חומר רקע
מעקב רשויות המדינה אחר שלומם של ילדים מאומצים
במשפחות מאמצות ומתן שירותי תמיכה לאחר סיום הליך
האימוץ
מוגש לוועדה ל
זכויות הילד
:כתיבה'מריה רבינוביץ
'ה בתמוז
"תשע
ח
:אישור
אורי טל ספירו
, ראש צוות
18
ביוני
2018
גרסה לפני עריכ
ה לשו
נית
,הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קריית בן-
גוריון, ירושלים9195015
:'טל
6 4 0 8 2 4 0 / 1
-
02
:פקס
6 4 9 6 1 0 3
-
02
www.knesset.gov.il/mmm
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
עמוד 1 מתוך
28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תוכן
מבוא
ו
תמצית 2
1.
תהליך האימוץ בישראל– רקע, סוגיות נבחרות ונתונים 6
נתונים
10
2. מעקב רשויות המדינה אחר שלומם ורווחתם של ילדים מאומצים לאחר מתן צו אימוץ
11
2.1
מעקב המדינה אחר שלומם של ילדים מאומצים במשפחות מאמצות באימוץ פנים ארצי
13
2.2
מעקב אחר שלומם של ילדים מאומצים באימוץ בין-ארצי לאחר צו אימוץ
17
3. שירותים תומכי אימוץ לאחר מתן צו אימוץ
19
3.1
שירותים תומכי אימוץ לאחר מתן צו אימוץ יב
שראל
21
3.2
שירותים תומכי אימוץ לאחר מתן צו אימוץ במדינות אחרות
24
עמוד 2 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מבוא
ו
תמצית
"לכל ילד מגיע לחוש נאהב ובטוח במשפחה אוהבת ותומכת ,
ובכל זאת חיים בינינו ילדים שמזלם לא האיר
ומשפחתם אינה מסוגלת לספק להם בית קבוע, מגן ומטפח .
מטרת המשפחה המאמצת לספק לילדים מענה
לצרכיהם הפיזיים, הרגשיים, החינוכיים, התרבותיים והפסיכולוגיים."
1
מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, יושבת ראש הוועדה
לזכויות הילד ועניינו מעקב
של רשויות המדינה אחר שלומם של ילדים במשפחות מאמצות ו תמיכה וליווי
ילדים מאומצים ו משפחות
.מאמצות לאחר סיום הליך האימוץ
הבקשה למסמך התקבלה בעקבות עדויות של בגירים שאומצו כילדים ושל ההורים הביולוגיים של ילדים
שאומצו על הקשיים שחוו
מ ה ול
משפחות המאמצות
כפי שנחשף
הן בתקשורת והן ב דיון בוועדה לזכויות
הילד
בנושא אימוץ
שהתקיים במאי2017
.
2
במסמך זה יש התייחסות להיבטים של התקופה,שלאחר מתן צו אימוץ
משמעותו–
סיום הליכי אימוץ
ו קבלה מלאה של ההורות המאמצת
כ הורות "רגילה", הורות בה להורה יש הזכויות והחובות המלאות
כלפי ילדו .האימוץ איננו השמה חוץ ביתית של קטין באחריות ו
ב פיקוח של המדינה, אלא יצירת משפחה
בעלת אוטונומיה ככל משפחה אחרת.
3
,ישנן מדינות ו
ישראל היא אחת מהן ,
שעל פי
מדיניות
,האימוץ המוסדרת בהן
לאחר מתן צו האימוץ
רשויות המדינה מפסיקות הת
ערבות יזומה מצד
ן באוטונומיה המשפחתית (
אלא אם יש הצדקה ברורה
ל)התערבות .ככלל,
רשויות האימוץ עורכות בדיקות להתאמת ההורים שמבקשים לאמץ ילד לפני מתן צו
.האימוץ כמו ,כן, בישראל ובמדינות שונות, לפני מתן צו האימוץ קיימת חובה לקיים"תקופת
"מבחן
(פרט
לאימוץ
בין-ארצי ו לאימוץ
קרובים;
)ראו הסבר בהמשך המסמך ,ש
במסגרתה ילד המיועד לאימוץ
מושם
ב
ביתה של ה משפחה
ה מבקשת לאמצו לתקופת זמן מוגדרת בחוק, על מנת לבדוק את התאמת תנאי
המשפחה לילד ו
את ה .מסוגלות ההורית של ההורים המאמצים ,לפיכך לאחר מתן צו האימוץ המדינה
אינה מתערבת
באוטונומיה .המשפחתית ,לעומת זאת יש מדינות שדורשות מעקב אחר מצבם של ילדים
.מאומצים לאחר מתן צו אימוץ
רשויות האימוץ לא מפסיקות את פעילותן בסיום ה
ליך האימוץ הרשמי ומעניק
ות
שירותי תמיכה
למשפחות מאמצות – שירותים תומכי אימוץ .
בדרך
מתן שירותי תמיכה אלו,
רשויות האימוץ נשארות
בקשר ע
ם המשפחות המאמצות ויכולות לפקח
על מצבם של הילדים המאומצים בהן. עם זאת, מדובר
בשירות וולונטרי, שאין חובה
על כל
.המשפחות המאמצות לפנות ולצרוך אותו
את הדיון הרווח הן בארץ והן במדינות שונות בעולם בשאלת המעקב והפיקוח של רשויות המדי נה אחר
שלומם של ילדים מאומצים לאחר מתן צו האימוץ ניתן למקד בין שני ההיבטים הבאים: מחד גיסא, ישנה
חובה של המדינה לאפשר ולהבטיח לילדים אימוץ בטוח, במשפחה תומכת והמספקת תנאי התפתחות
1
:משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
שירותי אימוץ .
2
'פרוטוקול מס145
:מישיבת הוועדה לזכויות הילד בנושא מעקב רשויות המדינה אחר שלומם של ילדים שהוצאו מביתם או
נמסרו לאימוץ ;
2
במאי2017
.
3 אור נה הירשפלד, עו"ס ראשית לחוק אימוץ ילדים, מנהלת השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים
החברתיים, מכתב לחה"כ יפעת שאשא-
,ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד של הכנסת28
בינואר2018
.
עמוד 3 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
,וחינוך מיטביים לילדים. מאידך גיסא, לאחר מתן צו האימוץ
המדינה שומרת על האוטונ ומיה המשפחתית
.ורשויות המדינה לעתים רואות לנכון שלא להמשיך את התערבותן היזומה בחיי המשפחה המאמצת
יש הטוענים כי קשה למנוע את הקש
י
ים באימוץ, שלעתים עלולים להתעורר גם כמה שנים לאחר ש
ה אימוץ
יוצא לפועל. בהקשר לאימוץ ללא הסכמת ההורים הביולוגיים, טוענת ד"ר מאסס
מהאוניברסיטה
העברית
, כי לפני שמוצע
ת "חדירה"
של המדינה ליחסים
ש בין ילדים לבין הוריהם, גם אם אלה הורים
מאמצים, "יש מקום להגבלת האימוץ אך ורק למקרים הכרחיים בעליל, ולבחון את הדרך בה מנתקים את
הילד מהוריו מולידיו ואת עצם הניתוק–
."כחלק מהותי מן האימוץ4
מסמך
ז ה מתייחס לשני היבטים של התקופה שלאחר מתן צו אימוץ למשפחה
ה
מאמצת ,
,כאמור לאחר
השלמת תהליך אימוץ:
1.
קיום או היעדר חובה
סטטוטורי
ת
על רשויות המדינה לקיים מעקב אחר שלומם ורווחתם של
ילדים מאומצים במשפחות מאמצות לאחר מתן צו אימוץ.
יצוין כי רוב
המידע על קיומה
או
היעדרה של החוב ה החוקית למעקב אחר מצבם של ילדים במשפחות מאמצות במדינות שונות
התקבל מאת ארגון ה-
ECPRD
(
and
Research
European Center for Parliamentary
Documentation
)
5
במענה
על
בקשת מידע .ששלח מרכז המחקר והמידע של הכנסת
2.
מתן
שירותים תומכי
)אימוץ שניתנים למשפחות מאמצות (ולעתים גם למשפחות ביולוגיות
.ולילדים מאומצים לאחר מתן צו האימוץ גם בנושא זה, הרקע החוקי למתן שירותים תומכי
אימוץ במדינות שונות התקבל מאת ארגון ה-
ECPRD
במענה
על
.פנייתנו
סדר הצגת הנושאים במסמך נעשה לפי חלוקה זו. במסמך יבוא הסבר לגבי כל אחד מהנושאים בישראל
:ובכמה מדינות נוספות שנסקרו
חלק מ מדינות מזרח ומערב אירופה, רוסיה וארה"ב. כמו כן יוצגו כמה
דוגמאות לפעילות בתחום ב
אוסטרליה ו
ב .קנדה בראשית המסמך יבוא רקע קצר על עיקרי הליך
ה אימוץ
ו יוצגו
כמה נתונים על מצב האימוץ
.בישראל נדגיש כי במסגרת הסקירה לא בחנו את יעילות השירותים
ש.אותם תיארנו ואת טיב ואופן יישום החקיקה בתחומים שהצגנו
יצוין כי
ה אימוץ מהווה סוגיה משפטית וחברתית מורכבת, הכוללת מגוון רחב של היבטים הנוגעים
לזכויותיהם ו
ל
חוב ותיהם של ההורים המאמצים, ההורים הביולוגיים והילדים המאומצים, בהם: אימוץ
בלי או עם הסכמת ההורים והכרזת ילד כבר-
אימוץ; אימוץ פתוח (לקשר של הילד עם בני משפחתו
.הביולוגית, ראו הסבר בהמשך); היבט השמירה על הסודיות בדבר האימוץ ועוד
קצרה היריע
ה להתייחס במסמך זה לה יבטים הללו בהקשר
לש ה תקופה שלאחר מתן צו אימוץ, אך נדגיש
כי יש ל
הביא
אותם בחשבון בדיון הרחב יותר, הן בהקשר של המעקב של המדינה אחר מצבם של הילדים
המאומצים ושל משפחותיהם (המאמצות והביולוגיות גם יחד), והן בהקשר
של
פיתוח ומתן שירותים
שלאחר מתן צו האימוץ לאוכלוס .ייה זו
4 ד"ר מילי מאסס ,, ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, אוניברסיטה העברית, מכתב15
ביוני2018
.
5 ה-
ECPRD
(
for Parliamentary Research and Documentation
r
European Cente
)
–
הינו גוף הפועל בחסות הפרלמנט האירופי
ומשמש פורום לשיתוף פעולה ולהחלפת מידע בין70
פרלמנטים ב-
46
מדינ )ות חברות, שלוש מדינות משקיפות (ובהן ישראל
ושלושה פרלמנטים בין-לאומיים.
עמוד 4 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מהמסמך עולים ממצאים
אלו:
,בישראל
השירות למען הילד במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
(להלן: משרד
)הרווחה
הוא שירות טיפולי ממלכתי
ה
מוסמך לפעול בנושא אימוץ
. השירות פועל מכוח החוקים
כאשר העיקרי בהם הוא
חוק אימוץ ילדים, התשמ״א-
1981
. תיקון לחוק האימוץ,
שנכנס לתוקף
בינואר1998, מסדיר
את
האימוץ הבין-ארצי ו וק
בע כי אימוץ זה ייעשה באמצעות עמותות,
הנמצאות בפיקוח הרשות המרכזית6 לאימוץ בין-ארצ י, שאושרו על ידי שר העבודה והרווחה
ושר המשפטים.
,על פי נתונים של השירות למען הילד
כיום בישראל יש
3,440
ילדים מאומצים עד גיל18
:כ-
1,340
ילדים במסגרת אימוץ ארצי וכ-
2,100
ילדים מאימוץ בין-
ארצי (נתון זה אינו כולל אימוץ
.)קרובים, אימוץ על ידי בן הזוג של ההורה הביולוגי
קהילת האימוץ בישראל מונה כ-
16,000
.משפחות מאז קום המדינה ב-
2016
אומצו סה"כ כ-
320
קטינים בישראל באימוץ קרובים: שהינו אימוץ,, למשל
,ע"י בן הזוג של ההורה המאמץ. בנוסף
כ-
100
ילדים ישראלים אומצו לא ש ב ,אימוץ קרובים דהיינו, אימוץ ילדים שלא על ידי בן הזוג של
ההורה הביולוגי.
באשר לאימוץ
בין-ארצי ,
בשנות האלפיים הייתה
הדי יר
משמעותית במספר
,הילדים שאומצו באימוץ זה, ובשנתיים האחרונות לגביהן יש נתונים2015
ו-
2016, מדובר ב כמה
עשרות ילדים ., רובם אומצו מרוסיה
בשנים2014
-
2018
בוטלו על ידי בית המשפט, ארבעה צ
ו וי אימוץ, כולם על רקע פגיעה בילד
.המאומץ7
את הדיון בסוגיית המעקב אחר מצבם
של הילדים המאומצים במשפחות מאמצות לאחר מתן צו
אימוץ ניתן לחלק לשנים: סוגיית המעקב באימוץ ארצי וסוגיית המעקב באימוץ
בין-ארצי
. זאת
בשל השוני שקיים בין שני סוגי אימוץ אלו בדבר קביעת חובת .המעקב לאחר מתן צו האימוץ
,באימוץ ארצי בחוק אימוץ ילדים, תשמ"א–
1981
אין
סעיף ספציפי המחייב מעקב של רשויות
.המדינה אחר שלומם ורווחתם של ילדים שאומצו
:על פי תשובותיהן של הפרלמנטים במדינות
,בריטניה, אירלנד, סלובניה, פינלנד, שוודיה, פולין
)אלבניה, אסטוניה, פורטוגל, אוסטריה (מחוז וינה ו
סלובקיה ,
,בדומה למצב בישראל
חוקי
האימוץ בהן
ל
א מסדירים חובת מעקב של רשויות המדינה אחר מצבם של ילדים
מאומצים
באימוץ פנים ארצי.
נמצא כי חובת המעקב אחר שלומם של הילדים שנמסרו לאימוץ בתוך מדינת
ה
מקור שלהם
)(אימוץ ארצי
מעוגנות בחקיקה
ברוסיה ,בולגריה ,רומניה ,לטביה ,קרואטיה
.וייוון
בישראל ובמדינות
,רבות,כאמור
אין בחוק האימוץ סעיף ספציפי שמחייב את רשויות המדינה
לערוך מעקב אחר מצבם של.ילדים המאומצים באימוץ פנים ארצי
חובת מעקב קיימת בהקשר
של
אימוץ
בין-ארצי , והיא נובעת
מ
דרישה
של המדינות שמוסרות את הילדים לאימוץ למדינות
.אחרות דר ישה זו
באה
בעקבות חתימת
מדינות רבות בעולם על ה אמנה
ה בינלאומית בדבר הגנה
6
סעיף28ב' לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א–
1981
, קובע כי "שר העבודה והרווחה ימנה עובד סוציאלי ראשי [...], שיהיה הרשות
המרכזית לאימוץ בן-ארצי על פי חוק זה ולעניין אמנת האג בדבר ההגנה על ילדים ושיתוף הפעולה לגבי אימוץ בין-
,ארצי
1993
.
7
,אורנה הירשפלד, עו"ס ראשית לחוק האימוץ, מנהלת השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
,מכתב18
ביוני2018
.
עמוד 5 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
על ילדים ושיתוף פעולה לגבי אימוץ בין-ארצי
, משנת
1993
(
Convention on Protection of
Children and Cooperation and Respect of Intercountry Adoption
)
:(להלן גם)אמנת האג ,
המסדירה את הליכי האימוץ
בין ה-ארצי
, במטרה ל הגן על זכויותיהם של הילדים ולמנוע סחר
בבני אדם (ישראל אשררה את האמנה בשנת1998
.)
