חומר רקע

‏ חוות דעת, הערות והצעות לתיקון במתווה תיקון25 לחוק שירות ביטחון ‏ יוחנן‏פלנסר,‏ד"ר‏גלעד‏מלאך,‏פרופ'‏עמיחי‏כהן המכון‏הישראלי‏לדמקורטיה טיוטה‏סופית ‏י "ט‏תמוז‏תשע"ח 2‏ יולי‏2018 לכבוד חברי‏הוועדה‏המיוחדת‏להסדרת‏מעמדם‏של‏תלמידי‏ישיבות,‏ולשילובם ‏ של‏בוגרי‏ ישיבות,‏בשירות‏צבאי,‏בשירות‏לאומי-אזרחי‏ובתעסוקה ,שלום‏רב :הנדון חוות דעת, הערות והצעות לתיקון במתווה תיקון25 לחוק שירות ביטחון הצעת‏הסדר‏הגיוס‏למגזר‏החרדי‏שהוצגה‏על‏ידי‏משרד‏הביטחון‏בימים‏האחרונים‏היא‏ תוצאה ‏של ‏תהליך ‏בן ‏כעשרים ‏שנה ‏בו ‏הכנסת ‏מנסה ‏ להתמודד ‏עם ‏שאלת ‏גיוס‏ האוכלוסיי ה‏ החרדית‏לצבא.‏השאלה‏מונחת‏על‏שולחן‏הכנסת‏כתוצאה‏משורה‏של‏פסקי‏ (דין‏של‏בית‏המשפט‏העליון‏אשר‏חייבו‏את‏הכנסת‏לקבל‏חקיקה‏בנושא‏1998),‏ופסלו‏ שני‏הסדרים‏שהוצגו‏על‏ידי‏הכנסת‏("חוק‏טל"‏נפסל‏ב- 2012,‏ותיקון‏21‏ לחוק‏שירות‏ ביטחון ‏ב- 2017 ). ‏העיקרון ‏הבסיסי ‏שקבע ‏בית ‏המשפט ‏העליון ‏בפסיקתו ‏הוא ‏שהסדר‏ הגיוס‏צריך‏לשקף‏את‏חשיבות‏עיקרון‏השוויון,‏ולבטא‏עיקרון‏זה‏בהסדר‏גיוס‏החרדים‏ במדינת‏ישראל.‏ שאלת‏גיוס‏החרדים‏היא‏שאלה‏חשובה‏ביותר,‏אבל‏אי‏אפשר‏לדון‏בה‏בנפרד‏משאלת‏ מודל‏"צבא‏העם"‏החייבת‏אף‏היא‏לעמוד‏לד יון.‏ המצב‏הנוכחי,‏שסביר‏שלא‏ישתנה‏בתקופה‏הקרובה,‏מתיימר‏לשמר‏את‏מודל‏"צבא‏ "העם ‏-‏ אך‏עושה‏זאת‏תוך‏ערעור‏היסודות‏עליהם‏עומד‏מודל‏זה.‏רק‏ כ מחצית‏ מ מחזור‏ הגיוס‏מתגייס‏לצבא‏(כולל‏האוכלוס י יה‏הערבית)‏והמספרים‏של‏אלו‏שאינם‏מתגייסים ‏ עולים‏ממחזור‏למחזור.‏השאלה‏האמ תית ‏ העומדת‏בפני‏הכנסת‏בשעה‏זו,‏אם‏כן,‏היא‏ מידת‏יכולתה‏של‏מדינת‏ישראל‏לשמר‏את‏מודל‏הגיוס‏שהווה‏את‏הערובה‏לב י טחונה‏ בשבעים‏השנים‏האחרונות.‏ בדיון ‏הציבורי ‏מוצגו ת ‏בדרך ‏כלל ‏שתי ‏עמדות ‏קוטביות ‏לפ תרון ‏מצב ‏זה: ‏מחד, ‏אלו‏ "הטוענים‏לשוויון‏מלא‏בשירות‏לשם‏מימוש‏מלא‏של‏מודל‏ צבא‏העם".‏מצד‏שני‏–‏ אלו‏ הטוענים‏כי‏במצב‏הנוכחי‏יש‏לעבור‏למודל‏גיוס‏של‏"צבא‏מקצועי".‏שני‏פתרונות‏אלו‏ נראים‏לכאורה‏יציבים‏יותר‏מהמצב‏הנוכחי,‏אך‏למעשה‏אינם‏ניתנים‏למימוש‏בתנאים‏ הנוכחיים ‏במדינת ‏ ישראל. ‏בפני ‏ישראל ‏אין ‏אפשרות ‏אמ תית ‏לעבור ‏למודל ‏של ‏צבא‏ מקצועי‏מבחינ ת‏איכות‏כוח‏האדם‏והכמויות‏הנדרשות.‏מודל‏"צבא‏העם"‏המלא‏גם‏ הוא‏אינו‏ניתן‏להשגה‏בצורה‏ריאלית ‏ בטווח‏הזמן‏הנראה‏לעין .‏ אין‏בנושא‏זה‏פתרונות‏קסם.‏אך‏מתוך‏ההכרח‏לשמר‏את‏מודל‏צבא‏העם‏למען‏הבטחת‏ עתיד‏בטחון‏ישראל ‏ ומתוך‏הכרה‏בתועלות‏החברתיות‏והלאומיות‏של‏מודל‏גיוס‏ז ,‏ו ה על‏ בסיס‏הערכתנו‏ ששוויון‏מלא‏לא‏יושג ‏ בטווח‏הזמן‏של‏השנים‏הקרובות ‏–‏ יש‏לבסס‏כל‏ :פתרון‏על‏העקרונות‏הבאים ,ראשית יש‏לאמץ‏את‏העיקרון‏של‏ השאיפה והתקדמות לקראת שוויון-‏ שוויון‏מלא‏לא‏ יושג,‏אך‏נקודת‏המוצא‏של‏כל‏דיון‏בנושא‏היא‏הצורך‏לשאוף‏ ולהתקדם‏באופן‏מתמשך‏ וה דרגתי‏להשגת‏.