חומר רקע
1
י"ט ב
תמוז תשע"ח ;
2 ביולי
2018
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך רקע
לוועדה – הצעת חוק ל
תיקון פק
ודת
הראיות
(הסרת חיסיון"), התשע
ה-
5
201
/(פ1398/20
ו-
/פ1724/20
)
–
דיון ביום3.7.2018
בפני הוועדה שתי
הצע
תו חוק פרטי
ו
ת של חה"כ קארין אלהרר ואחרים
/(פ1398/20
)
, ושל חה"כ איימן עודה
ואחרים
/(פ1724/20
) – ל
דיון הכנה ל קריאה
ראשונה .
הצעות החוק עוסקות בנושא של חיסיונות"של בעלי מקצועות "טיפוליים שבפקודת הראיות
(חיסיון
רופא-
אדם
שנזקק לשירותו; חיסיון
פסיכולוג-
אדם שנזקק לשירותו; חיסיון עובד
סוציאלי-
אדם שנזקק לשירותו לפי
סעיפים49
עד50
)א לפקודת הראיות
ומ
וצע בהן לקבוע
:את העקרונות הבאים
1.
בית המשפט לא יסיר חיסיון מסוג זה לפני שתינתן זכות טיעון ל
בעל החיסיון
)(המטופל.
2.
מוצע לאפשר)זכות טיעון גם לנהנה מהחיסיון (המטפל
.אם בעל החיסיון ביקש זאת
ביהמ"ש
רשאי
לא לשמוע את בעל החיסיון והנהנה מחיסיון בהתקיים
טעמים מיוחדים לכך.
3.
מוצע לקבוע נקודת איזון שונה באשר
לשאלת
פומביות
הדיון ב
ראיות
שהוחלט להסיר מהן
חיסיון –
שמיעת הרא
יה תהיה בדלתיים סגורות .
אך
לביהמ"ש יהיה שיקול דע ת רחב
להחליט
אחרת ולשמוע
את הראי ה
בפומבי.
ההצעה כללה בתחילה גם מתן
זכות ערעור
לבעל החיסיון על החלטה להסיר חיסיון, אך בתיאום מול הממשלה
הוסכם כי הסעיף ידון במסגרת הדיון
בהצעת חוק ממשלתית לתיקון פקודת הראיות
'(תיקון מס20
) (ראיות
חסויות וערעור על החלטות ביניים), התשע"ז-
2017
, שמונחת על שולחן.הוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית1
החלטת ועדת שרים לענייני חקיקה היא לתמוך בהצעת החוק, בכפוף להצמדתה להצעת החוק הממשלתית
בנושא וקבלת הסכמת משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים
החברתיים
, ומשרד הבריאות.
,ואולם
המציע
ים באו ב
דברים עם נציגי הממשלה
והוסכם לדון בשלב זה שלפני הקריאה הראשונה בהצעות
החוק הפר טיות בלבד, ובתנאי שהמשך הדיון לאחר הקריאה הראשונה ייעשה בשילוב עם הצעת החוק
.הממשלתית
,בהתאם לכך
מסמך ההכנה לדיון זה יתייחס למוצע בהצעות החוק הפרטיות בלבד .
מאחר שמדובר בהצעות ח
וק זהות, נציע לוועדה למזג אותן ולהכין אותן יחד לקריאה הראשונה .
