חומר רקע

DOC 3,159 תווים המסמך המקורי ↗
תקנות הגנת הצרכן (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי), התשע"ה-2015 בתוקף סמכותי לפי סעיף 22כא(ו) לחוק הגנת הצרכן1 (להלן: "החוק"), בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור וועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: הגדרות 1. בתקנות אלה - "אתר האינטרנט" – אתר האינטרנט של הרשות להגנת הצרכן; "פרטים" – פרטים בנוגע להטלת עיצום כספי, כמפורט בסעיף 22כא(א) לחוק "הרשות" – הרשות להגנת הצרכן. "חומר מחשב", "מחשב" – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה- 19952. יישום אמצעים טכנולוגיים בפרסום פרטים באתר האינטרנט 2. בפרסום פרטים באתר האינטרנט בתקופת הפרסום הקבועה בסעיף 22כא(ה) לחוק, הרשות תיישם אמצעים טכנולוגיים נאותים על מנת להביא, ככל הניתן – (א) למניעת אפשרות להעתקת הפרטים באופן ממוחשב; (ב) למניעת אפשרות לאיתור הפרטים באמצעות שירותי חיפוש מקוון ברשת האינטרנט, שלא דרך אתר האינטרנט של הרשות; (ג) להקניית הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, וכן רמה סבירה של זמינות למבקש לעיין בהחלטות. _______________ איילת שקד שרת המשפטים התשע"ז ( 2017) (חמ 3-88 ת1) (2017-3914) ד ב ר י ה ס ב ר סעיף 22כא לחוק (להלן: "החוק"), קובע כי הממונה על הגנת הצרכן (להלן: "הרשות") יפרסם באתר האינטרנט של הרשות או באמצעים נוספים, פרטים שונים כמפורט בסעיף קטן (א), בנוגע לעיצומים כספיים המוטלים על-ידו בגין הפרות לפי סעיף 22ג לחוק. מטרת הפרסום היא להבטיח שקיפות כלפי הציבור לגבי הפעלת שיקול הדעת המינהלי בקבלת החלטות בדבר הטלת עיצומים כספיים. לצד האינטרס של שקיפות כאמור, ראוי גם להגן על הזכות של המפרים לפרטיות ולשם טוב, ולשם כך נועד סעיף קטן (ה), הקובע מגבלת זמן לגבי תקופת הפרסום בדבר הטלת עיצומים כספיים. לפי האמור בסעיף, פרסום בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ופרסום בנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד יהיה לתקופה של שנתיים. היות שאמצעי הפרסום העיקרי הוא אתר האינטרנט של המשרד והיות שמידע המפורסם באתר האינטרנט עשוי להיות נגיש לעיון הציבור לאורך שנים רבות, תוך חריגה ממגבלת הזמן הקבועה בסעיף קטן (ה), מוצע בתקנות אלו, המותקנות מכוח סעיף קטן (ו), לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום בדבר הטלת עיצומים כספיים, כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של המשרד בתום תקופת הפרסום. ההנחה בבסיס התקנות היא כי מניעת העיון בתום תקופת הפרסום מחייבת הפעלת כלים טכנולוגיים כבר בשלב הפרסום, ולא בתום תקופת הפרסום. תקנה 2 לתקנות מספקת הנחייה טכנית לרשות לנקוט באמצעים טכנולוגיים מקובלים, לשתי תכליות. האחת היא הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, בקשר לפרסומים בדבר הטלת עיצומים כספיים. תכלית זו נועדה לאפשר בטחון במהימנות המידע, ולמנוע העתקתו באופן לא מורשה. התכלית השניה היא נקיטה באמצעים טכנולוגיים מקובלים כדי למנוע איתור של פרסומים אלו, באמצעות מנועי חיפוש ומנגנונים אחרים שאינם חיפוש ישיר באתר הרשות. אמצעים אלה כאמור, נועדו למנוע, ככל הניתן, אפשרות של איתור החומר ברשת האינטרנט בתום תקופת פרסומו, על אף שבמצב הטכנולוגי הנוכחי והנראה לעין, הגנה מוחלטת מפני אפשרות זו אינה אפשרית.