שוויון‏בין‏כלל‏הקבוצות‏בישראל ,שנית.עיקרון ‏השוויון ‏הוא ‏משוואה, ‏שיש ‏לטפל ‏בשני ‏צדדיה ‏ ההצעות ‏בנוגע ‏לגיוס‏ חרדים ‏יוצאות ‏מנקודת ‏הנחה ‏נכונה, ‏כי ‏יש ‏להמשיך ‏ולהגדיל ‏את ‏שיעור ‏החרדים‏ המשרתים ‏בצבא. ‏אבל ‏התייחסות ‏שוויונית ‏תנסה ‏להביא, ‏עד ‏כמה ‏שניתן, ‏להשוואת‏ ה מטלות ‏המונחות ‏על ‏כתפי ‏שתי ‏הקבוצות. ‏ אל מול התמיכה בהגברת השתתפות האוכלוסייה החרדית, שאינה כוללת נשיאה שוויונית לחלוטין בנטל, יש להציב את הצורך לפצות את הציבור המשרת בגין חוסר השוויון המתבטא במדיניות כלפי המגזר .החרדי שלישית ,‏על‏משוואת‏השוויון‏יש‏להתבונן‏במ בט‏כולל.‏חלקם‏של‏החרדים‏במשוואת‏ השוויון ‏אינו ‏יכול ‏להסתכם ‏בשאלת ‏מספר ‏המתגייסים. ‏שאלות ‏חשובות ‏נוספות ‏הן‏ איכות ‏השירות ‏של ‏המתגייסים ‏החרדים, ‏וגם ‏מעורבותם ‏ כמשתתפים ‏פרודוקטיביים ‏ בשוק‏העב.ודה‏למשך‏ימי‏חייהם‏לאחר‏הגיוס ,ולבסוף יש‏לחוקק‏ כל‏פתרון‏ שי וצע‏כעת‏ כהוראת‏שעה ‏ שתשמש‏כ פתרון‏זמני.‏יש‏להציע‏ תמריצים‏לשירות‏לקבוצות‏השונות,‏אך‏בכל‏מקרה‏תידרש‏בחינה‏בעוד‏שנים‏ספורות‏ של‏ האפקטיביות‏של‏ הפתרונות ‏ השונים ‏.לאור‏השינויים ‏ אנו סבורים כי הצעת החוק של משרד הביטחון לתיקון23 בחוק שירות הביטחון אינה עונה, בנוסח המונח בפני הכנסת, על .עקרונות הבסיס שהוצגו לעיל המתווה‏מעגן‏אמנם‏בחוק‏הן‏את‏יעדי‏הגיוס‏לאוכלוס י יה‏החרדית‏והן‏את‏העובדה‏שאי‏ עמידה‏בהם‏תגרור ‏ גרסה‏מרוככת‏של ‏"סנקציות‏כלכליות".‏שינויים‏אלו‏הינם‏קריטיים‏ ברצון ‏להפוך‏את‏מתווה‏הגיוס‏מכזה‏המבוסס ‏על ‏"רצון ‏טוב",‏מתווה‏שנפסל‏בבג"ץ ‏ לכזה‏.הנעוץ‏ביעדים‏הכוללים‏תמריצים‏לעמידה‏בהם עם‏זאת,‏ פרטי ההצעה מעקרים במידה רבה את אותם מרכיבים חדשים שלא היו בחוק בעבר. כתוצאה מכך החוק איננו שוויוני, וישנו סיכוי גבוה שהוא ייפסל פעם נוספת על .ידי בג"ץ ‏ כך,‏כאשר‏יעדי‏הגיוס‏לצבא‏עולים‏בקצב‏נמוך‏יותר‏מאשר‏בשנים ‏ האחרונות,‏ כך‏בהמשך‏ההפעלה‏ואף‏הרחבה‏של‏השירות‏האזרחי‏למרות‏הבעיות‏הקשות‏בתפקודו,‏ כך ‏באשר ‏לדחיית ‏הפעלת ‏הסנקציות ‏בכמה ‏שנים ‏ואי ‏המיקוד ‏שלהם ‏בקהל ‏היעד:‏ אוכלוסיית‏החרדים‏המיועדים‏לגיוס‏(גילאי‏18-23),‏וכך‏ביחס‏לאי‏הגבלה‏במניין‏של‏ .בוגרי‏החינוך‏החרדי‏שאינם‏חרדים ‏ הצעת ‏החוק ‏כפי ‏שהיא ‏מונחת ‏כעת ‏על ‏שולחן ‏הכנסת ‏לא ‏עוסקת ‏כלל ‏בצד ‏השני ‏של‏ המשוואה ‏–‏ שיפור ‏מעמדם ‏של ‏המשרתים ‏בצבא. ‏הקשר ‏זה ‏צריך ‏לכלול ‏תגמול‏ למשרתים‏שירות‏מלא,‏וקיצור‏שירות‏נוסף‏המתבקש‏מגיוס‏חרדים.