולם משלמים היטל וכאילו אנחנו רק מעמיסים עליה. לא, גם תממני, גם תאספי, גם תחלקי את זה לנזקקים.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אל תדאגי, אחר כך הארגון פונה בכובעים אחרים ומבקש סיוע מהממשלה, לא בחוק.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אלוהים, זה נשמע כל כך רע. באמת, שחררו.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אני אסביר כדוגמה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא צריך להסביר, הבנו.
<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>
אתה עושה את החוק הזה שהוא הצעה מאוד טובה וחשובה, סוג של נתינה, אתה הופך אותה למשהו שהוא לא טוב, בטח לא למדינת ישראל ולא לעם שלנו. זה דבר מעולה, שחררו.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אם זה מקובל עליכם אני אשמח, אם לא, אני אשמח להסביר את הרציונל.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
הדברים שלך נאמר ונרשמו לפרוטוקול ויש בהם היגיון וגם ארגוני חלוקת המזון יודעים מזה, זה מספק אותנו.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אני כן אסביר את זה שוב, אנחנו מבחינתנו רוצים שזה יהיה בנוסח החוק, כל הסוגיה של - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
זה שמעתי שאתה רוצה ושמענו את זה פעמיים, אז עכשיו פעם שלישית.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
השאלה מה עמדת הוועדה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
עמדת הוועדה היא שזה נאמר לפרוטוקול וגם האנשים שעוסקים בחלוקת המזון אמרו שהם לא יבקשו שום דבר ולא יושת שום דבר על התורם וכשאני בא לתורם אני לא מטיל עליו שום דבר, אני מבקש את התרומה, אומר תודה רבה ושלום. וגם לשר האוצר יש סמכות להתקין תקנות לחברות שלו מה שהוא רוצה. אנחנו כמחוקקים רוצים את החוק באופן שאנחנו ניסחנו אותו.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
בהצעה הזו לפחות.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
היושב ראש, ככל שזה לא נמצא שם, כיוון שכל הסוגיה של משרדי ממשלה לא הייתה בהצעה של המציע בוועדת שרים, אנחנו נחזיר את זה לוועדת שרים ונבחן את התמיכה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אתם לא תחזירו את זה.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אני כן חושב שהבקשה שלי פה היא בקשה מאוד סבירה, ודאי כשכלל הגורמים מסכימים שזה המצב ולכן אני אשמח ש - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
זה סביר וזה נמצא, והשאלה אם זה יהיה בחוק או לא קובעים המחוקקים, עם כל הכבוד.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אוקיי, אבל כרגע החובה, סליחה שאני מתעקש - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אין שום חובה להחזיר את זה לוועדת שרים.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
לא, אין שום חובה לשום דבר, אתם הריבון. כרגע איך שזה מופיע, שמסיבות שאינן מוצדקות אני לא יכול לסרב להתקשרות - - -
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
יש פירוט בהמשך, אולי זה ייתן מענה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אם תחליטו להחזיר את זה לוועדת שרים - - -
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
לא, אני מעדיף ככל שאפשר לעשות תיקון - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, אנחנו לא נחזיר את זה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אני לא מקבל שום דבר, יש לנו ועדה, יש לנו חברי כנסת. אנשי המקצוע ופקידי הממשלה, תפקידם להגיד את דעתם, הוא אומר את דעתו, הוא אמר את זה פעם, פעמיים ושלוש, וזו זכותו, וחובתנו לבצע את מלאכתנו.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
היושב ראש, אני לא אבקש שוב, אני רק אומר שבסופו של דבר האופן שבו זה כתוב כרגע בסופו של דבר יכול להשית עלויות עודפות.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לא, אני לא רואה. אולי אני לא יודע לקרוא בלי ניקוד.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
התקשרות שמסורבת באופן לא מוצדק יכולה להיות גם התקשרות שבה לצורך העניין הארגון מבקש, אחת מהשתיים, אני אתן דוגמה וכדי לשכנע, בסופו של דבר אנחנו באנו, כמו שאמרת, רק להציג את עמדותינו, אחת, יכול להיות שארגון יאמר: אתה מתחייב לספק לי לכל הפחות כך וכך.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
הוא לא יכול להגיד, נקודה.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
למה לא?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
ככה, כי כך כתוב בחוק.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
לא כתוב. אתה מתחייב, זה לא כתוב בחוק. כמו שאני קורא, כתוב במפורש שהוא בא, מקבל, לוקח, צריך אישור ממשרד הבריאות, מבקש תרומה, מקבל אותה, הוא אחראי על האיסוף ועל כל הדברים האלה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אולי נמשיך לקרוא וזה ייתן מענה.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אני קראתי את החוק, ההמשך לא נותן מענה. אני לא רוצה שההתקשרות עצמה, אני חושב שזה לא נכון, וחבל גם כי בסופו של דבר אנחנו מבינים את הצורך בחוק ואנחנו לא מתנגדים גם להרחבה שהייתה פה, אבל בגלל שכלל הגורמים בדיון הזה מסכימים שזה לא אמור לייצר עלות נוספת, וככל שזה מייצר עלות נוספת אז הדרך לתמוך בארגונים האלה זה באמצעות תמיכות ולא באמצעות החוק הזה. החוק הזה נועד למנוע את הבעיה שאנחנו משליכים מזון במקום לתת אותו. אם יש הסכמה על הנושא הזה, ואנחנו איך שאנחנו קוראים את החוק, המונח התקשרות, חובה לאפשר התקשרות, יכולה להיות התקשרות גם במחיר לצורך העניין שהוא נמוך מעלויות השלכת מזון - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
זה לא כתוב.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אבל זה יכול להיות, כי כתוב שאני חייב להתקשר, אלא אם כן יש לי נימוקים מוצדקים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
נקרא את החוק עד הסוף ואם תנוח דעתנו אנחנו נאשר אותו, אם לא תנוח דעתנו נשאל אותך לנוסח איך לכתוב את החוק.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
רק נאמר שבהמשך יש התייחסות לנקודה הזאת בנוגע לעלות, בפסקה (2) בהמשך החוק, התקיימו נסיבות לפיהן הגוף הציבורי או החברה הממשלתית שעימו נתבקשה ההתקשרות תקבע שעלות איסוף המזון עולה על התועלת הצפויה מהצלתו ובכלל זה בהתחשב בכמות המזון, במיקום החצר של הגוף הציבורי והחברה הממשלתי ובעלויות שיושתו על הגוף בעקבות הטיפול במזון לשם איסופו, על הגוף הציבורי או החברה הממשלתית. צריך להוסיף את זה לנוסח - - -
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
זה לא נותן מענה כיוון שמדובר פה בתועלת משקית.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אתה לא נשאלת שאלה, אדוני, הוא באמצע הקראה. נקרא את כל החוק וכשתהיה הערה נוספת על סעיף נוסף, בבקשה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
נמשיך בהקראה לפי הסדר שהיינו בו.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
(1) שר האוצר אישר כי ישנה מניעה לאיסוף המזון מחצרי הגוף הציבורי או מחצרי החברה הממשלתית מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה או בכל עניין חיוני אחר של המדינה - - -
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
יש לנו הערה בעניין הזה לגבי השר. לפי החלטת ממשלה 460 השר הוא השר הממונה על רשות החברות ואנחנו מבקשים שינוי בנושא הזה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
וזה בדיוק בהמשך.
- - - וביחס לחברה ממשלתית אישור כאמור יינתן לאחר היוועצות בשר הממונה על רשות החברות הממשלתיות;
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
אנחנו רוצים שזה יהיה השר הממונה על רשות החברות, לא בהיוועצות. שר האוצר הוא לא השר הממונה על רשות החברות.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מי השר הממונה?
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
דוד אמסלם.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מה אומר משרד האוצר בעניין?
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
כעיקרון הטרנזקציה שקורית פה בין העמותה לבין המשרד זה התקשרות, חוק חובת מכרזים זה חוק של שר האוצר שמתקין תקנות גם עבור חברות ממשלתיות באותו סט של תקנות וכיוון שהכללים שיהיו פה ישליכו באופן ישיר על אופן ביצוע ההתקשרויות אנחנו סבורים שזה כן שר האוצר.