חיסיון– רקע כללי
ככלל, משמעותו של חיסיון היא הענקת פטור מ
ה חובה הקבועה בחוק למסור מידע, אם במסגרת של חקירה ואם
.במסגרת מסירת עדות
.עיקרון ידוע הוא שהמשפט עומד על האמת
תכלית ההליך השיפוטי היא להגיע לתוצאה צודקת באמצעות
חשיפת האמת העובדתית. גילוי האמת דורש תשתית עובדתית, ועל כן הכלל הוא של גילוי ראיות , בעוד
.שהחיסיון הוא החריג
1
הצעת החוק הממשלתית עוסקת בנושאים מגוונים, וביניהם: הסדרת סדרי הדין בעתירות לגילוי ראיות חסויות; מתן זכות ערעור
במספר מצומצם של החלטות ביניים בהליכים פליליים; הגבלת פרק הזמן להוצאת תעודת חיסיון לאחר הגשת כתב אישום; קביעת
.הוראה לפיה בית המשפט יוכל להורות לנאשם להשיב לאישום גם אם לא ניתנה לו אפשרות לעיין בחומר החקירה בתנאים שונים
2
לצד זאת, ומול האינטרס של גילוי האמת, בבסיסו של כל חיסיון עומד ערך או אינטרס שהחברה רוצה להגן ע
ליו
(כגון ביטחון המדינה,, יחסי החוץ שלה, ההימנעות מהפללה עצמית או יחסי אמון שונים מול בעלי מקצוע) .
במקרים מסוימים, הערך שעומד בבסיס החיסיון גובר על הערך של גילוי האמת, ואז הראייה תישאר חסויה
.ולא תגולה לבעל הדין שביקש את חשיפתה
ק יימים חיסיונות מסוגים שונים, וביניהם
חיסיונות סטטוטוריים דוגמת ה
חיסיונות שבפקודת הראיות,
2
או
,בדברי חקיקה אחרים3
וחסיונות יצירי הפסיקה דוגמת
חיס ,יון עיתונאי
חיסיון של עורך פטנטים ועוד.
החיסיון יכול להיות
מוחלט – כמו חיסיון של עורך דין-לקוח או חיסיון של כהן דת-
מתוודה, שאז אין אפשרות
לבית המשפט להסירו; ויכול להיות
יחסי – כמו חיסיון רופא-
מטופל; פסיכולוג; עובד סוציאלי וחסיונות יציר
,הפסיקה. במקרה כזה
בית המשפט רשאי להסיר את החיסיון לפי נוסחת האיזון שבפקודת הראיות
, אם
""הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה.
בכל מקרה, בעל החיסיון (האדם שהמידע נוגע אליו) רשאי תמיד
לוותר על החיסיון .
,בנוסף לחסיונות המוכרים
ישנם חומרים רבים שאינם
בהכרח חוסים תחת
חיסיון סטטוטורי , אך גם בחשיפתם
עלולה להיות פגיעה ב ערכים שונים, ובעיקר– הגנת ה
פרטיות.
לצורך המחשה, שאלה כזו יכולה לעלות כשאחד
הצדדים להליך דורש להציג במשפט מסמכים מתיק של לשכת הרווחה (של עד, של מתלונן, או של הצד שכנגד
.בהליך); או מסמכים ממוסד חינוכי שבו למדה בעבר מתלוננת בהליך פלילי ,גם לגבי חומרים מסוג זה בית
המשפט עורך לרוב
.איזון בין הצורך בגילוי האמת לבין הפגיעה בפרטיות שתיגרם מגילוי הראיה4
בפסיקה נקבע
כי מסירת חומר הפוגע בפרטיות להגנה תיעשה בהתאם לשיקול של רלוונטיות החומר וחשיבותו להגנתו של
נאשם. נוסחת האיזון שנקבעה בעניין זה הינ
ה קיומה של אפשרות סבירה שתהא בחומר תועלת להגנת הנאשם.
חיסיון מקצועי
החיסיון המקצועי–
כמו בין מטופל לרופא, לפסיכולוג או לעובד סוציאלי– מבוסס על יחסי אמון .
,תכלית החיסיון לאפשר ו
לתמרץ את השירות המקצועי
שניתן על ידי בעלי המקצוע. זאת, בשל ההנחה שאם
המידע לא ייהנה מהגנה, המטופל
לא יפנה לבעל המקצוע כלל, או ש יחשוש להתבטא בחופשיות
בפניו,
דבר שיפגע
ביכולת של בעל המקצוע לתת שירות אפקטיבי. רציונל נוסף ש ביסוד החיסיון מבוסס גם על שיקולים של
אוטונומיית הפרט ושל שמי
רת הפרטיות של המטופל .
