חומר רקע

שותפות לעתיד ישראל THE ALLIANCE FOR ISRAEL'S FUTURE החצר האחורית של החינוך בישראל מערכת החינוך החרדית תמונת מצב והמלצות מדיניות 2018 ינואר מיכל צ’רנוביצקי ודבורה פלדמן עריכה: איילה פנייבסקי עיצוב: עדי רמות 1 תוכן העניינים 4  . מבוא1 5  . מערכת החינוך החרדית – רקע2 5  מוסדות החינוך השונים במערכת החינוך החרדית2.1 6  החינוך החרדי במספרים2.2 11  . שכרם ותנאי העסקתם של עובדי ועובדות ההוראה בחינוך החרדי3 11  שכר במערכת החינוך החרדית3.1 15  תנאי העסקה במערכת החינוך החרדית3.2 16  פגיעה בזכויות ובתנאים הסוציאליים של עובדי ההוראה החרדים3.3 23  . איכות השירותים לתלמידים בבתי הספר החרדיים4 23  איכות ההכשרה וההתמחות של מורים ומנהלים בחינוך החרדי4.1 26  גודל הכיתות4.2 28  לימודי ליבה4.3 30  בחינות מיצ”ב4.4 32  גישה ליועצים חינוכיים ולפסיכולוגים4.5 33  מבנים, תשתיות פיזיות והסעות4.6 37  שירותים נוספים לתלמידים4.7 40  . תשלומי הורים בחינוך החרדי5 44  . נשירה ממערכת החינוך החרדית6 47  . הליכי הרישום והקבלה למערכת החינוך החרדית7 47  היעדר פיקוח7.1 47  קשיים בהליכי הרישום והקבלה7.2 48  עיכובים בשיבוץ לגנים ולבתי ספר7.3 50  אפליה בהליכי הרישום והקבלה7.4 51  . פיקוח משרד החינוך על מוסדות החינוך החרדיים8 51  מספר המפקחים וסמכויותיהם8.1 51  כשלים בפיקוח על מוסדות החינוך החרדיים8.2 2 54  . תקצוב מערכת החינוך החרדית9 54  רקע9.1 55  מרכיבי התקציב הבית ספרי9.2 55  מקורות התקציב9.3 57  חישוב התקציב והעברתו לעובדי ההוראה9.4 59  אפליה במימון מוסדות החינוך החרדי לעומת החינוך הממלכתי9.5 63  . הכשלים במערכת החינוך החרדית10 63  מערכת החינוך החרדית: תמונת מצב עדכנית10.1 63  הגורמים המרכזיים לכשלים במערכת החינוך החרדית10.2 67  מודעות נמוכה לכשלים במערכת החינוך החרדית10.3 68  . הצעות מדיניות11 פתרון כולל: העברת מערכת החינוך החרדית לבעלות המדינה11.1 68 והכלתה במערכת החינוך הרשמית 72  פתרונות ביניים לטווח הקצר והבינוני11.2 73  . סיכום12 74  נספחים 76  תודות 3 1 1 .מבוא מערכת החינוך החרדית צומחת מהר יותר מכל זרם חינוך אחר בישראל, ומספר התלמידים החרדיים בעלייה מתמדת. עם זאת, מעבר לסיפורים, לשמועות ולשברי עדויות, מעט מאוד נתונים נאספו באופן שיטתי לגבי החינוך החרדי בישראל. כתוצאה מכך, המידע הקיים בידי קובעי המדיניות כיום חלקי ולא מדוייק. דוח זה נועד לספק למקבלי ההחלטות ולקובעי המדיניות מסמך מקיף, מבוסס ומעודכן המשרטט את התנאים והאתגרים במערכת החינוך החרדית כיום. לאחר סקירת תמונת המצב והכשלים במדיניות הנוכחית ביחס לחינוך החרדי, תוצג רשימת המלצות ופתרונות אפשריים, הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך. ) שכרם ותנאי עבודתם של מורים, מורות וגננות 1( :הדוח מתמקד בשני נושאים מרכזיים ) השירותים הניתנים לתלמידים בבתי הספר החרדיים. במוקד המחקר עומדים 2( ;בחינוך החרדי בתי הספר היסודיים והגנים, בהם קיים פער משמעותי בין מערכת החינוך הממלכתית לבין מערכת החינוך החרדית. הדוח נסמך על מגוון מקורות: • חומרים קיימים: מחקרים קודמים על מערכת החינוך החרדית ומערכת החינוך הממלכתית, דוחות של מבקר המדינה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. • שיחות וראיונות שקיימנו עם גורמים בכירים במשרד החינוך, עובדי ועובדות הוראה במגזר החרדי, מפקחים במחוז החרדי במשרד החינוך, חוקרי חינוך. • סקרים שערכנו במהלך השנה האחרונה: • מורות, מורים וגננות 100- בקרב עובדי הוראה, בו השתתפו למעלה מ1סקר אינטרנטי וטלפוני בבתי ספר וגנים חרדיים. • סקר אינטרנטי בקרב הורים לתלמידות ולתלמידים בבתי ספר יסודיים חרדיים, בו השתתפו הורים מכלל סוגי הגנים ובתי הספר היסודיים במגזר: מוסדות מוכש"רים, 500-למעלה מ מוסדות פטור, מוסדות ברשתות החינוך, בתי יעקב ותלמודי תורה (חיידרים). על אף שהסקר דומה לאחוז התלמידים 2נערך ברשת, אחוז המשיבים מקרב ההורים לתלמידים במוסדות פטור במוסדות אלה במגזר, ועל כן נראה שהסקר מייצג את הציבור החרדי במידה רבה. עם זאת, ייתכן וקיימת הטייה קלה לטובת האוכלוסייה המודרנית יותר במגזר החרדי. .   הסקר הטלפוני המשלים חיוני במקרה הזה, היות ועובדי הוראה רבים במגזר אינם משתמשים באינטרנט כלל1   מוסדות פטור (חיידרים) הם בתי ספר יסודיים לבנים, המנוהלים על ידי עמותות עצמאיות וכמעט שאינם מפוקחים2 על ידי משרד החינוך. כמעט ולא נלמדים בהם לימודי חול, והמשפחות ששולחות אליהם את ילדיהן נחשבות יותר שמרניות. 4 2 2 . מערכת החינוך החרדית – רקע נחקק חוק חינוך חובה, 1949-מאז הקמת המדינה, החינוך בישראל נתפס כזכות וכחובה. ב המחייב הורים לשלוח את ילדיהם לבית הספר ומטיל את האחריות המלאה למימון החינוך על המדינה. בשלב זה, בתי הספר לא היו בבעלות המדינה והתחלקו בין זרמים אידיאולוגיים שונים: הזרם הכללי, זרם העובדים, זרם המזרחי זרם אגודת ישראל ועוד. כל הורה היה רשאי לבחור את זרם החינוך שבו ילמד ילדיו, והמדינה הייתה מחוייבת לוודא שלכל לתלמיד יהיה מוסד לימודים מהזרם הרלבנטי במקום מגוריו. , נועד לבטל את שיטת הזרמים בחינוך, ולהפוך 1953-חוק החינוך הממלכתי, שנחקק ב את החינוך בישראל למערכת ממלכתית בעלת מטרות משותפות ותכני לימוד אחידים. הזרם הכללי וזרם העובדים מוזגו למערכת החינוך הממלכתי, בשעה שזרם המזרחי הפך לבסיסה של דתי. כתוצאה מסירובם של מנהיגי הציבור החרדי לוותר על עצמאותם -מערכת החינוך הממלכתי בקביעת התכנים והערכים שיילמדו בבתי הספר החרדיים, רובם המכריע של מוסדות החינוך החרדיים נותרו מחוץ למערכת החינוך הממלכתית, והמשיכו לפעול כמסגרת חינוך עצמאית חרדי כולל מוסדות חינוך ספורים בלבד. -בבעלות פרטית. הזרם הממלכתי מוסדות החינוך השונים במערכת החינוך החרדית2.1 מוסדות החינוך בישראל, ובכללם מוסדות החינוך החרדיים, מתחלקים למוסדות חינוך רשמיים (חינוך ממלכתי), מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים (מוכש”רים), מוסדות פטור ומוסדות חינוך תרבותי ייחודי. מוסדות חינוך ממלכתיים: מוסדות חינוך רשמיים, הנמצאים בבעלות המדינה או הרשויות המקומיות, ומקבלים תקצוב מלא ממשרד החינוך. מוסדות אלה כוללים את מרבית הגנים, בתי דתי ובמגזר הערבי. חלק -הספר היסודיים וחטיבות הביניים בחינוך הממלכתי, בחינוך הממלכתי מהתיכונים משתייכים גם הם לחינוך הממלכתי. מוסדות החינוך הממלכתיים תופסים נתח מצומצם מאוד ממערכת החינוך החרדית. מוסדות חינוך מוכש"רים: מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים. אלה מוסדות בבעלות פרטית – לרוב עמותה או חברה בע”מ – אשר מוכרים ומפוקחים על ידי משרד החינוך. צוות ההוראה במוסדות אלה מורכב מעובדי העמותה או החברה. גני הילדים המוכש"רים מתוקצבים אחוז מהתקציב 75-באופן מלא על ידי המדינה; בתי הספר המוכש”רים מתוקצבים על ידי המדינה ב -. במגזרים הלא3 אחוז מלימודי הליבה75-שמקבלים מוסדות רשמיים, ובהתאמה, מחוייבים ב חרדיים, מוסדות מוכש”רים כוללים בתי ספר ייחודיים כמו בתי ספר דמוקרטיים בחינוך החילוני, בתי ספר תורניים בחינוך הדתי או בתי ספר נוצריים בחינוך הערבי. במגזר החרדי, נכללים בקטגוריה זו רובם המכריע של הגנים ובתי הספר לבנות, לצד חלק מתלמודי התורה (גנים ובתי ספר יסודיים לבנים). –   תוכנית הליבה גובשה על ידי משרד החינוך, והיא כוללת מקבץ מקצועות – ספרות, מתימטיקה, טבע ועוד3 .שאמורים להילמד בכלל מוסדות החינוך היסודי בישראל. תקצובם של מוסדות אלה מותנה ביישום תוכנית הליבה 5 בנוסף, מוסדות החינוך המוכש”רים כוללים את המוסדות הכפופים לשתי רשתות החינוך הגדולות – רשת החינוך העצמאי, המזוהה עם אגודת ישראל, ורשת מעיין החינוך התורני, המזוהה עם ש”ס (להלן – הרשתות). בתי הספר בבעלות רשתות החינוך האלה מוחרגים מכלל המוסדות המוכש”רים מבחינת תקצוב ולימודי ליבה: הם מקבלים ממשרד החינוך תקצוב מלא, ובהתאמה, מחוייבים ליישם את תוכנית הליבה במלואה. כמעט כל בתי הספר היסודיים לבנות חרדיות, וחלק מבתי הספר היסודיים לבנים חרדים, הם בבעלות שתי רשתות אלו.  בסך הכל, כמעט כל הגנים החרדיים, בתי הספר לבנות חרדיות, וחלק ניכר מבתי הספר היסודיים לבנים חרדים הם מוסדות מוכש”רים. מוסדות פטור: מוסדות בבעלות פרטית, שאינם נמצאים תחת פיקוח משרד החינוך אבל אחוז, 55-נחשבים כעומדים בחוק חינוך חובה. מוסדות הפטור מתוקצבים על ידי המדינה ב אחוז מלימודי הליבה. כמעט כל מוסדות הפטור בישראל הם תלמודי 55-ובהתאמה, מחוייבים ב תורה (בתי ספר יסודיים חרדיים לבנים), המכונים לעיתים קרובות – “חיידר”. הבנים, אם כן, לומדים לעיתים קרובות פחות לימודי ליבה מהבנות החרדיות. הדבר נובע מתפיסה חרדית לפיה על הבנים להקדיש את זמנם ללימוד תורה ולהמעיט בלימודי חול.  מוסדות חינוך תרבותי ייחודי: ישיבות חרדיות קטנות המיועדות לתלמידים בגילאי תיכון. רובם המוחלט של הנערים החרדים בגיל תיכון לומדים בישיבות קטנות, בהן לומדים לימודי אחוז, אך אינם מחוייבים 60-קודש בלבד. מוסדות אלה מתוקצבים על ידי משרד החינוך ב בלימודי ליבה כלל, ומשרד החינוך מפקח עליהם בנושאים ארגוניים בלבד. למעשה, הישיבות הקטנות שונות למדי מבתי ספר תיכוניים, ופועלות באופן שמזכיר יותר בתי מדרש. דוח זה לא יתמקד בהם, אלא בשאר מוסדות החינוך שהוזכרו לעיל. החינוך החרדי במספרים2.2 מספר התלמידים במערכת החינוך החרדית ) למדו במערכת החינוך בישראל כשני מיליון תלמידים, מהם 2014-2015( בשנת תשע”ה . על פי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים תשע”ז4 אלף תלמידים בחינוך החרדי404 ילדים בגני112,938 : תלמידים425,444 ) כבר למדו במערכת החינוך החרדית2016-2017( 34,305 ; תלמידים בבתי ספר תיכוניים43,528 ; תלמידים בבתי ספר יסודיים221,718 ;ילדים תלמידים בחינוך המיוחד.12,945-תלמידים בישיבות הקטנות (מוסדות תרבות ייחודיים); ו גני הילדים בחינוך החרדי מוכש"רים (מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים) ממ"ח חרדי)-(מערכת חינוך ממלכתי סה"כ מספר גנים5,051 61 5,112 מספר תלמידים111,508 1,430 112,938 .2017 ,, ירושלים: למ"ס2016  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל4 6 111,508 תלמידים תלמידים תלמידים 1,430 הרשתות מוסדות פטור מוכש"רים ממ"ח 5,051 )מוכש"רים (מוכרים שאינם רשמיים גנים ממ"ח חרדי)-(חינוך ממלכתי 61גנים בתי ספר יסודיים רשת החינוך העצמאי (סבסוד מלא) מעיין החינוך התורני (סבסוד מלא) מוכש"רים תקצוב)75%( מוסדות פטור 55%( )תקצוב ממ"ח (סבסוד מלא) סה"כ מוסדות235 188 116 209 36 784 כיתות3,822 2,124 1,278 2,162 254 9,640 תלמידים95,367 41,102 29,408 51,166 4675 221,718 136,469 29,408 51,166 4675 מספר הגנים וילדי הגן בחינוך החרדי רשת החינוך העצמאי מעיין החינוך התורני 7 מוסדות חינוך יסודיים-על מוכש"רים – בנות מוכש"רים – בנים תרבותי ייחודי (ישיבות קטנות) סה"כ מוסדות167 48 341 556 כיתות1,306 248 1,293 2,847 תלמידים38,000 5,528 34,305 77,833 אחוז15 , אחוז ביישובים חרדיים אחרים21 , אחוז מהתלמידים החרדים למדו בירושלים25 .5 אחוז בשאר הערים המעורבות39-בבני ברק, ו .2016 ,  נרי הורביץ, "מערכת החינוך החרדית", ירושלים: המכון החרדי למחקרי מדיניות5 תלמידים תלמידים תלמידות 5,528 38,000 34,305 1,306 כיתות248כיתות 1,293 כיתות מוכש"רים בנות מוכש"רים בנים תרבותי ייחודי 8 :6במהלך השנים חל גידול משמעותי במספר התלמידים במערכת החינוך החרדית הגידול במספר התלמידים בין תש"ס לתשע"ה, על פי זרם חינוכי החינוך החרדי188,869 89% דתי-החינוך הממלכתי63,831 27% החינוך הממלכתי97,014 12%  התפלגות התלמידים היהודים על פי זרם חינוכי החינוך הממלכתי דתי- החינוך הממלכתי החינוך החרדי תשע"ה תש"ס . 2016 מקור הנתונים: אתר משרד החינוך, אפריל  במקביל, חלה ירידה בשיעור מוסדות החינוך החרדיים המשתייכים לשתי רשתות החינוך אחוז מבתי הספר בחינוך 83.5 השתייכו2000 הגדולות. על פי נתוני משרד החינוך, בשנת . 7 אחוז מבתי הספר החרדיים בלבד73 השתייכו להן2012-החרדי לשתי הרשתות, בעוד שב מספר עובדי ההוראה במערכת החינוך החרדית דתי -) לימדו בחינוך הממלכתי, הממלכתי2014-2015( על פי נתוני הלמ”ס, בשנת תשע”ה 36,875 . במערכת החינוך החרדית לימדו8 גננות16,400- אלף מורים ומורות ו125-והערבי כ בסך הכל). מתוכם: 45,952( 9 גננות9,077-מורים ומורות ו בחינוך 731 ;יסודי- בחינוך היסודי והקדם8,073 ;יסודי- בחינוך העל5,344( גברים14,148 )המיוחד יסודי; - בחינוך הקדם9,077 ; בחינוך היסודי13,080 ;יסודי- בחינוך העל4,900( נשים31,804 10) בחינוך המיוחד4,747 .  שם6 תשע"ב", ירושלים: מרכז המחקר-  אתי וייסבלאי, "בתי ספר יסודיים בחינוך המוכר שאינו רשמי בשנים תש"ס7 .2012 ,והמידע של הכנסת .: חינוך והשכלה4 , פרק2016   לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל8 .2017 ,, על פי בקשת המכון החרדי למחקרי מדיניות2015   עיבוד סקר כוח אדם של הלמ"ס משנת9   נרי הורביץ, "תעסוקת נשים חרדיות", ירושלים: המכון החרדי למחקרי מדיניות, מבוסס על נתוני סקר כוח אדם של10 .) (טרם פורסם2015 הלמ"ס משנת 17% 25% 19% 19% 64% 56% 9 שיעור המועסקים כעובדי הוראה מתוך כלל העובדים החרדים גבוה במיוחד. בשנת אחוז שימשו כ�ג26 ,. מתוכן121,296 מספר הנשים החרדיות העובדות עמד על20155 אחוז הועסקו בתפקידים20- נשים), וכ31,804( יסודי-ננות וכמורות בחינוך היסודי והעל תיכוני ועוד -נוספים בתחום החינוך, כגון סייעות, מטפלות, מנהלות, מורות בחינוך העל . 11) נשים24,154( העלה שענף ההוראה הוא תחום12מחקר שבחן את התעסוקה וההתאגדות בחברה החרדית התעסוקה הדומיננטי ביותר במגזר, בפער ניכר מהאוכלוסייה שאיננה חרדית. קרוב לשליש מהנשים החרדיות העובדות מועסקות בתפקידים שונים בתחום החינוך – פי שלושה משיעור חרדית. מבחינה זו, קיים דמיון בין דפוסי העבודה של נשים חרדיות -המורות בחברה היהודית הלא וערביות. בקרב הגברים, כחמישית מכלל החרדים העובדים מועסקים כמורים, לעומת שלושה .13חרדית ובחברה הערבית-אחוזים בלבד בחברה היהודית הלא 14)2015( ומעלה18 שיעור המועסקים כמורים, מורות וגננות מתוך כלל המועסקים, גילאי חרדים יהודים לא חרדים ערבים 3% 24% 9% 3% 10% 6% 19% 30% 26% גברים נשים סה"כ   נרי הורביץ, "תעסוקת נשים חרדיות", ירושלים: המכון החרדי למחקרי מדיניות, מבוסס על נתוני סקר כוח אדם11 .) (טרם פורסם2015 של הלמ"ס משנת .2014   מבוסס על נתוני סקר הוצאות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת12   ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור שי, "על עובדים חרדים, מאוגדים ומה שביניהם", ירושלים: המכון החרדי למחקרי13 .2017 ,מדיניות   שם. 14 10 3 3 . שכרם ותנאי העסקתם של עובדי ועובדות ההוראה בחינוך החרדי מורות, 100-בסקר שערכנו בקרב עובדי ועובדות ההוראה במגזר החרדי השתתפו למעלה מ מורים וגננות בבתי ספר ובגנים חרדיים. המשיבים ממלאים תפקידים מגוונים במערכת, נהנים מתנאי שכר שונים ופועלים בסביבות עבודה מגוונות. בחודש נטו, אינה זכאית 2,800 שנות ותק העידה שהיא מרוויחה11 כך, למשל, גננת בגן בנות עם לדמי פנסיה או לימי מחלה, ופוטרה בעבר מספר פעמים על מנת למנוע ממנה תשלום במהלך שעות בשבוע, בעל השכלה 20 חודשי הקיץ. מורה בתלמוד תורה ששייך לחינוך העצמאי ועובד שנות ותק, המועסקת 9 שקל בלבד. גננת עם2,400 ישיבתית ושבע שנות ותק, העיד שהוא מרוויח שקל נטו בלבד, איננה זכאית לדמי הבראה או קרן 3,900 שעות בשבוע, סיפרה שהיא מרוויחה36 .השתלמות, סובלת מהלנות שכר חוזרות ונשנות, וכן מפוטרת ומוחזרת לעבודה מדי שנה שעות בשבוע, דיווח שמשכורתו 50 שנה, המלמד15 לעומתם, מורה במוסד פטור עם ותק של שעות בשבוע 24 שקל בחודש נטו; מורה בתיכון חרדי לבנות המועסקת9,200 עומדת על שנה, 20 שקל נטו בחודש; ומורה ברשת מעיין החינוך התורני, בעלת ותק של8,000 משתכרת שקל נטו בחודש.6,500 שעות בשבוע ומרוויחה24 עובדת שכר במערכת החינוך החרדית3.1 שכר שעתי שכרם הממוצע של מורים במגזר החרדי הוא הנמוך ביותר בהשוואה לשאר המורים בישראל, חרדית. השכר השעתי של מורים חרדים נמוך -בייחוד בהשוואה לאוכלוסייה היהודית הלא אחוז 25-חרדים. מורות חרדיות מרוויחות קרוב ל- אחוז מזה של מורים יהודים לא50 בכמעט חרדיות.