אני כן אגיד שלא היה דיון ממשלתי בנושא הזה משום שהסעיף הזה, תנאי הפטור, לא עלה בממשלה, לא התקיים דיון בממשלה כדי לקבל הכרעה בנושא, ולכן אנחנו סבורים שזה צריך להיות שר האוצר. כן יש לנו הערה עקרונית, וזה ביחס למנגנון עצמו, לגופו של איך התהליך הזה צריך להיראות, אנחנו חושבים ששר האוצר צריך להתקין תקנות, אנחנו לא חושבים ששר האוצר צריך להיות זה שיאשר פרטנית את ה - - -
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
יש התייחסות לזה בהמשך.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אז תמשיך.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אני רק אתייחס, כי עלתה שאלה גם ממשרד המשפטים בנוגע לסירוב שאינו מוצדק, פה זה ממש מתחם שיקול דעת שיש לגוף והוא באמת יוכל, אם הוא יראה שלצורך העניין מדובר בארגון שבטיחות המזון והסטנדרטים שהוא קבע לבטיחות מזון הם לא מספקים אותו או אם לצורך העניין הוא לא בטוח שהארגון יפעל בהתאם לכללים שהוא מחויב אליהם לפי סעיף 159 לחוק המזון, אז תהיה לו סמכות - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אני חושב שזה שייך למשרד הבריאות בכלל.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
עניין בטיחות המזון מבחינת הטריות והבריאות שייך למשרד הבריאות.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
נכון, אנחנו הערנו על זה, אדוני.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
נכון, בוא נגיד שזה מכיל עוד - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אז תשחרר את משרד האוצר מהעול הזה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
לא, אני מתייחס כרגע למונח סירוב שאינו מוצדק בסעיף קטן (א) ב-(2א), שתי שורות מלמטה, 'לא יסרבו סירוב שאינו מוצדק'. הסירוב שאינו מוצדק זה מונח שמקפל בתוכו הנחת עבודה של הגוף שהטיפול במזון או השימוש בו לא ייעשו בהתאם לכללים שהוא ראה כסבירים. שוב, כמובן סירוב שאינו מוצדק, הוא יצטרך להצדיק את עצמו, אבל אם ייעשה שימוש לא ראוי במזון הזה, כי הם יגלו שבמקום לצורך העניין לתרומת מזון הוא בסוף לא מצליח להגיע ליעדו בזמן ואז מייעדים אותו לעופות או יעשו בו שימוש חקלאי וכו' וכו' אז יכול להיות שתהיה לו סמכות להגיד: אני מסרב להתקשר איתך, אני מעדיף להתקשר עם גוף שהוא יותר קרוב אליי, או עם גוף שכן יוכל לטפל בכמויות כאלה של מזון.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
איפה פה הממשלה צריכה להיות מעורבת בשאלה האם זה כדאי לה או לא כדאי לה? רק בעניין הבטיחות הבריאותית זה שייך למשרד הבריאות, בעניין ביטחוני אמרת שר האוצר, אבל כל השאר הממשלה לא צריכה להיות בעניין.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
מה זאת אומרת? זה משרד ממשלתי.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
היא לא משלמת פרוטה, אז היא לא צריכה להיות בעניין. היא צריכה רק לפקח שהארגון הוא ארגון שיש לו את הכלים ואת הציוד הראוי, וזה משרד הבריאות, זה לא שייך בכלל למשרד האוצר. משרד האוצר לגבי נושא ביטחוני. הם כתבו שאם יש בעיה ביטחונית או משהו כזה אז - - -
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אם יש מתקן ביטחוני שהוא ממשלתי והוא נגיש.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
כן, פונים עם זה למשרד האוצר.
<< אורח >> ענבל דיאמנט: << אורח >>
בנושא הסירוב, כרגע גוף ציבורי לא יכול לסרב לארגון הצלת מזון, אבל מה קורה אם כבר יש התקשרות עם גוף ציבורי?
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
הוא יכול לסרב אם יש - - -
<< אורח >> ענבל דיאמנט: << אורח >>
אם יש כבר התקשרות?
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
לא, לא יסרב סירוב שאינו מוצדק, זה הנוסח.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
זה צריך להיות סירוב שאינו מוצדק, אם זה סירוב מוצדק אז אין שום שאלה.
<< אורח >> ענבל דיאמנט: << אורח >>
אבל אם כבר יש התקשרות לגוף הציבורי?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אז הוא לא חייב.
<< אורח >> ענבל דיאמנט: << אורח >>
נדרשת פה הבהרה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אם גוף מפר את המחויבות שלו אחרי שכבר התחילה ההתקשרות, אני מאמין ש - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
היא שאלה שאלה פשוטה, יש מפעל שיש לו כבר התקשרות, האם הוא חייב לשנות את זה? לא.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו לא אומרים שאתם חייבים לתרום לגוף ספציפי, רק תתרמו.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אנחנו לא מתערבים בזה.
<< אורח >> ענבל דיאמנט: << אורח >>
אין בעיה, אבל אני חושבת שזה צריך להיות מובהר בנוסח שאחרי שכבר יש התקשרות קיימת - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
דיברנו על זה קודם שמי שכבר מקושר עם איזה חברה - - -
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אני חושב שהיא מתייחסת להתקשרות בין מי שאוסף את המזון לבין הגוף הממשלתי.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
כן, אז אם יש כבר כזה דבר אני לא מחייב אותו לתת למישהו אחר.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, היא לא רוצה שזה יהיה.
<< אורח >> ענבל דיאמנט: << אורח >>
נניח שפונים שלושה ארגונים במקביל או אחד אחרי השני איך מחליטים?
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אז כרגע הסמכנו את שר האוצר לקבוע הוראות לעניין הנושא הזה. בסעיף (ג), שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין התקשרות בין גוף ציבורי וחברה ממשלתית לפי הוראות סעיף זה. אני די בטוח שזה נמצא בנוסח שעלה לאתר הוועדה. רק נציין שסוגיית חובת המכרזים היא סוגיה שאולי משרד המשפטים ומשרד האוצר יוכלו להתייחס אליה בהמשך, אבל כרגע זה עוד נושא שצריך לבחון אותו, המנגנון לבחירת אותו גוף שנותנים לו.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
יש פה מישהו ממשרד המשפטים? כן. האם זה קשור לחובת המכרזים? הרי בחובת המכרזים נאמר שאם אני רוצה להרוויח, לעשות ביזנס עם משרד ממשלתי, אז אני צריך לעבור מכרז כי יש מישהו אחר, שכן שלי, מתחרה שלי, שגם לו יש את הזכות. האם העניין הזה של חלוקת המזון צריך להיות לפי חוק חובת המכרזים לדעתכם או שזה יכול להיות באופן וולונטרי? מי שרוצה, כל חברה שרוצה שייקח כל ארגון שרוצה ואני לא מתערב, אני כמחוקק ואתם כממשלה לא מתערבים, רק בעניין הבריאותי ובעניין הביטחוני.
<< אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >>
העמדה שלנו ושל האוצר הייתה שבמקרה שבו יש עלות כלשהי או תמורה כלשהי - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לא, אין עלות.
<< אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >>
אם אין עלות ואין תמורה מבחינתנו מקובל ההסדר שבו ייקבעו הוראות על ידי שר האוצר.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
אנחנו כן נשמח להגיב לזה, חוק חובת המכרזים הוא חוק של שר האוצר, להבנתנו יהיה פה אירוע שיהיה כפוף לחובת מכרז. יש לנו אירוע די דומה עם עודפי מחשוב, מחשבים, לפטופים ומסכים ישנים של הממשלה, יש שם היום מכרז מרכזי לעמותות שיבואו לאסוף מכל משרדי הממשלה את העודפים האלה אחרי ביצוע פעולות שצריך לעשות. האירוע הזה מבחינתנו גם יהיה כפוף לחוק חובת המכרזים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
על המחשבים הישנים יש חוק חובת מכרזים?
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
כן.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ולמי זה הולך שם?
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
זה הולך לתרומות. המכרז הוא בין עמותות שמספקות את זה בקצה לנצרכים.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
והתבחינים במכרז הם תבחינים כלכליים?
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
התבחינים הם בעיקרם קודם כל להראות שאתה גוף שעומד בסטנדרט, אין כאן איזה שהיא הסדרה, שעומד בסטנדרט של גוף שאוסף את זה ונותן לגורמים פרטיים, וגם יש היבט כלכלי אבל היבט כלכלי של עלויות בהגדרה כי צריך לחדש מחשבים כאלה ולכן לוודא שהמחיר בסוף לנזקק הוא מחיר עלות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אבל שם אתה צריך גם למכור את המוצר שהוא כביכול יד שנייה, פה אתה מדבר על חלוקה, לכן יכול להיות שזה בכלל לא נמצא בחובת המכרזים.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
אבל בשני המקרים הממשלה תורמת.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
המחשבים נתרמים.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
המחשבים על ידי הממשלה ניתנים ללא עלות בכלל, הארגון, העמותה - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
פה העמותה לא מוכרת, היא מחלקת, זה שונה.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
העמותה לוקחת עלות מינימלית של טיפול, אבל האירוע שדן בחוק חובת המכרזים זה האירוע שבו הממשלה מעבירה את זה והאירוע הזה כפוף לחובת מכרז. מבחינתנו החובה כאן לא הולכת להיות רובסטית, היא הולכת לעשות סדר.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
בדיוק, אני לא רוצה שזה יסבך את העניין, שיהיה מאוד פשוט, התורם קובע למי הוא רוצה לתרום והנתרם מבקש מהתורם ואם הם עומדים בתקנות משרד הבריאות לגבי בריאות ותקנות אחרות לפי החוק אני לא רואה שום צורך שיהיה סרבול בירוקרטי.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
אז מבחינת המעמסה הבירוקרטיה אירוע כזה לא אמור להיות כבד, הוא כן אמור לעשות סדר כדי להגיד שיש עמותה ספציפית שעובדת עם גוף ואז יש חזרתיות והיכרות ויודעים לעבוד ביחד ולכן חובת המכרז גם אמורה - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אבל אני מאוד לא רוצה מונופולים גם.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
לא מונופולים, זו עוד סיבה לחובת מכרז.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אלה התקנות ששר האוצר צריך לעשות.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
אני רק אגיד בשביל הסדר הטוב, להבנתנו כיום התקנות, יכול להיות שהן יעסקו בנושאים אחרים, תקנות חובת מכרזים הן פשוט יחולו כאן. תזכור שבהיקפים נמוכים אין חובת מכרז בחוק חובת מכרזים ולכן יכול להיות שהאירוע הזה - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תזכיר לי מה ההיקף שחייב בחובת מכרזים.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
היום בהוראת שעה עד 100,000 שקל שנתי, הוראת השעה תסתיים בסוף שנה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לא צריך מכרז?
