מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת העבודה הרווחה והבריאות
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים י"ג בסיוון תשע"ח
מושב רביעי 5 ביוני 2018
בנושא: מחסור בתקנים בהפעלת תא לחץ בביה"ח רמב"ם
של חברי הכנסת: מאיר כהן , עאידה תומא סלימאן
ביום כ"ט באייר התשע"ח, 14 במאי 2018, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעותיהם של חברי הכנסת מאיר כהן ועאידה תומא סלימאן בנושא: מחסור בתקנים להפעלת תא הלחץ בבית החולים רמב"ם.
ביום ח' בסיוון התשע"ח, 22 במאי 2018, התקיים דיון בנושא בוועדה בראשות חבר הכנסת מאיר כהן, שמילא את מקומו של יושב-ראש הוועדה.
לישיבה הוזמנו: נציגי משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה, ההסתדרות הרפואית, הנהלת בית החולים רמב"ם, קופות החולים, האגודה לזכויות חולה, ארגוני הנכים, האגודה לזכויות האזרח, צב"י – צרכני בריאות ישראל, יוזמות קרן אברהם, עמותת סיכוי – עמותה לקידום שוויון אזרחי, פורום ארגונים חברתיים ומוזמנים שונים.
הוועדה נדרשה לקיים דיון מהיר בעקבות פניות של חולים אל חברי הכנסת המציעים, הטוענים שזמני ההמתנה לקבלת טיפול בתא הלחץ בבית החולים רמב"ם בחיפה ארוכים. לטענת חברי הכנסת המציעים, רשימת ההמתנה ארוכה במיוחד – כ-600 חולים ממתינים בתור לטיפול בתא לחץ, ובהם כ-40 ילדים. במרבית המקרים המטופלים נאלצים להמתין חודשים ארוכים. לוועדה נמסר כי בישראל יש שני תאי לחץ בלבד, האחד בבית החולים אסף הרופא והשני בבית החולים רמב"ם. תא הלחץ בחיפה פועל 12 שעות ביממה בלבד, ואילו תא הלחץ באסף הרופא פועל 24 שעות ביממה. תא הלחץ בצפון יוכל לפעול 24 שעות ביממה אם יתווספו חמישה תקנים להפעלתו – של רופא, שלוש אחיות ומפעיל.
הוועדה שמעה מד"ר יהודה מלמד, מומחה בתחום הטיפול בתאי לחץ, כי זהו מכשיר רפואי שתכליתו לתת מינוני חמצן פי 10 או פי 20 מהנורמה. בתנאים אלו החמצן מובל בדם פיזיקלית בצורה מומסת, והחולים שיושבים בתא הלחץ נושמים 100% חמצן מומס. זו פרוצדורה בטוחה, ותופעות הלוואי בה זניחות. הטיפול בתא לחץ נועד לסייע בריפוי רקמות שיש בהן בעיה של חמצון, למשל אצל חולי סכרת הסובלים מבעיות של זרימת דם ופצעים, מי שסובלים מנזקי קרינה בשל טיפול בגידולים סרטניים ומי שספגו פגיעות מעיכה.
הוועדה למדה שיש 15 אינדיקציות לטיפול בתא לחץ שנכנסו בשנת 1982 לסל הבריאות ו-11 מהן אינדיקציות דחופות, כלומר חיוני שהטיפול יינתן מהר ככל האפשר, וככל שהוא מתעכב כך קטנים סיכויי ההחלמה (חסימה של עורק הרשתית, זיהום, נמק ועוד). בשנת 1986 פורסם חוזר מינהל הרפואה במשרד הבריאות בנושא. עוד נמסר כי טיפול בפגיעות מוחיות נוירולוגיות בתא לחץ (אירוע מוחי, חבלת ראש, שיתוק מוחין מלידה ועוד) הן אינדיקציות שעדיין לא נכנסו לסל הבריאות, שכן עדיין אין מחקרים קליניים מספקים שיתמכו בהכנסתם לסל.
ד"ר כרמון, ראש תפעול רפואה בבית החולים רמב"ם בחיפה והאחראי לתא הלחץ, מסר לוועדה כי המטופלים בתא נחלקים לשלוש קבוצות: מטופלים שהאבחנה שלהם כלולה בסל הבריאות והם נכנסים לתא בתוך זמן קצר – מייד לאחר האבחון ועד שבועיים אחריו לכל היותר; מבוגרים שהאבחנה שלהם אינה כלולה בסל הבריאות (מיעוט המטופלים), הממתינים פרקי זמן ארוכים יותר; ילדים עם אבחנה נוירולוגית שאינה כלולה בסל. לטענתו אין בעיה של תקינה, וההמתנה נובעת בעיקר מהצורך בבדיקות של האישורים מטעם קופות החולים, ולא ממחסור במקומות בתוך התא. לכל הפעלה של תא הלחץ דרוש צוות של חמישה אנשים. עלות הטיפול היא 1,000 שקלים לטיפול יחיד, ובכל סדרת טיפולים כ-30 טיפולים. הקופה מכסה את מלוא הטיפול לאינדיקציות שבסל. עוד נמסר כי הנהלת רמב"ם בוחנת בימים אלו שינוי במבנה הבעלות על התא (הוא מופעל בשיתוף עם בית החולים אלישע ועם חברת BGI) ואת התועלת הכלכלית של התא כדי לשפר את זמינות התורים ולהגדיל את היקף פעילות בעתיד.
לדברי דורית גורן, חטיבת בית החולים, משרד הבריאות, למשרד הבריאות לא ידוע שהתקנים להפעלת תא לחץ מהווים בעיה או חסם בזמינות תורים. מהנתונים הידועים למשרד, באינדיקציות שנמצאות בסל הטיפול כמעט מיידי.
להלן סיכום הישיבה והמלצות הוועדה:
חבר הכנסת מאיר כהן, ממלא מקום יושב-ראש הוועדה, ייזום פגישה עם מנכ"ל משרד הבריאות כדי לעדכן אותו בבעיית התקינה להפעלת תא הלחץ בבית חולים רמב"ם, בד בבד עם הבדיקה שהנהלת בית החולים רמב"ם ושותפיה להפעלת תא הלחץ עושים כדי להרחיב את מתן השירותים לחולים בצפון הארץ.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
כ"ג סיון תשע"ח
06 יוני 2018