חומר רקע
18.6.2018
עמדת
מרכז רקמן
ביחס להצ"ח
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון–
סמכות בין-לא
ומית בתביעה לגירושין והורא
ת שעה)
"התשע
ח–
2018
לקראת דיון ב
.2018
19.6
הקדמה
נוסח הוראת השעה,המובא לדיון
על
אף הצמצום בתחולה,
עדיין
מרחיב
באופן משמעותי
ומעל הנדרש את סמכות בתי הדין הרבני
ביחס לתושבי מדינות חוץ
אשר אין להם כל זיקה
לישראל
)ונישאו בטקס יהודי דתי (אורתודוקסי, קונסרבטיבי או רפורמי ולכן מעורר
קשיים במישור המשפט הבינלאומי הפרטי . אחד העקרונות הבסיסים של המשפט
הבינלאומי הפרטי הינו שעל מנת שמדינה תרכוש סמכות לעניין כלשהו,
צריכה להתקיים
זיקה משמעותית למדינה אשר מבקשת לדון בעניינם של הצדדים1
.נוס ח זה מאפשר לבית
הדין לרכוש סמכות בעניינים הנלווים
לגירושין (משמו)רת מזונות רכוש למ
רו ת שתכלית
הוראת השעה מדברת על סיוע לנש
ים בקבלת גט בלבד
. לא ניתן להצדיק הפר ה של כללי
המשפט הבינלאומי הפרטי בעניינים הנלווים
וקיים חשש ממשי שפתיחת הסמכות לעניינים
הנלווים תאפשר סחיטה של האשה . בנוסף למרות שמדובר בהוראת שעה שיכולה לגרום
לפגיעה קשה בזכויות אדם של תושבי חוץ לא הוכנסו להצעה מנגנוני ביקורת מקובלים של
שיטת המשפט הישראלית בנסיבות דומות :
מעורבות של
היועץ המשפטי לממשלה בהליך
והוד
עה ל.בית משפט העליון
לשיטתנו ללא שינוי בנושאים אלו אין לקדם את הוראת
השעה .
:לגופם של סעיפי החוק השונים להלן הערותינו
הערות לתיקון סעיף4א1 לחוק שיפוט בתי הדין הרבני
ם
)"(להלן "החוק:
הבעיות שעולות
מנוסח סעפי החוק:
1.
)(א(2) –
הסעיף מקנה סמכות שיפוט אם בית דין מחוץ לישראל קבע כי על בני הזוג
להתגרש. נוסח הסעיף מעורר חשש כבד כי בתי הדין יקיימו בחינה ביחס למעמדו של
בית הדין ובסופו של יום .יבוצע דירוג של בתי דין במדינות השונות עבור בתי דין
מסוימים
שאלת תוקפה של קביעת בית הדין כי על הזוג להתגרש ת
פתח מחדש , באופן
היכול
לעורר קשיים רבים מול יהדות התפוצות.
2.
()(ב1) –
הדרישה להמצאת כתב ה .תביעה בישראל הינה דרישה מיותרת על פי כללי
"המשפט הבינ ל
המצא
ת
תביעת גירושין אינה רוכשת סמכות שיפוט ביחס לערכאה
השיפוטית בה הוגש כתב התביעה
, ומכאן שהסעיף מיותר .
עוד יוזכר כי לעיתים הורי
הסרבן הם אילו הנמצאים בישראל ותומכים בסרבנותו של האיש , והדרישה להמצאת
כתב התביעה אליהם תביא לסיכול האפשרות לפעולה כנגדם.
3.
()(ב2) –
הסעיף מאפשר לאשה אשר נישאה
אזרחית להתגרש באופן דתי
ולהמשיך להיות
נשואה אזרחית. לדוגמא במדינה בה גירושים ללא הסכמה אורכים מספר שנים נאפשר
קיצור זמנים עבור האשה ביחס לגירושין הדתיים. זו התערבות מאוד
בוטה בסמכות
המדינה בה חיים בני הזוג
ולכן ראוי לשקול לאפשר סמכות
ר
ק במקרה בו בני
הזוג
,התגרשו על פי הדין המקומי
כל עוד ניתן להתגרש במדינה זו.
4. (ג )
–
אם מוחלט לאפשר לרכוש סמכות במקרים בהם בני הזוג אינם גרושים לפי הדין
האזרחי יש להשתמש בנוסח המופיע בסעיף4א)(ב כיום .
אין סיבה ליצור נוסחים שונים
עבור סמכות בינלאומית
ולהביא ל חוסר
קוהרנטיות של החקיקה.
5.
