חומר רקע

תאריך:28.1.2018 מספרנו: כנסת - 2018 לכבוד ח"כ יפעת שאשא-ביטון יו"ר הוועדה לזכויות הילד כנסת ישראל הנדון: מעקב, פיקוח, בקרה, ליווי וסיוע באימוץ שלום רב, לבקשת הוועדה להלן התייחסותנו לשאלת המעקב הפיקוח והבקרה על האימוץ; סעיף 16 לחוק האימוץ קובע: "האימוץ יוצר בין המאמץ ובין המאומץ אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים ובין ילדיהם, ומקנה למאמץ ביחס למאומץ אותן הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם; הוא מפסיק את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו והסמכויות הנתונות להם ביחס אליו". משמעות סעיף חוקי זה הינה כי הקבלה מלאה של ההורות המאמצת להורות "רגילה", הורות בה להורה הזכויות והחובות המלאות כלפי ילדו. האימוץ איננו השמה חוץ ביתית של קטין באחריות ופיקוח של המדינה, אלא יצירת משפחה בעלת אוטונומיה ככל משפחה אחרת. על פי החוק, על המדינה לכבד את האוטונומיה ההורית והמשפחתית. אין לרשויות הסמכות להתערב בחיי המשפחה אלא לבקשת ההורה או במצבים בהם נמצא כי הילד נמצא במצב של סיכון או סכנה, אז התערבות המדינה תהיה במסגרת המחלקה לשירותים חברתיים והפעלת חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך - 1960 במקרה הצורך. האימוץ הינו פתרון מיטבי עבור קטין שאינו יכול לגדול בבית הוריו והצפי הוא כי למרות עזרה להורים, חוסר המסוגלות של ההורה לא ישתנה. האימוץ בשונה מהשמה חוץ ביתית זמנית (אומנה, פנימייה, משפחתון וכו'), הינו מענה של קביעות, ומחויבות הורית ומשפחתית מלאה, יציבות אשר מעניקים לילד תחושת בטחון ושייכות. בכך יחודו של האימוץ על פני סידורים אחרים. על יתרונות האימוץ לעומת הסידורים האחרים מצביעים מספר רב של מחקרים וביניהם, הסקירה (2011) של הד"ר תרצה יואלס, פסיכולוגית התפתחותית ומומחית לגיל הרך מאוניברסיטת חיפה, המציגה מחקרים העוסקים בהשוואה בין אומנה ארוכת טווח לאימוץ. המחקרים מצביעים על כך שבמגוון תחומים, מצבם של ילדים שהושמו במסגרת של אימוץ טוב יותר מזה של ילדים שגדלו באומנה (גם באומנה ארוכת טווח); החל מהטיפול הרפואי שהם מקבלים במשפחה המאמצת וכלה במחקרים על חוויית ה-well being בבגרותם. בוגרים שעברו אימוץ מדווחים על רווחה רגשית גבוהה יותר לאין ערוך משל בוגרים שגדלו במשפחות אומנה. בשונה מהורות ביולוגית, נדרשת בחינה מדוקדקת של המועמד לאימוץ, הכנה לקראת ההורות המאמצת, התאמה מיטבית בינו לבין הילד הספציפי המעומד לאימוץ וליווי ותמיכה למשפחה לאורך שנות האימוץ. באימוץ, המעקב, הפיקוח, הבקרה והסיוע למאומץ ומשפחתו ניתנים לפיכך תוך איזון בין הוראת סעיף 16 לחוק האימוץ, לבין ההכרה של המדינה בצורך ובזכות של המשפחה המאמצת והמאומץ לקבלת סיוע וליווי. כאמור לעיל, משעה שניתן צו האימוץ למשפחה, לא מדובר עוד בהשמה חוץ ביתית באחריות ופיקוח של המדינה, אלא במשפחה בעלת אוטונומיה ככל משפחה אחרת. המעקב במהלך השנים נעשה באמצעות סיוע הניתן למשפחות. סיוע המאפשר ומחייב את המשפחות לקשר מעת לעת עם השירות . הליווי נעשה גם בכל אותם מקרים בהם נקבע ע"י ביהמ"ש כי האימוץ יהיה אימוץ פתוח, אימוץ בו נשמר קשר בין המאומץ לבין מי ממשפחתו. האימוץ נחלק לארבע תקופות: אבחון והכשרת המועמד לאימוץ, ההתאמה בין הילד ובין משפחתו וההשמה של הילד, תקופת המבחן טרם קבלת צו האימוץ, ולאחר צו האימוץ. כל שלב מתאפיין במעקב, פיקוח וליווי שונים. להלן הפירוט: אבחון והכשרה להורות מאמצת: בשונה מהורה ביולוגי ולאור מחויבות המדינה לקטין הנמסר לאימוץ; מועמד לאימוץ עובר אבחון לצורך בחינת כשירותו לאמץ. ע"ס האבחון מתקבלת החלטה האם לאשר או לדחות את בקשת המועמד לאמץ. לאחר אישור המועמדות לאמץ, על המועמד לעבור קבוצת הכנה להורות מאמצת. במהלך קבוצת ההכנה נחשפים המועמדים למורכבות האימוץ, לפרופיל הילדים הנמסרים לאימוץ, לקשיים שצפויים להיות לאורך השנים, והאפשרות להיעזר ולפנות לשירות למען הילד לאורך כל שנות האימוץ. למרות שהקבוצה מתבצעת בפועל לאחר אישורו של המועמד, מאפשרת הקבוצה התרשמות נוספת מהמועמד ובמידת הצורך לקבוע כי הוא איננו מתאים לאמץ. התאמת בין ילד למשפחתו וההשמה של הילד: בסיום הקבוצה על המועמד, במפגש עם העו"ס, לאפיין את פרופיל הילד אתו הוא נכון להתמודד. ע"ס פרופיל זה ובהתייחס להיצע הילדים הפנויים לאימוץ ובחינת צרכיו וטובתו של הילד הספציפי; מוצע הילד למועמד. מדובר בשלב חשוב בו ניתנת אפשרות נוספת לבחון את המועמד, תגובותיו להצעה בקשר לילד הספציפי וההיערכות שלו לקבלת הילד. ההשמה עצמה נמשכת מספר ימים בליווי צמוד ביותר של עובדים סוציאליים. תקופת המבחן טרם קבלת צו האימוץ: בתקופה זו המעקב, הפיקוח והליווי ע"י עו"ס לחוק הינו הדוק ומתוקף תקופת המבחן שאורכה לכל הפחות שישה חודשים, זאת כפי שנקבע בסעיף 6 לחוק אימוץ ילדים 1981. הפיקוח והסיוע לילד ולמשפחה, כוללים: מפגשים עם ההורים המועמדים, לבד ויחד עם הקטין, פגישות עם הקטין ובכלל זה ביקורי בית. בנוסף, לא אחת בהשמה של ילדים מלווה ההשמה וחודשיי ההסתגלות הראשונים בליווי נוסף על זה של העובד הסוציאלי. המועמד מופנה להדרכה הורית ספציפית. כאמור, המחוקק מאפשר למועמד לפנות להשלמת הליך האימוץ ולקבלת צו אימוץ חצי שנה לאחר שהילד הועבר לטיפולו. ההמלצה על מתן צו האימוץ תעשה רק באם נוכח העו"ס לחוק כי האימוץ הוא לטובתו של הקטין. בשלב זה, ועפ"י הנחית חוק האימוץ נבחנת גם עמדת המאומץ לשאלת אימוצו ע"י ההורה הספציפי. חוק אימוץ ילדים 1981, קובע בסעיף 7 לחוק קובע : "מלאו למאומץ תשע שנים, או שטרם מלאו לו תשע שנים אך הוא מסוגל להבין בדבר, לא ייתן בית משפט צו-אימוץ אלא אם נוכח שהמאומץ רוצה שאותו מאמץ יאמצו.....". לאורך השנים פותחו שיטות טיפול ודרכים לשמיעת הילד הלכה למעשה. לאחר צו אימוץ: צו האימוץ מקנה להורה המאמץ את החובות והזכויות ההוריות. מעמדו של ההורה המאמץ הוא כמעמד הורה לכל דבר ועניין. מהאמור, המשך הקשר ומידת האינטנסיביות של ליווי המשפחה תלויה ברצונם של המאמצים. המסר למשפחות הוא שניתן לפנות בכל עת ובכל ענין לשירות למען הילד. הליווי כולל אלמנטים של טיפול, ייעוץ ופיקוח על המשפחה; יחד עם כיבוד האוטונומיה המשפחתית כמוסבר למעלה. בנוסף מציע ומפנה השירות את המשפחות לקבלת סיוע. השירותים המוצעים למשפחות: סדנאות בתנאי נופש להורים וילדים מאומצים, סבסוד במימון טיפול באמצעות סיוע כספי ישיר למשפחות ו/או סבסוד טיפול באמצעות גוף שעמד בתנאי מכרז לאספקת שירותים וקבוצות טיפול הניתן ישירות בשירות או באמצעות הגוף זוכה המכרז. נתונים על היקף האימוץ וליווי משפחות מאמצות: בשנת 2016 אומצו סה"כ כ 100 קטינים באימוץ ילד זר. (בשונה מאימוץ קרובים : שהינו אימוץ ע"י בן הזוג של ההורה המאמץ : סה"כ 320 אימוצים) משפחות אלה מצטרפות לקהילת האימוץ המונה כ 16,000 משפחות מאז קום המדינה. כ – 1,000 משפחות נמצאות בקשר עם השירות במענים השונים הקיימים. הליווי מאפשר מעקב ובקרה. האימוץ הפתוח - צמצום תוצאות האימוץ: בסמכותו של ביהמ"ש לאפשר המשך קשר בין המאומץ למי ממשפחתו לאורך שנות האימוץ. הקשר יכול שיהיה בהעברת אינפורמציה בלבד להורה הביולוגי, מפגשים בין המאומץ ומשפחתו ועד מצב בו מתקיים קשר בלתי אמצעי בין המאומץ משפחתו המאמצת והמשפחה הביולוגית. ברובם של המקרים המשך הקשר לאורך שנות האימוץ מתבצע בתיווך ובאמצעות השירות למען הילד. בשנים האחרונות חלה עליה בהחלטות של ביהמ"ש לאימוץ עם קשר. בשנת 2016 ליווה השירות למען הילד 94 מקרים של אימוץ פתוח של מאומצים עד גיל 18 ובנוסף, התקבלו 13 החלטות חדשות על אימוץ פתוח. ביצוע אימוץ עם קשר מאפשר דרך נוספת של בקרה, פיקוח וליווי של האימוץ לאורך השנים. אימוץ ע"י משפחות אומנה - הרצף בין אומנה לאימוץ. במהלך עשר השנים האחרונות פיתח השירות למען הילד בשיתוף עם שירות ילד ונוער במנהל השירותים האישיים חברתיים במשרד את האימוץ ע"י המשפחה האומנת. קודם לאימוץ מטופלים רוב רובם של הילדים במסגרת הוצאה חוץ ביתית, במשפחות אומנה. אימוצו של הקטין מתאפשר רק לאחר מיצויי הסיוע להורה הביולוגי והחלטת ביהמ"ש המכריז על הקטין כבר אימוץ. אימוצו של הקטין ע"י האומנים מונע מעבר נוסף של הילד ממשפחתו האומנת למשפחה אחרת, משמר את הרציפות בחיי הילד יחד עם קבלת אחריות הורית מלאה של האומנים כלפיו. מעמד המשפחה הופך ממשפחה אומנת למשפחה מאמצת. הילד באומנה נתון כל חייו למצב של חוסר וודאות, וחוסר שייכות. האימוץ הוא בעל חשיבות מכרעת להמשך התפתחותו ותחושת ה will being של הילד. הוא זוכה ליציבות