‏ההצעה‏גם‏מציבה‏ גיל ‏גבוה ‏מדי ‏לקבלת ‏פטור ‏מגיוס ‏לחרדים ‏שיקשה ‏עליהם ‏ להשתלב ‏בעתיד ‏בשוק‏ התעסוקה.‏ולבסוף,‏מתווה‏הקבע‏ארוך‏הטווח‏המוצע‏אינו‏מאפשר‏גמישות‏והתאמה‏ לאור‏השינוי‏בנתונים‏לאורך‏חיי‏ההצעה.‏ להלן‏נפרט‏את‏התחומים‏בהם‏ישנה‏בעיה‏בהצעת‏החוק‏ונציע‏בכל‏תחום‏הצעה‏חלופית.‏ בסוף‏המסמך‏מצורפת‏טבלה‏מסכמת.‏ גיוס חרדים 1. יעדי הגיוס הב עיה קצב‏הגידול‏של‏מספר‏המשרתים‏החרדים‏בצה"ל‏עמד‏בשש‏השנים‏האחרונות‏על‏ 15%‏ בשנה.‏באף‏אחת‏מן‏השנים‏הללו,‏כולל‏בעת‏משבר‏חוק‏הגיוס‏הוא‏לא‏נפל‏מ- 10%‏ בשנה. ‏כל ‏זה ‏במצב ‏שהחוק ‏לא ‏כלל ‏כלי ‏שאמור ‏לחזק ‏את ‏ יכולת ‏העמידה ‏ ב יעדים‏(סנקציות‏כלכליות).‏לפיכך‏יעד‏הגיוס‏בחמש‏השני ם‏הקרובות‏איננו‏יכול‏ לרדת‏מ- 10%‏ בשנה.‏אחת‏הסיבות‏לגידול‏זה‏היא‏הגידול‏המהיר‏במוסדות‏המזינים‏ לצה"ל ‏שאינן ‏ישיבות ‏"הזרם ‏המרכזי", ‏מוסדות ‏שמתפתחים ‏במהירות ‏בשנים‏ האחרונות‏וצפויות‏להתפתח‏גם‏בשנים‏הקרובות.‏גם‏לאחר‏חמש‏שנים‏אין‏להניח‏ שתהיה ‏צניחה ‏בשיעור ‏הגידול ‏של ‏המ תגייסים ‏לקצב ‏שהוא ‏קרוב ‏מאוד ‏לגידול‏ הטבעי‏של‏החברה‏החרדית‏שעומד‏על‏4.5%‏.בשנה ‏‏‏ הפתרון קביעת‏יעדי‏גיוס‏של‏גידול ‏ב- 10%‏ בחמש‏השנים‏הראשונות‏של‏המתווה.‏בחמש‏ השנים‏הבאות‏ניתן‏להורידו‏ל- 7%-8% ‏ .‏ .מצ"ב‏טבלה‏ליעדי‏גיוס‏לצה"ל‏לשנים‏הקרובות טבלה1: יעדי גיוס מוצעי ם לשנות הגיוס2022-2017 שנת‏ הגיוס מספר‏חרדים‏ ממוצע‏במחזור‏ ( 18-23 ) 1 אינם‏פוטנציאל‏ (לגיוס‏16% ) 2 מספר‏החרדים‏ בפוטנציאל‏גיוס יעדי‏גיוס‏צה"ל‏ (ושיעורם‏ )בפוטנציאל‏הגיוס 2017 9,727 1,560 8,170 3,200 (39%) 2018 10,254 1,640 8,610 3,600 (42%) 2019 10,914 1,750 9,160 4,000 (44%) 2020 11,636 1,860 9,780 4,400 (45%) 2021 11,933 1,910 10,020 4,850 (48%) 2022 12,828 2,050 10,660 5,400 (51%) 2. השירות האזרחי הבעיה השירות‏האזרחי‏לחרדים‏ אינו ‏ מהווה‏חלופה‏הולמת‏לשירות‏הצבאי‏לחרדים‏הן‏ ברמה‏הנורמטיבית‏(אי‏שוויוניות)‏והן‏ב של‏כישלונו‏המובהק‏לעמוד‏ביעדים‏שנקבעו‏ לו‏והן‏בשל‏העובדה‏שבחלקו‏הגדול‏הוא‏פיקטיבי‏ומחמיץ‏את‏יעדו‏הבסיסי.‏בית‏ המשפט ‏הציב ‏בסימן ‏שאלה ‏את ‏הצדקת ‏השירות ‏לאומי ‏לחרדים ‏בתחומים‏ אזרחיים‏מובהקים‏והחשבתה‏כשוות‏ערך‏לשירות‏צבאי‏וכמו‏כן‏את‏משך‏השירות‏ המקוצר.‏בתום‏חמש‏עשרה ‏ שנים‏לעיגון‏השירות‏האזרחי‏לחרדים‏בחוק‏ועשר‏שנים‏ ליישומו ‏בפועל ‏ניתן ‏לקבוע ‏בבירור ‏שהוא ‏נכשל ‏בתפקידו ‏בקידום ‏השוויון ‏בנטל‏ השירות. ‏ניסיון ‏לטעון ‏שהחוק ‏החדש ‏יגרום ‏לשיפור ‏המסלולים ‏והפיקוח ‏עליהם‏ לאחר‏כ י.