חומר רקע
1
הכנסת
ה
צוות
המשפטי
לוועדת הפנים והגנת הסביבה
)(ביטחון פנים
כז
' בסיון התשע"ח
10
ביוני
2018
לכבוד
חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה
,נכבדי
הנדון:
( צו להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים הוספת "איגוד האינטרנט הישראלי" לתוספת
)החמישית לחוק
, התשע"ח-
2018
לקראת ישיבת הוועדה
הצפויה להתקיים ביום כ"ט בסיוון התשע"ח (
12
ביוני
2018) בצו
,שבנדון
מוגשת בזאת סקיר .ה בנושא
חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–
1998
– רקע
1.
החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים ,תשנ"ח-
1998
(להלן –
החוק או
החוק
להסדרת
הביטחון ,)מסדיר את ההנחיה הביטחונית בכל הקשור לפעולות אבטחה
לגופים שונים, בעיקר
,גופים ציבוריים
אך
.גם מספר גופים פרטיים
2.
החוק
מגדיר שלושה
ס וגים של:"פעולות אבטחה" לגביהן ניתנות הנחיות אבטחה
א.
פעולות אבטחה פיזית–
פעולות לשמירה והגנה על בני אדם ורכוש המצוי במבנה או
.מקום של גוף ציבורי
ב.
פעולות לאבטחת מידע–
פעולות לשמירה והגנה על מידע מסווג של גוף ציבורי או
.המצוי ברשותו
ג.
פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות–
פעולות לשמירה והגנה על מערכות
ממוחשבות, שנקבעו ככאלה על ידי גוף שהוסמך על ידי הממשלה לכך, וכן על המידע
.האגור בהן ועל מידע מסווג הקשור בהן מ ערכות ממוחשבות חיוניות הן מערכות
המופעלות בגופים שונים שהפגיעה בהן עלולה לגרום לנזק חמור ברמה
.הלאומית
2
נזכיר כי בימים אלה ,נערכים דיונים בוועדת החוץ והביטחון
ב
עניין ה
צעה לתיק ,ון החוק
המ
בקשת לקבוע תחום אבטחה חדש ב הגדרה"פעולות אבטחה"
– אבטחה ימית,
וכן לקבוע
גורם מנחה חדש שיהיה אחראי על תחום זה–
צה"ל. הדיונים בהצעת החוק טרם
ה.סתיימו
3.
לשם מתן הנחיות לפעולות אבטחה, החוק קובע כי ימונו,קצינים מוסמכים
השב"כ, משטרת
ישראל או מערך הסייבר
הלאומי,
1 אשר יהוו את הסמכות המקצועית והגורם המנחה
של
.הגופים
4.
ל
חוק להסדרת הביטחון יש חמש תוספות
, בהן מנויים הגופים השונים2
:
א.
התוספת הראשונה כוללת גופים המונחים על ידי השב"כ בכל הנוגע לאבטחת המידע של
הגופים ולאבטחתם ית ז הפי .
ב.
התוספת השנייה
כוללת גופים
המונחים על ידי השב"כ בכל הנוגע לאבטחת המידע של
הגופים ו מונחים על ידי
משטרת ישראל בכל הנוגע לאבט
חתם ית ז הפי .
ג.
התוספת השלישית
כוללת גופים
המונחים על ידי
משטרת
ישראל בכל הנוגע לאבט
חתם
ית ז הפי.
ד.
התוספת הרביעית כוללת גופים המונחים על ידי השב"כ בכל הנוגע למערכות ממוחשבות
חיוניות.
ה.