-פחות ממורות יהודיות לא 15)2014( ומעלה18 שכר שעתי של מורים, גילאי חרדים יהודים לא חרדים ערבים שח62.1 שח79.1 שח54.1 שח61.4 שח76.7 שח58.1 שח64.7 שח88.8 שח46.8 גברים נשים סה"כ   ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור שי, "על עובדים מאוגדים, חרדים ומה שביניהם", מבוסס על עיבוד לנתוני סקר15 .2014 ,הוצאות משקי בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 11 שכר חודשי פרסם הלמ”ס נתונים לגבי שכרם של עובדי הוראה (גננות, מורים ומנהלים) בשנים 2015-ב . אחד הנתונים הבולטים הוא הפער המשמעותי בין שכרם של עובדי ההוראה 16 2003-2012 החרדים לבין שכרם של שאר עובדי ההוראה בישראל. מורה בבית ספר יסודי במערכת החינוך אחוז משכרם הממוצע של מורים 25- שקל, שכר הנמוך בכ7,978 החרדית מרוויח בממוצע יסודי הפערים גדולים אף יותר, ועובד הוראה חרדי משתכר -בחינוך הממלכתי. בחינוך העל אחוז פחות ממקביליו בחינוך ממלכתי. נתונים אלה חלקיים ואינם משקפים 44-בממוצע כ במדוייק את השכר הממוצע במגזר, כיוון שהלמ”ס אינו מקבל דיווח על שכר המורים במוסדות פטור ואינו לוקח בחשבון מורים במשרות חלקיות (מצב שכיח בחינוך החרדי). עם זאת, הנתונים מצביעים על פערי שכר משמעותיים – ואילו היו משוקללות בהם משכורותיהם של כלל המורים במערכת החינוך החרדית, סביר להניח שהפער היה גדול אף יותר. ) 2012-2003( שכר חודשי ממוצע בקרב עובדי הוראה בחינוך היסודי 10,499 11,000 10,000 9,000 8,000 7,000 6,000 5,000 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 9,909 7,978 עברי- בחינוך המלכתי דתי- בחינוך המלכתי ערבי- בחינוך הלכתי בחינוך החרדי )2012-2003( יסודי-שכר חודשי ממוצע בקרב עובדי הוראה בחינוך העל 12,099 12,000 11,000 10,000 9,000 8,000 7,000 6,000 5,000 4,000 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 10,765 6,860 עברי- בחינוך המלכתי דתי- בחינוך המלכתי ערבי- בחינוך הלכתי בחינוך החרדי במרץ2 ,, הודעה לתקשורת2012-2003 :  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגמות בשכרם של עובדי הוראה16 .2015 12 שקל13,000 עד1,000 בסקר שקיימנו השנה דיווחו עובדי ועובדות הוראה על שכר של שקל; בקרב גברים, השכר 12,500- שקל ל1,000 . בקרב נשים, המשכורות נעו בין17ברוטו בחודש שקל. מבחינה של השכר הממוצע והשכר החציוני עולה כי הפער 13,000- שקל ל2,500 נע בין בין שכרם של נשים וגברים גדול בכל סוגי מוסדות החינוך, מלבד בתי הספר התיכוניים. חמישית אחוז 40- שקל ברוטו בחודש, ו3,500-מעובדות ההוראה שהשתתפו בסקר משתכרות פחות מ שקל.4,500-מהן מרוויחות פחות מ שכר חציוני ושכר ממוצע של עובדי הוראה במגזר החרדי שכר ממוצע שכר חציוני 8,000 7,000 6,000 5,000 4,000 3,000 2,000 1,000 0 7000 6616 6150 5600 5000 7540 שכר על פי טווחים 13000 מעל 13000 - 10000 10000 - 8000 8000 - 6000 6000 - 4500 4500 - 3500 3500 עד 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0 כללי נשים גברים  . שקל ברוטו בחודש18,000   מלבד מורה יחיד שדיווח על שכר חריג של17 כללי נשים גברים 13 שכר עובדי ההוראה החרדים במוסדות החינוך השונים נשים גברים פטור מוכש"ר רשתות תיכונים ממלכתי גנים 5215 7500 7050 6200 5390 8230 4970 7360 4000 7100 8,000 6,000 4,000 2,000 0 השכר הממוצע במוסדות הפטור הוא הנמוך ביותר, אך שכר המינימום הנמוך ביותר מופיע ברשתות החינוך ובבתי הספר התיכוניים, ככל הנראה כיוון שמועסקות בהם נשים רבות בחלקי משרות. פטור מוכש"ר רשתות תיכון ממלכתי גן שכר בש"ח (נשים) 5000 – 3000 8500 – 3200 7500 - 1000 12500 - 1800 9000 - 6000 7590 - 3000 שכר בש"ח (גברים) 11700 - 2800 * 18000 - 3300 13000 - 2400 6200 - - . שקל8,500 שקל היא בגדר מופע יחיד; שאר עובדי ההוראה במוסדות המוכש”ר דיווחו על שכר של עד18,000 * המשכורת בסך אחוזי משרה מהסקר שערכנו עולה כי רוב המשרות החלקיות מוצעות בחינוך העצמאי ובמוסדות המוכש”רים. במוסדות הפטור כמעט ולא דווח על משרות חלקיות. שעות עבודה שבועיות נשים גברים 50 עד43 42 עד31 30 עד21 20 עד11 שעות10 עד 11% 13% 23% 38% 11% 23% 57% 9% 15% 80 70 60 50 40 30 20 10 0 14 :ככלל, עובדות הוראה במגזר החרדי עובדות מספר שעות מצומצם ביחס לעובדי ההוראה  אחוזי המשרה בקרב נשים אחוזי המשרה בקרב גברים משרה מלאה משרה חלקית עבודה בשני מוסדות  תנאי העסקה במערכת החינוך החרדית3.2 העסקה לא ישירה – מורי קבלן 18 מורים – כל מורה חמישי – מועסקים כעובדי קבלן27,300 על פי הערכות עדכניות, לפחות במערכת החינוך הממלכתי בישראל. העסקה קבלנית נוטה להיות נצלנית, ומלווה בפגיעה יציבות תעסוקתית שפוגעת במורים, בתלמידים ובבתי הספר. נכון -בתנאים הסוציאליים ובאי להיום, אלה הנתונים המדוייקים ביותר בנושא, המבוססים על הצלבת נתונים של משרד החינוך, הלמ”ס ומבקר המדינה – ובכל זאת מדובר בנתונים חלקיים, כיוון שאינם כוללים את מורי החינוך דתי והחינוך החרדי. -הממלכתי מורים ומורות המועסקים בזרם 700 במגזר החרדי כלל עובדי ההוראה, מלבד מיעוט של . מורי קבלן הם כל מי שלא מועסק ישירות על ידי משרד 19הממלכתי חרדי, הינם מורי קבלן החינוך או העירייה. שכרו של מורה בבית ספר בחינוך העצמאי, למשל, מתוקצב על ידי משרד החינוך – אך מועבר דרך רשת החינוך העצמאי, שהיא המעסיקה וזו שמעבירה את התלוש לעובד. זו העסקה באמצעות מתווך, ולא העסקה ישירה, ולכן תיחשב כאן להעסקה קבלנית. התאגדות מורים במגזר החרדי אחוז מהמורים במערכת החינוך הממלכתי מאוגדים ב”הסתדרות המורים” או ב”ארגון 70 אחוז מהעובדים מאוגדים, ועד לאחרונה כלל לא0.3 . בחינוך החרדי, לעומת זאת, רק20”המורים מורות, גננות וסייעות במספר מוסדות חינוך מוכש”רים 800-היה איגוד למורים חרדים. כיום כ ביוני8 ,  לילי בן עמי, "כמה מורות קבלן יש? מיפוי ארצי כיתות א' עד י"ב", הקואליציה להעסקה ישירה בחינוך18 .2016 .)2016-2017(   על פי נתוני המחוז החרדי במשרד החינוך, תשע"ז19 שי, "על עובדים חרדים, מאוגדים ומה שביניהם", ירושלים: המכון החרדי-  ניצה קלינר (קאסיר) ואסף צחור20 .2017 ,למחקרי מדיניות 10% 74% 16% 14% 54% 32% 15 . אליהם21מאוגדות על ידי ההסתדרות, וכמה מאות עובדים נוספים נמצאים בתהליכי התאגדות חרדי, המאוגדים בארגוני מורים כמו - המורות והמורים בזרם הממלכתי700 ניתן להוסיף את שאר המורים בחינוך הממלכתי. הסתדרות המורים של אגודת ישראל מורים ומורות מבתי ספר של רשת 10,000-הסתדרות המורים של אגודת ישראל מונה כ קבע בית הדין לענייני 2007-החינוך העצמאי ומסמינרים חרדיים בירושלים ובבני ברק. ב כי הסתדרות המורים של אגודת ישראל אינה ארגון עובדים, אלא ארגון בלתי דמוקרטי 22עבודה אשר מתנהל ללא בחירות ופועל כ"ארגון מטעם" הנהלת רשת החינוך העצמאי. על אף פסיקת בית המשפט האגודה התנהלה באין מפריע, המשיכה לגבות דמי חברות בגובה חצי אחוז משכר מיליון שקל בשנים 10-הברוטו של המורים, ואף תוקצבה על ידי ממשרד החינוך בלא פחות מ . מעדויות מורים עולה כי התמורה היחידה שקיבלו מהארגון היא שי שנתי לחג. 23 2007-2010 .לאחרונה, בעקבות מאבקי כוח פנימיים, חתמה שרת המשפטים איילת שקד על צו פירוק לארגון פגיעה בזכויות ובתנאים הסוציאליים של עובדי ההוראה 3.3 החרדים באופן רשמי, המורות והמורים בחינוך החרדי זכאים לשכר ולתנאי העסקה התואמים את ההסכמים הקיבוציים שנחתמו בין משרד החינוך לארגוני המורים. אולם בפועל קיים פער אדיר בין השכר והתנאים בבתי הספר החרדיים לעומת אלה של מורות ומורים בחינוך הממלכתי. הצביע על התעלמות משרד החינוך מהפגיעה בזכויות עובדים 2007-דוח מבקר המדינה מ שערכנו השנה מגלים כי מורים במוסדות חינוך רבים במגזר 24בחינוך המוכש"ר. ממצאי הסקר – הן במוסדות המוכש"ר והן במוסדות הפטור – אינם מקבלים תשלום מלא והוגן עבור שעות עבודתם, ונמנעות מהם זכויות בסיסיות. התחמקות מתשלום דמי הבראה אחוז מהגברים המועסקים בחינוך החרדי 24- אחוז מהנשים ו20 מהסקר שערכנו עולה כי אחוז נוספים מהנשים 10-אינם מקבלים דמי הבראה כלל. ארבעה אחוז נוספים מהגברים ו מקבלים דמי הבראה לסירוגין – לפעמים כן ולפעמים לא. התופעה חוזרת על עצמה בכל סוגי חרדי.-המוסדות, מלבד בחינוך הממלכתי .2017 בספטמבר14 ,  ראיון טלפוני עם אודליה מעודה, רכזת החטיבה החרדית בהסתדרות הכללית21 .2008 בספטמבר15 ,, ארגון גננות חרדיות נ' הסתדרות המורים של אגודת ישראל9/07 )  עב (ארצי22 . הנתונים2010 בנובמבר42 ," מיליון שקל בשנה לוועדי עובדים", "כלכליסט100 :  תומר אביטל, "הנה הכסף23 .לקוחים מאתר התמיכות הממשלתי של משרד האוצר .2008 ,, ירושלים: מבקר המדינה2007 ב' לשנת58  מבקר המדינה, "חינוך מוכר שאינו רשמי", דוח שנתי24 , ירושלים: מבקר2008 ב' לשנת59 מבקר המדינה, "ענייני מנהל ושכר ברשתות גני ילדים במגזר החרדי", דוח שנתי .2009 ,המדינה 16 פגיעה בזכאות לימי מחלה מהסקר שערכנו עולה כי לפחות מחצית מהעובדים במוסדות הפטור ובגנים החרדיים לבנים אינם זכאים לימי מחלה, מקבלים פחות ימי מחלה מהקבוע בחוק, או שהנושא אינו מוסדר. רבע מהעובדים במוסדות המוכש”רים ובבתי הספר התיכוניים השיבו שאינם מקבלים ימי מחלה בכלל, או שמקבלים פחות מהנדרש על פי החוק. רבע נוסף מהנשאלים השיבו שהם לא יודעים. חרדי המצב, ככלל, תקין.-ברשתות החינוך ובחינוך הממלכתי היעדר קרנות השתלמות חרדי -על פי סקר עובדי ההוראה שלנו, לרוב הנשים המועסקות במוסדות החינוך הממלכתי וברשתות החינוך יש קרן השתלמות. עם זאת, בגנים החרדיים ובמוכש”רים מחצית המורות והגננות דיווחו שאין להן קרן השתלמות. מצבם של העובדים במוסדות פטור הוא החמור ביותר בתחום קרנות ההשתלמות – מורה אחד בלבד מהנשאלים דיווח על הפרשה לקרן השתלמות, ואילו שאר המועסקים במוסדות פטור העידו שאינם מקבלים או לא שמעו על הפרשות לקרן השתלמות.  הפרשה לקרנות השתלמות (נשים) הפרשה לקרנות השתלמות (גברים) כן לא חלקי לא יודע/ת  הימנעות מתשלום לקרן פנסיה מהסקר שערכנו עולה כי לארבעה אחוז מעובדי ההוראה ולשמונה אחוז מעובדות ההוראה אין אחוז מהעובדות המעביד מפריש סכום חלקי 12-קרן פנסיה כלל. עבור שישה אחוז מהעובדים ו לקרן פנסיה. בקרב גברים, התופעה מופיעה רק במוסדות פטור, ובקרב נשים – הן במוסדות פטור, הן במוכש”רים והן בגנים. ברשתות החינוך המצב נראה תקין. התאמה של השכר לוותק ולרמת ההכשרה-אי מהסקר שקיימנו עולה ששכרם של עובדי הוראה חרדים אינו מותאם כלל לוותק שצברו חרדיים – שכרם של -או לרמת הכשרתם. בכל סוגי המוסדות – מלבד בתי הספר הממלכתיים העובדים אינו מותאם כנדרש. בגנים ובמוסדות הפטור נרשם חוסר ההתאמה החמור ביותר בין השכר לבין הוותק וההכשרה שצברו העובדים. נתון זה הוא גורם משמעותי לפערים הגדולים בין שכר עובדי ההוראה החרדיים לבין שכרם של שאר עובדי ההוראה בישראל. 5% 36% 32% 27% 18% 18% 2% 62% 17 ?האם שכר עובדי ההוראה מותאם לוותק שלהם 25% 67% 8% 30% 39% 30% 27% 27% 45% 25% 38% 38% כן לא לא יודע/ת פטור 33% 60% 8% 0% 58% 40% מוכש"ר רשתות גנים תיכונים ממלכתי האם שכר עובדי ההוראה מותאם להכשרתם? 25% 42% 39% 33% 0% 60% 44% 42% 39% 33% 25% 0% 31% 17% 22% 33% 75% 40% כן לא לא יודע/ת פטור מוכש"ר רשתות גנים תיכונים ממלכתי שעות), או ממתן שעות 3( בנוסף, מורים העידו כי מנהלים נמנעים ממתן גמול חינוך למחנכים שעות שמופיעות 30 שעות עבור כל28 , למשל, אמורים לעבוד רק50 גיל למורים. מורים בני שעות בלבד. בפועל, מורים ותיקים נאלצים לעבוד את 26 – 55 בתלוש המשכורת שלהם, ומגיל מספר השעות המופיע בתלוש, ללא התחשבות בגילם. עבודה במהלך חופשות על פי החוזר השנתי של מנכ”ל משרד החינוך, מורים בבתי ספר יסודיים זכאים לצאת – אך במוסדות החינוך החרדיים לבנים שנת הלימודים ארוכה יותר 25 ביוני30-לחופשת קיץ ב ומסתיימת בראש חודש אב או עד תשעה באב. המשמעות היא חודש עבודה נוסף מדי שנה, על חשבון החודש הראשון של החופש הגדול. משרד החינוך דורש ממוסדות אלה לספק מסמך ובו הנהלת המוסד מתחייבת שהעסקת המורים במהלך חופשת הקיץ נעשית על בסיס וולונטרי, וכי המורים לא חוייבו לוותר על החופשה הקבועה להם בחוק. בנוסף, במהלך חודשי הקיץ נדרשים המוסדות לשלם לעובדי ההוראה שכר כפול. אך עדויות המורים שאספנו מלמדות שבפועל, העסקת המורים במהלך חופשת הקיץ איננה וולונטרית. .2017 ,8/  משרד החינוך, מבנה שנת הלימודים, חוזר מנכ"ל משרד החינוך, תשע"ז25 18 חמור מכך, במקרים רבים המורים אינם מקבלים את השכר הכפול שהם זכאים לו תמורת חודשי עבודה אלה. התופעה חוזרת על עצמה הן ברשתות החינוך, הן במוסדות המוכש”רים והן במוסדות הפטור. במוסדות הפטור והמוכש”ר מדווחים שהמורים עבדו בקיץ, אך ברוב המקרים אחוז מהמורים במוסדות מוכש”ר ובמוסדות 67( הם אינם מקבלים את התשלום הכפול כנדרש פטור שהשיבו על הסקר). ברשת החינוך העצמאי התופעה פחות שכיחה, ככל הנראה כיוון שרוב בתי הספר ברשתות לא פתוחים בחודש הנוסף. בבתי ספר המשוייכים לרשת מעיין החינוך התורני, תלוש השכר כלל לא מציין שהמורים עבדו במהלך תקופה זו. כתוצאה מהדיווח השקרי הזה, נגרמות למורים פגיעות נוספות – חלקם אפילו לא מקבלים החזר עבור הוצאות נסיעות עבור תקופת עבודתם במהלך חופשת הקיץ. בקרב עובדות הוראה התגלתה תופעה דומה של חופשות ללא שכר – חלקן עובדות בחופשים מבלי לקבל שכר כפול, וחלקן יוצאות לחופשות ללא תשלום (כלומר, החופשה היא על חשבונן). הפגיעה המרכזית בזכותם של מורים לימי חופשה נגרמת בחופשת הקיץ, אך מדיווחי המורים מתברר שהתופעה חוזרת על עצמה גם בחופשות אחרות: חנוכה, פסח, יום העצמאות ועוד. שיעור העובדים שלא מקבלים שכר על חופשות )ת בחופש במשכורת רגילה (ולא כפולה- עובד ת שכר-ת בחופש, ולא מקבל- לא עובד כולם 26% 40% 7% 20% 20% 0% 12% 0% 2% 11% 22% 33% 13% 13% 17% 0% 67% 14% 67% 0% 70 60 50 40 30 20 10 0 גברים נשים גברים מוכש"ר גברים פטור נשים רשתות נשים מוכש"ר נשים פטור גננות גברים ברשתות פיטורים מדי שנה במערכת החינוך החרדית רווחת הטקטיקה של פיטורי מורים וגננות בסוף שנת הלימודים, והעסקתם מחדש חודשיים לאחר מכן, בפתיחת השנה הבאה. המעסיקים נוקטים בה על מנת להימנע מתשלום שכר לעובדי ההוראה במהלך החופש הגדול ולמנוע מהעובדים צבירת ותק. חודשי עבודה של כל עובד, אך 12 כך, מעסיקים רבים מקבלים ממשרד החינוך תקציב עבור משלמים לעובדים עבור עשרה חודשי עבודה בלבד. התוצאה היא תשלום כפול של המדינה, חודשי עבודה, ומצד שני משלמת דמי אבטלה 12 שמצד אחד מעבירה למעסיק מימון עבור במשך חודשיים לעובד המפוטר, עד שיועסק מחדש. עבור העובדים ההשלכות חמורות במיוחד: מצד אחד, דמי האבטלה לעיתים קרובות נמוכים ממשכורתם, ומצד שני אין ביכולתם לצבור ותק וזכויותיהם הסוציאליות מבוטלות למשך שני חודשים בשנה. 19 פיטורים בסוף שנה והחזרה לעבודה בתחילת השנה הבאה כולם נשים גברים 80 70 60 50 40 30 20 10 0 44% 80% 31% 63% 16% 44% דיווחו על פיטורים בתדירות כלשהי דיווחו על פיטורים חוזרים פיטורים בסוף שנה והחזרה לעבודה בתחילת השנה הבאה, לפי מוסדות חינוך דיווחו על פיטורים חוזרים דיווחו על פיטורים בתדירות כלשהי מורות בתיכונים מורות ברשתות מורות במוכש"ר גננות מורים ברשתות מורים במוכש"ר מורים בפטור 100% 80% 60% 40% 20% 0 הלנת שכר אחוז 20 מהסקר שערכנו עולה כי כמעט מחצית מעובדי ההוראה חוו הלנת שכר, ואילו 55( מהעובדים חוו הלנות שכר לעיתים קרובות. נשים חוו יותר הלנות שכר מגברים – רובן אחוז) דיווחו על הלנת שכר בתדירות משתנה. בקרב נשים המועסקות במוסדות מוכש”ר, לא אחוז דיווחו על הלנת שכר. במספר מקרים שדווחו לנו הלנת השכר נמשכה שמונה 89-פחות מ שקל.20,000 חודשים, ובמקרה אחד השכר המעוכב הצטבר לסכום של הלנת שכר בקרב עובדי ההוראה החרדים הלנת שכר לעיתים קרובות הלנת שכר לעיתים רחוקות סה"כ הלנת שכר 47% 55% 27% 24% 38% 30% 20% 14% 25% כולם נשים גברים 60 50 40 30 20 10 0 91% 73% 80% 20% 78% 67% 75% 44% 65% 22% 20% 7% 22% 11% 20 הלנת שכר במוסדות החינוך השונים סה"כ הלנת שכר הלנת שכר לעיתים רחוקות הלנת שכר לעיתים קרובות 100% 80% 60% 40% 20% 0 מורות במוכש"ר מורות ברשתות מורות בפטור מורות בתיכונים גננות מורות בממ"ח מורים במוכש"ר מורים בפטור מורים ברשתות 44% 40% 33% 27% 13% 7% 11% 44% 44% 30% 33% 36% 25% 20% 0% 40% 22% 44% 89% 70% 67% 64% 38% 20% 47% 33% 89% רישום כוזב בתלושי השכר וניכוי מעשרות מהשכר תופעה נוספת שחזרה על עצמה בסקר שערכנו היא דיווח כוזב ופערים בין הרישום בתלוש המשכורת לבין השכר שניתן בפועל. מהעדויות שהגיעו לידינו עולה שתלוש השכר של עובדי ההוראה במגזר החרדי לא תמיד משקף את מכלול השעות ורכיבי השכר להם המורה זכאי, וכך קורה שעובדים מקבל שכר שאינו תואם את מספר שעות עבודתם. בחלק מהמקרים התלוש פירט מספר שעות קטן יותר מכפי שבוצעו בפועל, או כלל דיווח על דמי הבראה וביגוד שלא הועברו לידי העובד. במקרים רבים המעסיק מפריש מעשר משכר העובד: חלק מהמשכורת מופקעת מהעובד, ומועברת לעמותה המפעילה את בית הספר או לעמותה אחרת. לעיתים הפרשת המעשרות מופיעה בתלוש השכר תחת סעיף המנוסח בעמימות, ולעיתים אינה מופיעה בתלוש כלל, ונגבית אחוז משכר המורים. 20 ואפילו10 מהמורים במזומן. שיעור המעשר עלול להגיע עד כפי שניתן לראות בנספח ג’ למסמך זה, בתלושים שהגיעו לידנו חסרים רכיבי שכר בסיסיים. כיוון שאף גורם אינו בודק את ההתאמה בין הדיווח בתלושים למצב בפועל, הפרת הזכויות של עובדי ההוראה במגזר החרדי נמשכת. יש צורך בפיקוח מקיף על ניהול הכספים במוסדות החינוך החרדי. הפתרון המיטבי, שיחסוך את הבעיות והכשלים הללו, הוא כמובן העברה של עובדי ההוראה להעסקה ישירה על ידי משרד החינוך. הפרשת מעשרות מהמשכורת בקרב עובדי ההוראה החרדים סה"כ דיווחים על מעשרות לפעמים מפרישים מעשרות קבוע נשים גברים נשים המועסקות בתיכונים 80 70 60 50 40 30 20 10 0 5% 20% 25% 4% 16% 20% 9% 55% 64% 21 אי סדרים, דיווח שקרי והעברת כספים לעובדים פיקטיביים מורים 100-אחת התופעות החמורות בהן נתקלנו במהלך הראיונות שקיימנו עם למעלה מ בחינוך החרדי, היא פגיעה בזכויות מורים על מנת להעביר כספים לידי גורמים פיקטיביים. כך, מנהלים במוסדות שונים משלמים למורים שרשומים במערכת – אך אינם מלמדים בפועל. בחלק מהמקרים מדובר בקרובי משפחה של אותם מנהלים, או בגורמים מתווכים שמקבלים לכיסם סכום מסויים מהכסף שמצטבר בחשבון שלהם מדי חודש. מנהלי בית ספר, למשל, מדווחים על ימי הצהרה (ימי מחלה שלא מצריכים אישור רופא) של מורים ללא ידיעתם. בסוף החודש, מגלים המורים שבמשכורתם מופיעים ימי הצהרה שלא ביקשו כלל. לחלופין, מורה שמציג אישור רופא לשלושה ימי מחלה אך משתמש רק בשניים, מגלה בסוף החודש שירדו לו מהמשכורת שלושה ימי מחלה מלאים. בשני המקרים, המנהל מדווח על היעדרות שלא הייתה, מקבל בגינה תקציב למילוי מקום, ומעביר את הכסף לגורם שלישי שאינו זכאי לו. הפניית כספים המיועדים לעובדי ההוראה לצרכים אחרים במקרים שונים, כספים שמועברים לבתי הספר על ידי משרד החינוך אינם מגיעים לידי עובדי פעמי -), למשל, מורים בחינוך הממלכתי קיבלו מענק חד2016-2017( ההוראה. בשנת תשע”ז שקלים. לאחר התערבותו של ח”כ משה גפני, משרד האוצר הסכים לממן את תשלום 1,000 בסך . אלא שעל פי דיווחי מורים ומפקחים במחוז 26פעמי גם למורים בחינוך החרדי-המענק החד החרדי, מענק זה הועבר לרשתות החינוך ולמוסדות הפטור – ומשם לא הועבר לידי המורים. מורים אשר פנו להנהלת המוסד בנושא ננזפו. פגיעות נוספות בזכויות עובדי ההוראה החרדים מסקר עובדי ועובדות ההוראה עלתה שורה של הפרות נוספות של זכויות עובדים, בהן פיטורי עובדות בהריון; אי תשלום עבור שעות נוספות, שעות הכנה לבגרויות, נסיעות, עבודה בקייטנה ושיחות אישיות עם תלמידים; מניעת שעות תפילה; היעדר העלאה שנתית במשכורת; ובמקרה אחד אף תשלום שכר ללא תלוש משכורת כלל. מדיווחי הנשאלים מתברר כי המעסיקים בחינוך החרדי נוקטים בדרכים שונות ומגוונות על מנת לקצץ בשכרם של עובדי ההוראה, חלקן במסגרת החוק. כך, למשל, מועסקים חלק מהמורים על תקן ממלאי מקום, ואחרים מועסקים במשרה חלקית על מנת למנוע מהם הטבות שונות. במרץ22 ,, אתר הכנסת681   ועדת הכספים, פגיעה בתנאי שכרם של עובדי הוראה במגזר החרדי, פרוטוקול26 .2017 22 4 4 .