הפסיקה התחבטה ב
שאלה כיצד יש להתייחס ל מידע
שנמסר לבעלי מקצוע
שהקשר עימם מבוסס
על יחסי אמון,
אך הם לא
נהנים מחיסיון סטטוטורי
(למשל–
הודאה שניתנה במסגרת פגישה עם
קרימינולוג קליני לצורך
הערכתו את ה כשירות
ה)נפשית של אדם לעמוד לדין.
5
בהקשר זה יש לשים לב שהצעת החוק עוסקת בחיסיון
רופא, פסיכולוג ועו"ס, המצויים בפקודת הראיות, ואינה מרחיבה עצמה לחסיונות נוספים . עם זאת, מאחר
שרשימת החסיונות הסטטוטוריים אינה סגורה, ייתכן שהפסיקה תחיל, בדרך של היקש, את התיקונים
המוצעים כאן גם על מקרים שבהם תה .יה תכלית דומה של מידע שנמסר בשל יחסי אמון מיוחדים
2
'חיסיון לטובת המדינה (בשל פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ. ס44
);
.חיסיון לטובת הציבור (בשל פגיעה בעניין ציבורי חשוב
'ס45); חי סיון מפני הפללה עצמית (סעיף47
;)
חיסיון עו"ד–
לקוח (סעיף48
)
;
חיסיון רופא– אדם שנזקק לשירותו
(סעיף49
;)
חיסיון
פסיכולוג– אדם שנזקק לשירותו
(סעיף50
;)
חיסיון עו"ס– אדם שנזקק לשירותו
(סעיף50
;)א
חיסיון כהן דת (סעיף51
.)
3
למשל, סעיף23(ג) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-
1999
שקובע חיסיון סטטוטורי יחסי בהליך אזרחי
לפיו בית המשפט רשאי לתת
.צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, אם העניין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק
4
יצחק עמית"קבילות, סודי ות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי– ניסיון להשליט סדר,"
ספר אורי קיטאי
)(תשס"ח247
,
266-264
.
5
ע"פ7974/07
לין נ' מדינת ישראל (
3.11.2010
.)
3
חיסיון של
מתלוננים בהליך פלילי
טענות לגילוי ראיה חסויה יכולות לעלות
במשפט פלילי ובמשפט אזרחי ,. על פי רוב
במשפט אזרחי
תעלה טענת
חיסיון במסגרת תקנות112-120
לתקנות סדר הדין האזרחי העוסקות בגילוי מסמכים, ובתקנה178
כשמתבקש
;גילוי ועיון במסמך הנמצא ברשותו של צד שלישי
ובמשפט פלילי , במסגרת סעיף74
,לחוק סדר הדין הפלילי
שעוסק בעיון של ההגנה בחומר חקירה, או108
לאותו חוק, שעוסק בצו להמצאת מסמכים
.במהלך המשפט
,התיקון נערך בפקודת הראיות
ועל כן הוא יחול על כל דיון בהסרת חיסיון מראיה, בין אם בהליך פלילי ובין
אם בהליך אזרחי . ואולם, למיטב בדיקתנו, מרבית המקרים שבהם נדונו בפסיקה החיסיונות ה"טיפוליים" היו
.בהליכים פליליים, ולפיכך נרחיב בנושא זה מעט יותר
גם
הצע
ו
ת החוק הפרטי
ות שמות את הדגש על מקרים שבהם נאשם או צד להליך אזרחי מבקש לברר פרטי ם על
,עברו הרפואי, הפסיכיאטרי
הפסיכולוגי או הסוציאלי של עד או מתלונן, ומציינות כי
הדיון הוא רלוונטי במיוחד
מקום בו מדובר במתלוננים בתיקים רגישים, כגון בתיקי תקיפה במשפחה, בעבירות מין וכיוצ"ב
(ראו דברי
)ההסבר להצעות החוק הפרטיות.
שאלה מרכזית שעלתה בפסיקה בהקשר זה
, היא שאלת
מתן
ה אפשרות למתלונן להשמיע עמדתו ביחס
לחשיפת מידע שגילויו עלול ל
פגוע בו .
