חומר רקע
:מספר פנימי564049
הכנסת
העשרים
יוזמים: חברי הכנסת קארין אלהרר
מיקי לוי
יעקב פרי
עפר שלח
יואל רזבוזוב
יעל גרמן
שי פירון
עליזה לביא
מיכל רוזין
דב חנין
/פ1398/20
הצעת חוק
ל ,)תיקון פקודת הראיות (הסרת חיסיון
התשע"ה–
2015
תיקון סעיף49
1.
בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–
1971
1
(להלן– הפקודה ), בסעיף49
–
(1)
"בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה
יבוא,""ישמע אותה
ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או
מקצתו ;"
(2)
בסופו יבוא:
)"(ד
לא יחליט בית המשפט להסיר את
החיסיון
, אלא לאחר ששמע
את עמדת בעל
החיסיו
ן."
תיקון סעיף50
2.
בסעיף50
לפקודה –
(1)
"בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה
יבוא""ישמע אותה
ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או
מקצתו ;"
(2)
)אחרי סעיף קטן (ג יבוא:
1
דיני מדינת ישראל, נוסח חדש18
', עמ421
.
2
"(ג1)
לא יחליט בית המשפט להסיר את
החיסיון
, אלא לאחר ששמע
את עמדת בעל
החיסיון".
תיקון סעיף50א
3.
בסעיף50
א
לפקודה –
(1)
בסעיף"קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה
יבוא,""ישמע אותה
ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או
מקצתו ;"
(2)
בסופו יבוא:
)"(ד
לא יחליט בית המשפט להסיר את
החיסיון
, אלא לאחר ששמע
את עמדת בעל
החיסיון."
הוספת סעיף51א
4.
אחרי סעיף51
ל פקודה
יבוא–
"ערעור על החלטה
להסיר
חי
סיון
51
.א
)(א
הסיר בית המשפט
חיסיון לפי סעיפים
49
,
50
או50
א, חרף התנגדותו של בעל
החיסיון,
רשאי בעל
החיסיון לערור על החלטה זו לבית
,משפט שלערעור
ב
תוך
15
יום.
)(ב ביצוע החלטת בית המשפט להסיר את
י הח
סיון יעוכב למשך
15
יום, ואם
הוגש ערר, עד
למתן החלטה בערר.
)(ג בית המשפט שלערעור ידון בערר בדן יחיד
ובדלתיים סגורות".
.
ד בר י
ה ס בר
בלא מעט הליכים משפטיים, מבקש נאשם או צד להליך
אזרחי
לברר פרטים
על
,עברו הרפואי
הפסיכיאטרי או ה פסיכולוגי של עד או
מתלונן (לרוב מדוב
ר במתלוננים בתיקים רגישים, כגון
בתיקי
.)תקיפה במשפחה, בעבירות מין וכיו"ב
לעתים נעשה הדבר באמצעות בקשה לעיון בחומר חקירה מכוח סעיף74
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח
משולב), תשמ"ב–
1982
ולעתים באמצעות הזמנת הרופא, הפסיכיאטר או הפסיכולוג כעד. בשני
המקרים
בית המשפט נדרש
להסיר את
י הח
סיון הקבוע בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–
1971
(להלן–
,)פקודת הראיות המאפשר לאיש
הטיפול
שלא להציג
את הראיות
על עברו של העד בפני בית המשפט.
חי
סיון זה
נועד להגן על בעל החיסיון– המטופל
, והמטופל רשאי לוותר עליו.
בדיון בהס רת
החיסיון שוקל בית המשפט את הנזק שייגרם למבקש מאי-
הסרת
החיסיון , לעומת הנזק
שייגרם לבעל
החיסיון
עם הסרתו. שקלול זה אינו אמיתי כאשר
בעל הח
י
סיון אינו מופיע
בפני בית המשפט
ואינו מפרט בפניו את השיקולים לאי-
הסרת
החיסיון ואת החשש הקיים לפגיעה בו ובפרטיותו בעקבות
הסרת.החיסיון
על פגיעה חמורה זו ועל
העיוות שבה עמד כבר השופט טירקל,
:באומרו
3
"לדעתי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדן בשאלות של הסרת
החיסיון
שלפי סעיפי פקודת הראיות
והסרת ההגנה שלפי חוק הפרטיות, בלי ששמע את תגובתה של המתלוננת לבקשתו של בא כוח העורר
לעיין במסמכ
ים הנוגעים לה...
חשיפת מידע כזה היא פגיעה חמורה ביותר בזכותו של אדם לכבוד
ולפרטיות ואין להתיר את החשיפה בטרם שמע בית המשפט את האדם העלול להיפגע, אפילו אין הוראה
מפורשת בדין המורה על כך "
(
בש"פ8467/99
(פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נד2
,)
454
(
2000
.))
כדי
לתקן עיוות זה מוצע לתקן את פקודת הראיות, כך שבעל
החיסיון
או נציגו (במקרה שבו מדובר
בקטין, לדוגמ
ה ) יהיו
משיבים
בבקשה להסרת
החיסיון.
משהחליט בית המשפט להסיר
חיסיון
של מטפל, הרי שמחויב אותו מטפל להציג בפני בית המשפט כל
חומר רלוונטי על המטופל שלו. על החלטה כ זו, כאשר מדובר בהליך פלילי, אין זכות ערעור, אלא
במסגרת ערעור על פסק הדין כולו. כאשר מדובר בחשיפת חומר רגיש, הרי שאין כל תועלת לערעור לאחר
שהחומר כבר הוצג בפני הצדדים ובפני בית המשפט, שכן הפגיעה בפרטיות כבר
יא.רעה
לפיכך מוצע לתקן את פקודת הראיות כך שתינתן ז כות ערעור על ההחלטה להסיר
חיסיון
(כערעור על
החלטת ביניים). מאחר
ש מלכתחילה בעל
החיסיון אינו צד להליך (אלא כמשיב, מכ
ו ,)ח הצעת חוק זו
ולמען הסר ספק, מוצע לקבוע מפורשות, כי זכות הערעור תהא נתונה גם לבעל
החיסיון.
על
פי נוסח הפקודה כיום, הדיון בבקשה להסרת
החיסיו
ן
,חייב להתקיים בדלתיים סגורות. עם זאת
לאחר שהחליט בית המשפט להסיר את
החיסיון , שמיעת הראייה יכול שתיעשה אף בפומבי, שכן הסמכות
לשמעה בדלתיים סגורות ה
יא
.סמכות רשות בלבד
כדי
לפתור עיוות זה ולהגן על פרטיותו של העד בשלב בו פרטיותו עומדת להיפגע הלכה למעשה, שלב
הצגת עברו הרפואי או הנפשי, מוצע לתקן את הסעיפים
הרלו
ו
נטיים בפקוד
ת הראיות , כך שגם שמיעת
העדות שלגביה הוסר
החיסיון
תיעשה ככלל ,בדלתיים סגורות כדבר שבחובה, ולא רק כעניין הנתון
לשיקול דעתו של בית המשפט.
הצעה זו לתיקון החקיקה ה
יא
חלק מן המגמה, אשר מושרשת זה מכבר בעולם המערבי, ואשר הולכת
,ומתרחבת בישראל
ש נועדה להגן על נפגעי העבירה ככלל ועל נפגעי עבירה קטינים בפרט ולהעניק להם
מעמד בהליכים המתנהלים בעניינו של מי שפגע ב
הם .
הצעת החוק נוסחה בסיוע.המועצה לשלום הילד
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-
עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב
/(פ857/18
.)
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בסיוון התשע"ה–
15.6.15