חומר רקע
03 ביוני, 2018
לכבוד
ח"כ רחל עזריה
ג.נ.,
הנדון: מסמך עמדה בעניין שינוי השיח הפוגעני כלפי נותני שירותי מטבע
בעניין שבנדון הריני מתכבד לפנות אלייך כדלקמן:
בשנים האחרונות המושג "נותן שירותי מטבע" או "נש"מ" הפך למילת גנאי המקבילה לעבריין או מלבין הון, אשר צובע בצורה פוגענית סקטור שלם שברובו מורכב מעסקים נורמטיביים המכבדים את הנחיות החוק.
הסיווג המכליל הנ"ל, מוטעה ברובו ופוגע פגיעה אנושה בענף שלם אשר פעילותו חיונית למשק הישראלי. הענף מספק שירותים חשובים ואיכותיים למיליוני אזרחים ובין היתר לאוכלוסיות מוחלשות, להן אין אלטרנטיבות אחרות. הענף מחולל תחרות ובחלק מתחומי פעילותו מנגיש ומוזיל עבור אוכלוסיית ישראל שירותים פיננסיים בעשרות או במאות אחוזים ביחס לחלופות בבנקים ובבנק הדואר.
עסקינן בפגיעה תדמיתית קשה, לא מוצדקת ברובה, אשר פוגעת בצורה אנושה במוניטין של העוסקים בענף אל מול לקוחותיהם, מול שותפים עסקיים ומול המערכת הבנקאית בה תלויים עסקים אלה באופן מוחלט, כאשר התשתית שהבנקים מספקים לגופים אלה הינה תנאי לפעילותם וכמובן בנגישות של העסקים בענף למקורות אשראי - אשר כמעט ואינה קיימים.
אז מי הם נותני שירותי מטבע? פעילות של מתן שירותי מטבע הוגדרה בחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, אשר הכילה חובות רישום ויישום חובות בתחום איסור הלבנת הון, בעיקר על עסקים שעוסקים בהמרת מטבע (צ'יינג'), העברות כספים בינלאומיות, ניכיון צ'קים פקטורינג ועוד.
חשוב להדגיש, כי למרות שמספר גופים אלה מנה בעבר כ-2,500 עסקים רשומים, אך לאור הקשיים התפעוליים והתדמית הקשה, בשנים האחרונות קיימת נסיגה של כ-10% בשנה.
בענף זה ישנו מספר קטן של עסקים גדולים וחברות ציבוריות ורשתות ספורות. רוב העוסקים בענף הינם עסקים משפחתיים קטנים להם עובד אחד או שניים המספקים שירותים בתחום פעילותם לאזורים רבים, לרבות בפריפריה.
בהקשר זה חשוב לציין גם את חברות ה-FinTech הפועלות בתחום, אשר למרות ההשקעות המרובות והחדשנות הטכנולוגית, סובלים גם הם מהסטיגמה של הנש"מים.
יובהר כי בנוסף לגופים הנ"ל, פועלים בישראל ללא רישיון גופים רבים העוסקים במתן שירותים פיננסיים, ללא פיקוח כלשהו, מדובר באנשים העוסקים במתן הלוואות בריבית וניכיון צ'קים או בפרטני רחוב.
לדאבוננו, השיח הציבורי אינו מבחין בין גופים המחזיקים ברישיון, כדת וכדין, לבין העבריינים הפועלים ללא רישיון. ההתייחסות כאמור זהה לגופים מפוקחים המיישמים את הוראות החוק והרגולציה וכאלה שפועלים במחשכים ללא היתר או פיקוח.
ברצוננו להפריח כמה מהטענות הקשות המופנות כלפי הנש"מים:
"לכל ארגון פשיעה יש היום לפחות שני נש"מים בבעלותו" - גם אם במדינת ישראל פועלים עשרות ארגוני פשיעה, (אנחנו מקווים שזה לא המצב), בהתאם לסטטיסטיקה הנ"ל מדובר בפחות מ-100 נש"מים שהם פחות מ-5% מהענף.
"רוב הנש"מים הם עבריינים" - כפי שיפורט בהמשך, במסגרת הליך הרישוי המחודש שמבוצע בימים אלה ממש באמצעות הרגולטור, מתוך 1,000 גופים העוסקים במתן אשראי שהגישו בקשה לרישיון, רק כ-30 סורבו לקבל רישיון על רקע אישומים שונים, מדובר בכ-3% מכלל המבקשים.
"רוב הנש"מים מעלימים מס" - לאחרונה ביצעה רשות המיסים מאות רבות של ביקורות בנותני שירותי מטבע, לרבות ספירת קופות, ביקורת ספרים ובדיקת דיווחים. הממצאים של הביקורות לא העלו ממצאים חריגים ביחס לסקטורים אחרים. נציגי הרשות אף מציינים, כי בעקבות דיווחים שהתקבלו מהנ"שמים, הרשות הצליחה לגבות בכמות גדולה של מקרים מסים שלא היו מצליחים ללא דיווחים אלה.
"שוק אפור" - על רקע חקיקתו של חוק אשראי הוגן, תשע"ז-2017, שקובע ריבית מקסימלית אחידה לכל מי שעוסק במתן אשראי, עודכנה ריבית פלילית אחידה וקבועה לכולם. על כן, החוק מעלים את המושג שוק אפור, מהיום יש מי שנותן אשראי בהתאם לחוק וכל השאר עבריינים. הדבר נכון גם לעולם העברות מטבע והעברות כספים, כיצד ייתכן מצב של שוק אפור אם השירות זול יותר מהבנקים ובנק הדואר?
נציין עוד, כי גם גורמי ממשלה, בפרסומים השונים לרבות בהערכת סיכונים בינלאומית ובאמירות שונות על נותני שירותי מטבע, לא עושים הפרדה והבחנה בין גופים מפוקחים הפועלים עם רישיון לכאלה שפועלים ללא רישיון.
נדגיש, כי בעקבות חקיקתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016, המושג נותן שירותי מטבע נעלם מהעולם, כאשר במקומו הגופים הפועלים בענף הם נותני שירותים פיננסיים מוסדרים, ובהתאם לתחום פעילותם - נותני שירותי אשראי ונותני שירותי בנכס פיננסי. החוק החדש המסדיר את הפיקוח על גופים אלה על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בראשות דורית סלינגר,
המפקחת, בין היתר, גם על חברות ביטוח וגופים מוסדיים. הפיקוח החדש מחיל רף סטנדרטים גבוה על מבקשי הרישיון והמחזיקים בו. חשוב להדגיש, כי בתקופה זו ממש נכנסת כמות גדולה מאוד של רגולציה שתחול על הפועלים בענף.
לסיכום, אנו מחזיקים בדעה, כי השינויים המשמעותיים באסדרת הענף יניבו את הפירות המיוחלים לשינוי השיח הציבורי, כאשר לצורך כך חשובה העלאת המודעות גם על ידי גורמים ממשלתיים. כולנו תקווה, כי בעתיד הקרוב מי שעוסק בתחום, יזכה לכבוד הראוי לו וזאת על ידי שינוי השיח הציבורי, בין היתר, על ידי גורמי האכיפה, הפיקוח והמחוקק.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ו/או הבהרה.
משה בן יעקב
משנה ליו"ר האיגוד
ראש תחום רגולציה
איגוד נותני שירותים פיננסיים מוסדרים