פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שני
פרוטוקול מס' 276
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ב באלול התשפ"ד (25 בספטמבר 2024), שעה 12:09
סדר היום:
<< נושא >> קיצוץ של 85% בתקנת הסובלנות לבתי הספר << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יסמין פרידמן – מ"מ היו"ר
סימון דוידסון
לימור סון הר מלך
חברי הכנסת:
שלי טל מירון
מירב כהן
יוראי להב הרצנו
גלעד קריב
מוזמנים:
איריס בן יעקב
–
ממונה חינוך למיניות ולמניעת פגיעה, משרד החינוך
סיגל אלה
–
מנהלת תחום בכיר תקציב, משרד החינוך
שמוליק חלק
–
מנהל תחום פ"א - נוח"ם ותוכניות איתור לנוער, משרד הרווחה והביטחון החברתי
יובל גת
–
הורה של ילדים במערכת החינוך
צבי שלם
–
הורה, איש חינוך, חוקר ואיש רוח עצמאי
מירב לבני קייש
–
מנכ"לית ברית הלביאות
רום אוחיון
–
מנכ"לית שותפה, איגי
אדווה וינטראוב
–
מנהלת תחום חינוך, ארגון ברית הלביאות
מור נהרי
–
מנכ"לית ארגון חוש"ן
לילי הלפרין
–
ראש מרכז אמת לסובלנות
גל יהב
–
יו"ר ועדת אתיקה ומשפט, מועצת התלמידים והנוער הארצית
אפרת לופו
–
רכזת קשרי ממשל, חותם יהדות על סדר היום
רן מלמד
–
מנכ"ל נקודת מפנה, המרכז לקידום מדיניות של רווח
מיכאל פואה
–
יו"ר "בוחרים במשפחה"
נעמה זרביב
–
מנכ"לית שוברות שוויון
נגה ארבל
–
אמא לילדים במערכת החינוך, חוקרת ויועצת אסטרטגיה
פרופ' רוחמה אלבג
–
דודתה של התצפיתנית לירי אלבג החטופה בעזה
יוסף אבי יאיר אנגל
–
סבא של אופיר אנגל שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 54 ימים
דני רון
–
סא"ל במיל', חבר לקורס הטיס של רון ארד
לילי הנדלר
–
מתנדבת במטה משפחות החטופים
חנה כהן
–
דודה של ענבר היימן שנחטפה ונרצחה וגופתה מוחזקת בעזה
ייעוץ משפטי:
תמי סלע
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> קיצוץ של 85% בתקנת הסובלנות לבתי הספר << נושא >>
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
דיו בוועדת החינוך בנושא קיצוץ של 85% בתקנת הסובלנות לבתי הספר. בקשה לדיון לפי סעיף 112(ב) לתקנון.
אנחנו נתחיל כמובן עם משפחות החטופים, יש פה בקשות לדיבור. אנחנו נתחיל עם פרופ' רוחמה אלבג, דודה של לירי. נפגשנו בערוץ 11 לפני כמה שבועות. תודה שבאת.
<< אורח >> פרופ' רוחמה אלבג: << אורח >>
תודה לכם שאתם באים ומקשיבים. ותודה לאלה שלא באו ואולי יום אחד הם עוד יפציעו בשמיים כאן. בדיוק חה"כ קטי שטרית שנעלמה לה, התאדתה לה, לאיזה צורך כנראה יותר דחוף, כמו כל הממשלה שמתאדה לה והולכת לכל מיני מחוזות אחרים. כמו ראש הממשלה, "או"ם שמום" – אז הוא נוסע לאו"ם. בהצלחה.
קמתי הבוקר לאזעקות. אני מוכרחה לומר שלא התרגשתי בכלל. אחרי ה-7 באוקטובר אני לא מתרגשת מכלום. האחיינית שלי לירי התגייסה בחפץ לב לשרת את מדינת ישראל ולא עלה בידה, משום שביום שהיא הגיעה לנחל עוז, למחרת היא נחטפה לעזה. ואיש לא פוצה פה ומצפצף ומנסה להוציא את הילדה הזאת בת 18 מהמקום שבו היא נמצאת. אנחנו לא יודעים מה עובר עליה, אנחנו לא יודעים איזה ייסורים היא עוברת, אנחנו לא יודעים מה מצבה הנפשי. מי ששלחנו היא לא מי שתחזור. ובזה אני מאשימה את ממשלת ישראל ואת העומד בראשה ואת שני הליצנים שלידו, בגתן ותרש, שהם מחוללי פורענות ועצם העובדה שהם נמצאים שם זה בושה למדינה לדיראון עולם.
אני לא רוצה להעמיס כאן, ערב ראש השנה. אבל אני מוכנה לומר כמה מילים טובות לאנשים הטובים שנמצאים כאן ומלווים אותנו כל הזמן. ושתהיה שנה טובה לאנשים הטובים ושתהיה שנה רעה לאלה שיושבים בשקט ולא עושים כלום. שהאנשים הרעים האלה יסבלו כמונו את כל הייסורים שאנחנו עוברים אני מאחלת להם בכל פה. וראש הממשלה המתועב הזה, המתועב הזה, שאמר "חצי מהם חיים", הוא מבין איזו אמירה מסוכנת זו? אז אני מאחלת לו שחצי מהמשפחה שלו יהיו חיים בשנה הקרובה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
הוא גם שיקר ואמר סובלים ולא מתים. כשהוא ידע שהם מתים. הוא גם חייך חיוך זחוח בזמן שאנשים נהרגו. הוא חייך חיוך זחוח עם כל השטיקים שלו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
טוב, בואו נמשיך.
<< אורח >> פרופ' רוחמה אלבג: << אורח >>
הוא דואג לכיסא שלו. אני לא רוצה עכשיו להמשיך ולטנף את הפה. אני אשמח לעשות את זה אם רק יתירו לי וכדי שלא יוציאו אותי החוצה. אבל הממשלה הזאת לא נוקפת אצבע. וכל אלה, ואני אזכיר כאן משטר אפל אחד, שגרמניה הנאצית הצליחה בזכות אלה שישבו בשקט. ואלה שיושבים בשקט הם הראש והראשון למה שעובר עלינו. לא יעלה על הדעת שבמדינה מתוקנת יהיו 100 שבויים ואיש לא נוקף אמצע ולאט לאט הם יחזרו עלינו בשקיות ניילון. הם יחזרו אלינו. גם כל יום שעובר, אני שוב אומרת, לירי שלנו היא לא זו שתחזור אלינו. אנחנו מוכנים לקבל אותה פצועה, פגועה נפשית, ואנחנו נטפל בה. אבל כל יום הבור הזה והתהום הזאת פוערת את פיה יותר.
ואני מפנה אצבע מאשימה אך ורק לעומדים בראש ממשלת ישראל, אלה שלושה אנשים: ראש הממשלה, הפושע בן גביר, עבריין והפושע השני סמוטריץ', גם הוא עבריין. ואני מאוד אשמח אם הדברים יעברו הלאה, ואני שמה פס על כולם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
יוסף אנגל.
<< אורח >> פרופ' רוחמה אלבג: << אורח >>
אני אמרתי את הדברים האלה כי אני מרגישה שלא מכבדים אותנו. ובמקום שלא מכבדים אותנו אין לי שום כבוד אליו. וסליחה חה"כ יסמין פרידמן שזה נפל במשמרת שלך. הדברים לא מכוונים אליכם. הם מכוונים לרובם של אלה שאינם כאן ושמסתובבים פה כמו עכברים במנהרות, רק לא במנהרות הנכונות וחבל.
<< אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>
חברי הכנסת, שמי יוסף אבי יאיר אנגל, למי שעדיין לא מכיר אחרי עשרות שבועות בהם אני פוקד את ועדות הכנסת השונות כמעט מידי שבוע כדי לזעוק את זעקת המשפחות והעם על הפקרת 101 הישראלים בחטופים בעזה כבר 355 ימים ולילות ואין מושיע.
מעדותו של נכדי אופיר שחזר אחרי 54 ימים מהגיהינום אין אפשרות אנושית לתאר את אשר עוברים החטופים כבר 355 ימים. ימים אלה קשים. כמעט שנה למלחמה ורק עכשיו נזכרה הנהגת המדינה שצריך לעשות משהו בצפון כדי לנסות להחזיר את התושבים לבתיהם.
<< אורח >> פרופ' רוחמה אלבג: << אורח >>
אבל אין להם בתים, לאיזה בתים?
<< אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>
ולכפר על העוון והביזיון לציונות. לרובם כבר אין בית לאן לחזור, אחרי הפגיעה הקשה שספגו יישובי הקו הראשון: מטולה, מנרה, דובב, מרגליות ואחרים. ההתלהבות של מנהיגינו 'הרגנו, פגענו, השמדנו' על הפעילות בצפון משכיחה את 101 הישראלים החטופים כפי שהדיון על ציר פילדלפי וקודם לכן על רפיח השכיח את הצורך לעשות הכול, אבל הכול, כדי להחזירם.
ראש הממשלה מתגאה כל פעם 'אני עשיתי, אני הוריתי, אני, אני ואני'. אבל אני השבתי את 101 החטופים או שאני מתכוון להחזירם כערך יהודי עליון של פדיון שבויים – זאת לא שמענו ממנו מעולם.
לאחרונה התגלתה לנו שוב יכולתו הפנומנלית של מערך המודיעין בפעילות המדהימה בלבנון. איך יתכן שכישרון ויכולת זו אינה מיושמת ארבעה-חמישה קילומטר מגבולות המדינה ברצועת עזה בה נמקים אחינו החטופים כבר 355 ימים?
חברי הכנסת, בעיקר חברי הקואליציה, הדבר בידיכם. ברצונכם תעשו מעשה כדי שהממשלה תחליט שהשבת החטופים למשפחותיהם היא המשימה החשובה ביותר גם היום. כמה זמן עוד יעבור עד שהמשפחות יוכלו לנשום לרווחה? מתי תפנימו את שנאמר על ידי יודעי דבר באוקטובר ונכון גם היום, שניצחון מוחלט על ארגון אידיאולוגי כמו אלקעידה ודאע"ש לא יקרה והפתרון הוא רק עסקה כוללת. שככל שהזמן עובר תהיה קשה יותר. הניסיונות הכוחניים כבר הוכיחו שזו אינה הדרך להשיבם.
ומילה לחברי הכנסת החרדים המנויים על המודיע. האם קראתם את המאמר הראשי שהתפרסם השבוע בעיתון? מאמר בו הכותב מטיל את האחריות על האסון על יושבי הקיבוצים החילוניים באירועי ה-7.10 וקורא להדירם מטקסי הזיכרון. האם זה אמיתי? האם מי מכם פרסם הודעת גינוי? חברי הכנסת, תפנימו, האחריות על ההפקרה היא של ישראל שאתם נבחריה. האחריות להשבה היא של ישראל שאתם נבחריה. תודה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה. דני רון.
<< אורח >> דני רון: << אורח >>
לכל איש יש שם, זלדה כתבה, אני אקרא בית משירה. לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואימו. יסמין, אני פונה אלייך בשם פרטי, אנחנו לא אותו מעמד. את נבחרת ציבור ואני לא.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אנחנו בהחלט מאותו מעמד.
<< אורח >> דני רון: << אורח >>
אני לא אפנה לכל אחד ואחד מכם, רק חברי אופוזיציה כאן לפי מה שאני מבין. אני מזהה את גלעד, כי הוא איתנו בחזית של המאבק. אבל אני פונה גם אליכם. שמי דני, ההורים שלי נתנו לי את השם דניאל. רון אצלי זה שם המשפחה שלי, אבל בשביל רון ארד זה השם הפרטי שלו. כינינו אותו צ'וקו כי הוא היה כזה מצ'וקמק, חמוד, מענטש.
לפני 38 שנים הוא יצא למשימה באותה לבנון של היום, רק עדיין, בשם המדינה יצא לגיחה שממנה הוא לא שב. הוא נפל בשבי. היה אפשר להחזיר אותו לאימו, לאחיו, לאשתו תמי, לביתו יובל. הוא היה יכול לזכות להגיע. הוא נולד ארבעה ימים אחריי, ב-5 במאי 1958. הוא יכול היה להיות בגיל 76 ולחבק נכדים. לא זכה.
בשונה מכרמל גת ז"ל ואחרים שזכו לסגור מעגל בצורה אכזרית, אבל יש להם קבר בישראל, אצל רון ארד אפילו לא רק שלא קבר, אלא אפילו לא הוכרז חלל. גורלו לא נודע.
