חומר רקע

PDF 24,208 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת מרכז המחקר והמידע ה כ נ ס ת ,מרכז המחקר והמידע ה ק ר י ה , י ר ו ש ל י ם9 1 9 5 0 1 5 www.knesset.gov.il/mmm 'טל מזכירות : 6408240 - 02 'פקס : 6496103 - 02 י"ב בתמוז "תשע ח 25 ביוני 2018 חומר רקע לדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הטיפול ב תלונות על עבירות שוטרים מסמך זה נכתב ל ו ועדת הפנים והגנת הסביבה, לקראת דיון בנושא " הטיפול של משטרת ישראל והמחלקה לחקירות שוטרים בתלונות על עבירות שוטרים" . המסמך עוסק בשני הגופים החוקרים תלונות על עבירות שוטרים- המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים והיחידה לתלונות הציבור במשטרת ישראל . במסמך מוצגים בקצרה שני ה גופים האלה , נ תונים על פעילותם שפורסמו על ידי גורמים שונים והערות על פעילותם, כפי שהובעו בשנים האחרונות על- .ידי גורמים שונים, ובראשם מבקר המדינה לקראת הדיון פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת למחלקה ל חקירות שוטרים ו כן למשטרה( דרך לשכת השר לביטחון הפנים), בבקשה לקבל נתונים מעודכנים על טיפולם של שני הגופים בתלונות נגד שוטרים , ו כן .)מידע נוסף על פעילותם (לרבות נהלים בעוד ש תשובת מח"ש התקבלה והמסמך כולל התייחסות אליה , בלוח הזמנים להגשת המסמך לא התקבל מענה מהמשטרה. נוסף על כך , הוועדה ביקשה לבחון נתונים בדבר פניות של שוטרים שנחקרו באזהרה במח"ש ופנו אל הפרקליטות על מנת לקבל סעד , וכן את הנהלים המסדירים זאת . לפיכך, ביקשנו מהגורמים הרלוונטיים בפרקליטות המדינה לקבל את ה נתונים ו את נהלי העבודה כאמור ,. אולם עד למועד סגירת המסמך לא .קיבלנו מענה לפנייה, ועל כן המסמך אינו כולל נתונים ומידע בנושא זה ,יודגש כי אין מדובר בסקירה מקיפה של עבודת המחלקה לחקירות שוטרים והיחידה לתלונות הציבור במשטרה , אלא בהצגת נתונים על פעילותן (ככל שיש כאלו), ובהעלאת נקודות לדיון. 1. רקע פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א- 1971 מסדירה את הסמכויות שניתנות לשוטרים על מנת למלא כראוי את תפקיד יה ם ,באכיפת החוק ב מאבק בפשיעה בו שמירה על הסדר הציבורי. השוטרים רשאים להשתמש בסמכויותיהם, ובין השאר בכוח, אך ורק על פי החוק, ותוך שמירה על זכויות הפרט. שימוש של שוטרים בכוח מופרז או עבירות אחרות של ,שוטרים פוגעים בשלטון החוק ,בזכויות אדם באמון הציבור במשטרה ו כן ביכולתה למלא את תפקיד הי . מכאן, שישנה חשיבות גדולה לטיפול יסודי וראוי בתלונות נגד .שוטרים חקירות של עבירות שוטרים נחלק ו ת בין המחלקה לחקירות שוטרים :(להלן מח )"ש שבמשרד המשפטים , ובין היחידה לתלונות הציבור )(להלן: ית"ץ ש במשטרת ישראל . חלוקת בירור התלונות בין שני הגופים נעשית בהתאם לסוג העבירה בגינה הוגשה התלונה: ככלל, בסמכות מח"ש לחקור חשד לעבירות שהעונש הקבוע בגינן הוא מעל שנת מאסר , ו אילו יתר העבירות נחקרות על-ידי ית"ץ . חלוקת האחריות בין מח"ש ובין היחידה לתלונות הציבור מוסדרת בפ קודת המטה הארצי מספר06.03.03 , "חקירת אנשי משטרה על ידי המשטרה ועל ידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים," עמוד 2 מתוך 9 הכנסת מרכז המחקר והמידע רס ופש מה באפריל1996 1 ו כן במסגרת הנחיית פרקליט המדינה מספר14.4 , " סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר", שעודכנה ב- 19 ביולי2010 . 