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
לא צריך מכרז.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אני מניח שהארגונים האלה זה פחות מ-100,000 שקל בשנה.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
השאלה למה מתייחסים, כבודו, לשווי הסיטונאי, לשווי שוק. אנחנו נותנים את זה בחינם, אז האם מודדים את השווי באופן הזה?
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
אם אין כאן גורם שלישי ששם כסף באופן ישיר, למשל אם אתם הייתם מוכרים אז היינו מחשבים את עלות המכירה, בהנחה שלא וכל התהליך כאן הוא ללא עלות, אז אנחנו - - -
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
גם בחוק המזון תנאי הסף להיות מוכר כארגון חלוקת מזון זה לגבות תשלום סמלי.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
לכן ההבנה שלנו שתחת חוק חובת מכרזים לא תהיה כאן מגבלה, כן נגיד שזה ייצר תמריץ לתחרות כיוון שבחוק חובת מכרזים מאוד לא אוהבים מצב שבו יש לנו אחד רפטטיבי לכל השוק ולכן מבחינתנו זה דבר טוב כי זה מצב לא רצוי שיהיה רק גוף אחד.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
תחרות להצלת מזון? בחינם? בלי שאתה מקבל תמורה?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לא, לא היית פה. תקשיבי להמשך.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
אני אשמח להעיר שתי הערות בנושא הזה. אגב, רק בשביל להניח על השולחן, נכון להיום יש משהו כמו 12 ארגונים לחלוקת מזון שרשומים במשרד הבריאות, אז אין פה מספרים מאוד גדולים, בתקווה שהם יצליחו לעמוד בכל המזון הזה שהם יהיו מחויבים לקחת. אני ממש אשמח שזה יקרה.
אבל ההערות שלי היו אחרות, אחת, בעניין של סירוב שאינו מוצדק. לנוסח המקורי אין שום התייחסות לעניין של בטיחות מזון. כפי שאמרת, אדוני היושב ראש, אנחנו נשמח שזה ייכנס כי היום סירוב חייב להיות גם, אנחנו דיברנו על זה עם מיכאל בטלפון, אם חלילה היה איזה שהוא אירוע בטיחות מזון ולטעמנו ארגון חלוקת המזון לא כשיר לאסוף את המזון מנקודה X ההתקשרות הזאת חייבת להיפסק.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
זו החלטה שלכם.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
כבר היום יש למשרד הבריאות סמכות לבצע את הפעולות האלה.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
היום חוק המזון לא נותן לי איזה שהיא סמכות להגיד לו: אתה יותר לא ארגון לחלוקת מזון. אין כזה דבר.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אין היום סמכות לשלול?
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
ארגון לחלוקת מזון? אין התייחסות בחוק.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אני לא חושב שאתם צריכים לשלול, אתם יכולים לדרוש את הדרישות שלכם ומי שלא עומד בדרישות שלכם מושלל באופן בסיסי.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
סעיף 166 לחוק המזון, הוראות להפסקת פעולות עוסק במזון, לאיסוף המזון ומניעת העברת מזון לגורם מפר, הן לא רלוונטיות כאן?
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
אני לא בטוחה, אפשר להסתכל ביחד.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
'מצא מנהל שירות המזון או רופא מחוזי שמזון אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו או כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל המזון, רשאי הוא לתת הוראות בכתב לעוסק במזון, ובכלל זה הוראות להפסיק את ייצור המזון, ייבואו או מכירתו, וכן להורות על איסופו של המזון למקום שקבע'.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
הדברים ברורים.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
זה תחת עוסק במזון, אני לא חושבת שזה קשור לארגון לחלוקה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אתם הרגולטור, אתם יודעים להגיד אם הדבר הזה חל או לא.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אתם תחליטו אם האדם עמד ב - - -
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
השאלה אם הסעיף הזה רלוונטי כרגע, להבנתכם, לארגון חלוקת מזון.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
אנחנו היינו רוצים שבתוך הסיבות תהיה איזה שהיא התייחסות לעניין של בטיחות מזון. שוב, קרה אירוע, אנחנו רוצים שתהיה את האפשרות שלנו להמליץ או להגיד לשר האוצר שצריך פה פטור או צריך פה לא לאפשר לארגון הזה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
וזה נובע מהעובדה שאתם לא יודעים או כרגע לא בטוחים אם לפי החוק יש לכם סמכות לעצור התקשרויות של חלוקת מזון? כי, שוב, כמו שזה נקרא כרגע, סיבה בריאותית היא בוודאי סירוב מוצדק, למיטב הבנתי.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
נכון, אבל ההתייחסות היא לעוסקים במזון בעלי רישיון.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
גם פה חוק המזון וגם ממש החוק עצמו, לא יסרבו סירוב שאינו מוצדק. סיבה בריאותית היא נראית סירוב מוצדק.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
זאת הייתה הכוונה, שזה לא רשום. אני מסכימה איתך שזה מוצדק לחלוטין, אם אפשר שזה יהיה כתוב בצורה ברורה.
הערה שנייה, שהיא הערה לסעיף 2 של החוק המקורי. בסעיף 2 של החוק המקורי יש סייג לאחריות והוא מתייחס לארגון לחלוקת מזון, מתי הוא חף מאיזה שהוא אישום. ברשותכם, אני רוצה להקריא אותו: 'ארגון לחלוקת מזון המוביל, מחזיק או מחלק תרומות מזון וכן עובדיו ומתנדביו לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם בשל הובלה, החזקה או חלוקה של תרומות מזון אם פעלו לפי הוראות כל דין החלות עליהם ולא התרשלו'. פה היינו רוצים להוסיף הערה.
<< אורח >> תום נקש: << אורח >>
היינו רוצים להוסיף הערה שעל הארגון לחלוקת מזון להחזיק בנהלים המבטיחים את בטיחות המזון וניהול סיכונים בהתאם לחוק המזון.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
מי אוכף את הנהלים האלה?
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא הבנתי, הארגון שמציל?
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
כן, בהחלט, הארגון שמציל לוקח מזון רגיש, גם מזון רגיש, ומביא אותו בסוף לנזקקים ואנחנו רוצים למנוע חלילה אירוע של הרעלה או כל דבר אחר לצד השני.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אבל זה כבר לא תנאי סף כדי להיכנס, בסוף אותם ארגוני חלוקת מזון שרשאים לאסוף הם כבר בתוך איזה שהיא בריכה או מאגר של משרד הבריאות, הם כבר עברו איזה שהיא משוכה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
הם תחת הפיקוח של משרד הבריאות.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
נכון להיום שר הבריאות רשאי להתקין תקנות לארגון לחלוקת מזון והוא טרם עשה זאת. כמו שאמרתי יש סך הכול כ-12 - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אז שיעשה.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
אז במקביל בוועדת הבריאות מתקיים דיון עכשיו, אנחנו מדברים על אימוץ של חקיקה אירופאית שמתייחסת גם לנושא של food donation, של תרומות מזון.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מה שטוב לישראל טוב לאירופה.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
בדיוק זה, אדוני, ובכל זאת בשביל ההלימה של הדברים היינו רוצים פה להכניס את העניין שאותו ארגון יקיים נהלים על מנת למנוע חלילה הרעלות או התפרצויות בצד השני.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
מי יאכוף את הנהלים?
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
אנחנו, זכות הפיקוח היא שלנו גם על ארגוני חלוקת מזון.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אם יש לך את זה שם, מה שעכשיו את מעבירה בחקיקה, אז למה את צריכה את זה פה?
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
כי זה ייקח זמן והחוק נכנס בקרוב. זה ייקח זמן עד שנאמץ חקיקה אירופאית, יש תקופת הסתגלות, זה לוקח זמן, זה לא מיידי.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כמה זמן?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
הנוסח שאת אמרת נשמע לי מאוד פשוט.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
הוא פשוט.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מצד שני עד היום הארגונים לקחו מזון, חילקו מזון, בלי הפיקוח שלכם, בלי העזרה שלכם ובלי שתפריעו להם.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
אנחנו לא מפריעים חלילה, זו לא הכוונה שלנו, אבל זה כרצון טוב ולא כחובה מנדטורית ועכשיו זה הופך להיות חובה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, זה לא הופך להיות חובה הם יכולים להמשיך ולא לבקש. להם זה זכות, הם לא עושים את זה כחובה.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
אני גם רואה את זה כזכות, אדוני.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, לא הבנת. את אומרת שזה הופך עכשיו, החובה היא לתרום. הם בזכות יכולים לעשות, יכולים לא לקחת, זאת אומרת יכול להיות מצב שהם לא ייקחו, אבל כשהם לוקחים ולהוסיף עליהם עוד ועוד ועוד?
