חומר רקע
1
כ
"ז סיון תשע"ח
0
1 ב יוני2018
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
רקע
לדיון בוועדת החוקה
חוק ומשפט הקבוע ל
יום
11.6.2018
ב
הצעת חוק
חוזה הביטוח (תיקון–
בחינת
סבירות פעולות מבטח, העברת נטל ועיצום כספי), התשע"ו–
2016
בפני הוועדה
הצעת חוק פרטית של
חה"כ/שרן השכל וחברי כנסת נוספים (פ3347/20
)
–
להכנה לקריאה
הראשונה
, בה מוצעים תיקונים לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-
1980
"(חוק חוזה ביטוח )"
ותיקון לחוק הפיקוח
על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-
1981
"(חוק הפיקוח)"
.
ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק (החלטה מיום11.12.2016
) בתנאי שההצעה תמתין
להצעת חוק ממשלתית שתוגש בנושא או לתקנות שיוגשו על ידי משרד האוצר, והיא תוחזר לוועדת השרים
.לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה
מטרת ה
צעת החוק,, לפי דברי ההסבר להעלות את רמת ההרתעה כלפי חברות ביטוח
מפני עיכוב בתשלום
.תגמולי ביטוח ומפני דחיית תביעות מוצדקות
זאת, מוצע להשיג ת
וך שימוש ב-3
:כלים שונים
1.
העלאת סטנדרט ההתנהגות הנדרש ממבטח כשהוא בוחן תביעות לתשלום תגמולים.
מוצע לעשות זאת
באמצעות חיזוק היסוד האובייקטיבי של מבחן "תום הלב" של המבטח בבחינת בתי המשפט
(סעיפים1 ו-
3
)להצעה .
בהצעת החוק מוצע לתקן את סעיפים27
ו-
28
:לחוק חוזה הביטוח באופן הבא
27
.
המועד לתשלום תגמולי הביטוח: תג
מולי הביטוח ישולמו תו ך30
ימים מהיום שהיו בידי
המבטח המידע והמסמכים הדרושים למבטח הסביר
לבירור חבותו, אולם תגמולי ביטוח
שמבטח
סביר היה סבור
שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך30
ימים מהיום שנמסרה למבטח
תביעה לפי סעיף23
.(א), והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים
28
.א ריבית מיוחדת :מ בטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח
שלא היו שמבטח
סביר היה סבור שהם אינם שנוי ים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף
27
,
יחייבו בית המשפט, ולעניין מבטח כאמור בביטוחים שאינם ביטוחים אישיים–
רשאי בית
,המשפט לחייבו
בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי עשרים מן הריבית הקבועה
בהגדרת הפרשי הצמדה ו
רי בית שבחוק פסיקת
ריבית והצמדה, תשכ"א-
1961
,
ולעניין מבטח
בביטוח סיעודי–
יחייבו כאמור בשיעור שלא יפחת מפי עשרה מאותה ריבית, אלא אם כן החליט
בית המשפט לקבוע שיעור נמוך יותר, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הריבית המיוחדת תחושב
על
תגמולי הביטוח האמורים ועל תוספת הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף28
, מהמועדים
בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל; הריבית המיוחדת תשולם בנוסף לריבית האמורה
בסעיף28
.
לע "נין זה, "ביטוחים אישיים– ב
יטוח חי
י
ם, ביטוח תאונות א ,ישיות
ביטוח מפני מחלות
ואשפוז, ביטוח לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-
1970
,
ביטוח רכב
.(רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות
2
סעיף
27
לחוק חוזה הביטוח
קובע סד זמנים קצר לתשלום תגמולי הביטוח (
30
)יום , במטרה לצמצם ככל
.שניתן את המצוקה הכלכלית של המבוטח בתקופה שבין קרות מקרה הביטוח לבין התשלום
סעיף28א מסמיך את בית המשפט
לפסוק"ריבית מיוחדת", אם מבטח לא שילם את תגמולי הביטוח שלא
היו שנויים במחלוקת בתום
לב במועדים הקבועים בסעיף27
.לחוק
ההסדר
הקבוע ב
סעיפים אלה במשולב מגדיר הן
את הסטנדרט
הנדרש ממבטח (תום לב
בתשלום
,)התגמולים
והן את הסנקציה שניתן להשית עליו בשל הפרתו–
.בגובה הריבית המיוחדת
כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת החוק, הדיון המרכזי בפסיקה בסעיף28
א האמור מתמקד ביסוד תום
,הלב של המבטח
אך אין מקרים רבים שבהם נפסק שחברת הביטוח פעלה בחוסר תום לב
ברמה כזו
שמצדיקה פסיקת ריבית מיוחדת.
כך למשל, אחת הגישות לבחינת תום הלב בפסיקה נוקטת במבחן שקשה
לפיו להוכיח חוסר תום לב של המבטח: לפי אותו מבחן ניתן דגש רב על אמת מידה סובייקטיבית ועל בחינת
הלך נפשו של המבטח בדחייתו את
" התביעה. כך נפסק, כי יש לשמור את השימוש בפיצוי העונשי רק לאותם
מקרים מיוחדים ונדירים בהם הוכח באופן ברור חוסר תום לבו של המבטח בסירובו לקיים את חיובו ,אף
שעל פי מבחני תום הלב החיוב לשלם את תגמולי הביטוח לא אמור היה להיות שנוי במחלוקת באופן
אמיתי."
1
לפיכך מוצע בהצעת החוק לחזק את הפן האובייקטיבי של בחינת בתי המשפט את התנהגותו של המבטח ,
ובכך להעלות את סטנדרט ההתנהגות הקיים.
יוער כי התיקון המוצע בסעיף3
להצעת החוק–
להעלות את שיעור
הריבית המיוחדת שבס עיף28א ל-
20%
–
'תוקן בתיקון מס8
לחוק חוזה הביטוח משנת2016
.
לדיון : האם
י
ש תועלת רבה בהוספת יסוד של סבירות
)"("המבטח הסביר
על גבי המבחן של"תום לב"
?
מבחן
תום הלב כולל ממילא
גם הוא יסודות אובייקטיביים, מו כיוון
שגם הסבירות נבחנת בד יעבד על ידי בית המשפט
– השאלה
האם יהיה בכך כדי
לש
נות את התוצאה?
2.
העברת נטל ההוכחה למבטח ,כך ש
בתביעות
,מסוימות
נטל ההוכחה
להראות שפעל בתום לב
וכפי שמבטח
סביר היה פועל יוטל עליו
(סעיף2
.)להצעה
בהצעת החוק מוצע להוסיף את סעיף27
א לחוק חוזה:הביטוח
לדיון: מוצע לשקול
?האם קיים כאן צידוק להעברת נטל ההוכחה
נטל
ההוכחה בתביעות אזרחיות הוא על התובע, בשל הכלל הידוע "המוציא מחברו עליו הראיה". בהצעת החוק
מוצע כי בתביעות בהן נטען שהמבטח לא שילם את תגמולי הביטוח כחוק, נטל ההוכחה יעבור לנתבע, שיצטרך
.להוכיח כי פעל בסבירות ובתום לב
קיימים היום בדין חריגים לכלל הרגיל של
נטל ההוכחה . למשל, בדיני נזיקין, אם הנתבע גרם לתובע "נזק
"ראייתי (
כלומר– שהתנהגותו של הנתבע מנעה מהתובע את היכולת להוכיח את תביעתו)
עובר נטל ההוכחה
1 רע"
א2244/04
ר.ד משקאות גורמה בע"מ נ 'אליהו חברה לביטוח בע"מ ,פיסקה 6 (
2004
.
1.12
)
; יצוין כי יש גם גישה נוספת בפסיקה
לפיה קל יותר להוכיח חוסר תום
לב של המבטח, מאחר שהיא בוחנת גם את נקודת מבטו של המבטח בדחיית התביעה אך גם את
הענייניות ואמיתות הטענות שעל בסיסן התקבלה
החלטתו– "מספיק שהמבטח יציג טעם לסרובו לשלם את תגמולי
הביטוח", ולצד
זאת על הטעם להיות "ענייני ואמיתי" (מבחן סובייקטיבי ואובייקטיבי משולב
). ראו ע "א4819/92
'אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח' נ
,ישר(פ"ד מט2
,)
749
,
778
(
1995
.)