שלונות‏כה‏מרובים‏הינו‏נאיבי‏במקרה‏הטוב ‏ במסגרת‏השירות‏האזרחי‏ ניתן‏לשרת‏בשירות‏אזרחי-בטחוני,‏במשטרה,‏בשב"ס,‏ במד"א‏ובזק"א‏ובמקומות‏נוספים,‏שירות‏שהמדינה‏רואה‏אותו‏כמקביל‏לחלוטין‏ לשירות ‏צבאי. ‏מסלול ‏זה ‏גם ‏ממושך ‏יותר ‏(שנתיים) ‏ומתגמל ‏יותר, ‏אולם ‏שיעור‏ 1 ( אוכלוסיית הגברים החרדים על פי תחזיות הלמ"ס2017 .) 2 שיע ור מקבלי פטור מגיוס מכלל המ לש"בים בניכוי הנימוק של תורתו אומנותו מסיבות של חוסר התא מה נפשית, פיזית, שהות בחו"ל או אי עמידה בסף הגיוס )(נתוני צה"ל . (הפונים ‏אליו ‏כיום ‏עומד ‏על ‏פחות ‏מחמישית ‏19%) ‏מן ‏הפונים ‏החרדים ‏לשירות‏ אזרח. ‏ י הפ תרון החלופה המועדפת ‏ היא‏לבטל‏את‏אפשרות‏השירות‏האזרחי‏לבנים‏חרדים‏כתחליף‏ לשירות‏צבאי‏בצה"ל.‏שירות‏ללא‏מדים‏יוכל‏להתקיים‏ולהתפתח‏במסגרת‏שירות‏ אזרחי-בטחוני ‏באמצעות ‏מסלול ‏שח"מ ‏במשטרת ‏ישראל ‏ובמסגרות ‏נוספות‏ ובהפעלה ‏של ‏משרד ‏הביטחון ‏ תחת ‏הסדר ‏של ‏ימ"לים ‏(יחידו ת ‏מחוץ ‏לסד"כ) ‏כך‏ שהמתגייסים‏יתחיילו‏בצה"ל‏אך‏יבצעו‏את‏השירות‏בפועל‏במסגרות‏ממלכתיות‏ אחרות .‏ חלופה שנייה ‏ היא‏שינויים‏ממשיים‏ומעוגנים‏בחוק‏(ולא‏בהצהרה)‏במערך‏השירות ‏ האזרחי‏בכדי‏שייהפך‏לשירות‏שוויוני:‏ 1. תוך‏חמש‏שנים‏מחצית‏מן‏המשרתים‏ישרתו‏בשירות‏אזרחי‏בטחוני 2. נ יתוק‏השירות‏האזרחי‏לחרדים‏מכלל‏מערך‏השירות‏הלאומי‏והעמדה‏כיחידה‏ באחריות‏של‏משרד‏ראש‏הממשלה/משרד‏הביטחון/משרד‏לביטחון‏פנים 3. הגבלת ‏השירות ‏האזרחי ‏למסגרות ‏ממלכתיות ‏(משרדי ‏ממשלה, ‏רשויות ‏וכו')‏ ולא‏לעמותות 4. קביעת‏מגבלה‏על‏משרד‏המשרתים‏(עד‏700‏)בשנה‏ולא‏יותר 5. הגבלת‏ה גיל‏של‏כניסה‏לשירות‏אזרחי‏(מגיל‏21)‏וחשוב‏מכך,‏הגבלת‏הגיל‏שבו‏ מותר‏להתחיל‏בשירות‏זה‏שעומד‏על‏פי‏ההצעה‏על‏28.‏אין‏סיבה‏שחרדים‏מעל‏ גיל‏24‏ לא‏ייכנסו‏ישירות‏לשוק‏העבודה 3. "מיהו חרדי"? ומניין חרדים במסגרת החוק הבעיה בכדי‏לעמוד‏במכסת‏היעדים‏לגיוס‏ניתנה‏בחוק‏הגדרה ‏ רחבה‏למושג‏חרדי‏ולמניין‏ חרדים ‏לצורך ‏עמידה ‏ביעדים. ‏שופטי ‏בג"ץ ‏ציינו ‏את ‏הבעייתיות ‏בעובדה ‏שהחוק‏ מונה‏חרדים‏שלמדו‏רק‏שנתיים‏במסגרת‏חרדית‏נחשבים‏חרדים‏גם‏אם‏כיום‏אינם‏ מקיימים ‏אורח ‏חיים ‏חרדי. ‏שיעורם ‏של ‏האחרונים ‏עומד ‏על ‏כשליש ‏מכלל‏ המתגייסים‏החרדים‏לשירות‏צבאי.‏ה התייחסות‏לנוער‏נושר‏כחרדי‏הינה‏מורכבת.‏ מצד‏אחד,‏הם‏אינם‏חרדים‏כיום,‏אך‏מאידך,‏ללא‏מאמץ‏הגיוס‏של‏צה"ל,‏חלק‏ ניכר ‏של ‏צעירים ‏אלו ‏לא ‏היה ‏מגיע ‏לשירות ‏כלל ‏וממשיך ‏להסתמך ‏על ‏דחיית‏ השירות ‏לבחורי ‏הישיבות. ‏הצעת ‏החוק ‏איננה ‏מתייחסת ‏לבעייתיות ‏שהציג ‏בית‏ המשפט.‏ הפ תרון מנ יין‏החרדים‏שלמדו‏שנתיים‏בישיבה‏קטנה‏יישאר‏גם‏אם‏אינם‏שומרים‏כיום‏ על‏אורח‏חיים‏חרדי.‏כדי‏להימנע‏מכך‏שהם‏יהוו‏את‏מרבית‏המשרתים‏יוגבל‏ שיעורם‏ל- 33%‏ מכלל‏החרדים‏המשרתים,‏כשיעורם‏כיום.