בישראל
, חוק האימוץ קובע כי עמותה מוכרת, שעיסוקה אימוץ בין-ארצי , תבצע מעקב אחר
,קליטת ילד בבית המבקש, ותעביר דיווח למדינת החוץ.אם התבקשה לכך על ידי מדינת החוץ
הדרישות והתדיר ות של
המעקב
אחר מצב
ה ילדים
ה מאומצים באימוץ
בין-ארצי
של המדינות
,שמוסרות ילדים לאימוץ למדינות אחרות
משתנ
ות ממדינה למדינ .ה
בדרך כלל יש
דרישה למידע
על
קליטתם
, התפתחותם ורווחת
ם של הילד
ים המאומצים שנמסרו למדינות זרות
במשך תקופה
מוגדרת .
במסגרת המעקב יש דרישות
לביצוע פגישות
וראיונות
עם ההורים המאמצים ,ביצוע
ביקורי בית ,הגשת תמונות, ולע
יתים גם דוחות רפואיים.
בעשורים האחרונים
יש הכרה
הולכת ו
גוברת ,בארץ
ובעולם, בחשיבות של מתן שירותי תמיכה
למשפחות מאמצות בשלבים שונים של הליך האימוץ בכלל,
ולאחר סיום הליך האימוץ(
Post
Adoption Services
) בפרט, מגוונים ומתמשכים ככל שנדרש .אמנ
ת
האג
קבעה כי כ
ל
רשות
אימוץ צריכה לקדם את
ה פיתוח ומתן
ייעוץ ושירותי תמיכה
לאחר מתן צו
אימוץ (
"the
development of adoption counselling and post-adoption services"
.)
שירותי תמיכה לאחר מתן צו אימוץ מפות חים בדרך כלל בעבור ילדים מאומצים, משפחות
מאמצות וגם ההורים הביולוגיים והצרכים הייחודיים שלהם מובאים.בחשבון
שירותים תומכי אימוץ כוללים
תמיכה חומרית, למשל, באמצעות קצבה חודשית מוגדרת
,(למשל
בפרובינציית אלברטה, קנדה) או באמצעות מימון ביטוח בריאות (למשל, במד ינות שונות
)בארה"ב ;
,סיוע במידע על מיצוי זכויות;תמיכה נפשית, קבוצתית ופרטנית
,ייעוץ מקצועי
הדרכות הורים
והכשרת אנשי מקצוע . סיוע כספי ניתן בדרך כלל למשפחות שאימצו ילדים
משירותי הרווחה. בחלק מהמדינות יש הבחנה בין אימוץ משירותי הרווחה ולסוגי אימוץ אחרים
גם במתן זכאות לקבלת
שירותי
ם
.תומכי אימוץ אחרים
ב
חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–
1981
בישראל אין סעיף ספציפי המסדיר מתן שירותי תמיכה אחר
למשפחות או ילדים ממערכ.ת האימוץ
השירות למען הילד במשרד הרווחה התחיל בפיתוח
.שירותים תומכי אימוץ עוד בתחילת שנות האלפיים בשנת2018
כ-
1,000
משפחות שאימצו
ילדים מתחת לגיל18
נמצאות בקשר עם גורמי השירות. נזכיר, כי על פי נתונים של משרד
הרווחה בישראל יש כיום3,440
ילדים מתחת לגיל18
.המאומצים במשפחות מאמצות
,כלומר
שירותי תמיכה ייחודיים למשפחות מאמצות הניתנים לאחר מתן צו אימוץ, ניתנים כיום
כל.שליש מהמשפחות המאמצות ומהילדים המאומצים8
.חלק מהתקציבים המיועדים למתן סיוע זה אינם מנוצלים
יש המעריכים
כי אין מודעות בקרב
המשפחות המאמצות בדבר.האפשרות לגשת לשירות למען הילד ולבקש סיוע השירות
למען
הילד אינו מפרסם את השירותים הקיימים באתר האינטרנט שלו .
8 אורנה הירשפלד, עו"ס ראשית לחוק האימוץ, מנהלת השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה וה ,שירותים החברתיים
,מכתב18
ביוני2018
.
עמוד 6 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בשנת2007
מונתה הוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–
1981
, והליכי אימוץ ילדים
בישראל (ועדת גרוס, על שם השופט (בדימוס) יהושע גרוס שעמד בראש הוועדה .)הו ועדה
התייחסה לתקופה שלאחר מתן צו האימוץ וציינה כי "נ כון להיום, שלב זה לא קיבל מקום
בחקיקה, מלבד סוגיית העיון בפנקס האימוצים בהגיע המאומץ לגיל
18
."
9
הוועדה
המליצה
כי
,תיעשה בדיקה על ידי משרד הרווחה יחד עם משרד האוצר
של
השירותים הנדרשים למשפחות
המאמצות לאחר האימוץ, וייבנה "סל שירותים" מתפתח בהתאם לתקופות חייו של הילד עד
הגיעו של הילד לגיל18
.
10
בשונה מישראל , בחלק מהמדינות שנסקרו במסמך זה מתן שירותים לאחר אימוץ מעוגנים
:בחקיקה (לדוגמה
אנגליה, פינלנד, שוודיה.)
1.
תהליך האימוץ בישראל–
רקע, סוגיות נבחרות ונתונים
על פי משרד הרווחה,
"האימוץ הינו פתרון מיטבי עבור קטין שאינו יכול לגדול בבית הוריו והצפי הוא כי
למרות עזרה להורים, חוסר המסוגלות של ההורה לא ישתנה. האימוץ,
בשונה מהשמה חוץ ביתית זמנית
(אומנה, פנימייה, משפחתון וכו'), הינו מענה של קביעות, ומחויבות הורית ומשפחתית מלאה, יציבות אשר
."מעניקים לילד תחושת בטחון ושייכות. בכך יחודו של האימוץ על פני סידורים אחרים11
מוסד האימוץ מבוסס על התפיסה החברתית
ש לפיה זכותו של כל ילד לגדול בבית יציב וכי חובת המדינה
לאפשר לילד לגדול עם משפחתו. במצבים
ש בהם ילד, בכל גיל, אינו יכול להתגורר עם הוריו מוטלת על
המדינה החובה,, לפי גישה זאת
להציע לו בית קבע חלופי אשר יאפשר לו למצות את זכויותיו ולהגשים את
.הפוטנציאל הטמון בו עם זאת, לטענת ד"ר
מאסס מהאוניברסיטה העברית, "יש מקום להגבלת האימוץ
אך ורק למקרים הכרחיים בעליל, ולבחון את הדרך בה מנתקים את הילד מהוריו מולידיו ואת עצם הניתוק
–
."כחלק מהותי מן האימוץ12
האימוץ מבטל את מסגרת היחסים המשפטית בין הילד לבין הוריו הביולוגיים ושאר קרוביו. מעשה זה
.מוציא מידיהם את הסמכות הנתונה למשפחה ביחס לילד בכל ההיבטים של זכויות וחובות האימוץ יוצר
מערכת יחסים משפטית בין ההורה המאמֵ ץ לבין הילד המאומץ במסגרת זהה לזו הקיימת בין הורים
לבין ילד ביולוגי. האימוץ מקנה
להורים המאמצים את כלל הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם.
13
,בישראל השירות למען הילד במשרד הרווחה הוא שירות טיפולי ממלכתי
ה
מוסמך על פי החוק
לפעול
בנושא אימוץ
. השירות פועל מכוח החוקים
כאשר העיקרי בהם הוא,חוק אימוץ ילדים התשמ״א-
1981
.
החוק קובע כי קטין יימסר לאימוץ בידי עובד סוציאלי לחוק אימוץ, אם הסכימו הוריו לאימוצו או אם
הכריז בית המשפט על הקטין כבר-
אימוץ. עוד קובע החוק כי עובד סוציאלי לחוק אימוץ ישמש אפוטרופוס
לקטין מרגע שהתפנה לאימוץ עד קבלת צו אימוץ ,אם לא יתמנה לילד אפוטרופוס אחר
. החוק
קובע כי צו
9
דו"ח הוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–
1981
והליכי אימוץ ילדים בישראל , בראשות כב' השופט (בדימוס) יהושע
גרוס, נובמבר2016
.
10
דו"ח הוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–
1981
והליכי אימוץ ילדים בישראל , בראשות כב' השופט (בדימוס) יהושע
גרוס, נובמבר2016
.
11
אורנה הירשפלד, עו"ס ראשית לחוק אי מוץ ילדים, מנהלת השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים
החברתיים, מכתב לכבוד חה"כ יפעת שאשא-
,ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד של הכנסת28
בינואר2018
.
12
,ד"ר מילי מאסס, ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, אוניברסיטה העברית, מכתב15
ביוני2018
.
13
סקירת השירותים החברתיים2011
:', חלק ו
ילדים מאומצים ומשפחות מאמצות ,, אורנה הירשפלד, השירות למען הילד
רנטה גורבטוב, ירי בן–
שמחון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, דצמבר2017
.
עמוד 7 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
אימוץ וכל החלטה אחרת לפי חוק זה יינתנו אם נוכח בית המשפט שהם לטובת המאומץ .תיקון לחוק
האימוץ
משנת1993
(שנכנס לתוקף
בינואר1998
) מסדיר את האימוץ הבין-ארצי וק
ו בע כי אימוץ זה
ייעשה באמצעות עמותות, הנמצאות בפיקוח הרשות המרכזית לאימוץ בין-ארצ י, שאושרו על ידי שר
העבודה והרווחה ושר המשפטים.
14
:ישנם כמה סוגים של אימוץ
אימוץ
קרובים –
אימוץ
על ידי בן הזוג של ההורה הביולוגי;
אימוץ קרובים
במ
קרים
של פונדקאות
בין-ארצי
ת; אימוץ קרובים במשפחות חד-
;מיניות
אימוץ
קרובי משפחה –
;)'אימוץ על ידי קרובי משפחה אחרים (סבים, דודים וכו
אימוץ ילד
שאין בינו לבין המאמצים קרבה משפחתית:
אימוץ
תינוק ו,פעוטות עד גיל שנתיים
ללא מצבים ייחודיים .בקטגוריה זו נכללים תינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים ו אימוץ זה
אפשרי
רק בעבור זוגות חשוכי
ילדים או זוגות עם ילד אחד מאומץ . ההמתנה לאימוץ ילד כזה בדרך כלל
.עולה על חמש שנים משך ההמתנה תלוי במספר התינוקות הממתינים לאימוץ ובמספר הפונים
בבקשה לאמץ.
15
אימוץ
ילדים
)(ללא קרבה משפחתית עם המאמצים
מעל גיל שנתיים :
בדרך כלל מדובר
ב
אימוץ
ילדים ממסגרות השמה חוץ ביתיות, ילדים נטושים או יתומים ,ו ילדים עם
צרכים מיוחדים.
16
.לקבוצה זו שייכים גם תינוקות (מתחת לגיל שנתיים) בעלי רקע דומה זמן ההמתנה לקבלת ילד
מעל גיל שנתיים או תינוק במצב מיוחד תלוי בנכונות
, בג מישות וביכולת של המשפחה להתמודד
עם
המצבים המיוחדים שצו.ינו לעיל17
אימוץ זה אפשרי עבור זוגות חשוכי ילדים המבקשים לקדם
את תורם, או הורים לילדים ביולוגיים .
אשר ל
סוג אימוץ זה יצוין כי קיים לעיתים קושי באיתור משפחה מאמצת , ככל שהילד גדול יותר
והמאפיינים שלו מורכבים יותר. במצב זה מתארך משך הזמן, מרגע שהוא פנוי לאימוץ עד
למסירתו בפועל למשפחה. הקושי לאתר משפחה מועמדת לאימוץ קיים ,גם לגבי קבוצות אחים
וקטינים שהם.ילדיהם של הורים חולי נפש18
אימוץ
בין-ארצי: אימוץ ילד ממדינות זרו
ת.
בישראל, באימוץ
בין-ארצי ,, בשונה מאימוץ בארץ
אין חלוקה לשני קבוצות: תינוקות מתחת לגיל שנתיים ולילדים מעל גיל השנתיים. מרביתם של
14
סקירת השירותים החברתיים2016
, פרק2
:', חלק ב
ילדים מאומצים ומשפחות מאמצות , דצמבר2017
.
15
שם.
16
ההגדרה של
ילד עם צרכים מיוחדים באימוץ
שונה במהותה מההגדרה הכללית והגדרת הביטוח הלאומי לילד עם צרכים
מיוחדי :ם. ההגדרה באימוץ מקורה מתרגום המונחAdoption of a Child with Special Needs
. במסירת ילדים לאימוץ-
הכוונה היא למסירת ילד גדול לאימוץ, ילד שיש לו צרכים ייחודיי
ם . במסירת ילד בארץ, כל ילד שנמסר למשפחה המועמדת
לאמצו מעל גיל שנתיים מוגדר כילד עם "צרכים מיוחדים ,", וכן תינוקות עד גיל שנתיים אשר להם בעיה מיוחדת; רפואית
התפתחותית, משפטית ואחרת. הגדרת הילד בין השנתיים ומעלה כילד עם "צרכים מיוחדים": מקורה בנסיבות חייו של הילד
טרם האימוץ, הילד עובר מסכת חיים לא פשוטה-
מעברים, תחלופה במטפלים, הזנחה ו/או התעללות והרקע המשפחתי גנטי
שלו קשה. מקור: אורנה הירשפלד, מנהלת השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; מכתב
,לממ"מ10
באוגוסט2015
.
17
סקירת השירותים החברתיים2016
, פרק2
:', חלק ב
ילדים מאומצים ומשפחות מא
מצות , דצמבר2017
.
18
,אורנה הירשפלד, מנהלת השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; מכתב לממ"מ10
באוגוסט
2015
.
עמוד 8 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הילדים המאומצים הינם בגילאי שנה עד שלוש שנים
וטרם אימוצם טופלו בדרך כלל בבתי
תינוקות.
19
ל
אחר קבלת ההחלטה של ההורים לאמץ ילד ,ו
פנייתם לגורם האחראי לנושא אימוץ
(השירות למען הילד
במשרד הרווחה או עמותה העוסקת באימוץ
בין-ארצי), מתחיל הליך האימוץ שמסתיים במתן צו אימוץ20
למשפחה וסיום המעבר של הילד המאומץ לבית של המשפחה המאמצת .
על פי
משרד הרווחה ,ה תהליך
ש
אותו עוברים הורים המעוניינים לאמץ ילד ,
פרט למקרים של אימוץ
קרובים, מת:חלק לארבע תקופות21
1.
:אבחון והכשרת המועמד לאימוץ
בשונה מהורה ביולוגי ולאור מחויבות המדינה לקטין הנמסר
,לאימוץ, מועמד לאימוץ עובר אבחון לצורך בחינת כשירותו לאמץ
ו על בסיסו מתקבלת
ה החלטה
אם לאשר או לדחות את בקשת המועמד לאמץ. לאחר אישור המועמדות לאמץ, על המועמד לעבור
הכשרה בקבוצת הכנה להורות מאמצת. במהלך קבוצת ההכנה נחשפים המועמדים למורכבות
האימוץ, לפרופיל הילדים הנמסרים לאימוץ, לקשיים
ה ,צפויים לאורך השנים ולאפשרות להיעזר
ולפנות לשירו ,ת למען הילד לאורך כל שנות האימוץ. על פי משרד הרווחה ש אף
השתתפות ב קבוצה
מתבצעת בפועל לאחר אישורו של המועמד, מאפשרת הקבוצה התרשמות נוספת מהמועמד
.ובמידת הצורך לקבוע כי הוא איננו מתאים לאמץ
2.
ההתאמה בין הילד ובין
ה
משפח
ה
:וההשמה של הילד ב שלב זה
ניתנת אפשרות נו ספת לבחון את
המועמד, תגובותיו להצעה בקשר לילד הספציפי וההיערכות שלו לקבלת הילד. ההשמה עצמה
.נמשכת מספר ימים בליווי צמוד של עובדים סוציאליים
3.
:תקופת המבחן טרם קבלת צו האימוץ
לפי סעיף6
לחוק אימוץ ילדים "לא יתן בית משפט צו–
אימוץ אלא אם היה המאמץ סמוך על שול
חן המא
ו."מץ לפחות ששה חודשים לפני מתן הצו22
על
,פי החוק, תקופה זו תתחיל מהיום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי שמונה לעניין החוק
.שהמאמץ קיבל את המאומץ לביתו בכוונה לאמצו
הפיקוח והסיוע לילד ולמשפחה במהלך התקופה כוללים: מפגשים עם ההורים המועמדים, לבד
ויחד עם
המאומץ ,ו פגישות עם המאומץ ובכלל זה ביקורי בית. בנוסף, לא אחת
ה השמה של ילדים
מלווה בעובד הסוציאלי של
ההשמה.
המועמד מופנה להדרכה הורית ספציפית. ההמלצה על מתן
צו האימוץ ת
י ,עשה רק אם נוכח עובד סוציאלי לחוק כי האימוץ הוא לטובתו של הקטין. בשלב זה
על פי חוק האימו.ץ נבחנת גם עמדת הילד המאומץ לשאלת אימוצו23
19
שם. באימוץ חו"ל לא קיימת הגדרה מיוחדת לילד עם צרכים מיוחדים באימוץ, כמו זו שקיימת לגבי אימוץ בארץ (ראו את
הערת השוליים12
.)לעיל
20
י צוו
( :אימוץ1
)צו אימוץ של ילד אשר נמסר למשפחה בידי עובד סוציאלי לחוק האימוץ :, הכולל
צו אימוץ סגור , שאינו
מאפשר לילד קשר עם המשפחה המולידה, ו
צו אימוץ פתוח ,ה מאפשר המשך קשר בין הילד לבין בני משפחתו הביולוגיים(
אחים
שנמסרו לאימוץ במשפחה אחרת, הורה ביולוגי או סבי ם) וכולל צו אימוץ קרובי משפחה (מקור: אורנה הירשפלד, מנהלת
,השירות למען הילד, משרד העבודה, שיחת טלפון17.06.18
( ;)
2
)צו אימוץ קרובים( ;
3
)צו אימוץ קרובים במשפחות חד-מיניות ;
(4
)צו אימוץ קרובים במקרה של פונדקאות בין-ארצית( ;
5) צו אימוץ בין-ארצ .י
21
אורנה הירשפלד, עו"ס ראשית לחוק אימוץ ילדים, מנהלת השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים
החברתיים, מכתב לכבוד חה"כ יפעת שאשא-
,ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד של הכנסת28
בינואר2018
.
22
חוק אימוץ ילדים, תשמ"א–
1981
, סעיף6.
23
שם; סעיף7: "מלאו למאומץ תשע שנים, או שטרם מלאו לו תשע שנים, אך הוא מסוגל להבין בדבר, לא יתן בית משפט צו-
."]...[...אימוץ אלא אם נוכח שהמאומץ רוצה שאותו מאמץ יאמצו
עמוד 9 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
יצוין כי במקרים של אימוץ
בין-ארצי , ההורים המאמצים לא עוברים את השלב השלישי–
,תקופת מבחן
לפני מתן צו האימוץ .צו האימוץ ניתן מיד לאחר קבלת הילד במדינה המוסרת24
ו כניסתו של הילד לארץ באימוץ
בין-ארצי
.אפשרית רק לאחר מתן צו אימוץ25 (עדיין בבדיקה
מול
המשרד .)
4.
לאחר מתן
צו האימוץ:
צו האימוץ מקנה להורה המאמץ את החובות והזכויות ההוריות. מעמדו
.של ההורה המאמץ הוא כמעמד הורה לכל דבר ועניין ,על פי משרד הרווחה המשך הקשר ומידת
האינטנסיביות של ליווי המשפחה תלויים ברצונם של המאמצים. המסר
למשפחות
הוא שניתן
לפנות בכל עת ובכל עניין.לשירות למען הילד
הליווי כולל אלמנטים של טיפול, ייעוץ ופיקוח על
המשפחה; יחד עם כיבוד האוטונומיה המשפחתית
, כאמור
(המשך ההסבר בנושא שירותי תמיכה
וליווי ראו בפרק3
.)
בנוגע לאימוץ
בין-ארצי
המצב שונה וכן קיימת חובה
לפקח
על תוצאות האימוץ, אם מדינת החוץ
שמוסרת את הילד לאימוץ דורשת זאת. חוק האימוץ הישראלי קובע26 כי עמותה, שעיסוקה
אימוץ
בין-ארצי
, תבצע, אם התבקשה לכך על-
,ידי מדינת חוץ, מעקב אחר קליטת ילד בבית המאמץ
ותעביר למדינת החוץ, לפי בקשתה, ד יווח על המעקב. דיווח זה יועבר גם
לרשות המרכזית27
(המשך ההסבר בנושא מעקב באימוץ
בין-ארצי
ראו בפרק2.1
.)
בשנת2007
מינו שר המשפטים דאז, דניאל פרידמן, יחד עם שר הרווחה דאז יצחק הרצוג, ועדה לבחינת
חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–
1981, והליכי אימוץ ילדים בישראל (להלן
)גם: ועדת גרוס או הוועדה ,
בראשותו של השופט (בדימוס), יהושע גרוס. הוועדה הניחה את מסקנותיה בדוח שהוגש לשרת המשפטים
ולשר העבודה והרווחה בספטמבר2016
., שבין היתר כלל גם הצעת חקיקה בתחום האימוץ28
הוועדה
" התייחסה לתקופה שלאחר האימוץ וציינה בדוח הסופי כי חוליה"אחרונה ב"תרשים הזרימה
של
האימוץ, מבחינת סדר הזמנים היא החוליה המתייחסת לשלב שלאחר מסירת הילד למאמציו וקבלת צו
אימוץ .
נכון להיום, שלב זה לא קיבל מקום בחקיקה, מלבד סוגיית העיון בפנקס האימוצים בהגיע המאומץ
לגיל
18
."
29
,על פי הוועדה
ייתכן שההתעלמות משלב זה יסו
דה בתפיסה שהי
י תה קיימת בעבר ולפיה היותם
של המאמצים הוריו של הילד לכל דבר ועניין מן הבחינה המשפטית, משמעה גם כי דרך הטיפול צריכה
להיות כמו במשפחה רגילה וכשם שאין מתערבים באוטונומיה המשפחתית,
אלא אם יש הצדקה ברורה
לכך, כך גם מרגע האימוץ יכולות רשויות הרווחה "לצאת מן התמונה" ולתת להורים המאמצים לגדל את
הילד כמו כל ילד אחר. אך ה תפיסה
ה "אידילית" זו, אינה עומדת אל מול המציאות. הניסיון והמחקר
מראים את הקשיים האינהרנטיים לקליטת ילד מאומץ במשפחה, אשר אינם מסתיימים בתקופה
הראשונה אלא עשויים לשוב ולעלות בשלבים שונים ב
חיי הילד, כמו למשל בגיל ההתבגר .ות ועוד
24
אורנה הירשפלד, מנהלת השירות
,למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; שיחת טלפון17
ביוני2018
.
25
עידה הררי, מנכ"לית עמותה לאימוץ בין-
,ארצי "עתיד הילדים"; שיחת טלפון6
ביוני2019
.
26
חוק אימוץ ילדים, תשמ"א–
1981
, סעיף28
.יח
27
ראו לעיל
הערת שוליים
'מס 6
.
28
דו"ח הוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–
1981
והליכי אימוץ ילדים בישראל , בראשות כב' השופט (בדימוס) יהושע
גרוס, נובמבר2016
.
29
.שם
יצוין כי
יש סוגיות נוספות בחוק ה מתייחסות לשלב שלאחר מתן צו אימוץ, בהן: סוגיית הסמכות הניתנת לבית המשפט
לבטל צו אימוץ (סעיף19
לחוק האימוץ) וסוגיית המעקב אחר קליטת ילד חוץ באימוץ בין-
ארצי (סעיף28
'ז .)
נכתב בסיוע
,של עו"ד שימרית שקד, הלשכה המשפטית של הכנסת18
ביוני2018
.
עמוד
10
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הוועדה
המליצה
כי תיעשה בדיקה על ידי משרד הרווחה יחד עם משרד האוצר, לגבי השירותים הנדרשים
למשפחות המאמצות לאחר האימוץ, וייבנה "סל שירותים" מתפתח בהתאם לתקופות חייו של הילד עד
הגיעו של הילד לגיל18
.
30
נתונים
,כאמור
בשנים האחרונות התרחשו שינויים בתחום האימוץ בארץ.
,בישראל, לטענת גורמי האימוץ
השינויים באו לידי ביטוי בירידה במספר
ה ילדים המאומצים מדי שנה. הדבר נכון הן לגבי ילדים ישראלים
שנמסרים לאימוץ והן לילדים שמאומצים בישראל
באימוץ בין-
.ארצי
על פי נתונים של השירות ל ,מען הילד
נכון להיום בישראל יש כ-
3,440
ילדים מאומצים עד גיל18
:
1,340
במסגרת אימוץ ארצי וכ-
2,100
מאימוץ בין-
ארצי (נתון זה אינו כולל אימוץ קרובים, אימוץ על ידי בן הזוג
.)של ההורה הביולוגי31
ב שנת2016
אומצו כ-
320
קטינים באימוץ קרובים: שהינו אי
מוץ ע
ל ידי
;בן הזוג של ההורה המאמץ
כ-
100
,ילדים ישראלים אומצו באימוץ שאינו אימוץ קרובים דהיינו, אימוץ ילדים שלא על ידי בן הזוג של
ההורה הביולוגי .משפחות אלה מצטרפות לקהילת האימוץ המונה כ-
16,000
משפחות
מאז קום המדינה.
להלן נתונים על מספר הילדים הישראלים שנמסרו לאימוץ בידי השירות למען הילד במשרד הרווחה
בשנים1995
-
2016
.הנתונים אינם כוללים ילדים שאומצו בחו"ל ,אימוץ בידי קרובי משפחה
ואימוץ בידי
משפחות חד-מיניות .מדובר א
ך
ורק בילדים ישראלים .שנמסרו לאימוץ על ידי שירותי הרווחה
לוח1
:
מספר הילדים הישראלים שנמסרו לאימוץ בידי השירות למען
הילד של משרד הרווחה בשנים1995
-
2016
32
שנת אימוץ
מספר ילדים
1995
215
2000
142
2005
115
2010
78
2015
115
2016
76
מזה: תינוקות בגיל2-0
24
גיל2
+
52
מהנתונים בטבלה עולה כי מספר הילדים שנמסרו לאימוץ בשנת2016
נמוך בכ-
65%
מהמספר המקביל
ב שנת1995
.
להלן נתונים על הילדים שהגיעו לארץ במסגרת אימוץ בין-
:ארצי
30
דו"ח הוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–
1981
והליכי אימוץ ילדים בישראל , בראשות כב' השופט (בדימוס) יהושע
גרוס, נובמבר2016
.
31
אורנה הירשפלד, עו"ס ראשית לחוק האימוץ, מנהלת השירות ,למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
,מכתב18
ביוני2018
.
32
ילדים בישראל, שנתון2018
של המועצה לשלום הילד , עורכת: ציפי ברמן, ינואר2018
; לוח3.8
', עמ79
.
עמוד
11
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
לוח2
: מספר הילדים שהגיעו ארצה במסגרת אימוץ
בין-ארצי,, לפי ארץ מוצא
1998
-
2016
33
ארץ מוצא
1998-2016
:מזה
2005
2010
2015
2016
סך הכ
ול
2,828
193
124
32
24
רוסיה
1,199
75
88
32
23
אוקראינה
821
93
34
0
0
מדינות נוספות של
ברה"מ לשעבר34
226
7
0
0
0
גוואטמלה
145
17
2
0
0
רומניה
382
0
0
0
0
סרביה
1
0
0
0
0
מן הטבלה עולים ממצאים
אלו:
בשנות האלפיים ירד משמעותית מספר הילדים שאומצו באימוץ
בין-ארצי , ובשנתיים האחרונות
( לגביהן יש נתונים2016-2015) מדובר ב כמה .עשרות ילדים
מ-
1998
ועד2016
רוב הילדים המאומצים שהגיעו לארץ במסגרת אימוץ
בין-ארצי
הם יוצאי
.רוסיה ואוקראינה
על פי משרד הרווחה, צמצום האימוץ ה
בין-ארצי יא ה
תופעה עולמית הנובעת:מכמה סיבות, בהן
הקפדה גדלה והולכת של ביצוע
אמנ
ת האג משנת
1993
המחייבת את המדינות המוסרות
ילד
לאימוץ לחפש משפחה בארצו טרם ההחלטה למוסרו למשפחה באימוץ
בין-ארצי.
פיתוח ושימוש גובר בטכנול.וגיות פריון ובפונדקאות חו"ל35
בנוסף לנתונים על אימוץ ילדים, מרכז המחקר והמידע ביקש ממשרד הרווחה לקבל גם נתונים על הפסקות
,האימוץ שמשמעותן הגשת בקשה לביהמ"ש לביטול צו האימוץ. ממשרד הרווחה נמסר כי מדובר
ב תופעה
.קיצונית וחריגה בשנים2014
-
2018
בוטלו על ידי בית המשפט ארבעה אימוצים, כולם על רקע פגיעה בילד
.המאומץ36
2.
מעקב רשויות המדינה אחר שלומם ורווחתם של ילדים מאומצים לאחר מתן צו אימוץ
,כאמור
הדיון הרווח בשאלת מעקב ופיקוח של רשויות המדינה
אחר שלומם ורווחתם של הילדים
המאומ
צים מצוי בין שני היבטים.
,מחד גיסא יש חובה של המדינה לאפשר לילדים ,אימוץ בטוח
33
ילדים בישראל, שנתון2018
של המועצה לשלום הילד , עורכת: ציפי ברמן, ינואר2018
; לוח3.9
', עמ80
.
34
ביילורוס
יה
.(רוסיה לבנה), מולדובה, גאורגיה (גרוזיה לשעבר),קזחסטן, אזרביידג'ן, קירגיזסטן
35
,אורנה הירשפלד, מנהלת השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; מכתב לממ"מ10
באוגוסט
2015
.
36
,אורנה הירשפלד, עו"ס ראשית לחוק האימוץ ,מנהלת השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
,מכתב18
ביוני2018
.
עמוד
12
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
במשפחה תומכת ו
המספקת תנאי התפתחות וחינוך מיטביים לילדים . מאידך גיסא, לאחר מתן צו
,האימוץ
המדינה
שומרת על האוטונומיה
ה
משפחתית ו
רשויות המדינה האחר
א יות לאימוץ מפסיקות
.את התערבותן במשפחה המאמצת
את הדיון בסוגיית המעקב אחר מצבם של ילדים מאומצים לאח
ר מתן צו אימוץ ניתן לחלק לשני
י :ם
סוגיית המעקב באימוץ ארצי וסוגיית המעקב באימוץ
בין-ארצי ,מאחר שכפי
שיעלה בהמשך יש שוני בדבר
.קביעת המעקב לאחר מתן צו האימוץ בין שני סוגי אימוץ אלו
,כאמור ,בישראל
ה,שלב שלאחר מתן צו האימוץ לא קיבל מקום בחקיקה
מלבד סוגיית העיון בפנקס
האימוצים בהגיע המאומץ לגיל
18
.
37
כמו כן, קיימת סמכות לבית המשפט לבטל צו אימוץ (סעיף19
) והחוק
מסדיר גם את סוגיית המעקב אחר קליטת ילד חוץ באימוץ בין-
ארצי (סעיף28
.)'ז ,בחוק אימוץ ילדים
תשמ"א–
1981
אין סעיף ספציפי המחייב מעקב של רשויות המדינה
אחר
שלומם ורווחתם של הילדים
.שאומצו
38
סעיף16
לחוק
האימוץ
קובע כי "האימוץ יוצר בין המאמץ ובין המאומץ אותן החובות והזכויות הקיימות
;בין הורים ובין ילדיהם, ומקנה למאמץ ביחס למאומץ אותן הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם
הוא מפסיק את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו והסמכויות הנתונות להם ביחס
."אליו39
,"על פי משרד הרווחה, "משמעות סעיף חוקי זה הינה הקבלה מלאה של ההורות המאמצת להורות "רגילה
הורות בה להורה יש הזכויות והחובות המלאות כלפי ילדו. האימוץ איננו השמה חוץ ביתית של קטין
באחריות ופיקוח של המדינה, אלא יצירת משפחה בעלת אוטונומיה ככל משפחה אחרת. על פי החוק, על
המדינה לכבד את האוטונומיה ההורית והמשפחתית. אין לרשויות הסמכות להתערב בחיי המשפחה אלא
לבקשת ההורה או במצבים בהם נמצא כי הילד נמצא במצב של סיכון או סכנה, אז התערבות המדינה
תהיה במסגרת המחלקה לשירותים חברתיים והפעלת
חוק הנוער
(טיפול
והשגחה ,)התש
"ך-
1960
."במקרה הצורך40
עם זאת, חשוב להוסיף כי אותו סעיף של חוק האימוץ (סעיף16) שקובע את העברת הזכויות והחובות
של
ההורים כלפי הילד המאומץ באופן מלא למשפחה המאמצת, מתייחס בהמשך גם לסמכות של בית המשפט
" :לצמצם את התוצאות האמורות של האימוץ רשאי בית משפט לצמצם בצו האימוץ את התוצאות
האמורות."
41 מבדיקה שערכנו, שימוש בסעיף זה בפסיקה הישראלית בדרך כלל נעשה בהקשר לקביעת
אימוץ
פתוח42
ולא נמצאו פסקי דין בהם השימוש בסעיף זה היה לצורך
קביעת
חובת מעקב או פיקוח אחר
שלומו
.של הילד המאומץ במשפחה המאמצת43
37
דו"ח הוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–
1981
והליכי אימוץ ילדים בישראל
, ברא שות כב' השופט (בדימוס) יהושע
גרוס, נובמבר2016
.
38
חוק אימוץ ילדים, תשמ"א–
1981
,. נכתב בסיוע של עו"ד שימרית שקד, הלשכה המשפטית של הכנסת18
ביוני2018
.
39
חוק אימוץ ילדים, תשמ"א–
1981
, סעיף16
.
40
אורנה הירשפלד, עו"ס ראשית לחוק אימוץ ילדים, מנהלת השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים
החברתיים, מכתב לכבוד חה"כ יפעת שאשא-ביטו ,ן, יו"ר הוועדה לזכויות הילד של הכנסת28
בינואר2018
.
41
חוק אימוץ ילדים, תשמ"א–
1981
, סעיף16
.
42
אימוץ פתוח -
אימוץ
ש מאפשר המשך קשר בין הילד לבין בני משפחתו הביולוגיים(אחים שנ ,מסרו לאימוץ במשפחה אחרת
הורה ביולוגי או סבי .)ם
43
.בסיוע של עו"ד ירון אונגר, הלשכה המשפטית של הכנסת, תחום חקיקה ומחקר משפטי
עמוד
13
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
יצוין כי אף שלאחר מתן צו האימוץ המדינה מתחילה להתייחס אל המשפחה המאמצת כאל המשפחה
הביולוגית ולא מעוניינת להתערב באוטונומיה המשפ ,חתית לפני מתן צו האימוץ המדינה מבדילה בין
ה משפחה
ה
ביולוגית למשפחה ה מיועדת לאמץ והיא
רואה את עצמה אחראית עיקרית על הליך האימוץ .
,לפיכך
רשויות המדינה האחראיות ל
אימוץ
עורכות בדיקות ובירורים קפדניים
לפני
מתן
ה אישור להורים
.לאמץ ילד
על פי משרד הרווחה "
בשונה מהורות ביולוגית, נדרשת בחינה מדוקדקת של המועמד לאימוץ
[ההדגשה אינה במקור], הכנה לקראת ההורות המאמצת, התאמה מיטבית בינו לבין הילד הספציפי
המעומד לאימוץ."]...[...
44
,כמו כן
כפי שצוין לעיל, משרד הרווחה מחלק את הליך האימוץ
לארבעה
" שלבים. על פי המשרד
כל של
ב מתאפיין במעקב, פיקוח וליווי שונים."
45
באשר למצב בעולם ,במהלך הסקירה
עלה כי חובת המעקב אחר שלומם של הילדים שנמסרו לאימוץ
בתוך
מדינת
ה
מקור שלהם מעוגנות
בחקיקה
ברוסיה ,בולגריה ,ייוון, לטביה, קרואטיה ו .רומניה
במדינות כגון ,בריטניה, אירלנד, סלובניה, פינלנד ,קנדה, שוודיה, פולין, אלבניה, אסטוניה, פורטוגל
אוסטריה (מחוז וינה), סלובקיה ,
,בדומה למצב בישראל לא קיימת
חובה
סטטוטורי
ת
או רגולטורית על
רשויות המדינה לבצע מעקב אחר
שלומם
ורווחתם של הילדים
באימוץ פנים ארצי .
כאמור, רוב המידע
הנוגע לחוקים ברוב המדינות שנסקרו
התקבל מאת ארגון ה-
ECPRD
במענה
על
בקשת מידע ששלח מרכז
.המחקר והמידע של הכנסת
,כאמור
בחוק האימוץ הישראלי , כמו גם בחוקי אימוץ במדינות נוספות, אין סעיף ספציפי שמסדיר את
סוגיית המעקב אחר שלומם ורווחתם של הילדים המאומצים בישראל.
חובת
ה מעקב קיימת בהקשר
של
אימוץ בין-ארצי ;כאמור, חוק האימוץ קובע כי עמותה מוכרת, שעיסוקה אימוץ בין-
ארצי, תבצע מעקב
,אחר קליטת ילד בבית המבקש, ותעביר דיווח למדינת החוץ.אם התבקשה לכך על ידי מדינת החוץ
בדומה לישראל ,גם
במדינות
אחרות יש דרישה מ
רשויות ה( אימוץ רשויות מטעם המדינה וגם עמותות
וסוכנויות פרטיות שעוסקות בה ליכי אימוץ
בין-ארצי )לפקח על שלומם של הילדים שאומצו ממדינות
זרות, את זו ק בע בות
אמנ
ת האג,
המסדירה את הליכי האימוץ
בין-ארצי , במטרה להגן על זכויותיהם של
הילדים ולמנוע סחר בבני אדם. יצוין כי
מדינת ישראל אשררה את האמנה בשנת1998
.
להלן כמה דוגמאות למדיניות בנוגע לקיום מעקב לאחר מצבם של ילדים מאומצים ומשפחות מאמצות
.לאחר מתן צו האימוץ במדינות שונות
2.1
. מעקב המדינה אחר שלומם של ילדים מאומצים במשפחות מאמצות באימוץ ארצי
,במסגרת העבודה על מסמך זה פנינו לכמה פרלמנטים במדינות אירופיות בשאלה אם קיימת בהן דרישה
בחוק או באמצעות הסדרות אחרות, לקיים מעקב ופיקוח על שלומם ורווחתם של ילדים מאומצים לאחר
.מתן צו אימוץ
ארבע
מדינות-
,יוון, לטביה, קרואטיה ורומניה
מתוך17
שהשיבו לפנייתנו ,
ענו כי בהן
קיימת חובה לקיים מעקב
אחר מצבם של ילדים מאומצים והיא מעוגנת בחוקי האימוץ שלהן .
,בנוסף
מהסקירה שערכנו עלה כי
.חובה כזו קיימת גם בבולגריה ורוסיה
יצוין כי במהלך הסקירה זו
לא
עלה בידינו לבחון
את הסיבות לכך שמדינות קבעו את חובת המעקב אחר
מצבם של הילדים המאומצים לאחר מתן צו אימוץ. י
יתכן
שקביעה זו נובעת מהיעדר הדרישה לערוך
44
אורנה הירשפלד, עו"ס ראשית לחוק אימוץ ילדים, מנהלת השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים
החברתיים, מכתב לכבוד חה"כ יפעת שאשא-
,ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד של הכנסת28
בינואר2018
.
45
שם.
עמוד
14
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תקופת מבחן ,טרם מתן צו האימוץ או מסיבה אחרת
ו
אותן יש לבדוק מול רשויות האימוץ במדינות אלו
או בבדיקה של החקיקה בהן .
להלן
פירוט.
בולגריה46
הסדרי אימוץ ילדים בבולגריה ואימוץ בין-ארצי של ילדים בולגרים נקבע
ו ב חוק המשפחה הבולגרי
(
Family Code
.)
בחוק נקבע כי
לאחר סיום הליך האימוץ של ילד, יש חובת מעקב
אחר
מצבו
של הילד
המאומץ במשפחה המאמצת
במשך שנתיים . החוק מטיל את האחריות לביצוע המעקב על שירותי הרווחה
במקום המגורים של המשפחה. לא עלה בידנו למצוא מידע נוסף
.על התנאים של ביצוע פיקוח מסוג זה47
יוון48
מהמידע שנשלח מהפרלמנט היווני עולה כי
ביוון קיימת
חובה על פי חוק49 לקיים מעקב
אחר מצב האימוץ
.על ידי שירותי הרווחה ברשויות מקומיות המעקב נמשך
שלוש שנים
ראשונות ממתן צו האימוץ, ובמהלכו
.הרשויות מחויבות לבדוק את תנאי חיים של הילדים המאומצים ולייעץ למשפחה המאומצת המעקב יכול
לכלול שיחות עם הילדים וההורים, שיחות עם הצוותים החינוכיים של הילד, באמצעות בקשה לאישורים
רפואיים ומכל גורם מקצועי אחר שקשור לסביבה .של הילד
לטביה50
,על פי המידע שנשלח מהפרלמנט בלטביה
ההסדרה בלטביה קובעת כי ,לאחר מתן צו האימוץ בית המשפט
המקומי לענייני יתומים, אחראי למעקב
אחר
שלומו של הילד המאומץ במשפחתו
המאמצת
במשך
שנתיים.
גוף של המדינה( לפיקוח על זכויות ילדיםThe State Inspectorate for Protection of
Children's Rights
) הנו הגוף האחראי לבצע
את
המעקב. גוף זה מגיש את דוחות המעקב לבית המשפט
המקומי ל
ענייני יתומים בהתאם למצב הילד ו משפחתו, לפחות ארבע פעמים בשנה הראשונה שלאחר
האימוץ, ולא פחות מפעמיים בשנה השנייה לאחריו. על בסיס תוצאות המעקב ב ית המשפט יכול לראות
את תוצאות האימוץ ולקבוע את.המשך הטיפול במקרה51
קרואטיה52
מהמידע שהתקבל מ
ה פרלמנט בקרואטיה, קיימת חובה לערוך
מעקב אחר מצב האימוץ ומתן
סיוע מקצועי
ותמיכה לילד ולהורה המאמץ
.לאחר שהליכי אימוץ מסתיימים
( חוק המשפחה של קרואטיהThe Family
Act
,)מסדיר את הליך האימוץ ו קובע כי תקופת המעקב הנדרשת היא
ת שש ב ה
חודשים ה ראשונים לאחר
מתן צו האימוץ, אשר מתבצע על ידי עובד סוציאלי או פסיכולוג משירותי הרווחה המקומיים ובאמצעות
ביקורים
ש
במסגרתם נית
נים להורים המאמצים ולילד
י ם המאומצים מידע וייעוץ וסוגים שונים של סיוע
.מקצועי, אם נדרש
46 Family Code of Bulgaria, Post-adoption Monitoring, Article 104.
47
,נכתב בהתייעצות עם עו"ד דינה צדוק, תחום חקיקה ומחקר משפטי, הלשכה המשפטית של הכנסת17
ביוני2018
.
48 Sotirelis George, Hellenic Parliament, Greece, letter, 13 June 2018.
49 Article 3 of the Presidential Decree 226/1999.
50 Janis Kapenieks, Latvia, Latvijas Republikas Saeima, letter, 12 June 2018.
51 Cabinet Regulations 111 Procedures for Adoption, based on Law on the Protection of the Children's Rights.
52 Zora Vukoja, Secretary, Committee on the Family, Youth and Sports, Croatia Parliament, letter, 13 June 2018.
עמוד
15
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
רומניה53
,מהמידע שהתקבל מהפרלמנט הרומני פרק9 של חוק האימוץ ברומניה54
מוקדש לנושא פיקוח ופעילות
.)לאחר סיום הליכי אימוץ (דהיינו, לאחר מתן צו אימוץ ,על פי החוק
רשויות למען הילד
יערכו פיקוח אחר
מצבם
,של הילדים במשפחות מאמצות כל רבעון
במשך שנתיים
.הראשונות לאחר מתן צו אימוץ בתום
תקופת
הפיקוח
,שלאחר האימוץ יוגש דוח סופי לרשויות האימוץ. במהלך תקופה זו, המשפחה המאומצת
נדרשת לדווח לרשויות על כל שינוי במקום המגורים (אם זה בפנים הארץ או אם זה בחו"ל) ועל שינ וי שם
.הילד, אם נעשה
רוסיה55
צו האימוץ של הפדרציה הרוסית מחייב מעקב
אחר שלומם של ילדים שנולדו ברוסיה ואומצו על ידי
משפחות ברוסיה. על פי הצו, מעקב זה נעשה רק במקרים
ש בהם ילדים אומצו בהליך אימוץ חוץ משפחתי
(דהיינו, לא אומצו על ידי בן/בת זוג של ההורה הביולוגי של הילד). הצו מחייב שהמעקב ייערך באופן
שיאפשר .לשמור על סודיות האימוץ
יצוין כי לא מצאנו בצו דרישה לערוך תקופת מבחן (כאמור, תקופה שלפני מתן צו אימוץ, במסגרתה ילד
המ יועד לאימוץ עובר לגור בביתה של המשפחה המאמצת לתקופה מסוימת במטרה לבדוק את התאמת
המשפחה לצרכי
ו ,
את.יכולת הורים וכו') טרם מתן צו אימוץ
על פי הצו, המעקב נערך על ידי איש מקצוע האמון על הליכי אימוץ מטעם רשויות האימוץ, אשר מבצע את
הביקורים וכותב את הדוחות
באופן
:הבא
הביקורת הראשונה מתקיימת במהלך
השנה הראשונה לאחר
קבלת צו אימוץ, לאחר חמש
ת ה חודשים
ה ראשונים
ממועד מתן צו האימוץ , ולא מאוחר משבעה חודשי
.האימוץ הראשונים
הביקורת השנייה נערכת בין החודשים ה-
11
ל-
13
;לאחר קבלת צו אימוץ
הביקורת
השלישית –
בין החודשים23
ל-
25
והביקורת הרביעית –
בין החודשים35-37
. בהמשך, רשויות האימוץ
מחליטות, על בסיס מידע על המשפחה העומד לרשותן, על המשך המעקב. במסגרת המעקב נבדקים תנאי
,המחיה של הילד, מצבו הבריאותי וההתפתחותי, רמת החינוך שהוא מקבל, היבטים שונים של ההתנהגות
מ.צבו הנפשי והיחסים במשפחה56
,כאמור
במסגרת העבודה על מסמך זה פנינו לכמה פרלמנטים במדינות אירופיות בשאלה אם קיימת בהן
דרישה, בחוק או באמצעות הסדרות אחרות, לקיים מעקב ופיקוח על שלומם ורווחתם של הילדים
המאומצים לאחר מתן צו אימוץ. להלן המדינות ש
השיבו
כי בהן לא
קיימת חובה סטטוטורי
ת
או
53 Jula Any-Mary, Parliament of Romania, Chamber of Deputies, letter, 12 June 2018.
54 Law no. 273/2004 on the legal status of adoption.
55
צו ממשלת פדרציה רוסית מ-
29
במרס2000
(מעודכן ל-
09.04.2018
) , מספר275
,
בדבר קביעת הליך אימוץ ילדים והליך
בקרה על תנאי מחי יה וחינוך של הילדים המאומצים במשפחות מאמצות ברוסיה ובמשפחות מחו"ל שמאמצות ילדים
.רוסים
56
הצו קובע כי את דוח הביקורת יש להכין בשני עותקים, תוך שבעה ימים מיום הביקור ושיש למסור העתק אחד למשפחה
המאמצת לא יאוחר משלושה ימים לאחר שהדוח אושר על ידי רשויות האימ וץ. במקרים שבהם משפחה מחליפה את מקום
מגוריה, יש חובה להעביר את התיק האישי של הילד לרשויות האימוץ במקום המגורים החדש. תוך30
,יום ממועד המעבר
.על רשויות הרווחה במקום המגורים החדש להכיר את המשפחה ולערוך ביקורת בהתאם
עמוד
16
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
:רגולטורית לקיום מעקב או פיקוח כזה,)אוסטריה (מחוז וינה57
,אלבניה58
,אנגליה וויילס59
,אסטוניה60
,נורבגיה61 סלובניה,
62
,סלובקיה63
,ספרד64
,צרפת65
,פולין66
,פורטוגל67 פינלנד68 ו
שוודיה.
69
בדומה לטענה של גורמי האימוץ בישראל, גם חלק מ המדינות הללו
מסר
ו כי
באופן מסורתי
מהות האימוץ
איה יצירת אוטונומיה
,משפחתית
ובמסגרת
,השמירה על כך
נפסקת כל התערבות של רשויות המדינה
במשפחות ה
מאמצות לאחר מתן צו אימוץ .
חלק מהמדינות ציינו כי
מתן צו אימוץ הו
א
תהליך מוחלט
( שאינו ניתן לערעורAdoption orders conform to the traditional model: they are absolute and
unqualified
.)
מכאן נובע
הצורך
בבחינה המוקדמת של ההורים, על מנת להבטיח את רמת הביטחון
הגבוה
ה ביותר ה שה
שמה
של הילד במשפחה שמבקשת לאמצו הנה הפתרון הטוב ביותר בעבורו והאימוץ
צפוי להצליח
ל .טווח הארוך כמו כן צוין כי מאחר שקיים פיקוח
בתקופה שבין השמת
הילד
למשפחה
המבקשת לאמצו
לבין
מתן צו אימוץ
)(תקופת מבחן , צו האימוץ
ניתן
רק אם על פי תוצאות הפיקוח זה
ניתן לומר
ש
יש התאמה בין ה הורים המאמצים והמיקום
לצרכיו של ה
ילד .
לטענתן של רשויות האימוץ
באנגליה , למשל, השבועות הראשונים שלאחר
השמת הילד במשפחה
(במסגרת
)תקופת מבחן ה
מבקשת לאמץ םה קריטי
ים
עבור המשפחה ועבור הילד, ולכן שירותי הרווחה נדרשים
לבקר במשפחה בתדירות של פעם בשבוע במהלך החודש הראשון של תקופת המבחן ,ובהמשך –
לפי
ההחלטה של רשויות האימוץ ,אך לא יות
ר מאוחר משלושה חודשים לאחר מכך ,ואת הביקורות
הבאות
יש לערוך כל חצי שנה במהלך
חמש שנים
.עד למתן צו האימוץ70
לאחר מתן צו אימוץ נפסקות ביקורות
רשמיות
.של נציגי רשויות האימוץ
ג מ ם סקירת
הליכי אימוץ
במדינות נוספות– אירלנד וארה"ב
)(ברמה הפדרלית
לא
מצאנו
קביעה חוקית
או רגולטורית על הסדרי פיקוח ומעקב חובה
אחר
מצבם של ילדים מאומצים במשפחות מאמצות לאחר
מתן צו אימוץ.
71
57 Dietrich – Schulz Elisabeth, Parliament, Republic of Austria, letter, 7 June 2018.
58 Enekelda Bala, Assembly of Albania, letter, 12 June 2018.
59 Tim Jarrett, House of Commons Library, UK Parliament, letter, 12 June 2018.
60 Kai Raudkivi, Legal and Research Department, Chancellery of the Riigikogu, Estonia, letter, 12 June 2018.
61 Ingebjorg Skarpaas, The Norwegian Parliamentary Research Service (complied by the Norwegian Ministry
of Children and Equality), letter, 13 June 2018.
62 Tina Premik, Committee on Labour, Family, Social Affairs and Disability of National Assembly of Republic
of Slovenia and the Ministry of Labour, Family, Social Affairs and Equal Opportunities, letter, 31 May 2018.
63 Petra Durinova, National Council of the Slovak Republic, Parliamentary Institute, letter, 12 June 2018.
64 Fernando Dorado Frias, Senado, Spain, letter, 13 June 2018.
65 Angalde Alexandre, Assemblee Nationale, France, letter, 13 June 2018.
66 Patrycja Patriak, Bureau of Research, Chancellery of the Sejm, Poland, letter, 12 June 2018.
67 Nuno Amorim, Assembly of the Republic, Directorate of Information and Culture, Portugal, letter, 4 June
2018.
68 Tynne Aaltola, Research Service, Parliament of Finland, letter, 7 June 2018.
69 Christina Sundelof Kellner, The Swedish Parliament, letter, 12 June 2018.
70 AAR 36.4 [regulation 36.4 of the Adoption Agencies Regulations 2005 as amended (SI 2005/389)], ecprd
71 Kerry O'Halloran: The Politics of Adoption: International Perspectives on Law, Policy and Practice,
2015.
עמוד
17
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
2.2
.
מעקב אחר שלומם של ילדים מאומצים לאחר צו אימוץ
באימוץ בין-ארצי
מהספרות המקצועית עולה כי ברוב המקרים של אימוץ
ן בי-לאומי,
האימוץ מתפתח לשביעות רצונם של
המעורבים בו והמשפחות המאמצות שומרות על שלומם ורווחתם של הילדים
ה
מאומצים ועל טובת הילד .
,עם זאת
מוכרים בעולם מקרים של התעללות, שבחלק מהמקרים הביאו אף לתוצאות טרגיות של ממש
.עבור הילדים המאומצים72
בחודש מאי1993
התקיימה בהאג וע ידה דיפלומטית
ן בי-לאומית , כחלק מדיוני ועידת האג למשפט
ן בי-
לאומי
פרטי, תחום העוסק בהסדרת היחסים בין ארגונים פרטיים ו/או פרטים ממדינות שונות ,
להבדיל
מהיחסים בין המדינות עצמן. בו
ועי
דה זו נוסחה,
,כאמור
ה אמנה
ן בי ה-
לאומית בדבר הגנה על ילדים
ושיתוף פעולה לגבי אימ
וץ בין-ארצי (
Convention on Protection of Children and Cooperation and
Respect of Intercountry Adoption
) .אמנת האג מתבססת על שיתוף פעולה בין-
לאומי בין המדינות
החתומות עליה, ומטרתה
להסדיר תהליך אימוץ בין-ארצי בהתאם לעקרון טובת הילד
, וליצור תהליך
אימוץ מ סודר
ומבוקר,
באמצעות רשויות מוסמכות של המדינות החברות באמנה. כל זאת על מנת למנוע
תופעות של חטיפת
.ילדים, הברחתם וסחר בהם, וכיוצא באלה73
,כאמור
ישראל אשררה את האמנה ב-
1998
.
מדינות רבות
שמוסרות
ילדים לאימוץ
ל
מדינה
אחרת, מחייבות
את ה הורים
ה ,מאמצים
באמצעות
רשויות
/ג
ופים האחראים על האימוץ בין ארצי במדינות הקולטות , לדווח על
קליטתם , התפתחותם
ורווחת
ם של הילד
ים המאומצים( . מדובר בדיווח לאחר סיום הליך אימוץ ומתן צו אימוץPost
Adoption), דהיינו, לאחר שה
ה ורים עברו את כל מבחני
ה התאמה לאימוץ, הילד
עבר ל משפחה ונמצא כי
יש התאמה.בין הצרכים שלו לבין המשפחה המאמצת ובית המשפט אישר את האימוץ74
הדרישות והתדירות של
המעקב משתנ
ות ממדינה למדינ
ה , אך בדרך כלל
ישנה דרישה לביצוע פגישות
וראיונות
עם ההורים המאמצים, ביצוע ביקורי בית,
הגשת
תמונות, ולע
י
תים גם דוחות רפואיים . במסגרת
המעקב בודקים( נציגי רשויות האימוץ
ב חלק מהמדינות המעקב
נ עשה על ידי
עובד
ים סוציאלי ים
מוסמכים ו חלק
המ מ דינות מסתפקות בדיווחים של
נציג
י ה
סוכנו
ת יו
)שאינם עובדים סוציאליים
את
היכולת של המשפחה המאמצת לענות על צרכיו של הילד ואת ההתאקלמות של הילד במשפחה ובמדינה
החדשה. בנוסף, במס
גרת מעקב זה ניתנת ההזדמנות גם ל
הורים המאמצים,
,וגם לילדים
לדון בהתקדמות
.האימוץ75
למרות הדרישות למעקב ודיווח ולמרות האמנה הבין-
,לאומית
לא כל ה מדינות
ו שמ סרות את ילדיהן
לאימוץ במדינות
אחרות יכולות להבטיח את קיום כללי האמנה הו
דרישות למעקב , הן מבחינת היעדר
משאבים לעקוב אחר יישומה והן
מפני שחלק מה מדינות המעורבות באימוץ
בין-ארצי כלל ן אינ חתומ ות
.על האמנה בין אם אימוץ
ן בי-
לאומי
ומ סדר
באמצעות חתימת המדינה על אמנת
האג
ו ,בין אם לא
רשויות
72 Kerry O'Halloran: The Politics of Adoption: International Perspectives on Law, Policy and Practice, 2015,
5.8.4.7: Post – Adoption Support Services, p. 185.
73
:יוסי תמיר, זהר נוימן
סוגיות באימוץ הבין-ארצי בישראל ,, נייר מדיניות2004
.
74 Travel.State.Gov; U.S. Department of State – Bureau of Consular Affairs, Post Adoption. Last visit: 22 May
2018
75 Travel.State.Gov; U.S. Department of State – Bureau of Consular Affairs, Post Adoption. Last visit: 22 May
2018.
עמוד
18
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ה אימוץ
המ
תוו
כות בין ההורים המאמצים ממדינה אחת לילדים שנמסרי
ם לאימוץ ממדינה אחרת, חייב
ו ת
להיות רשו
מות ומ
ורשות
מטעם רשויות
המדינה.
76
נקודה נוספת היא כי בהיעדר
קיום
דרישות המעקב
הו,דיווח על שלומם של הילדים שנמסרו לאימוץ על ידי מדינות הקולטות
יכולים להיווצר קשיים בהליכי
,האימוץ ולפגוע בהורים העתידים לאמץ ממדינות אלו77 ולהגיע אף למצב של הפסקת אימוץ
ילדים במדינה
,שאינה עומדת בדרישות המעקב. למשל לדברי 'גב
עידה הררי, מנכ"לית עמותה לאימוץ בין-
ארצי "עתיד
,"הילדים לפני כמה שנים הופסק אימוץ
בין-ארצי מרוסיה למדינות ארה"ב בשל אי-
יכולת של רשויות
האימוץ ברוסיה לעקוב אחר שלומם של י
לדים רבים שאומצו מתחומה.
78
,כאמור בישראל , חוק אימוץ ילדים קובע כי
יש לקיים מעקב אחר קליטת ילד חוץ על ידי עמותה מוכרת,
79
אם
ה
תבקשה לכך על-ידי מדי
נת החוץ.
80
,על פי החוק
ה עמותה תעביר למדינת החוץ, לפי בקשתה, דיווח
על המעקב
. החוק קובע גם כי אם
העבירה עמותה דיווח כאמור למדינת החוץ, תעביר עותק ממנו גם לרשות
המרכזית בארץ.
להלן
דוגמאות ל
דרישות של מדינות שונות,
שמוסרות ילדים לאימוץ
בין-ארצי לארה"ב,
למעקב לאחר צו
אימוץ
. המידע שלהלן מפורסם לציבור ההורים המאמצים באתר של מחלקת המדינה האמריקאית81
ובאתרים של סוכנויות האימוץ
בין ה-
.ארצי בארה"ב82
אוקראינה:
המדינה דורשת לקבל דוחות שנתיים במשך שלוש
ה
שנים הראשונות
לאחר האימוץ. בדוחות
יש לפרט
את
ההתקדמות של הילד בלימודים ועל תנאי המחיה שלו. לאחר שלוש השנים הראשונות, יש
להגיש דוחות כל שלוש שנים עד
להגעתו ש
ל הילד
לגיל18
.
הילדים שאומצו מאוקראינה נשארים אזרחים
של אוקראינה עד גיל18
.ורק לאחר מכך הם יכולים להחליט אם לשנות את האזרחות83
בולגריה:
דרישה לדיווחים כל שישה חודשים
בשנתיים הראשונות
ממועד הגעתו של הילד למשפחה
.המאמצת84
הדיווח אמור לכלול10
תמונות מודפסות של כל משפחה וילד מאומץ . על הדוחות להיות
מאושרים על ידי
נוטריו
ן.
85
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו:
דרישה להגשת דיווחים, הכוללים תמונות, בעבור תקופות של שישה
,חודשים12
חודשים ו-
24
חודשים ממועד ההשמה. על הדוחות להיות מאושרים על ידי
נוטריו
ן .
בנוסף, יש
דרישה לשל וח תמונות
למנהל תוכנית האימוץ
של המשפחה בשבוע הראשון של
ההשמה
ולאחר מכן כל
שלושה חודשים ב
מהלך ה.שנה הראשונה
76 Kerry O'Halloran: The Politics of Adoption: International Perspectives on Law, Policy and Practice, 2015,
p.39.
77 Indiana, International Adoption Policy, MLJ Adoptions: Post – Adoption Reports. Last visit: 22 May 2018.
78
עידה הררי, מנכ"לית עמותה לאימוץ בין-
,ארצי "עתיד הילדים"; שיחת טלפון6
ביוני2019
.
79
שם; סעיף28
:'ג
אימוץ בין-ארצי יבוצע באמצעות עמותה, כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם–
1980
, שמטרתה הבלעדית
היא פעילות בתחום האימוץ ה
בין-ארצי, ואשר שר העבודה והרווחה ושר המשפטים הכירו בה לפי חוק זה.
80
חוק אימוץ ילדים, תשמ"א–
1981
, סעיף28
'יח; מעקב אחר קליטת ילד חוץ (תיקון מס2
) תשנ"ו–
1996
.
81 Travel.State.Gov; U.S. Department of State – Bureau of Consular Affairs, Post Adoption. Last visit: 22 May
2018.
82 Indiana, International Adoption Policy, MLJ Adoptions: Post – Adoption Reports. Last visit: 22 May 2018.
83 Travel.State.Gov; U.S. Department of State – Bureau of Consular Affairs, Post Adoption, Ukraine.
84 Travel.State.Gov; U.S. Department of State – Bureau of Consular Affairs, Post Adoption, Bulgaria. Last visit:
22 May 2018.
85 Indiana, International Adoption Policy, MLJ Adoptions: Post – Adoption Reports. Last visit: 22 May 2018.
עמוד
19
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מקסיקו:
דרישה לדוחות עם תמונות כל חצי שנה
במשך שלוש השנים הראשונות . לאחר מכך דרישה
לדוחות שנתיים עד
להגעתו של הילד
לגיל18
.
ניקרגואה :דרישה ל קבל דוחות שנתיים עד
להגעתו של הילד
המאומץ לגיל21
.
:סין
דורשת לקבל שישה דיווחים, כולל תמונות, במה לך חמש
ה שנים
ה
ראשונות לאחר האימוץ.
86
3.
שירותים תומכי אימוץ לאחר מתן צו אימוץ
כאמור, לפי הגישה המסורתית של אימוץ, לאחר סיום הליך אימוץ ומתן צו אימוץ, הקשר בין המשפח ה
המאמצת לבין רשויות המדינה מסתיים, וזאת מתוך שמירה על המהות של
הפרטי
ות שב
אימוץ
ואי רצון
.של המדינה להתערב באוטונומיה המשפחתית
בעשורים האחרונים
יש הכרה
הולכת ו
גוברת , בארץ
ובעולם, בחשיבות של
מתן שירותי תמיכה למשפחות מאמצות , בשלבים שונים של הליך האימוץ בכלל
ולאחר סיום הליך האימוץ בפרט, מגוונים ומתמשכים ככל שנדרש ,. במסמך זה נתייחס, כאמור
לשירותי
ם
( תומכי אימוץ שניתנים לאחר מתן צו אימוץPost Adoption Services
.)
אמנ
ת האג
קבעה
בשנת1993
כי כ
ל
רשות אימוץ צריכה לקדם את
ה פיתוח ומתן
ייעוץ ושירותי תמיכה
לאחר מתן צו
אימ
וץ
(
adoption services"
-
"the development of adoption counselling and post
.)
87
ה רציונל במתן שירותים תומכי אימוץ נובע, בין היתר, מהתמורות מרחיקות הלכת בתחום האימוץ בארץ
ובעולם, ובמקביל
מה
עלייה במספר הילדים המועמדים לאימוץ ,
שיש להם יותר קשיים במישורי החיים
השונ ים, בהשוואה לילדים שגדלים
ב משפחות"נורמטיביות".
תמורות אלו בתחום האימוץ, וכן המעבר
שהתרחש בשנים האחרונות מגישה הרואה באימוץ תחליף להורות מלידה, לגישה הרואה באימוץ הורות
אחרת/מיוחדת ופתרון קבע לילדים שאינם מסוגלים לגדול במשפחתם המולידה, הובילו להכרה בצורך
בליווי ובתמיכה מתמשכ
ים לאחר האימוץ, בין היתר כדי למנוע מקרים של הפסקת האימו ץ
(
disruption
.)
88
על פי גישה נוספת, ההבנה בחשיבות של מתן שירותי תמיכה
לאחר מתן צו אימוץ,
הגיעה במקביל למדיניות
בה האימוץ
נתפס כאחד ה
משאב ים בעלי חשיבות
ציבורי
ת
.)(בעקבות החשיבות הציבורית הטמונה בו89
לגבי ילדים שעוברים לאימוץ ממסגר ות ציבוריות, עם קבלת צו אימוץ מתרחש שינוי כפול במעמדם: הילד
לא רק עובר ממשפחה אחת למשפחה אחרת, אלא הוא גם עובר ממסגרת ציבורית למסגרת פרטית. ככל
86 Kerry O'Halloran: The Politics of Adoption: International Perspectives on Law, Policy and Practice, 2015:
Chapter 17: China.
87 Convention on Protection of Children and Cooperation and Respect of Intercountry Adoption, 1993, Article
9c'.
ב-2
בנובמבר1993
חתם שגריר ישראל בהאג על האמנה בשם מדינת ישראל, ובכך קיבלה ישראל על עצמה התחייבות שלא לפ עול
בניגוד להוראות האמנה. חתימה זו היוותה את השלב הראשון בתהליך ההצטרפות. על פי האמנה, תנאי לאשרורה הינו התאמת
החוק הפנימי של המדינות לעקרונות ולכללים שנקבעו בה. על מנת להסדיר נושא זה, נחקק תיקון לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-
1981) המסדיר את הפרוצדורה לאימוץ בי
ן-
ארצי בישראל. תיקון זה נכנס לתוקפו בחודש ינואר1998
,
ובעקבותיו אושררה אמנת
האג על ידי ישראל, אשר הפכה בכך צד לאמנה.
:המקור: יוסי תמיר, זהר נוימן
סוגיות באימוץ הבין-ארצי בישראל ,, נייר מדיניות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת2004
.
88
יואה שורק, פידא ניג'ם-
:אכתילאת"מסמך רקע לתוכנית "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ ,
מאיירס–
ג'וינט–
מכון
,ברוקדייל2012
.
89 Kerry O'Halloran: The Politics of Adoption: International Perspectives on Law, Policy and Practice, 2015,
P.3: The Legal Functions of Adoption, 3.10: Post adoption support services, p. 98.
עמוד
20
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
שילד המאומץ ממסגרת ציבורית בוגר יותר, כך עשויים להיות לו יותר צרכים מיוחדים
בהיבטי
ם
חברתיים
ובריאותיים ול
כן
יש
צ ורך
גדול יותר ליצור קשר עם גורמי חוץ על מנת לקדם
את רווחתו בהליך.האימוץ90
על פי שירותי
ה אימוץ של ארה"ב, מטרת השירותים לאחר
ה אימוץ היא להבטיח יציבות למשפחות
מאמצות ובמיוחד את רווחת הילדים המאומצים במשפחות אלו. השירותים לאחר
ה אימוץ מסייעים לטפל
,בהשפעות של הפרידה, האובדן והטראומה שעוברים חלק מהילדים והצעירים שאומצו
ו מסייעים לילדים
.המאומצים ולחברי המשפחות המאמצות לחזק את היחסים ביניהם91
במדינות שסקרנו לעתים גם
ההורים הביולוגיים וגם בני
משפחה ביולוגי
ת נוספים
של
המאומצים
, זכאים לק בל שירותי תמיכה וליווי
.לאחר שמסרו את ילדיהם לאימוץ
עם השנים הכירו הן אנשי מקצוע בתחום האימוץ והן המשפחות המאמצות בכך שרצף של שירותי תמיכה
(שיכולים להשתנות ברמה של אינטנסיביות והתערבות) הוא הכרחי כדי להבטיח סביבה בטוחה ויציבה
.לילדים במשפחות מאמצות כחלק מהכרה גוברת של הצורך ברצף של שירותי
,תמיכה
בשירותי אימוץ
בארה"ב הוצע לשנות את המונח "שירותים לאחר אימוץ", המתמקד בפרק הזמן שבו שירותים
אלו
ניתנים ,למונח "תמיכה ושירותים לאימוץ בטוח" (
Adoption Support and Preservation Services
) כדי
לשקף את
המטרות העיקריות
של שירותים אלה.
92
,על פי משרד הרווחה בישראל
המשפחה המאמצת היא משפחה בעלת אפיונים ייחודיים בשל נסיבות
היווצרותה, בשל הרקע של הילד טרם האימוץ ובשל ההתמודדות עם האימוץ לאורך כל שנות החיים. כל
אלה מחייבים ליווי למשפחה ולמאומץ במשך שנות האימוץ.
93
שירותים תומכי
אימוץ כוללים
תמיכה
כספית
, למשל, באמצעות קצבה חודשית
או באמצעות מימון ביטוח
,בריאות
,סיוע במתן מידע על מיצוי זכויות תמיכה נפשית, קבוצתית ו/או
פרטנית , ייעוץ מקצועי, הדרכות
הורים
והכשרת אנשי מקצוע . יש מדינות
ש .בהן מתן שירותי תמיכה באימוץ מעוגן בחקיקה שירותים
תומכי אימוץ יכולים לכלול שירותים ייחודיים למשפחות המאמצות
,כאמור
וכן תמיכה במשפחות
.המאמצות בצריכת שירותים שניתנים לכלל האוכלוסייה, כגון עזרה לימודית וריפוי בעיסוק94
על פי המידע שהתקבל מפרלמנטים שונים,
באמצעות ארגוןECPRD
,
בשונה
מישראל ,
בחלק מהמדינות
.)שנסקרו במסמך זה מתן שירותים לאחר אימוץ מעוגנים בחקיקה (לדוגמה: אנגליה, פינלנד, שוודיה
צריכה של שירותים תומכי אימוץ והיעילות שלהם
נבדקת מחקרית
ברחבי העולם. יש הטוענים כי אף שיש
מגוון רחב של שירותים תומכי אימוץ, רק לגבי חלק קטן מהם נבדקה מחקרית יעילותם
וישנו צורך
90 Kerry O'Halloran: The Politics of Adoption: International Perspectives on Law, Policy and Practice, 2015,
P.3: The Legal Functions of Adoption, 3.10: Post adoption support services, p. 98.
91 U.S. Department of Health and Human Services, Administration for Children and Families, Children's Bureau,
Bulletin for Professionals: Providing Adoption Support and Preservation Services, February 2018.
92 U.S. Department of Health and Human Services, Administration for Children and Families, Children's Bureau,
Bulletin for Professionals: Providing Adoption Support and Preservation Services, February 2018.
93
סק ירת השירותים החברתיים2016
, פרק2
:', חלק ב
ילדים מאומצים ומשפחות מאמצות ,, אורנה הירשפלד, אביגיל סגל
השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, דצמבר2017
.
94
יואה שורק, פידא ניג'ם-
:אכתילאת"מסמך רקע לתוכנית "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ , מאיירס–
ג'וינט–
מכון
,ברוקדייל2012
;
L. Stock, Dr. T. Spielhofer, M. Gieve: Independent Evidence review of Post-Adoption support interventions,
Department of Educations, UK, 2016.
עמוד
21
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
להרחיב את הבדיקה המחקרית.
95 ממצאי מחקרים אחרים שנערכו בתחום ניתן ללמ
ו ד על דפוסי השימוש
.ועל הנגישות של השירותים הללו למשפחות האימוץ לדוגמה, מחקר אמריקאי שבדק שירותי אימוץ
( שניתנים בעבור המשפחות שמאמצות ילדים משירותי הרווחה2015
) מצא כי שלושת השירותים הנדרשים
:ביותר בקרב ההורים המאמצים הם( קבוצות תמיכה37%
מההורים המאמצים ;)ייעוץ נפשי/
שירותי
בריאות
ה( נפש לילד34%
)
, וסיוע
פיננסי (
31%
.)ה
שירות
שנמצא כנגיש עבור המשפחות המאמצות היה
ייעוץ נפשי/
שירותי בריאות
ה( נפש לילד62%), הכשר ת הורים(
57%
( ), סיוע כספי57%
,)
ניהול
משברים
(
50%
.)
מהמחקר עלה כי בין40%
ל-
60%
מן ההורים שקיבלו זכאות לסוג כלשהו של שירות לאחר אימוץ
אחד לפחות - לא ניגשו אליו.
96
להלן
.סקירת עיקרי הדברים במתן השירותים לאחר אימוץ בישראל ובכמה מדינות בעולם
3.1
. שירותי
ם תומכי אימוץ לאחר מתן צו אימוץ ב ישראל
,כאמור
,על פי משרד הרווחה בישראל
המשפחה המאמצת היא משפחה בעלת אפיונים ייחודיים בשל
נסיבות היווצרותה, בשל הרקע של הילד טרם האימוץ ובשל ההתמודדות עם האימוץ לאורך כל שנות
.החיים
כמו כן, כיום, העלייה בגיל הילדים המיועדים לא
ומי ץ וחלק גדול של הילדים המאומצים בארץ
(שלא באימוץ קרובים) הם ילדים עם צרכים מיוחדים באימוץ.
כל אלה מחייבים ליווי
ותמיכה ב משפחה
ולמאומץ במשך שנות האימוץ.
97
.השירות למען הילד במשרד הרווחה התחיל בפיתוח שירותים תומכי אימוץ עוד בתחילת שנות האלפיים
ליווי משפחות מאמצות כולל אלמנטים של טיפול, ייעוץ ופיקוח על המשפחה, יחד עם כיבוד הא וטונומיה
המשפחתית. בנוסף השירות מציע ומפנה את המשפחות לקבלת סיוע בגופים חיצוניים, אשר במסגרתם
.ניתנים שירותים לכלל האוכלוסייה אשר מתמודדת עם קשיים דומים לאלו של משפחות מאמצות
98
יצוין
כי
בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א–
1981, אין סעיף ספציפי המסדיר מתן שירותי תמיכה
אחר למשפחות או
.ילדים ממערכת האימוץ
על מנת להבין מהם המענים שניתנים כיום למשפחות מאמצות לאחר מתן צו האימוץ פנה מרכז המחקר
והמידע של הכנסת
בב קשת מידע בנושא לשירות למען הילד במשרד הרווחה. מהנתונים שהתקבלו
מהשירות למען הילד עולה כי
בשנת2018
, כ-
1,000
משפחות מאמצות לילדים מאומצים מתחת לגיל18
נמצאות בקשר עם גורמי השירות. על פי משרד הרווחה, המשך הקשר ומידת האינטנסיביות של ליווי
המשפחה לאחר מתן צו אימוץ תלויה ברצונם של המאמצים. כאמור, על פי המשרד, המסר למשפחות
הוא שניתן לפנות בכל עת ובכל עניין לש.ירות למען הילד99
נזכיר כי על פי נתונים של משרד הרווחה
בישראל יש כיום3,440
ילדים מאומצים מתחת לגיל18
. כלומר, שירותי תמיכה ייחודיים למשפחות
95 Hartinger-Saunders & Trouteaud, The Effects of Postadoption Service Need and Use on Child and Adoptive
Parent Outcomes, Journal of Social Service Research. Jan/Feb2015, Vol. 41 Issue 1, p75-92. 18p. 10 Charts.
96 Hartinger-Saunders & Trouteaud, The Effects of Postadoption Service Need and Use on Child and Adoptive
Parent Outcomes, Journal of Social Service Research. Jan/Feb2015, Vol. 41 Issue 1, p75-92. 18p. 10 Charts.
97
סקירת השירותים החברתיים2016
, פרק2
:', חלק ב
ילדים מאומצים ומשפחות מאמצות
, אורנ ,ה הירשפלד ,אביגיל סגל
השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, דצמבר2017
; אורנה הירשפלד, עו"ס ראשית לחוק
,האימוץ, מנהלת השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שיחת טלפון18
ביוני2018
.
98
אורנה הירשפלד, עו"ס ראשית לחוק
אימוץ ילדים, מנהלת השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים
החברתיים, מכתב לכבוד חה"כ יפעת שאשא-
,ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד של הכנסת28
בינואר2018
.
99
אורנה הירשפלד, עו"ס ראשית לחוק אימוץ ילדים, מנהלת השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים
החברתיים, מכתב לכבוד חה"כ
יפעת שאשא-
,ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד של הכנסת28
בינואר2018
.
עמוד
22
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מאמצות הניתנים לאחר מתן צו אימוץ, ניתנים כיום ל
כ שליש מהמשפחות המאמצות ומהילדים
.המאומצים100
להלן הסבר על השירותים הי
יחודיים העיקריים
המוצעים כיום למשפחות
מאמצות
מטעם השירות למען
.הילד במשרד הרווחה
יצוין כי בנוסף לשירותים אלו מארגן השירות למען הילד כנסים וימי עיון למשפחות
המאמצות, בשיתוף עם העמותות ועם
גופי סיוע אחרים הפועלות בתחום
(למשל ארגון ת.ל.מ., ראו הסבר
)בהמשך .
1.
מ:ענה ישיר על ידי עובד סוציאלי לחוק האימוץ המענה כולל י
י ,עוץ, התערבות במצבי משבר
הדרכות, סיוע כספי ייעודי לטיפול מסוים (למשל, תשלום עבור הוראה מתקנת), והפניות
לשירותים רלוונטיים אחרים. הסיוע ניתן למשפחות שנמצאות בקשר ומכירות את השירות למען
.הילד בשנת2017
הסיוע ניתן לכ-
45
.משפחות
2.
סדנאות למשפחות מאמצות בתנאי נופש (שלושה ימים). סיוע זה ניתן למשפחות מאמצות באימוץ
בין-ארצי ולמשפחות מאמצות מהחברה הערבית. ב-
2017
התקיימו5
סדנאות ל-
73
משפחות
.מאמצות
ה .השתתפות בסדנה היא אחת לשלוש שנים
3.
סבסוד אימוץ
: סיוע כספי ישיר
למשפחות מאמצות במימון הוצאות מיוחדות. הסיוע ניתן על פי
תוכנית טיפולית. הסיוע ניתן הן באמצעות תשלומים חודשיים קבועים, שנעים בין1,600
ל-
4,000
,ש"ח .בהתאם לצרכים ולמצב של הילד והמשפחה. בנוסף, הסיוע ניתן גם כהחזר כספי מול קבלות
סיוע זה מיועד למשפחות שאימצו
י לדים שלהם צרכים מיוחדים באימוץ ארצי בלבד (לא אימוץ
)קרובים , למשפחות שמאמצות קבוצת אחים, תינוקות בעלי מאפיינים ייחודיים כמו תסמונת
חסר סם
או
תסמונת אלכוהול עוברי ו .משפחות אומנה אשר מאמצות את הילד בטיפול התוכנית
הטיפולית נבדקת מדי שנה והסיוע ניתן עד להגעתו ש ל הילד לגיל18
.ב-
2017
קיבלו350
משפחות
.סיוע זה סיוע זה .ניתן גם בשלבים שלפני מתן צו אימוץ
בשנת2017
עמד תקציב המיועד למתן סיוע זה על כ-
8.23
.מיליון שקלים
לדברי משרד הרווחה
ניצול התקציב הוא .מלא
4.
סבסוד טיפולים
במסגרת תחנות לי
י
עוץ של הקיבוצים, הפרוסות
ברחבי הארץ, גוף שזכה במכרז
של משרד הרווחה להפעלת שירותי סיוע למשפחות מאמצות. הטיפולים הניתנים במסגרת זו
כוללים: טיפול פרטני, הדרכת הורים ., טיפול משפחתי בשנת2017
טופלו
90
משפחות במסגרות
של ת.ל.מ. טיפול זה ניתן גם למשפחות מאמצות באימוץ ארצי וגם
למשפחות המא מצות באימוץ
בין-
.ארצי, על פי מבחן ההכנסה
תקציב סיוע זה עמד על1.2
מיליון ש
"ח
בשנת2017
.
לפי משרד
הרווחה, תקציב
זה לא נוצל במלואו. מצב דומה היה גם בשנים2016-2014
.
יצוין כי בבדיקה שלנו באתר האינטרנט של השירות למען הילד שבמשרד הרווחה לא מצאנו
מידע על שירותי התמיכה
ש אותם משפחות מאמצות יכולות לקבל עבורן ועבור הילדים
.המאומצים
,"מדברי בני סוויל, יושב ראש עמותת "משפחתא כיום אין מודעות בקרב המשפחות
המאמצות בדבר האפשרות לגש.ת לשירות למען הילד ולבקש סיוע
השירות אינו מפרסם את
,השירותים הקיימים. כמו כן
יש מעט
מאוד משפחות מאמצות שמקבלות שירותי תמיכה בתחום
100
אורנה הירשפלד, עו"ס ראשית לחוק האימוץ, מנהלת השירות למען הילד ,, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
,מכתב18
ביוני2018
.
עמוד
23
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
האימוץ ומדובר לרוב בשירותים לא ייחודיים לאימוץ אלא שירותים הניתנים לכלל האוכלוסייה
.עם קשיים דומים
101
יצוין כי עמדת
ועדת גרוס,
שכאמור בחנה את חוק
זה ו את,הליכי אימוץ ילדים בישראל
102
בכל הנוגע
לשירותים שלאחר האימוץ,
היא כי
מדובר בחלק מזכויות הילד
, ו אחריותה של המדינה כלפי הילד אינה
.מסתיימת ברגע שניתן צו האימוץ" הוועדה מפרטת כי המדינה היא זו שמסרה את הילד למאמצים
ב הליך
שנועד לטובת
הילד ועל כן אחריותה, לפי טובת הילד,
.אינה מסתיימת במועד המסירה מדובר בילדים עם
צרכים מיוחדים בהגדרה
][ההדגשה אינה במקור , כאשר הצורך בסיוע משתנה מילד לילד בהתאם
למאפייניו האישיים, לנסיבות חייו ולשלב בו הוא נמסר למאמצים .
צרכים מיוחדים אלה מצריכים הדרכה
וליוו
י מצד גורמי הרווחה ויש שהם מצריכים גם סיוע כספי למימון טיפולים לילד, הנובעים ממצבו ועוד
.][ההדגשה אינה במקור103
,הוועדה, תוך כדי התייחסות לסוגיית אחריות הורית שבאמנה לזכויות הילד104
:מדגישה גם את המעמד המיוחד של האימוץ וגם את הצרכים המיוחדים של ההורים המאמצים"
,אכן
עמדת האמנה לזכויות הילד היא כי האחריות כלפי הילד מוטלת בראש ובראשונה על הוריו של ילד וכי על
,המדינה לסייע להורים במימוש אחריותם ההורית רק מקום שיש צורך בכך. ואולם לאור כל האמור
האימוץ הוא בדיוק המקרה בו יש צורך בסיוע להורים, סיוע שהיקפו ישתנה מילד לי
לד .
גם מנקודת מבט
,של המאמצים, סבורה הוועדה כי מוטלת על המדינה חובה כלפיהם לתת שירותי הדרכה וליווי להם ולילד
מתוך ההכרה בייחודיותם של האתגרים הקיימים בהורות לילד מאומ."ץ105
הוועדה
המליצה כי "
תיעשה בדיקה על ידי משרד הרווחה יחד עם משרד האוצר, לגבי השירותים הנדרשים
למשפחות המאמצות לאחר האימוץ, וייבנה "סל שירותים" מתפתח תוך התייחסות לשירותי הדרכה, ייעוץ
וליווי, בהיקף משתנה, בהתאם לתקופות חייו של הילד עד הגיעו של הילד לגיל18
,
ואף בנוגע לליווי
המשפחה המאמצת בתהליך פתיחת תיק האימוץ על ידי המאומץ. כמו כן ממליצה ה וועדה לקיים בדיקה
לגבי מתן סיוע כספי במקרים המתאימים,
בין השאר, לצורך מימון טיפולים שונים לילדים. שימת לב
מיוחדת צריכה להינתן לילדים שהיו במשפחות אומנה ונשקלת האפשרות לאמצם, לילדים הנמצאים
באימוץ פתוח לסוגיו ולילדים עם מוגבלויות או עם צרכים מיוחדים אחרים .
באשר לאופן מתן הסיוע
להורים
, הוועדה ציינה כי "יש לנקוט ברגישות נו
כ ,ח העובדה שמדובר בכניסה לאוטונומיה המשפחתית
אך אין בכך כדי להצדיק את אי מתן הסיוע הנדרש
"][ההדגשה לא במקור.
על פי מכתב שנשלח על ידי משרד הרווחה ליושבת ראש הוועדה לזכויות הילד חה"כ יפעת שאשא–
ביטון בינואר2018
: "משרד העבודה והרווחה בשיתוף עם משרד המשפטים האמון על חוק האימוץ
."שוקדים כעת על יישום דוח הוועדה והגשת ההצעה לכנסת106
101
"בני סוויל, יושב ראש עמותת "משפחתא-
,קהילת האימוץ של ישראל; שיחת טלפון17
ביוני2018
.
102
דו"ח הוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–
1981
והליכי אימוץ ילדים בישראל ), בראשות כב' השופט (בדימוס
יהושע גרוס, נובמבר2016
.
103
.שם
104
ה אמנה בדבר זכויות הילד הינה המסמך הבינלאומי המקיף והחשוב ביותר בתחום זכויות הילדים עד היום. האמנה נעשתה
ביום20
בנובמבר1989, ונכנס ה לתוקף ביום2
בספטמבר1990
. האמנה נחתמה ע"י ישראל ב– 3
ביולי1990
,ונכנסה לתוקף
( לאחר אשרורה4.8.91
), ביום2
בנובמבר1991
.
:המקור ,משרד המשפטים
ע
ל האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד.
105
דו"ח הוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–
1981
והליכי אימוץ ילדים בישראל ), בראשות כב' השופט (בדימוס
יהושע גרוס, נובמבר2016
.
106
אורנה הירשפלד, עו"ס ראשית לחוק אימוץ ילדים, מנהלת השירות למען הילד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים
החברתיים, מכתב לכבוד חה"כ יפעת שאשא-
,ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד של הכנסת28
בינואר2018
.
עמוד
24
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
3.2
. שירותי
ם תומכי אימוץ לאחר מתן צו אימו ץ במדינות אחרות
במדינות
אחרות
שאותן סקרנו
ת הג ונ מדיניות שונה ביחס לאימוץ ילדים משירותי הרווחה ו מכאן גם השוני
במדיניות
במתן שירותים תומכי אימוץ. יש מדינות, כגון ארצות-
,הברית ואנגליה
ש בהן ננקטת מדיניות
המעודדת אימוץ ילדים משירותי הרווחה בתוך המדינה ובכך
רוא ים
פתרון מועדף על פני אומנה.
107
במדינות אלו קיימת ההבנה כי ילדים במסגרות השמה חוץ-
ביתית הם בעלי עבר מורכב וקשיים רבים, והם
זקוקים לסיוע מתמשך, כמו שהמשפחות המאמצות זקוקות לכלים על מנת לגדל אותם בתנאים מיטביי
ם
.ולהיות מסוגלות להעניק להם תמיכה108
במדינות אלו שירותים תומכי אימוץ מטעם המדינה הם
המפותחים ביות ר וכוללים קצבה כספית ועזרה חומרית, שירותי הערכה ותכנון טיפול, שירותי מידע
והסברה וקבוצות תמיכה.
,מצד שני
מדינות כ
גון
,אוסטרליה וניו זילנד פחות מעודדות אימוץ ילדים
משירותי הרווחה, ומעדיפות השמה באו מנה ובפנימיות במקרים
ש בהם יש צורך למצוא לילד תחליף
למשפחתו המולידה.
109
במדינות אלה מושם פחות דגש על פיתוח
שירותים תומכי האימוץ.
בחלק מהמדינות שנסקרו במסמך זה
ושהשיבו
לע פנייתנו , בשונה מישראל, נושא מתן שירותים לאחר
אימוץ מעוג
ן בחקיקה (לדוגמה: אנגליה, פינלנד ו .)שוודיה יצוין כי
בפינלנד החוק אינו מפרט אי
לו
סוגי
סיוע יש ו
כיצד לתת אותם . הסבר על כללי מתן השירותים ועל סוגי השירותים מפורסם בהנחיות מיוחדות
של משרד הרווחה
והבריאות
בפינלנד .
כאמור, שירותים
תומכי אימוץ כוללים סוגי סיוע .שונים, בהם סיוע חומרי או טיפולי בחלק מהמדינות
שנסקרו סיוע כספי ניתן בעיקר או רק למשפחות שאימצו ילדים משירותי הרווחה (מדינות שונות
בארה"ב). בחלק מהמדינות יש הבחנה בין אימוץ משירותי הרווחה ו בין סוגי אימוץ אחרים גם במתן
זכאות לקבלת שירותי
ם
.אחרים
בחלק מהמדינות, שירותי
ם תומכי אימוץ במימון של
המדינה אפשריים
רק עבור משפחות שאימצו ילדים משירותי
ה אימוץ באימוץ
פנים ארצי . למשל, סוגיה זו בולטת מאוד
בארה"ב. בהקשר לזה יצוין כי
יש מחלוקת בין קובעי המדיניות בשאלה אם
ילדים שאומצו ממדינות
אחרות ויש
להם צרכים מיוחדים (מחלה נפשית או פיזית, הפרעות תקשורת, הפ רעות התנהגות) צריכים
להיות, בדומה לילדים שאומצו מגופים ציבוריים בארה"ב, אמורים להיות זכאים לאותם גמלאות ותנאים
בקבלת שירותים לאחר.האימוץ
יש הסבורים כי
ה
שכיחות של קשיים מ
ה סוגים שצוינו לעיל בקרב הילדים
שאומצו באימוץ
בין-ארצי
, בשילוב עם התמודדות ע
ם ה
קשיים הנ
ובעים משוני אתני ותרבותי, מצביע
ה
על
.הצורך במתן שירותי תמיכה מקיפים גם למשפחות אלו110
בריטניה
הרשויות המקומיות ברחבי בריטניה111
מחויבות על-
פי חוק
להבטיח זמינות
של שירותי תמיכה
ב
אימוץ
למעורבים באימוץ ובשלבים שונים של האימוץ, בהם: ילדים מאומצים, משפחות מאמצות, משפחות
107
יואה שורק, פידא ניג'ם-
:אכתילאת"מסמך רקע לתוכנית "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ , מאיירס–
ג'וינט–
מכון
,ברוקדייל2012
.
108
פידא ניג'ם– אכתילאת, חוקרת בתחום האימוץ, מכון ברוקדייל, מרכז אנגלברג
,לילדים ולנוער, שיחת טלפון5
ביוני2018
.
109
יואה שורק, פידא ניג'ם-
:אכתילאת"מסמך רקע לתוכנית "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ , מאיירס–
ג'וינט–
מכון
,ברוקדייל2012
.
110 Kerry O'Halloran: The Politics of Adoption: International Perspectives on Law, Policy and Practice, 2015,
8.2.3.6: Post Adoption Contact and Support, USA, p. 329.
111 England, Wales, Scotland, Northern Ireland.
עמוד
25
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ביולוגיות או אפוטרופוסים לשעבר של הילדים המאומצים.
112
הרשויות המקומיות צריכות לסייע בבקשות
לתמיכה של המשפחות ו של ,הילדים המעורבים באימוץ
על ידי ביצוע הערכת צרכי ם של המשפחות
ה .מעורבות באימוץ
עם זאת, הרשויות, לפי שיקוליהן יכולות להחליט על אופן מתן השירות , בהתאם
למשאבים הזמינים אצלן.
113
( בבריטניה נקבעו תקנים לאומיים מינימליים לאימוץAdoption: National Minimum Standards
,)
114
אותם מפרסם משרד החינוך הבריטי. מטרתם העיקרית של התקנים היא
להבטיח את רווחתם ואת קיום
,הצרכים של הילדים המאומצים. על פי התקנים לכל ילד/מאומץ
מועמד לאימוץ יש להעניק ליווי
של עובד
סוציאלי צמוד, ה אחראי על עניינו של הילד. העובד הסוציאלי המלווה אחראי על מתן מידע והסברים על
.זכויותיו של הילד, בכל השלבים של תהליך אימוץ על פי התקנים, יש להקשיב ולהשיב לבקשות של הילד
ול
הביא בחשבון את דעותיו ואת רצונו.
115
שירותים אלו אינם רלוונטיים במקרים של אימוץ ילדים על ידי
.קרובי משפחה
להלן יוצגו עיקרי דברים על סוגיית מתן שירותי תמיכה באימוץ במדינות
אנגליה וויילס .
לפי המידע שהתקבל מהפרלמ,נט הבריטי116
תקנות
תמיכה באימוץ (
Adoption Support Services
Regulations, England 2005
)
117
קובעות את אופן מתן השירותים
להורים,מאמצים
ילדים מאומצים
ו .לחברי המשפחה המולידה התקנות מחייבות את רשויות
ה אימוץ להעניק שירותים לכל המעורבים
באימוץ(
,כאמור ילדים מאומצים, משפחות מאמצות
ו
לחברי המשפחה המולידה.)
על שירותי התמיכה
:באימוץ לכלול
הערכ
ות מצב ,
מתן
מידע ו ,ייעוץ קיום ,קבוצות תמיכה מתן
טיפול
ים ,
תיווך בין המשרדים
.הרלוונטיים ועוד התקנות אינן מבחינות בין ילדים שאומצו באימוץ פנים ארצי לבין אימוץ
בין-ארצי .
ש.ירותי סיוע לאחר אימוץ בדרך כלל לא ניתנים במקרים של אימוץ ילדים על ידי קרובי משפחה118
בתקנות נקבע כי יש לתת סיוע פיננסי למשפחות מאמצות ונקבעו תנאים מיוחדים למתן סיוע זה. בין
:התנאים
-
אימוץ ילד
עם
;צרכים מיוחדים, פיזיים, נפשיים או התנהגותיים שהטיפול בו נמשך לאחר האימוץ
-
אימוץ ילדים
עם
מאפיינים ייחודיים (למשל גיל או מגזר) או שיש צורך באימוץ של יותר מילד
אחד במשפחה, במקרים של אחים/אחיות שלא רוצים להפריד ביניהם; כלומר התשלום פועל
.כעידוד לאימוץ כזה
-
סיו ;ע בנסיעות לקיום מפגשים בין אחים או קרובי משפחה מולידה אחרים
-
;)סיוע בהוצאות משפטיות (רק במקרים בהם מוחלט על הצורך
112 Adoption and Children Act, 2002.
113 Adoption and Children Act 2002, Chapter 2: The Adoption Services, Legislation.Gov.UK;
Kerry O'Halloran: The Politics of Adoption: International Perspectives on Law, Policy and Practice, 2015,
6.12.1: Adoption Support Services, England and Wales, p. 245.
114 Adoption: National Minimum Standards, Department of Education, UK, July 2014.
115 Kerry O'Halloran: The Politics of Adoption: International Perspectives on Law, Policy and Practice, 2015,
6.6.1: Wishes, Welfare and Safety of the Child, England and Wales, p. 223;
Adoption: National Minimum Standards, Department of Education, UK, July 2014.
116 Tim Jarrett, House of Commons Library, UK Parliament, letter, 12 June 2018.
117 Adoption Support Services Regulations, England, 2005 (SI 2005/389).
118 Kerry O'Halloran: The Politics of Adoption: International Perspectives on Law, Policy and Practice, 2015,
2.6.1.1: Family Adoption, p. 73.
עמוד
26
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
-
סיוע בריהוט מיוחד או בשינויים בבית שהמשפחה המאמצת צריכה לערוך
כדי
לסייע לילד
.המאומץ119
אירלנד120
באירלנד,
,בעקבות אמנת האג
רשויות האימוץ מפתח
ות באופן וולונטרי שירותי תמיכה באימוץ .
לא יותר
מ-
20%
מהמעורבים באימוץ
מקבלים
תמיכה שלאחר האימוץ
וכנראה שרובם הם כאלה שאימצו ילדים
ממסגרות של שירותי הרווחה. בהקשר זה חשוב לציין כי עבור ילדם שאומצו ממסגרות של שירותי
הרווחה, משפחות מאמצות עשויות לקבל סיוע כספ י מטעם המדינה–
ההחלטה בדבר סיוע כספי זה ניתנת
ל שיקול דעת סוכנות המשפחה והילדים
של אירלנד (
Child and Family Agency
,). באופן כללי
שיעור
הילדים המאומצים במשפחות מאמצות, שמקבל
ות סיוע לאחר מתן צו אימוץ,
הוא .נמוך,כמו כן ש
יעור
הילדים שאומצו ממסגרות ציבוריות, מכלל הילדים המאומצים באירלנד
, הוא נמוך.
ארה"ב
הסדרת תחום האומנה והאימוץ בארה"ב מצויה ככלל בסמכות הממשל המדינתי, ועל כן יש הבדלים
.ניכרים בהסדרה בין המדינות121
לפיכך, בתחום האימוץ קיימת שונות רבה בין מדינה למדינה במתן
שירותים ואין
סוכנות רגולטורית מרכזית
.לנושא אימוץ
כל אחת ממדינות ארה"ב קובעת את שירותי
,הרווחה הניתנים למשפחות מאמצות
ל ילדים מאומצים וגם למשפחות הביולוגיות בשטחה ואת החוקים
.הנוגעים לדבר לכל מדינה יש זכות משפטית לנהל את התחום, באופן המותאם לצרכים של הילדים ושל
המשפחות שלהם .
עם זאת, כתנאי לקב לת מימון פדרלי לתוכניות האומנה והאימוץ במדינות שונות ברחבי ארה"ב על
המדינות לעמוד בדרישות הפדרליות ולהתאים את ההסדרה ואת התוכניות המופעלות בהן לדרישות
.אלה אחת הדרישות היא להעניק שירותי ייעוץ לאחר אימוץ(
(Post Adoption Counselling
על ידי
סוכנויות האימוץ
הציבוריות.והפרטיות122
מאז שנות ה-
70
של המאה הקודמת, נחקקו עשרות חוקים ברמה הפדרלית הנוגעים לתחום האומנה
.והאימוץ123
שירותי תמיכה לאחר
מתן צו אימוץ לא בהכרח היו
זמינים בארה"ב לפני כניסת
ו של ה תיקון
לחוק האימוץ ב-
1997
, אשר אפשר תנאים לקבלת סבסוד בעבור פיתוח
שירותי תמיכה באימוץ. מאז,
גדל
119 Adoption Support Services Regulations, England, 2005.
120 Kerry O'Halloran: The Politics of Adoption: International Perspectives on Law, Policy and Practice, 2015,
7.12: Post Adoption Services, Ireland, p.297.
121
,עו"ד ירון אונגר ועו"ד דינה צדוק: מאומנה לאימוץ: רקע תאורתי וסקירה משווה, תחום חקיקה ומחקר משפטי
הלשכה המשפטית של הכנסת, מאי2016
:. להרחבה ראו
U.S. Department of Health and Human Services, Children’s Bureau, Child Welfare Information Gateway, Major
Federal Legislation Concerned With Child Protection, Child Welfare, and Adoption, April 2012.
122 Kerry O'Halloran: The Politics of Adoption: International Perspectives on Law, Policy and Practice, 2015,
8.6 Pre – Placement counselling, p. 352.
123
,עו"ד ירון אונגר ועו"ד דינה צדוק: מאומנה לאימוץ: רקע תאורתי וסקירה משווה, תחום חקיקה ומחקר משפטי
הלשכה המשפטית של הכנסת, מאי2016
.
:סקירה של חוקים אלה חורגת מהסוגיות הספציפיות הנדונות במסמך זה. להרחבה ראו
U.S. Department of Health and Human Services, Children’s Bureau, Child Welfare Information Gateway, Major
Federal Legislation Concerned With Child Protection, Child Welfare, and Adoption, April 2012.
עמוד
27
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
,הביקוש לקבלת סיוע זה. כך, לאחר כניסתו של התיקון לתוקף
שיעור הילד
ים המאומצים
משירותי
הרווחה
שקיבלו סובסידיות כספיות מטעם המדינה
גדל ל-
%
88
מסך
המקבלים צווי אימוץ מסוג זה
מדי
שנה.
124
שירותים תומכי אימוץ לאחר קבלת צו אימוץ ניתנים בארה"ב הן על ידי גופים ציבוריים והן על ידי ארגוני
ה מגזר השלישי העוסקים בתחום האימוץ. בדומה למצב בבריטניה, שירותים אלו זמינים הן לילדים
מאומצים והן להורים ובני משפחות מאמצות ומשפחות ביולוגיות, וכוללים סוגים שונים של סיוע סוציאלי
.וסיוע משפטי125
מידע על י סוג
ם שונים של שירותי תמיכה ועל זמינותם
לילדים מאומצים, משפחות מאמצות ומשפחות
ביולוגיות
מסופק על ידי
רשות הילדים והמשפחות של משרד הבריאות והשירותים החברתיים של
.ארה"ב126
מהמידע עולה כי סיוע פדרלי ומדיני לאחר מתן צו אימוץ, במדינות שונות ברחבי ארה"ב, יוגש
לרוב בחי נם ויהיה מסובסד על ידי המדינה וזמין רק בעבור משפחות שאימצו ילדים מגופים ציבוריים
כגון ילדים
.ממסגרות השמה חוץ ביתיות ו/או ילדים בעלי צרכים מיוחדים
כל שאר המשפחות
המאמצ
ות
יצטרכו לשלם תמורת שירותים לאחר אימוץ ולצרוך אותם בעיקר דרך גופים לא ממשלתיים הפועלים
.בתחום127
ובכל זאת, גם משפחות שאימצו ילדים בסוגים אחרים של
אימוץ
(אימוץ
בין-ארצי
ואימוץ פנים
)ארצי
עשויות לקבל מרשויות האימוץ יותר שירותי תמיכה במסגרת פיתוח שירותים והכשרת העובדים
.המעורבים באימוץ128
פינלנד129
בפינלנד יש חובה לתת סיוע, ייעוץ ותמיכה
למשפחות מאמ צות לאחר מתן צו האימוץ. מהפרלמנט בפינלנד
נמסר כי
על פי
,חוק130
רשויות האימוץ חייב
ות
ליידע ולהדריך את משפחות האימוץ (גם משפחות שאימצו
ילד וגם את המשפחות הביולוגיות, במידת הצורך) על קיומם של שירותי סיוע ותמיכה ועל האופן בו הם
ניתנים. גם משפחות שאימצו ילד באימו ץ פנים ארצי וגם משפחות שאימצו ילד באימוץ
בין-ארצי
זכאים
.לקבל סיוע במסגרת שירותים אלו
החוק לא מפרט את סוגי הסיוע שרשויות האימוץ חייבות לספק ובאיזה פרק של זמן. משרד הרווחה
.והבריאות הפיני מפרסם הנחיות מקצועיות בדבר מהות השירותים ואופן מתן שירותים אלה
בהנחי ות יש
המלצה ל יועץ השירות (בדרך כלל עובד סוציאלי) לבקר את המשפחה המאמצת לאחר מתן צו האימוץ
124 Kerry O'Halloran: The Politics of Adoption: International Perspectives on Law, Policy and Practice, 2015,
p.329, 358.
125 Travel.State.Gov; U.S. Department of State – Bureau of Consular Affairs, Post Adoption
126 U.S. Department of health and Human Services, Administration for children and Families, Children's Bureau,
Child Welfare Information Gateway: Finding and Using Postadoption Services.
127
שם ו :גם
U.S. Department of health and Human Services, Administration for children and Families, Children's Bureau,
Child Welfare Information Gateway: Adoption Assistance.
128
'שם; עמ358
,
8.12.1: Adoption Support Services
129 Tynne Aaltola, Research Service, Parliament of Finland, Letter, 7 June 2018.
130 Tynne Aaltola, Research Service, Parliament of Finland, Letter, 7 June 2018: Adoption Act, Act No 22/2012,
adopted on 20 January 2012, Finland; Section 25 (Unofficial translation, legally binding only in Finnish and
Swedish). Ministry of Justice, Finland.
עמוד
28
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
.בשנה הראשונה לאחר האימוץ ולסכם את תוצאות המפגש ההנחיות
מדגיש
ות
את המשמעות ומסביר את
.הצורך של הערכה אינדיווידואלית ומנחה את העובדים הסוציאליים העוסקים בתחום131
קנדה
בדומה למצב בארה"ב, גם במדינות שונות בקנדה עלויות הטיפול בילדים מאומצים ממסגרות הרווחה
מסובסדות ברמה שונה על ידי המדינה132
.בהתאם לרמת הטיפול הנדרשת
( בקולומביה בריטיתBritish
Columbia
)סיוע
כספי לאחר מתן צו אימוץ מסופק באופן מיוחד רק בעבור ילדים
בעלי צרכים מי.וחדים
ב
אשר לזמינות שירותי תמיכה לאחר אימוץ
, כמעט שליש מההורים המאמצים שנשאלו
בקולומביה
,הבריטית דיווחו כי שירותי ה תמיכה לא
ענו על הצרכים שלהם;
יותר מרבע מההורים הנשאלים
אמר ו כי
.שירותים אלו לא היו נגישים
גישה לשירותי תמיכה לאחר אימוץ בקולומביה בריטית הם ד רך מבחן
.הכנסה ונכסים133
ב .אלברטה כל משפחה שמאמצת ילד משירותי הרווחה מקבלת קצבה חודשית ללא קשר לצרכים של הילד
גם משפחות שאימצו ילדים שלא משירותי הרווחה או באימוץ
בין-ארצי נתמ
כות
על ידי המדינה לצורך
.קבלת סיוע לאחר אימוץ134
שוודיה135
על שירותי
הרווחה ברשויות
ה
מקומיות
מוטלת אחריות
ל מתן שירותי ,תמיכה וסיוע למשפחות מאמצות
לאחר מתן צו אימוץ. לדברי הפרלמנט בשוודיה בתשובתו
למרכז המחקר והמידע, קביעה זו
עוגנה בחוק136
ב-
1998
,בעקבות הצהרת י וע דת האו"ם לזכויות הילד כי לשוודיה חסרה מערכת שתפקידה לפקח על האופן
שבו ילדים מאומצים באימוץ
בין-ארצי
. עם זאת, הרגולציה לא הוגבלה לילדים באימוץ בין-ארצי, ו
היא
חלה גם על ילדים מאומצים באימוץ פנים.
חוק השירותים החברתיים אינו מגדיר איזה סוג של תמיכה וסיוע יש לתת
ול כמה זמן. התמיכה והסיוע
למשפחות מאמצות שונות בין רשויות שונות. לדוגמה, התמיכה יכולה לכלול שיחות, ייעוץ
ו "קבוצות
.הורים" להורים מאמצים
המועצה הלאומית לבריאות ורווחה (
The National Board of Health and Welfare
)
פרסמה מדריך
לאימוץ, המתייחס לשירותים החברתיים של העיריות. מטרת המדריך היא להקל על יישום המסגרת
.הרגולטורית החלה על אזור האימוץ
131 Tynne Aaltola, Research Service, Parliament of Finland, Letter, 7 June 2018.
.יובהר כי משפחות אומנה זכאיות לסיוע כספי תקופתי מטעם המדינה
132
.הכוונה היא לפרובינציה או טריטוריה בקנדה
133 Kerry O'Halloran: The Politics of Adoption: International Perspectives on Law, Policy and Practice, 2015,
9.2.3.6: Post-Adoption Contact and Support, Canada, p.383, 406.
134 Kerry O'Halloran: The Politics of Adoption: International Perspectives on Law, Policy and Practice, 2015,
9.2.3.1 Adoption of Children with Special Needs, p.379.
135 Kai Raudkivi,The Swedish Parliament, letter, 12 June 2018.
136
פרק5 ל
חוק השירותים החברתיים,
Social Services Act
.