איכות השירותים לתלמידים בבתי הספר החרדיים הכשרה והתמחות של מורים ומנהלים בחינוך החרדי4.1 הכשרה והתמחות של מורים בעשורים האחרונים מערכת הכשרת המורים בחינוך הממלכתי בישראל השתכללה, וכיום רוב המורים בבתי ספר ממלכתיים עברו הכשרה אקדמית. על פי נתוני הלמ”ס, בשנת תשע”ב אחוז מהמורים 80- אחוז מהמורים בבתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי ו80 )2011-2012( אחוז מהמורים בחינוך83.7 ,בבתי ספר יסודיים בחינוך הערבי היו בעלי תואר אקדמי. בתיכונים 2016-( . בשנת תשע”ז27 אחוז מהמורים בחינוך הערבי היו בעלי תואר אקדמי86.3-הממלכתי ו יסודי הממלכתי וכשליש מעובדי ההוראה בחינוך -), מחצית מעובדי ההוראה בחינוך העל2017 . בחינוך החרדי, לעומת זאת, רק כחמישית28יסודי במגזר הערבי השלימו לימודי תואר שני-העל אלף מורים חרדים) השלימו תואר ראשון או 20- מורות מתוך כ3,074- מורים ו1,167( המורים .29לימודים מתקדמים שווי ערך לתואר ראשון המגזר החרדי מדשדש מאחורי החינוך הממלכתי גם בהכשרת המורים למקצועות הספציפיים ) בחינוך היסודי החרדי רק 2011-2012( שהם מלמדים. על פי נתוני משרד החינוך מתשע”ב אחוז מהמורים לאנגלית בחינוך 83 אחוז מהמורים לאנגלית הוכשרו ללמד אנגלית (לעומת47 אחוז35 אחוז מהמורים למתימטיקה הוכשרו ללמד מתימטיקה (לעומת18 הממלכתי), ורק אחוז מהמורים 8 . מבין המורים לעברית ולשון, רק30)מהמורים למתימטיקה בחינוך הממלכתי אחוז במערכת החינוך הממלכתית.14 החרדים הוכשרו לכך – לעומת 18% 35%בחינוך הממלכתי חינוך חרדי 47% 83%בחינוך הממלכתי בחינוך החרדי מתמטיקה אנגלית המגזר החרדי מדשדש מאחורי החינוך הממלכתי בהכשרת המורים .2013 ,, ירושלים: למ"ס2012   הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל27 במרץ15 ,), הודעה לעיתונות2016/17(   הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עובדי הוראה במערכת החינוך, תשע"ז28 .2017 ערך (אקוויוולנטית) להשכלה אקדמית", ירושלים: מרכז המחקר-  עדו אבגר, "הכרה בהשכלת מורים כשוות29 .2016 ,והמידע של הכנסת   אתי וייסבלאי, "התאמה בין תחום ההכשרה לתחום ההוראה של מורים – תמונת מצב". ירושלים: מרכז המחקר30 .2012 ,והמידע של הכנסת 23 31)שיעור המורים שהוכשרו למקצוע אותו הם מלמדים (חינוך יסודי 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0 88% 83% 75% 47% 64% 35% 33% 18% 59% 14% 6% 8% עברית ולשון מתמטיקה אנגלית לא יהודי-ממלכתי לא יהודי-ממלכתי לא יהודי-ממלכתי עברי-ממלכתי עברי-ממלכתי עברי-ממלכתי דתי-ממלכתי דתי-ממלכתי דתי-ממלכתי חרדי חרדי חרדי 33 32)שיעור המורים שהוכשרו למקצוע אותו הם מלמדים (חטיבה עליונה עברית ולשון מתמטיקה אזרחות היסטוריה גיאוגרפיה אנגלית 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0 לא יהודי-ממלכתי לא יהודי-ממלכתי לא יהודי-ממלכתי לא יהודי-ממלכתי לא יהודי-ממלכתי לא יהודי-ממלכתי עברי-ממלכתי עברי-ממלכתי עברי-ממלכתי עברי-ממלכתי עברי-ממלכתי עברי-ממלכתי דתי-ממלכתי דתי-ממלכתי דתי-ממלכתי דתי-ממלכתי דתי-ממלכתי דתי-ממלכתי חרדי חרדי חרדי חרדי חרדי חרדי 93% 89% 82% 79% 56% 71% 40% 17% 59% 68% 33% 32% 60% 47% 25% 4% 85% 87% 76% 68% 60% 68% 48% 51%   אתי וייסבלאי, "התאמה בין תחום ההכשרה לתחום ההוראה של מורים – תמונת מצב". ירושלים: מרכז המחקר31 .2012 ,והמידע של הכנסת   אתי וייסבלאי, "התאמה בין תחום ההכשרה לתחום ההוראה של מורים – תמונת מצב". ירושלים: מרכז המחקר32 .2012 בדצמבר26 ,והמידע של הכנסת   רובם המוחלט של הנערים החרדים בגיל תיכון אינם לומדים מקצועות חול. 33 24 נתוני משרד החינוך אינם מבחינים בין מוסדות חינוך חרדיים מסוגים שונים. על כן חשוב לציין כי על פי הסקר שקיימנו, ברשתות החינוך החרדי שיעור המורים המוכשרים לתפקידם גבוה בהרבה מאשר במוסדות הפטור, וכי מורות חרדיות עוברות בממוצע יותר הכשרה מקצועית ממורים חרדים. כתוצאה מכך, נוצר פער גדול בין החינוך לבנות – שלומדות בעיקר ברשתות ועם מורות בלבד, לבין החינוך לבנים – שלומדים בעיקר במוסדות פטור ועם מורים בלבד. 2017 ,שיעור בעלי הכשרה אקדמית בקרב עובדי ההוראה במוסדות חינוך חרדיים שונים רמת ההשכלה של צוות ההוראה בלי תעודת הוראה עם תעודת הוראה 0 20 40 60 80 100 מורים תיכון מורים חיידרים פטור מורים מוכש"ר מורים רשתות גננות מורות תיכון מורות ממלכתי מורות מוכש"ר / פטור מורים רשתות נשים עובדות הוראה גברים עובדי הוראה כללי 2017 ,רמת ההשכלה של עובדי ההוראה במוסדות חינוך חרדיים שונים תואר שני תואר ראשון / אקוויוולנטי בכיר תעודת הוראה תיכונית / ישיבתית 0 20 40 60 80 100 מורים תיכון מורים חיידרים פטור מורים מוכש"ר מורים רשתות גננות מורות תיכון מורות ממלכתי מורות מוכש"ר / פטור מורים רשתות בנות בנים כללי  25 במכונים החרדיים להכשרת מורים גברים, למשל, אין כלל מסלולי הכשרה להוראת אנגלית . 34או מתימטיקה, על אף שהן מכוני ההכשרה והן המורים החרדים הביעו עניין ורצון בהכשרה כזו בשנים האחרונות קמו מספר מסלולים ייחודיים להכשרת מורים חרדים להוראת מתמטיקה, אך מדובר במסלולים ספורים המיועדים לחרדים בתוך מסגרות שאינן חרדיות. באתר המחוז החרדי במשרד החינוך נכתב שבימים אלה יוצאת לדרך תוכנית לקידום הכשרה מקצועית למורים במגזר החרדי, אשר תסבסד לימודי תואר ראשון למורים בעלי תעודת הוראה. הלימודים מתקיימים במספר מכללות ברחבי הארץ. הכשרה והתמחות של מנהלים בעלי מוסדות החינוך החרדי, ולא המחוז החרדי במשרד החינוך, ממנים את מנהלי בתי הספר שבבעלותם. כתוצאה מכך, מנהלי בתי ספר במגזר החרדי ממונים ללא כל דרישות סף, ללא מכרזים או ועדה בוחרת, וללא שקיפות לציבור. בנוסף, כפי שהעיד בפנינו גורם בכיר במחוז . כיוון שאיכות המנהלים נמוכה, פתחו 35החרדי, הצטברו עדויות על תופעה של מינוי מקורבים באגף לפיתוח מקצועי במחוז החרדי קורסים לפיתוח מקצועי של מנהלי בתי ספר, המועברים במסגרת ההשתלמויות לעובדי הוראה – אך אלה אינם קורסי הכשרה ואינם מהווים דרישת סף ממנהלים חדשים. גודל הכיתות4.2 חרדיים גבוה מזה שבמוסדות-מספר התלמידים הממוצע בכיתה במוסדות החינוך הממלכתיים 28.4 ), למשל, היו בממוצע2010-2011( החינוך המוכש”רים ובמוסדות הפטור. בשנת תשע”א תלמידים בכיתה במוסדות המוכש”רים 25.4 תלמידים בכיתה במוסדות החינוך הרשמי, לעומת . 36 תלמידים בכיתה במוסדות הפטור23.4-ו מספר תלמידים בכיתה: ניתוח מגדרי קיים פער משמעותי בגודל הכיתות בין מוסדות חרדיים לבנים ומוסדות חרדיים לבנות. , בשעה שבסמינרים לבנות ניתן למצוא כיתות 37 תלמידים30 עד15 בתלמודי תורה לומדים לרוב . מהסקר שערכנו בקרב הורים וכלל דיווחים על כיתות של 38 תלמידות51 ואפילו49 ,43 ובהן ילדים בבתי ספר יסודיים, ניתן לראות שתלמידים בחינוך החרדי היסודי לומדים בכיתות 704 תלמידים) רווחות הרבה יותר במוסדות20 קטנות יותר מהתלמידות. כיתות קטנות במיוחד (עד ,  מעיין שחף ויהודה מורגנשטרן, "דוח לימודי אמ"מ (אנגלית, מתמטיקה, מחשבים)", חיפה: מוסד שמואל נאמן34 .2012 .  מתוך ראיון שקיימנו עם גורם במחוז החרדי במשרד החינוך35 ,  יובל וורגן, "מספר התלמידים בכיתה במערכת החינוך בישראל", ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת36 .2011   אהוד (אודי) שפיגל, "ותלמוד תורה כנגד כולם: חינוך חרדי לבנים בירושלים", ירושלים: מכון ירושלים לחקר37 .2011 ,ישראל   סגן ראש עיריית ירושלים, צביקה כהן, העיד בראיון שנערך בסוף שנת הלימודים תשע"ז, כי בסמינרים חרדיים38 תלמידות בכיתה, במרכז בית יעקב43 לבנות מספר התלמידות הכיתות צפופות במיוחד: בסמינר בית יעקב הישן תלמידות בכיתה. ראו: יעקב גרודקה, "צביקה כהן משיב אש: 51 תלמידות בכיתה, ובסמינר בנות אלישבע49 .2017 ביולי7 ,"משרד החינוך אשם", "בחדרי חרדים 26 תלמידים) רווחות הרבה יותר במוסדות חינוך35 לימוד לבנים, בעוד כיתות גדולות במיוחד (מעל לבנות. מספר תלמידים בכיתה, לפי מגדר בנים בנות ומעלה41 40 עד36 35 עד31 30 עד26 25 עד21 20 עד16 15 עד11 10 עד0 35% 30 % 25 % 20 % 15 % 10 % 5 % 0  מספר תלמידים בכיתה: ניתוח מוסדי בבתי יעקב – סמינרים לבנות המשוייכים לחינוך החרדי העצמאי – בשליש מהכיתות לומדות תלמידות. בבתי ספר לבנות המשוייכים לרשת מעיין החינוך התורני, לעומת זאת, 35-למעלה מ תלמידות.25 עד21 במחצית מהכיתות לומדות מספר תלמידות בכיתה במוסדות החינוך השונים בית יעקב חינוך עצמאי בית יעקב מעיין בית יעקב מוכש"ר בית יעקב ממלכתי ומעלה41 40 עד36 35 עד31 30 עד26 25 עד21 20 עד16 15 עד11 10 עד0 50% 40% 30% 20% 10% 0  27 46- תלמידים, ו20 אחוז מהילדים לומדים בכיתות של עד20 במוסדות הפטור לבנים, כמעט תלמידים. רוב הבנים החרדים לומדים במוסדות אלה. 25 אחוז מהילדים לומדים בכיתות של עד מספר תלמידים בכיתה במוסדות החינוך השונים חיידר פטור ת"ת מוכש"ר ת"ת חינוך עצמאי ת"ת מעיין ת"ת ממלכתי ומעלה41 40 עד36 35 עד31 30 עד26 25 עד21 20 עד16 15 עד11 10 עד0 40% 30% 20% 10% 0 לימודי ליבה4.3 .היקף לימודי הליבה במוסדות החינוך השונים נקבע בהתאם לתקצוב מטעם המדינה 1 1 . רשתות החינוך – החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני – זוכות לסבסוד מלא ומחוייבות בלימודי ליבה מלאים. 2 2 . אחוז מתוכנית75- אחוז ומחוייבים ב75 שאר המוסדות המוכש”רים – זוכים לסבסוד של 39.לימודי ליבה 3 3 . . אחוז מלימודי הליבה55-ב40 אחוז ומחוייבים55-מוסדות פטור – מתוקצבים ב מעמד רשתות- מוכר מוכר שאינו רשמי פטור תקצוב100% 75% 55% 39היקף ליבה100% 75% 55% )(ללא לימודי אנגלית 40חובת דיווח היקף לימודי הליבה ומבחני המיצ"ב היקף לימודי הליבה ומבחני המיצ"ב היקף לימודי הליבה בלבד .יסודיים לבנים פטורים מלימודי ליבה-  מוסדות על39 .  שם40 28 מצביעה אתי וייסבלאי על הקושי באומדן2012-בדוח על יישום תוכנית הליבה שפורסם ב יישום התוכנית, בשל היעדר פיקוח ומעקב. הנתונים, שבין השאר מבוססים על דיווח עצמי של הרשתות, לעיתים סותרים. כך, למשל, רשת מעיין החינוך התורני ומשרד החינוך מדווחים כי רוב המוסדות מיישמים את תוכנית הליבה כנדרש, אך מנתוני הלמ”ס עולה כי רבים מבתי הספר היסודיים במגזר החרדי אינם מקיימים את התוכנית במלואה. המקצוע היחיד הנלמד בכלל בתי 80 אחוז עד30-הספר היסודיים במגזר החרדי הוא מקרא, כאשר מקצועות אחרים נלמדים ב .41אחוז מבתי הספר בלבד , ובשנים 42תקצוב מוסדות החינוך המוכש”רים ומוסדות הפטור מותנה ביישום לימודי הליבה ) אכן קוצץ תקציבם של מוסדות החינוך שלא 2012-2013( ) ותשע”ב2011-2012( תשע”א .43יישמו את לימודי הליבה הנדרשים   מתוך סקר בנושא שירותי חינוך הניתנים בבית הספר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעבור משרד41 .)2007-2008( החינוך, תשס"ח .2013 ,ליאון: נבו-  לוטם פרי חזן, "החינוך החרדי בישראל: בין משפט, תרבות ופוליטיקה", שריגים42 .2012 ביולי9 ,, כתב תשובה מטעם משרד החינוך3613/10   בג"צ43 :שיעור תלמידים במגזר החרדי הלומדים את המקצוע היסטוריה מדע וטכנולוגיה 75.1% 29.6% מקרא חינוך גופני 100% 67.0% מתמטיקה אנגלית 81.3% 56.5% עברית 81.8% עברית מולדת, חברה ואזרחות 52.2% 29 המקצועות הנלמדים, איכות התכנים, צוות ההוראה ד”ר אהוד (אודי) שפיגל, שחקר את מערכת החינוך החרדי לבנים בירושלים, מצא שלבתי הספר עצמאות רבה בבחירת צוות עובדי ההוראה והתוכניות החינוכיות במוסד. כתוצאה מכך תוכניות הלימודים, רמת המורים, שיטות ההוראה ורמתה, וכן מידת החשיבות המיוחסת ללימודי החול משתנים משמעותית ממוסד למוסד. ככלל, לימודי הליבה מקיפים ואיכותיים יותר במוסדות החינוך לבנות, שם זוכים לימודי החול למקום מרכזי יותר. במוסדות החינוך לבנים לימודי החול תופסים מקום שולי ונתפסים כמשניים ללימודי קודש: אין בהם תוכנית לימודי ליבה מסודרת, קריטריונים ברורים או יעדים מוגדרים. לרוב, לימודי החשבון מתמצים בארבע פעולות חשבוניות, היסטוריה וגיאוגרפיה אינם נלמדים כמקצועות בפני עצמם, ובמהלך חטיבת הביניים חלק ממקצועות הליבה נעלמים ממערכת . 44השעות רוב המורים במוסדות אלה נעדרים הכשרה ייעודית למקצועות החול שהם מלמדים. סוגיה זו עולה בעיקר במוסדות מוכש”ר ופטור לבנים: “מערכת חינוך זו כוללת אלפי מורים מסורים ורציניים בעלי ניסיון עשיר, יכולות מרשימות ותחושת גאווה ושליחות, אולם רובם לא למדו מעולם ברצינות על חינוך”, כתב אודי שפיגל, “הם לא קיבלו כלים מסודרים להתמודד עם בעיות . 45”פדגוגיות, דידקטיות, חברתיות ורגשיות. קשה להעריך את כובד המחיר הנובע ממצב זה ההשתלמויות המקצועיות בתחום מבוססות על השתתפות וולונטרית, ולפחות במוסדות הפטור . על כן תכני הליבה, רמת ההוראה והיקף הלימוד שלהם במוסדות 46אינה מלווה בתגמול לעובד .47הפטור תלויים במידה רבה ברצונו הטוב ובכישוריו של המלמד בחינות מיצ”ב 4.4 על פי חוזר מנכ”ל משרד החינוך, בתי הספר המוכש”רים מחוייבים במבחני מיצ”ב בשני מקצועות (מתימטיקה ושפת אם), לעומת ארבעה מקצועות במוסדות החינוך הרשמי (מתימטיקה, שפת אם, אנגלית ומדע וטכנולוגיה). בפועל, רבים מהמוסדות החרדיים אינם נבחנים: בשנת ) השתתפו במבחני מיצ”ב כמחצית ממוסדות החינוך המוכש”רים 2011-2012( הלימודים תשע”ב . רוב המבחנים נערכו ברשת מעיין החינוך התורני ובמוסדות מחוץ 50048- מתוך כ260-בלבד – כ לרשתות חינוך; רשת החינוך העצמאי לא לקחה חלק בבחינות. ) ההשתתפות החרדית במבחני המיצ”ב הצטמצמה 2015-2016( בשנת הלימודים תשע”ו מוסדות 39 , מוסדות מעין החינוך התורני62 : ממוסדות החינוך החרדים נבחנו110 .עוד יותר .  שם44   אהוד (אודי) שפיגל, "ותלמוד תורה כנגד כולם: חינוך חרדי לבנים בירושלים", ירושלים: מכון ירושלים לחקר45 .121 ', עמ2011 ,ישראל ביוני30 ,  אתי וייסבלאי, "לימודי הליבה במערכת החינוך החרדית", ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת46 .2012   אהוד (אודי) שפיגל, "ותלמוד תורה כנגד כולם: חינוך חרדי לבנים בירושלים", ירושלים: מכון ירושלים לחקר47 .2011 ,ישראל .2012 ,  אתי וייסבלאי, "לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית", ירושלים: מרכז המידע והמחקר של הכנסת48 30 הספר של “מרכז- בתי219 .חרדי- מוסדות החינוך הממלכתי9-מוכש”רים בבעלות פרטית ו 599 . בשנה שלאחר מכן השתתפו בבחינות49החינוך העצמאי” לא השתתפו בבחינות המיצ”ב מכלל מוסדות החינוך 107-דתי, ו- בתי ספר בחינוך הממלכתי209 ,בתי ספר בחינוך הממלכתי בחינוך 63 החרדי. מתוצאות הבחינה עולה כי מדד ההישגים הכללי של התלמידים עמד על בלבד בחינוך החרדי.25-דתי ו- בחינוך הממלכתי57 ,הממלכתי 50תוצאות המיצ"ב במקצועות הליבה במגזרים השונים בחינוך החרדי דתי- בחינוך הממלכתי בחינוך הממלכתי כל המקצועות חשבון עברית טכנולוגיה אנגלית 50 67 58 63 69 23 57 63 26 65 57 25 63 .2016 הנתונים מתייחסים לשנת  ) משרד החינוך אינו מפרסם את הישגי התלמידים 2004-2005( מאז שנת הלימודים תשס”ה . הדבר 52, כיוון שמדובר במדגם חלקי ולא מייצג של אוכלוסייה זו51במגזר החרדי בבחינות המיצ”ב , שהורתה למשרד החינוך לערוך מבחני מיצ”ב בכל 2013-נוגד את פסיקת בית המשפט העליון מ .53בתי הספר של רשתות החינוך במגזר החרדי   רשות למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), "דוח מבחני הישגים או חלק א' – מבחני הישגים", ירושלים: משרד49 .2016 ,החינוך .2016 ,  על פי נתונים שהתקבלו ממשרד החינוך50 21 ,"  אתי וייסבלאי, "מערכת החינוך בישראל – סוגיות מרכזיות שנדונו בוועדת החינוך, התרבות והספורט51 .2013 באפריל   רשות למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), "דוח מבחני הישגים או חלק א' – מבחני הישגים", ירושלים: משרד52 .2016 ,החינוך פסק ביהמ"ש העליון כי על משרד החינוך לקבוע מתווה ברור ומדויק, הכולל לוח זמנים 2013 בפברואר20-  ב53 והפעלת סנקציות, כדי לוודא שמבחני המיצ"ב ייערכו בכלל בתי הספר של רשת מעיין החינוך התורני: בג"צ , המרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל ואח' נ' משרד החינוך, מרכז החינוך 80/3483 .' לתלמודי תורה ובתי ספר בית יעקב, מרכז מעיין התורני ואח109 העצמאי 31 גישה ליועצים חינוכיים ולפסיכולוגים4.5 , שיעור הפסיכולוגים החינוכיים במערכת החינוך החרדית היה הנמוך ביותר2010-נכון ל 53 מבין כל זרמי החינוך בישראל: בשעה שמספר הפסיכולוגים במערכת החינוך עמד על 31 אחוז ובמגזר הדרוזי על41 אחוז מהתקן הנדרש על פי משרד החינוך, במגזר הערבי על .54 אחוז מכמות הפסיכולוגים החינוכיים הנדרשת29 אחוז – במגזר החרדי הועסקו רק אחוז מהיועצים 78-, כ2010גם מספר היועצים החינוכיים במגזר החרדי נמוך משמעותית. ב אחוז 55 דתי, על אף שהן מהוות רק-החינוכיים הועסקו במערכת החינוך הממלכתי והממלכתי אחוז ממערכת החינוך – 25 . בבתי ספר במגזר הלא יהודי – המהווים55ממערכת החינוך כולה אחוז ממערכת החינוך, 20 אחוז מהיועצים החינוכיים, ובחינוך החרדי, המהווה12 הועסקו רק . במילים אחרות, שיעור 56) יועצים450-הועסקו עשרה אחוז בלבד מהיועצים החינוכיים (פחות מ דתי גבוה כמעט פי שלושה מאשר במגזר -היועצים החינוכיים בחינוך הממלכתי והממלכתי החרדי ובמגזר הלא יהודי. רק במחצית מבתי הספר היסודיים החרדיים שהשתתפו בסקר שערכנו השנה עובד יועץ אחוז מבתי הספר 22.3- אחוז מהמוסדות אין יועץ או פסיכולוג, וב25.9-חינוכי או פסיכולוג. ב ההורים אינם מודעים לקיומו של שירות כזה. בקרב מוסדות החינוך לבנים היעדר היועצים בולט אחוז מבתי הספר לא מועסק יועץ חינוכי או פסיכולוג.41-במיוחד, כאשר ב האם בית הספר מעסיק יועץ חינוכי או פסיכולוג? 