כואב לי מאוד שמרביעים את השם הזה ואומרים "רון ארדים". על הכיסא הריק אפשר להגיד, כיסא זה חפץ. אפשר להגיד כסאות. רון ארד זה לא "רון ארדים". זה איש עם שם, עם אישיות, שבגיל 28 הוא נעלם לנו. הייתה עסקה על השולחן, מדינת ישראל כשלה, היססה. לא מתוך שיקולים פוליטיים כמו שזה היום. אבל רון הוא בחזקת נעדר במשך 38 שנים.
האם זה מה שצפוי גורלו של כפיר ביבס התינוק שבגיל חצי שנה הוא נחטף? נולד לפני שנה וחצי, שני שליש מהזמן הזה הוא במחילות החמאס או לא יודע אם הוא איתנו היום. האם הדודה של לירי וההורים שלה יוכלו לשרוד ולחיות עם מצב של ספק שיהיה גורלה כמו של רון ארד ולא נדע אם היא הועברה לאירן, נעלמה? היא אפילו לא תזכה לחזור כמו כרמל גת לקבר בישראל.
אז למה אני משחית מילים? עכשיו אני מדבר עם חברי אופוזיציה. ונמצאים פה, מי שמקשיבים לי זה בני משפחות. נמצאים פה גם מפוני גוש קטיף שהם מהעמדה האחרת של העם המפוצל והמפורד הזה. אז למה אני פונה אליכם, למה אני פונה לגלעד? הוא אומר מה אתה רוצה ממני? אני כל הזמן נמצא, אני בדיונות של קיסריה. אני אומר, אנחנו צריכים לדעת לשאול את עצמנו עכשיו, בלי קשר אם אנחנו נצום ביום כיפור, אנחנו בעלי תשובה, מאמינים, לא מאמינים. כל אחד צריך לעשות גם תחקיר וגם חשבון נפש. איפה אנחנו נכשלים? אתם נבחרי ציבור, אופוזיציה. קטי שטרית הלכה, היא מהקואליציה, הדיון על להט"בים אולי לא מעניין אותה ואולי היא לא רוצה לתת קשב לחברים מגוש קטיף.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, הייתה פה אי הבנה.
<< אורח >> דני רון: << אורח >>
אבל היא הייתה יכולה להישאר בדיון, היא לא נשארה. אין פה אף חבר קואליציה. אבל גם אתם חברי אופוזיציה צריכים לחשוב אחרת ולהגיד אנחנו בתוך המשכן, לנו יש גישה. אם אנחנו רוצים להיכנס ללשכת ראש הממשלה בכנסת או לכל אחד מהקבינט. ואף אחד לא יגיד לי כמו דוד ביטן שאמר הבוקר 'אני לא בקבינט, אנחנו רק חברי כנסת, אנחנו לא יכולים לעשות'. חברי הכנסת מש"ס אמרו 'אנחנו נשמעים למועצת גדולי התורה'. 'אנחנו נשמעים ומה שהם יאמרו אנחנו נעשה'.
בן אדם, בטח בן אדם בוגר, בטח אם הוא נבחר ציבור וחבר כנסת, לא יכול להגיד אני נשמע לרבנים, נשמע לקואליציה, אני משמעת זה, ואני מקטין ראש ואני לא בקבינט. או אני באופוזיציה. יש 56 חברי כנסת באופוזיציה שנכשלים בוקר אחרי בוקר בלעשות שינוי לדבר הזה. אני יכול לזרוק לכם פה רעיונות על השולחן. לסגור את הכנסת, לעשות שביתת רעב, גלעד יודע גם שהמשטרה לא סופרת את תעודת חבר כנסת שלו. אבל אם 56 חברי כנסת כאחד, כאיש אחד, יעמדו ויסגרו את הכנסת אז יצאו אליהם כמו שצריך ויגידו לא זזים מפה. כמו שהרב אבידן שנמצא פה היום שובת רעב כבר פעם שנייה ארבעה ימים. שובתים רעב ועוצרים. תעשו מעשה אחר, משהו צריך לעשות מעשה אחר.
ולחצוב גם אתכם, כל אחד ואחד מכם, יסמין וכל אחד מחברי הכנסת ששומע וכל אחד שלא נוכח פה וקטי שלא נמצאת פה. על הכיסא הריק אני לא מדבר, הכיסא הריק לא מרשים אותי, כל הגימיקים האלה, כל השטיקים האלה, זה מדבר לאחרים, לא אליי. צריכים כל אחד ואחד מאתנו לקום ולעשות מעשה. אני אמרתי לרב אבידן היום וואלה לא ידעתי, אני מצטרף אליו לשביתת רעב. אמר לי אתה לא בגילי, אתה לא יכול. אני גם לא בגיל של שמעוני, של אורנה. וגם לא של שלמה מנצור בן ה-86 שאנחנו עדיין מקווים שיחזור לנכדיו. עוד לא ידוע מה עלה בגורלו. הוא ותיק החטופים וכפיר ביבס צעיר החטופים שם. לא יודעים מה עלה בגורלם. וגם אם היה סימן חיים ממישהו מהם, אז קלצ'ניקוב יכול לחסל את הסימן הזה, כמו שקרה אצל ששת האנשים שנדמה לי ארבעה מתוכם היו רשומים כבר לעסקה ביולי, עסקה על שם ראש הממשלה בנימין נתניהו. לא רוצה להוסיף מילה כי אני לא דוד של חטוף ואני לא רוצה שיסלקו אותי מפה. יש עסקה על שמו. כרמל גת הייתה אמורה להיות פה בחיים ביולי. גם בפעימה השמינית והאחרונה שלא רצו ועמדו על המקח ובער לסמוטריץ' לעמוד בהסכם איתו ולחדש את האש ו-10 אנשים, כולל מהוותיקים שנרצחו, היו צריכים להיות פה היום.
ואתם, רק חברי אופוזיציה פה, אבל כל אחד ואחד מכם, לא פניתי בשמות לכל אחד. לכל איש יש שם. ואני אסיים בבית האחרון שלצערי במקרה של רון ארד הוא לא תקף. בית אחרון בשירה של זלדה: "לכל איש יש שם שנתן לו הים ונתן לו מותו". לרון ארד אנחנו אפילו לא יכולים לזכות אותו בזה שנתן לו מותו, כי אנחנו לא יודעים מה עלה בגורלו. ואבוי לנו ולגורלנו לא רק כמשפחה, כדודה של לירי. לא הכרתי אישית אף אחד מהחטופים. אבוי לנו כעם, כמדינה, כקבוצת אנשים, כבני אדם. אבוי לנו אם גורל של עוד בן אדם אחד יהיה כגורלו של רון, שלא נדע איך הוא נגמר. ועם יד על הלב נשאל את עצמנו האם עשינו את המקסימום? האם כל אחד ואחד מאתנו שבת רעב, עצר את פעילות הכנסת?
אני לא יודע מה להגיד לכם, איזה פעילות אחרת. אני באמת לא יודע. אבל תעשו משהו אחרת כדי להצליח. זה שנה. אנשים קמו אחרי 11 חודש, נגמר תקופת הקדיש. יתום או קדיש, אחרי 11 חודש. שנה ואנשים מתקוטטים אם יהיה טקס של השרה הזאת או טקס אחר. אנשים נמקים שם ונהרגים שם ואנחנו עומדים על דם רענו ואנא אנו באים? תעשו משהו אחרת. נעשה משהו אחרת. אסור לנו אחרת בחשבון נפש. ביום כיפור איפה אנחנו נעמוד? תודה על ההקשבה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה. לילי הנדלר.
<< אורח >> לילי הנדלר: << אורח >>
אני כרגע לא רוצה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
את לא רוצה. כהן חנה.
<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>
שמי כהן חנה ואני הדודה של ענבר היימן. ענבר הייתה הלפרית במסיבה בנובה, נחטפה בחיים, הועלתה על אופנוע ונרצחה באכזריות. כשאני אומרת באכזריות זה עוד מילה עדינה. על ידי הנאצים, מחבלי חמאס.
ב-7 באוקטובר ענבר שלנו הופקרה. נרצחה וכיום היא מופקרת פעם שנייה על ידי זה שאתם דחפתם אותה לפעימה השלישית שאלוהים יודע מתי היא תבוא לידי ביטוי. אנחנו לא יודעים מתי הפעימה הראשונה תצא, אנחנו בטח לא יודעים מתי השנייה. והשלישית אלוהים גדול, אם תצא, נחכה שנים. כבר היום שנה. אנחנו לא יודעים מה נשאר מענבר.
ענבר שלנו היא דור שלישי לשואה. ב-7 באוקטובר פרצה שואה במדינת ישראל. והיום אתם נותנים לזה חותמת לשואה הזו, בזה שאתם משחררים, רוצים לשחרר חלק ולהפקיר חלק. את מי תשחררו, אני שואלת אתכם, אחרי שנה? כולם נחשבים למקרים שצריכים לצאת בפעימה הומניטרית. את מי אתם תשחררו? איזה סלקציה אתם תעשו? כולם צריכים להשתחרר יחד. כל ה-101 חטופים ויפה שעה אחת קודם. היום הם היו צריכים להשתחרר. כולם הטרגדיה של ה-7 באוקטובר. על הנרצחים לא מדברים, כי הם הפכו לשקופים. פשוט התאדו, הפכו לשקופים.
אתם יודעים מה אנחנו עוברים, המשפחות שלהם? אתם יודעים מה אנחנו עוברים? אתם יודעים שאנחנו הפכנו להיות המתים המהלכים? אנחנו כל יום חיים בגיהינום, בשאול, בצער. אנחנו לא יודעים איפה ענבר נמצאת, איפה היא נזרקה. זה לא רכב שגנבו אותו, זו ענבר. ואיך הוא אמר לפני כמה דקות? לכל איש יש שם שנתנו לו הוריו. ענבר היא לא גופה, יש לה שם. קוראים לה ענבר והיא צריכה לחזור עם כולם הביתה. לא בפעימות. פעימות היו בשואה, פעימות שינדלר. לא נשחזר אותם שוב. אסור לחזור על זה שוב פעם.
אני שואלת אתכם, כולכם פה הורים לילדים. איך אתם יכולים לחיות עם זה שאתם לא יודעים איפה הבת שלכם נמצאת? כשאתם יודעים שהיא נרצחה, שאתם אפילו לא יכולים להתאבל עליה. אין לכם קבר לעלות אליה, אין לכם איפה להדליק נר, להניח פרח. והגרוע מכל, נרצחים לא מייצרים מודיעין. כבר היום אנחנו לא יודעים איפה חלקם נמצאים. איפה הם זרוקים. זרקו אותם כמו כלב לאיזה שהוא חור, לאיזה שהוא בור. כן?
אנחנו כיהודים, תחשבו כהורים. אתם מוכנים לחיות עם העובדה שלא ימצאו את הילדים שלכם לעולם? ושעזה, חורבות עזה ישוקמו על הגופות שלהם? מה דעתכם? אתם מוכנים לזה? ככל שיעבור הזמן אנחנו לא נמצא לא את החיים ולא את הנרצחים. והגברת פה אמרה שיש סיכוי שהחיים יחזרו בשקים. אני רק רוצה לחדד לך נקודה אחת: יש סיכוי שגם בתוך שקים הם לא יחזרו. כי היום לחזור בשקים זו פריווילגיה. לא כולם יחזרו, גם לא בשקים.
לכן תקדימו לעשות. תקדימו לעשות, תדברו על פעימה אחת כוללת שתחזיר את כולם, חיים ונרצחים. לעזאזל, המשפחה שלנו נרצחת עם ענבר כל יום. ילדה בת 27, אמא שלה יושבת ומתכננת לה קבר במקום לתכנן לה שמלת כלה. היא מתכננת לה קבר. באיזה צבע הוא יהיה, איך הוא יראה. אמא שלה קצת תמימה לחשוב, אני אולי יותר חדה מלחשוב ולהגיד שלא בטוח שאנחנו נקבל אותם כי חלוף הזמן. מבינה? גם לא בשק. תקדימו ותחזירו את כולם חיים ונרצחים יחד לפני שלא נקבל את מחציתם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה לכם. אני רואה שלא נרשמו עוד. לפני שאנחנו עוברים באמת לנושא שעל סדר היום במעבר חד, אני רק רוצה לומר שלא תהיה תקומה, לא יהיה ניצחון, לא יהיה שום דבר במדינה הזאת עד שהחטופים חוזרים כולם, חיים ומתים. זו דעתי. אני מניחה שזו דעתם של כל מי שיושבים פה.
אנחנו נעבור, אתם רוצים דקה הפסקה? אנחנו נעשה 60 שניות הפסקה שנייה לנשום.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:31 ונתחדשה בשעה 12:34.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ברשותכם אנחנו נמשיך.
