מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת העבודה הרווחה והבריאות בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים ‏כ"ב בסיוון תשע"ח מושב רביעי 5 ביוני 2018 בנושא: 1. דוח משרד הבריאות בנושא הזיהום בבתי החולים 2. הצעה לסדר-היום בנושא: "מותם של 5,000 מטופלים כתוצאה מזיהומים בבתי חולים" 3. הצעה לסדר-היום בנושא: "כ-300-500 מאושפזים מתים מדי שנה בבתי-החולים בישראל, כתוצאה מזיהומים בדם שחטפו במהלך השהות ביחידות לטיפול נמרץ" של חברי הכנסת: יעל גרמן, טלב אבו עראר, איל בן ראובן, עיסאווי פריג', סאלח סעד, מיכל רוזין, רויטל סויד. 1. ביום כ' בשבט התשע"ח, 5 בפברואר 2018, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעותיהם של חברי הכנסת יעל גרמן, טלב אבו עראר, איל בן ראובן ועיסאווי פריג' בנושא: דוח משרד הבריאות בנושא הזיהום בבתי החולים. 2. ביום כג' בטבת, התשע"ח, 10 בינואר, 2018 החליטה מליאה הכנסת להעביר את ההצעה לסדר היום של חבר הכנסת סאלח סעד לדיון בוועדה העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: בנושא מותם של 5000 מטופלים כתוצאה מזיהומים בבתי חולים 3. ביום ה' בשבט, התשע"ז 01 בפברואר, 2017 החליטה מליאת הכנסת להעביר את ההצעה לסדר של חברי הכנסת מיכל רוזין, רויטל סויד בנושא: 300-500 מאושפזים מתים מדי שנה בבתי החולים בישראל, כתוצאה מזיהומים בדם שחטפו במהלך השהות ביחידות לטיפול נמרץ ביום טו' בסיוון התשע"ח, 29 במאי 2018, התקיים דיון בנושאים אלו בוועדה בראשות חבר הכנסת אלי אלאלוף. בדיון השתתפו: נציגי משרדי הבריאות, משרד האוצר, ההסתדרות הרפואית, הקרן למיזמים לאומיים בחל"צ, קופות החולים, האגודה לזכויות החולה, שפיר טכנולוגיות, בית חולים שיבא תל השומר, בית החולים סורוקה, בית החולים ברזילי, חברת msd ישראל ומוזמנים שונים. הוועדה נדרשה לקיים דיון מהיר בעקבות פרסום דוח מקיף של משרד הבריאות בנושא מצב הזיהומים בבתי החולים ברחבי הארץ. קדם לדוח זה דוח מבקר המדינה משנת 2013 – דוח חמור, שחשף את שיעור הזיהומים הגבוה בבתי החולים בארץ. על פי הדוח, מדי שנה נדבקים בזיהומים בבתי החולים בין 4,000 ל־6,000 בני אדם, ובין 300 ל-500 מהם מתים. הדוח בחן בין היתר את מספר המקרים של זיהומים בדם עקב צנתורים – הסיבה המרכזית לזיהומים ביחידות לטיפול נמרץ. מדד נוסף שנבחן היה שיעור הזיהומים בשבע יחידות לטיפול נמרץ לניתוח לב וחזה בישראל. כמו כן נבחן שיעור ההידבקות בחיידקי CRE אלימים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה ונמצאו בתרביות שנלקחו ממטופלים. על פי הערכות, 10% מהחולים המתאשפזים בבתי החולים לוקים בזיהום בזמן שהותם שם. ברוב המקרים מדובר בזיהומים שנגרמו מחיידקים העמידים לטווח הרחב של תכשירים אנטיביוטיים. הסיבות לשיעור הגבוה של הזיהומים רבות ומגוונות: צפיפות גבוהה במחלקות, אי-הקפדה על היגיינה מצד הצוות המטפל, שימוש חוזר בציוד רפואי שאמור להיות חד-פעמי ומחסור בכוח אדם. פרופ' כרמלי, מנהל היחידה למניעת זיהומים במשרד הבריאות, דיווח לוועדה כי בין 5% ל-10% מכלל המתאשפזים (100,000 איש) נדבקים בזיהום בבתי החולים, אך 50%–70% מהזיהומים הנרכשים בבתי החולים ניתנים למניעה. עמדת המשרד היא שלשם השגת שיפור של ממש במצב יש צורך בתוכנית מערכתית הכוללת שיפור התשתיות והקטנת הצפיפות בבתי החולים, הגדלה משמעותית של מספר אנשי הצוות הרפואי וחיזוק הפעילות הממוקדת במניעת זיהומים. משרד הבריאות פועל לתוספת מיטות בינוי ולהכשרה של צוותים, מפעיל את המרכז הארצי למניעת זיהומים ומקדם את התוכנית למניעת זיהומים בתקציב מיוחד של 50 מיליון שקלים לשנה. 30 מיליון שקלים מוקצים בצורה של מודל תמרוץ, כלומר בית החולים צריך להראות הישגים