25.9% 22.3% 51.8% לא יודע/ת לא כן    מריה רבינוביץ', "מחסור ביועצים ובפסיכולוגים חינוכיים במערכת החינוך", ירושלים: מרכז המחקר והמידע של54 .2010 ,הכנסת   שם.55 .2012 ,  נרי הורביץ, "תשתית למיפוי החינוך החרדי בישראל", ירושלים: אגורה מדיניות56 32 שירותי ייעוץ פסיכולוגי וחינוכי במוסדות החינוך השונים במגזר החרדי אין יועצ/ת חינוכי/ת או פסיכולוג/ית יש יועצ/ת חינוכי/ת או פסיכולוג/ית בנות ממלכתי 100 80 60 40 20 0 בנות מוכש"ר בנות רשתות בנים ממלכתי בנים רשתות בנים מוכש"ר בנים פטור בנות בנים 13% 41% 13% 16% 52% 48% 35% 0% 0% 56% 42% 55% 60% 28% 32% 49% 93% 95%  ,במוסדות הפטור ובחלק ממוסדות המוכש”ר אין תקנים ליועצים חינוכיים או לפסיכולוגים ואין מנגנון מסודר שמאתר ומטפל בילדים בסיכון. כל מוסד מתמודד עם הנושא בהתאם למדיניות ולמשאבים שלו, וכך, בהיעדר סמכות מקצועית, הנטל נופל לעיתים קרובות על המורים. מצב זה פוגע הן בתלמידים והן במורים, ומשקף כשל במערכת שנועדה להגן על כל ילד אך בפועל איננה ערוכה לעשות זאת. מצב זה נובע ממחסור בתקנים ובמשאבים, פיקוח ובקרה לקויים, והיעדר נהלים ברורים ומחייבים. מבנים, תשתיות פיזיות והסעות4.6 תשתיות פיזיות הקדיש מבקר המדינה פרק שלם לבחינת 2007 בדוח ביקורת השלטון המקומי לשנת . המבקר הצביע על היעדר פיקוח של משרד החינוך 57התשתיות הפיזיות במוסדות החינוך החרדי על הקצאת התקציבים, השימוש במשאבים ומצב המבנים בבתי הספר החרדיים. הבדיקה העלתה שהחינוך במגזר החרדי סובל מתקצוב לקוי ומתנאי שטח קשים, בהם מבנים לא הולמים, . בעיריית בני 58כיתות צפופות ובעיות תברואה קשות. במקרים רבים המרחב הפיזי נמצא מוזנח ברק, למשל, מצבם הפיזי של מרבית המבנים במוסדות החינוך לא נבדק על ידי הרשויות, וצוות המבקר גילה בבתי הספר בניינים ישנים ורעועים שהיוו מפגע בטיחותי מיידי. באחד המקרים החמורים, שלדה של אוטובוס ישן ללא חלונות, מיזוג אוויר או פתחי אוורור, שימשה ככיתת לימוד לתלמידים בחינוך המיוחד. מעדויות ההורים בסקר שערכנו עולה כי הבעיה החריפה ביותר מבחינתם נעוצה בתשתיות שמספק בית הספר. מוסדות חינוך רבים, הם מעידים, ממוקמים במבנים ישנים וצפופים,   מבקר המדינה, "התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי", דוח ביקורת על השלטון המקומי לשנת57 .2008 ,, ירושלים: מבקר המדינה2007 .  שם58 33 ,וסובלים מתנאי תברואה ירודים. בנוסף, חלק מהמבנים אינם מותאמים לבית ספר: במוסד אחד למשל, תלמידות כיתה א’ נאלצות לעלות ארבעה גרמי מדרגות בדרך לשירותים. כיתות לימוד על מצוקת המבנים וכיתות הלימוד בחינוך החרדי ניתן ללמוד מנתונים שקיבלנו מגורם במנח”י כיתות לימוד בחינוך החרדי (לעומת 1,419 (מנהלת חינוך ירושלים), לפיהם רק בירושלים חסרות . מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי החינוך 59) כיתות בחינוך הממלכתי505 החרדי מקבל את התקצוב הנמוך ביותר לבניית כיתות לימוד ביחס לשאר המגזרים במערכת .60החינוך בישראל – הן ביחס לדרישה והן ביחס לגודל האוכלוסייה בירושלים חסרות כיתות 1,419 לימוד בחינוך החרדי לעומת כיתות 505 בחינוך הממלכתי 1,419 כיתות חסרות כיתות חסרות 505 בחינוך החרדי בחינוך הממלכתי מספר כיתות הלימוד החסרות בכל מגזר לעומת מספר הכיתות שבנייתן תוקצבה על ידי 61)2015-2013( המדינה שנה הוכר בצורך מתוכן תוקצבו שיעור הוכר בצורך מתוכן תוקצבו שיעור ממלכתי יהודי ממלכתי ערבי 2013 2,123 659 31% 1,850 432 23% 2014 2,148 946 44% 1,523 665 44% 2015 2,644 1,137 43% 1,773 859 48% ממוצע2,305 914 40% 1,715 652 38% דתי-ממלכתי חרדי 2013 894 177 20% 1,930 195 10% 2014 1,070 343 32% 1,757 418 24% 2015 1,175 392 33% 1,884 497 26% ממוצע1,046 304 29% 1,857 370 20% .2017 באוגוסט17 ,)  ראיון עם גורם בכיר במנח"י (מנהלת חינוך ירושלים59   אסף וינינגר, "נתונים על בינוי כיתות לימוד חדשות במערכת החינוך לפי סוג פיקוח", ירושלים: מרכז המחקר60 .2016 ,והמידע של הכנסת   שם.61 34 כמות התלמידים בכל מגזר לעומת מספר כיתות הלימוד 62 )2015-2012( שבנייתן תוקצבה על ידי המדינה שנה נתון ממלכתי יהודי ממלכתי ערבי -ממלכתי דתי חרדי לא הוגדר סך הכל 2012 כמות1,749 1,112 472 636 254 4,223 אחוז41% 26% 11% 15% 6% 100% 2013 כמות659 432 177 195 65 1,528 אחוז43% 28% 12% 13% 4% 100% 2014 כמות946 665 343 418 91 2,463 אחוז38% 27% 14% 17% 4% 100% 2015 כמות1,137 859 392 497 42 2,927 אחוז39% 29% 13% 17% 1% 100% סך הכל כמות4,491 3,068 1,384 1,746 452 11,141 אחוז40% 28% 12% 16% 4% 100%   אסף וינינגר, "נתונים על בינוי כיתות לימוד חדשות במערכת החינוך לפי סוג פיקוח", ירושלים: מרכז המחקר62 .2016 ,והמידע של הכנסת 35 חצרות בית הספר כי השטחים הפתוחים במוסדות הלימוד החרדיים 2007-דוח מבקר המדינה העלה עוד ב קטנים ומגבילים – זאת בנוסף למחסור במתקני משחקים, בגינות ובפינות חי ברובם המכריע . אך גם מסקר ההורים שקיימנו השנה, עשר שנים לאחר פרסום דוח המבקר, 63של המוסדות הממצאים אינם משביעי רצון. 2017 ,כמות וגודל החצרות בבתי הספר היסודיים בחינוך החרדי חצר בבתי הספר לבנות חצר בבתי הספר לבנים 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0 21% 34% 36% 9% 24% 36% 38% 2% 37% 36% 24% 3% 56% 26% 19% 0% תלמוד תורה ממלכתי תלמוד תורה רשתות תלמוד תורה מוכש"ר חיידר פטור 17% 17% 50% 17% 26% 33% 36% 6% 38% 38% 14% 11% בתי יעקב בממלכתי בתי יעקב ברשתות בתי יעקב במוכש"ר אין חצר חצר קטנה חצר בינונית חצר גדולה  הסעות באופן כללי, משרד החינוך משתתף במימון הסעות בהתאם למרחק בין המוסד החינוכי לביתם . על פי חוזר מנכ”ל של 64של התלמידים במוסדות הפטור, במוסדות מוכש”רים וברשתות החינוך משרד החינוך, המרחק המינימאלי המצדיק השתתפות בהוצאות ההסעה הוא שני ק”מ ומעלה . 65עבור ילדים בגן חובה ועד כיתה ד’, ושלושה ק”מ ומעלה עבור תלמידים מכיתה ה’ ומעלה אלא שבמגזר החרדי ילדים רבים לומדים במוסדות חינוך בהתאם להשתייכותם הקהילתית, ולא למיקומם הגיאוגרפי. לכן, נפוץ שילד חרדי ילמד במוסד חינוכי מרוחק מביתו, למרות קיומו של מוסד חרדי קרוב יותר. במקרים כאלה, משרד החינוך אינו משתתף במימון ההסעות. מסקר שערכנו בקרב הורים לילדים בבתי ספר יסודיים במגזר החרדי עולה כי בבתי הספר אחוז מהבנים אין כל סבסוד להסעות לבית הספר. בבתי הספר של 85- אחוז מהבנות ו83 של   מבקר המדינה, "התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי", דוח ביקורת על השלטון המקומי לשנת63 .2008 ,, ירושלים: מבקר המדינה2007   אהוד (אודי) שפיגל, "ותלמוד תורה כנגד כולם: חינוך חרדי לבנים בירושלים", ירושלים: מכון ירושלים לחקר64 .2011 ,ישראל .2014 ,)ב, הסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוך רשמיים1(/  משרד החינוך, חוזר מנכ"ל תשע"ד65 36 .) אחוז40( אחוז), וכך גם ברבים מבתי הספר של הבנים55( מרבית הבנות אין הסעות כלל אחוז 6 בחלק ממוסדות החינוך המצב חמור במיוחד: במוסדות פטור (חיידרים), למשל, רק מהתלמידים זוכים להסעות מסובסדות באופן חלקי או מלא, ובמוסדות בית יעקב המוכש”רים אחוז מהמקרים (במוסדות 28- אחוז מהתלמידים זכאים להסעות כאלה. התוצאה היא שב4 רק אחוז מהמקרים (במוסדות חינוך לבנים), ההורים הם אלה שנדרשים לשלם 45 חינוך לבנות) עד את מלוא מחיר ההסעות. האם יש הסעות ומי משלם עליהן אין הסעות יש בתשלום מלא של ההורים יש בתשלום מסובסד יש בחינם 100 80 60 40 20 0 בנים 4% 12% 40% 45% חיידרים פטור 1% 5% 50% 45% ת"ת מוכש"ר 0% 9% 43% 48% ת"ת רשתות 5% 12% 31% 52% ת"ת ממלכתי 20% 48% 16% 16% בית יעקב מוכש"ר 0% 4% 48% 48% בית יעקב רשתות 2% 7% 63% 27% בית יעקב ממלכתי 0% 65% 16% 19% הכל 3% 13% 36% 48% 2% 15% 55% 28% בנות  שירותים נוספים לתלמידים4.7 סקר ההורים שערכנו גילה כי רמת השירותים לתלמיד/ה במגזר החרדי – החל בספריה, עבור בחדרי מחשבים וכלה במשמרות בטיחות – גבוהה יותר במוסדות החינוך לבנות לעומת מוסדות החינוך לבנים. עם זאת, גם מוסדות החינוך לבנות מוזנחים ביחס למוסדות החינוך הממלכתיים. בשיחות שקיימנו עם מפקחים במחוז החרדי במשרד החינוך התברר כי גם בבתי הספר המעטים שבהם קיים אולם ספורט, לעיתים קרובות הוא מחולק ומוסב לכיתות לימוד בשל אחוז מכלל בתי הספר שלא היו מעוניינים בחדר מחשוב היו 54- כ2010-מצוקת המקום. ב בתי ספר חרדיים (זאת בשעה שמערכת החינוך החרדית מהווה רק חמישית מכלל מערכת . 66)החינוך בישראל מדיווחי ההורים עולה כי שירותים כמו מעבדות, חדרי מוזיקה, תוכניות למחוננים ותוכניות מוגנות לאיתור ותמיכה בילדים שחוו פגיעה – קיימים בפחות מעשירית מבתי הספר היסודיים לבנים ולבנות. מלבד התשתיות הפיזיות הבעייתיות של בתי הספר, הורים רבים ציינו במיוחד .2010 ,  יובל וורגן, "מחשוב בבתי הספר – תמונת מצב", ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת66 37 את היעדרם של חדרי מחשבים ומעבדות, המחסור בחדרים פנויים לטובת שעות פרטניות לילדי החינוך המיוחד (בנות נאלצות ללמוד במסדרון או חדר מורות), היעדר מענה מספק לילדים עם צרכים מיוחדים (משאירים את הילדים עוד שנה בגן למשל), שיטות לימוד מיושנות, היעדר תוכניות להעשרה ולמחוננים, היעדר לימודי חול, רמת לימודים נמוכה וצוות מבוגר ושחוק. שירותים לתלמידים בבתי הספר היסודיים: השוואה בין בתי הספר לבנים לבתי הספר לבנות יסודיים לבנות יסודיים לבנים 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0 עזרה למתקשים תוכניות למחוננים משמרות בטיחות אולם להצגות וכדומה אולם או מגרש ספורט ספריה מעבדה חדר מוזיקה חדר מחשבים תוכנית מוגנות שירותים לתלמידות בבתי ספר יסודיים לבנות בית יעקב מוכש"ר בית יעקב חינוך עצמאי בית יעקב מעיין בית יעקב ממלכתי 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0 עזרה למתקשים תוכניות למחוננים משמרות בטיחות אולם להצגות ולמופעים אולם או מגרש ספורט ספריה מעבדה חדר מוזיקה חדר מחשבים תוכנית מוגנות  38 רוב התלמידים החרדים הבנים לומדים בבתי ספר יסודיים המתפקדים כמוסדות פטור, ועל כן מטריד במיוחד לגלות כי מוסדות אלה כמעט ולא מציעים שירותים לתלמידים. מלבד עזרה אחוז ממוסדות הפטור – שירותים כמו מעבדה, חדר 35-לתלמידים מתקשים – שקיימת ב מוסיקה, חדר מחשבים, משמרות בטיחות, תוכניות למחוננים ותוכניות מוגנות נמצאים בקושי בעשירית מהמוסדות. שירותים לתלמידות בבתי ספר יסודיים לבנים פטור בנים מוכש"ר בנים עצמאי בנים מעיין בנים ממלכתי 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0 עזרה למתקשים תוכניות למחוננים משמרות בטיחות אולם להצגות ולמופעים אולם או מגרש ספורט ספריה מעבדה חדר מוזיקה חדר מחשבים תוכנית מוגנות  39 5 5 .תשלומי הורים בחינוך החרדי תשלומי הורים בבתי הספר בישראל מתחלקים למספר קטגוריות: תשלומי חובה (כמו ביטוח); תשלומי רשות (כמו מסיבות כיתה); השתתפות הורים בעלות ההזנה; תשלומים עבור תל”ן (תוכנית לימודים נוספים); ורכישת שירותים מרצון (כמו חוגים או ספרי לימוד). מדי שנה מפרסם משרד החינוך חוזר מנכ”ל הקובע את סכום הגבייה המירבי עבור שנת הלימודים הבאה. הצביע דוח מבקר המדינה על פערים משמעותיים בין הגבייה המותרת לבין הגבייה 2012-ב בפועל, וביקר את היעדר הפיקוח והבקרה על תשלומי ההורים מצד משרד החינוך. הדוח, מלווה , המגבילים 2014-בלחץ ציבורי, הוביל לכך שמשרד החינוך פרסם שני חוזרי מנכ”ל חדשים ב . במסגרת ההנחיות החדשות, 67את הגבייה המוגברת למוסדות ספציפיים ולמקרים מסויימים בתי ספר מוכש”רים ומוסדות פטור קיבלו אישור לגבות מההורים שכר לימוד בגובה ההפרש בין שעות הלימודים בפועל לבין השעות המתוקצבות על ידי המדינה – וכן לגבות סכום נוסף של אחוז משכר הלימוד. כלומר, מוסדות רשאים לגבות מההורים תשלומים גבוהים מאלה 15 עד .68הנהוגים במוסדות הממלכתיים , תשלומי הרשות של הורים בכלל בתי הספר בישראל 2014-על פי הנחיות משרד החינוך מ אמורים לעמוד בכללים הבאים: 1 1 . בתי הספר נדרשים לקבל אישור לגביית תשלומי הורים מגורמים במחוז הרלבנטי או במשרד החינוך, באמצעות מערכת “אפיק – פרסום חוזרי תשלומי הורים בית ספריים”. 2 2 . את תשלומי ההורים על בתי הספר להפקיד בחשבון בנק נפרד, ועל הצ’קים שיוצאים ממנו יש להחתים את נציג ועד ההורים או נציג העירייה. זהו אמצעי בקרה נוסף על השימוש בתשלומי הורים. 3 3 . ,בתי הספר נדרשים לשתף את ועד ההורים בהחלטה לאילו צרכים ינוצלו תשלומי ההורים ולאפשר לוועד לפקח על יישומן של ההחלטות המשותפות. במערכת החינוך החרדי, כל הדרישות הנ”ל מיושמות במידה חלקית או לא מיושמות כלל. , עם הקמת המחוז החרדי במשרד החינוך ומינוי מפקח על תשלומי הורים במגזר, נעשו 2013-ב מאמצים להגביר את הרגולציה בתחום. עם זאת, גורמים שונים במחוז החרדי שרואיינו לטובת דוח זה הודו כי התחום עדיין פרוץ וסובל מהיעדר דיווח ואכיפה. דיווח למערכת אפיק פירוט תשלומי ההורים המועבר למשרד החינוך באמצעות מערכת אפיק הוא מינימאלי, וכולל את גובה תשלומי ההורים אך לא את אופן חלוקת התקציב. הגורמים שאמורים להשלים את הליך הבקרה ולפקח על השימוש בתקציב הם ועדי ההורים – אלא שבמוסדות החינוך החרדיים לא פועלים ועדי הורים כלל. על כן ההורים החרדיים אינם שותפים להחלטות לגבי ניצול תשלומי ההורים, אינם חותמים על ההוצאות מחשבון תשלומי ההורים, ואינם מפקחים על השימוש בתשלומי ההורים בפועל. מצב זה מאפשר לעמותות החינוך החרדי לפעול באוטונומיה .2014 ,' א12/  משרד החינוך, חוזרי מנכ"ל תשע"ד67 .2016 ביוני9 ,  אסף ויניגר, "תשלומי הורים במערכת החינוך", ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת68 40 מלאה בכל הקשור לניצול וחלוקת הכספים הנגבים מההורים, בשונה מבתי ספר חילוניים ודתיים – שבהם ועד ההורים מפקח על השימוש בתקציב. על פי נתוני משרד החינוך, כפי שהוצגו במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אחוז מכלל מוסדות החינוך לא דיווחו במערכת אפיק על 30-) כ2015-2016( בשנת תשע”ו כוונתם לגבות תשלומי הורים, ושני אחוז מבין המוסדות שדיווחו על כוונתם לא קיבלו ממשרד מוסדות – משתייכים 906 – אחוז מאותם מוסדות62 .החינוך אישור לגבות את התשלומים אחוז מאותם מוסדות 17 לחינוך החרדי, מעל ומעבר לשיעורם באוכלוסייה. לשם השוואה, רק דתי. נציין - אחוז בלבד למגזר הממלכתי7- אחוז למגזר הממלכתי, ו14 ,משתייכים למגזר הערבי שהדבר לא מעיד בהכרח על גביית יתר של תשלומי הורים בחינוך החרדי, אך בהחלט מצביע על .69גבייה לא מדווחת שאיננה מפוקחת על ידי משרד החינוך מוסדות שבקשותיהם לגביית תשלומי הורים לא אושרו או לא דיווחו במערכת אפיק 70)2015-2016( דתי-ממלכתי ממלכתי יהודי ממלכתי ערבי חרדי )107( 7% )209( 14% )247( 17% )906( 62% גובה תשלומי ההורים משיחות שקיימנו עם גורמים במחוז החרדי עולה כי תשלומי ההורים במוסדות החינוך שקלים בחודש. החריגות הגדולות בגביית תשלומי הורים נמצאו 500- ל80 החרדיים נעים בין בגני הילדים לבנים במוסדות הפטור (חיידרים). על פי הוראות משרד החינוך, ניתן לגבות עד שקל בשנה מהורים לילדים בגני ילדים. עם זאת, גני פטור (חיידרים) רבים גובים 1,000-כ שקל בשנה. 5,000 סכומים גבוהים בהרבה, המגיעים עד גם מסקר ההורים שערכנו עולה כי תשלומי ההורים בבתי הספר היסודיים החרדיים גבוהים שקל 500- ל300 אחוז מההורים לתלמידים בבתי ספר יסודיים לבנים משלמים בין55 .ביותר שקל בחודש בלבד). בקרב 100 אחוז נהנים מחינוך חינם (כלומר, משלמים עד3 בחודש, ורק אחוז מההורים לבנות בבתי ספר יסודיים 25 מוסדות החינוך לבנות המצב טוב יותר, ועדיין שקל בחודש.500- ל300 משלמים בין .  שם69 .  שם70 41 2017 ,גובה תשלומי ההורים בבתי ספר יסודיים במגזר החרדי לפי מגדר תשלום הורים חודשי לילד בבתי הספר לבנות תשלום הורים חודשי לילד בבתי הספר לבנים 25% 34% 30% 11% 3% 55% 32% 10% 500 מעל 500-300 300-100 100 עד   2017 ,גובה תשלומי ההורים בבתי ספר יסודיים במגזר החרדי לפי בעלות מוסדות החינוך תשלום חודשי עבור ילדה השוואה לפי בעלות תשלום חודשי עבור ילד השוואה לפי בעלות 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0 תלמוד תורה ממלכתי תלמוד תורה רשתות תלמוד תורה מוכש"ר חיידר פטור בתי יעקב בממלכתי בתי יעקב ברשתות בתי יעקב מוכש"ר 14% 5% 8% 5% 70% 67% 64% 25% 25% 18% 0% 0% 10% 13% 27% 43% 26% 39% 37% 6% 11% 18% 33% 18% 26% 54% 30% 11% 500 מעל 500-300 300-100 100 עד  בבתי הספר לבנים התשלומים הכי גבוהים שוב נגבים במוסדות הפטור (החיידרים), בהם אחוז, 55-לומדים רוב התלמידים החרדים. כיוון שמוסדות אלה מתוקצבים על ידי המדינה רק ב הרבה מהנטל הכלכלי נופל על ההורים. מרבית ההורים לתלמידי בית ספר יסודי במוסד פטור – 42 שקל בחודש עבור כל ילד. בבתי הספר המוכש”רים התקצוב500- ל300 אחוז – משלמים בין67 אחוז70 . אחוז, אך תשלומי ההורים נותרים גבוהים למדי75 מהמדינה גבוה יותר ועומד על שקל בחודש. 500- ל300 מההורים לתלמידים במוסדות מוכש"רים משלמים בין אחוז מההורים לילדות ברשתות החינוך החרדי 27 בבתי הספר לבנות המצב טוב יותר, ועדיין שקל מדי חודש. גם בבתי הספר 500- ל300 – המקבלים מהמדינה סבסוד מלא – משלמים בין אחוז מההורים נאלצים 33 ,חרדיים, הזוכים אף הם לתקצוב מלא על ידי המדינה-הממלכתיים 64 , אחוז75-לשלם את אותם סכומים. בבתי יעקב המוכש”רים, המתוקצבים על ידי המדינה ב שקל בחודש. 300- ל100 אחוז מההורים משלמים בין סכומים אלה גבוהים בהרבה מהמקובל בבתי ספר ממלכתיים. הסכומים המירבים שניתן שקל בחודש בגני 100-) עומדים על כ2017-2018( לגבות בתשלומי הורים נכון לתשע”ח שקל בבתי ספר יסודיים ייחודיים ותורניים, 380- שקל בבתי ספר יסודיים, כ200-הילדים, כ ח’) בבתי -’ שקל בחודש בחטיבות ביניים (כיתות ז480- שקל בחודש בחטיבות ביניים וכ270-כ ספר ייחודיים ותורניים. אחוז מהורי התלמידות החרדים 36- אחוז מהורי התלמידים ו65-מהסקר שקיימנו עולה כי ש משלמים סכומים המקבילים לסכומים הגבוהים ביותר שמשלמים הורים בבתי ספר הייחודיים (במגזר החילוני ובמגזר הדתי), ואפילו גבוהים מהם. אלא שבתי הספר הייחודיים במגזר החילוני , וכך גם בתי הספר התורניים במגזר הדתי. בנוסף, יש לזכור 71מהווים מיעוט במגזר החילוני אקונומי הממוצע של הורים חרדיים נמוך מזה של הורים חילוניים, ובוודאי מזה -שמצבם הסוציו אחוז 45-, וכי לא פחות מ72של הורים חילוניים השולחים את ילדיהם למסגרות חינוך ייחודיות .73מהחרדים בישראל חיים בעוני גביית היתר של תשלומי הורים מתאפשרת הודות לעובדה שהורים רבים אינם יודעים מי הבעלות של תלמוד התורה, או שאינם מודעים לרמת התקצוב שלו. חלק מההורים לתלמידים במוסדות שמקבלים תקצוב מלא, מאמינים שבית הספר מתוקצב חלקית בלבד. בנוסף, במוס ש דות החינוך החרדיים אין ועדי הורים, כך שאין פיקוח מצד ההורים על השימוש בכספים שנגבים מהם. בתי ספר יסודיים חילוניים היו בתי ספר ייחודיים. ראו: אסף ויניגר, “תשלומי הורים1,500- מתוך כ45 רק2014-  ב71 .2014 ,במוסדות חינוך ייחודיים”, ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת .2014 באוגוסט27 ,’, ג’קלין שמשון ואח’ נגד משרד החינוך ואח5004/14   בג”צ72 :”, ירושלים2016-  מנהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי, “מימדי העוני והפערים החברתיים: דוח שנתי ל73 .2017 ,המוסד לביטוח לאומי 43 6 6 .