27
.א נטל ההוכחה :
בתביעה של מבוטח נגד מבטח בשל הפרת הוראות סעיף27
, תהיה חובת ההוכחה על
.המבטח כי פעל כפי שמבטח סביר היה פועל וכי התגמולים שלא שולמו היו שנויים במחלוקת בתום לב
3
.לנתבע
כלל נוסף הוא "הדבר מעיד על עצמו" שבסעיף41
לפקודת הנזיקין, לפיו בתביעת נזיקין שבה "לתובע
לא היתה ידיע ה או לא היתה יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי
הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק
מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה –
על
."הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה
המשותף לחריגים אלו בדיני
נזיקין, הוא שבכולם המזיק נהנ ,ה מגישה נוחה יותר לראיות, וכן
המזיק
באותם מקרים הוא באופן טבעי המונע
.היעיל יותר של הנזק2
לעניין
נטל ההוכחה בתביעת ביטוח–
,מצד אחד
המצב
אינו דומה
למצבים שתוארו שבהם מועבר הנטל
בדיני
נזיקין מהתובע לנתבע,
מאחר
ש המידע על אירוע הנזק מצוי דווקא
בידי המבוטח –
שהוא
התובע ,. מצד שני
?ניתן לשאול האם פערי הכוחות עצמם מצדיקים העברה כזו של הנטל
3.
הטלת עיצום כספי על חברת ביטוח מקום בו היא הפרה את חובתה לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח
במועד הקבוע בחוק חוזה הביטוח (סעיף4
.)להצעה
מוצע לתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-
1980
:
לדיון :
האם הוספת עיצום כספי היא כלי מתאים להתמודדות עם הקשיים
בשוק הביטוח
שעליהם מדובר בהצעת
החוק ?מצד אחד , קיים היגיון במתן "שיניים" חדות יותר לרגולטור שיוכל לסייע למבוטחים בשל פערי
.הכוחות בינם לבין חברות הביטוח כן ניתן לציין שהסדר של עיצום כספי עשוי להביא לציות מדוקדק יותר
.מלכתחילה של חברות הביטוח להוראות החוק, דבר שימנע את הצורך בהתדיינויות עתידיות
מצד שנ
י ,
יש
גם חסרונות בבחירה בכלי של עיצום כספי –
א.
העיצום הכספי שמושת על המבטח
מ
שולם לאוצר המדינה, ולא למבוטח.
ב.
הליך הבירור שקודם
להטלת עיצום כספי
לא נועד לה
תמודד עם מקרים שדורשים בירור עובדתי מורכב
(
לרוב במקרים
ע
ובדתיים מורכבים
הרגולטור
ממלי)ץ לפונה להגיש תביעה לבית המשפט.
מוצע לדון ב כלל .שהפרתו תוביל להטלת עיצום כספי :ההתלבטות בהקשר זה
מצד אחד ,
מאחר שמדובר
,בעיצום כספי, שהוא מנגנון מינהלי
הכלל צריך להיות מאוד פשוט, כך שיהיה ברור לגמרי מתי הוא מופר
(
כך למשל–
כבר היום סעיף92א(א) לחוק הפיקוח קובע כי ניתן להטיל עיצום כספי אם
המבטח מפר את
חובתו לפי סעיף2(א) לחוק חוזה הביטוח למסור למבוטח העתק של הפוליסה בכתב . החובה כאן היא פשוטה
)וברורה. מצד שני ,כדי שהעיצום הכספי יהיה
,משמעותי ואפקטיבי צוי ר שיקיף את מרבית המקרים
שבהם מופרים כללי הפוליסה או החוק על ידי חברת הביטוח . קביעת כלל מסוג זה בתור עיצום כספי מעלה
.קושי בשל עמימותו והקושי באכיפתו באמצעות מנגנון מינהלי
כפתרון ביניים, ניתן להוסיף לחוק הוראות ברורות יותר שיתייחסו באופן נקודתי למקרים שונים
ו שניתן
יהיה .להטיל עיצום כספי על הפרתן
למשל, ני
תן לקבוע הוראה לפיה
מבטח ימסור למבוטח תשובה
בכתב
לתביעתו, שבה יפרט את כל הנימוקים העובדתיים והמשפטיים ששימשו יסוד להחלטתו הן לעניין החבות
והן לעניין גובה התגמולים , תוך התייחסות מפורשת
לנתוני מקרה הביטוח של המבוטח.
2
,אריאל פורת
דיני נזיקין ', כרך א275
.
92א)(א.
הפר אדם את הוראת סעי
ף פים 2
)(א ו-
27
לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-
1981
, או הוראה
מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט בתוספת השלישית, רשאי
הממונה
להטיל עליו עיצום כספי לפי
.הוראות פרק זה, בסכום כמפורט לגביו בתוספת הרביעית