‏ 4. הסנקציות הכלכליות הבעיה בהצעת‏החוק‏מופיעות‏לראשונה‏סנקציות‏כלכליות‏במקרה‏של‏ אי‏עמידה‏ביעדים,‏ כלי‏חיוני‏לצורך‏עמידה‏ביעדים.‏עם‏זאת,‏הכלי‏איננו‏ממוקד‏בקבוצת‏המלש"בים,‏ היינו‏גילאי‏18-23,‏ולפיכך‏האפקט‏שלו‏על‏יצירת‏מוטיבציה‏לגיוס‏אצל‏הפר טים‏ וראשי‏הישיבות‏יהיה‏מוגבל.‏מצד‏אחד,‏לא‏ברור‏מדוע‏בשל‏אי‏גיוס‏של‏צעירים‏ חרדים‏צריך‏להיפגע‏תקציב‏של‏אברכים‏בגילאים‏מבוגרים‏ומצד‏שני‏גם‏ספק‏אם‏ פגיעה ‏בתקציב ‏של ‏אותם ‏אברכים ‏תשפיע ‏על ‏הצעירים ‏להתגייס. ‏כמו ‏כן, ‏בשל‏ העובדה‏שהסנקציה‏מתפרסת‏על‏כל‏תקציב‏הישיבות‏היא‏ תהיה‏באחוזים‏בודדים‏ ולפיכך‏לא‏יהיה‏לה‏אפקט‏כלל.‏ובאשר‏להחלת‏הסנקציה,‏קשה‏להסביר‏מדוע‏הכלי‏ לא‏יופעל‏באופן‏מיידי,‏שכן‏הסדר‏הגיוס‏והיעדים‏פועלים‏כבר‏שנים‏רבות.‏ הפ תרון במידה‏ולא‏תהיה‏עמידה‏של‏95%‏ לפחות‏ביעדים,‏יחול‏קיצוץ‏של‏33%‏ בתקציב‏של‏ דוחי השירות ‏ לצה"ל‏בלב ד‏בשנה‏שלאחריה‏(גילאי‏18-23).‏במידה‏ולא‏תהיה‏עמידה‏ ביעדים ‏גם ‏בשנה ‏שאחריה, ‏יחול ‏קיצוץ ‏של ‏33%‏ נוספים ‏בתקציב ‏דוחי ‏השירות‏ לצה"ל‏וכן‏הלאה‏עד‏לתום‏תחולתו‏של‏החוק‏החדש.‏מודל‏זה‏יגדיל‏את‏המוטיבציה‏ של‏ הקהילה ומנהיגיה ‏ לעודד‏שירות‏חרדים‏בצה"ל.‏ראשי‏ישיבות‏ומוסדות‏עשו יים‏ עתה ‏להנחות ‏בחורים ‏ואברכים ‏שאינם ‏רואים ‏ברכה ‏בלימודם ‏להתגייס ‏לשירות‏ וזאת‏בכדי‏לסייע‏למתמידים‏בעולם‏הישיבות.‏סנקציה‏זו‏מתמקדת‏בישיבות‏בהם‏ לומדים ‏דחויי ‏השירות ‏ולא ‏בכלל ‏"עולם ‏התורה" ‏וזאת ‏בכדי ‏לעודד ‏את ‏הערבות‏ ההדדית‏בקרב‏קבוצה‏זו‏ולעודד‏בכך‏גיוס‏לצה"ל.‏באופן ‏ זה‏ייצר‏החוק‏לראשונה‏ כלי ‏ממוקד ‏והגיוני ‏ושיטתי ‏שמתמרץ ‏את ‏דחויי ‏השירות ‏להתגייס ‏לשירות. ‏הכלי‏ המוצע ‏יחול‏(משנת‏הגיוס‏הבאה‏2019).‏ עם‏פקיעת ‏הוראת‏השעה,‏בתום‏תקופת‏ הביניים, ‏תיבחן ‏האפקטיביות ‏של ‏הסנקציות ‏הכלכליות ‏שהוצעו ‏בחוק ‏זה. ‏בין‏ השאר, ‏ייבדק ‏באם ‏בוצעה ‏העברת ‏תקצ יבים ‏ממקורות ‏אחרים ‏כך ‏שהאפקט ‏של‏ הסנקציה‏קוזז.‏ טבלה2 : תקציב כלל בחורי ישיבות ואברכים בעמידה/אי עמידה ביעדים עמידה‏ביעדים‏בכל‏ השנים אי‏עמידה‏ביעדים‏ (שנה‏אחת‏2019 ) אי‏עמידה‏רצופה‏ ביעדים 2018 360,000,000‏₪ 360,000,000‏₪ 360,000,000‏₪ 2019 360,000,000‏₪ 360,000,000‏₪ 240,000,000‏₪ 2020 360,000,000‏₪ 240,000,000‏₪ 160,000,000‏₪ 2021 360,000,000‏₪ 360,000,000‏₪ 107,000,000‏₪ 2022 360,000,000‏₪ 360,000,000‏₪ 71,000,000‏₪ 5. תקופת הקבע הבעיה בית‏המשפט‏קבע‏שהעדר‏תקופת‏קבע‏בחוק‏מהווה‏פגם‏ולפיכך‏נוסח‏החוק‏מציע ‏ הסדר‏קבע.