:מקרים שעלו בפסיקה הם למשל ;חשיפת תיק פסיכיאטרי של מתלונן
חשיפת יומנים אישיים של מתלוננת; תיקי פסיכולוגית ועובדת סוציאלית; פלטי שיחות טלפון; מסמכים מתיק
רווחה או תיק של מתלוננת בפנימי
י .ה ועוד
הדיון בכך נערך במסגרת השאלה מהו
ההסדר הדיוני המתאים
לשמיעת טענה של גילוי ראיה חסויה בהליך פלילי. האם מקומה של
הטענה
הוא במסגרת הדיון בסעיף74
(עיון
)בחומר חקירה או108
)(המצאת מסמכים במהלך המשפט.לחוק סדר הדין הפלילי בבית המשפט העליון נ
פסק
כי ככלל, יש עדיפות לערוך את הדיון בגדרי סעיף108
לחוק
סדר הדין הפלילי .
זאת בעיקר בשל החשיבות שבמתן
מקום ומשקל גם לעמדתו של מי שעלול להיפגע מחשיפת הראיות.
6
יצוין כי יש פסיקה שאף הרחיקה לכת
וקבעה שגם במסגרת הדיון בסעיף74
יש למצוא דרך לאפשר למתלונן להשמיע עמדתו ביחס לחשיפת חומר
שגילויו עלול לפגוע בו, הגם שאין.באותו סעיף הוראה מפורשת שמאפשרת שמיעת המתלונן7
החשיבות של שמיעת מי שעשוי להיפגע מחשיפת הראיות
הוצגה כבעלת טעם כפול :ראשית ,
עצם מתן זכות
הטיעון למתלונן י
ש בה מעין "צדק פרוצדוראלי" כלפיו
והיא עולה בקנה אחד עם המגמה הכללית לשמוע את
.קולם של נפגעי עבירה
ת שני , מתן זכות הטיעון עשויה להביא למתן משקל רב יותר לשיקולי החיסיון ולזכות
המתלוננ
ים
.לכבוד ולפרטיות
חיסיון
מטפל-מטופל לגבי מתלוננות בעבירות מין
בפסיקה הוכרו חסיונות כאלה כבעלי מאפיינים מיוחדים. כך, הובעה הדעה כי למרות שנקודת המוצא היא של
גילוי רחב, על פי פוטנציאל ההגנה של הנאשם ואפילו בפריפריה של האישום, לא כך הדבר כשמדובר בפגיעה
בזכות החוקתית של המתלוננת לכבוד ולפרטיות. במקרה כזה של התנגשות בין זכות הנא ,שם לזכות המתלוננת
.נוסחת האיזון היא זהירה יותר מצד שני, יש לזכור כי,עדיין מדובר בזכויות יחסיות ו כשמדובר בחומר חקירה
מובהק, או כשקיימת אפשרות סבירה שיש בחומר כדי להועיל לנאשם, בית המשפט יורה על גילוי החומר, גם
על חשבון פגיעה בזכויות של צדדים שלישיים לפרטי
ות.
בפסק דין מהעת האחרונה8
תוארה המורכבות שעולה במקרים ייחודיים אלה: בשל האופי המיוחד של הפגיעה
ב
עבירות מין ,
נוצרה בפסיקה באותן עבירות ""מובלעת ראייתית( ייחודית למשל, הכלל שאין מדקדקים
;בסתירות ובאי דיוקים בגרסת המתלוננת
כבישת העדות אינה פוגמת במהימנות ועוד)
. לצד זאת, ישנה תופעה
גוברת והולכת של בקשות נאשמים לגילוי ולעיון בחו
מרים הנוגעים למידע אישי ופרטי הק
שור למתלוננת –
6
בש"פ8815/15
סעד נ' מדינת ישראל (
10.5.2016
.)
7
למשל בש"פ8467/99
פלוני נ' מדינת ישראל
, פ"ד
(נד2
)
454
,
459
(
2000
)
– שצוטט בדברי ההסבר להצע
ו
ת החוק הפרטי
ו .ת
8
בש"פ8252/13
מדינת ישראל נ' שיינר (
23.1.2014
.)