(ה) יש
לציין מפורשות כי בית הדין לא יוכל לקנות סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים,
גם בהסכמה
של הצדדים (
לפי סעיף9
.)לחוק
החוק מונע רכישת סמכות בנושאים
.הכרוכים בגירושין מטעם שעסקינן בזוג שאין לו כל זיקה לישראל ביחס לנושאים אלו
'בהתאם לכך אין לאפשר רכישת סמכות גם מכוח ס9
לחוק , שכן מדובר בהענקת
1
סיליה וסרשטיין פסברג
משפט בינלאומי פרטי
כרך א82
(
2013
)
סמכות במקום שאין ראוי שזו תוענק (ר' בג"צ
1073/05
פלונית נ 'בית הדין הרבני
הגדול ,בס '
14
). בנוסף במקרים רבים מטרתה של הסכמה זו היא להביא לסחיטת
האישה על ידי בעלה, כדי לחתור תחת פסקי דין שניתנו במקום מושבם הקבוע של בני
.הזוג
וכן יש לזכור כי
הסכמה בין צד חלש לצד חזק הינה מוטלת בספק . כמו כן יש
להבהיר כי
במידה ובית הדין רכש סמכות דרך סעיף זה לא תוכל להעלות טענה כי
קיימת גם סמכות מכו
ח
סעיף1 לחוק העוסק בתושבים ואזרחי
ישראל ומאפשר כריכת
.עניינים נלווים טרם חיקוקו של סעיף4
א הדן בסמכות
הבינלאומית
של בתי הדין
הורחבה בפסיקה פרשנותו של סעיף1
על מנת לסייע בפתרון מצוקות של מי שלא נפלו
באופן ברור ב גדר התנאים של סעיף1
לחוק .
פסיקה זו עדיין קיימת ויכולה להוביל
לרכישת סמכות בעניינים הנלווים במקום שאין זה ראוי מבחינת כללי המשפט
.הבינלאומי
הערות לתיקון סעיף4ב1
לחוק שיפוט בתי הדין הרבנים:
6. סב )עיף (א
מ הנוסח"יקבע בית הדין הרבני מועד לדיון במתן הגט " עולה כי לכאורה
מדובר ב
אכיפה של פסק דין, ולא כך עולה
מיתר
הסעיפים . אכיפה של פסק דין מערבת
כללים שלא מופעים
בהוראת השעה כמו בדיקת קיומו של הלי.ך בהתאם לכללי הצדק
לחילופי ן הנוסח
מכתיב לבית הדין את ההחלטה
.וגם זה אינו ראוי
7. יש
לוודא כי הסמכות החריגה לבתי הדין הרבניים, המבוקשת
בהוראת השעה ,
תופעל
במשורה ורק במקרים הראויים לכך
. מנגנון הבקרה היחיד המופיע בסעיף הינו ב סעיף
()(ג1
.) והוא כולל הודעה לנשיא בית הדין הרבני הגדול לשיטתנו אין להסתפק בביקורת
פנימית של מערכת בתי הדין
, אשר ממילא קיימת מכוח הזכות להגשת ערעור . יש לכל
הפחות להחליף ב
ה
ודעה לנשיא בית המשפט העליון , ובסמכות לשלול את סמכות בית
הדין), ובדומה להסדר המצוי בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון.
מוצע להוסיף את המנגנונים הבאים ל
הצעת ה:חוק
א.
הפעלת סמכות בינלאומית על יהודי
אשר אין ל
ו
זיקה לישראל תדרוש עדכון של
היועץ המשפטי לממשלה –
לאור העובדה כי הפעלת הסמכות יכולה ליצור קשיים
בינלאומיים לישראל אנו סבורים שיש ליידע את
היוע
ץ המשפטי לממשלה
בדבר
ההליך ולאפשר התייצבותו בהליך ככל שהוא ימצא לנכון לעשות כן.
לשיטתנו ניתן
להסתפק ב
י ידוע ,בלבד ללא צורך בקבלת
אישור לאור
לוחות הזמנים הקצרים
הנדרשים לשם תפי
ס.ת הסמכות
ב.
הפעלת סנקציות ,במקרה של אי קיום פסק דין בהתאם לחוק בתי דין רבניים
(קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-
1995
תדרוש אישור
יוע ה ץ המשפטי
לממשלה -
הסנקציות האפקטיביות במקרה של מי שאינו אזרח או תושב ישראל על
פי רוב יתמצו ב
עי כוב יציאה מהארץ
והפעלת מאסר כפייה.
לשיטתנו בטרם הגבלת
זכות התנועה ו
כל שכן ככל שמדובר ב
הטלת מאסר על מי שאין לא כל ז יקה
לישראל, נדרש כי היוע
ץ המשפטי לממשלה, אשר אמון על מכלול ה
שיקולים,
ובכלל
זה שיקולים הקשורים למשפט בינל ,אומי ויחסי החוץ של מדינת ישראל יאשר את
הפעלת הסנקציות.
ג.
לבית
ה משפט העליון תהא סמכות לבטל את הסנקציה שהוטלה במנגנון דומה לזה
שנמצא ב סעיף7א(ב) ל
ק חו בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט"ז-
1956
-
בחוק כפיית הציות נקבע כי
על בית הדין ליידע את נ
ש יא בית
המשפט העליון ע ל כל
קנס או מאסר שבית הדין מטיל מכוח פקודת בזיון בית המשפט, ולנשיא מוענקת
ה .סמכות לבטל את הקנס או המאסר או לשנותם לקולה הפעלת מנגנון זה
ת בטיח
ביק
ורת שיפוטית על החלטות מסוג זה ות צמצם את הפעלת הסמכות החריגה רק
.למקרים הראויים
סעיף הד
י:ווח לכנסת
8.
במידה והוראת השעה תקודם תוך מתן אפשרות לבתי הדין לרכוש סמכות גם בעניינים
הנלווים יש לקבל דיווח
כמה תי קים נפתחו לפי סעיף4א1
בעניינים נלווים שאינם
.הגירושין