‏עם‏זאת,‏הסדר‏הקבע‏ביחס‏לחרדים‏שונה‏מהותית‏מהסדר‏הגיוס‏ביחס‏ לכלל‏האוכלוס י יה‏בכמה‏היבטים:‏הוא‏מביא‏למצב‏של‏כ- 60%‏ מתגייסים‏מכלל‏ האוכלוסייה ‏החרדית ‏(לעומת ‏מעל ‏90%‏ בכלל ‏האוכלוסייה). ‏כמו ‏כן, ‏הוא ‏מייצר‏ מצב‏שבו‏אין ‏חובת‏גיוס ‏על‏האינדיבידואל ‏החרדי ‏ובמצב‏ש ל‏אי‏עמידה‏ביעדים‏ הקנס ‏הינו ‏קנס ‏כספי ‏ולא ‏סנקציה ‏פלילית ‏המופעלת ‏על ‏שאר ‏אוכלוסיית‏ המלש"בים.‏סיכוי‏גבוה‏שבית‏המשפט‏יראה‏בכך‏הסדר‏לא- .שוויוני ‏ הפ תרון החוק ‏החדש ‏יוגדר ‏כהוראת ‏שנה ‏לחמש ‏שנים ‏(עד ‏לשנת ‏2023) ‏שיעדה ‏הוא ‏גיוס‏ מרבית ‏החרדים ‏לשירות ‏עד ‏מועד ‏זה. ‏במידה ‏ותהיה ‏ עמידה ‏ביעדים, ‏ניתן ‏יהיה‏ להאריך‏את‏הוראת‏השעה‏בחמש‏שנים‏נוספות‏בהתאם‏למתווה‏עולה.‏ עם‏פקיעת‏ הוראת ‏השעה, ‏בתום ‏תקופת ‏הביניים, ‏תיבחן ‏האפקטיביות ‏של ‏הסנקציות‏ הכלכליות ‏שהוצעו ‏בחוק ‏זה. ‏בין ‏השאר, ‏ייבדק ‏באם ‏בוצעה ‏העברת ‏תקציבים‏ ממקורות ‏אחרים ‏כך ‏שהאפקט ‏של ‏הסנקציה ‏קוזז.‏ חוק ‏קבע ‏ינוסח ‏במצב ‏של‏ עמידה‏ביעדים‏בעשור‏הקרוב,‏בהתייחס‏להתקדמות‏בשוויון‏ולמדיניות‏הגיוס‏של‏ .צה"ל‏באותה‏עת למרות ‏הביקורת ‏של ‏בית ‏המשפט ‏על ‏העדר ‏מודל ‏קבע, ‏עדיף ‏להציע ‏מודל ‏זמני‏ שחותר‏לשוויוניות‏מאשר‏מודל‏קבע‏שאיננו‏שוויוני.‏לא‏נכון‏להציע‏בשלב‏זה‏הצעה‏ קבועה‏ל סוגיית‏גיוס‏חרדים‏הן‏כיוון‏שמדובר‏בתהליך‏והן‏משום‏שהצבא‏עצמו‏בוחן‏ בשנים ‏אלו ‏את ‏מודל ‏הגיוס ‏שלו. ‏בסוגיה ‏זו, ‏וכפ י ‏שראינו ‏בעבר, ‏ניסיונות ‏להציע‏ פ.תרון‏של‏קבע‏עשוי‏לחבל‏בהתקדמות‏בהווה ‏ 6. גיל הפטור משירות צבאי לבחורי ישיבות הבעיה התיקון ‏לחוק ‏שירות ‏ביטחון ‏משנת ‏2013‏ העניק ‏פטור ‏מיידי ‏לתלמידי ‏ישיבות‏ ואברכים ‏חרדים ‏מעל ‏גיל ‏22. ‏עם ‏זאת, ‏החל ‏משנה ‏זו ‏עולה ‏בהדרגה ‏גיל ‏קבלת‏ הפטור ‏מצה"ל ‏והוא ‏עומד ‏כיום ‏על ‏24, ‏וכך ‏גם ‏בהצעת ‏החוק ‏זו. ‏בפועל, ‏מספר‏ המתגייסים‏בין‏הגילאים‏22-24‏ נמוך‏מאוד‏והוא‏עמד‏בשנת‏2017‏ על‏417‏ בלבד,‏ פחות‏מ- 14%‏ מכלל‏המת גייסים.‏אולם‏בכדי‏"להרוויח"‏מספר‏זה‏המדינה‏"כולאת"‏ כ- 14,000‏ בחורי ‏ישיבות‏לשנתיים ‏נוספות. ‏גיל ‏24‏ כמועד‏לקבלת ‏הפטור‏משירות‏ בצה"ל ‏פירושו ‏פגיעה ‏משמעותית ‏בשילוב ‏גברים ‏חרדים ‏בלימודים ‏אקדמיים,‏ הכשרה‏מקצועית‏ובשוק‏התעסוקה‏–‏ אחת‏ממטרות‏החקיקה.‏ הפ תרון דחיית‏השיר ות‏ של‏בחורי‏ישיבות‏תימשך‏עד‏לגי ‏ל22,‏ולאחר‏גיל‏זה‏בוגרי‏הישיבות‏ יוכלו‏לפנות‏בלא‏הגבלה‏להשכלה ‏גבוהה ‏ומקצועית ‏ולהשתלב‏בתעסוקה.‏גיל‏זה‏ (מחייב‏את‏בחורי‏הישיבות‏ללימוד‏ארוך‏שנים‏בישיבה‏4‏ שנים‏לעומת‏2.5‏ במתכונת‏ הצה"לית ‏המתוכננת) ‏ובכך ‏עתיד ‏לגרום ‏למי ‏שאינם ‏מתאימים ‏לכ ך ‏להתגייס‏ לשירות‏צבאי‏או‏אזרחי.‏הורדת‏גיל‏הפטור‏מתכתבת‏גם‏עם‏קיצור‏השירות‏בצה"ל.‏ מאידך ‏גיסא, ‏קבלת ‏פטור ‏בגיל ‏זה ‏תאפשר ‏לצעירים ‏החרדים ‏לפנות ‏ללימודים‏ גבוהים ‏משמעותיים ‏ולתעסוקה ‏איכותית ‏כאשר ‏עול ‏המשפחה ‏עדיין ‏לא ‏מכביד‏ עליהם.