4
החל במידע שהמ
ת לוננת בעצמה יצרה (כמו יומנים, מיילים, צ'אטים באינטרנט וכו'), עבור במידע המצוי
ברשויות שונות (תיקים אישיים בלשכת רווחה, רי שומי יועצת חינוכית בבית הספר), וכלה ברישומים הנוגעים
.לטיפולים נפשיים של המתלוננת
,השופט עמית מעלה מספר טעמים שיכול שיעמדו בבסיס התופעה: ראשית
המובלעת הראייתית הייחודית לעבירות מין מקשה על ההגנה יותר מבעבירות אחרות, ומכאן הצורך של ההגנה
לאתר כל קצה חוט אפש רי. שנית, ייתכן שמדובר בצעד טקטי שנועד להרתיע את המתלוננת או להחליש אותה
.לפני שהיא נותנת עדות, או כדי להגיע להסדר טיעון נוח
ו שלישית, ייתכן שבבסיס התופעה עומדות דעות
קדומות, מיתוסים וסטראוטיפים לגבי "אשמתה" של המתלוננת בתקיפה – דבר שמן הראוי לשרש .
,מעבר לאמור
מאחר שלחברה יש אינטרס כי נפגעת עבירה תעבור הליך טיפולי-
שיקומי, הרי ששמירת החיסיון
מחזקת את יכולתה לשוחח בחופשיות עם המטפל ללא חשש שבעתיד הוא יתבקש להעיד על אותן שיחות, ומבלי
.לחוש אובדן שליטה על פרטיותה
מתן זכות הטיעון לנפגע עבירה
חוק זכויות
נפגעי עבירה
, התשס"א-
2001
מכיר בחשיבות של שיתוף נפגע עבירה בהליך הפלילי. יש בכך משום
מתן קול לנפגע וסיוע בהעצמתו ובשיקומו. כך למשל, נפגע עבירה,, בעבירות מסוימות
זכאי להיות נוכח בדיון
בבית המשפט בעניין העבירה שממנה נפגע שמתקיים בדלתיים סגורות (סעיף15
;)לחוק זכויות נפגעי עבירה
הוא זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע עמדתו לפני התובע לפני הסדר טיעון או הסדר לסגירת תיק עם החשוד
(סעיף17
לחוק זכויות נפגעי עבירה); הוא זכאי ל,מסור הצהרת נפגע, בכתב, לתובע או לחוקר
על הפגיעה שנגרמה
לו מהעבירה והוא זכאי שהתובע יביא את הצהרתו בפני בית המשפט בדיון בגזר הדין (סעיף18
לחוק זכויות
;)נפגעי עבירה
.ועוד
,לצד זאת אין כיום במסגרת
ה ,חקיקה אפשרות לנפגע העבירה לטעון באופן ישיר מול בית המשפט ובמובן זה
הצעת החוק היא חדשנית .
נושאים מוצעים
לדיון בוועדה
1.
המועד שממנו תחול החובה לשמוע את בעל החיסיון – רק לאחר הגשת כתב אישום.
מוצע לדון בשאלה–
?האם זהו אכן המועד המתאים? האם לא ראוי לאפשר זכות טיעון בשלב מוקדם יותר
לפי נוסח ההצעות
,הנוכחי ,ובהתאם לתיאום מול נציגי הממשלה החובה לשמוע את בעל החיסיון תחול במשפט
.פלילי רק אחרי הגשת כתב האישום
הזכות לחיסיון חלה במשפט פלילי מתחילתו של ההליך, כלומר החל משלב החקירה ;
ובמשפט אזרחי–
מפתיחת
ההליכים(לרבות הליכים מקדמיים כמו שאלונים ובקשות לגילוי מסמכי
ם) .
עוד חשוב לציין, שהמועד לעשיית שימוש בטענת חיסיון הוא בעיקרון, לפני מסירת הראיה. כלומר, שהחיסיון
.מהווה בסיס שלא למסור את הראיה החסויה, ומסירתה יכולה להיחשב כוויתור על החיסיון
א.