2 נדגיש, כי במסגרת הנחייה זו נקבע שחשד לשימוש בכוח(שלא כדין) על ידי שוטר במסגרת מילוי תפקידו ייחקר תמיד על ידי מח"ש, גם במקרים שבהם עולה חשד לביצוע עבירה משמעתית בלבד . יצוין, כי הן מח"ש והן היחידה לתלונות הציבור חוקרות גם תלונות על עבירות שוטרים שנעשו שלא .בתפקיד 2. מח"ש )המחלקה לחקירות שוטרים (להלן: מח"ש היא גוף עצמאי שהוקם ב פרקליטות המדינה שתחת משרד המשפטים בשנת1992 . מח"ש פועלת מכוח סעיף49 ל פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א- 1971 . במחלקה מועסקים כ- 115 עובדים, מהם15 פרקליטים ו- 63 .חוקרים3 ,ככלל בסמכות מח" ש לחקור חשד לעבירה שבוצעה על ידי שוטר, שהעונש הקבוע בצדה הוא מעל לשנת מאסר, ובמקרים המתאימים להגיש כתב אישום .מח"ש חוקרת ומגישה כתבי אישום במגוון עבירות שוטרים שנעשו בתפקיד או שלא בתפקיד, וב פרט ב עבירות של שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק שביצעו שוטרים כלפי אזרחים במסגרת תפקידם )(להלן: אלימות שוטרים ., עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד במקרים של תלונות כלפי שוטרים שאינ ן בסמכותה של מח" ,ש או שלאחר בדיקה הוחלט במח"ש כי הדרך המתאימה לטיפול הן ב היא באמצעות דין ,משמעתי התלונה מועברת ל יחידות הרלוונטיות ב משטרת ישראל, 4 .שפעילותן מפורטת בהמשך הטיפול במקרים שבהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד אותו שוטר, מוסדר בהנחיית פרקליטות המדינה מספר2.18 " מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר" , מדצמבר2012 . 5 הנחייה זו נועדה לאפשר תיאום בין רשויות האכיפה , להסדיר ניהול תהליכים מקבילים ברשויות אכיפה שונות ו כן למנוע שימוש לרעה של חשודים בהליכי חקירת מח"ש נגד שוטרים שביצעו את תפקידם כחוק תוך שימוש בכוח ב סמכות (לדוגמ ה: מצב בו חשוד בעביר ה מגיש תלונה כנגד שוטר, כדי לעכב את ההליכים המתנהלים דו גנ). ,בשנים האחרונות היוותה סוגיית הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים ובפרט הטיפול של מח"ש, נושא מדובר בשיח הציבורי. בתוך כך, מח"ש הייתה חשופה לביקורת מצד גורמים שונים, הן על תפקודה, והן על סוג המידע( שהיא אוספת ובמשתמע - .על המידע שאינה אוספת) באשר לתלונות ופניות שמגיעות אליה כך, למשל, בדוח משנת2016 של הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה בראשות מנכ"לית משרד המשפטים עורכת הדין אמי פלמור , הי י תה התייחסות לעניין חוסר האמון ש ל יוצאי אתיופיה ב מח"ש; 6 1 משטרת ,ישראל פ קודות המטה הארצי מס' 06.03.03 , חקירת אנשי משטרה על ידי המשטרה ועל ידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים, 1 אב פריל1996 . 2 פרקליטות 'המדינה, הנחייה מס14.4 , "סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר" ,עדכון אחרון: 19 ביולי2010 . 3 המחלקה לחקירות שוטרים , פרקליטות המדינה., משרד המשפטים כניסה א חרונה: 25 ביוני2018 . 4 המחלקה לחקירות שוטרים., פרקליטות המדינה, משרד המשפטים כניסה א חרונה: 25 ביוני2018 .. 5 פ רקליטות'המדינה, הנחייה מס 2.18 , מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר :. עדכון אחרון23 בדצמבר2012 . 