‏ בעלי‏פטור‏משירות‏יוכ לו‏להתגייס‏לצה"ל‏ עד‏גיל‏28ב‏ דומה ‏ למצב‏הקיים‏ היום ,‏ורק‏בהתאם‏לצורכי‏הצבא‏ואיכות‏השירות (כ ‏- 300‏ חרדים‏פנו‏לאפשרות‏זו‏ בשנת‏2017 .)‏‏ שיפור מעמד המשרתים כאמור, ‏הצעת ‏החוק ‏המונחת ‏בפני ‏הכנסת ‏כוללת ‏דיון ‏רק ‏בנושא ‏גיוס ‏החרדים ‏ולא‏ בשיפור‏מעמדם‏של‏כלל‏המשרתים‏בצבא.‏"התעלמות"‏זו‏מהאוכלו סיה‏המשרתת‏אינה‏ מקרית‏או‏חד‏פעמית.‏היא‏משקפת‏את‏העדרו‏של‏דיון‏כולל‏בסוגית‏מודל‏השירות‏בצבא‏ העם‏בישראל‏של‏המאה‏ה-‏21.‏אך‏אין‏בכך‏כדי‏להסתיר‏תופעות‏כמו‏ירידה‏במוטיבציה‏ לשירות‏קרבי,‏והעדר‏רצון‏לשירות‏ממושך‏בצבא.‏שירות‏של‏למעלה‏משנתיים‏בצבא,‏ תוך‏נכונות‏להקרבת‏ חיים‏על‏מנת‏להגן‏על‏המדינה‏ואזרחיה‏מחייב ‏ הוקרה‏חברתית‏ משמעותית‏ו.הכרת‏תודה‏של‏מדינת‏ישראל ‏ 1. הטבות לכלל המשרתים הדיון ‏במעמד ‏המשרתים ‏צריך ‏לכלול ‏מנגנונים ‏שונים ‏שייטיבו ‏עם ‏המתגייסים‏ וישפרו‏את‏מצבם‏בהתאם‏למשך‏השירות‏ולמידת‏הסיכון‏הכרוכה‏בו.‏הטבות‏אלו‏ רלוונטיות‏ה.ן‏לתקופת‏השירות‏עצמו‏והן‏לאחריו צה"ל ‏אינו ‏צבא ‏מקצועי, ‏ולכן ‏ההטבות ‏לחיילים ‏אינן ‏אמורות ‏לה י כלל ‏בתשלומי‏ הקיום‏המשולמים‏לחיילים‏בעת‏השירות.‏ ,חוק הגיוס צריך לכלול גם הטבות משמעותיות לאלו המשרתים בצבא שירות מלא לאחר שחרור ם. הטבות כאלו צריכות לכלול הגדל ה דרמטית של סל השחרור העומד לרשות החייל המשתחרר משירות מלא, מלגות לימודים והטבות נוספות . חוק הגיוס שיובא להצבעה יכלול סעיף תקציבי משמעותי שיגדיר הקצאת מקורות לכיסוי ה עלות הכוללת של חבילת ההטבות למשרתים . ההחלטות הקונקרטיות בדבר הקצאת משאבים לקבוצות המשרתים השונות ת תבצע נה בתיאום מלא עם .מערכת הבטחון כך שיינתן מענה לצרכים המוכרים של משרתי שירות החובה 2. קיצור השירות לכלל המשרתים בצה"ל הבעיה הגידול ‏בהיקפי ‏המחזור ‏החרדי ‏והתרחבות ‏קבלת ‏הפטור ‏על ‏בסיס ‏של ‏"תורתו‏ אומנותו"‏העמיק‏את‏נטל‏השירות‏על‏כלל‏המשרתים.‏צה"ל‏נתקל‏כיום‏יותר ‏ מבעבר‏ בהעדר‏מוטיבציה‏להשלמת‏שירות‏צבאי‏מלא‏העומד‏כיום‏על‏32‏ חודשים‏לגברים.‏ אי ‏גיוס ‏חרדים ‏מונע ‏באופן ‏ישיר ‏את ‏היכולת ‏לקצר ‏את ‏משך ‏השירות ‏לכלל‏ המשרתים‏בצה"ל.‏ הפ תרון תוספת ‏החיילים ‏החרדים ‏בשנת ‏הגיוס ‏2022‏ לעומת ‏2016‏ תעמוד ‏על ‏מעל ‏2,500‏ .חיילים‏בשנה ‏ בהינתן‏משך‏שי רות‏חרדים‏של‏24‏ חודשים‏(משך‏השירות‏המקובל‏ ,בקרב‏מתגייסים‏חרדים)‏והגידול‏הדמוגרפי‏של‏במחזורי‏הגיוס ‏‏ מספר‏חודשי‏הגיוס‏ התוספתיים ‏ עשוי ‏לאפשר ‏ לגרוע ‏כחודשיים ‏שירות ‏מכלל ‏המשרתים ‏הגברים‏ ולהעמיד‏את‏השירות‏על‏28‏ חודש‏לאחר‏הקיצור‏המתוכנן‏ל- 30‏ חודש.