מוצע
לבחון מהם המ קרים העיקריים שבהם עולות טענות?חיסיון
האם יש מספר רב של מקרים
שהטענה מועלית לפני הגשת כתב האישום? למשל– במקרה ש
ע
ובדי
המשטרה או
הפרקליטות מבקש
ים
חומרים מגורמים רפואיים (
לשם ,חקירה ל או צורך הכנת כתב האישום
ו כדי
לבדוק ה
אם יש בהם
ראיות
רלוונטיות להגנת הנאשם). ה אם
מ
תקיים אגב כך דיון בבית המשפט?
האם במקרים אלו שומעים את
בעל החי
סיון לפני העברת החומר?
ב.
כבר היום נוהגים בתי המשפט לאפשר לבעל החיסיון להשמיע טענות בטרם יוסר
ה ,חיסיון
ו נאמר לא
.אחת שזו הדרך הראויה?נוכח האמור, האם הצעת החוק עלולה להרע את מצבו של בעל החיסיון
(האם קיים למשל חשש שייווצר הסדר שלילי כך שלא ישמעו את בעל החיסיון במקרה שהטענה
נדונה לפנ?י הגשת כתב אישום.)
5
2.
הוספת אפשרות גם למטפל (הנהנה מהחיסיון) להביע את עמדתו באשר להסרת החיסיון .
מוצע לדון
בהסדר המוצע–
המטפל (הרופא, הפסיכולוג או העובד הסוציאלי) יוכל להביע עמדתו רק לבקשת בעל
החיסיון; עמדתו היא עמדה עצמאית, והוא אינו טוען מטעמו של בעל החיסיון, אם כי הדעת נותנת שעמדתו
ועמדת בעל החיסיון תהינה תואמות.
3.
הפיכת ברירת המחדל של
פומביות הדיון :
הדיון בהסרת
ה
חיסיון מתקיים
.בדלתיים סגורות ,להבדיל מכך
"לאחר שבית המשפט החליט להסיר חיסיון ולשמוע עדות מסוימת, הכלל כיום הוא כי בית המשפט "רשאי
לשמוע אותה
.בדלתיים סגורות מוצע לשנות את ברירת המחדל, ולקבוע כי גם
במקרה זה
הדיון יתקיים
בדלתיים סגורות, אך לבית המשפט יהיה שיקול דעת רחב לקבוע אחרת. עוד מוצע, כי גם אם החליט בית
,המשפט על קיום הדיון בדלתיים סגורות הוא יוכל להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בדיון
(הסדר ים דומים מצויים בסעיפים68
()(ה1) ו-
68
.)(ד) לחוק בתי המשפט
נוסח משולב –
סעיפים49
,
50
ו-
50א לפקודת הראיות
להלן נוסח משולב מוצע לדיון
(מהנוסח הושמטה הצעת התיקון שעסקה בזכות ערעור לבע;ל החיסיון
והוכנסה
בו, לבקשת
משרד המשפטים .), התניה כי במשפט פלילי תחול חובת השמיעה רק לאחר הגשת כתב אישום
* יפורסם בנפרד גם נוסח לדיון שניתן יהיה לראות בו את הנוסח המקורי של הצעת החוק בקריאה הטרומית
ו
את התיקונים המוצעים לקראת הדיון.
49
. עדות רופא: (
)א
רופא אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע
אליו תוך עבודתו כרופא והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך כלל מתוך אמון שישמרם
בסוד, אלא אם וית
ר
האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית
צדק עדיף מן הענין שיש לא ל גלותה; והוא הדין באדם שאגב עבודתו בשירות הרופא או בשירותו של
.מוסד רפואי או בצוות המקצועי העובד עם הרופא, תוך טיפול בחולים, הגיע אליו דבר שנמסר לרופא
(
)ב
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות רופא או לעבוד כאמור בסיפה
.)לסעיף קטן (א
(
)ג נטען
חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בטענה בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע
,את העדות רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות ישמע אותה
בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית
המשפט לדון בענ
י
ין, כולו או מקצתו, בפומבי.