6 משרד ,המשפטים הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה , יולי2016 . עמוד 3 מתוך 9 הכנסת מרכז המחקר והמידע דיון ב וועדת הכנסת המיוחדת ליישום והנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור בנושא שקיפות בטיפול ונתונים של חקירות אלימות שוטרים שהתקיים בכנסת י מא ב 2016 העלה שמח"ש אינה מסוגלת לדווח על תלונות שהופנו אליה לפי פילוחים נדרש ים של סוגי עבירות ומאפייני מתלוננים; 7 דוח מיוחד של מבקר המדינה שפורסם בשנת2017 שעניינו הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים (להלן: דוח ;המבקר) חשף ליקויים בעבודת מח"ש ובאופן הדיווח שלה על פעילותה לציבור8 דוח שנתי של הסניגוריה הציבורית (האחרון פורסם בשנת2017 )הקדיש פרק לסוגיית הטיפול בתלונות על אלימות שוטרים. 9 ,לצד זאת באחרונה נדונה בבג"ץ עתירה של האגודה לזכויות האזרח ש עניינה אופן האיסוף והקטלוג של מידע שמגיע אל המחלקה, בהתייחס למאפיינים שונים של תלונות על שימוש משטרתי בכוח שלא כדין. 10 כמו כן, בשנה האחרונה התקבלו במשרד המשפטים פניות של אזרחים ואזרחיות לקבלת מידע ונתונים בנושא במסגרת חוק חופש המידע. 11 מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל מח"ש על מנת לקבל את הנהלים המסדירים את עבודתה בשלביה השונים ואת ממשקי העבודה עם היחידות הרלוונטיות במשטרה. בתשובת מח"ש לפנייתנ ו נמסר כי היא מצויה כיום בתהליך של גיבוש ותיקוף של נהלים ייחודיים לעבודתה מול פרקליט המדינה ,ושבסוף הליך התיקוף תוכל להעבירו אל הכנסת. 12 נציין, כי תשובה דומה ניתנה על- ידי מח"ש במענה לפנייה של אזרח במסגרת חוק חופש המידע ב מרץ 2018 . 13 כמו כן, ביקשנו לקבל הסבר על תהליך ית עדוף העבודה ,של מח"ש המכונהGating . לעניין זה נמסר בתשובת מח"ש כי מדובר בהליך המתבצע בכל יחידות הפרקליטות, במסגרת ו צוותי החקירה עורכים סינון בין תלונות שאין בהן חשד לפלילים לבין תלונות שיש לפתוח בגינן חקירה ;פלילית תיקים שבהם נמצא שיש חשד לפלילים מועברים לפרקליט בכיר לצורך בחינתם. בחלק מהתיקים והתלונות הללו הפרקליט עצמו מקבל החלטה מהירה, ו אילו יתר התיקים מוחזרים .למחלקה להמשך הטיפול מבקר המדינה העיר על כך ש תהליך ה- Gating בתיקים הנוגעים לעבירות שוטרים כולל בחינה של צוות החקירה במח"ש מבלי לזמן את השוטר לחקירה באזהרה , מה שהוביל לירידה לאורך השנים במספר התיקים שבהם קיימה מח"ש חקירת שוטרים באזהרה. 2.1 . נתונים על עבודת מח"ש מח"ש מקבלת פניות ותלונות מכמה מקורות, המרכזיים שבהם הם פניות של אזרחים ותיקי חומר משטרתי .של חשודים שנחקרו במשטרה ומתלוננים על שימוש בכוח מופרז במהלך חקירתם14 חלק אחר 7 הכנסת ה- 20 ,וועדת הכנסת המיוחדת ליישום והנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור , 'פרוטוקול מס41 , שקיפות בטיפול ונתונים של חקירות אלימות שוטרים, 30 במאי2016 . 8 ,מבקר המדינה:דוח ביקורת מיוחד הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים , אפריל2017 . 9 משרד ,המשפטים, הסניגוריה הציבורית דוח פעילות2016 ,אוגוס ט 2017 . 10 בג"ץ5260/17 - האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' המחלקה לחקירות שוטרים . העתירה עדיין נ דונה . 11 ,משרד המשפטים, הממונה על העמדת מידע לציבור26 במרס2018 ; 29 במרס2018 . 12 עו"ד יפעת בן עמי, המחלקה לחקירות שוטרים, פרקליטות המדינה, מש ,רד המשפטים. מענה על פניית מרכז המחקר והמידע ,באמצעות דוא"ל24 ביוני2018 . 13 ,משרד המשפטים, היחידה הממשלתית לחופש המידע נהלים שעל פיהם פועלת המחלקה לחקירות שוטרים , 12 במרס2018 . 14 ""תיקי חומר משטרתי הם תיקים ש מתקבלים באופן שוטף מיחידות המשטרה ובהם טענות של אזרחים שנחקרו במשטרה , כי הופעל נגדם כוח בידי שוטרים. החומר המשטרתי המועבר בהקשר זה למח"ש כולל לרוב את הודעת האזרח החשוד עמוד 4 מתוך 9 הכנסת מרכז המחקר והמידע מהתיקים שבטיפולה של מח "ש , שאין בידינו להצ ב יע על ,היקפו הם תיקי חשיפה , דהיינו תיקים ש הם .