אני רק בקצרה אחזור על מה שהיה פה בדיון הקודם, כי זה הדיון השני במספר. אנחנו התכנסנו כאן בפעם שעברה. לשמחתי באמת גם לא קוצץ התקציב בסוף. נערך פה מאבק, ותודה לכל מי שניהל את המאבק. אבל אנחנו כן ניהלנו פה דיון על הדרך שהדברים נעשים. בשנת 2023 הקול הקורא פורסם רק ב-30 בנובמבר. הזוכים עודכנו רק בחודש אפריל כאשר ביוני נגמרים הלימודים. מה שאומר שאי אפשר להשתמש בכלל בתקציב שלשמו הוא ניתן. ביקשנו גם שהתקציב הזה יהיה צבוע, שלא ניתן יהיה להשתמש בו לדברים אחרים. היו כמה דברים, זה נראה ליש הצלחנו גם לייצר איזה שהוא שיח פורה וחשוב כדי להתקדם איתו.
אני אשמח שמור מחושן תיתן לנו איזה שהוא יישור קו איפה הדברים עומדים ואז נמשיך. בסדר?
<< אורח >> מור נהרי: << אורח >>
תודה רבה. אני רוצה להודות לכם על כינוס הנוסף. אני חושבת שזה מאוד חשוב לעשות את ה-follow up וההתעדכנות הזאת. אני מור, מנכ"לית ארגון חושן.
אני רוצה להגיד באמת שהצלחנו בחודש וחצי אחרונים שהיו של השנה להצליח לגרום לזה שיהיו מספר מסוים של סדנאות משמעותית נמוך משנה רגילה. והמטרה של הדיון הקודם בין היתר הייתה למנוע פגיעה עתידית. זאת אומרת היינו לפני פתיחת שנת הלימודים הזאת והמטרה הייתה למנוע פגיעה עתידית. וזה מצער אותי להגיד שאנחנו נמצאים כרגע במצב שבו אנחנו נמצאים בספטמבר, הקול הקורא של השנה טרם פורסם ואנחנו נמצאים במצב שכבר כמעט חודש מהשנה תלמידי מדינת ישראל לא יכלו עדיין לקבל את הכסף. אני מבינה שנעשתה התקדמות משמעותית, אנחנו מקבלים לזה אינדיקציות ממשרד החינוך. אנחנו נשמח לשמוע אם באמת הייתה איזה שהיא התקדמות.
אני חושבת שבאמת חשוב שאנחנו מתכנסים פה לדבר על הדברים, לבדוק איך אנחנו יכולים גם לצמצם את הפגיעה שמתרחשת כרגע, אבל גם לדבר על הנהלים העתידיים לראות איך אנחנו - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זה הכי חשוב בעיניי. זה גם מה שדיברנו פעם שעברה, איך אנחנו משנים את הנהלים של הקול קורא. לפני שנשמע את משרד החינוך, יוראי שבעצם מזמן פה את הדיונים, אתה רוצה לומר משהו?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אולי קודם נשמע את משרד החינוך ואז אני אתייחס.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בסדר. מי ממשרד החינוך?
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
אני איריס בן יעקב, אני מנהלת היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובני נוער. אני רוצה להגיד שכאשר סיימנו את הדיון האחרון אנחנו דיברנו על אפשרות באמת להעביר את הקול קורא לפלטפורמה אחרת, שהיא בעצם תפתור לנו לדעתי 90% מהקשיים שהיו לנו. ואכן אנחנו הצלחנו להעביר את הקול קורא לפלטפורמה של הגפן. מה שאומר שהיום יצא קול קורא לכל בתי הספר.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מה שאומר שזה באחריות המנהל עכשיו, אם הוא רוצה או לא רוצה.
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
מה זה אומר, כן, זה באחריות המנהל.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אם הוא לא רוצה, אז זה לא יהיה.
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
נכון. אבל בכל מקרה, זה מגיע כרגע ישירות לבתי הספר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אבל ממה שאני מבינה זה צבוע.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא, גפן זה לא צבוע.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, לא, אבל זה לא רגיל. שנייה. במקרה הזה, יש פה שינוי.
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
רק אם תתנו לי לסיים. אני רק רוצה לסיים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תקשיב, סימון.
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
התקציב, הכניסה לגפן היא תחת קול קורא. קולות קוראים זה פיילוט ראשון שבו אנחנו בעצם מנהלים את הקול הקורא כתקציב צבוע בתוך המערכת לצורך העניין הזה בלבד. אז מבחינתנו זו התקדמות מאוד גדולה ומשמעותית והיא יכולה להקל על בתי הספר לגשת לקול קורא, להגיש בקשה וגם לנו לנהל את זה הרבה יותר בקלות, הרבה יותר בשקיפות. לדעת אונליין מה קורה ותוך כדי גם לעשות שינויים ותיקונים במידת הצורך.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אז ראשית אני מברכת על כך ותודה ענקית. השאלה המתבקשת היא איך אנחנו מונעים, האם זה יהיה נוהל קבוע שבו זה מתפרסם בתאריכים סבירים? האם יש חודש שהחלטתם עליו שבו הקול קורא מתפרסם? וגם מה הזמן שחייבים להחזיר תשובה כדי שהכספים, כי אני מניחה שנגיד השנה הכספים לא נוצלו. אז השאלה הראשונה היא הכספים שלא נוצלו, האם הם עוברים לתקציב הבא? אם הם חוזרים איך זה עובד.
האם יש נוהל שבו הקול הקורא יוצא קבוע בתאריך קבוע יחד עם התשובה עליו?
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
סיגל אלה נמצאת פה מכלכלה תקציבים, היא רוצה לענות על זה.
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
שלום לכולם. קודם כל אני חייבת להגיד שליבי עם משפחות החטופים. אני מאוד מאוד התרגשתי לשמוע אתכם. אני מקווה מאוד שקולכם יישמע וכולם יחזרו בשלום הביתה, כולל החיילים שלנו.
<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>
בשלום הם לא יחזרו, אבל הם יחזרו איכשהו.
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
כן. לעניין של ההנגשה הזאת של הקול הקורא. אז באמת היום, המערכת שלנו קלטה את הקול הקורא והיא שקופה לכל מנהלי בתי הספר. יש תקציב צבוע רק לנושא הזה. התקציב לא יכול להיות מנוצל לדברים אחרים. כל קיצוץ ששמעתי שהיה, אני לא שמעתי שהיה קיצוץ.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
היה אמור להיות, הוא בוטל.
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
אני לא יודעת איך היה אמור להיות. אבל בכל מקרה התקציב היה אמור להיות מנוצל, עומד לרשותם במלואו. נכון שהיה עיכוב מבחינה בירוקרטית השנה הזו בתשפ"ד. אבל השנה הזאת, בתשפ"ה זה כבר לא יקרא. יש פלטפורמה חדשה של גפן. זו פלטפורמה שמעמידה לרשות מנהלי בתי הספר בשקיפות מלאה את כל האפשרויות שלהם לנצל את התקציב שלהם.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כמה תקציב נוצל בתשפ"ד?
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
אני יודעת המחויבויות שלנו כיום עומדות על 2.8 מיליון. זה תלוי בביצוע. אנחנו עוד לא קיבלנו את כל האישורים. זה מה שאני יודעת נכון להיום.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא הבנתי.
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
בתשפ"ד זה יעמוד על 3 מיליון.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
התבקשו 2.8 מיליון שקלים?
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
אני לא בפן הביצועי, אני יותר בפן התקציבי. יש הבדל.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כמה יצא?
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
2.8 מיליון. יש התחייבות סגורה על 2.8 מיליון.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, כמה נוצל. אתה רוצה לדעת בשנה הקודמת, בגלל שזה יצא באיחור, כמה נוצל? היה 2.8, אבל זה יצא רק - - -
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
זה עדיין מנוצל.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
עדיין מנוצל?
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
אני מניחה שעדיין לא התקבלו כל הקבלות. אבל לשאלתך, בנושא הזה של העתיד, ברגע שזה נכנס לגפן לדעתי זה יכול לרוץ כבר בחודש מאי משנה הבאה. אין שום סיבה שזה לא יעלה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא, אני מצטער, ולשאלתי?
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
שהיא? סליחה?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני שוב, את אומרת שבגלל קושי בירוקרטי הקול הקורא לא יצא עד שלב מאוד מאוחר. אני רוצה לדעת, מאחר ולפני ארבעה חודשים הנציגה של משרד החינוך שיושבת לצידך אמרה שלא נוצלה התקנה, עכשיו את באה ואומרת ש-2.8 מיליון שקלים מתוך - - -
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
זה נמצא בהתחייבות לטובת הנושא הזה. וברגע שזה ינוצל זה יירד מההתחייבות. כרגע אני מניחה שמה שלא ינוצל יוכל לעמוד לרשותם בשנה הבאה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זה עדיין בניצול. מה שהיא אומרת זה שעוד לא הסתיים הניצול של ה-2.8.
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
עד חודש דצמבר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
עד שתיגמר 2024 אני מניחה.
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אפשר לנצל את זה עד סוף 2024.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
ומה שלא נוצל יעבור לשנה הבאה כתוספת.
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
ככל ויישארו יתרות.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא, לא, לא. את אומרת את זה ודאי?
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
לא. לא, לא. אם יישארו יתרות. אנחנו לא לוקחים יתרות. זו תקנה צבועה לנושא הלהט"בים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני שואל שאלה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אז אני אומר לך שזה לא יקרה. הכסף לא יעבור לשם.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
שנייה רגע.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
כמו בהרבה מאוד תחומים אחרים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
רגע, אבל סימון, בגלל שזה צבוע, אולי יש פה - - -
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
תשאלי אותה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אז בגלל זה אני שואלת.
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
זה לא קרה בעבר, זה לא קרה הרבה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
רגע, בואו ננסה רגע להבין. עכשיו נניח שעד סוף דצמבר נשאר חצי מיליון שקלים שלא נוצלו. האם חצי מיליון השקלים האלה יתווספו לתקציב של ה-3 מיליון לשנת 2025?
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
תראו, באופן עקרוני, כשהקול קורא יוצא הוא צבוע עם תקציב מסוים. לתשפ"ה יצאו 3 מיליון לנושא הזה. במידה ויהיה תקציב שלא ינוצל.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
שנותר.
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
צריך לעדכן את הקול קורא בגפן. אבל עוד פעם, התקציב שעומד לרשות המנהלים הוא לפי איזה שהוא מפתח.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
השאלה הכי מהותית, את אומרת שהוקצו 3 מיליון שקלים לשנת הלימודים תשפ"ה.
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
השאלה האם מנהל היום יכול להיכנס לקול הקורא בגפן ולהזמין עכשיו בתוך 2024 פעולה שתתקיים באפריל 2025, בתוך שנת הלימודים תשפ"ה? זאת השאלה הכי קריטית.
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
התשובה היא בהחלט.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
כי דנו בזה בפעם הקודמת והנושא לא הובהר עד הסוף. האמירה שלכם היא האמירה הבאה שבעצם בחודשים שנותרו לנו עד סוף 2024, כי ב-31 בדצמבר המערכת נסגרת. אנחנו מכירים את נושא תקנות התמיכה. אתם בעצם אומרים שעכשיו בחודשים הקרובים כל עוד סך ההתחייבויות לא עבר 3 מיליון שקלים מנהלים יכולים להזמין פעילות שתתקיים לאורך כל שנת הלימודים תשפ"ה מתוך התקציב של 2024. זה נאמר בוודאות.
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
כן.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
בסדר גמור. ואז בעצם האתגר שיעמוד בפתחנו הוא לדאוג שהקול הקורא יתפרסם לפני תחילת שנת הלימודים תשפ"ו ושם יהיה התקציב שיופיע בתוך התקציב של 2025, שמי יודע מתי יאושר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
הם התחייבו שבמאי.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
הדברים הללו חקוקים בסלע, הם לא דורשים עוד הבהרה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אני מבקש מהארגונים שפועלים בתחום ומהרשויות המקומיות לבצע ביממה הקרובה לפני שאנחנו יוצאים לחגים, לוודא באמת שמנהלים שאתם עובדים איתם יכולים טכנית להזמין פעולות לינואר, פברואר, עד יוני, עד סוף שנת הלימודים בקול הקורא שהתפרסם עכשיו. בסדר? ולהחזיר לנו תשובה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אוקיי. יוראי, אתה רוצה לדבר?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כן, אני אשמח. אמנם מדובר בחדשות טובות, אבל אין בפי יותר מידי הודיה או תודה. כי אני מסתכל על הנתונים והם מזעזעים אותי. לפי המחקר שפורסם אתמול 92% מהתלמידים שומעים את הקללה "יא הומו" כעניין של שגרה, כקללה. שליש מהתלמידים בישראל עוברים הטרדה על רקע נטייתם המינית או זהותם המגדרית. 47% מהתלמידים מחוץ לארון העידו על זה שהם חזרו לארון מאז תחילת המלחמה. ו-70% מבתי הספר בישראל לא משתפים פעולה עם אף ארגון מהקהילה הגאה. זה כשאנחנו כבר יודעים ש-2023 הייתה עלייה של 127% באלימות פיזית נגד להט"בים במרחב הציבורי בישראל.
כל הנתונים האלה אומרים לי דבר אחד: אובדנות, מוות, פגיעה קשה בלהט"בים. ומשרד החינוך לא עושה טובה בזה שהוא מספק מרחב בטוח לכל תלמיד ותלמידה, בין אם הוא להט"ב ובין אם לא. זה התפקיד שלהם. ועצם העובדה שבשנה שעברה בתשפ"ד לא הועברו שיעורים לסובלנות וקבלת האחר בבתי הספר, שתקנת הסובלנות לא נפתחה, ולא בגלל המלחמה – זה לא טעות בירוקרטית. זה מחדל שגרם לכך שיש יותר פגיעה בלהט"בים בתוך בתי הספר, במקום שאמור להיות הכי מוגן עבורם.
לכן אני מצפה ממשרד החינוך לוודא שהקול הקורא אכן פורסם. אתם לא צריכים לחכות לכנסת בשביל לפרסם את תקנת הסובלנות. לא הייתם צריכים לחכות לנו ארבעה חודשים אז מועד הדיון האחרון בשביל לפרסם את תקנת הסובלנות. זה שפורסם הבוקר זה ביזיון. זה שלא הפקתם לקחים ופרסמתם את זה לפני תחילת שנת הלימודים זה עוד יותר ביזיון. ואני מבקש שזה לא יחזור על עצמו. אין שום סיבה בעולם שלקראת השנים הקרובות, תשפ"ו, כמו שאמר חברי חה"כ קריב, שזה לא יפורסם במאי וביוני, בשביל לאפשר לכל בתי ספר להיערך ולוודא שבכולם, ללא יוצא מן הכלל, יהיו שיעורים של סובלנות וקבלת האחר. כי זו האחריות של משרד החינוך. אתם לא עושים טובה לאף אחד. מדובר בחיים של בני אדם והם שווים לא פחות ולא יותר מאף חיים של בן אדם אחר בישראל. תתייחסו אלינו כשווים, כי מגיע לנו שיתייחסו אלינו כשווים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
חד משמעית. חברי כנסת, מישהו מכם צריך לצאת? אתם רוצים לדבר עכשיו?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
הכול בסדר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מיכאל פואה?
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
מיכאל פואה "בוחרים במשפחה", עמותת חותם.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
א', תודה רבה על ההזדמנות. ב', אני רוצה לברך את משרד החינוך. השינוי התפיסתי הזה שלא מכתיבים לבתי ספר חינוך, so called סובלנות, אלא מאפשרים אותו, הוא כבר שינוי חיובי. כלומר, הדברים נעשים - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
גם לפני כן לא הכתיבו.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
זה לא בדיוק.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זה בדיוק.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
כיוון ש-70% מהתלמידים אמרו שבתי הספר שלהם לא משתפים פעולה עם ארגונים להט"בים אז אנחנו לצערנו לא במצב שזה הכתבה.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
יש ניסיון של הכתבה ושיח הסובלנות פה ראינו אותו גם בפעם הקודמת.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
הוא מאוד סובלני.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
הוא לא בדיוק דוגמה לסובלנות.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
ממכם נלמד סובלנות. זה פשוט - - -
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
כדאי באמת.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
כן, כן. עוד שנייה אנחנו מגיעים אליך ללמוד סובלנות.
<< אורח >> נגה ארבל: << אורח >>
כמה זה סובלני מה שאתה עושה עכשיו?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
טוב, תנו לו לסיים את הדברים שלו ואחר כך מי שירצה יקבל זכות דיבור.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
זה דבר ראשון. לגבי הנתונים, אנחנו כבר הערנו על זה בדפי עמדה, גם בפעם הקודמת וגם בפעם הזאת. הדברים לא מבוססים. אבל אני רוצה לשאול אותך חה"כ הרצי.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
הרצי זה הרמטכ"ל.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
סליחה, הרצנו, יוראי, סליחה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
יוראי הוא סרן.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
שני פוליטיקאים.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
זה בסדר, גם אני סרן. אני לא הבנתי בדברים שלך למה "יא הומו" זו קללה. תאר לעצמך שבסביבה שלנו אומרים למישהו "יא צדיק".
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
הוא לא אמר שהומו זה קללה. הוא אמר שמשתמשים בזה כקללה. וזה ההבדל הגדול.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
באותה מידה - - -
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אפשר להגיב?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, כרגע לא. תמתינו כל אחד לזכות דיבור בבקשה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני אגיד לך למה.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
אני גדלתי - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
רגע, שאלת אותי שאלה, נכון?
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
כן, אני רק אסיים את השאלה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא, אז אני אענה לך. באותה מידה כמו ש-"יא יהודון" זו קללה באירופה. שהרי אין הבדל בין שנאת להט"בים לבין שנאת יהודים לבין שנאת ערבים לבין שנאת אנשים באשר הם. כשאתה לוקח את היות האדם ומבזה אותו ועושה לו דה הומניזציה ומשפיל אותו ורומס אותו זה בדיוק אותו דבר. אלה שני צדדים של אותו מטבע. ואם אתה לא מבין שהאנטישמים באירופה וההומופובים בישראל זה בדיוק אותם אנשים – אז הבעיה היא אצלך.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
אז אני באמת לא מבין ואני חושב שזה לא נכון.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זו אכן בעיה.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
אני לא חושב שיש, כלומר, אתה מייצר פה מציאות שנוחה לך תקשורתית.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מאוד נוח לו, כן, ברור. בוא, רגע שנייה, זה לא דיון בינך לבין יוראי.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
סליחה, אפשר לדעת מה זה הארגון?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, שנייה. שנייה רגע. הוא מארון חותם. תנו לו לסיים את הדברים שלו. הוא גם יכול לומר את הדברים שלו ואחר כך אפשר להגיב. בבקשה אדוני, תסיים.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
אני לא חולק עליך שיש כאלה שעושים את זה בצורה כזאת, ובהחלט מי שעושה את זה בצורה כזו הוא לא בסדר. אבל אני גם מכיר הרבה מאוד, זה דבר שנתקלתי בו כאשר התחלתי לשרת בצבא, זה בהחלט היה חידוש בשבילי. ושם נתקלתי באמירה הזאת, שבהתחלה גם אני הייתי מזועזע ממנה. ולעולם גם לא השתמשתי בה. אבל כאשר שאלתי חברים טובים איך אתה, אז בשבילו זה היה השיח הנורמלי, לא במובן של ביזוי. ומי שמחנך כל הזמן שהומו זה עניין של גאווה, אז לא ברור לי איך הוא הופך את השיח הזה שלפחות במקומות שאני הייתי היה שיח מקובל, הופך אותו למקום מגונה. אבל נניח לזה רגע בצד.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
טוב אדוני, תסיים.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
אני רוצה להוסיף עוד דבר אחד.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
כשחינוך לסובלנות תחת הכותרת הזאת מנסה למשטר דעות ולקבוע שרק סוג מסוים של דעות הוא מקובל וסוג אחר של דעות הוא לא מקובל זה לא סובלנות. ואני הייתי רוצה לראות, וזה אני אומר למערכת החינוך, במערכת הגפן ובכל מערכת החינוך, את האפשרות לבטא את הערכים של עולם המשפחה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
תקשיב, אתה יודע, אני קורא שאתה, אני חייב להגיד לך משהו.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
קהלת.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני חייב להגיד לך משהו. אני קורא עכשיו את האתר שלכם ושתבינו מי מדבר. הארגון קובע שאין ללהט"ב זכות למשפחה. הארגון מגנה נטיות מיניות שאינן הטרוסקסואליות.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
אתה קורא מהאתר שלנו?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
האתר שלכם.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
אתה לא קורא מהאתר שלנו.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
הארגון תומך בטיפולי המרה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
חותם?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
הארגון תומך שאין דבר כזה הורים יחידנים וזוגות הורים. די, בחייאת, נו.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
אתה לא קורא מהאתר של "בוחרים במשפחה", כי הדברים האלה לא מופיעים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
על מה אתה מדבר? אתה מדבר על סובלנות? אתם אנשים חשוכים.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
הדברים האלה לא מופיעים באתר של "בוחרים במשפחה".
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
הנה, אני קורא מהאתר שלכם.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אז שאלתי, תציג את הארגון שלך.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זה עדיין מופיע באתר שלכם, אולי כדאי שתבדקו. אבל שנייה רגע.
<< אורח >> נגה ארבל: << אורח >>
רגע, אתה לא מכבד דעות ששונות משלך? זה האירוע?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא מכבד דעות כאלו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
שנייה רגע, בואו.
<< אורח >> נגה ארבל: << אורח >>
רגע, אתה לא מכבד דעות ששונות משלך, זה האירוע?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא מכבד דעות כאלו. אלה דעות שאסור שיהיו.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
הומופוביה לא עמדה לגיטימית.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
יש דברים שלא חוסים תחת חופש הביטוי.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
רגע.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
הומופוביה לא חוסה תחת חופש הביטוי, אני מצטער.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
לך יש זכות לדבר ואין לי זכות לדבר ולחשוב.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
דיני נפשות פה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
חבר'ה, אני מבקשת שקט. רגע.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
הומופוביה לא חוסה תחת חופש הביטוי.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
אני רוצה רק לסיים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני מבקשת שתסיים, יש לך עוד 60 שניות לסיים.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
זו בדיוק הדוגמה, מה שראינו פה זה בדיוק הניסיון למשטר דעות.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אתה תחנך אותנו לסובלנות.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
אני לא מונע מאף אחד להביע את דעתו ולהתנהג כרצונו ויש פה אנשים שרוצים לכפות את דעתם עליי. לא רק עליי, על ציבור גדול, ציבור מסורתי גדול.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
הומופוביה לא חוסה תחת חופש הביטוי.
<< אורח >> מור נהרי: << אורח >>
כן? כמו שפוצצתם אירוע למשפחות בחדרה?
<< אורח >> נגה ארבל: << אורח >>
אתם לא תסתמו לו את הפה.
<< אורח >> מור נהרי: << אורח >>
שהיה אירוע הצגת ילדים בחדרה ואתם פוצצתם הצגת ילדים בחדרה?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מור, מור. תנו לו בבקשה לסיים.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
תודה רבה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
הומופוביה לא חוסה תחת חופש הביטוי.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אוקיי, סליחה רגע.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
באיזה זחיחות אתה מדבר. איזה זחיחות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
באמת, יש פה כל כך הרבה אנשים שרוצים להגיב לך. ואני באמת מבקשת, תעשו את זה בצורה מכובדת. אני רק אגיד בשנייה שאין לי מושג מאיפה אתם שואבים את המידע, את האינפורמציה ואת האנרגיות להילחם בתקנת הסובלנות שרק תעזור לבתי הספר. ולא רק לקהילת הלהט"ב. היא תעזור להרבה דברים. באמת, אין לך מה לענות לי. זה נתפס מההיגיון שלי. אבל כמו שאמרתי, אני צריכה לכבד את זה. גלעד?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
תודה. אני אחלק את הדברים שלי לשניים. לצערי, גם בדיון הזה נצטרך לבזבז קצת זמן כדי לענות לחברים שבאו לכאן שלא על מנת לעסוק בנושא לשמו שהתכנסנו. ואז נחזור לעסוק בנושא החשוב.
אין ביניכם לבין ערכי משפחה דבר וחצי דבר. אני אומר את זה לדובר הקודם. מי שבוחרים במשפחה הם אלה שמאמינים שלכל אדם יש את הזכות לבנות משפחה. אתם ארגוני האנטי משפחה. אתם פועלים על מנת לקעקע את המרכזיות של חיי זוגיות ושל הורות בחברה המודרנית.
יש פה צד אחד שמאמין שכל אדם יכול אם הוא בוחר להגשים את עצמו באמצעות חיי זוגיות עם בן או בת הזוג שהוא בוחר לחיות איתם ויש כאן צד אחד שמאמין שבגלל חשיבות חיי המשפחה וההורות צריך לאפשר לכל אדם את חווית ההורות. ויש את הצד שלכם.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
על חשבון - - -
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אדוני, אתה לא מפריע לי. אני לא הפרעתי לך. אתה תיבחר לכנסת, תוכל להפריע לי כמה שאתה רוצה. אתה לא מפריע לי.