)(ד התקיים דיון
)כאמור בסעיף קטן (ג
בדלתיים סגורות, ר שאי
בית המשפט
להרשות לאדם או
לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו.
)(ה
לא יחליט בית המשפט לגלות ראייה
חסויה, אלא לאחר ש נתן הזדמנות לבעל החיסיון
להשמיע
את עמדת ו; לבקשת בעל החיסיון, ייתן בית המשפט הזדמנות גם לנהנה מהחיסיון להשמיע
את עמדתו.
(
)ו
בית המשפט רשאי
להחליט
על גילוי ראיה חסויה מבלי שנתן הזדמנות לבעל החיסיון
ולנהנה מהחיסיון כאמור בסעיף קטן (ה) להשמיע את עמדתם, אם מצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים
שיירשמו המצדיקים זאת.
)(ז במשפט פלילי יחולו סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) רק לאחר הגשת כתב אישום.
50
. עדות פסיכולוג :
(
)א פסיכולוג-ומ מחה כמשמעותו בצו שהותקן לפי סעיף זה אינו חייב למסור
ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עבודתו כפסיכולוג והוא מן הדברים
שלפי טיבם נמסרים לפסיכולוג בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם ויתר האדם על הח סיון
או שמצא בית המשפט כי הצורך
לג .לות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה
6
(
)ב הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות פסיכולוג-
.מומחה
(
)ג
נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בטענה בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע
,את העדות רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות
ישמע אותה בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית
המשפט לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי.
(ג1)
,התקיים דיון כאמור בסעיף קטן (ג) בדלתיים סגורות
רשאי בית המשפט להרשות לאדם או
לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו.
(ג2)
לא יחליט בית המשפט לגלות ראייה
חסויה , אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעל החיסיון
להשמיע את עמדתו; לבקשת בעל החיסיון, ייתן בית המשפט הזדמנות גם לנהנה מהחיסיון להשמיע
את עמדתו.
(ג3)
בית המשפט רשאי להחליט על גילוי ראיה חסויה מבלי שנתן הזדמנות לבעל החיסיון
( ולנהנה מהחיסיון כאמור בסעיף קטן
ג2
) להשמיע את עמדתם, אם מצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים
שיירשמו המצדיקים זאת.
(ג4)
( במשפט פלילי יחולו סעיפים קטנים
ג2) ו-(ג3) רק לאחר הגשת כתב אישום.
(ד)
שר הבריאות יתקין בהסכמת שר המשפטים, צו שיגדיר מיהו פסיכולוג-
מומחה לענין סעיף
.זה
50א .עדות עובד סוציאלי :
)(א עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו-
1996
,
אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עיסוקו כעובד
סוציאלי והוא מן
ה דברים שלפי טיבם נמסרים לעובד סוציאלי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם ,בסוד
אלא אם כן ויתר האדם על החסיון או שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק
.עדיף על הענין שיש שלא לגלותה
(
)ב
.הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עובד סוציאלי
(ג)
נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע את
,העדות רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות
ישמע אותה בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית
המשפט לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי.
)(ד
התקיים דיון כאמור בסעיף קטן (ג) בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט להרשות לאדם או
לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת
הדיון, כולו או מקצתו.
)(ה
לא יחליט בית המשפט לגלות ראייה
חסויה , אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעל החיסיון
להשמיע את עמדתו; לבקשת בעל החיסיון, ייתן בית המשפט הזדמנות גם לנהנה מהחיסיון להשמיע
את עמדתו.
)(ו בית המשפט רשאי להחליט על גילוי ראיה חסויה מבלי שנתן הזדמנ ות לבעל החיסיון
ולנהנה מהחיסיון כאמור בסעיף קטן (ה) להשמיע את עמדתם, אם מצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים
שיירשמו המצדיקים זאת.
)(ז במשפט פלילי יחולו סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) רק לאחר הגשת כתב אישום.