התוספת החמישית
כוללת גופים המונחים על ידי
מערך הסייבר הלאומי
בכל הנוגע
.למערכות ממוחשבות חיוניות
גופים שמנויים גם בתוספת החמישית וגם בתוספת השנייה, מונחים על ידי מערך הסייבר
הלאומי
,גם בנוגע לאבטחת מידע
ב
אופן הבא:
מידע ברמת סיווג
דע "שמור" -
בהתאם
לעקרונות חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-
2002
בעניין שמירה על מידע מסווג ;
ברמת סיווג
ה
גבוהה מ"שמור"
בהתאם להוראות חוק שירות הביטחון הכללי
ב
עניין
.שמירה על מידע מסווג
הנחיית
מערך הסייבר הלאומי
היא הסדר חדש, שנחקק בשנת2016
-
כהוראת שעה–
ל עד
דצמבר
2018
. ה,הסדר
נכנס לתוקף בהדרגה במהלך שנת2017
. עד אז הונחו הגופים
שכים
מנויים בתוספת החמישי
ת,
.על ידי השב"כ
1
'בהחלטת ממשלה מס3270
, מיום ה-
17
דצמבר2017
, הוחלט לאחד את שתי יחידות הסמך
המרכיבות את מערך
הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה-
מטה הסייבר הלאומי, כהגדרתו בהחלטה3611
(להלן–
המטה) והרשות
הלאומית להגנת הסייבר, כהגדרתה בהחלטה2444
(להלן–
:הרשות), ליחידת סמך אחת במשרד ראש הממשלה, שתיקרא
"מערך הסייבר הלאומי" (להלן–
)המערך . במסגרת ה חלטות ממשלה קודמות בנושא נקבע כי יחידה זו תהיה אחראית
על כלל היבטי הגנת הסייבר במרחב האזרחי, החל מגיבוש מדיניות ובניין כוח טכנולוגי, ועד הגנה מבצעית בסייבר.
2
.חלק מהגופים מנויים ביותר מתוספת אחת
3
גופים
המנויים
בתוספת
הראשונה
גופים המנויים
בתוספת השנייה
גופים
המנויים
בתוספת
השלישית
גופים
המנויים
בתוספת
הרביעית
גופים
המנויים
בתוספת
החמישית
הנחייה לעניין
אבטחה פיזית
השב"כ3 משטרת ישראל3
משטרת
ישראל
הנחיה לעניין
אבטחת מידע
השב"כ השב"כ
מערך הסייבר
הלאומי –
אם
הגופים מנויים
גם
בתוספת השנייה
וגם בתוספת
החמישית
הנחיה לעניין
התאמה
ביטחונית
השב"כ השב"כ
הנחיה לעניין
אבטחת
מערכות
ממוחשבות
חיוניות
השב"כ
מערך
הסייבר
הלאומי
5.
לשם ביצוע פעולות האבטחה , מגדיר החוק כי הגופים הציבוריים
ימנו ממוני ביטחון , אשר
להם, בין היתר, סמכויות לעריכת חיפוש, תפיסת חפץ, זיהוי אנשים הבאים למתקני הגופים
.הציבוריים ועיכובם בנסיבות שונות
6.
בחוק נקבע מנגנון המאפשר את עדכון
ה כל
תוספות ,
בשל טעמים של ביטחון המדינה, שלום
ור יב צה או ביטחונ
ו ,בצו של השר לביטחון הפנים ,בהתייעצות עם השר הממו נה על הגוף
הציבורי או שר הממונה על ביצוע חוק המסדיר את פעילותו של הגוף הציבורי, ובאישור ו עדת
הפנים והגנת הסביבה של הכנסת .
כמו כן, קובע המנגנון כי ,שינוי התוספות הראשונה
,השנייה
ה
רביעית והחמישית טעונים גם את אישור ראש הממשלה.
3
למעט בגופים מסוימים בתחום התעופה והספנות, שבהם, במקומות ובנושאים שקבעה הממשלה, נחלקת הסמכות שבין
השב"כ למשטרה.
4
הצו המונח על שולחן הוועדה
7.
על שולחן הוועדה
מונח הצו המבקש להוסיף את
( איגוד האינטרנט הישראלי
להלן–
"איגוד
"האינטרנט" או "איגוד האינטרנט הישראלי)
לתוספת
החמישית.