ושייכות פורמלית ורגשית. משפחתו המגדלת הופכת למשפחתו לכל דבר וענין ומקומו במשפחה מובטח. לדבר גם השפעה חיובית על המשפחה המגדלת והילדים האחרים במשפחה. במהלך השנים למעלה מ 40% מהילדים מאומצים ע"י משפחתם האומנת. יתרונו הנוסף של האימוץ ע"י משפחות האומנה הוא בהתארכות תקופת המבחן טרם צו האימוץ: התארכות התקופה בה מצויים המשפחה והילד במעקב ולווי יותר צמוד מתוקף היותה משפחת אומנה. המשפחה האומנת עוברת תהליך אבחון נוסף במעבר בין הסטטוס של אומנה לסטטוס של אימוץ: במסגרת האבחון נבדק בין השאר טיב ההתקשרות בין הילד ובין המועמד לאמץ, עמדת כל בני המשפחה לאימוץ, מידת הקבלה וההבנה וההסכמה של המשפחה למעבר בין האומנה ואימוץ וכו'. מכל המתואר עולה כי באופן מעשי השירות למען הילד מודע ומעורב בהרבה מאד אימוצים. דוח ועדת גרוס אשר הוגש בספטמבר 2016 לשרי המשפטים והרווחה, הציב בפני משרד העבודה והרווחה את החזון בהקשר של האימוץ. הועדה בראשותו של השופט בדימוס יהושע גרוס דנה בשינויים המתבקשים בחוק אימוץ ילדים 1981, בעקבות שינויים חברתיים ושינויים מקצועיים אשר התחוללו בשנים מאז חוקק החוק. הוועדה הניחה כאמור, את מסקנותיה בדוח שהוגש לשרת המשפטים ושר העבודה והרווחה בספטמבר 2016. הדוח כולל הצעת חקיקה מפורטת שתוגש לכנסת. בהתייחסותה של הוועדה לתקופה שלאחר האימוץ – פוסט אימוץ, שמה הוועדה דגש על פיתוח מערך של סיוע וליווי. ע"מ 139 בדווח: "הוועדה ממליצה בעניין זה כי תיעשה בדיקה של משרד הרווחה יחד עם משרד האוצר, לגבי השירותים הנדרשים למשפחות מאמצות לאחר האימוץ, וייבנה "סל שירותים" מתפתח תוך התייחסות לשירותי הדרכה וליווי, בהיקף משתנה, בהתאם לתקופות חייו של הילד עד להגעתו של הילד לגיל 18, ואף בנוגע לליווי המשפחה המאמצת בתהליך פתיחת תיק האימוץ על ידי המאומץ. כמו כן ממליצה הוועדה לקיים בדיקה למתן סיוע כספי במקרים המתאימים, בין השאר, לצורך מימון טיפולים שונים לילדים. שימת לב מיוחדת צריכה להינתן לילדים שהיו במשפחות אומנה ונשקלת האפשרות לאמצם, לילדים הנמצאים באימוץ פתוח לסוגיו ולילדים עם מוגבלויות או עם צרכים מיוחדים אחרים. באשר לאופן מתן הסיוע יש לנקוט ברגישות נוכח העובדה שמדובר בכניסה לאוטונומיה המשפחתית, אך אין בכך כדי להצדיק את אי מתן הסיוע הנדרש". משרד העבודה והרווחה בשיתוף עם משרד המשפטים האמון על חוק האימוץ שוקדים כעת על יישום דווח הוועדה והגשת ההצעה לכנסת. בנוסף מוקם בימים אלה אגף פיקוח ובקרה אשר יבחן לעומק את סוגית הפיקוח והבקרה בנושאים השונים של המנהלה ויתייחס גם לנושא האימוץ. אורנה הירשפלד עו"ס ראשית לחוק אימוץ ילדים מנהלת השירות למען הילד העתקים: גב' איריס פלורנטין - סמנכ"ל בכיר, ר. מינהל שירותים אישיים וחברתיים מר רועי בן נעים – ע. ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים