חומר רקע
1
י"א בתמוז התשע"ח
25
ביוני
2018
אל: ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה מהייעוץ המשפטי לוועדה לתיקונים מוצעים לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–
1959
חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–
1959
(להלן– "החוק"
,)
כולל
חובה לייצוג הולם של שני המינים ,
אנשים
,עם מוגבלות
האכלוסייה הערבית
, לרבות דרוזי
ת וצ'רקסי
ת ,, עולים מאתיופיה או ילדיהם וכן חרדים
ו עולים
חדשים
, ב קרב
משרות בשירות המדינה .
,חובת הייצוג ההולם באה לידי ביטוי בחובה כללית
למתן "ביטוי הולם בנסיבות העניין " בקרב העובדים בשירות
( המדינה בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך סעיף15
;))א(א
וכן בחובה של הממשלה לפעול
לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה בהתאם ליעדי הממשלה, ובכלל זאת נקיטת אמצעים
נדרשים (לרבות ביצוע התאמות לאנשים עם מוגבלות, ייעוד משרות לקבוצות הזכאיות
לייצוג הולם וכן מתן
,עדיפות למועמד שנמנה עם אחת הקבוצות הזכאיות, על פני מועמדים אחרים
כשכישוריהם דומים (סעיף
15
.))א(ב
בפני הוועדה ארבע הצעות לתיקון
הסעיף האמור, שנועדו תתל עדיפות למי ש
שירת או מ שרת את המדינה
במסגרת מכרז למשרה בשירות המדינה, כמובהר להלן (רא)ו נוסח משולב של הצעות החוק בסוף המסמך:
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון–
מתן עדיפות למשרתים בהעדפה מתקנת), התשע"ו–
2016
,
/(פ2895/20
) של חה"כ
מרדכי
'יוגב ואח : מוצע לקבוע
ש
בעת מתן עדיפות לאדם הנמנה ע
ם
קבוצה שלגביה חלה
חובת הייצוג ההולם–
תינתן עדיפות למי שסיים שירות
סדיר כהגדרתו בחוק קליטת חיילים משוחררים ,
תשנ"ד–
1994
(כלומר, גם למי ששירת בשירות לאומי או בשירות לאומי-אזרחי) .
ההעדפה
תינתן
בתוך קבוצת
,הזכאות המיוחדת
כא
שר המועמדים בעלי כישורים דומים .
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון– ייצוג הולם ללוחמים), התשע"ז–
2016
/, (פ3472/20
) של חה"כ ענת
'ברקו ואח :מוצע להרחיב את חובת הייצוג ההולם בקרב העובדים ב
שירות המדינה,
ולהחילה על לוחמים
ששירתו שירות סדיר מלא
לפי סעיפים15
ו-
16
לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–
1986
.
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון–
משרת מילואים פעיל), התשע"ח–
2017
/, (פ4626/20
), של חה"כ
ניסן סלומינסקי
: מוצע להרחיב את חובת הייצוג ההולם בקרב העובדים בשירות המדינה,
ולהחילה על
משרתי
מילואים פעיל
ים .
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון–
העדפת מי שסיים שירות
סדיר), התשע"ח–
2017
/, (פ4778/20
) של
'חה"כ חמד עמאר ואח:
מוצע
לקבוע ש כאשר יש שני מועמדים לעבודה בשירות המדינה ששווים בתכונותיהם
.ובכישוריהם, תינתן עדיפות למי מהם שסיים שירות סדיר
סיכומו של דבר– ב
הצע
ה של חה"כ יוגב מוצע להעניק עדיפות בתוך קב' שיש חובה להעניק לה ייצוג הולם ו
ב שלוש
ה
הצע
ות
הנוספות
מוצע ל
הוסיף קבוצה חדשה
שתזכה .לייצוג הולם
ועדת השרים לענייני חקיקה
/החליטה לתמוך בהצעה פ2895/20
'של חה"כ מוטי יוגב ואח בכפוף לכך שהמשך
,הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת שרת המשפטים ושר האוצר ובתיאום עם נציבות שירות המדינה וכן החליטה
/לתמוך בהצעה פ4778/20
של חה"כ חמד עמאר ואח' ו בהצעה/פ4626/20
של חה"כ ניסן סלומינסקי ואח' בכפוף
2
להכפפת
ן להצע
ת חה"כ יוגב
ולהמשך קידום החקיקה בהסכמת שרת המשפטים ושר האוצר ובתיאום עם נציבות
שירות המדינה. הצעת החוק של חברת הכנסת ברקו הוצמדה להצעות אל .ו במליאה
הוקרת
השירות הצבאי
ועקרונות ה
ייצוג הולם
בשל החשיבות במתן הוקרה וסיוע למשרתים שירות
צבאי, לאומי או אזרחי
(להלן–
)האוכלוסייה המשרתת–
לפצות ם זמ ה על ן והמרץ,שהושקעו
לעיתים תוך סיכון
ה
חיים , ועל חסרון
ה כיס בשל התקופה הארוכה בה לא
יכולים היו ל
וד עב לפרנסתם ולעשות לביתם,
קיימים בדין הסדרים המקנים הטבות ובכלל זה הטבות כספיות
.לאוכלוסייה המשרתת ההסדרים
ה
מיטיבים מתאימים
ומוצדקים
כשההטבות,
ובכלל זה הטבות
כספי
ות,
ו מב ססות על
ה
מאפיינ
ים
הייחודיים של
האוכלוסייה, שאינה יכולה לעבוד ולהתפרנס בזמן השירות .
,ואולם בניגוד להטבות שהן רק כספיות או כספיות ,בעיקרן משרות בשירות המדינה הן בעלות ייחודיות כפולה
היוצרת קושי להעניק
עדיפות ב עת קבלה אליהן
לאוכלוסיות משרתות
, אך בשל שירותן :ראשית , משרות
בשירות המדינה
הן
משאב
ציבורי מוגבל , שנתינתו או העדפתו של אחד בו– מדירה בהכרח אחר .
ראו לעניין זה
פסקה16
ל
פסק הדין ב
ה"פ
217/05
נעאמנה חנין ואח' נ' אוניברסיטת חיפה ,בעניין
מתן עדיפות ליוצאי צבא
בהקצאת מעונות לסטודנטים .שנית ,
משרה בשירות המדינה מאפשרת השפעה על עניינים רבים, ובכלל זה על
חלוקה של משאבים כספיים ואחרים .
,על כן, ככלל"
עקרון השוויון מחייב כי גם משרות מטעם המדינה יוקצו
"ללא הפליה
"(בג
ץ
6924/98
האגודה לזכויות האזרח נ' ממשלת ישרא'ל ואח (
9.7.2001
)
.)ה
פליה בהקצאת
משרות בשירות המדינה פוגעת במעמד החברתי ובכוח ההשפעה של מי שנדחה ויכולה להביא להמשך השרשת
חוסר שוויון כלפיו.
בשל כך גם קיימת בשירות המדינה חובה להבטיח ייצוג הולם לאוכלוסיות המשתייכות
.לקבוצות שבאופן עקבי ובמשך שנים לא זכו לייצוג הולם בשירות המדינה
נזכיר כי .מטרת הייצוג ההולם הוא תיקון עיוות היסטורי והגשמת עיקרון השוויון מכאן גם שההעדפה צריכה
להינתן לצורך
ייצוג
ה ה הולם של אוכלוסייה
ש.חסרה בשירות המדינה, ועד לייצוגה ההולם
קביעת העדפה
מתקנת שלא לצורך, יוצרת הפליה בעצמה ,ובמיוחד כש
ההפלי.ה נעשית בהקשר של משאבים מוגבלים
הצע
ו ת החוק–
מתן העדפה לאוכלוסיית המשרתים בקבלה למשרה בשירות המדינה
בהצעות החוק ,שלפני הוועדה מוצעים
הסדרים שעתידים להקנות עדיפות לאוכלוסייה המשרתת
בקבלה לשירות
המדינה ., על פני שאר האוכלוסייה
ועדת החוקה ,, חוק ומשפט נקטה בדיוניה בעבר בעניין הסדרים של ייצוג הולם, מלאכת איזון עדינה במטרה
ל קדם אוכלוסיות מופלות
מ
בלי לפגוע יתר על המידה בה.זדמנויות התעסוקה של אחרים
בפרט גיבשה הוועדה
שלוש אמות מידה למתן עדיפות לאוכלוסייה במסגרת הייצוג ההולם –
נ
חיתות היסטורית;
סטריאוטיפים
שליליים
; ו
נחיתות מוכחת בקבלה לעבודה ובקידום בה.
,ברם
בענייננו
לא נטען שבקרב העובדים בשירות
המדינה יש ייצוג חסר לאוכלוסיות המשרתות. בנוסף נראה שהצבא מהווה לעיתים רבות דווקא
ל
רכישת מקצוע ,
/לצבירת ניסיון וניסיון ניהולי וכן ליצירת קשרים חברתיים וקשרי עבודה (וראו לעניין זה הודעת נש"מ עד6
מיום
28.1.14
בעניין הכרה בניסיון
שנרכש בשירות צבאי או בשירות אזרחי-
לאומי במכרזים). בנוסף, אדם ששירת
ובפרט מי ששירת בצבא נחשב פעמים רבות בעל אחריות ובגרות רבה יותר, אף אם לא רכש השכלה או ניסיון
.רלוונטיים למקצוע
בהקשר זה
יוער כי בעבר נפסק שמתן עדיפות גורפת ליוצאי צבא בלא זיקה מיוחדת לסוגי ה שבה מדובר יוצרת
:הפליה לטובה כלפיה"
העדפת מי ששירת בצבא או התנדב במסגרת שירות לאומי הינה אפלייה עקיפה של
קבוצת הערבים במדינת ישראל (ועל כן מהווה הפלייה מטעמי לאום) ומהווה גם הפליית קבוצת החרדים (שהיא
3
הפלייה מטעמי דת)
"
(
)ת"פ (ת"א1038/99
מדינת ישראל– משרד העבודה והרווחה נ' תפקיד פלוס בע"מ
ואח
(
2.6.2003
))
.
לצד זאת נקבע כי גם אם קריטריון השירות הצבאי עשוי להיות קריטריון רלוונטי יש להפעילו
בסבירות ובמידתיות ותוך מתן משקל ראוי לתכליות הנוספות של ההסדר
(בג"ץ11956/05
'סוהאד בשארה ואח
נ' שר הבינוי והשיכון (
13.12.06
)).
בנוסח
הצעתו של חה"כ יוגב , מוצע, כאמור, ליתן עדיפות לאוכלוסיות משרתות במסגרת מתן עדיפות
לאוכלוסייה מסוימת. הגם שהעדפה מוצעת זו מעוררת פחות
קושי בהיבט של פגיעה בקבוצות אוכלוסייה
מוחלשות ,היא עלולה ליצור קשיים אחרים במישור הפרקטי
, ומעלה מספר שאל
ות :
- האם
העדפה זו לא
עלולה לה ביא דווקא להעדפתו של מי שהיה ממילא עשוי
להתקבל "בדרך הרגילה"
ו
להקשות על קבל
תו
של מועמד מתקשה או של מועמד
ממעמד סוציאלי נמוך?
,כך אדם עם מוגבלות קשה
שמטבע הדברים)לא שירת בצבא (אף לא כמתנדב עלול להיות מופלה ;
גם מבין אוכלוסיות המיעוטים–
יש חשש
לצמצום קבלתן של נשים בנות המגזר הערבי, ונוכח הגדרת הערבים ביחד עם האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית
עלולה להצטמצם קבלת ערבים מוסלמים או נוצרים לשירות המדינה. גם ביחס לאוכלוסיות העולים ובפרט למי
,שהוא או הוריו נולדו באתיופיה
עולה
השאלה האם )עלייה בגיל מבוגר של מועמד (שפטרה אותו משירות צבאי
)או מצב כלכלי קשה (שמנעו ממנו להתנדב או להשלים שירות לא ידחקו אותו
מ
שילוב ב
משרה בשירות המדינה?
- האם האפשרות לבצע שירות לאומי או אזרחי פתוחה בפני כל א
דם מהקבוצה המועדפת ? האם אינה כפופה
למ כסות
ולכך שהמועמד להתנדבות יתקבל לשירות בגוף מסוים?
- האם נכון לעודד תרומה לקהילה רק ביחס ל
מי שתרם בדרך של שירות צבאי או לאומי?
האם הוספת קריטריון
ערכי שכזה עומדת"ב"כלל הענייניות , כלומר האם
חלוקת משאב כגון משרה בשירות המדינה היא
דרך ראויה
לעידוד תרומה למדינה ,ולקהילה
ו
האם קביעת קריטריון כזה הי
א סבירה ומ ידתית ביחס לכלל השיקולים
המנחים? (
בהקשר זה נציין כי נציב שירות המדינה בוחן בימים אלו הוספת קריטריון של תרומה לקהילה, לרבות
שירות בצבא ושירות מילואים, כחלק מהפרמטרים הרלוונטיים לבחינת התאמתו של מועמד לשירות
המדינה ,
וכי יש במודל זה כדי להתמודד עם חלק מהקושי.)
-
האם
ה שירות הצבאי כשלעצמו מעיד בהכרח על
חיסרון ב ניסיון התעסוקתי או חיסרון
ב
הכשרה
לעומת קבוצת
?הגיל
מה לגבי מי שכן
רכש ניסיון או השכלה דומים?
האם יש מקום להתאים )את זמן החיסרון (אורך השירות
לה
עדפה
?הניתנת
עוד יוער כי קושי נוסף שעלול להיווצר עם קביעתו של כלל עדיפות ליוצאי צבא
בתוך מכרז ייעודי
הוא הדרתם
של
מועמדים פוטנציאליים רבים מהשתתפות במכרזים בשל חששם כי סיכוייהם במכרז מעטים.
להבנתנו כבר
כ יום קיים קושי להבאת מספר משמעותי של מועמדים רלוונטיים למשרות
הייעודיו ת בשירות המדינה. הוספת
תנאי עדיפות לשירות צבאי ,
עלול לשדר
העדר רצון להעסקתו של מי שלא שירת ו למנוע ממועמדים פוטנציאליים
נוספים לגשת למכרז. צמצום מספר המועמדים .עלול להביא בסופו של דבר גם לפגיעה באיכות העובדים
לבסוף
נציין , כי
בהצעת חה"כ סלומינסקי ו
ברקו
נוסף גם הקושי
של העדפ ת משרתי
מילואים או לוחמים
על פני
מי שלא נדרש ולא יכול היה אף לו רצה
לשרת כלוחם או
לשרת שירות מילואים, אלא לפי הוראת וצרכי הצבא ,
ו בכלל זה,נשים, אנשים עם מוגבלות קשה עולים שעלו בגיל מבוגר ואוכלוסיות נוספות . על כן גם לא מתקיים
ה
רציונל של עידוד אוכלוסיות לשירות בצבא
ויש קושי
ביחס ל
רציונל של פ
יצוי על אובדן הזמן וחיסרון הכיס .
בהצע ה ביחס למשרתי המילואים יש גם
קושי של חשש להפליה
לרעה
של משרתי מילואים בעבר, מבוגרים
מעל
גיל השחרור ממילואים., הסובלים ממילא מהפליה בהעסקתם בשל גילנות
4
נוסח משולב של הצעות החוק
15
.א ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה
)(א
,בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם
בנסיבות הענין, לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית
,והצ'רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה
(ה צעת חה"כ):ברקו
ושל לוחמים כמשמעותם בפקודות
,הצבא
כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–
1955
, ששירתו את מלוא משך זמן השירות שנקבע בסעיפים15
ו-
16
לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–
1986
1
,
של בני האוכלוסייה החרדית
ו של עולים חדשים (הצעת חה"כ
סלומינסקי
1/2
):
ו
של הזכאי לתעודת משרת מילואים פעיל.
(בחוק זה–
.)ייצוג הולם
(א1) (1)
לעניין אנשים עם מוגבלות, לא יראו ייצוג הולם כאמור בסעיף קטן (א), במשרד או ביחידת סמך המעסיקים
100
עובדים לפחות (בסעיף זה–
משרד גדול), אלא אם כן5%
לפחות מקרב העובדים במשרד או ביחידה הם עובדים עם
;מוגבלות משמעותית
(2)
( יעדים שתקבע הממשלה לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו, לעניין אנשים עם מוגבלות, בכפוף להוראות פסקה1
;)
(3)
( לעניין פסקה1
), הוראות סעיף9
ד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות החלות לעניין מעסיק ציבורי
גדול יחול לעניי ן משרד גדול, ובמקום "הנציבות" יקראו "נציב שירות המדינה"; ואולם ההוראות האמורות לא
יחולו לעניין משרדים ויחידות סמך שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה ומטעמים של ביטחון המדינה זהות
עובדיהם חסויה או שאין למסור מידע לגבי זהותם לפי כל דין; עמידתם של גופים כאמור( בהוראות פסקה1
)
.תיבחן בדרך אחרת שעליה יורה הנציב
)(ב
הממשלה תפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה בהתאם ליעדים שתקבע, ולשם כך, בין
השאר–
(1)
המשרד או יחידות הסמך הנוגעים בדבר, וכן נציב שירות המדינה, כל אחד בתחומו, ינקטו אמצעים ה נדרשים
בנסיבות הענין, אשר יש בהם כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם, לרבות ביצוע התאמות כמשמעותן בסעיף8
(ה) לחוק
;שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
(2)
הממשלה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד, מקרב
קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות סעיף קטן (א) שאינה מיוצגת באופן הולם, כפי שתקבע הממשלה[2]
;
(3)
,הממשלה רשאית להורות, לענין משרה או קבוצת משרות או לענין דרגה או קבוצת דרגות, שיפורטו בהוראה
)ולתקופה שתקבע בה, על מתן עדיפות למועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות סעיף קטן (א
שאינה מיוצגת באופן הולם, כאשר הם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים, ולענין מתן עדיפות
לאנשים עם מוגבלות, רשאית הממשלה לקבוע כי הוראות לפי פסקה זו יחו לו על אנשים עם מוגבלות מסוימת או
.בדרגת חומרה מסוימת, ובלבד שאם קבעה כן, תינתן עדיפות כאמור גם למועמדים עם מוגבלות משמעותית
(הצעת חה"כ
):יוגב (ב1)
( במתן עדיפות כאמור בסעיף קטן3) תינתן עדיפות למועמדים מ קרב
ה קבוצה הזכאית
)לייצוג הולם לפי הוראות סעיף קטן (א שסיימו שירות סדיר כהגדרתו בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–
1944
2
)(ג
,הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה והקידום בעבודה לפי חוק זה, לרבות מינוי בדרך מכרז
.העסקה שלא במכרז ומינוי בפועל
1
15
. יוצא-
צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיפים13
או14
, חייב בשירות סדיר–
(
1
)
של שלושים ושניים חדשים–
אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר;כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש
(
2
)
של עשרים ושישה חדשים–
אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא
רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה
;חייב בשירות סדיר של עשרים חדשים בלבד
(
3
)
של ארבעה עשר חדשים–
אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד
.שלושים ושמונה
16
. יוצא-
צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי סעיפים13
או14
, חייבת בשירות סדיר–
(
1
)
של עשרים וארבעה חדשים–
אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא
רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים
וש;בע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד
(
2
)
של שנים עשר חדשים–
אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש
.עד שלושים ושמונה
2 "
"שירות סדיר– שירות סדיר בצבא-
הגנה לישראל, במשמר הגבול, ביחידות אחרות במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או בשירות
מוכר לפי פרק ג' לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-
1986
, ולפי סעיף34
לחוק האמור, וכן שירות לאומי או שירות לאומי-
אזרחי, אך
למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ולמעט תקופות שאינן באות במנין זמן השירות לפ י הוראות סעיף18
לחוק האמור;
5
)(ד נציב שירות המדינה, לאחר התייעצות
עם הרשות לקידום מעמד האישה, עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם
מוגבלות, ועם ארגונים שלדעת נציב שירות המדינה עוסקים בקידום זכויותיהן של הקבוצות הזכאיות לייצוג הולם לפי
)סעיף קטן (א), יגיש לממשלה, אחת לשנה, המלצות בדבר היעדים שעל הממשלה לקבוע לפי סעיף קטן (ב.
)(ה
נציב שירות המדינה רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, ולענין מתן עדיפות למועמדים כאמור בסעיף קטן
.(ב), רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר הערכת הכישורים של המועמדים
)(ו כל משרד וכל יחידת סמך יגישו לנציב שירות המדינה, אחת לשנה, דין וחשבון
לגבי ביצוע הוראות סעיף זה ובו
יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסיה הערבית, לרבות
הדרוזית והצ'רקסית, של מי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, של בני האוכלוסייה החרדית
ו
של עולים חדשים
(הצעת
חה"כ סלומ
ינסקי
2/2
:) ושל הזכאי לתעודת משרת מילואים פעיל,
.במשרד או ביחידת הסמך
)(ז
נציב שירות המדינה יגיש לממשלה ולועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון באשר
.לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בשירות המדינה
)(ח
.הוראות לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות
(ח1)
לשם הבטחת עמידה ביעדי ייצוג הולם לפי סעיף זה, רשאי נציב שירות המדינה לנקוט אמצעי אכיפה, לרבות
.בתחומי התקן, הגיוס וניהול כוח האדם, או להורות על אמצעים אחרים שיקבע
(ח2)
לעניין יישום יעדי הייצוג ההולם לפי סעיף זה, רשאי נציב שירות המדינה להורות כי לא יובאו במניין
עובדים בתפקידים מסוימים במשרד, ביחידת סמך או בדירוג, שעליהם יורה, בשל מאפיינים ייחודיים שבאופיו ומהותו
של התפקיד, הנכללים בתיאור העיסוק של התפקיד; הורא ות כאמור לעניין אנשים עם מוגבלות טעונות אישור של ועדת
העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, למעט לעניין משרדים ויחידות סמך שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה
.ומטעמים של ביטחון המדינה זהות עובדיהם חסויה או שאין למסור מידע לגבי זהותם לפי כל דין
(ח3)
בכל משרד ויחידת סמך ימונה ממונה על ייצוג הולם לפי סעיף זה, ויכול שימונה נוסף על תפקידים אחרים
שהוא ממלא; הממונה–
(1)
;יקבל פניות של עובדים ושל המשרד או יחידת הסמך בנושא ייצוג הולם
(2)
ייזום פעולות להגברת המודעות לייצוג הולם והמידע לגביו וליישומו ב קרב הממונים והעובדים, בשיתוף הגורמים
;הנוגעים בדבר
(3)
;ייתן ייעוץ והדרכה בדבר חובות המשרד או יחידת הסמך לפי סעיף זה
(4)
.ימלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו נציב שירות המדינה בקשר ליישום סעיף זה
(ח4)
ראש הממשלה, בהסכמת שר העבודה הרווחה והשיר ותים החברתיים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט
.של הכנסת, רשאי, בצו, לעדכן את התוספת הראשונה
)(ט
בסעיף זה–
""אנשים עם מוגבלות", ו"נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות–
כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם
;מוגבלות
"חוק "שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות– חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-
1998
;
"עובד" או "מועמד" עם מוגבלות משמעותית–
כהגדרתו בסעיף9
;ב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
""הרשות לקידום מעמד האישה– כמשמעותה בחוק הרשות לקידום מ
עמד האישה, התשנ"ח-
1998
;
""בן האוכלוסייה החרדית–
מי שמשתייך לאוכלוסייה החרדית ושהוא, ילדו או בן זוגו לומד באחד ממוסדות החינוך
;החרדיים המנויים בתוספת הראשונה או למד במוסד כאמור
""עולה חדש–
מי שעלה לישראל בהיותו בגיר וטרם עברו12
שנים מ.יום עלייתו
(הצעת חה"כ
עמאר:) העדפת מי שסיים שירות סדיר בצבא הגנה לישראל
15
.ב ה
יו שני מועמדים ל
קבלה ל
עבודה בשירות המדינה שווים בתכונותיהם ובכישוריהם, תינתן עדיפות למי מ
הם
שסיים שירות סדיר, כהגדרתו בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–
1994
3
3 ראו הער
ה 1.