תוצאה של פעילות חקירה יזומה מח"ש עצמה מפרסמת דוח שנתי ובו מידע באשר לחלק מה תלונות ,המגיעות אליה ולאופן הטיפול בהן אך ללא פילוח של סוג התלונות , סוג התיקים או של קבוצות אוכלוסייה של המתלוננים . כמו כן, כפי שעולה מדוח מבקר המדינה שהוזכר לעיל, מח"ש לא מפרסמת בדוח השנתי שלה נתונים בדבר מספר תיקי החומר המשטרתי המגיעים אליה וברובם המוחלט, כך לפי דוח המבקר משנת2017, כלל אינם מטופלי.ם ,נציין כי מהדוח עולה שבשנת2015 כשליש מהתיקים שהתקבלו במח"ש היו תיקי חומר משטרתי ; בתשובתה " למבקר המדינה ציינה מח"ש בהקשר זה כי כבר בדוח השנתי הקרוב תהיה התייחסות לנושא החומר המשטרתי ולנתונים בעניין זה." 15 לקראת הדיון בוועדה פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת אל מח "ש בבקשה לקבל נתוני ם על התלונות על עבירות שוטרים בפילוחים שונים . בתשובת מח"ש נמסר כי אין באפשרותה לספק נתונים מפולחים לפי סוג העבירות ;)שבגינן הוגשו תלונות (עבירות אלימות, עבירות מין, עבירות רכוש וכיוצ"ב מאפייני המתלוננים לפי השתייכות לקבוצת או( כלוסייה ,השתייכות דתית, עולים לפי ארץ מוצא, מגדר קבוצת גיל ;)וכיוצ"ב מאפייני ה נילונים (שוטרים, מתנדבי מש ה מר ה חי ר אז , אנשי מג"ב ועוד); האם התלונות הוגשו בהיותו של הנילון בתפקיד או שלא בתפקיד ; וכמה מהן הועברו לגופים אחרים, בפילוח ליחידות החוקרות ,במשטרה וליחידות חוקרות אחרות דוגמת מצ"ח או היחידה לחקירות סוהרים בשב"ס .בתשוב ת ה למרכז המחקר וה מידע ציינה מח"ש כי היא עוברת תהליך של שינוי מערך המחשוב כך שבעתיד ניתן יהיה להפיק .נתונים נוספים16 בהקשר זה ראוי לציין את תשובת מח"ש למבקר ה מדינה המובאת,בדוח " ולפיה לאחר הליך אפיון מורכב שנעשה באמצעות אגף מערכות מידע במשרד המשפטים בסוף ספטמבר2016 , בוצע השינוי במערכות מח"ש, והחל מאוקטובר2016 קיימת האפשרות לפלח נתונים לפי סעיפי העבירה. אשר לנתונים הנוגעים למאפייני המתלוננים ציינה מח"ש כי התעוררה השאלה אם ראוי ונכון לבצע תיוג של ,מאפייני המתלוננים וכיצד יש לעשות זאת, אולם בעקבות הביקורת ובעצה אחת עם פרקליט המדינה מח"ש תפעל כדי להוסיף למערכת מח"ש את הנתונים על ארץ הלידה וארץ העלייה, כפי שנהוג במשטרה". 17 ,בהיעדר נתונים מפולחים במסמך זה נעשה שימוש בדוח מח"ש ובו נתונים כלליים על אופן הטיפול .בתיקים, כמוצג להלן על פי נתוני דוח מח "ש לשנת 2017, בשנה זו מח"ש סיימה את הטיפול ב- 2,613 תיקים . נתון זה אינו כולל תיקי חומר משטרתי שעליהם ,, כאמור מח "ש ,אינה מדווחת. כמו כן, בדוח אין התייחסות באשר למספר התיקים שנותרו פתוחים; לפי נתוני שנת2015 שפורסמו בדוח מבקר המדינה , באותה שנה מדובר היה בכמה מאות תיקים . מקרב2,613 ,התיקים עליהם דיווחה מח"ש ב- 641 תיקים( 25% )נחקרו שוטרים הכוללת טענה בדבר שימוש בכוח שהופעל נגדו וכל חומר רלוונטי המצוי בתיק .החקירה :מתוך דוח הביקורת המיוחד של מבקר המדינה, הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים , 5 באפריל2017 . 15 ,מבקר המדינה:דוח ביקורת מיוחד הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים , אפריל2017 . 16 עו"ד יפעת בן עמי, המחלקה לחקירות שוטרים, פרקליטות המדינה, משארד המשפטים. מע נה על פניית מרכז המחקר ,והמידע, באמצעות דוא"ל24 ביוני2018 . 17 ,מבקר המדינה:דוח ביקורת מיוחד הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים , אפריל2017 . עמוד 5 מתוך 9 הכנסת מרכז המחקר והמידע באזהרה והתקבלה בהם החלטה ; 744 ( 28% ) תיקים נסגרו עקב חוסר סמכות של מח"ש או בהיעדר עבירה ;פלילית589 תיקים ( 23% ) ;נסגרו לאחר בירור ראשוני639 תיקים( 24% ) .נסגרו לאחר בדיקה,מכאן ש מכלל התיקים שהתקבלה בהם החלטה בשנה זו , רק.בכרבע מהמקרים נחקרו שוטרים באזהרה הדוח מפרט עוד את התפלגות ההחלטות בתיקים ש בהם נחקרו שוטרים באזהרה ,: לפי הנתונים בשנת 2017 – 136 תיקים הסתיימו בהעמדה לדין פלילי ו- 113 הסתיימו בהחלטה על העמדה לדין משמעתי . ביתר התיקים– 392 במספר (כ- 60% מהתיקים שבהם נחקרו שוטרים באזהרה ) – התקבלה החלטה על ( סגירה בשל אחת העילות המפורטות: חוסר ראיות מספיקות189 תיקים), חוסר אשמה, עבריין לא נודע .או שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין מכאן עולה, כי מכלל התיקים שטופלו במח"ש בשנת 2017 שהסתיים בהם הטיפול , רק ב כ- 10% .ההחלטה הייתה להעמיד את השוטר לדין משמעתי או פלילי תרשים1 : התפלגות התיקים שהתקבלה בהם החלטה במח"ש בשנת2017 18 18 ,משרד המשפטים, פרקליטות המדינה המחלקה לחקירות שוטרים, סיכום שנתי2017 . פברואר2018 . 2,613 סך התיקים שהסתיים הטיפול בהם 589 (23%) פניות שלא נחקרו 639 (24%) נבדקו ללא חקירה 744 (28%) אין עבירה פלילית / לא בסמכות מח"ש 641 (25%) חקירה תחת אזהרה 392 נסגרו מסיבות שונות , ללא העמדה לדין 249 העמדה לדין 136 דין פלילי 113 דין משמעתי עמוד 6 מתוך 9 הכנסת מרכז המחקר והמידע נתונים ספציפיים"על הטיפול של מח ש בתלונות על אלימות שוטרים כלולים בתשובה של משרד המשפטים לשאילתה בנושא זה שהופנתה אל מ שרד המש פטים. 19 מהתשובה לשאילתה שניתנה ב דצמבר2017 ע ,ולה מ כי תחילת שנת 2012 ועד למחצית חודש אוקטובר 2017 הוגשו למח "ש כ- 6,600 תלונות על אלימות שוטרים ,. מבין אלו נכון ל- 24 בדצמבר2017 , 2,064 תיקים נחקרו ונסגרו ועוד721 תיקים נחקרו אך לא .נסגרו יתר התיקים, כ- 42% ( 2,785 במספר) לא נחקרו. לא נמסר בשאילתה פירוט באשר לסיבות שבגללן .לא נפתחה חקירה בעקבות התלונות עוד נמסר בתשובה לשאילתה, כי מקרב התיקים הללו שהטיפול בעניינם הסתיים , 152 תיקים (כ- % 2 מכלל התיקים בגין אלימות שוטרים שנפתחו בשנים אלו) הועברו ;לדין פלילי201 תיקים הועברו לדין משמעתי (כ- 3% ,)מסך התיקים390 תיק י ם נסגרו מחוסר אשמה (כ- 6% ,) 847 תיקים נסגרו בשל חוסר ראיות (כ- 13%), ב- 19 ,תיקים העבריין לא נודע115 תיקים נסגרו בשל תלונה מינורית או גבולית (כ- 2%), ב-4 תיקים ניתן אישור שפיטה, 20 116 ( תיקים הועברו לבחינת משמעת במשטרה; כ- % 2 ), ויתר התיקים נסגרו לאחר .בדיקה ראשונית או מסיבות אחרות כלומר :מיעוט זניח (כ- 5% ) מכלל התלונות בגין אלימות שוטרים שהתקבלו במח "ש באותה תקופה הבשילו לכדי טיפול במישור הפלילי או המשמעתי ורק כ- % 2 הועברו ל בחינת משמעת .ב הקשר זה מעניין לציין את הערת מבקר המדינה לפיה " מאחר שמאות תיקים שמח"ש מצאה כי ראוי לחקור בהם חקירה באזהרה, נסגרו בהיבט הפלילי או ,המשמעתי ולא הועברו למשטרה היא לא יכלה להפיק מהם תועלת ולפעול למיצוי הטיפול בשוטרים בהיבטים שאינם פליליים או משמעתיים אלא פיקודיים-מינהליים ואף באמצעי הדרכה". 21 בהקשר זה עולה גם השאלה כיצד הצליחה מח"ש לפלח נתונים בדבר תלונות על אלימות שוטרים עבור ה תשובה ל שאילתה ,ב כש תשובתה למרכז המחקר והמידע של הכנסת נמסר שפילוח של עבירות לפי סוג .לא נתמך על ידי מערכות המחשוב 3. משטרת ישראל היחידה לתלונות הציבור- ית"ץ - כפופה פיקודית לסגן מפכ"ל המשטרה. היא מפעילה ומנחה מקצועית את קציני תלונות הציבור (קת"ץ), שעוסקים בבירור התלונות שנוגעות ליחידות ולשוטרים שבתחום .אחריותם22 היחידה מטפלת בתלונות בנושאים הקשורים לאופן ההתנהלות של המשטרה ,ובהן גם תלונות שעניינן התנהגות בלתי נאותה של שוטרים או מילוי לקוי של תפקידם. 23 התלונות נבדקות על- ידי קת"ץ , ש יכול להעביר אותן)לגישור (בין מגיש התלונה לשוטר הנילון או ל פתוח ב בירור מקיף . אם מתברר שהתלונה מוצדקת, הקת"ץ יכול להמליץ ע ל אחד ממסלולי הטיפול הבאים: העמד ה לדין ב בית דין ,משמעתי העמדה לדין בפני דן יחיד או הערת מפקד. אם במהלך הבירור עולה חשד לעבירה הנחקרת על ידי מח"ש )(כמפורט לעיל- התיק עובר לטיפולה. 19 הכנסת ה- 20 , שאילתה ישירה 2464 ,ח בר הכנסת אילן גילאון, טיפול מח"ש בתלונות על אלימות שוטרים , 27 ביולי 2017 . 20 על פי הנחייה2.18 של פרקליט המדינה, במצב שבו חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד אותו שוטר , ניתנת קדימו ת לבדיקת תלונת האזרח על פני הטיפול בתיק נגד האזרח. לפיכך, במצב כזה לא ניתן להגיש כתב אישום או לבקש מעצר נגד אזרח בגין עבירות נגד אנשי משטרה, אלא באישור של מח"ש. אישור כזה מכונה "אישור שפיטה", ניתן לאחר בדיקה של פרקליטות מח"ש את מכלול נסיבות האירוע. להרחבה ,ראו: משרד המשפטים, פרקליטות המדינה המחלקה לחקירות שוטרים, סיכום שנתי2017 . פברואר2018 . 21 ,מבקר המדינה:דוח ביקורת מיוחד הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים , אפריל2017 . 22 ,מבקר המדינה:דוח ביקורת מיוחד הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים , אפריל2017 . 23 ,פעילותה של היחידה לתלונות הציבור מוסדרת בפקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי, פקודות המטה הארצי" הטיפול בתל ונות הציבור", מספר06.03.01 , :תאריך פרסום10 בינואר2010 . עמוד 7 מתוך 9 הכנסת מרכז המחקר והמידע נציין, כי באירועים מסוימים הקשורים בשימוש בכלי ירייה, הבדיקה נעשית באמצעות מנגנון של קצין ( בודק קבו"ד) או ו עדה בודקת , שאינם חלק.מית"ץ24 הקבו"ד יכול להמליץ על מסלולי טיפול דומים לאלה .של ית"ץ, שפורטו לעיל מחלקת המשמעת במשטרה מקבלת מית"ץ וממח"ש תיקים להעמדה לדין בבית דין משמעתי או לטיפול ב הליך משמעתי אחר. 25 מחלקת המשמעת אחראית גם על השימוש באמצעים מינהליים ,(ובהם פיטורין .השעייה והעברה לתפקיד אחר) נגד שוטרים החשודים או נאשמים בביצוע עבירות26 האמצעים המינהליים יכולים להינקט בשלב החקירה, בשלב הגשת כתב האישום או בסיום ההליכים המשפטיים. שקילת האמצעים המינהליים אינה מותנית בסיום ההליך המתנהל במח"ש או במשטרה, ולרו ב ההליך המינהלי .מתקיים במקביל27 המשטרה מפרסמת אחת לרבעון את פסקי הדין של בית הדין למשמעת ,(לפי הנתונים שפרסמה בשנת2017 ניתנו בסך הכל58 פסקי דין על ידי בית הדין למשמעת;) 28 אולם, לא מצאנו פרסומים של המשטרה באשר לכלל התלונות המטופלות על ידי ית"ץ ועל ידי מחלק.ת המשמעת ,כאמור לקראת הדיון בוועדה פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת אל המש רד לביטחון הפנים בבקשה לקבל מידע ו נתונים על טיפול המשטרה בתלונות נגד שוטרים , אולם אלה לא התקבלו עד למועד הגשת המסמך. דוח מבקר המדינה בעניין הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים , שהוזכר לעיל, כלל גם נתונים על טיפול המשטרה בתלונות נגד שוטרים . בהיעדר נתונים עדכניים יותר, להלן יוצגו הנתונים המובאים בדוח המבקר, המתייחסים לשנת2015 . 