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כן, כאילו אני לא מצליחה להבין אתכם, המשרדים, אתם חייבים להבין, מדובר פה בארגונים וולונטריים שעושים את זה בלי לקבל שקל שחוק מהמדינה, הם מתבססים אך ורק על תרומות. עכשיו תוסיפו עליהם ותוסיפו עליהם, למה שהם יעשו את זה?
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
בסדר, אבל בסוף האוכל הולך לאן שהוא.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אבל הם מקבלים על זה כסף? הם מבצעים את העבודה שהמדינה צריכה לעשות. המדינה הייתה צריכה לעשות את זה, להאכיל את האנשים שאין להם, אז למה להוסיף להם קשיים?
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
כי לנו חשוב לוודא שבסוף האנשים שמקבלים את המזון מקבלים מזון שהוא בטיחותי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
יקירה, לא אכפת לכם שבמדינת ישראל אנחנו מספר ארבע בעולם באכילת בשר שגורם לנו לבעיות בריאות, פתאום זה מעניין אתכם, לא פרסמתם פעם אחת: אל תאכלו כל כך הרבה בשר, פתאום זה אכפת לכם.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אני רוצה להגיד לכם שמה שאמרתם מקובל עליי וזה יהיה כתוב - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
למה?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אמרתי ליועץ המשפטי שיהיה כתוב משפט פשוט מאוד וכללי, כי אנחנו לא נכנסים לפרטים. איך יהיה הנוסח?
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
רק לסבר את האוזן, חברת הכנסת, היום לחלק גדול מהארגונים זה כבר קיים, פשוט אם עכשיו בגלל הדבר הזה שיהיו יותר תרומות ויהיו ארגונים חדשים, אנחנו היינו רוצים לדעת בוודאות ש - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
שיש נהלים בבטיחות ובריאות האוכל, מה פה השאלה? אין שום שאלה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אז אתם לא תרצו, מן הסתם, להבנתי לשנות את ההגדרה בחוק המזון עצמו?
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
לא, היינו רוצים להכניס את זה פה, את המשפט הכללי שנאמר.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אז 'בחוק זה ארגון לחלוקת המזון כהגדרתו בסעיף 159 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) ובלבד שהוא מחזיק בנהלים - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
למה? לא בהגדרות. פה, בנוסח החוק עצמו, באיזה שהוא סעיף שיהיה כתוב שהארגון הזה צריך לשמור ולקיים נהלים לבריאות ובטיחות המזון.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
זו הערה על סעיף 2(ב) בחוק המקורי.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לא בהגדרות, בחוק עצמו.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אתם רוצים להכניס את זה בסייגים?
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
כן, בסייגים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
זו דרישה מינימלית, שיהיה לו פריג'ידרים.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
להפוך את זה לסירוב מוצדק?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לא, אין פה שום סירוב.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אני מנסה להבין את הבקשה של משרד הבריאות. אתם רוצים את זה בסירוב? אפשר גם להגדיר ארגון חלוקת מזון.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
אני אמרתי את זה כשתי הערות, גם בנושא של הסירוב, אם יש משהו אד-הוק, הרעלה או חשש לכזו, ופעם שנייה באופן כללי, כל ארגון לחלוקת מזון יחזיק בנהלים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מה שאמרת לגבי הדברים ששייכים לפיקוח של משרד הבריאות, זה עניין שלכם ויש לכם את כל הסמכויות, דיברנו על זה קודם. מה שאת אומרת עכשיו, שאת רוצה שיהיה כתוב שלארגון יהיו נהלים לבטיחות המזון, נקודה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אז, שוב, בחוק הזה נגדיר ארגון לחלוקת מזון כהגדרתו בסעיף 159 לחוק הגנה על בריאות הציבור מזון, ובלבד שהוא מחזיק בנהלים פנימיים - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לא בלבד, הוא צריך להחזיק נהלים. לא בהגדרה של ארגון. כמו שהוא צריך להפעיל מקררים הוא צריך לדאוג שיהיו לו נהלים שיבטיחו את בריאות המזון.
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
מיכאל, ההצעה שלנו להכניס את זה בסיפה של סעיף 2(ב) לחוק המקורי, לא לתיקון.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
ארגון לחלוקת מזון המוביל, מחזיק ומחלק תרומות מזון, וכן עובדיו ומתנדביו, לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם בשל הובלה, החזקה או חלוקה של תרומות מזון אם פעלו לפי הוראות כל דין החלות עליהם ולא התרשלו ובלבד שקיימים בהם נהלים –
<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>
ובלבד שיחזיק בנהלים המבטיחים את בטיחות המזון וניהול סיכונים בהתאם לסוג המזון הנתרם.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
ניהול סיכונים, אני לא יודע מה זה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
זה ייכנס לסעיף 2(ב) לחוק העיקרי.
נמשיך, אנחנו כרגע נמצאים בסעיף (ב).
(1) שר האוצר אישר כי ישנה מניעה לאיסוף המזון מחצרי הגוף הציבורי או מחצרי החברה הממשלתית מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה - - -
היושב ראש ביקש שנוריד את התיבה 'או בכל עניין חיוני אחר של המדינה'.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
כן, רק העניין של הביטחון.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
- - - וביחס לחברה ממשלתית אישור כאמור יינתן לאחר היוועצות בשר הממונה על רשות החברות הממשלתיות;
זה בהמשך להערה של משרד האוצר בנוגע לסמכות של שר האוצר לפקח על התקשרויות.
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
כאן זה ממש מהותי לעניין החברות הממשלתיות, ההחלטה לגבי חברה ממשלתית ויש טעם ביטחוני או אין טעם ביטחוני, זו החלטה לגבי מהות החברות הממשלתיות. זה לא עניין התקשרות. לכן אנחנו חוזרים על הערתנו הקודמת.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
אני אגיד את ההערה שלנו בדרך אחרת.
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
זה לא עניין של חוק חובת מכרזים.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
זה נכון, אבל ההצעה שלי זה להשתמש במנגנון שקיים בעולם המכרזי וההתקשרותי הרגיל וזה ששר האוצר לא מתערב בהתקשרות קונקרטית. גם מבחינת פרוצדורה להביא לשר אוצר דבר כזה, עם כל הכבוד זה לא משהו ששר האוצר בעצמו אמור להתעסק איתו ולכן מי שאמור לקבל את ההחלטה במקרה הזה זה הגוף הציבורי בעצמו, יכול להיות חברה ממשלתית, יכול להיות משרד ממשלתי והנימוקים צריכים להיות ביטחוניים. מתקבלות החלטות כאלה השכם והערב ביחס להתקשרויות של גופים ממשלתיים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מי ביקש ששר האוצר יעסוק בעניינים הביטחוניים?
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
לא, שר האוצר יכול לקבוע תקנות וכללים בנושא.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, הוא שאל שאלה נכונה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
במהלך העבודה על ההצעה עלה חשש שיש גופים ביטחוניים שלא נרצה שייכנסו אליהם ארגוני חלוקת מזון ולכן זה הבסיס לפטור. אפשר להגיד שזה נמצא בתוך הסירוב המוצדק של אותו הגוף.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
על זה ממונה שר האוצר?
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
לפי סעיף (ב) כל החוק הזה, כל ההסדר, לא יחול אם שר האוצר קבע שיש פה חשש.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
ומה זה מפריע לכם?
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
שר האוצר לא עוסק בעניינים ביטחוניים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אבל מה זה מפריע לכם? אתם רוצים ששר הביטחון יתערב פה בחוק הזה?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, הוא אומר שכל שר יתערב ב - - -
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
לא כל שר. אני רוצה לחדד. בוא נניח שיש עכשיו לגוף ציבורי או חברה ממשלתית בהקשר הזה בעיה קונקרטית ביטחונית, מתקנים ביטחוניים, לא משנה מה האירוע, יש עלות סיווג גבוהה, לא משנה מה הסיפור, הרעיון הוא שמי שיקבל את ההחלטה בנושא הזה זה לא יהיה באישור מיניסטריאלי, אלה החלטות ביחס להתקשרויות שמתקבלות בדרך כלל בדרג פקידותי, או ועדת מכרזים, או איזה שהוא סמנכ"ל או משהו כזה. אם יש עמותה שסבורה שההחלטה הזאת לא הגיונית, לא סבירה, אני לוקח אותו לבית משפט אבל כמנגנון אנחנו לא צריכים לערב את הדרג המיניסטריאלי בקבלת ההחלטה פה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
לכן הייתם מציעים שבמקום שר האוצר?