נשירה ממערכת החינוך החרדית נשירה בחינוך החרדי לעומת מגזרים אחרים הדיון בתופעת הנשירה מבתי ספר מבחין בין נשירה גלויה לנשירה סמויה. במקרים של נשירה גלויה, התלמיד עוזב את מערכת החינוך לחלוטין ואינו רשום במסגרת חינוכית. נשירה סמויה, . 74לעומת זאת, מתבטאת בהיעדרויות תכופות או בנוכחות פאסיבית ללא למידה משמעותית מטבע הדברים, קל יותר לזהות ולאמוד נשירה גלויה, ולכן הנתונים להלן יתייחסו לנשירה גלויה (כלומר, שעל 75בלבד. עם זאת, יש הטוענים שאחוז הנשירה הסמויה תואם את הנשירה הגלויה כל נושר גלוי יש נושר סמוי). על פי נתוני הלמ”ס, שיעור הנושרים במגזר החרדי הוא הגבוה ביותר בישראל בהשוואה ) נשרו ממערכת החינוך 2016 - 2015( למגזרים אחרים, בייחוד בקרב הבנים. בשנת תשע”ו אחוז 2.3 תלמידים), לעומת4,238( אחוז מתלמידי כיתות ז’ עד י”ב בחינוך החרדי3.3 בישראל תלמידים) 1,169( דתי- אחוז בלבד בחינוך הממלכתי1.1- תלמידים) ו4,192( במגזר הערבי .76 ) תלמידים3,979( ובחינוך הממלכתי שיעור הנושרים במגזר החרדי הוא הגבוה ביותר בישראל בהשוואה למגזרים אחרים בחינוך החרדי 3.3% בחינוך הערבי2.3% בחינוך דתי-הממלכתי1.1% בחינוך הממלכתי1.1% ,בשנים האחרונות חלה ירידה בנשירה מבתי הספר בישראל, בעיקר במגזר הערבי. עם זאת בקרב הבנים החרדים חלה עלייה מתמדת בנשירה, כך שאחוז הנושרים בקרב בנים חרדים ) הינו הגבוה ביותר – ובפער גדול – בהשוואה לאוכלוסייה שאינה חרדית. גם אחוז הנו�ש4.7%( .רות בקרב בנות חרדיות, הינו הגבוה ביותר בהשוואה לבנות באוכלוסיות אחרות .7-32 ', עמ2012 ,17   חיים להב, "מ'נשירה סמויה' ל'נשירה גלויה' ומה שביניהם", מניתוק לשילוב74 ,"פרנקוביץ ותמר ריינפלד, "דוח מחקר – הנשירה הגלויה והסמויה בקרב בני נוער-נבות, שרית אלנבוגן-  מרים כהן75 .2011 ,ירושלים: ג'וינט ומכון ברוקדייל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת   מדובר בתלמידים שנשרו במהלך שנת הלימודים או לא המשיכו לשנת הלימודים הבאה, ואינם לומדים במסגרת76 .2017 ,8.27 , סעיף2017 חלופית. ראו: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 44 77שיעור התלמידים הבנים הנושרים מהלימודים ערבי חרדי דתי- ממלכתי ממלכתי תשע"ו תשע"ה תשע"ד תשע"ג תשע"א תש"ע 5 4 3 2 1 3.9 3.9 3.5 3.2 2.5 2.3 3.3 4.0 4.0 4.1 4.3 4.7 1.8 1.7 1.4 1.4 1.5 1.5 1.3 1.3 1.3 1.7 1.7 1.9 78שיעור התלמידות הבנות הנושרות מהלימודים ערבי חרדי דתי- ממלכתי ממלכתי תשע"ו תשע"ה תשע"ד תשע"ג תשע"א תש"ע 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 2.0 1.8 1.7 2.1 1.8 1.7 1.3 1.2 1.4 0.8 0.8 0.8 0.8 1.1 1.0 0.9 0.9 1.0 1.2 0.7 1.6 1.8 1.8 מניעים וקבוצות סיכון אחוזי הנשירה ממערכת החינוך החרדית הם הגבוהים ביותר מבין כל מערכות החינוך בישראל, בפער משמעותי. מנהלי מוסדות חינוך לנוער בסיכון עמם שוחחנו הבחינו בין שלוש קבוצות סיכון עיקריות לנשירה ממוסדות החינוך החרדיים: .  הנתונים לקוחים מתוך תוצרי השנתון הסטטיסטי לישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה77 .  שם78 45 1 1 . .ילדים עם קשיי למידה 2 2 . ילדים של חוזרים בתשובה: כיוון שהוריהם לא למדו במערכת החינוך החרדי ולא מכירים אותה מקרוב, הדבר עלול להקשות על הילדים להתערות במערכת, להשפיע על היחס שהילדים יקבלו בבית הספר, וכן להקשות על ההורים להתמודד עם המערכת. 3 3 . ילדים לעולים מחו”ל: מי שהגיעו לארץ לאחר שלמדו במערכת חינוך אחרת לחלוטין צפויים לקשיי הסתגלות עם כניסתם למערכת החינוך החרדית. סיבות אפשריות לאחוזי הנשירה הגבוהים בחינוך החרדי: 1 1 . תקנונים דתיים מחמירים. בישיבות ובתיכונים חרדיים תקנוני ההתנהגות מחילים כללים דתיים מגבילים במיוחד על בני הנוער. אם במערכת החינוך הכללית נשירת תלמידים נובעת ממקרים קשים וחוזרים של אלימות למשל, הרי שבמגזר החרדי נערים עלולים להיפלט מהמערכת בגין עבירות מינוריות כמו החזקת פלאפון לא כשר, פגישה עם נערות, לבוש לא מקובל וכדומה. במקביל, נערים ונערות רבים עוזבים את מערכת החינוך החרדית מרצונם, בתגובה לכללים הנוקשים של מוסדות החינוך. 2 2 . ימי לימוד ארוכים. בכיתות הגבוהות במוסדות החינוך לבנים, בתלמודי התורה ובישיבות הקטנות, יום הלימודים ארוך במיוחד ונמשך לעיתים עד שמונה בערב. לומדים במהלכו רק מקצועות קודש, ובישיבות לומדים כמעט רק גמרא. ילדים רבים לא עומדים במערכת השעות הזו ועוזבים בעצמם, או מפתחים עימותים מול הצוות וההנהלה. היום קיימים מוסדות לימוד מגוונים יותר לבנים, עם תוכניות לימודים שונות. עם זאת, מסיבות חברתיות ותרבותיות, ילדים חרדים מגיעים אליהם לרוב רק לאחר שכבר נשרו ממסגרת לימודית רגילה. 46 7 7 .הליכי הרישום והקבלה למערכת החינוך החרדית הליכי הרישום והקבלה למוסדות החרדיים – כבר מגיל גן – בעייתיים ומאפשרים אפליה על חברתי. הבעיה נובעת ממחלוקת קשה בין המדינה, מנהלי המוסדות, -רקע עדתי, דתי ותרבותי הממסד החרדי, וההורים החרדים עצמם בשאלות כמו מי אחראי על שיבוץ הילדים לבתי הספר, והאם בתי הספר רשאים למיין תלמידים. היעדר פיקוח 7.1 דתית – תהליך שיבוץ התלמידים-במערכת החינוך הרשמית – הממלכתית והממלכתית במוסדות החינוך נעשה בעיקר דרך העירייה, על בסיס רישום אזורי (לצד מיעוט חריג של בתי ספר ייחודיים). במוסדות החינוך החרדיים, לעומת זאת, הרישום מנוהל כמעט תמיד על ידי הגנים ובתי הספר עצמם. כאשר הורים בוחרים גן/בית ספר/תיכון/ישיבה קטנה לילדיהם, הקבלה מותנית באישור המוסד החינוכי. מציאות זו יוצרת פתח לאפליה על רקע עדתי, דתי ומעמדי. היא מרכזת סמכות רבה מדי בידי מנהלי המוסדות החינוכיים, ומותירה מעט מאוד כוח בידי הורים. אם במערכת החינוך הממלכתית הליך הרישום למוסדות החינוך, לפחות עד שלב התיכון, מתנהל לרוב בפשטות – מעדויות ההורים החרדים עולה כי הליך הרישום והקבלה הנהוג במגזר כיום מורכב וקשה, ולעיתים אף מלווה בכאב ובהשפלה. הרשויות מודעות לקונפליקט שבין הרצון של קהילה סגורה לשמור על נורמות וערכים ייחודיים, בהם קפדנות דתית, לבין ערך השוויון והאיסור על אפליה. מספר חוקים אוסרים על אפליה בהליך הרישום לגנים ולבתי הספר, אך הרשויות נמנעות מלהתערב בסוגייה זו, וקבוצות שונות בחברה החרדית מגבות אותם. מוסדות חינוך חרדיים מוצאים דרכים לעקוף את החוק, באמצעות רישום מוקדם, בניית קריטריונים שיסננו תלמידים על פי מוצא או רקע, ועוד. קשיים בהליכי הרישום והקבלה7.2 ,מהסקר שערכנו עולה כי רבע מהילדים העולים לכיתה א’ נתקלו בקשיים בקבלה לבית הספר כלומר: התקבלו באיחור, נאלצו להתחנן, או עירבו גורמים חיצוניים. בקרב הילדות העולות לכיתה אחוז מהן נתקלו בקשיים בשיבוץ.34-א’ התופעה שכיחה אף יותר, ו שיעור ההורים שנתקלו בקשיים ברישום ילדיהם לבתי ספר יסודיים 100% 80% 60% 40% 20% 0 הורים לבנים 16% 84% הורים לבנות 34% 66% סה"כ 25% 75% התקבלו בקושי התקבלו בקלות 47 בתי הספר שבהם זוהו המקרים הרבים ביותר של קשיים בקבלה הם בתי יעקב לבנות של 36( אחוז מהמקרים) ובתי יעקב לבנות של מעיין החינוך התורני39( רשת החינוך העצמאי אחוז מהמקרים). בקרב הבנים הערמת הקשיים על קבלה ושיבוץ רווחת במיוחד בתלמודי אחוז מהמקרים).22( התורה של רשת החינוך העצמאי פילוח למוסדות לפי בעלויות- קבלה לבתי הספר היסודיים התקבלו בקלות התקבלו בקושי 100% 80% 60% 40% 20% 0 בית יעקב מוכש"ר ת"ת ממלכתי תת עצמאי ת"ת מוכש"ר בית יעקב ממלכתי בית יעקב עצמאי בית יעקב מעיין חיידר פטור ת"ת מעיין 14% 13% 19% 17% 22% 24% 36% 39% 4% 86% 81% 76% 83% 64% 78% 61% 96% 87% עיכובים בשיבוץ לגנים ולבתי ספר7.3 כתוצאה מהקשיים בקבלה, ילדים רבים משובצים במוסדות הלימוד רק במהלך החופש הגדול, בשבוע שלפני פתיחת השנה או אפילו לאחר פתיחת שנת הלימודים. על פי ממצאי אחוז מהתלמידות ברשת החינוך העצמאי התקבלו לכיתה א’ בין יום אחד לשבוע 16 ,הסקר ילדים לבתי 459 בלבד לפני פתיחת שנת הלימודים. הממצאים מתייחסים להליכי הקבלה של אחוז) התקבלו ללימודים רק בשבוע שלפני 9 מתוכם (כמעט41-ספר יסודיים; לא פחות מ ילדים התקבלו למוסד חינוכי 7-פתיחת שנת הלימודים, חלקם יום אחד לפני תחילת הלימודים, ו רק לאחר פתיחת שנת הלימודים. על אף נתונים חמורים אלה, דווח לנו רק על מקרה אחד שבו תקציב בית הספר הוקפא עד שאישרו את קבלת הילד ללימודים. 48 פילוח מלא לפי בעלויות- קבלה לבתי הספר במקום / מיידי תקין באיחור בחופש הגדול באוגוסט בשבוע האחרון לפני תחילת שנת הלימודים אחרי תחילת הלימודים 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0 בית יעקב מוכש"ר ת"ת ממלכתי תת עצמאי ת"ת מוכש"ר בית יעקב ממלכתי בית יעקב עצמאי בית יעקב מעיין חיידר פטור ת"ת מעיין 2% 9% 4% 3% 7% 43% 32% 7% 48% 33% 7% 47% 37% 6% 51% 35% 2% 13% 6% 5% 8% 38% 28% 1% 5% 1% 2% 4% 2% 2% 4% 9% 48% 30% 1% 3% 2% 1% 0% 4% 38% 58% 0% 10% 2% 7% 7% 14% 7% 36% 29% 0% 10% 10% 5% 33% 43% 0% 8% 8% 42% 42% 2% 16% 6% 5% 10% 36% 25% 0% 0% 3% 3% 7% 53% 33% בנים בנות סה"כ 0% 0% 0% 49 אפליה בהליכי הרישום והקבלה7.4 ) שעל משרד החינוך לנקוט בצעדים חדים2009( בית המשפט העליון קבע בבג”צ עמנואל . בעקבות הפסיקה הוקמה ועדת 79וברורים על מנת למגר את האפליה בבתי הספר החרדיים , שבחן את טיפול משרד החינוך באפליה במוסדות החינוך 2017-ערר. בדוח מבקר המדינה מ בקשות, אך רובן 400- הוגשו לוועדת הערר למעלה מ2016 ועד2013-במגזר החרדי, נמצא כי מ לא הגיעו לדיון רשמי בוועדה. המספר הנמוך של הבקשות לדיון, והמספר הנמוך עוד יותר של הדיונים שהתקיימו בעקבותיהן, הובילו את המבקר להסיק ש”קיים חשש שהבירור הראשוני הממושך בהליך מנפה את רוב הבקשות, ובפועל מצמצם את המקרים שבהם מכריעה בסופו . בנוסף, המבקר הצביע על 80”של דבר ועדת הערר של המחוז החרדי למקרים מובהקים בלבד כשלים בניהול התלונות (למשל: היעדר מענה או תיעוד מספק), לצד חסמים הקיימים בקהילה ביחס לפנייה לרשויות (למשל: רב בית ספר שהודיע להורים שאין לפנות לרשויות המדינה, כולל מפקחים ממשרד החינוך, כי הדבר עלול לפגוע בתקצוב המוסד). מספר הפניות, אם כך, אינו מעיד על היקף התופעה. ) מסיימות כיתה ח’ ואינן 2,500 מתוך למעלה500-600( בירושלים לבדה, כחמישית מהבנות המבקר מתח ביקורת על חריפה על התנהלות משרד החינוך, 81.מתקבלות בהליך הרגיל לסמינרים החל בהיעדר איסוף נתונים וכלה בהימנעות מהפעלת סנקציות מנהליות – רק בשלושה מקרים המתועדים בדוח הופעלו סנקציות מנהליות כמו מניעת תקצוב או סגירה כנגד מוסד חינוך חרדי. מבקר המדינה קרא בדוח למשרד החינוך להפעיל מנגנון פיקוח, בקרה ואכיפה, ו”לבחון דברים . 82”לאכיפה יעילה יותר, תוך שימוש בסנקציות מנהליות ואף פליליות במקרה הצורך גורמים במחוז החרדי במשרד החינוך טוענים שהמצב השתנה. בישיבה של ועדת החינוך, , 83)2016-2017( התרבות והספורט של הכנסת, שעסקה בהיערכות המחוז החרדי לשנת תשע”ז נטען כי חלה ירידה במספר הפניות לוועדות ערר ורובן אף נסגרו לפני השימוע. גורמים במחוז החרדי ופעילים המעורבים בנושא, מייחסים זאת למודעות גוברת בקרב הורים לזכויותיהם, הגברת הפיקוח, ופעילות של מפקחים מול הרשויות והסמינרים על מנת לפתור את הבעיה בשלב מוקדם יותר, טרם ועדת ערר. .2009 באוגוסט6 ,, עמותת "נוער כהלכה" ויואב ללום נגד משרד החינוך ואחרים1067/08   בג"צ79   מבקר המדינה, "מניעת הפליה באספקת שירותים ומוצרים ובכניסה למקומות ציבוריים", דוח מבקר המדינה80 .901 ', עמ2017 ,, ירושלים: מבקר המדינה2016 ב' לשנת67   צביקה כהן בישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט, היערכות המחוז הלימודי לשנת תשע"ז, אתר כנסת81 .2016 בפברואר3 ,פתוחה   מבקר המדינה, "מניעת הפליה באספקת שירותים ומוצרים ובכניסה למקומות ציבוריים", דוח מבקר המדינה82 .2017 ,, ירושלים: מבקר המדינה2016 ב' לשנת67 3 ,  ישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט, היערכות המחוז הלימודי לשנת תשע"ז, אתר כנסת פתוחה83 .2016 בפברואר 50 8 8 .פיקוח משרד החינוך על מוסדות החינוך החרדי מספר המפקחים וסמכויותיהם8.1 יסודי, לפי-כיום משרד החינוך מקצה משרות פיקוח למחוזות בחינוך הרגיל, היסודי והעל בתי ספר 25 בתי ספר במחוזות צפון ודרום, ומפקח אחד לכל20 התקן הבא: מפקח אחד לכל בכל שאר המחוזות – כולל המחוז החרדי. בנוסף, יש במחוז החרדי תקן למפקחים מקצועיים. 2012-( בעבר היו בתי הספר מפוקחים על ידי האגף לחינוך מוכש”ר, בו הועסקו נכון לתשע”ג . כיום מוסדות החינוך החרדיים מפוקחים על ידי המחוז החרדי, בו מועסקים 84 מפקחים57 )2013 .85 מפקחים. לטענת גורמים במחוז החרדי, מספר המפקחים צפוי לגדול עוד בעתיד80-כ על פי תקנות מוסדות המוכש”ר, למפקח מטעם משרד החינוך יש סמכות לבקר בשיעורים המועברים במוסד הנתון לפיקוחו. הנהלת המוסד ומוריו חייבים לשתף עמו פעולה וכן להגיש לו דיווחים שוטפים על נוכחות תלמידים בבית הספר, תקציב בית הספר ותוכנית הלימודים. בנוסף, למשרד החינוך יש הסמכות למנוע או להפסיק מינוי של אדם לא ראוי למשרת מנהל מוסד .86חינוכי מוכר כשלים בפיקוח על מוסדות החינוך במגזר החרדי8.2 החוק מסדיר היבטים רבים בפעילות מוסדות המוכש”ר, בהם היקף לימודי ליבה, איסור על אפליה וגובה תשלומי הורים, אך הפיקוח על יישום החוק לוקה בחסר. סנקציות משמעותיות .87ננקטות לעיתים נדירות ביותר, אם בכלל, כלפי מוסדות אשר מפרים את ההנחיות הדוח כלל ניתוח 88. עסק בין השאר בפיקוח על בתי הספר החרדיים2016-דוח מבקר המדינה מ מפקחים במחוז החרדי, מהם עלה כי למרות שהתקציבים מגיעים 35 של שאלונים שמילאו ממשרד החינוך, לא ברור מי האחראי על הפיקוח. בבתי הספר של הרשתות פועלים גם מפקחים מטעם הרשתות, והכפילות מקשה על עבודת המפקחים והמנהלים. מפקחים עוסקים בגישור בין בעלי המוסדות לבין משרד החינוך, ומתמודדים עם היעדר שיתוף פעולה מצד המוסדות – עד כדי איסור על צוות המוסד החינוכי לקחת חלק בפעילויות המשרד. תשע"ב", ירושלים: מרכז המחקר-  אתי וייסבלאי, "בתי ספר יסודיים בחינוך המוכר שאינו רשמי בשנים תש"ס84 .2012 ,והמידע של הכנסת   מאיר שמעוני בישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט, היערכות המחוז הלימודי לשנת תשע"ז, אתר כנסת85 .2016 בפברואר3 ,פתוחה תשע"ב", ירושלים: מרכז המחקר-  אתי וייסבלאי, "בתי ספר יסודיים בחינוך המוכר שאינו רשמי בשנים תש"ס86 .2012 ,והמידע של הכנסת   שם.87 :, ירושלים2016 ב' לשנת67   מבקר המדינה, "משרד החינוך הפיקוח הכולל על בתי הספר", דוח מבקר המדינה88 .2017 ,מבקר המדינה 51 מבקר המדינה קרא למשרד החינוך לפעול להסדרת מעמד המפקח, בייחוד בחברה החרדית: “הכשרת המפקחים וקיום מפגשי עבודה קבועים נועדו לקדם שיח ושיתופי פעולה בין המפקחים לנציגי הרשויות המקומיות ורשתות החינוך. ואולם אינם תחליף להסדרת מעמדו יסודיים -של המפקח אל מול גורמים אלה. הדבר נכון בייחוד בנוגע למפקחים בבתי הספר העל שאינם בבעלות המדינה. לרשויות המקומיות ו/או לרשתות החינוך יש סדר יום פדגוגי, הן מעסיקות את מנהל בית הספר וסגל ההוראה ולעתים אף מקיימות מערך פיקוח מקביל, העשוי לפי תפיסתם לייתר את תפקידו של המפקח הכולל. הסדרת מעמדו של המפקח חשובה במיוחד במגזר החרדי, שבו מרבית בתי הספר שייכים לרשתות חינוך בעלות סדרי יום חינוכי עצמאי, .89”שיח ושיתופי פעולה עם המפקח או עם משרד החינוך-אשר אינן מעוניינות בהכרח בקיום דו מסיבות היסטוריות ואידיאולוגיות, קיים במגזר החרדי חשש מפני התערבות של גורם חיצוני כמו משרד החינוך, שנתפס כרשות חילונית שעלולה להשליט את האידיאולוגיה החילונית שלה באמצעות הפיקוח. משיחות שקיימנו עם מפקחים, גורמים במשרד החינוך, הורים ובעלי תפקידים נוספים עולה כי הנחיות מבקר המדינה אינן מיושמות גם היום. בפועל, מפקחים מדווחים על היעדר סמכות וגיבוי מצד משרד החינוך, לצד חשש להפעיל סנקציות בשל הרצון להימנע מעימותים ולאבד את אמון המוסדות. מפקחים נתקלים בחוסר היענות ושיתוף פעולה מצד מוסדות, בייחוד מוסדות פטור בהם פועל מערך פיקוח פנימי. התנהלות בעייתית של רשת מעיין החינוך התורני דוגמא לכשלים שנוצרים בהיעדר פיקוח ראוי מטעם משרד החינוך ניתן למצוא ברשת מעיין החינוך התורני. להבדיל מרשת החינוך העצמאי, שבתי הספר שלה מוקמים על ידה ונמצאים בבעלות, ברשת מעיין החינוך התורני יש מעט מאוד בתי ספר ששייכים באופן ישיר לרשת, ורוב בתי הספר שייכים לעמותות. בשטח נפוץ התרחיש הבא: גורם פרטי מקים עמותה, פותח בית אחוז מהמדינה. כשהוא מגיע למספר תלמידים שמאפשר 75 ספר מוכש”ר, וזכאי לתקצוב של זאת, הוא פונה למעיין ומבקש להצטרף לרשת. לכאורה, מצב זה עדיף על ריבוי עמותות פרטיות, כיוון שהרשת אמורה להיות מסודרת ומבוקרת יותר מאוסף גופים עצמאיים. אך בפועל, הרשת איננה הבעלים הישירים של בית הספר, ולבית הספר יש שני ראשים: העמותה והרשת. השייכות לרשת מתבטאת בעיקר בתקצוב מלא לבתי הספר ובכך שתלושי המשכורת מועברים דרך מעיין. גילה במוסדות החינוך ברשת שלל 2013-דוח ביקורת שהגיש החשב הכללי במשרד האוצר ב : 90כשלים, בהם פגיעה בזכויות המורים, בזכויות התלמידים ובכללי המנהל התקין 1 1 .הפעלת בתי ספר ללא רישיון ממשרד החינוך ותקצובם שלא כדין :, ירושלים2016 ב' לשנת67   מבקר המדינה, "משרד החינוך הפיקוח הכולל על בתי הספר", דוח מבקר המדינה89 .650 '. , עמ2017 ,מבקר המדינה   הדוח הוכן על ידי משרד רואי החשבון הוגן, גינזבורג, יודלביץ ושות', לבקשת אגף החשב הכללי באוצר, דוח90 ,}0-12195-2{)58( ביקורת כספית, תקציבית ותפעולית בעמותת מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל ע"ר . משרד האוצר סירב לפרסם אותו אך נאלץ לעשות זאת, לאחר שבעה חודשים, בעקבות תביעה 2013 ביולי22 תלמידים בכיתה, עובדים4 :של התנועה לאיכות השלטון. להרחבה ראו: ליאור דטל, "הדו"ח על ש"ס נחשף .2015 במרץ12 ,"שנשארים בבית ושכר כפול", "דה מרקר 52 2 2 . תשלומי שכר כפולים ופיקטיביים 3 3 . )ניוד שעות שלעיתים לווה בפגיעה בתלמידים זכאים (עם לקויות למידה או אוטיזם למשל 4 4 .