משמעות הדבר היא כי
מערך הסייבר הלאומי ינחה
את
איגוד האינטרנט
לעניין אבטחת מערכות ממוחשבות
חיוניות.
8.
איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) הינו עמותה רשומה, אשר נוסדה בשנת1997
.
האיגוד הוא
ארגון הפועל ללא מטרות רווח, והוא מהווה את
הסניף הישראלי של איגוד האינטרנט
,העולמי
הארגון מנהל את
מרשם שמות המתחם (ccTLD) – בסיומת הלאומית IL
.
(מתוך
.)אתר האינטרנט של האיגוד
ה איגוד
פועל ל
קידום פעיל
ות אסדרה עצמית בתחומי האינטרנט ,ניהול תשתיות האינט רנט
בישראל וקידום קהילת הגולשים .הקצאת שמות מתחם והסדרת התחום בישראל וכן
ייצוג
ארגון האינטרנט העולמי
(ISOC)בישראל . נכון לשנת2016
, מנה הארגון21
עובדים (מתוך
.)אתר גיידסטאר
9.
ההצדקה להוספת גופים לתוספות לחוק מבוססת על סיכון ביטחוני הנשקף כתו צאה מפגיעה
,בהם. על הוועדה לקבל
הסברים לגבי הצורך הביטחוני המצדיק את הוספתם לחוק.
לצורך
כך
חלק מן הדיון
שייערך ביום שלישי הקרוב(
2018
.6.
12
) י
וגדר "חסוי"
לצורך קבלת
ההסברים האמורים בנושא.
10
.
בדברי ההסבר לצו המונח על שולחן הוועדה נכתב כך "צירוף עמותת איגוד האינטרנט
הישראלי לתוספת החמישית לחוק, מתבקש על ידי מערך הסייבר הלאומי, לאור פוטנציאל
האיום המיוחס לפגיעה במערכות הממוחשבות הקיימות בעמותת איגוד האינטרנט
הישראלי, ולאור העובדה כי פגיעה במערכות עלולה להוביל לפגיעה ממו שכת באורח החיים
ובשירות חיוני למשק ולאזרח".
ה ערות
הצוות המשפטי
,כאמור
איגוד האינטרנט הישראלי הינו עמותה ,אשר אינה מהווה גוף מדינתי . בשנים
האחרונות יש מגמה הולכת וגוברת של הרחבת תחולתו של החוק גם לגופים פרטיים ואחרים .
במהלך דיונים דומים שנערכו עוד בשנת2009
הערנו על כך ש
החוק
במתכונתו הנוכחית
מתאים יותר לגופים ציבוריים, ויש לערוך בו שינויים כך שיתאים יותר לגופים פרטיים
וישקף נכונה את מכלול הגופים שלגביהם קיימת הנחייה בחוק .
5
בין היתר, הצענו לפרט בחוק את אמות המידה להכללת גופים חדשים במסגרת החוק ולשנות
את מנגנוני הערר על הנחיות
מקצועיות. נעיר גם כי בחוק הקיים אין לגופים המנחים כלים
לאכוף את הנחיותיהם. יושב ראש הוועדה דאז, חה"כ דוד אזולאי, אף הגיש הצעת חוק
.שנועדה להסדיר היבטים אלה בחוק, כך שיתאימו יותר גם לגופים פרטיים
בדיונים דומים בשנת2011
אף התנתה הוועדה את אישור הוספתם של
גופים פרטיים
בהתחייבות הממשלה לתיקון החוק. עם זאת, אף שחלפו
שבע
שנים, הממשלה טרם הביאה
.לאישור הכנסת הצעת חוק כזו
,לעמדתנו
על הוועדה לדרוש מהממשלה להציג לוחות זמנים ברורים להבאת תיקון החקיקה
לכנסת.
,בברכה
ה
צוות לוועדה
המשפטי