אתם לא הצד של בוחרים במשפחה, אתם בדיוק להיפך. אתם הצד שחושב שיש לו מונופול. מונופול על חיי משפחה, מונופול על היהדות, מונופול על המסורת היהודית. ומה שקורה זה שמזיזים לכם את הגבינה. מודיעים לכם 'חברים, אין לכם מונופול'. ואתם האחרונים שתטיפו לנו על יהדות, על חיי משפחה ובטח על סובלנות.
אתה כמדומני לא היית בדיון הקודם או שהיית ולא דיברת.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
הוא לא היה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אבל אני אומר לך דבר מאוד מאוד פשוט. אנחנו גמרנו וסיימנו לשמוע הטפות על סובלנות מאנשים שהם האנטי תזה לסובלנות. כשאתה תיתן לנו לבוא לבית הספר של הילדים שלך לדבר על התפיסה שלנו אנחנו נקשיב לך מדבר על מה קורה בבתי הספר של הילדים שלנו. כשאתה תאפשר לזרמים אחרים של היהדות להיכנס לאולפנות של הבנות שלך ולבתי הספר של הבנים שלך אז אחרי זה אתה תבוא לדבר איתנו.
בבית הספר הממלכתי של הילד שלי, בית ספר ממלכתי כללי, יש לו מורים אורתודוקסים, יש לו מורים חילוניים, יש לו מורות מסורתיות, יש לו גם מורים לא יהודים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
להט"בים.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
נכון. להט"בים, הטרוסקסואליים. הבן שלי לקראת החגים יבקר בבית כנסת אורתודוקסי, ישמע הרצאה מרבה רפורמית, ישמע דברים לקראת החגים מאנשים שהשקפת עולמם חילונית. כך נראה סובלנות.
בבתי הספר של הילדים שלכם זה לא קורה. עד אז וכל עוד אתם דורשים שבחינוך הממלכתי דתי במדינת ישראל לא יהיו מורים חילוניים, שלא לדבר על מורים לא יהודים. קראנו על הזעזוע של ערוץ 14 מזה שבתי ספר ממלכתיים דתיים חס וחלילה המורה לערבית היא ערבייה. כשאנחנו נסיים את הפרשה הזאת שבתי הספר האורתודוקסים במדינת ישראל אין דריסת רגל לא לחילוניים, לא למסורתיים, לא לזרמים אחרים – אז נתחיל אתכם את הדיון מה קורה בבתי הספר של הילדים שלנו. עד אז לא, אנחנו לא מעוניינים לשמוע אתכם.
ומה לעשות שבכל מדד של סובלנות הילדים שלנו מתחנכים בבתי ספר הרבה יותר סובלניים, הרבה יותר פלורליסטיים מבתי הספר, האולפנות והישיבות של הילדים שלכם. אין ביניכם לבין ערכי המשפחה דבר וחצי דבר. אתם ארגונים להרס מרכזיות המשפחה בחברה הישראלית.
עכשיו לדברים באמת החשובים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה לפילוג החברה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
לא להטרלות של הארגונים האלה, שרואים לנגד עיניהם הקלות, שמה לעשות, ב-20 השנים האחרונות אנחנו עדיין מאוד רחוקים מהארץ המובטחת. אבל לאט לאט ובמאבק הרואי של בני ובנות הקהילה הגאה ושל הארגונים ובמאמץ חינוכי חשוב ובהתאם לחוק במדינת ישראל ולמטרות החינוך הממלכתי אנחנו עושים עוד צעד ועוד צעד. המרחק מהארץ המובטחת גדול, ראינו את זה בנתוני הסקר שהזכרת. אבל צריך לדבר על הדברים.
תראו, מה שאמר עמיתי חה"כ דוידסון הוא בעיניי חשוב מאוד. אני לא חושב שנוכל למצות את הדיון היום ואני מבקש ממך יסמין, אני לא חבר ועדת חינוך, למרות שאני בא לפה to rock the boat לא אחת בחוקים אחרים. אבל אני חושב שמה שחברנו סימון העלה הוא מאוד חשוב. יש דבר אחד שבאמת קשור לכניסת ארגוני חינוך מהחברה האזרחית לתוך בתי ספר. וכאן באמת האוטונומיה של הרשות המקומית כרשות חינוך. של מנהלי בתי הספר, של ועדי הורים שמשפיעים דרך תוכנית ההשלמה על מה שקורה. מאוד חשוב. וזה בסדר גמור. אני לא שואף לבוא ולומר שבכל בית ספר ארגון מסוים חייב לפעול.
מה כן? בהתאם לערכי או מטרות החינוך הממלכתי ובהתאם לחובה הפדגוגית ובהתאם לקווים המנחים שיצאו מאגף שפ"י במשרד החינוך ועוגנו בחוזר מנכ"ל. זו המדיניות הרשמית. אנחנו חייבים להיות במצב שבו בכל בית ספר במדינת ישראל, במסגרת מערכי השיעור למיניות בריאה ומעצימה ומערכי השיעור האימננטיים, ההכרחיים בתחום זכויות אדם, דמוקרטיה וסובלנות תהיה התייחסות גם לנושא הזה. וזה דבר שאנחנו, בסדר גמור, לכן אני אומר עוד פעם, ואם צריך שנגיש כאן בקשה מסודרת.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זה דיון נפרד.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
של שליש מחברי הוועדה לדיון בנושא הזה, אנחנו צריכים לעסוק גם בקומה המשלימה של פעילות הארגונים. אני שמח שאנחנו מתקדמים מעט וההבהרה שלכם שזה תקציב לכל תשפ"ה חשובה מאוד ונבדוק שזה אכן כך.
אבל אנחנו נקיים דיון, ניזום כאן דיון עם חברי הוועדה. בקומה הראשונה, בקומה היסודית של מה קורה בתוך מערכי השיעור שלא נתונים לבחירת מנהלי בתי ספר. אנחנו נבקש, כדרך אגב, לראות גם את מערכי הלימודים בבתי הספר הממלכתיים, אבל גם בבתי הספר הממלכתיים דתיים. שהם, גם הם תחת אחריות משרד החינוך. כי דרך אגב, הנתונים על פגיעות בבתי ספר שמגדירים את עצמם כדתיים מטרידים מאוד. ואנחנו נעסוק גם בזה.
משפט אחרון, ברשותך. יש חוק במדינת ישראל, תאהבו אותו או לא. חוק העונשין שמגדיר מה זה פשעי שנאה. חוק איסור אפליה במקומות עבודה, חוק איסור אפליה בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים. אני כבר לא מדבר על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. שאפשר לפרש כך או אחרת. החוקים עצמם קובעים במפורש את איסור האפליה בהקשר של נטייה מינית. והם קובעים את ערכי החינוך הממלכתי. מכיוון שהחינוך הממלכתי במטרותיו, תאהבו את זה אם לא, מכוונים אל עבר החוק הישראלי. לכן אנחנו נעמוד על זה שהערכים הללו של איסור אפליה וסביבה מוגנת לכל תלמיד ותלמידה בישראל יהיו חלק משגרת היום יום בבתי הספר של הילדים שלנו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה גלעד. שלי, את צריכה לצאת? שלי. ואחר כך אני רק אבקש, בגלל שהדיון הזה חייב להסתיים עד 13:30, אז ממש ככה לקצר. בסדר?
<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה גברתי היושבת בראש. אני צריכה לצאת לוועדת כלכלה, אבל היה לי חשוב להגיד ממש בקצרה. קודם כל אני מברכת על הדיון הזה ותודה לחברי יוראי שיזם את הדיון ושעוקב באדיקות ופועל ללא לאות למען הקהילה ולכל הדברים שצריך לטפל בהם. תודה לארגונים שהגיעו. אני ממש מקפידה להגיע לכל הדיונים שקשורים בזה. כי מה שקורה בדיוק עם התקנה הזאת זה רק ממחיש לנו עד כמה אנחנו צריכים להיות על הדבר ולא להרפות.
אבל אני רוצה רק להגיד דבר אחד. כשאני מסתכלת על יוראי, שהוא אבא טרי לילדה מדהימה קטנטנה ומתוקה ששמה נעמי, והיא בת פחות משנה והיא שבתה את לבבותיהם של כולנו, אני מסתכלת עליו ואני מאוד מאוד מתגאה בו כאבא ובמשפחה שצפריר והוא הקימו ביחד. ואני מאחלת לכל ילד או ילדה בעולם משפחה כזאת והורים כאלה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
חד משמעית.
<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>
והלוואי שיהיו כאלה הורים שיחנכו את ילדיהם לאהבת אדם, לסבלנות ופשוט יגדלו אותם להיות אנשים טובים. אני חושבת שזה הבסיס לכל. ואנחנו גאים בך יוראי ומברכים אותך ונמשיך ללוות ככל שיצטרך. והלוואי שלא נצטרך.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אותו ואת נעמי.
<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>
לגמרי. ואנחנו גם מציעים שירותי בייביסיטר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה רבה. אנחנו נעבור שנייה. נמצאת פה אדווה וינטראוב, פה?
<< אורח >> אדווה וינטראוב: << אורח >>
תודה רבה. שמי אדווה, אני ראש צוות להט"ב בהנהגת ההורים הארצית. אני לא אכביר במילים, אני חושבת שמה ששמענו פה והבשורות הן נהדרות. אז אני לא אכנס לתוך זה. וכמובן שאין מקום ללהטופוביה ולשיח להטופובי בשום דיון ציבורי. זה לא משהו שיתקבל.
אני כן רוצה להגיד שהלוואי והתכנים שאנחנו מדברים עליהם בקול קורא יהיו חלק מתוכנית הלימודים הקבועה. הלוואי, וזה חשוב. כל זמן שזה לא חלק מתוכנית הלימודים המעבר הזה של הקול הקורא לגפן הוא בשורה והוא מאוד מבורך. ואנחנו תקווה שבאמת המאבק הזה יגרום לעבודה קלה יותר ויעילה יותר מול התקציבים ומול התוכניות. ובאמת בתי הספר יוכלו בהרבה יותר קלות - - -
<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>
את יכולה רק לחדד את העניין הזה, סליחה? כי אני לא הייתי בטוחה שגפן זה טוב יותר. כי הוא יכול לבחור.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מירב, לא היית פה בהתחלה.
<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>
הייתי בדיון ממש חשוב על דיירי רחוב, סליחה. אבל זה בטוח טוב יותר?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אנחנו נסביר לך, זה צבוע. זה כסף צבוע רק למטרה הזאת. זה לא שזה או זה.
<< אורח >> אדווה וינטראוב: << אורח >>
האם זו הפלטפורמה המתאימה או לא זה יידעו להגיד משרד החינוך, אבל התקציב צבוע.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
רגע, אתם אומרים 'צבוע, צבוע, צבוע'. בסוף הצבוע הזה, בסוף המנהל הוא בוחר כן או לא. נכון? אז גם לפני זה לא היה טוב. זה לא שעכשיו יותר טוב.
<< אורח >> מור נהרי: << אורח >>
אני אשמח להגיד על זה רגע משפט. אני רוצה קודם כל להגיד שהדבר הזה, הבשורה הזאת שמשרד החינוך מביא אותה היום, אנחנו עבדנו עליה שנים ארוכות ואני יודעת שהעבודה של המשרד הייתה שנים ארוכות כדי לתת את הפתרון הזה ואני רוצה לעצור ולהגיד תודה. וזה אני יודעת שהושקעו הרבה משאבים בפיתוח הזה ואני צופה שזה ממש יפתור בעיות עתידיות ויאפשר לתלמידי מדינת ישראל נגישות לתכנים שמבחינתנו הם תכנים מצילי חיים. אז קודם כל אני רוצה להודות על זה.
אני אגיד שמרגע כניסתה של תפיסת הגמישות הפדגוגית הניהולית כל התכנים שהם לא חלק מתוכנית לימודי הליבה הם לבחירת מנהלי בתי הספר. מאז ומעולם הנושא היה לבחירת מנהלי בתי הספר. אני מסכימה אתכם חד משמעית שצריכה להיות פה אמירה חותכת של משרד החינוך.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אז זה כמו שהיא אמרה, שזה יהיה חלק מתוכנית הלימודים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אבל זה לא.
<< אורח >> מור נהרי: << אורח >>
זה השלב הבא.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
נכון. בגלל זה אמרנו שנזמן על זה דיון. זה בדיוק מה שגלעד גם אמר. את סיימת?