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
לא, שר האוצר יכול להתקין תקנות ולהגיד כלל עקרוני.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
לא צריך את הסעיף הזה, כתוב שאפשר סירוב מוצדק, אז אם אפשר סירוב מוצדק אז ועדת המכרזים יכולה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
המנגנון הקודם היה שהמשרד צריך לפנות לאותו ארגון חלוקת מזון ואמרנו שעדיף שייתן את הפטור גורם ציבורי ולא גורם פרטי, אבל אם יש הסכמה על הורדת הסעיף אז נוריד אותו.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לא, אתה אומר משהו, שאם זה תלוי בגורם פרטי הגורם הפרטי לא כל כך מעוניין לתת את התרומות אז הוא אומר שיש לו בעיה ביטחונית שאתם תיכנסו פה, לכן אני רוצה מיניסטריאלי. אני לא אומר דווקא שר האוצר.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
זה לא רק ביטחוני, יש עוד טעמים שיכולים להיות. חברת חשמל שיכול להיות שמטעמים של שמירה על ביטחון אנרגטי רוצה - - -
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
לכן אנחנו סבורים שהגוף שאמור להיות אחראי על זה הוא רשות החברות.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
לא, הוא צריך להיות הגוף עצמו.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אני רוצה לעשות איתכם הסכם קצר מועד, ניתן למיכאל להקריא את כל החוק, כל אחד ירשום לו את ההערות ואחרי זה נדון על ההערות, אחרת לא נגמור.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
כבודו, רק בהקשר הזה, אם יורשה לי, אני כן רוצה לתת תמונת מצב שחשוב מאוד לא לסגור לגמרי את הגולל כי כן יש מקומות שאפשר לעשות סיווגים ביטחוניים לאוספים קבועים עם תעודה מזהה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כמו שההסעדה מגיעה לשם.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
בדיוק, כמו שההסעדה נכנסת.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מעכשיו מיכאל קורא את כל החוק עד הסוף.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
רק שוב נאמר שהסעיף הקטן הזה אומר שאם מתקיים אחד משלושת התנאים האלה אז ההסדר לא יחול.
(2) התקיימו נסיבות לפיהן הגוף הציבורי או החברה הממשלתית שעימו נתבקשה ההתקשרות יקבע שעלות איסוף המזון עולה על התועלת הצפויה מהצלתו ובכלל זה בהתחשב בכמות המזון, במיקום החצר של הגוף הציבורי או החברה הממשלתית ובעלויות שיושתו על הגוף או החברה הממשלתית בעקבות הטיפול במזון לשם איסופו.
זה אומר שלצורך העניין אם פנו לגוף ממשלתי או לחברה ממשלתית והגוף הממשלתי סבר שתהיה פה עלות משמעותית לכל ההליך של איסוף המזון ממנו או שיהיו נסיבות אחרות כמו לא כדאי לי עכשיו להחזיק עובדים באתר מסוים אז לגוף תהיה אפשרות לסרב להתקשרות הזו ואז ההסדר, שוב, לא יחול.
(ג) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין התקשרות בין גוף ציבורי וחברה ממשלתית לפי הוראות סעיף זה.
פה זה איזה שהוא הסדר שאמור לתת מענה לסוגיית התיחור, מה קורה אם פונים שני גופים למשרד ממשלתי ומבקשים שיתרמו להם מזון, איך מבצעים את ההכרעה למי תורמים את המזון.
(ד) גוף ציבורי וחברה ממשלתית ידווחו לשר האוצר על כל אלה במועדים שלהלן:
(1) עד 31 בינואר בכל שנה – על ארגון המזון שעמו התקשרו ועל כמות המזון שהועבר על ידם לארגוני הצלת מזון בשנה שקדמה לה;
(2) עם התקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (ב) – על התקיימות הנסיבות כאמור;
(3) סמוך לסירוב מוצדק להתקשר – על הסיבות לסירוב.
(ה) שר האוצר ידווח לוועדת העבודה והרווחה עד ליום 31 במרץ בכל שנה על כמויות המזון שהועברו על ידי גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות לארגוני חלוקת מזון, ועל מספר האישורים שניתנו לגופים ציבוריים או לחברות ממשלתיות שלא להתקשר עם ארגוני הצלת מזון בשנה שקדמה לה."
תחולה. משרד האוצר העביר הערה בנוגע להתקשרויות קיימות, זאת אומרת אם היום למשרד ממשלתי יש התקשרות עם שירותי הסעדה, כביכול להטמיע מנגנון של איסוף מזון זה משהו שיכול להשפיע על ההתקשרות, ארגון ההסעדה לא התכונן לזה, המשרד לא היה ערוך לזה ולכן ההצעה שעלתה שזה יחול על התקשרויות חדשות, לא על התקשרויות קיימות.
תחולה
3.
חוק זה לא יחול על התקשרות של גוף ציבורי או חברה ממשלתית למתן שירותי הסעדה לעובדיהם ולבאים בשעריהם ולמקבלי השירות מהם שנערכה לפני תחילתו של חוק זה, ואולם יחול על התקשרות כאמור שחודשה מיום התחילה ואילך.
זאת אומרת התקשרויות שחודשו, החוק יחול עליהם וגם התקשרויות חדשות שנחתמו.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מה זה חודשו? ממתי?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
היה לו לשנה והוא ממשיך.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
לא, זה אולי משרד האוצר יידע.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
בזה אני רוצה לגעת. אם אנחנו אומרים מאז שזה עבר בוועדה בקריאה ראשונה, למה? כי יכול להיות שיש כאלה שלא ירצו לקחת את זה ואז מה הם יעשו? יתחילו מהר לחדש חוזים, להגיד בואו נעשה תהליכים ויחדשו חוזים או משהו כזה. הבאנו תקדים כזה בוועדת כלכלה לפני שבועיים בחוק הפארם, שאפשר להסתכל גם אחורה, מאז שהתחילו לדון על קריאה ראשונה. פה אני מדבר מרגע שעבר בקריאה ראשונה ובהכנה לקריאה ראשונה מהוועדה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אוקיי, לי אין התנגדות.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
יש כאן סוגיה של רטרואקטיביות שצריך לחשוב עליה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
יש לזה גם תקדים, יש שני תקדימים שאני יכול להביא לך אותם. בוועדת כלכלה, אחד מהם זה בנושא הפארם, ואגב זה חוק המזון שהיה ב-2016 שהביאו בפעם הראשונה ולפני שבועיים בפעם השנייה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
זו סוגיה שצריך לשקול. גם בחוק הזה יש מגוון רחב של סיבות שגוף יכול, לא יודע אם לסרב, אבל יכול להגיד שלא - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
למה אני אומר את זה עכשיו? כי חשוב שזה יהיה עכשיו כדי שיידעו שאם יוחלט בסוף שזו התחולה, מעבר לקריאה ראשונה, שלא יגידו: תשמע, מאז מה היה, אנחנו לא ידענו, כן ידענו. שיבינו, שלא ירוצו לעשות כל מיני חוזים בלי לדעת שזה החוק הזה - - -
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
משרד האוצר, אולי אתם תדעו להגיד, חוזים לרוב נחתמים לתקופות ארוכות? אלא אם כן יש חוזים ספציפיים שעכשיו עומדים להיחתם.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
בשביל הסדר הטוב, אין לנו כאן סקר מוכן של האירוע הזה ולכן נגיד באופן כללי ויכול להיות שאנחנו נפספס חריגים, ככלל התקשרויות הסעדה נחתמות בדרך כלל לכמה שנים, לתקופות, יש מגבלת זמן, שלוש שנים או חמש שנים, אבל זה בנוי גם ממנגנון של אופציות בדרך כלל. כן נגיד שאנחנו סבורים שהתערבות בחוזים קיימים עלולה לייצר נזק.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני לא מתערב בחוזה קיים, אני אומר שאת הדבר הזה גם להחיל עליהם. אין לי בעיה שתגיד בעוד שנה לאותם אלה שכבר קיימים שיכינו את עצמם.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
אנחנו מבינים. הרעיון הוא שמי שמתפעל את ההסעדה בגופים ציבוריים זה ספק חיצוני, יידרשו לעשות איזה שהן התאמות ואנחנו חושבים שמנגנון כזה – כל הזמן מתחדשים חוזים, בכל שנה ובכל זמן נתון יש המון מכרזים וחוזים חדשים שיוצאים ולכן זה יהיה מנגנון שייכנס קצת הדרגתי, אנחנו לא חושבים שזה סוף העולם, מציעים לא להסתבך.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
זה מקסימום לשלוש שנים?