מתן תשלומי פרישה לעובדים שעדיין מועסקים ברשת 5 5 .מסירת דיווחים חלקיים ולא מדוייקים למשרד החינוך 6 6 .עבודה בשעות שאינן מקובלות במגזר הציבורי 7 7 . ) מעובדי הרשת, לדוגמא, היו בני זוג1,604( העסקת קרובי משפחה 53 9 9 .תקצוב מערכת החינוך החרדית רקע9.1 במשך עשרות שנים נקבע תקצוב מערכת החינוך החרדית ללא קריטריונים ברורים ותוך לחץ א לחוק יסודות התקציב, שמטרתו להסדיר את התמיכות 3 תוקן סעיף1992 פוליטי רב. בשנת הניתנות למוסדות ציבור באופן שוויוני. הסעיף מחריג את בתי הספר ברשתות החינוך החרדי, שאמנם נחשבים למוסדות ציבור כמו שאר בתי הספר המוכש"רים, אך לא יתוקצבו כמוסדות ציבור אלא כפי שמתוקצבים בתי ספר רשמיים. למרות התיקון בחוק, חלוקת המשאבים נותרה שוויונית, וכללה כפל תמיכות, תמיכה במוסדות שאינם עומדים בקריטריונים או ללא -בלתי .91בדיקת זכאות, והיעדר שקיפות תוקנו תקנות וחוזרי מנכ"ל שהסדירו באופן חלקי את תקצוב בתי הספר המוכש"רים 2003-ב והפטורים. חוזר תקצוב החינוך היסודי קבע מדרג תקצוב: 1 1 . .) אחוז100( מוסדות חינוך במעמד רשמי: תקצוב מלא 2 2 . :92 )מוסדות מוכרים שאינם רשמיים (מוכש"ר 2.1 2 . אחוז על75-מוסדות מוכש"ר שאינם שייכים לרשתות החינוך החרדי מתוקצבים ב , ומחוייבים 1953– בתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) התשי"ג9 פי תקנה .93 אחוז מתוכנית היסוד של לימודי הליבה75-בהתאם ב 2.2 2 . אחוז על פי100-מוסדות מוכש"ר ששייכים לרשתות החינוך החרדי מתוקצבים ב אחוז 100-, ומחוייבים בהתאם ב94 1985–א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה3 סעיף מתוכנית היסוד של לימודי הליבה. 3 3 . 1949-א' לחוק לימוד חובה, התש"ט10 אחוז על פי סעיף55-מוסדות פטור: מתוקצבים ב . מוסדות הפטור קיבלו פטור חריג ממילוי הוראות חוק לימוד חובה. 95 :במישור העקרוני, הדיון סביב תקצוב מוסדות החינוך החרדיים כולל שתי שאלות מרכזיות 1 1 . האם תקצוב מוסדות חינוך צריך להיות מותנה בתכנים הנלמדים בהם? לאורך השנים נאבקו המפלגות החרדיות על הגדלת התקציבים לבתי הספר, בטענה שהתקצוב צריך להיות מותנה במספר שעות הלימוד – ולא בתכנים הנלמדים במהלכן. .2013 ,ליאון: נבו-  לוטם פרי חזן, "החינוך החרדי בישראל: בין משפט, תרבות ופוליטיקה", שריגים91 ,"  אתי וייסבלאי, "ביטול הקצאת שעות התמרוץ והטיפוח לבתי ספר יסודיים במעמד מוכר שאינו רשמי ופטור92 .2015 ,ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת   חלוקה זו בין הרשתות למוכש"ר היא תוצר של הסכמים קואליציוניים ומאבקי כוח פוליטיים מול אגודת ישראל 93 .)(רשת החינוך העצמאי) וש"ס (מעיין החינוך התורני   החוק קובע כי גופים אלה יתוקצבו "למטרות חינוך בלבד, לפי אמות מידה שוות לשני התאגידים ועל פי קריטריונים 94 ."ענייניים אחידים ושוויוניים כמו לכלל ילדי ישראל . עד אז, תקצוב מוסדות פטור לא 2014   סעיף זה נוסף לחוק לימוד חובה במסגרת חוק ההסדרים שנלווה לתקציב95 ,הוסדר בחקיקה ראשית אלא בחוזרי בלבד. על פי התיקון האמור, במקרה שבו מוסד אינו מלמד את לימודי היסוד אחוז.55-תקציבו יהיה נמוך מ 54 2 2 . האם על המדינה לממן בתי ספר בבעלות פרטית כפי שהיא מממנת בתי ספר בבעלות המדינה? עמדת המפלגות החרדיות היא שהמדינה אמורה לממן באופן שווה את בתי הספר הפרטיים. עמדה זו מתחזקת כיום גם בקרב מגזרים אחרים בישראל, המקימים לצרכיהם בתי ספר ייחודיים מסוגים שונים. המדינה עדיין מתנגדת. עם זאת, רשתות החינוך החרדיות הגדולות – מרכז החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני – זוכות באופן חריג לתקצוב מלא, למרות שאינן בבעלות המדינה. ההחרגה נובעת מהתפיסה שלפיה חרדית כוללת, הרשתות מאפשרות לילדים החרדים -כל עוד אין מערכת חינוך ממלכתית ליהנות מחוק חינוך חובה חינם. בתמורה, הרשתות מחוייבות, כאמור, בלימודי ליבה מלאים. מרכיבי התקציב הבית ספרי9.2 :תקציב בית הספר מורכב ממספר חלקים 1 1 . שעות הוראה: כלל שעות התקן המוקצות לבית הספר. תקציב שעות ההוראה מכסה אחוז – מתקציב בית 90 – בעיקר את שכר המורים. שעות ההוראה הן המרכיב המרכזי , והן מתחלקות לשעות תקן בסיס ולשעות נוספות. השעות הנוספות, המכונות 96הספר גם שעות טיפוח ותמרוץ, מחולקות בין בתי הספר בהתאם לנתוני התלמידים ולמדד . שעות אלו כוללות בין השאר: שעות נוספות בהתאם 97אקונומי של בית הספר-הסוציו לגודל הכיתות, שעת תפילה, חינוך אישי, יום חינוך ארוך ושעות המוקדשות לאוכלוסיות ייעודיות כמו תלמידים מחוננים או תלמידי חינוך מיוחד. 2 2 . שירותי היקף: תשלום לעובדים שאינם חלק מצוות ההוראה (כמו מזכיר, שרת או פסיכולוג), תשלום עבור שירותים עוטפים (כמו הסעות ותחזוקת מבנים), ותשלום עבור יוזמות ופרויקטים נוספים (כמו צהרונים או תוכנית קרב למעורבות בחינוך). מקורות התקציב9.3 משרד החינוך: המקור המממן העיקרי של שעות הוראה (שכר המורים), תוכנית הלימודים ושירותי ההיקף בחינוך החרדי. הרשויות המקומיות: מספקות מימון תפעולי ומנהלי, משתתפות במימון חלק משירותי ההיקף ולעיתים מתקצבות שעות לימוד נוספות מעבר למה שמשרד החינוך מכסה. בנוסף, הרשויות המקומיות משמשות צינור שדרכו משרד החינוך מעביר את התקצוב שאיננו שכר המורים לבתי הספר. כספים שמשרד החינוך מקצה לשכר עבור שאר הצוות (שרתים, מזכירות וכו'), לתשלום חשבונות חשמל ומים, למימון הסעות ועוד – מועברים ממשרד החינוך לרשויות המקומיות, ומשם לבתי הספר. הרשויות המקומיות מחוייבות לעשות מאצ'ינג לחלק מהתקציבים   משרד החינוך, מנהל כלכלה ותקציבים, התכנית לצמצום פערים וקידום השוויון במערכת החינוך: התכנית הרב96 .2014 ,תשע"ט-שנתית לשנים תשע"ה מייצג אוכלוסייה מוחלשת. 10 כלכלית, וציון- במדד הטיפוח פירושו אוכלוסייה חזקה מבחינה חברתית1   ציון97 55 האלה. לחלק מהעיריות אין את התקציב הנדרש כדי להשלים את המאצ'ינג, וכך קורה שחלק מהשירותים ניתנים באופן חסר. מעבר לתקציבים אלה, רוב הרשויות המקומיות מזרימות כספים נוספים למוסדות החינוך בהתאם ליכולתן ולמדיניותן. כספים אלה משמשים לטובת תגבור, העשרה, פרויקטים של הזדמנות שנייה, פיצול כיתות ועוד. ברשויות מקומיות חזקות, המימון הנוסף עשוי להגיע לסכום 300 או200 שקל לתלמיד בשנה. ברשויות חלשות, לעומת זאת, יכולים להשקיע7,000 של עד שקל לתלמיד בשנה. הבנייה של מבנים במוסדות חינוך מתוקצבת במשותף על ידי משרד החינוך והרשויות .98המקומיות, אך התחזוקה השוטפת של המבנים נעשית בתקצוב הרשות המקומית בלבד כל האמור לעיל תקף לגבי מוסדות חינוך רשמיים בלבד. עד לפני עשור לא הייתה חקיקה או מדיניות מסודרת ביחס לתקצוב מוסדות מוכש"רים על ידי הרשויות המקומיות, וכל רשות , 1953- נערך תיקון לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג2007-פעלה כראות עיניה באופן עצמאי. ב , 100. תיקון זה מחייב את הרשויות המקומיות לתקצב גם את מוסדות המוכש"ר99"שכונה "חוק נהרי . בהמשך נערכו בחוק תיקונים 101 אחוז75-בהתאם לשיעור תמיכת המדינה בהם – כלומר ב נוספים. בין השאר, ניתנה אפשרות לרשויות המקומיות לתקצב את מוסדות המוכש"ר באמצעות מתן שירותים שווי ערך, וכן הרשות לתקצב את בתי הספר מעבר לאחוז הנדרש. תיקונים אלה עוררו ביקורת בשל הפגיעה האפשרית בעיקרון השוויון ובשקיפות תהליך התקצוב. 1992 . משנת102תקציב הרשויות המקומיות למוסדות הפטור הוא תחת נוהל תמיכות א’ לחוק יסודות התקציב, 3 מוסדרת תמיכת המדינה במוסדות ציבור בהתאם להוראת סעיף . על פי הוראת חוק זה, תמיכת המדינה חייבת להינתן על בסיס מבחנים שוויוניים, 1985-התשמ”ה שייקבעו על ידי השרים הממונים לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה. לעניין זה, מוסדות הפטור נחשבים למוסדות ציבור. עם זאת, כיום אין מנגנון מעקב מסודר אחר התקצוב שמספקת כל רשות מקומית למוסדות החינוך בשטחה. הרשויות מנהלות את התקצוב באופן עצמאי ואין מערכת מרכזית שאוספת את כל הנתונים, ולכן קשה לפקח על היקף התקציבים ואופן חלוקתם. כפיפותן של הרשויות המקומיות לפיקוח משרד הפנים מייצרת מבנה ארגוני .103מסורבל, ומקשה על הרגולציה ועל התיאום בין כלל הגורמים המעורבים לאורך השנים התעוררו מחלוקות סביב התיקונים לחוק והפרשנות שלהם. חוזר מנכ"ל משרד קבע כי על הרשויות המקומיות להשתתף בתקצוב מוסדות המוכש"ר 1042009 הפנים משנת .2017 בספטמבר10 ,בוזגלו, חוקרת במרכז אדוה-  מתוך ראיון עם עו"ד נגה דגן98 .2007-), התשס"ז7 '  חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס99 ט' בבתי הספר המוכרים; לפיכך תקצוב עמותות המפעילות גני ילדים, בתי ספר-'  חוק נהרי חל רק על כיתות א100 .תיכוניים ומוסדות פטור, כמו גם תקצוב תלמידי חוץ או הסעות, חייבים להתבצע על פי נוהל תמיכות '  לא התקבלה עתירה של הרשתות לגבי תקצוב מלא. ראו: הודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, גוטליב נ101 .)26575-12-09 אור יהודה (עת"מ .4/2006 ,  משרד הפנים, נוהל תמיכות במוסדות ציבור של הרשויות המקומיות102 .על שקופה לציבור הרחב שמאפשרת בקרה ומעקב אחר הנתונים-  משרד החינוך פיתח בשנים האחרונות מערכת103 .במשרד הפנים, נכון להיום, אין מערכת דומה .2009 , דצמבר8/2009   מדינת ישראל, משרד הפנים, חוזר המנהל הכללי מספר104 56 אחוז מתקצוב מוסדות החינוך הרשמיים, כולל מימון מלא לפעילות75 בתחומן בשיעור של שוטפת, הוצאות חשמל ומים, תחזוקת מבנים, השכרת מבנים, הסעות ועוד. משרד החינוך חלק . במהלך השנים העניין 105על פרשנות זו לתיקון בחוק, וערער על סמכות משרד הפנים בנושא היועץ המשפטי לממשלה 2011-נידון בבתי משפט, סביב סוגיות כמו מימון הסעות והזנה. ב . על פי מסמך זה על 106פרסם מסמך המתווה את מדיניות הממשלה ביחס ליישום התיקון לחוק הרשויות המקומיות להשתתף במימון תוכניות לימודים ייחודיות בדומה למקובל בחינוך הרשמי, אך לא בהסעת תלמידים למוסדות חינוך. נראה כי זו המדיניות המנחה את הרשויות המקומיות עד היום. מימון פרטי: במוסדות שבהם אין תקצוב מלא, תשלומי הורים, תרומות והכנסות של בית ספר משלימים את התקציב שמספקים משרד החינוך והרשויות המקומיות. בנוסף, המימון הפרטי מכסה תשלום עבור תל"ן (תוכניות לימוד נוספות מעבר ללימודי הליבה), דמי שכלול, ביטוח ועוד. חישוב התקציב והעברתו לעובדי ההוראה9.4 התקצוב של בתי ספר היסודיים וחטיבות הביניים מחושב בהתאם למספר הכיתות. תוספת תלמידים בכיתה, ותוספת נוספת בהתאם למדד 20-תקציב ניתנת עבור כל תלמיד מעבר ל כלכלי -הטיפוח של בית הספר. מדד הטיפוח נקבע על ידי משרד החינוך על בסיס מצבם החברתי של התלמידים הלומדים בבית הספר. מדד הטיפוח של בתי הספר החרדיים ברשתות החינוך . פרק זה יתמקד בתקצוב בתי 107ובמוסדות המוכש"ר נמוך מהממוצע במוסדות החינוך הממלכתי .108הספר היסודיים וחטיבות הביניים, כיוון שמודל התקצוב בחטיבה העליונה שונה ומורכב שעות ההוראה במערכת החינוך הממלכתית כל בית ספר זכאי למספר מסוים של שעות הוראה (תקן בסיס), ובנוסף לשעות טיפוח ולשעות ייעודיות בהתאם לפרופיל הבית ספרי. בבתי הספר אחוז 75 , אחוז ברשתות100( החרדיים, שעות התקן מתוקצבות ביחס לתקצובן בחינוך הרשמי אחוז במוסדות הפטור). השעות הנוספות ברשתות החינוך החרדיות מתוקצבות 55 ,במוכש”רים כמו בתי הספר הממלכתיים, אך מוסדות המוכש"ר והפטור לא. בעבר תקנות משרד החינוך קבעו שונו התקנות 2014- אחוז מכלל שעות ההוראה במוסדות החרדיים, אך ב75 שהמדינה תממן כך שהתקצוב למוסדות המוכש"ר והפטור יכלול את שעות ההוראה הבסיסיות בלבד, ולא את , תקנות החוק 109השעות הנוספות. בעקבות סעיף בהסכם הקואליציוני בין יהדות התורה לליכוד ספר יסודיים בחינוך המוכר שאינו רשמי בשנים תש"ס–תשע"ב", ירושלים: מרכז המחקר-  אתי וייסבלאי, "בתי105 .2012 ,והמידע של הכנסת   במסגרת עתירה מנהלית שנדונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. ראו: הודעה מטעם היועץ106 .)26575-12-09 המשפטי לממשלה, גוטליב נ' אור יהודה (עת"מ כלכלי-  אתי וייסבלאי, "תקצוב בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים בחינוך היסודי והשוואה בין מצבם החברתי107 .2017 ,של תלמידים בבתי ספר במגזרים שונים", ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת   לחטיבה העליונה יש מאפיינים ייחודים שמשפיעים על התקצוב ומקשים על ההשוואה.108 , ,בין סיעת הליכוד לבין סיעת יהדות התורה2015 באפריל29 ,  הסכם שנערך ונחתם ביום י' באייר תשע"ה109 .אתר הכנסת 57 . בימים אלה נעשים ניסיונות להסדיר את הסוגייה110)2016-2017( חזרו לקדמותן בשנת תשע"ז בוועדת הכספים. אופן התשלום מוסדות החינוך הממלכתי: שכר המורים מועבר להם ישירות, בהתאם להסכמי השכר במשק ולנתוניו האישיים של המורה (ותק, השכלה ועוד). רשתות החינוך החרדיות: המדינה מעבירה את השכר לרשתות, והן אלה שמעבירות אותו למורים. חשב של משרד האוצר מחשב את ערך שעות ההוראה של המורים ברשתות, ואת גובה השכר הנגזר ממנו. מוסדות המוכש"ר הפרטיים (שאינם משתייכים לרשתות): כל אחד מבתי הספר משוייך פרופילים שקבע משרד החינוך, בהתאם לוותק, להשכלה ולאחוזי המשרה 36-מדי שנה לאחד מ של עובדי ההוראה במוסד. עבור כל אחד מהפרופילים נקבעה עלות משרה חודשית ממוצעת שקל במוסד 13,113 , ועד1 שקל במוסד המשוייך לפרופיל7,525-של עובד הוראה – החל מ . עלות זו כוללת גם תשלומים שאינם משולמים ישירות לעובד, כמו 111 36 המשוייך לפרופיל ביטוח לאומי, קרן פנסיה, קופת גמל וקרן השתלמות. משרד החינוך משקלל בחישוב השכר חלק מרכיבי השכר להם זכאים מורים בחינוך הרשמי (כמו הוצאות פלאפון, גמול הכשרה ועוד), אך .112איננו מחשב רכיבים אחרים כמו שעות גיל, גמול תפקיד ועבודת אם מוסדות הפטור: עלות שעת ההוראה במוסדות אלה קבועה ומקבילה לבתי ספר עם פרופיל . שכר המורים מועבר ממשרד החינוך למוסדות דרך רשתות החינוך. 113 8 חשוב לציין כי משכורות עובדי ההוראה במוסדות המוכש"ר אמורות להיות זהות לאלו של . 114עובדי ההוראה בגנים ובתי ספר ממלכתיים. זהו אחד התנאים להכרה ותקצוב מוסדות מוכש"ר אחוז או 55-העמותות המנהלות את בתי הספר נדרשות להשלים את שכר המורים הממומן ב אחוז על ידי המדינה. השלמת שכר עובדי ההוראה מגיעה מתשלומי הורים, תרומות והכנסה 75-ב אחוז משרה (בחיידרים 100-עצמית של בתי הספר. במקרים שבהם מורים מלמדים יותר מ למשל), על העמותה לממן גם את השכר הנוסף. מבקר המדינה התריע שמשרד החינוך הכיר . 115במוסדות חינוך מבלי לוודא שהם אכן משלמים למורים כראוי התשלום עבור שירותי ההיקף (ציוד, ניקיון, מזכירות, שרת, הנהלה) מועבר ממשרד החינוך לרשויות המקומיות ומהן לרשתות או לבתי הספר. .2017 בינואר4 ,  מישו"ר חשבות וייעוץ עסקי, שעות תמרוץ וטיפוח לשנת תשע”ז110 כלכלי-  אתי וייסבלאי, "תקצוב בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים בחינוך היסודי והשוואה בין מצבם החברתי111 .2017 ,של תלמידים בבתי ספר במגזרים שונים", ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת   שם.112 :  אתי וייסבלאי, "תקצוב שעות הוראה בבתי ספר יסודיים במעמד משפטי מוכר שאינו רשמי ופטור", ירושלים113 .2013 ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת ).6()' (א3 , תקנה1953-  תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד114 .2008 ,, ירושלים: מבקר המדינה2007 ב' לשנת58   מבקר המדינה, "חינוך מוכר שאינו רשמי", דוח שנתי115 58 מוסדות חינוך רשמיים (מערכת החינוך הממלכתית) רשתות החינוך החרדי מוסדות מוכש"ר מוסדות פטור אופן העברת התקציב שכר המורים משולם ישירות למורים; שאר התקציב הבית ספרי משולם לבית הספר שכר המורים מועבר דרך הרשתות; שאר התקציב הבית ספרי משולם דרך הרשתות כלל התקציב מועבר לבתי הספר דרך העמותות כלל התקציב מועבר לבתי הספר דרך הרשתות העסקה העסקה ישירה גורם מתווך; לעיתים יותר מבעלות אחת גורם מתווך שני גורמים מתווכים חישוב שכר מורים בהתאם לנתונים הספציפיים של כל מורה בהתאם לנתונים הספציפיים של כל מורה בהתאם לפרופיל הבית ספרי בהתאם לפרופיל הבית ספרי ריבוי הגורמים המתווכים את העברת הכספים מסרבל את המערכת, מקשה על הפיקוח, ומאפשר לגורמים רבים ולבעלי אינטרסים להתערב ולשלוט באופן חלוקת התקציב. אפליה במימון מוסדות החינוך החרדי לעומת החינוך הממלכתי9.5 עלות שעת הוראה עלות שעת ההוראה תלויה במאפייני צוות ההוראה. כיוון שצוות ההוראה במוסדות הפטור עוברים פחות הכשרות והתמחויות, עלות שעת הוראה במוסדות אלה נמוכה יותר. מוסדות פטור .116 אחוז מתקציב שעות ההוראה שמקבלים מוסדות בחינוך היסודי הרשמי30 מקבלים רק 117עלות שעת הוראה בחינוך היסודי הרשמי ושאינו רשמי, תשע"ג :  אתי וייסבלאי, "תקצוב שעות הוראה בבתי ספר יסודיים במעמד משפטי מוכר שאינו רשמי ופטור", ירושלים116 .2013 ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת   שם.117 החינוך הרשמי 7,018 החינוך העצמאי 5,757 מעיין החינוך התורני 5,540 החינוך המוכר שאינו רשמי 4,551 מוסדות פטור 3,987 59 תקצוב לתלמיד ותקצוב לכיתה תלמידים חרדים מקבלים את התקצוב הנמוך ביותר ביחס לשאר התלמידים בישראל, בעיקר . בגרף הבא ניתן לראות את הפערים בתקצוב בין המוסדות החרדיים 118במוסדות המוכש"ר והפטור אחוז מתקצוב 55 למוסדות הרשמיים. התקצוב של מוסדות הפטור עומד באופן רשמי על מוסדות החינוך הממלכתי, אך כאשר בוחנים את התקצוב פר תלמיד מתברר שהם מתוקצבים 75- אחוז בלבד מהתלמידים בחינוך הרשמי. מוסדות המוכש"ר אמורים להיות מתוקצבים ב27-ב אחוז בלבד 40-אחוז מתקציב מוסדות החינוך הממלכתיים, אבל בפועל כל תלמיד מתוקצב ב ממקבילו בחינוך הרשמי. כשמחלקים את התקציב פר כיתה, הפערים גדולים אף יותר. כיתה במוסדות הפטור, למשל, מתוקצבת רק ברבע מתקציבה של כיתה במוסדות הרשמיים.  