<< אורח >> אדווה וינטראוב: << אורח >>
לא, עוד מילה אחת. בהחלט הלוואי וזה ייכנס תחת תוכנית הלימודים, תחת התוכנית המסודרת והקבועה. אני אמעיט אם אני אתחיל לדבר על החשיבות של זה.
אני כן רוצה להגיד מילה, להצטרך למה שחה"כ יוראי אמר קודם, שלהכניס את זה לתוכנית הלימודים, להכניס את זה לגפן, זה חשוב, אבל זה לא מספיק אם לא תיעשה עבודה כדי להוריד את התכנים האלה לבתי הספר. לעודד ואפילו למצוא איזה שהיא דרך כדי שמנהלים באמת יזמינו את התוכניות. שהם ייכנסו התכנים האלה לכל בתי הספר. אם לא נעשה עבודה מעבר לשלב הזה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
זה לא על חשבון משהו אחר? רק שאני אבין.
<< אורח >> אדווה וינטראוב: << אורח >>
לא, לא. חד וחלק זה לא.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זה הצבוע.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אז זה טוב.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני רק אומר לך, כמו שאת רואה יש פה צוות סופר נחוש. אפשר להיות אופטימיים.
<< אורח >> אדווה וינטראוב: << אורח >>
אופטימיות זהירה, כן.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אופטימיות זהירה זה תמיד. סימון?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
כן. תודה רבה גברתי היושבת בראש, יסמין פרידמן. יוראי, כל הכבוד, באמת. כל הכבוד לך. אני גם כן חתום על זה, אבל זה אחריך.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לו ולאיריס.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
יעקב היקר, יעקב? מה שמך, יעקב?
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
מיכאל.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מיכאל. אני רוצה שתהיה איתי, בסדר? אתה יודע, אנחנו ועדת חינוך, תרבות וספורט. בסדר? ואני רוצה לקחת אתכם עכשיו לעולם אחר שנקרא עולם הספורט. בנושא של קהילה גאה. לפני מספר חודשים ישבתי בפגישה עם ספיר ברמן, יוראי היה איתנו בפגישה, שהיא השופטת הטרנסית הראשונה במדינת ישראל. והיא סיפרה לנו מה זה לגדול כילד שחבוי עמוק בתוך הארון בעולמות הספורט. ועל הבושה שהיא חוותה יום יום עם הקללות הנוראיות שכל הזמן אתם שומעים אותם במגרשים. זה דבר שהוא מאוד מאוד נפוץ ואף אחד לא מדבר על זה. וזה בסדר לקרוא כל הזמן 'יא הומו, יא הומו'. וזה כאילו יאללה, בסדר, נו, אז אמרתי 'יא הומו', מה קרה כבר?
אבל הכאב הזה של הילדים כשהם שומעים את המילה הזאת יום יום, שעה שעה כשהם יוצאים למגרשים, אתה יודע מה זה עושה?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זאת מילת גנאי.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
זה גורם להם פשוט לא לבוא לעולמות הספורט בכלל. ואם פעם נעשה סקר נבין שההשפעה הזאת של ההתייחסות לילד או ילדה שנמצאים בארון ושומעים כל הזמן את הקללות הגנאי האלו גורם להם לא להגיע לשם. אנחנו רוצים שיגיעו לשם, כי מגיע להם גם להיות שם. הם כמוך כמוני. זה אתה מסכים? עד פה אתה מסכים?
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
אני אסביר לך משהו.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא, רק תגיד כן או לא. תסביר אחרי זה.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
כי הנחות היסוד שלך הן לא נכונות.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
טוב, אוקיי, אז תן לי לסיים את הטיעון. אני מבטיח, אני יושב פה ושומע, אני חייב משהו לעשות בעולם הספורט בנושא הזה, משהו יותר קיצוני. קיצוני ברמה שבחוק האלימות גם הקללה 'יא הומו' תהיה חלק מחוק האלימות. וחוק האלימות אלה קנסים מינהליים. זאת אומרת שאדם לא יוכל להרשות לעצמו באופן חופשי ככה להוציא את המילים האלה מהפה.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
זה אני חותם עכשיו.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
זה אתה חותם, יפה.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
רק תחשוב איך יוראי יציג את עצמו, כי כל פעם כשהוא יציג את עצמו הוא - - -.
<< אורח >> נגה ארבל: << אורח >>
באמת אתה תטיל קנסות מינהליים על ילדים בכיתה ב'?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא על ילדים, לא על ילדים. זה לא על ילדים, זה על אנשים בוגרים. בואי, אני מזמין אותך למגרש כדורגל ותשמעי איך מדברים ומה אומרים ותביני שזה לא צריך להיות.
<< אורח >> נגה ארבל: << אורח >>
אני שומעת איך הם מדברים והם מדברים רע מאוד.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
אני מסכים איתך, רק תגיד לי איך יוראי יציג את עצמו.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
וזה לא צריך להיות ואנחנו צריכים לפעול בנושא הזה. כן, אני אעשה את זה.
<< אורח >> נגה ארבל: << אורח >>
אתה צודק, אבל אתה גם לא יכול לחוקק שילדים צריכים לישון בין 19:00 ל-7:00.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תציגי את עצמך, כי את, זה לא נרשם לפרוטוקול. היא מעירה הערות, לפחות שנדע מי זאת.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
בואי, אני לא יודע, מה שמך?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
נשמח, ראינו שאת באתר של חושן. נשמח לדעת מי את.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
נגה, אני אגיד לך משהו. אם מאמן, נגה, אני פונה אלייך.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
את בחושן?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני לא יודעת.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אם מאמן של קבוצת ילדים, כן, ילדים בכדורגל, מאפשר יום יום, שעה שעה לשחקנים שמתאמנים אצלו לדבר בצורה כזאת, אז גם צריכים לקחת לו א תעודת המאמן. כי זה לא צריך להיות, זה לא נורמלי.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
חותם, חותם על מה שאתה אומר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא נראה לי שאתם מתווכחים פה על הדבר הזה.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
רק תגיד לי אחרי החוק שלך איך יוראי יציג את עצמו?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
מי זה הארגון הזה?
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
הוא הרי יעמוד לדין על זה שהוא קילל את עצמו.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני רק מסיים, אני רוצה להגיד לך, מיכאל.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
אני בעד החוק הזה, אבל תחשוב על יוראי.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מיכאל, לסיום אני רוצה להגיד לכם, לגוף שאתה מייצג ולמה שקראתי באתר שלכם, שאתם גוף חשוך, חשוך. לא רלוונטי למאה, לא לשנה, למאה הזאת. ואתם צריכים להיעלם מייצוג ציבורי כלשהו במדינת ישראל, לא רק בכנסת.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
זה מאוד אינטליגנטי מה שאתה אומר.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
ותקרא טוב טוב את מה שכתבתם אצלכם באתר.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
תתייחס לתוכן של הדברים שלנו, אני אוכל לדבר איתך.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
ואם אתה מסתכל על יוראי חברי ואתה אומר שהוא לא ראוי להיות משפחה במדינת ישראל אז אתם צריכים גם להתבייש וגם להיעלם מהעולם כגוף שמייצג מישהו.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
מאיפה התקציבים של הארגון הזה מאיפה?
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
בית המשפט סובר אחרת ממך.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
מאיפה התקציבים של הארגון הזה? תציגו את הארגון.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
שנייה רגע. לא, אין לנו שום עניין שיציגו.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
אנחנו לא מקבלים ממשלות זרות.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
נכון, לא מממשלות זרות, מהממשלה שלנו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
חברים, בואו נתקדם.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
רבה יותר גרוע.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אנחנו מדברים מעל הראש איך הם מרגישים ואיך הם מרגישים ולי חשוב לשמוע את אחת התלמידות. בבקשה, גל יהב.
<< אורח >> גל יהב: << אורח >>
שלום, אני גל יהב. אני יו"ר ועדת אתיקה ומשפט במועצת התלמידים והנוער הארצית. לפני חמש שנים התחלתי את תהליך היציאה מהארון שלי. מאז היו הרבה שאלות, חלקן חודרניות, חלקן גרפיות מאוד. וגם חלקן מכבדות. ההיכרות הראשונה של יותר מידי אנשים עם הקהילה הייתה אני. וזה מעייף. בגילאים הצעירים האלה להסתובב בעולם ולקבל התייחסות של הסברה. מה אני? מה זה אומר? למה מגיעות לי זכויות בסיסיות כל כך?
ההגעה של ארגוני הקהילה לבתי הספר היא הכרחית. היא מקדמת הכלה וקבלה. הבנה של הצד השני, שהוא הילד השקט בסוף הכיתה או התלמידה שתמיד מאחרת. הצד השני שהם בני נוער כמוני. היא מפחיתה אירועי אלימות כלפי הקהילה, אלו שעלו במאות אחוזים בשנה האחרונה. והופכת את בתי הספר למרחב בטוח. תודה למשרד החינוך שנותן לזה מקום.
ואני אשמח רק להגיד לגבי השמעת דעות אחרות. אני אשמח לשמוע דעה אחרת, אני אשמח לקבל ושיהיה דיון מכיל. אני לא אשמח לשמוע דעה שאומרת שלא יהיו לי זכויות, דעה שמקדמת אלימות, דעה שפוגעת בי ובביטחון שלי במרחב הציבורי ובבתי הספר. יש לי את הזכות המדהימה שתהיה לי משפחה תומכת. לא לכולם יש. בתי הספר צריכים להיות המרחב הבטוח. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בא לי למחוא לך כפיים. את מהממת, את מדהימה. פשוט ככה. ברית הלביאות, יש פה נציגת ברית הלביאות?
<< אורח >> מירב לבני קייש: << אורח >>
נעים מאוד, מירב לבני קייש, מנכ"לית ארגון ברית הלביאות. אז קודם כל אני רוצה להגיד כאמא לבן טראנס, וואי, את מדהימה.
אז אני אומר, קודם כל באמת אמרתי, אני אמא והמשפחה היא ערך חשוב בעיניי. ואני מייצגת פה גם 400 משפחות נוספות שנמצאות בארגון. ומשפחה הוא הערך החשוב בעינינו, כי אנחנו הבאנו ילדים לעולם הזה, בחרנו להביא ילדים לעולם ואנחנו רוצים לתת להם את כל הזכויות שמגיעות להם. ואנחנו רוצים לשלוח אותם למוסדות החינוך הפורמליים והבלתי פורמליים ולדעת שהם פנויים ללמידה. ולדעת שהם פנויים לעשייה ולהתנדבות. פשוט לדעת שהם מגיעים לבית הספר והם במקום בטוח.
וכדי שהם יהיו במקום בטוח, ואנחנו, כמו שחבר הכנסת הרצנו אמר, אנחנו רואים עלייה מאוד גבוהה באלימות נגדם. אנחנו מבינים שצריך להכניס לתמונה הזאת כמה שיותר ארגונים שייתנו את ההסברים. כי בתוך המערכת קשה מאוד לקבל את ההסברים האלה וקשה מאוד גם למחנכים עצמם, אין את הידע המספיק. הצוותים ומערכת החינוך צריכה בעצם לייצר חינוך מערכתי מקיף גם של הצוותים, גם של התלמידים התלמידים, גם של ההורים.
יש איזה שהיא תפיסה שאם באים לדבר על ילדים להט"בים אז כמו שאמרו לי פעם, שהבן שלך לא יסתובב ביותר מידי מקומות, שלא יידבקו. הילדים שלנו הם לא מחלה מדבקת. הילדים שלנו הם הדבר הכי נפלא בעולם. וכך אנחנו רוצים שיתייחסו אליהם וכך אנחנו רוצים שגם הצוותים החינוכיים והתלמידים יתייחסו אליהם ויתייחסו אליהם כאל תלמידים בלי שום קשר.
אני חושבת שהעשייה של מערכת החינוך בשיתוף עם איגי וחושן באמת יכולה ליצור מערכת חינוך מכילה ותומכת עבור כל תלמיד ותלמידה ללא קשר לזהות מינית וללא קשר לזהות מגדרית.
ואני רוצה רגע להתייחס למה שהתחלנו בו את הדיון לפני הדקה הפסקה. אנחנו כמשפחות ליבנו עם כל משפחות החטופים וכל המשפחות בצפון ובדרום. ושיחזור השקט. וישחזרו הביתה בשלום.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אמן. תודה. חה"כ מירב כהן.