בהפחתת זיהומים, והמענקים מחולקים על סמך ההישגים. פעילות נוספת במסגרת התוכנית למניעת זיהומים: קליטת אחיות למניעת זיהומים ביחידות בבית החולים; הכשרת צוותים והדרכתם; מחשוב המידע על זיהומים; קמפיין לצוותים הרפואיים ולציבור; פיתוח תוכנית לאומית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה; פרסום לציבור של נתוני מדד של הזיהומים הנבחרים. פרופ' כרמלי סקר בפני הוועדה סוגי חיידקים נפוצים והטיפול להקטנתם: חיידק CRE – חיידק עמיד שהתמותה ממנו גבוה. החיידק גורם ל-30% מהזיהומים – 1,200 מקרים בשנה. כיום יש רק 100 מקרים קליניים – ירידה מ-25% ל–4%. בשנת 2008 12% מהחולים במוסדות הגריאטריים היו נשאים של החיידק, ועד שנת 2016 ירד שיעורם ל-1%. נצפתה גם ירידה בהתפרצות במוסדות לטיפול סיעודי מורכב. זיהומים בדם שקשורים בצנתר מרכזי ביחידות טיפול נמרץ –מספר הזיהומים בדם ירד בשנים האחרונות, ובשנת 2017 מספר המקרים היה קטן ב-450 ממספרם בשנת 2012, אך עדיין שיעור הזיהומים גבוה מהרצוי ומהיעד. כדי לטפל בהתפרצות הזיהום נדרש מכל בית חולים לעשות סדרה של פעולות בכל פעם שמוכנס צנתר (הכשרת צוותי מניעת זיהומים בבתי חולים עוברים בסדנאות, תיעוד מקרים ודיווח עליהם ועוד). פעילות זו הביאה להצלת חיים של 200–300 איש. בסיכום דבריו אמר: "התוכנית הלאומית למניעת זיהומים הביאה לעלייה בהשקעה הרוחבית ובתשומת הלב הניהולית בבתי החולים. הושגה ירידה במספר הזיהומים הנרכשים בהתאם ליעדים שהוצבו. משרד הבריאות ימשיך להפעיל את התוכנית באופן דינמי ויצמצם את היקף התופעה". אורנה ברביבאי, מנכ"לית הקרן למיזמים לאומיים, הציגה לפני הוועדה את התוכנית "מגן חיים" – תוכנית לאומית למניעת זיהומים בראייה רב-מערכתית לשם שיפור איכות הטיפול הרפואי, מניעת תחלואה והורדת תמותה. התוכנית מופעלת בהובלת הקרן למיזמים לאומיים בשיתוף משרד הבריאות והמרכזים הרפואיים שיבא תל השומר וגליל בנהריה. תקציב התוכנית הוא 12 מיליון שקלים – 6 מיליון שקלים לכל אחד מבתי חולים. התוכנית מבוססת על ההנחה שבאותם תנאים ובאותו היקף של כוח אדם ותשתיות אפשר להוריד במידה ניכרת את היקף בעיית הזיהומים בבתי החולים. התוכנית מתנהלת בשני שלבים: שלב א', 2017–2018 – התחלת המיזם בבתי החולים שנבחרו; שלב ב', 2019 – הטמעת התוכנית. התוכנית מתמקדת באנשים: ראשית – במנהיגות המובילה לשינוי תודעתי אצל אנשי הצוות, בשינוי בתרבות הארגונית וביצירת שפה משותפת במלחמה למניעת זיהומים. התוכנית מעודדת תחרות בין צוותי המחלקות על ההצלחה בהורדת היקף הזיהומים במחלקה. התוכנית מתייחסת גם לתפיסת האחריות של המטופל ובני משפחתו למניעת הזיהומים בסביבת המטופל. התוכנית מלווה במחקר באמצעות מכון גרטנר לשם תיקוף הממצאים. תוצאות המחקר יפורסמו עד ספטמבר, אולם כבר עכשיו אפשר לראות ירידה של ממש בשיעור הזיהומים הנרכשים בשני המרכזים הרפואיים המשתתפים במיזם, וזאת בתקציב קטן למדי של 6 מיליון שקלים בשנה לכל בית חולים. הממצאים יועמדו לרשות המדינה מתוך תפיסה שיש לחולל שינוי ברמה הלאומית. סיכום והמלצות הוועדה: 1. הוועדה סבורה כי אפשר להתמודד עם היקף הזיהומים ולצמצם אותו במידה ניכרת, ומברכת את משרד הבריאות על פעילותו בתחום. 2. הוועדה סבורה כי יש להקצות משאבים נוספים לתוכנית למניעת זיהומים. 3. הוועדה קוראת למשרד הבריאות לבחון ולאמץ, נוסף על פעילותו, גם את התוכנית "מגן לחיים" בכל בתי החולים. הוועדה קוראת למשרד הבריאות להוציא קול קורא לשאר בתי החולים ולהציע להם לאמץ את התוכנית ולתקצב אותה. 4. הוועדה קוראת למשרד הבריאות להרחיב את פעילותו למניעת זיהומים גם בשירותי הבריאות בקהילה. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: ‏כ"ג סיון תשע"ח ‏06 יוני 2018