לפי תלמיד לפי כיתה פטור מוכש"ר עצמאי מעיין רשמי ממוצע פטור מוכש"ר עצמאי מעיין רשמי ממוצע 14,066 15,782 13,084 339,696 419,676 374,272 6,332 178,500 4,245 111,479 • שעות בפועל ששולמוX עלויות השעות בחינוך היסודי מבוססות על פי עלות ממוצעת לשעה • נתוני המוסדות כוללים כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר בחינוך רגיל • סה"כ התקציב אינו כולל תקציב בגין שעות חופשה (תשלום בחודשי הקיץ המשולם עבור כיתות החינוך המיוחד)  קיים פער תקצובי נוסף בין רשתות החינוך השונות. התקציב לתלמיד ברשת מעיין החינוך שקל בשנה, בעוד התקציב לתלמיד ברשת החינוך העצמאי עומד על 14,931 התורני עומד על .119 בלבד12,335 .2017 ,  משרד החינוך, ממצאים מרכזיים של המערכת לשיקוף תקציבי החינוך לשנת תשע"ו118 כלכלי-  אתי וייסבלאי, "תקצוב בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים בחינוך היסודי והשוואה בין מצבם החברתי119 .2017 ,של תלמידים בבתי ספר במגזרים שונים", ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת 60  פיקוח לפי תלמיד פיקוח לפי כיתה 450,000 400,000 350,000 300,000 250,000 200,000 150,000 100,000 50,000 - ממלכתי עברי 392,921 49,420 343,501 13% 87% ממלכתי ערבי 400,384 60,881 339,503 15% 85% דתי-ממלכתי 426,353 55,500 370,854 13% 87% רשתות- חרדי 331,276 46,925 284,351 14% 86% 18,000 16,000 14,000 12,000 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 - ממלכתי עברי 14,026 1,764 12,262 13% 87% ממלכתי ערבי 15,373 2,338 13,035 15% 85% דתי-ממלכתי 16,646 2,167 14,479 13% 87% רשתות- חרדי 12,781 1,810 10,970 14% 86% עלות שעות תשלומים לרשויות, רכישות והקצבות  גורמים לפערים התקציביים בין החינוך החרדי והחינוך הממלכתי 1 1 . ,שיטת התקצוב. קרוב למחצית ממוסדות החינוך החרדיים מקבלים מימון חלקי בלבד ונאלצים להשלים את התקציב החסר בכוחות עצמם. בשונה ממוסדות חינוך פרטיים במגזר החילוני, מוסדות פרטיים בחינוך החרדי משרתים אוכלוסייה חלשה יותר, אשר נאלצת לממן חינוך פרטי בשל השתייכותה הקהילתית ואמונתה הדתית. כיוון שאת השלמת התקציב החסר ממלאים בתי הספר באמצעות תשלומי הורים, הנטל על ההורים כבד במיוחד. בנוסף, השלמות התקציב הללו אינן מכסות את כלל הצרכים במוסד. התוצאה היא הפחתת שירותים לתלמידים, מצוקת מבנים ועוד. 2 2 . רפורמת אופק חדש. הרפורמה – שנועדה לשפר את שכרם, מעמדם ופיתוחם של עובדי ההוראה – הוסיפה שעות הוראה לתקציב שמקבלים בתי ספר ממלכתיים, ושיפרה את שכרם של המורים המלמדים בהם. היא לא הוחלה על בתי הספר החרדיים, מה שהעצים את הפערים בין החינוך החרדי לחינוך הממלכתי. 3 3 . רכיבי השכר. רבים מעובדי ההוראה במערכת החינוך החרדית מקבלים שכר נמוך – או בגלל שהם חסרי הכשרה או השכלה אקדמית, או בגלל שמוסדות החינוך משמיטים רכיבי שכר שעובדי ההוראה זכאים להם, כפי שפירטנו בפרק העוסק בזכויות המורים. 4 4 . שעות נוספות. מוסדות המוכש"ר והפטור מקבלים כיום תקצוב חלקי בלבד עבור שעות הוראה נוספות. סוגייה זו קשורה לשינויים התכופים ולהיעדר המדיניות המסודרת במימון מוסדות אלה. 5 5 . היעדר מנגנון מסודר לחלוקת הכספים. ללא מנגנון וקריטריונים ברורים לחלוקת – קשה במיוחד לפקח על העברות 120התקציבים – בעיקר במוסדות המוכש"ר והפטור ,  משרד רואי החשבון הוגן, גינזבורג, יודלביץ ושות', לבקשת אגף החשב הכללי באוצר, דוח ביקורת כספית120 .2013 ביולי22 ,}0-12195-2{)58( תקציבית ותפעולית בעמותת מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל ע"ר 61 הכספים. מצב זה מעודד התנהלות לקויה מצד הרשתות והעמותות, כולל שימוש בתקציבים לצרכים פרטיים או פוליטיים. 6 6 . תקצוב חלקי ומשתנה. משרד החינוך מעביר לרשויות המקומיות תקציבים עבור שירותים נוספים, מעבר לשעות ההוראה. התקציב, כאמור, חלקי, והעירייה נדרשת להשלים אותו – אך לא תמיד יש לה את המשאבים הדרושים. במקרים אחרים רשויות חזקות מוסיפות לתקציב יותר מהנדרש. כך נוצר מעגל קסמים, בו הפער בין בתי ספר חזקים וחלשים הולך וגדל. 7 7 . תקצוב נפרד. החינוך החרדי איננו חלק ממערכת החינוך הממלכתית, ולכן כל תוספת שנקבעת בחינוך הרשמי לא חלה עליו אוטומטית, אלא מצריכה מאבק פרטני. עובדי הוראה חרדים, למשל, לא קיבלו את תוספות השכר שנקבעו בהסכמים קיבוציים לכלל .121עובדי ההוראה במדינה, ועד היום לא חלה התקדמות בנושא במרץ22 ,, אתר הכנסת681   ועדת הכספים, פגיעה בתנאי שכרם של עובדי הוראה במגזר החרדי, פרוטוקול121 .2017 62 10 10הכשלים במערכת החינוך החרדית מערכת החינוך החרדית: תמונת מצב עדכנית10.1 מהנתונים הסטטיסטיים, מדוחות מבקר המדינה, מהסקרים שערכנו ומשיחות שקיימנו עם הורים, מורים ואנשי משרד החינוך, עולה תמונת מצב עגומה של מערכת החינוך החרדית בישראל. כתוצאה מכך, זכותם הבסיסית של ילדים וילדות חרדיים לחינוך נפגעת. זכויות העובדים של מורות, מורים וגננות במגזר החרדי נפגעות אף הן. בנוסף, כספי הציבור מנוהלים בזלזול ומבוזבזים בחוסר יעילות. הנזקים, אם כך, אינם רק כלכליים, אלא גם חינוכיים וחברתיים. נסקור כאן את הכשלים המרכזיים העולים מהדוח, נציין את הגורמים שעודדו את היווצרותם ואפשרו את הימשכותם, ולבסוף נציע סדרת המלצות מדיניות לצמצום הפערים בין מערכת החינוך החרדית לשאר מערכות החינוך בישראל, וכן להתמודדות עם הבעיות הייחודיות לחינוך החרדי. מטבע הדברים בחינתה של כל מערכת מזמנת הכללות, כמו גם התמקדות בביקורת ובכשלים. נדגיש כי אין באמור כדי לשלול את הצלחותיה של מערכת החינוך החרדית להתמודד עם מגוון . 122אתגרים כלכליים ואחרים באופן מעורר השתאות והערכה הגורמים המרכזיים לכשלים במערכת החינוך החרדית10.2 בעלות פרטית, פיקוח ממשלתי מוסדות החינוך החרדיים, המשרתים כחמישית מתלמידי ישראל, נמצאים בבעלות פרטית של מג ש וון עמותות. כתוצאה מכך, משרד החינוך נאלץ להתמודד עם בתי ספר בבעלות פרטית ובאחריות המ ש דינה – כאשר בפועל הוא ערוך להתמודד עם בתי ספר שבבעלות ובאחריות המדינה. המדיניות ביחס לבתי ספר פרטיים התגבשה רק בדיעבד, טלאי על גבי טלאי. המדינה מפקחת על בתי הספר האלה ומתקצבת אותם – אך כיוון שאינם שייכים לה, יכולתה לממש את אחריותה כלפיהם חלקית בלבד. על מנת להבטיח שחינוך פרטי יפעל כהלכה יש צורך במערכת בלמים שכוללת שקיפות, פי ש קוח מלמעלה (משרד החינוך) ומלמטה (הורים ומורים). בחינוך החרדי הבלמים האלה נעדרים, כך נוצר כשל מערכתי מובנה ברמות הפיקוח, התקצוב והניהול של בתי הספר החרדיים. אקונומיים נמוכים מהממוצע-תנאים סוציו כיוון שחלקים נרחבים ממערכת החינוך החרדית זכאים לתקצוב חלקי בלבד, השלמת התקציב נעשית באמצעות תשלומי הורים ותרומות. גם בבתי הספר לבנים ברשתות החינוך, אחוז על ידי משרד החינוך, נדרשת תוספת תקציב עבור השעות הנוספות 100-המתוקצבים ב וחודש הלימודים הנוסף בקיץ. גם היא ממומנת מתשלומי ההורים. כפועל יוצא מכך, דווקא אקונומי הממוצע -הציבור החרדי – בו מספר הילדים הממוצע למשפחה גבוה יותר והמצב הסוציו . 123נמוך יותר – משלם עבור חינוך סכומים גבוהים במיוחד מדי חודש ,  כך, למשל, יש הרואים בתלמודי התורה, המייצרים תרבות של למידה למרות תקצוב חלקי ויום לימודים ארוך122 :תופעה על טבעית. ראו אהוד (אודי) שפיגל, “ותלמוד תורה כנגד כולם”: חינוך חרדי לבנים בירושלים, ירושלים .2011 ,מכון ירושלים לחקר ישראל 40 תשלומי הורים בחינוך החרדי. עמוד- 5  ראו פרק123 63 )”היעדר פיקוח ממשלתי (“מלמעלה בשנים האחרונות, מאז שהוקם המחוז החרדי במשרד החינוך, מספר המפקחים בחינוך החרדי הושווה למספר המפקחים היחסי בחינוך הרשמי, ואפילו עבר אותו. עם זאת, כיוון שמערכת החינוך החרדית מופרטת, נדרש בה פיקוח נרחב יותר מאשר בחינוך הממלכתי. כיום, . משרד החינוך אינו מוודא, למשל, 124הפיקוח מצד המדינה חלקי ומדגמי, ולכן מוטה ולא מייצג שהתקציבים שהוא מזרים למוסדות החינוך החרדיים אכן מגיעים ליעדם. התנהלות זו מאפשרת תופעות כמו גביית תשלומי הורים מופרזים, דיווח שקרי, העסקת מקורבים ועוד. פיקוח איכותי תלוי בדיווח מהימן, ולא כל מוסדות החינוך החרדיים מספקים דיווח כזה. הדבר נכון במיוחד למוסדות הפטור, בהם הפיקוח הוא בעיקר פנימי, ולכן משתנה ממוסד למוסד ותלוי בכמות המשאבים וברצון הטוב של ההנהלה. במישור הפדגוגי, למשל, יש מוסדות בהם מורים אינם מחוייבים לדווח על תכני הלימוד והתקדמות התלמידים לאף גורם. המחסור בפיקוח אפקטיבי מורגש במיוחד ביחס לשכר המורים ולשירותים לתלמידים. היעדר פיקוח קהילתי (“מלמטה”) כפי שהזכרנו קודם, בבתי הספר החרדיים אין ועדי הורים, כך שהפיקוח החלקי והלקוי של משרד החינוך אינו מושלם על ידי פיקוח מצד ההורים. מצב זה מאפשר ומעודד התנהלות לקויה כמו הסטת תקציבים ייעודיים למטרות בלתי מאושרות, או מתן שירותים חלקיים. בנוסף, פנייה מגזריות – כמו משרד החינוך למשל – נתפסת כבעייתית בעיני חרדים רבים, הן -לערכאות חוץ מבחינה דתית והן מבחינה חברתית. התפיסה הרווחת במגזר רואה במדינה גורם שמפלה את החברה החרדית ואת החינוך החרדי לרעה. הדרישות לניהול תקין וחובת הדיווח נתפסות כניסיון של המדינה להתערב במערכת החינוך החרדי. על כן, פנייה לרשויות עלולה להיות כרוכה במחיר חברתי כבד, כולל פיטורים בתואנות שווא, הדרת ילדים ממוסדות החינוך ועוד. גישה זו היא במידה רבה שריד היסטורי של הימים שלאחר קום המדינה, בהם החברה החרדית הייתה מיעוט . 125שנאבק על מנת לשמור על עצמאותו וזהותו אל מול מדיניות כור ההיתוך מחסור בנתונים הדיווח הלקוי והפיקוח החלקי במערכת החינוך החרדית מובילים למחסור מתמשך בנתונים כמו מספר עובדי ההוראה והכשרתם, הישגי התלמידים, חלוקת תשלומי ההורים ועוד. בחלק מהתחומים קיימים נתונים חלקיים, ובאחרים אין נתונים כלל. המחסור במידע מקשה עוד יותר על מלאכת הפיקוח הבעייתית מלכתחילה, וכן פוגע ביכולת לעצב מדיניות אפקטיבית. כך, למשל, כאשר מפקח מטעם משרד החינוך בוחן תלושי משכורת, אין ביכולתו להצליב את גובה השכר עם הוותק או ההשכלה של עובד ההוראה. :, ירושלים2016 ב’ לשנת67  מבקר המדינה, “משרד החינוך הפיקוח הכולל על בתי הספר”, דוח מבקר המדינה124 , ירושלים: מבקר2007 ב’ לשנת58 ; מבקר המדינה, “חינוך מוכר שאינו רשמי”, דוח שנתי2017 ,מבקר המדינה . 2008 ,המדינה ,2017 , בנימין בראון, “מדריך לחברה החרדית: אמונות וזרמים”, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה ועם עובד125 :; בנימין בראון, “חרדים מ’שלטון העם’: ביקורת חרדית על הדמוקרטיה הישראלית”, ירושלים265-284 ’עמ .2002 ,המכון הישראלי לדמוקרטיה 64 שלטון-פוליטיזציה וקשרי הון ) נועד לנתק את בתי הספר מהמפלגות המזוהות עימם, אך מערכת 1953( חוק חינוך ממלכתי החינוך החרדית נותרה מחוברת ישירות למערכת הפוליטית. החינוך העצמאי קשור ליהדות התורה, ובעיקר לאגודת ישראל; מעיין החינוך התורני קשור לש”ס. הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בכך שבעלי תפקידים ברשתות החינוך משמשים לעיתים בתפקידים בכירים במפלגה. גם עמותות החינוך הפרטיות קשורות לעיתים קרובות לפוליטיקה החרדית, נמצאות בבעלות עקיפה של פוליטיקאים חרדים וכיוצא בזה. עם השנים, יצרה מערכת החינוך החרדית, שכמעט כולה בבעלות פרטית, אליטה חדשה במגזר החרדי – בעלי עמותות החינוך. מדובר בשכבה צרה של עסקנים שצברו עוצמה אדירה בקרב הציבור החרדי, שווה לזו של רבנים ופוליטיקאים. החופש היחסי של מוסדות חינוך פרטיים לסנן תלמידים, התקציבים האדירים שעוברים דרכם והכוח שלהם כממונים על חינוך הקהילה – הקנו .126להם מעמד חסר תקדים כאשר משרד החינוך קובע את מדיניות החינוך החרדית, הוא מתנהל בעיקר מול מנהלי מוסדות החינוך ומול הפוליטיקאים החרדים. האינטרסים שלהם לא בהכרח חופפים את אלה של הציבור , לשעבר יועצו של שי פירון לענייני חרדים, 127החרדי, שנאלץ להסתמך על שירותיהם; אשר גולד מתאר מצב זה כפירמידת שליטה שבראשה ניצבים העסקנים ובתחתיתה הציבור. המידע שזורם לציבור, טוען גולד, מסונן או מסולף בהתאם לאינטרסים של העומדים בראש הפירמידה. הדבר בא לידי ביטוי, לדוגמא, במאבק על הפיקוח בבתי הספר. המחוז החרדי במשרד החינוך פעל להגביר את הפיקוח במטרה לאכוף כללי מנהל תקין, למנוע פגיעה בזכויות המורים ולוודא שבתי הספר מספקים לתלמידים את השירותים הנדרשים. העסקנים ובעלי מוסדות החינוך, לעומת זאת, הציגו את המהלך כניסיון של המדינה להתערב בתכני הלימוד בחינוך החרדי, ועודדו מנהלים ומורים – הן ישירות והן באמצעות התקשורת החרדית הוותיקה (עיתונים כמו “יתד” ו”המודיע”) – לסרב לשתף פעולה עם המפקחים. התקשורת החרדית החדשה (אתרי האינטרנט החרדיים ותחנות הרדיו החרדיות) התייצבה במאבק הזה דווקא לצד משרד החינוך, ואילו הציבור נותר חלוק בדעתו בסוגייה. פתיחה לא אחראית של מוסדות חינוך חדשים פרצה נוספת במערך החינוך הקיים נובעת מהקלות היחסית בה ניתן לפתוח מוסד חינוכי במגזר החרדי. משרד החינוך מאפשר לעמותות קטנות להקים בתי ספר מוכש”רים ללא רגולציה משמעותית, ובכך מעודד פתיחת מוסדות חינוך למטרות רווח בלבד. מעבר לניסיון לצמצם בהוצאות ולהגדיל את הרווחים, מוסדות מסוג זה משמשים להעסקת בני משפחה, חברים ומקורבים. בנוסף, לבתי הספר החדשים אין בהכרח את המשאבים הנדרשים על מנת לספק שירותים נאותים למורים ולתלמידים. הנפגעת העיקרית היא, כמובן, מחוייבות בית הספר לתלמידים ולמורים. בערים חרדיות ניתן למצוא מוסדות חינוך קטנים רבים, כאשר כל קהילה קטנה פותחת בתי :  על מעמדן של רשתות החינוך החרדיות ראו: נרי הורביץ, “תשתית למיפוי החינוך החרדי בישראל”, ירושלים126 .87-88 ’, עמ2012 ,אגורה מדיניות 21 ,  עקיבא וייס, “אשר גולד בראיון פרישה: כך הוקם המחוז החרדי במשרד החינוך”, אתר בחדרי חרדים127 .2016 ,בפברואר 65 ספר משלה. חלק מהכיתות קטנות ולא עומדות בתקן הנדרש, אך זו רק תחילת הבעיה: כל מוסד כזה מצריך מבנים, ציוד, תחזוקה ומנהלה. כך, במקום לרכז את המשאבים במוסדות חינוך גדולים, המגזר החרדי מייצר עודף מוסדות חינוך קטנים שנושאים, כל אחד לחוד, בעלויות אלה. תופעה זו בולטת במיוחד במוסדות החינוך לבנים. בערים החרדיות ובשכונות החרדיות בערים המעורבות, רשת החינוך העצמאי, שהייתה אמורה להחליף את משרד החינוך, לא מקימה בתי ספר לבנים כלל – ואת מקומה תופסות העמותות הפרטיות. תוצאה נוספת של מצב עניינים זה 100-היא שבאזורים נרחבים ילד חרדי לא יכול ללמוד במוסדות הממומנים על ידי המדינה ב אחוז, וגם לא ללמוד בבתי ספר בהם נלמדים לימודי ליבה מלאים. במקביל, קיימת מצוקה קשה של מוסדות חינוך לבנות. רשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני הקימו בשנים האחרונות בתי ספר רבים בערים חדשות ובשכונות חדשות, אך באזורים בהם האוכלוסייה החרדית הוותיקה גדלה, וכן בשכונות מתחרדות, נפתחו מעט מאוד בתי ספר לבנות. תלמידות שמנסות להירשם לבתי ספר בשכונות שכנות נתקלות בקשיים להתקבל בשל היעדר מקום. היעדר שקיפות בחלוקת התקציבים במצב הקיים, קשה עד בלתי אפשרי לאמוד את היקף התקצוב של מערכת החינוך החרדית. מוסדות החינוך המגזריים מתחלקים למעמדות שונים המעוגנים בחקיקה שונה, דרכי תקצובם משתנות ממוסד למוסד, ובחלק מהמקרים אין מדיניות ברורה ביחס לחלוקת התקציב. בנוסף, חלק מהתקציבים אינם נובעים מחקיקה או תקנות אלא מחולקים בהסכמים קואליציוניים. העברות הכספים הקואליציוניים נעשות ללא שקיפות, המידע הגלוי לגביהן בסיסי ביותר, ולא ברור כיצד – אם בכלל – נערך מעקב אחר חלוקת כספים אלה, והאם הם מחולקים באופן ראוי או שוויוני. בפועל, ההסכמים הקואליציוניים מרוקנים את מדיניות משרד החינוך מתוכן. התקציב הוא אחד האמצעים המרכזיים לאכיפת מדיניות משרד החינוך; עקיפת הדרג המקצועי באמצעות הסכמים קואליציוניים מבטלת את כוחו. ביזור המערכת מלבד בתי הספר המשוייכים לרשתות, מוסדות המוכש”ר והפטור אינם מאורגנים תחת ארגון גג, וכל מוסד או מספר מוסדות כפופים לעמותה אחרת. הדבר מגביל את יכולות הפיקוח והשליטה של משרד החינוך, שנאלץ להתמודד מול כל מוסד בנפרד. מצב זה מחמיר ככל .128שהמערכת גדלה ניתוק מתהליכי התמקצעות וחדשנות בחינוך בשנים האחרונות מערכת החינוך בישראל עוברת תהליכים כמו אקדמיזציה, הכשרה מקצועית של מנהלים, הקמת ראמ”ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), ומגוון תוכניות ומיזמים שמקדמים פדגוגיה חדשנית בבתי ספר. מוסדות במערכת החינוך החרדית לרוב אינם נוטלים חלק בתהליכי הייעול והפיתוח האלה, ולכן אינם מתפתחים מקצועית במישור הארגוני, החינוכי והפדגוגי.   אהוד (אודי) שפיגל, “ותלמוד תורה כנגד כולם”: חינוך חרדי לבנים בירושלים, ירושלים: מכון ירושלים לחקר128 .2011 ,ישראל 66 מודעות נמוכה לכשלים במערכת החינוך החרדית10.3 – הציבור בכלל, והציבור החרדי בפרט – כולל בעלי תפקידים במשרד החינוך וקובעי מדיניות אינם מודעים לרבים מהכשלים המובנים שפורטו לעיל. אלה כמה מהסיבות לכך: 1 1 . במגזר החרדי לא מכירים את מערכת החינוך הכללית, ולא יודעים, לרוב, כיצד נראים דתי. כתוצאה מכך הם אינם -חילוני או הממלכתי-ומתנהלים בתי ספר בחינוך הממלכתי מודעים לפערים לרעתם בתחומים כמו שכר וזכויות העובדים, שירותים לתלמידים, תשתיות ומבנים ועוד. 2 2 . כיוון שהתקשורת החרדית החלה להתעניין בנושא רק לאחרונה, במשך שנים שררה בורות בציבור החרדי גם ביחס למכלול התנאים במערכת החינוך המגזרית עצמה. ריבוי הגורמים המעורבים תרם לכך שכל צד – הורים, מורים, מנהלים – הכיר את התמונה מנקודת המבט שלו בלבד. כך, למשל, פעמים רבות הורים אינם מודעים לתנאי ההעסקה הפוגעניים של מורים, על אף שהם משפיעים ישירות על חינוך ילדיהם. 3 3 . כל מערכת שאיננה נתונה לפיקוח ולבקרה נוטה להתנוון ולהתדרדר. מערכת החינוך החרדית לא עברה בעשורים האחרונים שינויים משמעותיים, ולא השקיעה בהערכה מחדש, בשיפור או בהתחדשות מבחינת תכנים, שיטות לימוד ועוד. כפועל יוצא מכך, הפערים בינה לבין מערכות חינוך מפוקחות יותר בישראל הולכים וגדלים. 