<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>
קודם כל אני רוצה להגיד לכם בארגון "בוחרים במשפחה" תודה. תודה על זה שאתם באים, כי אתם משקפים לנו עם מה הילדים הקטנים והצעירים צריכים להתמודד. שאין להם את הכלים. ועבורי, כשליחת ציבור שיש הרבה בעיות במדינה, אתם הסימן בשבילי שזה דחוף ושזה לא פתור. אז אני מודה לכם על זה שאתם תמרור אזהרה עבורנו שאסור להרפות. ואם חשבנו לרגע שזה מאחורינו ושזה כבר ברור שבמדינת ישראל לכל אחד יש את הזכות לחיות ולאהוב ולהיות נאהב – זה לא ברור. וזה חשוב להקשיב להם. זה חשוב לשמוע, כי זה קיים. ולא כדאי לעצום את העיניים. זה קיים ואנחנו צריכים לתת לזה מענה ולכן התוכניות האלה כל כך חשובות.
מנסים להציג את המאבק הזה כמאבק סופר פרוגרסיבי. לא. זה יכול לקרות בכל משפחה. בבית דתי, בבית מסורתי, בבית חרדי, בבית חילוני. אנשים מכל רגע, מכל סוציואקונומי. ואני פה כאמא, כי זה יכול לקרות גם בבית שלי. ואני רוצה שאם זה יהיה הילד או הילדה שלי יהיו להם חיים מאושרים. הם לא יסבלו מאלימות, תהיה להם פרנסה, הם יוכלו לחיות בשלום עם עצמם, להתפרנס. אלה דברים מאוד מאוד בסיסיים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ולהקים משפחה.
<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>
להקים משפחה. אנחנו חס וחלילה לא מטיפים לאף אחד איך לחיות. כל אחד יעשה את מה שטוב לו. אנחנו פשוט רוצים להושיט יד לאנשים שנמצאים במצוקה. ובגילאים הצעירים האלה זה משהו שיכול פשוט לגרום להם להיות עם הראש למטה ולא להיות נאמנים לעצמם כל החיים. וזה גם יכול לבוא בסוף לידי ביטוי בחיים עצמם. אנחנו יודעים שהמון אנשים שנקלעים למצוקה נפשית כזו ולא מקבלים מענה ולא מקבלים עזרה בסוף שמים קץ לחייהם. זה דבר מאוד נפוץ. אנחנו רוצים להושיט יד, עזרה. כדי שכל אחד יוכל לחיות כפי שהוא רוצה. זה מאבק על זכות כל כך בסיסית. והלוואי והייתם רואים את זה ככה, כי אנחנו לא באים להטיף לאף אחד. כל אחד יחיה כפי שהוא רוצה.
ומילה אחרונה על התזמון הנוכחי. המלחמה והנתונים שבאו בעקבותיה דווקא מראים שעכשיו זה יותר דחוף מתמיד. אנחנו רואים שהרבה מאוד אנשים חוזרים אחורנית, חוזרים לארון או משקרים או צריכים להעמיד פנים. ואנחנו יודעים שכאשר אדם עושה שקר בנפשו וצריך להסתיר את הזהות שלו זה תמיד מוביל לדברים רעים. אז עכשיו יותר מתמיד צריך להושיט עזרה ולהציע אותה למי שרוצה, למי שצריך.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה. שוברות שוויון, נעמה?
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
אפשר שארגוני הלהט"ב ידברו לפני שניתן לארגוני המשפחה?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני לא רואה, את לא רשומה לי.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
אני מאיגי.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מה השם?
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
רום, מנכ"לית שותפה של איגי.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
למה קודם? אני ממתינה בסבלנות.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
כי הדיון הזה הוא דיון יזום של חברי כנסת שביקשו אותו בשיתוף עם הארגונים. יש בכנסת, הדיון הזה זה דיון שזומן על ידי חברי כנסת ביוזמת הארגונים של הקהילה.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
אתה שוב ושוב מראה את רמת הסובלנות.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
בעינייך לא, בעיניי כן.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
רגע, רגע, בואו, אם תשמרו על זמן דיבור סביר נשמע את כולם. מה שמך?
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
רום אוחיון, מנכ"לית איגי. הנוער הגאה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אוקיי, אז מיד אחריה, בסדר?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זאת שמקבלת את התקציבי אחרי זה בהכשרות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זאת שמה?
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
זאת שדואגת שנוער להט"ב לא יחוו אלימות ולהטופוביה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
הארגון שמשתמש בנוער בשביל להכניס פוליטיזציה ולפגוע בנוער להט"ב.
<< אורח >> מירב לבני קייש: << אורח >>
הארגון ששומר על הילדים שלנו בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
רגע, חברים.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
הארגון שבזכותו מדינת ישראל מקיימת שוויון, המעט שהיא מקיימת, ומונעת את הקשיים של מדינת ישראל ומשרד החינוך עושה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
רגע, אני רוצה שהכול יהיה לפרוטוקול, חברים. אתם לא מציגים את עצמכם, אז כלום לא לפרוטוקול.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
מעניין מאיפה התקציב שלהם. מאיפה התקציב שלהם אני רוצה לדעת.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן, אני יודעת. אתם מדברים וזה לא בפרוטוקול. והדברים חשובים שיהיו בפרוטוקול, בסדר? אז שוברות שוויון, מי פה משוברות שוויון?
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
אני, אני, נעמה זרביב. זוכרת?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אוקיי, קשה לשכוח. אני חשבתי דווקא שוברות שוויון זה יהיה משהו אחר. היה לי בראש שוברות תקרת זכוכית. חבר'ה, לא שומעים כלום. שתי דקות לרשותך. ואחר כך כל אחד שתי דקות. בסדר? כולם שתי דקות כי אנחנו חייבים לעמוד בזמנים.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
אז מילה אחת, כמו שאמרתי פעם שעברה. כמו שאמרתי פעם שעברה אני חוזרת ואומרת גם עכשיו. המילים שנשמעות פה על סובלנות כמו לא להטרלות שלכם, לא מעוניינים לשמוע אתכם, גמרנו סובלנות. אנחנו נגדיר מהם גבולות הסובלנות. אז אני מציעה שהתקציבים הבאים של סובלנות יופנו אולי לקבוצות שיח. כדאי מאוד שיהיו יותר קבוצות של דתיים חילוניים, דתיים חרדים, כל מיני קבוצות בחברה ולא כל היום רק ארגוני הלהט"ב שמייצרים פה הרבה פחות - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זה לא חייב להיות אחד על חשבון השני. יש מספיק תקציבים. אני יכולה לענות.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
אני יכולה לדבר ברצף?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
שנייה רגע, כן.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
כי אנחנו פשוט רואים מה זה הסובלנות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תסיימי, תסיימי.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אתם הבאתם את חוסר הסובלנות.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
ברגע שישיבה אחרי ישיבה אני מנסה להגיד משפטים וחוסמים אותי בקריאות ביניים או אומרים על הדברים שלי הטרלות, אז אני חושבת שיש פה בעיה בסובלנות. דווקא מצד ארגוני הלהט"ב וכדאי שישאלו את עצמם.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
מה את אומרת.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
מה שאת שומעת.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תנו לה לסיים, בבקשה. לא להגיב, תנו לה לסיים.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
דבר אחר, אני רוצה לנצל את הבמה לדקה שנשארה לי ממש במשפט אחד. פעם שעברה שאלת אותי קצת על הסיפור של החינוך המיני השמרני לעומת הפרוגרסיבי ואמרת לא ידעתי שקיים דבר כזה וכו'. אז כיוון שאני חוקרת את הנושא הרבה זמן, אני רק רוצה להגיד במילה אחת. אני רוצה להגיד במילה אחת. בחינוך המיני הפרוגרסיבי, שיעור ראשון הוא מלמדים את הילדים שיש לכם לחוד משיכה, לחוד נטייה, לחוד זהות, לחוד מין ביולוגי. יש לי על זה לוחות רבים אין ספור. בחינוך השמרני מתחילים מהאחדות, מהזהות של כל אחד, איפה הוא נולד, לאן מטרת חייו.
עכשיו, מה שחשוב לי להגיד כאן מהצד שלי, מאוד תמוה שכל העולם הולך לכיוון אחדות, לחיבור גוף ונפש. אנשים עוזבים טיפולים רפואיים לעומת אלטרנטיביים, אנשים רוצים יותר דיקור, יותר הילינג. ודווקא בחינוך, ודווקא בחינוך הפרוגרסיבי - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בחינוך הפרוגרסיבי, כן?
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
ממליצים לילדים ללכת לפי תחושה עד כדי כריתת איברים על פי תחושתם. שזה, מה לעשות? זה טרנסים.
<< אורח >> נגה ארבל: << אורח >>
אני לא מוכנה לקבל את המשפטים האלה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
מה הדין של כריתת אונה ומצפון?
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
אני מבינה שחבר הכנסת גלעד קריב רוצה להגיע עד כריתת האונה שלי. אוי, זה ממש יצירתי.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
גמרנו להתייחס להטרלות שלכם.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
אני רק אומרת שבעולם בשבו אנחנו מחברים גוף ונפש כדאי שכת, שאנשי הלהט"ב יעשו חשבון לאן הם מובילים - - -
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
כת?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אל תטיפי לנו מוסר.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מה עובר עלייך? מה עובר על בן אדם שמוציא את המילים האלו מהפה? כמה חשוכה את? כמה בן אדם חשוך את יכולה להיות?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
סימון.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
את מדברת על אנשים, הם בני אדם. הם לא חולים. מה עובר עליכם?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
סימון, חבר'ה.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
צורת ההתבטאות שלכם - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
סימון, מירב כהן סופר צודקת. חשוב שנשמע את הדברים האלה, כדי שנבין, זה חשוב שנשמע כדי שנבין כמה אנחנו רחוקים וכמה עוד דרושים תקציבים.
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
אבל אני אגיד שיש פה נוער ושיש נוער שרואה אותנו והמילים האלה הם מילים מסכנות חיים. לקרוא ללהט"ב כת, לדבר על כריתת איברים, להוציא את דיבתנו בצורה כזאת, זה מילים מסכנות חיים.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
מה לעשות? זה מה שאתם עושים.
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
ועז לעטוף את כל זה בשיחה על אחדות, באמת.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תעצרו בבקשה, תעצרו שנייה. את סיימת? משפט סיום בבקשה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
היא מזמן סיימה.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
צורת ההתלהמות לא בפעם הראשונה - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זה מפתיע אותך?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
את מתלהמת ומסיתה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אנחנו מתלהמים נגד התרת הדם שלכם וגמרנו לשתוק להסתה שלכם. ואת לא תקראי כת לחברי כנסת ולארגונים כאן.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
משפט אחרון.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
וכשתעשי כן נתלהם נגדך.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
נגמרה זכות הדיבור שלך.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
זה שאת מדברת בכזה שקט לא הופך אותך לנאורה יותר.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
את לא תקראי לא לקהילה הגאה, לא לציבור הפרוגרסיבי.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
סיימת. את סיימת.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
רק להגיד שפעם שעברה - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא, לא, את סיימת גברת. את סיימת.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני לא מצליחה, אנחנו סיימנו. שנייה. אני רק אעיר הערה סופר קטנה, שאין לי מושג איך את מצפה אחרי הדברים הסופר קשים ונוראיים שאת אומרת שלא תהיה התלהמות. לא ברור לי. אבל בסדר.
אנחנו עוברים לארגון הבא, ארגון איגי, בבקשה. שתי דקות בבקשה. תנסו לא להתפרץ לדברים, חשוב לי שישמעו את כולם.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
מה כל כך מצחיק? למה אתם כל כך זחוחים?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כי הם באו להפיץ פחד ושנאה והם הצליחו להפיץ פחד ושנאה. סוכנת הומופוביה ואלימות.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
וגם מה עוד אתה רוצה להגיד? אמרו עליי נאצית, משיחית, מה עוד?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
לא, זה לבזות את מושג המשיחיות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
הדברים שלך לא חוסים תחת חופש הביטוי. את הומופובית.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
את לא משיחית, את קנאית ואלימה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אתם מפריעים לאיגי לדבר. תנו לאיגי בבקשה. גם את, בבקשה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
את סיימת לדבר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תני לאיגי לדבר.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
זה נפלא לראות את הסובלנות שלכם.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
רק תציגי את עצמך שם מלא בבקשה.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
רום, מנכ"לית שותפה של איגי, ארגון הנוער הגאה. אנחנו ראינו כאן דוגמה לנתונים שיוראי הקריא מתוך סקר האקלים שפרסמנו ממש אתמול עם נתונים. אנחנו היחידים שאוספים על נוער להט"ב בישראל. והמדגם שלנו הוא המדגם הגדול ביותר. הוא כולל 1,500 תלמידים ותלמידות גאים מחטיבות ותיכונים בארץ. וראינו דוגמה קטנה לאיך נראה יום בחיים של נער או נערה להט"בית.