‏קיצור‏זה‏ איננו‏כול ל‏שירות‏מודולרי‏ביחידות‏מיוחדות‏וקרביות‏שהצבא‏מבצע‏כחלק‏מתהליך‏ קיצור ‏השירות. ‏קיצור ‏השירות ‏ בחודשיים ‏נוספים , ‏שמימושו ‏בפועל ‏יתבצע ‏לאחר‏ ,בחינה‏מחודשת‏של‏צורכי‏כוח‏האדם‏של‏צה"ל ‏ יאפשר ‏ לגברים‏לא‏חרדים‏להתחיל‏ בגיל‏צעיר‏יותר‏את‏הלימודים‏האקדמיים/הכשרה‏מקצועית/תעסוק ה‏וייצור‏מצב‏ שבו‏שירות‏חרדים‏יקדם‏בפועל‏את‏השוויון‏בנטל.‏ טבלת מסכמת– הערות והצעות חלופיות למתווה משרד הביטחון הנושא מתווה משרד הביטחון הבעיה במתווה משהב"ט פתרון מוצע יעדי‏גיוס‏ לאוכלוס י יה‏ החרדית‏לשנים‏ הבאות קצב‏גידול‏של‏% 8‏ בשלוש‏שנים‏ואז‏ % 6.5‏ בשלוש‏ השני ם‏הבאות קצב‏גידול‏איטי‏ מדי קצב‏גידול‏ביעדים‏של‏ 10%‏ בשנה חלקו‏של‏השירות‏ האזרחי‏במסגרת‏ יעדי‏הגיוס‏ המשך‏קיום‏ השירות‏האזרחי‏ ואף‏הרחבתו‏ לנשואים‏מגיל‏20‏ (לעומת‏21‏ כיום)‏ השירות‏האזרחי‏ הינו‏קומבינה‏לא‏ שוויונית,‏איננו‏ מפוקח‏ולא‏מקדם‏ תעסוקה ביטול‏מסגרת‏השירות‏ האז רחי‏לחרדים‏ופתיחת‏ אפשרות‏לשירות‏חרדים‏ בשח"ם‏ חלו פה‏ב':‏יש‏להעמיד‏את‏ משרתי ‏ השירות‏האזרחי- בטחוני‏על‏50%‏ מ המשרתים,‏לשייך‏את‏ השירות‏למשרד‏ממשלתי‏ נפרד‏מן‏השירות‏הלאומי,‏ להגביל‏את‏מספר‏ המשרתים‏ואת‏מסגרות‏ השירות‏ולהעמיד‏את‏ הגילאים‏לשירות‏על‏21- 24‏ בלבד‏ הגדרת‏"מי הו‏ חרדי"‏ומניין‏ חרדים‏במסגרת‏ החוק העדר‏הגבלה‏של‏ בוגרי‏שנתיים‏ ישיבה‏במספר‏ המתגייסים חשש‏שמרבית‏ המתגייסים‏לא‏ יגיעו‏מן‏הקהילה‏ החרדית‏אלא‏ משוליה הגדרה‏של‏עד‏33%‏ בוגרי‏ שנתיים‏ישיבה‏ביעדים תמריצים‏כלכליים‏ לגיוס‏האוכלוסייה‏ החרדית‏ קיצוץ‏בהתאם‏ לשיעור‏לאי‏ העמידה‏ב יעדים‏ בשיעור‏עולה הקנס‏איננו‏ ממוקד‏בדוחי‏ השירות‏והינו‏נמוך‏ מאוד‏(בשנתיים‏ הראשונות‏אין‏ קנס‏ואח"כ‏ מתווה‏תמריצים‏כלכלי‏ להעדר‏עמידה‏ביעדי‏גיוס‏ הממוקד‏בדוחי‏השירות‏-‏ קיצוץ‏של‏33%‏ בתקציבם )באחוזים‏בודדים הסדרת‏תקופת‏ הקבע חוק‏הכולל‏תקופת‏ קבע מתווה‏הקבע‏איננו‏ שוו יוני‏ועשוי‏ להיפול ‏ בבג"ץ‏(אין‏ חובת‏גיוס‏אלא‏ יעדים‏וסנקציות‏ )כלכליות הגדרת‏התיקון‏החדש‏ כהוראת‏שעה‏עד‏יוני‏ 2023‏ עם‏אפשרות‏ להארכה‏בחמש‏שנים גיל‏הפטור‏משירות‏ צבאי העמדת‏גיל‏הפטור‏ משירות‏צבאי‏על‏ 24 יצירת‏חסם‏כבד‏ מדי‏לכניסה‏ לתעסוקה העמדת‏גיל‏הפטור‏ משירות‏צבאי‏על ‏22‏ הטבות‏לכלל‏ המשרתים אין‏דיון ירידת‏המוטיבציה‏ לשירות‏ הטבות‏רוחביות‏לכלל‏ המשרתים משך‏השירות‏לכלל‏ המשרתים הטבות‏ללא‏קיצור‏ שירות אי‏קידום‏השוויון‏ בנטל‏בהקשר‏של‏ קיצור‏השירות קיצור‏שירות‏בחודשיים‏ נוספים‏כתוצאה‏מעמידה‏ ביעדים נודה‏אפוא‏להתייחסותכם‏לסוגיות ‏.אלו בכב,וד‏רב יוחנן‏פלסנר ‏ "ר ד גלעד‏מלאך פרופ'‏ עמיחי‏כהן נשיא ראש‏תוכנית‏חרדים ר אש‏תוכנית‏ביטחון‏לאומי‏ודמ וקרטיה