67 11 11הצעות מדיניות נזכיר שגם בפרק זה, כמו לכל אורך הדוח, נתייחס בעיקר לבתי הספר היסודיים והגנים. פתרון כולל: העברת מערכת החינוך החרדית לבעלות 11.1 המדינה, והכלתה במערכת החינוך הרשמית העל לכלל הכשלים שנחשפו בדוח זה הוא הכלת מערכת החינוך החרדית במערכת -פתרון החינוך הרשמית, כלומר, העברת בתי הספר היסודיים לבעלות המדינה והעברת גני הילדים לבעלות העיריות והמועצות. צעד זה יהווה תיקון והשלמה של חוק החינוך הממלכתי שנחקק ויושם באופן חלקי מאוד במגזר החרדי. למעשה, תהליך העברת החינוך החרדי לבעלות 1953-ב חרדי (ממ”ח). אלא שהממ”ח -, עם הקמתו של החינוך הממלכתי2013 המדינה יצא לדרך בסוף עוסק בעיקר בהקמת בתי ספר חדשים, ותופס נפח מזערי בלבד מכלל מערכת החינוך החרדי כיום. הרחבת והאצת המהלך לאימוץ רשמי של מערכת החינוך החרדית – על ידי פירוק עמותות ממלכתי – יהיה הפתרון הצודק ביותר והיעיל -ורשתות החינוך החרדיות ומעבר לחינוך חרדי ביותר לשלל הליקויים עליהם הצבענו בדוח. חרדי יצמצם את שורת הגורמים המתווכים בין המדינה לבין מוסדות החינוך -חינוך ממלכתי החרדיים. הוא יאפשר למשרד החינוך לנהל את המערכת באופן ריכוזי ומוסדר, להחיל נהלים קבועים, להגדיר סמכויות ברורות ולפקח על המוסדות ישירות ובשיטתיות. מנגנון כזה צפוי לבטל, או לכל הפחות לצמצם, את השטח האפור שהיווה קרקע פורייה לאי סדרים ולניצול כוח למטרות אישיות, פוליטיות או אחרות. ברור לנו שמהפכה כזו לא תתרחש בן לילה ולא תושק בקלות. כל יוזמה להגבלת כוחם של גורמים חזקים ומשפיעים פוליטית בממסד החרדי, כמו מנהלי עמותות החינוך החרדיות, תיתקל בהתנגדות קשה מצידם. בנוסף, הפיכת החינוך החרדי לחינוך ממלכתי תלווה בעלויות של כשני , ולכן צפויים להתנגד למהלך גם משרד האוצר וגורמים נוספים בממשלה 129מיליארד שקל בשנה ובמשק הישראלי. מסיבות אלה נציע בהמשך פתרונות ביניים שונים לבעיות הקיימות, שעשויים להיות אפקטיביים בטווח הקצר והבינוני. עם זאת, רק הכפפת מוסדות החינוך החרדיים לחינוך הרשמי יפתרו את כשלי העומק המובנים במערכת. נתייחס כאן למספר אתגרים בדרך לביסוס מערכת חינוך חרדית רשמית: תכני הלימוד על מנת לצרף מוסד חינוכי למערכת החינוך הרשמית, עליו להתחייב ללימודי ליבה מלאים. בתי יעקב (בתי ספר יסודיים מוכש”רים לבנות, ברשתות ומחוץ להן): בבתי ספר אלו נלמדים לימודי ליבה מלאים גם היום, ותוכנית הלימודים מקבילה לזו שרווחת בחינוך הממלכתי. גם מספר השעות ולוח החופשות בבתי יעקב דומים למקובל בבתי ספר טביביאן, פנייה בהולה לפסילת סעיפים מהצעת התכנית הכלכלית וחוק- אורי קידר, עמרי כבירי, סמדר טל129 . פניה שנשלחה עבור היועץ המשפטי לממשלה13 ', עמ2013 במאי8 ,, רמת גן2013-2014 ההסדרים לשנים והיועץ המשפטי לכנסת בשם המרשים של סיעות ש"ס ויהדות התורה, משרד כבירי נבו קידר – עו"ד ונוטריון (ובשיתוף רו"ח אביגיל שיקוביצקי). 68 .רשמיים, כך שהמעבר לבעלות המדינה אינו צפוי לייצר קשיים מיוחדים במוסדות אלה תלמודי התורה של רשתות החינוך (החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני): גם מוסדות אלה מחוייבים היום בלימודי ליבה מלאים. אליהם מצטרפים חלק מתלמודי התורה המוכש”רים, שגם בהם נלמדים לימודי ליבה מלאים. אחוז מלימודי הליבה): 55 או75 תלמודי התורה המוכש”רים והפטורים (שמלמדים יידרשו להרחיב את תוכנית לימודי החול שלהם, פעולה שתצריך שיתוף פעולה מצד רבני הקהילות המקומיות. גם אם בתי הספר לבנים יסכימו להתחייב ללימודי ליבה מלאים, קושי חדש עלול להתעורר: תוכנית הלימודים במוסדות אלה עמוסה ממילא ומכילה שעות רבות של לימודי קודש, בעיקר לימודי משנה וגמרא. תוספת של לימודי ליבה מלאים תייצר ימי לימודים ארוכים במיוחד. משרד החינוך יידרש לממן את ימי הלימוד הארוכים האלה, מבלי לפגוע בתקצוב חרדיים. את האתגר הזה ניתן לפתור במספר דרכים:-השוויוני לבתי הספר החרדיים והלא . א להפנות את תקציב שעות הלימוד הפרטניות, שרפורמת “אופק חדש” הוסיפה למערכת, לטובת ימי הלימוד הארוכים. . ב להתאים תוכניות קיימות בחינוך הממלכתי, שנועדו לממן שעות לימוד נוספות, לטובת לימודי הקודש המורחבים במוסדות אלה. . ג להשתמש בשעות תל”ן (תוכנית לימודים נוספת). החלטה כזו צריכה להיעשות באישור ובפיקוח ההורים. מדובר בפתרון לא אידיאלי, שכן שעות התל”ן ממומנות מתשלומי ההורים, בשעה שחתירה לשוויון במערכת החינוך מכתיבה צמצום מירבי של תשלומי ההורים. . ד אפשרות נוספת ומהפכנית יותר היא תוספת שעות למערכת החינוך הישראלית כולה. , תוך מתן יד חופשית להורים ולמנהלי 16:00 הארכת יום הלימודים בבתי הספר היסודיים עד בתי הספר לבחור את התכנים שיילמדו בשעות הנוספות. תוספת שעות מידתית למערכת החינוך כולה עשויה להוות תחליף ראוי לתופעה של מימון שעות נוספות באמצעות כספי הורים, תופעה שמרחיבה את הפערים הקיימים בין בתי ספר ומגזרים שונים. אוטונומיה חינוכית אחד הגורמים המרכזיים שמנעו את החלת חוק חינוך ממלכתי על מערכת החינוך החרדית היה דרישת המפלגות החרדיות לאוטונומיה חינוכית. עם זאת, כבר כיום אוטונומיה זו מוגבלת: בתי הספר מחוייבים בלימודי ליבה ברמות משתנות, וספרי הלימוד ותכני הלימוד מאושרים במידה זו או אחרת על ידי משרד החינוך. במילים אחרות, תוך שימוש במודל של חינוך ממלכתי, חרדי, יוכלו מוסדות החינוך החרדיים לשמור על תוכנית לימודים ייחודית -דתי וממלכתי-ממלכתי משלהם, אך זו תצטרך לקבל את אישור משרד החינוך. חודש לימודים נוסף בתלמודי התורה החרדיים הלימודים נמשכים חודש נוסף אל תוך חופשת הקיץ. בכיתות הנמוכות יהיה ניתן להכיל את ימי הלימוד הנוספים במסגרת קייטנות הקיץ של משרד החינוך. בכיתות הגבוהות חודש לימודים זה יצטרך להתנהל במתכונת של קייטנת רשות לתלמידים המעוניינים בכך. 69 כשלים נוספים במערכת החינוך החרדי, כמו הליכי הקבלה הבעייתיים, חייבים להערכתנו להיפתר בטווח הקצר, ועל כן נתייחס אליהם במסגרת פתרונות הביניים. פתרונות ביניים לטווח הקצר והבינוני11.2 הרחבת הפיקוח והדיווח כל עוד מערכת החינוך החרדית נשענת על עמותות פרטיות, על המדינה לדאוג למנגנון פיקוח הדוק במיוחד. על פי הנתונים שאספנו, אלה הנושאים הבוערים ביותר המשוועים לרגולציה משמעותית ונרחבת מצד משרד החינוך: . א בקרה על שכר המורים והגננות (כל עוד עובדי ההוראה אינם מועסקים במודל של העסקה ישירה). . ב בדיקה שתוכניות הלימודים שבתי הספר התחייבו ללמד אכן נלמדות, וברמה מספקת. . ג פיקוח שנתי הדוק על תקציב בית הספר, כולל כל מקורותיו, והביצוע של התקציב. . ד יישום סמכויות האכיפה של משרד החינוך, כולל הפעלת סנקציות כמו הפסקת תקצוב. . ה השקת מערך תלונות למורים ולהורים תסייע למשרד החינוך באיתור ליקויים וכשלים במערכת. קו חם אנונימי ייעודי, המנוהל על ידי גוף חיצוני, צפוי להגביר משמעותית את הדיווח על הפרת זכויות, חריגה מכללי המנהל תקין, גביית יתר של תשלומי הורים ועוד. מעבר להעסקה ישירה של צוות ההוראה יש לעבור למודל כולל של העסקה ישירה על ידי משרד החינוך (מורות, מורים, מנהלות ומנהלים), והרשויות המקומיות (גננות וגננים), כמקובל במערכת החינוך הרשמית. כדי להבטיח שגם בתי הספר שמקבלים תקצוב חלקי ונדרשים להשלים את שכר המורים בכוחות עצמם אכן משלמים להם כראוי, על משרד החינוך לגבות מבתי הספר את סכום הכסף הנדרש להשלמת המשכורות, ולהעביר למורות ולמורים את המשכורת השלמה. מנגנון כזה ימנע את ההפרות החוזרות ונשנות של זכויות המורים. עד שכלל המורות, המורים והגננות יעברו להעסקה ישירה ויוכלו להצטרף לארגוני המורים ולוועדי העובדים ברשויות המקומיות, על משרד החינוך לתמוך ולעודד את הקמת איגודי העובדים החדשים בחינוך החרדי, בין אם במסגרת ההסתדרות או כל ארגון עובדים אחר. העברת מוסדות המוכש”ר והפטור לרשתות לרשתות החינוך החרדיות במטרה לייעל את המנגנון ולהפחית ככל הניתן את התנהלות משרד החינוך מול מאות עמותות חינוך נפרדות, יש להעביר את מוסדות המוכש”ר והפטור לניהול רשתות החינוך החרדיות (החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני). כפי שציינו בהמלצות לפתרונות ארוכי טווח, פתרון מבטיח יותר יהיה העברת כלל מוסדות החינוך לבעלות המדינה; עד שמהלך כזה יתאפשר, העברת העמותות לידי הרשתות תשפר את המצב משמעותית. 70 שינוי מדיניות ביחס להקמת מוסדות חינוך חדשים על משרד החינוך לעצור לחלוטין את הקמת בתי הספר המוכש”רים מחוץ לרשתות. מוסדות חינוך חדשים צריכים להשתייך לחינוך הממ”ח, לרשתות החינוך החרדי, או לתפקד כמוסדות פטור. בנוסף, יש לקדם באופן יזום הקמת גנים עירוניים בבעלות ישירה של הרשות המקומית, וכן בתי ספר ממ”ח לבנים ולבנות בערים החרדיות ובריכוזי האוכלוסייה החרדיים. כיום הקמת מוסדות ממ”ח נעשית בעקבות יוזמות מקומיות של הורים, וכרוכה באישור הגורמים הרלבנטיים ברשות המקומית. ההורים נדרשים לגייס כמות מספקת של ילדים בעצמם, ואז תלויים בשיתוף פעולה מצד הרשות המקומית. ברשויות החרדיות לא ממהרים לתמוך ביוזמות אלה. בנוסף, הורים שמקדמים הקמת מוסדות חינוך חדשים מסתכנים בפגיעה ביחס שילדיהם מקבלים במוסדות חינוך אחרים, או בסיכויי הקבלה שלהם לכאלה. העברת האחריות על הקמת בתי ספר וגנים בחינוך הממ”ח לידי משרד החינוך היא הדרך הטובה ביותר להתגבר על המכשולים האלה. בפרט, הקמה של בתי ספר עם כיתות א’ עד ח’ תאפשר להורים להעביר את כל ילדיהם למוסדות אלה, וכך תמנע את הסכנה שמוסדות קיימים ינסו לחבל בהקמת המוסדות המתחרים תוך כדי פגיעה בילדים ובהורים. הידוק הפיקוח על תשלומי הורים על מנת לטפל בשלל הכשלים שנסקרו בדוח ביחס לגביית תשלומי הורים והשימוש בהם, משרד החינוך יכול לחייב את בתי הספר להשתמש באחת משתי האפשרויות האלה: 1 1 . הקמת ועד הורים דמוקרטי שיהיה שותף מלא לקביעת גובה תשלומי ההורים ולפיקוח על השימוש בהם במהלך השנה. על מנת שהוועדים יהפכו עצמאיים ואפקטיביים, מומלץ שהקמתם ובחירתם תלווה על ידי אחד מארגוני ההורים הארציים הוותיקים. 2 2 . .הפעלת רואה חשבון חיצוני, שיפקח ויעקוב אחר גביית תשלומי ההורים והשימוש בהם שינוי הליכי הרישום והקבלה לגנים ולבתי הספר על הליך הרישום והקבלה לגנים ולבתי ספר חרדיים לעבור שינוי מהותי. יש לבטל את סמכותם של מוסדות החינוך לקבל ולדחות תלמידים, ולעבור למודל שישלב רישום אזורי ובחירה של ההורים. במקור, משרד החינוך חתר לכך שהורים המעוניינים בחינוך חרדי יוכלו לשלוח את ילדיהם לבית הספר המקומי של רשת החינוך העצמאי. אלא שהליכי הרישום והקבלה במגזר לא התארגנו בהתאם: ברוב בתי יעקב של החינוך העצמאי מחוייבים לרישום אזורי ומקבלים את כלל הפונים, אך שאר בתי הספר משרתים קהילות ספציפיות בלבד. אחד הגורמים העיקריים לבעיות ברישום לבתי ספר חרדיים נובע מכך שהמדינה אפשרה לכל קהילה חרדית להקים מוסדות משלה. כך, במקום ארבעה זרמים חינוכיים בישראל – חילוני, דתי, ערבי וחרדי – נוצרה מערכת חינוך חרדית מפולגת ומפוצלת, בה כל קהילה מנהלת בתי ספר משלה ומסננת תלמידים בהתאם. כיום החינוך החרדי מורכב מהזרמים הבאים: בתי יעקב של רשת החינוך העצמאי, המשרתים את הקהילה הליטאית והספרדית; בתי יעקב של רשת מעיין החינוך התורני, המשרתים את הקהילה הספרדית; בתי יעקב חסידיים במסגרת החינוך העצמאי, המשרתים את הקהילות החסידיות השונות; תלמודי תורה (חיידרים) 71 קהילתיים. תלמודי התורה הקהילתיים כוללים חיידרים ספרדיים וליטאיים (משרתים קהילות אשכנזיות וספרדיות), וכן תלמודי תורה נפרדים לכל חסידות ולכל קהילה על הרצף החרדי – מחיידרים שמיועדים לבני אברכים בלבד, ועד תלמודי תורה לציבור החרדי המודרני. על מנת להתמודד עם התופעה, על משרד החינוך לעצור את האישורים הניתנים לכל קהילה להקים מוסדות חינוך משלה, ולעבור למודל אחר לחלוטין של רישום וקבלה: הרישום לבתי הספר של החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני יהיה רישום מרכזי אזורי, שמבוצע על ידי הרשות המקומית ללא חלוקה עדתית. במקביל, כל קהילה שמתפעלת בית ספר ייחודי משלה תהיה מחוייבת לקבל כל ילד שהוריו ירשמו אותו למוסד. אם לא יהיה מספיק מקום ולא תתאפשר פתיחת כיתות נוספות במוסד זה, תיערך הגרלה בין כלל התלמידים הנרשמים. השאר יופנו לבתי הספר האזוריים. גם לבתי ספר אלו, הרישום יתבצע דרך העירייה בלבד. פתרון זה מתאים גם לשלב שבו מערכת החינוך החרדית תעבור, חלקה או כולה, לתוך מערכת החינוך הרשמית. הוא לא יהיה קל ליישום, ומצריך שינוי מהותי בתפיסתם של מנהלי המוסדות וההורים עצמם. עם זאת, מניעת אפליה ופגיעה בילדים ובהוריהם היא ערך עליון שמצדיק את התערבות המדינה בנושא. העלאת מודעות ומאבק על דעת הקהל על מנת ליישם את פתרונות הביניים, כמו גם את הפתרון הכולל, יש להעלות את המודעות בקרב הציבור החרדי לזכויותיהם של מורים, הורים ותלמידים. לשם כך יש להפיץ מידע להורים ולעובדי ההוראה החרדיים; לרתום גורמים מרכזיים בקהילה – רבנים, כלי תקשורת ועוד – לתמוך בשינויים המערכתיים הנדרשים; ללוות את התהליך בקמפיין בתקשורת החרדית, על מנת להכשיר את דעת הקהל למהלך ולא להפקיר את המגרש התקשורתי בידי גורמים בעלי אינטרסים כלכליים ופוליטיים. 72 12 12סיכום לאור הממצאים שהצגנו בדוח זה, נראה שמהמדינה עדיין תופסת את מערכת החינוך החרדית – המשרתת כחמישית מהתלמידים בישראל – כבת חורגת במערכת החינוך הישראלית. גישה זו הובילה לשורת כשלים שפורטו בדוח זה, ובראשם: פגיעה בזכויותיהם של התלמידות והתלמידים החרדיים; פגיעה בשכרם ובתנאיהם של עובדות ועובדי ההוראה בחינוך החרדי; ובזבוז של כספי ציבור, הזורמים למערכת החינוך החרדית ללא פיקוח ראוי. המדיניות הנוכחית של משרד החינוך היא תוצר של נסיבות היסטוריות ופוליטיות ספציפיות. בשנים האחרונות, למרות שהמציאות השתנתה – הציבור החרדי גדל, הצרכים שלו השתנו, השוליים שלו התרחבו ונשמעים בתוכו קולות שונים בסוגיות שבעבר היו מוסכמות – לא חל חרדי היו -שינוי מהותי במדיניות משרד החינוך. הקמת המחוז החרדי וזרם החינוך הממלכתי חרדי פועל -צעדים משמעותיים, אך הם רחוקים מלענות על צרכי המערכת. החינוך ממלכתי בהיקף מצומם ושולי, ואילו מפקחי המחוז החרדי נתקלים בקשיים רבים בניסיונם לפקח על בתי הספר. המדינה חייבת להיערך מחדש אל מול השינויים המהותיים בחברה החרדית ובחינוך החרדי, כדי לעצור את הפגיעה המתמשכת במורים, בתלמידים, בהורים ובקופת המדינה. 73 נספחים נספח א’ מסלול הלימודים בחינוך החרדי נכנסות ילדות חרדיות לגן חרדי לבנות בלבד בבעלות אחת 3 מסלול לימודים לבנות: בגיל מרשתות הגנים החרדיים. זהו גן מוכש”ר, שנהנה מסבסוד מלא. תוכנית הלימודים בגן דומה לתוכנית הלימודים בגן עירוני רגיל, עם תוספת של תכנים דתיים וחרדיים. בכיתה א’ ילדות חרדיות ייכנסו לבית ספר היסודי “בית יעקב” לבנות חרדיות. לרוב, מדובר בבית ספר מוכש”ר, מסובד במלואו, המשתייך למעיין החינוך התורני או לרשת החינוך העצמאי. בבית הספר היסודי מחוייבות הבנות בלימודי ליבה מלאים, במתכונת דומה לנהוג בבתי הספר הממלכתיים דתיים. -והממלכתיים עד כיתה ח’ לומדות הבנות – עם מורות בלבד – באותו בית הספר, ואז הן מועברות לתיכון “בית יעקב” לנערות חרדיות, המכונה גם “סמינר”. גם בתיכון לומדות הנערות לימודי ליבה מלאים, אך לרוב אינן ניגשות למבחני בגרות אלא למבחנים מקבילים (מבחני סאלד). לאחר שסיימו כיתה תיכוניים באותו מוסד חינוכי במשך שנתיים -י”ב, הנערות החרדיות נוהגות להמשיך ללימודים על תיכונית נלמדים נושאים כמו הוראה, חינוך לגיל הרך וחינוך מיוחד, -או שלוש. במסגרת העל או לימודי תעודה בתחומים כמו גרפיקה, ניהול חשבונות, תכנות מחשבים ומזכירות. לעיתים נדירות, בוחרות בוגרות תיכון להמשיך ללימודי תואר ראשון באחת מהמכללות החרדיות לנשים חרדיות.-או באחד המסלולים הייעודיים במכללות לא נכנסים ילדים חרדים לתלמוד תורה לבנים, מוכש”ר או פטור, 3 מסלול לימודים לבנים: בגיל וממשיכים ללמוד בו עד כיתה ח’. מעבר לתוכנית הלימודים הרגילה בגנים הממלכתיים, ילדים , ורבים מהם מסיימים גן חובה כשהם יודעים לקרוא. 3 חרדים מתחילים ללמוד לקרוא כבר בגיל מכיתה א’ תלמידים לומדים עם מורים גברים בלבד, הנקראים “המלמד” או “הרב”. בקהילות על גננים גברים בלבד. מכיתה א’ ועד כיתה ח’ הילדים 3 חסידיות מסויימות מקפידים כבר מגיל לומדים רק חלק מהחומרים הנלמדים בחינוך הממלכתי, לרוב ללא לימודי אנגלית ועם לימודי חשבון ברמה נמוכה מאוד. הילדים לומדים בעיקר לימודי קודש, משנה וגמרא. יום הלימודים בערב. 18:00- ואפילו ב17:00-מתארך עם השנים, ובכיתות הגבוהות הנערים מסיימים ללמוד ב א’ באלול ועד תחילת חודש אב), כך שהחופש -שנת הלימודים מותאמת ללוח השנה העברי (מ הגדול נמשך בין שלושה שבועות לחודש. תשלומי ההורים בחינוך החרדי עומדים על מאות שקלים בחודש. לאחר כיתה ח’ עוברים מרבית הנערים החרדים לישיבה קטנה, בה הם לומדים במשך שלוש בערב. 22:00 ואפילו20:00- בבוקר ומסתיים ב7:00-שנים לימודי קודש. יום הלימודים נפתח ב התלמידים מקבלים שלוש ארוחות ביום בחדר האוכל של הישיבה. הוריהם משלמים עבור זה 74 שקלים בחודש. נערים ממשפחה חרדית מודרנית עשויים ללמוד בישיבה1000 מאות שקלים עד תיכונית, בה התלמידים לומדים לימודי ליבה במקביל ללימודי הקודש, ואף ניגשים לבחינות הבגרות. הלימודים בישיבה התיכונית נמשכים בין ארבע לחמש שנים, ותשלומי ההורים עלולים להגיע לאלפי שקלים בחודש. בתום הלימודים בישיבה קטנה או תיכונים עוברים הצעירים החרדים ללמוד מספר שנים נוספות בישיבה גדולה בתנאי פנימייה. לרוב יישארו בה עד שיתחתנו. 75 :על הכותבות מיכל צ’רנוביצקי היא יו”ר תנועת “עיר ואם” ופעילה בנושא זכויות עובדי ההוראה, התלמידים וההורים במערכת החינוך החרדית. בוגרת החינוך החרדי ואם לילדים במערכת החינוך החרדית. דבורה פלדמן היא חוקרת עצמאית ומידענית במכללה ירושלים, בעלת תואר שני במידענות. תודות דוח זה יוצא לאור הודות לתמיכתם של רבים אשר בחרו לתרום מהידע ומהזמן שלהם, מתוך אמונה בחשיבות הנושא ובדחיפותו. נבקש להודות כאן במיוחד לד”ר נרי הורביץ ולניצה (קלינר) קסיר מהמכון החרדי למחקרי מדיניות ולד”ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ששיתפו אותנו במידע ובנתונים שאספו במסגרת מחקריהם. לעו”ד נוגה דגן בוזגלו ממכון אדווה, אשר סייעה לנו רבות בהכוונה ובעריכה. לנסרין חדאד חאג’ יחיא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, על חוות הדעת, הליווי והתמיכה. לד”ר לוטם פרי חזן מאוניברסיטת חיפה, שהמחקר המקיף שלה סייע לנו רבות בהבנת התקצוב של מערכת החינוך החרדית. ליובל וורגן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, על ההכוונה וההפניות. לאיילה פנייבסקי ממכון מולד, שערכה את הדוח, ולעדי רמות שעיצבה אותו. וכמובן, לגורמים במשרד החינוך, במחוז החרדי ובאגף החינוך בעיריית ירושלים, שסיפקו לנו מידע רלבנטי, נתונים ותובנות. תודה להורים, למורות, למורים ולגננות שהשתתפו בסקרים שלנו ושיתפו אותנו בחוויות שלהם ושל עמיתיהם מהעבודה בשטח. העדויות האלה חשפו תופעות רבות שלא הופיעו במחקרים שפורסמו בנושא עד כה. תודה לקרן ברל כצנלסון ולשותפות לעתיד ישראל, שאפשרו לנו להקדיש את הזמן והמשאבים הרבים הדרושים לצורך פרסום מחקר זה. 76