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
לא, בגדול אני חושב, כאן אני לא רוצה להגיד משהו שהוא לא נכון, מה שאני מכיר זה שבין שלוש לחמש שנים עושים התקשרויות כאלה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
תביאו בפעם הבאה נתון.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
אין בעיה, בסדר גמור, נעשה בדיקה. רק בשביל הסדר הטוב, יש לנו הוראות תכ"ם של החשב הכללי למשרדים בנושא הזה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
עלתה פה שאלה, בפסקה (2) בסעיף (ב), בנוסח שהיה בפני הוועדה, כרגע הוא עודכן, שר האוצר היה מוסמך להעניק את הפטור ובעקבות הערה של משרד האוצר ששוב, כמו שאמרתם, לעמדתכם דרג מיניסטריאלי לא אמור להתעסק במתן פטורים להתקשרויות ספציפיות לחלוקת מזון, אז הייתה פה הבהרה שהגוף הציבורי שפנו אליו יוכל להחליט ולהכריע האם ההתקשרות - - -
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
גם בסמכויות רגולטוריות אחרות מה שקורה זה שהן ניתנות לגורם המיניסטריאלי והוא מאציל אותן לגורם מטעמו ברשות ואנחנו מבצעים אותן מטעמו. הגורם המיניסטריאלי לא יושב והוא בעצמו קובע. כך נעשה מאז ומתמיד.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
נבקש לחדד, המנגנון שאנחנו מדברים עליו עכשיו זה כמו במנגנון שקיים בעולם הרכש, זה אומר שמי שמקבל את ההחלטה עכשיו זה יהיה הגוף הציבורי באמצעות האורגנים הרגילים שלו, מנכ"ל או ועדת מכרזים או משהו כזה ובמקרה הזה אם ההחלטה שלו, לצורך הדיון שלנו, היא מאוד בעייתית, היא שרירותית או משהו כזה, מישהו נפגע ממנה, אז הוא פונה לבית משפט והוא מבקש התערבות. אין צורך להביא לשר.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
בסדר, רשות החברות אומרת לך שהיא תהיה אחראית על רשות החברות שלה. אני מאמין שזה יותר נוח מאשר להתחיל שאתם תהיו אחראים על הכול, מספיק יש לכם כוח ביד.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
לא, אנחנו לא רוצים, ההיפך, האמירה שלנו היא הפוכה, האמירה שלנו היא עוד יותר מזה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
שמה, שלא צריך כלום? אתה אומר שהשר לא יהיה.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
לא, החברה הממשלתית בעצמה או הגוף הציבורי בעצמו, הרי יש לו יכולת לסרב סירוב מוצדק, אז הסירוב המוצדק הזה, יש לנו שני מנגנונים פה, סירוב מוצדק ואישור שר האוצר. אנחנו אומרים שהמנגנון הראשון, שאפשר לתת לו קצת יותר, כי הביטוי סירוב מוצדק הוא קצת כללי, המנגנון הזה הוא המנגנון המרכזי, הגוף יכול לסרב, בוא ניתן לו כמה סיבות, ולא צריך בכלל את המנגנון הנוסף. המנגנון המיניסטריאלי של ההתערבות כאן ייצר סתם פקק של זמן, הוא ישים את השר בקבלת החלטות שהוא בדרך כלל לא מתערב בהן.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
ולכן אתם אומרים שאו שצריך לעמדתכם למחוק את הסעיף או להעביר את הסמכות לגוף הציבורי בעצמו.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
במסגרת מחיקת הסעיף הסמכות הזאת תועבר לגוף הציבורי. אני רק ארצה לחדד ביחס להערתו של יושב ראש הוועדה מקודם ביחס לסתם סירוב, הגופים הציבוריים שאנחנו מדברים עליהם כאן זה לא גוף פרטי, זה אומר שהחלטה שמתקבלת כאן, נקרא לזה באופן שרירותי או בעייתי, יש דרכים לפעול כנגד זה וזה נעשה כל הזמן ביחסים האלה. לכן גופים מקבלים החלטות מנומקות, מפורסמות, זה לא במחשכים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
יש פה בעיה כי ברגע שהתורם הוא המחליט אם הוא תורם אז יש בעיה, כי הוא ימצא דרך להגיד ש – אם אנחנו עושים נוסח כללי. ארגון חלוקת מזון לא הולך לבתי משפט, הוא לא תובע כלכלי, הוא בכלל לא ארגון כלכלי שמעסיק יועצים משפטיים שיוכלו לעמוד מול יועצים משפטיים של חברות גדולות וגופים ציבוריים ולכן צריך לעשות את מינימום האפשרויות. כשאומרים סירוב לא מוצדק צריך להיות מאוד ברור ומאוד חד ולא להשאיר מקום לכל אחד להגיד שלא בא לו, כמות המזון לא מספיקה, עלויות לא כדאיות, עלות איסוף המזון עולה על התועלת הצפויה. זה הכול תירוצים שאתה נותן בידי התורם אפשרות להגיד נייט. נייט בעברית זה לא.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
יש פה שתי סוגיות, אחת, מה שנתת פה, הסוגיות ששר האוצר ייתן בהן תקנות, אין לנו בעיה ששר האוצר יקבע תקנות, השאלה היא מה קורה כשיש מקרה פרטני. כרגע בנוסח החוק כתוב סירוב לא מוצדק ובלאו הכי נתתם בהיבט הזה שיקול דעת לגוף להצדיק. גם אם נכתוב בחוק שהוא חייב, עדיין אם גוף לא יעשה את זה יצטרכו ללכת איתו לבית משפט.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אף אחד לא יילך לבית משפט. ארגון חלוקת מזון שבא לבקש תרומות לא יכול ללכת לבית משפט, הוא לא תובע, הוא לא בעל זכות, לקחת לי את הדירה אני הולך לבית משפט, הוא בסך הכול בא לבקש תרומות.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
כל מה שנכתוב בחוק שמחייב את הממשלה, הממשלה על פניו תמיד יכולה לכאורה להמרות את החוק, ואז נדרש ללכת איתה לבית משפט.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לא, הממשלה צריכה לקבוע כללים לגופים הציבוריים שהסירוב הוא לא מוצדק או כן מוצדק.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אנחנו הצענו, עוד לפני חקיקה, יש הוראות תכ"ם, הממשלה באמת יכולה לקבוע כללים לגופים שתחתיה ואפשר לעשות את זה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אפשר גם לקבוע את זה בסעיף (ג).
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
יש את התקנות בסעיף (ג) שאפשר לעשות אותן ספציפית, יש פה עוד תקנות שרשמתם בסעיף - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אז למה צריך את כל הסעיף הזה?
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
יש פה שני מנגנונים, כמו שהנציגים ממשרד האוצר אמרו, המנגנון הראשון זה איזה שהיא בחינה מקדמית לסירוב מוצדק, פה נכנסים שיקולי בריאות או שיקולים של השימוש במזון. זה הסירוב המוצדק לצורך העניין. אחר כך יבוא המנגנון השני, גם אחרי שעכשיו הובן שהכול עובד ואין עילה מוצדקת לסרב, עדיין הגוף יכול לשקול שיקולים שרק באיזה שהוא מקום רק הוא כגורם מבין בהם ולומר לצורך העניין שהוא לא יכול להשאיר עובדים עד שעה תשע בערב כדי שיאספו ממני את המזון, או שיקולים אחרים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אני חושב שצריך להוציא את סעיף (2) אלא אם כן מיכאל יסביר לי מה הצורך בו.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
הצורך זה להתוות את שיקול הדעת לאותו גוף ממשלתי עצמו שאוספים ממנו את המזון, לאפשר לו דברים להיתלות בהם, בהמשך למה שמשרד האוצר אמר, שרוצים לוודא איזה שהיא מניעה. אני מאמין שהסעיף הזה נותן מענה לקושי שהעלה משרד האוצר בנוגע לעלות.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
פסקה (2) מדברת כרגע על עלות מזון מול התועלת הצפויה. תועלת צפויה יכולה להיות תועלת משקית, תועלת למי שמקבל את המזון, זה יכול להיות הרבה דברים וזו תהיה סוגיה סבוכה לקבוע תקנות כאלה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אתה גם מציע להוציא את זה?
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
לא. אני מציע, אפשר אפילו גם במקום, להגיד שההתקשרות לא תייצר עלות עודפת לגוף. ברגע שהיא לא מייצרת עלות עודפת לגוף - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
נוריד את הסעיף הזה. הסעיף הזה נותן להם יותר מדי כוח.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
הסעיף הזה נותן את כל התירוצים לכל מי שרוצה לא לתת, כמות המזון, מיקום החצר, עלויות הטיפול.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אם אותה פסקה תרד ויצוין פה שלא אמורה לחול עלות?
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
שהעסקה לא תשית עלות עודפת על נותן התרומה. זהו, מבחינתנו זה פותר את הבעיה.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
אם אפשר להבין מה זו עלות עודפת. אם תהיה חברה שתגיד שעצם זה שהעובד צריך לחכות חמש דקות בתום הארוחה בחדר האוכל כדי שהנהג ייכנס לאיסוף זו עלות עודפת? אני באמת שואלת איפה עובר הגבול.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
קודם כל כמו בכל הדברים האלה בסופו של דבר לא משנה כמה נרצה להיות מדויקים יש - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אז נכתוב עלות גבוהה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
עלות עודפת משמעותית.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
משמעותית זה שאלה של פרשנות שגם בה זה יהיה אותו דבר. חמש דקות זה כן משמעותי, לא משמעותי?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
כשאתה אומר עלות יכול להיות פרוטה. אם אתה תכתוב עלות גבוהה? הוא צריך להוכיח שזו עלות גבוהה, הוא אומר שזה עולה לו פה 20,000 שקל בשביל עד שהם יבואו, הוא צודק, אבל אם זה עולה לך 50 שקל.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
היושב ראש, עלות עודפת מבחינתנו, ואז גם לא צריכים תקנות, אם יש עלות ונניח שזה עולה 50 שקל - - -
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אולי הם יצטרכו תקנות כדי לבחון את עניין התיחור.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
כן, ודאי, לסוגיית תיחור וחובת מכרזים, כמו שאמר פה צבי, יש חוק חובת מכרזים, ככל שיש יותר מגוף אחד אנחנו נצטרך לפעול על פי חוק.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מה זה עלות עודפת, זו השאלה.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
הייתי עושה את זה דווקא, ברשותך, אחד או אפס, הייתי אומר אם יש עלות עודפת, בוא נניח שהיא חמש דקות, אפילו חמש דקות של המתנה ומישהו נתלה בזה, והעלות העודפת הזאת הגוף התורם ישלם אותה ואם הוא לא רוצה לשלם אותה, הרי גם ככה הגופים האלה, בניגוד למה שנאמר פה, מקבלים תמיכות מהמדינה, עכשיו זה יתווסף לו - - -
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
מי מקבל תמיכות?
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
לקט ישראל מקבלת תמיכות מקרן הניקיון. אני אישית כיושב בקרן הניקיון אישרתי - - -
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
קיבלנו מיליון שקלים מקרן הניקיון בזמן המלחמה להצלת מזון. גילוי נאות.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אבל זה לא משנה, אני אומר - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
בזמן המלחמה. לפני כן קיבלתם אי פעם תמיכות?
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
מקרן הניקיון לא. אני רק רוצה להגיד, כבודו, ההצעה הזו לצערי תקבור את החוק כי אנחנו נהיה תלויים שוב ברצון הטוב של החברות.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
לא, אני לא חושב. לעולם לא נדע לומר - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מה אתה רוצה, שלא יהיה חוק? שזה לא יהיה קיים? שלא נציל מזון? שלא נעזור?
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
ממש לא.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אז די להקשות, די. הם רוצים ככה והם רוצים ככה ואתם רוצים ככה, אבל אתם מקשים בחוק שהוא באמת באמת חברתי וחשוב.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
אולי אפשר להגיד שלא תהיה עלות ישירה שאנחנו נבקש מהגוף שתורם, אבל עלות עודפת זאת עלות נסתרת שאני לא אוכל להתמודד איתה מול החברות. עלות ישירה שאתם נדרשים להוציא מהכיס.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
יש לי הצעה למילה אחרת, הם יישבו על זה עם היועץ המשפטי, שאומרת עלות גבוהה משמעותית וכל בר דעת יודע מה זה גבוהה ומשמעותית יחסית לכל הפעולה.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
שוב, כמה שאנחנו יותר אומרים מילים של גבוה, נמוך, משמעותי וכו' יש פה יותר מקום לפרשנות.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אבל 'עודפת' מחסלת את כל העניין.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
לא, אבל אנחנו מבחינתנו, וזה גם מה שהובהר, הובהר גם על ידי הוועדה - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
כל אחד יוכל להגיד עודף, עודף זה גם עשרה שקלים עודף.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
אולי ישירה לגוף הנתרם.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
זה הובהר גם על ידי הוועדה וזה הובהר גם כשזה בא לוועדת שרים לגבי החברות הממשלתיות, שזה לא משית עלות על הגוף התורם. 'לא משית עלות' זה לא משית עלות בכלל. ואגב זה כנראה באמת לא משית עלות מפני שהגוף שרוצה להשליך את זה באשפה, זה גם עולה לו.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אדם שמסרב צריך להוכיח, אז הוא צריך להוכיח שזה עולה לו הרבה כסף.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אין דבר כזה הרבה או מעט, יש עולה או לא עולה. אני לא יודע להגדיר הרבה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אתה לא יודע, אני כן. כל בר דעת יודע מה זה הרבה ומה זה מעט, לפי היחס של הנושא. הבקבוק הזה אם הוא עולה מיליון שקל, לא סביר, אם הוא עולה חצי שקל, זה לא משמעותי, אם כזה בקבוק מים עולה 50 שקל זה גבוה משמעותית.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אני לא יודע מה זה עלות גבוהה משמעותית.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אני יודע, מספיק שאני יודע, אתה לא צריך לדעת.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אבל כשאנחנו נצטרך בסופו של דבר לפרש את זה, ואתם נותנים את הסמכות הזו לשר האוצר, אנחנו לא נדע להגיד מה זה עלות גבוהה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
לא, הסמכות בפסקה (2) לא תהיה לשר האוצר.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אתם לא רציתם לשר האוצר.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אז למי היא תהיה? מה זה עלות גבוהה משמעותית? אם יש מונחים שדורשים פרשנות אנחנו רוצים שנוכל לקבוע תקנות מכוחם.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
נכון, בסעיף (ג) לקבוע תקנות.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אז תקבעו תקנות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
איזה תקנות אפשר לקבוע על זה?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אני רוצה להסביר מה קורה פה, לי לא אכפת שמשרד ממשלתי קובע תקנות כלליות, אכפת לי שגוף שמעוניין, אינטרסנטי, שלא רוצה לתת, שלא ימצא פרצה לא לתת.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
רק לשאלת חבר הכנסת מקודם, עשינו בדיקה עם ההנחיות, ההתקשרויות הן לתקופה של שנה עד חמש שנים. זו הנחיה, זה לא אומר שכולם עשו את זה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
רק שוב נקריא את פסקה (2), כמובן הכול בכפוף לתיקוני נוסח של הוועדה. אני מקריא שוב, הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה, (1) זה אותו פטור שדיברנו עליו מטעמי ביטחון, (2) חלה עלות עודפת משמעותית על הגוף הציבורי או החברה הממשלתית בעקבות איסוף המזון.
שוב, 'משמעותית' זו מילה שנוספה לבקשת הוועדה כאשר שר האוצר בסעיף (ג) עדיין מוסמך לקבוע תקנות כלליות.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
אם יורשה לי בבקשה להציע, שזו תהיה עלות עודפת משמעותית ישירה - - -
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
לא משמעותית.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
בלי משמעותית, אבל ישירה שמבקש הגוף הנתרם. כי בסופו של יום אנחנו לא רוצים להיות שוב תלויים ברצון הטוב של החברות.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
המשמעות של עלות עודפת ישירה היא עלות עודפת ישירה שתחול על הגוף הציבורי.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
כי בפועל אין עלויות. אבל, שוב, אנחנו לא נדע מה סיבת הסירוב ואנחנו לא רוצים להיות תלויים בסירובים עם נימוקים שלא גלויים לנו.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אגב אפשר לבקש שהוא ישקף את הנימוק לגוף התורם שמבקש.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
כל מענה לבקשה מגוף ממשלתי צריך להיות מנומק וכו' וכו'.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אפשר גם לומר שהוא ימסור את זה לגוף התורם, אם יש פה חשש שמא ניתלה בדברים כאלה. הרי בסופו של דבר המטרה היא למנוע מצב שבו הגוף התורם נדרש לספק שירותים או כסף בעצמו. ככל שהוא לא נדרש לעשות את זה אז לא תהיה בעיה, אנחנו רוצים לתרום את המזון שלא הולך לפח. אני חושב שההצעה שלה היא טובה.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
אני גם רוצה להציע לפרוטוקול הוועדה שאם רוצים להציע נוסח התקשרות של הגופים שבאים לאסוף ולהציל את המזון, אפשר שהמדינה תהיה זו שמנסחת את המפרטים הללו ושם אפשר לכתוב - - -
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
זה שר האוצר במסגרת הסמכויות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני נגד הדבר הזה של לתת לשר האוצר שינסח. אתה בכלל לא מדבר עליו, אתה מדבר על - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
פקיד, מי מטעמו.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כל החוק הזה היה, בהתחלה התחלנו עם החברות הממשלתיות, אחר כך הרחבנו אותו והם ביקשו את העלות העודפת, ישירה היא אומרת, ואנחנו בכלל לא רצינו את העלות העודפת. בסופו של דבר אנחנו נשים את כל החוק הזה בידיים של שר האוצר.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מה אתה מציע?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ברגע שהחוק קיים, לא צריך ששר האוצר יתקין תקנות, אנחנו נעשה את זה על פי מה שמובן, פשוט, למה לסבך ולסרבל את זה יותר מדי? למה אני צריך כל פעם להגיע למקום הזה? אני לא יכול להגיע למקום שאני עוד פעם בידיים של שר האוצר לסרס את החוק הזה, זה לא יכול להיות.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אם אני מבין נכון הבקשה של שר האוצר נבעה גם מהרצון להסדיר את התיחור.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אתה רוצה שר הרווחה?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא צריך שר, יש לנו פה חוק פשוט, למה צריך לסבך עוד עם תקנות?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אבל משרד הבריאות צריך לתת תקנות בריאות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אז מספיק, משרד הבריאות נוגע במקום הזה, בתוך זה יש לו את כל הנושא של ביטחון המזון, הוא אומר לך שיש לו תקנות שמתקיימות עוד מעט, זה מובן לי, אני לא צריך לרוץ בין השרים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
ינון, אני רוצה להצביע על זה. אני אצביע ונעשה רוויזיה כדי שהנסחים והיועצים המשפטיים ינסחו משהו שיהיה מקובל. הוועדה שמעה שאתה לא רוצה שיהיה פה שר אוצר או איזה שהוא שר.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
יש לשר הבריאות תקנות שמעגנות את כל ביטחון המזון.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
בין הקריאה הראשונה לשנייה - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא צריך רוויזיה. אפשר לעשות את זה בלי - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לא, אם אתה לא עושה רוויזיה יש לך עכשיו עוד שעתיים ל - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני אומר להוריד את שר האוצר, להביא את זה לקריאה ראשונה, יבואו אחר כך, יגידו לנו למה כן, למה לא. את שר הבריאות אנחנו משאירים כי זה מובן לנו, כי זה הביטחון של המזון, הכול בסדר, להוסיף פה גם שר אוצר? אין בעיה, שיבואו ויסבירו לי אחר כך בצורה יותר נוחה, בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית למה צריך את זה. בפעם שעברה, אני מזכיר לכם, זה היה דקה לפני ההצבעה שהיושב ראש רצה ואז באתם וביקשתם רק רגע, יש לנו מה לעשות, אתם רוצים להחזיר אותי לאותו מקום?