מדינת ישראל לא רוצה להתמודד עם זה. משרד החינוך יש לו התקדמות גדולה ובאמת תודה לאיריס על העבודה שהיא עושה. לצערי עדיין יש פער עצום שהוא אפליה. זה לא שאלה של נישואים, זה לא שאלה של זכויות משפחה. זה פשוט חיים יום יומיים ופחד וחרדה ואלימות שחווים נוער להט"ב. 92% מהם שומעים על בסיס יומי את דברי השנאה וההסתה שכרגע ראינו את הדוגמה שלהם מאנשים בוגרים. אז רק תדמיינו מה זה שבני נוער עם פחות רסן על הפה מצליחים להגיד את זה. אולי הם מקבלים דוגמה מכמה מבוגרים שהם מראים איך מדינת ישראל יכולה לרדת לטמיון, להפוך להיות אנטי יהודית ואנטי דמוקרטית כמו התכנים שהארגונים שלכם מקדמים.
אבל 15% מהם חווים הטרדה. הם חווים פי שתיים אלימות משאר התלמידים שלהם בכיתה. אחד מתוך ארבע יגיד שאין אפילו מורה אחד בבית הספר שיש לו למי לפנות אליו. רובם יפנו לרכזת בגלל שהם יודעים שהם לא יקבלו יחס הולם. ויש פי שתיים שמועות שנפוצות מהם בבית הספר. מאז המלחמה אנחנו רואים ירידה בתמיכה של מורים, בתמיכה של חברים אחרים ללימודים. ויותר שחוזרים לארון, כמו הנתונים שיוראי הקריא. לא רק שלא אוספים את הנתונים האלה כי הם מצערים, המשמעויות שלהם זה דם על הידיים של הארגונים האלה וזה דם על הידיים של כל מי שעומד מנגד. לא תעמוד על דם רעך זה נכון על חטופים, זה נכון על בני הנוער שלנו שהדרישה הכי בסיסית מבית הספר והחובה שלו היא לשמור על זה שהילדים ייכנסו אליו וייצאו בריאים, חכמים יותר ומוכנים לעתיד.
איזה דור של ילדים גדל בבית ספר כאשר 92% שומע כל יום 'קוקסינל' ו-'הומו' כקללה? מי יכול לגדול ככה להיות אזרח מודע - - -
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
אל תסתכלי עליי, כי אצלנו - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אל תפריעי לה.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
אצלנו יש לו לאן ללכת.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
סליחה, אל תפריעי לה.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
אצלך שולחים לטיפולי המרה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לאן את שולחת אותו? לאן את שולחת את הילד ההומו? לטיפולי המרה את שולחת אותו. את שולחת אותו לטיפולי המרה. הנה, תקראי את האתר שלהם.
<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>
לא. לכל ילד אצלנו יש מענה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אתה אומר דברים לא נכונים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני מבקשת ממך לא להפריע.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
בדיונים הקודמים הושוו כאן נוער טרנסי לחתולים. כאן הבחורה שמצלמת אולי זוכרת, כי היא זאת שאמרה את זה. חתולים, פיצות וכריתות איברים, זה רק מעט מהנוער הלהט"ב צריך להתמודד איתו. יש לי סרטונים של זה. מדובר באפליה לגמרי. אנחנו עוסקים פה בתיקון אפליה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לימור, זה מה שהיא אמרה מולי.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
ובהחזרת המצב למוטב.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
היא השוותה להט"בים לחתולים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כולנו היינו, זה מצולם.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
כולנו היינו, זה מתועד. זה נמצא באינטרנט. אחד הדברים שהקדמה הביאה הוא אינטרנט. אני יודעת שאתם לא מקבלים את הרעיון של קדמה, אבל כן יש מקומות שבהם דברים מתועדים, גם האמירות הנאציות שלכם אוקיי?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
והאמירות שלך?
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
אנחנו מנסים לתקן.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
לא, זה לא מקובל.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
אנחנו מנסים לתקן אפליה.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
זה לא מקובל.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
כשמדברים איתי על כתות וכריתת אברים ומשתמשים בטיעונים ביולוגיים נגדי, אז לצערי זה מזכיר משטרים אחרים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מה לא מקובל אלמוג? מה לא מקובל, מה קרה?
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
- - - בחורה שכרתו את אבריה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
את באה עכשיו ואת מתערבת.
<< אורח >> מיכאל פואה: << אורח >>
אני מלווה עכשיו בחורה שכרתו את איבריה, היא לא קיימת במציאות. היא פשוט נעלמה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא כרתו לה שום איברים, עשו לה התאמה מגדרית. לא כורתים איברים, עושים התאמה מגדרית.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
סליחה. די, די. משפט סיום בבקשה.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
אנחנו מתמודדים עם כמויות מטורפות של פגיעה עצמית, דיכאון וחרדה שנולדים בעקבות הפעולה של הארגונים האלה. והעובדה שהיום אין שוויון בתוך בתי הספר בישראל.
אנחנו מבקשים שמלבד התקנה שהשינוי הבירוקרטי שלה הוא מבורך, להצליח להבין מה עושים עם התקציב שנשאר מתשפ"ד כי נשאר תקציב מתשפ"ד. רק אנחנו העברנו רק חצי מהסדנאות. אנחנו מבקשים להבין איך אפשר לחייב צוותי מורים לעבור הכשרה, כי קודם כל כדי לייצר את המרחב הבטוח בבית הספר. מורים יהיו חייבים לקבל הכשרה למה הם עושים כשהם רואים ושומעים אלימות. זה לא וולונטרי, זה לא לבחירתם. ו-70% מהנוער אומר שבית הספר שלו לא משתף פעולה ו-80% גם אומר שאין להם נגישות בכלל למידע.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני מסכימה איתך. רק אני לא יודעת אם הקשבת שעדיין אפשר לנצל את התקציב של 2024.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
זה לא נאמר באופן מפורש כששאלנו את זה באופן מפורש.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זה נאמר עכשיו באופן מפורש.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
אם זה נאמר, אני שמחה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
עד דצמבר ואחרי זה הכסף חוזר לאוצר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מדצמבר יש לך תקציב של 2025. אנחנו נבדוק כמובן מה נעשה עם העודפים והאם זה עובר.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
ולאמץ כחוזר מנכ"ל את הקווים המנחים ששפ"י הוציאו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
חברים, אנחנו בגלישה מאוד רצינית, לכן הדובר האחרון יהיה יובל גת, הורה. יובל פה? אתה הורה של?
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
הורה של ארבעה ילדים. עכשיו אני יכול לדבר?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן. יובל, יש לך, בבקשה דקה. בבקשה. ואחר כך גלעד רוצה להוסיף ממש עוד מישהו? לימור, את רוצה להגיד בקצרה משהו? למרות שלא היית בדיון.
<< אורח >> לילי הלפרין: << אורח >>
אני נרשמתי באינטרנט.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
את יודעת שזה הסתדר עם התקנה?
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני אחר כך אעדכן אותך אם תרצי. כן? שישים שניות. בבקשה תשמרו על מסגרת הזמן.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
במסמך שהוגש לכנסת על ידי האגודה למען הלהט"ב חושן, איגי ומעברים, לפני מספר חודשים, הם מבהירים מה בעצם הכוונה שלהם בסובלנות. מאשימים באפליה מוסדית אם בנים לא יכולים להשתתף בשיעורי ספורט של בנות או בשירותים של בנות.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
מי אתה? סליחה, סליחה, אני לא יודעת - - -.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
הוא הורה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
הוא מגיע מטעם ארגון.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
לא יכול להיות, אנחנו צריכים - - -
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
יסמין, הוא הגיע מטעם ארגון.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
גם אם זה לא מוצא חן בעינייך.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
רגע, די כבר. תנו לו לסיים את הדברים. מה ביקשתם לדעת? מי הוא?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
הוא מגיע מטעם ארגון.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, הוא לא מארגון.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
יסמין, הוא מגיע מטעם.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
השם שלי זה יובל גת ואני הורה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אתה שייך לאיזה שהוא ארגון?
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
אני הורה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
הורה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אתה לא שייך לאף ארגון מפה?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, הוא לא שייך.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה שאתה הורה זה לא סותר את זה שאתה מגיע מטעם ארגון.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
סליחה, מה זה האימה הזאת? סליחה, תנו לו לדבר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לימור.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
לא, זה לא יכול להיות שיש - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לימור, אני אשמור על זכות הדיבור שלו. בסדר? תסיים, 60 שניות.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
בדיון שבו המסמך הזה הוגש איגי הביאו נציג שלהם לדבר. שמו היה שחף.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
שמה. היא הייתה נערה ושמה היה שחף.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לדבר בפני?
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
לדבר בפני הוועדה המיוחדת לזכויות הילד לציון - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אה, ועדה פה בכנסת. אוקיי.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
כן. אוקיי. הוא ציין שהוא מדריך.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
היא.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
היא, היא. קיבל גישה - - -
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
היא קיבלה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
בבקשה תכבד אותה.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
קיבל גישה לטיפולים להמרה מגדרית.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
היא קיבלה. היא גם סיפרה כמה זה הציל את החיים שלה.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
אמר גם - - -
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
היא אמרה.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
אמר גם.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זה לא יכול להיות. אתה לא תמשיך לדבר אם תמשיך לגדף את הבחורה שדיברה. אני לא מצליח להבין.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אדוני, לא נעים לה אם היא רואה את זה שאתה מתייחס אליה כגבר, כי היא אישה. היא מתייחסת לעצמה כאישה.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
אתם ממשטרים לי את השיחה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה לא נעים לנו - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זה לא מעניין אותי מה לא נעים לך. תהיה לך זכות דיבור תדברי.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אתה לא תבזה את כבודה.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
אתם משתיקים אנשים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זו בעיה שלך, לא של אף אחד אחר.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
תכבד את הבחורה, נקודה.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
מה ששחף - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אתה לא תבזה את שחף וגם אם זה - - -
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
מה ששחף אמר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא, ממש לא.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, לא, לא.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אתה לא תמשיך לדבר, אתה לא תמשיך לבזות את שחף.
<< אורח >> רום אוחיון: << אורח >>
יסמין, תחדלי את זה, זה ממש ביזוי של נערה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אתה לא תבזה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אנחנו סוגרים את הדיון, אני קוראת סיכום.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אתה אדם בזוי.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא הבנתי, נהנית מזה? נהנית מזה?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
שנייה רגע.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
נהנית מזה?
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
ההשתקה הפשיסטית שלך לא נהניתי.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
נהנית מלהעליב ילדה במדינת ישראל, איזה מן אבא אתה?
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
וזה שרום אוחיון מדברת - - -
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
איזה מן אבא אתה?
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
ועושה את אותם דברים?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תכבדו את המקום בו אתם נמצאים, תנו לי לסגור את הדיון שנייה בצורה מכובדת. כי מגיע גם תודה לחלק מהאנשים. ותנו לי לפחות לומר את זה.
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון. הוועדה שולחת תנחומים למשפחות החללים ואיחולי החלמה מהירה לפצועים ומתפללת ומקווה לחזרתם לשלום במהרה של כל החטופים והחיילים.
הוועדה קובעת שלכל תלמיד ותלמידה יש מקום במוסדות החינוך תוך צדק, שוויון וללא אפליה. הוועדה רואה חשיבות רבה בפיתוח סובלנות בקרב ילדים ובני נוער במערכת החינוך. הוועדה מברכת את משרד החינוך על פרסום קול קורא היום.
הוועדה דורשת ממשרד החינוך לפרסם את הקול הקורא בתאריך קבוע בכל שנה. הוועדה רשמה לפניה כי משרד החינוך התחייב שהתקציב שיעמוד לטובת חינוך לסובלנות עבור שנת הלימודים תשפ"ה לא יפחת מ-3 מיליון שקלים.
הוועדה דורשת ממשרד החינוך לספק מרחב בטוח לתלמידים הלהט"בים ולוודא שבכל בתי הספר יתקיימו שיעורים של סובלנות וקבלת האחר.
אני רוצה להודות באופן אישי לאיריס. אני יודעת שקשה, אני יודעת שמסובך, אבל אני יודעת שאת עושה כל מה שאפשר כדי לעזור לנו יחד עם ארגונים לפתור את הבעיה הזאת.
אני קוראת לכל הארגונים שהגיעו לכאן כדי לציין את מורת רוחם מהתקציב הזה, תעשו באמת חשבון נפש עם עצמכם. אתם מוציאים אנרגיות על דבר שבעיניי, בטח בעת הזו, הוא כל כך מיותר. והלוואי ותפנו את האנרגיות האלה, אני מזמינה אתכם להצטרף אלינו למחאה לחזרת החטופים כל מוצ"ש ובאמצע השבוע.
תודה, הדיון נסגר.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:39. << סיום >>