29 ,על פי דוח המבקר בשנת2015 טופלו בית"ץ1,204 תלו נות . 769 מהתלונות הוגשו בגין התנהגות לא הולמת, ו- 435 .בגין אופן ביצוע התפקיד מכלל התלונות , 213 תלונות (כ- 18% )התבררו כמוצדקות . נוסף על אלו, בשנת2015 טופלו במחלקת המשמעת 288 תיקים שהגיעו ממח"ש . 38 תיקים היו בגין ,שימוש בכוח ו מתוכם הוגשו 7 כתבי אישום לבית דין משמעתי (שהם כ- 18% מסך תיקי השימוש בכוח שהעוברו למחלקת המשמעת). לפי תשובת המשטרה למשרד מבקר המדינה , ב עשור שקדם לפרסום הדוח ח לה ירידה עקבית במספר כתבי האישום בגין שימוש בכוח, כאשר בשנת2006 הוגשו86 כתבי אישום כאלה, ובשנת2015 הוגשו כאמור 7 כתבי אישום בלבד .המשטרה ר אתה בירידה זו תוצאה של פעילות רבת שנים של המשטרה בכלל, ושל מג"ב בפרט, לחינוך ולהרתעה. אולם, המבקר העיר לעניין זה שמספר התלונות נגד שוטרים על שימוש בכוח וכן סקרי דעת קהל מלמדים שתופעת השימוש בכוח אינה תופעה 24 ,מינוי קצינים בודקים ופעילותם מוסדרים בפקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי, הוראות המשטרה "ועדות בודקות וקצינים בודקים", מספר04.04.03 , :תאריך פרסום25 באוגוסט2008 , נוסח2 ,; ובפקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי ,פקודות המטה הארצי "קצינים בודקים וועדות בודקות", מספר09.04.01 , :תאריך פרסום5 בפברואר2008 , נוסח1. 25 ,פעילותה של מחלקת משמעת מוסדרת באמצעות פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי, הוראות המשטרה "מחלקת משמעת– "ייעוד ותפקידים , 02.05.101 :, תאריך פרסום2 באפריל1995 , נוסח1, וכן בפקודות המטה הארצ ,י" הטיפול בתלונות הציבור", מספר06.03.01 , :תאריך פרסום10 בינואר2010; וב" חקירת אנשי משטרה על ידי המשטרה ועל ידי המחלקה ל חקירת שוטרים שבמשרד המשפטים", מספר06.03.03 , :תאריך פרסום1 באפריל1996 :. ראו גם דוח הביקורת המיוחד של מבקר המדינה, הטיפול המערכתי בעבירות שו טרים , 5 באפריל2017 . 26 ,האמצעים המינהליים מפורטים בפקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי, הוראות המשטרה "אמצעי משמעת מינהליים", מספר04.04.02 , :תאריך פרסום15 בנובמבר1995 , נוסח1 . 27 מבקר המדי ,נה:דוח ביקורת מיוחד הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים , אפריל2017 . 28 ,בית הדין למשמעת פסקי הדין של בית הדין למשמעת ובית הדין לערעורים. כניסה :בתאריך17 ביוני2018 . 29 ,מבקר המדינה:דוח ביקורת מיוחד הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים , אפריל2017 . עמוד 8 מתוך 9 הכנסת מרכז המחקר והמידע שולית. לדברי ו, מידת האמון שיש לציבור (ובעיקר לקבוצות מיעוט) ביחס למשטרה היא מועטה, ועל כן .המשטרה צריכה לפעול כדי לצמצם את השימוש בכוח שלא כדין ולהגביר את אמון הציבור בה30 לעניין הצעדים המינהליים שננקטו באותה שנה על ידי מחלקת המשמעת התרשם המבקר, ש ברוב המקרים המשטרה החליטה שלא להשעות מתפקידם שוטרים שהוגשו נגדם כתבי אישום. יתר על כן, יש שוטרים שהורשעו בפלילים .ובכל זאת הושארו בתפקידם, בנימוק שיוגש ערעור על הרשעתם31 4. נקודות לדיון כ אמור, דוחות שונים שפורסמו בשנים האחרונות, ובפרט דוח מבקר המדינה, העבירו ביקורת על היבטים שונים בעבודת הגופים החוקרים תלונות על שוטרים (מח"ש והמשטרה). מרכז המחקר והמידע ביקש את התייחסות המשטרה ומח"ש לחלק מדברי הביקורת . עד למועד סגירת המסמך לא התקבלה תשובת .המשטרה. תשובת מח"ש מובאת בסעיפים הרלוונטיים להלן נקודות הביקורת העיקריות שעלו :  תיאום לוקה בחסר בין מח "ש ובין הגורמים הרלוונטיים במשטרה לאורך תהליך קבלת .ההחלטות בתלונות על עבירות שוטרים הדבר מתבטא הן לעניין תיקים שהוחלט בהם על העמדה לדין, והן באשר לתיקים "גבוליים" שנסגרו במח"ש מחוסר ראיות וסוכם כי יועברו לבחינת משמעת. מבקר המדינה העיר באפריל2017 על היעדר ו של נוהל מסודר למערכת הדיווחים בין שני הגופים . במועד סגירת המסמך, למעלה משנה לאחר פרסום דוח המבקר, עדיין מצוי הנוהל בתהליך תיקוף על שולחנם של הגופים ,הרלבנטיים וטרם קיבל אישור בדמות הנחיית פרקליט או פקודת מ טא"ר.  תיעוד ובקרה, והיעדר :מסדי נתונים מספקים o :במח"ש היעדר מסד נתונים מהימן באשר לסוג התלונות, השתייכות חברתית של ,המתלונן ומאפייני הנילונים לצד דיווח חלקי בלבד במסגרת סיכום המידע השנתי המובא לידי הציבור. זאת, למרות החשיבות הגדולה שיש באיסוף ומסירת מידע מסוג זה הן לתהליכי גיבוש מדיניות מבוססת נתונים , וכן ו הן העניין הציבורי ב נתונים אלו . o במשטרה: היעדר ריכוז נתונים ו תיעוד של הליכים משמעתיים, מינהליים ותלונות נגד שוטרים : מחלקת המשמעת אינה מרכזת את הנתונים על ההליכים המשמעתיים והמינהליים שהיא נוקטת ,, באופן שאפשר יהיה לבדוק את יעילותם והשפעתם. כמו כן אין תיעוד ומעקב אחרי התלונות שהוגשו במצטבר נגד כל שוטר , באופן שיסייע לברר .האם השוטר מתאים לשרת במשטרה  היעדר קווים מנחים מספקים לפעילות מח"ש והמשטרה : o במח"ש: היעדר נהלים המסדירים את אמות המידה לקבלת החלטה על העמדה לדין פלילי או משמעתי ותפיסת התפקיד של מח"ש בעניין תלונות על אלימות שוטרים: בדוח המבקר צוין כי הקווים המנחים שקבעה מח"ש להעמדה לדין משמעתי בגין הפעלת כוח שלא כדין בתפקיד מותירים ש יקול דעת רחב ביותר בהחלטה אם להעמיד לדין פלילי או משמעתי, והם כוללים שיקולים רבים הנוגעים לנסיבות העניין . מתשובת מח"ש 30 .שם 31 ,מבקר המדינה:דוח ביקורת מיוחד הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים , אפריל2017 . עמוד 9 מתוך 9 הכנסת מרכז המחקר והמידע ,למרכז המחקר והמידע של הכנסת ,בחלוף שנה ממועד פרסום דוח המבקר נהלים אלו עדיין מצויים בתהליכי אישור ותיקוף. o :במשטרה היעדר הנח יות ברורות לטיפול בתלונות בשלבים שונים של ההליך המשמעתי ו המינהלי ,: על פי דוח המבקר אין קווים מנחים להעמדה לדין משמעתי, ול קציני מחלקת המשמעת .יש סמכות רחבה להחליט על פי שיקול דעתם בהקשר זה מזכיר המבקר כי בית המשפט העליון העיר כי ראוי לעגן בחקיקה את סמכויות המשטרה להפעלת אמצעים מינהליים .ואת התנאים לשימוש בסמכויות אלה32  גישה מקלה של מחלקת המשמעת במשטרה כלפי השוטרים , בשלבים שונים של ההליך המשמעתי והמינהלי :ברוב התיקים המ ועברים ממח "ש ל מחלקת המשמעת לא מוגשים כתבי אישום לבית הדין המשמעתי .לח לופין, כך לפי המבקר, מחלקת המשמעת משתמשת בכלי של ,העמדה לדין בפני דן יחיד באופן לא מבוקר אשר נראה כמוטה לטובת השוטרים ,; בד בבד התביעה המשטרתית מבקשת לעיתים להטיל עונשים קלים מדי על שוטרים שהורשעו בהתנהגות אלימה,; כמו כן ברוב המקרים המשטרה מחליטה שלא להשעות שוטרים שנפתחה נגדם חקירה או שהוגש נגדם כתב אישום. כתיבה: רינת בניטה וד"ר אילה אליהו :אישור אורלי אלמגור לוטן, ראש צוות 32 לדוגמה מזכיר המבקר את בג"ץ8225/07 סדיק נ' מפכ"ל המשטרה , 6 ביולי2009 ; "עע מ 2042/12 רס"מ חרב נ' ראש אגף משאבי אנוש משטרת ישראל , 16 בינואר2013 .