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
לא, האמת - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אז תן לי להצביע על זה בלי שר האוצר. תרצו אחר כך להביא את שר האוצר, את מי שאתם רוצים, תבואו, תשבו ונדבר.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
ההצעה היא בקווים שאתה הצעת במובן הזה שלשר הבריאות יש סמכויות להתקין תקנות לפי הכללים של משרד הבריאות, ההבנה שלנו, ואני מבין שהוועדה מקבלת את זה, זה שההיבטים התחרותיים, שהם עולם של מכרזים, לשר האוצר ממילא יש סמכות להתקין תקנות בעולם של תקנות חובת מכרזים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אבל הסברנו פה שזה לא חובת מכרזים, משרד המשפטים אמר שאין פה חובת מכרזים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אתה בעצמך אמרת שהסכומים בדרך כלל לא עומדים ב - - -
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
הסכומים ייכנסו לסכומים של הפטור ולכן התהליך הולך להיות תהליך פשוט ואז אנחנו לא נדרשים לסמכות להתקין תקנות בחוק הזה. אנחנו הוספנו כאן את ההיבט של העלות הישירה שהוצעה פה ואז ההסדר שפה הוא מלא והסדרים משלימים יהיו לפי חקיקות אחרות, אם צריך בכלל, שזאת שאלה נפרדת.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
כרגע אם אני מבין נכון אנחנו מוחקים את פסקה (2), כמו שאמרנו, בנוגע לסמכות סירוב של הגוף, ואנחנו מורידים את סעיף קטן (ג) בסעיף 2א לעניין ההוראות של שר האוצר מהסיבה, כמו שמשרד האוצר אמר, עניין התשלום העודף כבר הוסדר.
<< אורח >> תום נקש: << אורח >>
מיכאל, אפשר לבקש ממך להקריא את הסעיף האחרון של הפטור? שיהיה מסודר.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
נעשה סדר. הצגנו קודם כל בהתחלה את המחיקה של ארגון להצלת מזון וארגוני הצלת מזון הוסמכו לאסוף מזון עודף. משרד הבריאות ביקש להחריג את בתי החולים מאותם מוסדות שניתן לאסוף מהם מזון. משרד הבריאות גם ביקש להוסיף שההגדרה של ארגון לחלוקת מזון תכלול בחוק הזה נהלים פנימיים של הארגון עצמו לשמירת בטיחות המזון.
אחר כך בסעיף 2, בסעיף 2א, נידון מהו סירוב שאינו מוצדק, זה הדבר הראשון. אחר כך שר האוצר אישר כי ישנה מניעה לאיסוף המזון מחצר הגוף הציבורי וכו' וכו' מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה. כאן לשר האוצר כן נשארה הסמכות.
<< אורח >> תום נקש: << אורח >>
אבל אמרנו שזה יהיה בהתייעצות עם - - -
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
לא הוספת בסעיף (א) את העלות העודפת, זה היה המקום שזה היה אמור להתווסף.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
המנגנון הוא כזה, 2א(א), 'גוף ציבורי או חברה המספקים בין בעצמם ובין באמצעות מי מטעמם מערך שירותי הסעדה לבאים בשעריהם ובכלל זה עובדיהם ומקבלי השירות מהם ושירותי ההסעדה שניתנים באותה החצר על ידי גוף ציבורי או חברה ממשלתית, אחד או יותר, הם בהיקף של 500 מנות ליום עבודה לפחות'. שוב, כאמור, זה בהמשך להערה של משרד האוצר על החצר ולא על מספר עובדים, 'לא יסרבו סירוב שאינו מוצדק', הדבר הזה נידון, 'לבקשת ארגון לחלוקת מזון להתקשר עימם לשם איסופו של המזון העודף מחצריהם'. זה הסירוב.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
לא, זה צריך להיות פה ואז לא צריך תקנות.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
זה מה שנוגע לסירוב. אחר כך 'כל הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:' זאת אומרת ההסדר לא חל, '(1) שר האוצר אישר כי ישנה מניעה לאיסוף המזון מחצרי הגוף הציבורי או מחצרי החברה הממשלתית מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה, וביחס לחברה ממשלתית אישור כאמור יינתן לאחר היוועצות בשר הממונה על רשות החברות הממשלתיות; (2) חלה עלות עודפת - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
בענייני ביטחון צריך להתייעץ עם חברות ממשלתיות?
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
יש חברות ממשלתיות שעוסקות בביטחון המדינה, יש חברות ממשלתיות שיש רגישות להיכנס.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
רשות החברות זה גם תחת משרד האוצר.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
לא, הם לא תחתינו. כרגע השר הממונה על רשות החברות - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
זה השר אמסלם.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
בדיוק, אז השר הממונה על רשות החברות הוא כרגע שר אחר, הוא לא שר האוצר.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לכן אתה רוצה שזה יהיה?
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
בהיוועצות, כי יש חברות ממשלתיות שעוסקות בענייני ביטחון. פסקה (2) לסעיף (ב), זה מה שנוסף כאן בדיון בוועדה, '(2) חלה עלות עודפת ישירה על הגוף הציבורי או החברה הממשלתית בעקבות איסוף המזון'. אם תחול עלות ישירה על הגוף אז הוראות של סעיף קטן (א) לא יחולו. אנחנו מחקנו את פסקה (2). אם אני מבין אפשר למחוק גם את סעיף קטן (ג) לעניין הסמכות של שר האוצר להתקין תקנות כי אמרתם שהדברים האלה יהיו תחת המטרייה של חובת המכרזים אבל כנראה שהם לא יחולו פה מכיוון שמדובר בסכומים נמוכים ואין עלות.
<< אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>
אנחנו הצענו שגם את (א) אפשר למחוק, את העילה הראשונה של שר האוצר ביחס לשיקולי ביטחון.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אולי בהמשך העבודה על ההצעה. אנחנו גם נבקש רוויזיה. '(ד) גוף ציבורי וחברה ממשלתית ידווחו לשר האוצר על כל אלה במועדים שלהלן: (1) עד 31 בינואר בכל שנה – על ארגון המזון שעמו התקשרו ועל כמות המזון שהועבר על ידם לארגוני הצלת מזון בשנה שקדמה לה; (2) עם התקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (ב) – על התקיימות הנסיבות כאמור;'. סעיף קטן (ב) הכוונה אותה עלות עודפת וכמובן אותו סירוב מטעמי ביטחון. '(3) סמוך לסירוב מוצדק להתקשר – על הסיבות לסירוב'.
<< אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>
סוכם שארגון להצלת מזון הוא שידווח ולא החברות.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
זה הוסכם על הוועדה שהארגון עצמו ידווח לשר האוצר?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כן. דיברנו על זה.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
המידע קיים אצלנו ולכן מבחינתנו אין מניעה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
אז אנחנו מוחקים את פסקה (3), גוף ציבורי יחויב לדווח על ארגון המזון שעימו התקשר ועל כמות המזון, ו-(2) מתקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (ב).
פסקה (ד), שר האוצר ידווח לוועדת העבודה והרווחה עד ליום 31 במרץ בכל שנה על כמויות המזון שהועברו על ידי גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות לארגוני חלוקת מזון ועל מספר האישורים שניתנו לגופים ציבוריים או לחברות ממשלתיות שלא להתקשר עם ארגוני הצלת מזון בשנה שקדמה לה למועד הדיווח.
תחולה נקריא עכשיו.
תחולה
3.
חוק זה לא יחול על התקשרות של גוף ציבורי או חברה ממשלתית למתן שירותי הסעדה לעובדיהם ולבאים בשעריהם ולמקבלי השירות מהם שנערכה לפני - - -
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
הקריאה הראשונה.
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>
זה מצריך בדיקה.
תחולה
3.
חוק זה לא יחול על התקשרות של גוף ציבורי או חברה ממשלתית למתן שירותי הסעדה לעובדיהם ולבאים בשעריהם ולמקבלי השירות מהם שנערכה לפני תחילתו של חוק זה, ואולם יחול על התקשרות כאמור שחודשה מיום התחילה ואילך.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אני מעמיד להצבעה את הצעת החוק, עידוד תרומות מזון (תיקון – חובת תרומת מזון), של חבר הכנסת ינון אזולאי, כפי שהקריא אותו היועץ המשפטי, עו"ד מיכאל קוסאשווילי. מי בעד הצעת החוק לקריאה ראשונה? שלושה. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים.
הצבעה
אושר.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
החוק אושר לקריאה ראשונה, תודה רבה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב ראש, רק להגיד לך תודה רבה.
<< אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>
גם בשם לקט ישראל, תודה רבה והערכה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אני מבקש רוויזיה לצורכי ניסוח.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
תודה רבה לך, אדוני היושב ראש, על היעילות ושזה קרוב לליבך, בכלל כל נושא הרווחה קרוב לליבך. גם ליסמין פרידמן יש הצעת חוק שהיא תצמיד אותה במליאה וכמובן תודה גם לכם, ענת, מיכאל וכל הצוות שנמצא פה, כולל לקט ישראל.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה, ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:15. << סיום >>