חומר רקע
1
תמצית המלצות– הוועדה לבחינ
ת גיוס בני ה
צ
יבור החרדי
עקרונות כלליים: השוויון בגיוס לצה"ל הוא ערך עליון והינו חיוני לשמירה על צה"ל
וחיזוקו
כצבא
עם ממלכתי הממלא את
ייעודו–
הגנה על מדינת ישראל והבטחת קיומה; הסדרתה של
תכנית
ארוכת טווח להגדלה עקבית של שיעורי הגיוס והשירות הלאומי,
אשר בד בבד עם תהליכים
חברתיים, כלכליים ותרבותיים המתרחשים כבר היום במגזר החרדי ,
תצמצם בהדרגה
את אי-
השוויון בשירות ותקדם שינוי חברתי; הצבת יעדי שירות כוללים לצבא ולשירות לאומי אזרחי, תוך
;שמירה על בכירות השירות הצבאי עליה שנתית במספר המשרתים
ששיעורה יפחת באופן הדרגתי;
הוספת מסלולי שירות מותאמים
ל ציבור החרדי, על גווניו השונים, ותכניות לימוד במסגרת השירות
שיקדמו השתלבות בתעסוקה; השלכות כלכליות
בהיעדר עמידה ב יעדי השירות; פקיעת התיקון
לחוק במ;קרה של אי השגת יעדי השירות במשך תקופת זמן מתמשכת
עיגון בחקיקה של הטבות
ותגמולים לכלל המשרתים ו שקילת
הרחבת
ם של צעד
ים מנהליים המושת
ים
על
עריקים או
משתמטים.
מתודולוגיה
הוועדה מונתה על-ידי שר ה
ביטחון במטרה לגבש הסדר בר-קיימא
שיעלה בקנה אחד עם צרכי הצבא
כצבא עם ממלכתי, יתייחס להערות בית המשפ ט העליון בבטלו את תיקון12
לחוק
ויזכה להסכמה
הרחבה הנדרשת, לשם עיגונו בחקיקה. הוועדה נפגשה עם גורמי צבא, גורמים ממשלתיים, רבנים
.ואנשי ציבור נוספים
עמדת צה"ל ביחס לשילוב הציבור החרדי כפי שהובאה בפני הוועדה
צה"ל, מיום הקמתו ומזה למעלה משבעים שנים, הוא
צבא עם ממלכתי ושוויוני ,המבוסס על גיוס
חובה ועל ערך ה "שירות
לכל"
.עיקרון
זה
הוא עיקרון עליון
אשר ימשיך לעמוד בבסיס פעילותו של
צה"ל ולהנחות אותו.
צה"ל מדגיש את חשיבות מימוש גיוס החובה הן לאור הירידה לאורך השנים באחוז המשרתים מתוך
.כלל חייבי הגיוס, והן לאור הקיצוץ בסד"כ הצפוי מקיצור משך השירות, עליו החליט הדרג המדיני
צה"ל ערוך ומוכן לקלוט לשורותיו מתגייסים מכל חלקיה של החברה הישראלית , ללא קשר
.להשקפת עולמם או לאורח חייהם
היקף המתגייסים לצה"ל מקרב בני הציבור החרדי גדל פי עשרה בקירוב בעשור האחרון. לעמדת
צה"ל, הדבר מבטא השתלבות מוצלחת של בני הציבור החרדי בצה"ל, ו
יש
.בכך תרומה חשובה לצה"ל
.צה"ל ימשיך ויפעל למימוש הנחיות הדרג המדיני ביחס לשילוב חרדים בצה"ל
2
ערך לימוד התורה
הוועדה מכירה בחשיבותם של
לימוד ולומדי התורה
בעם ישראל ובמדינת ישראל.
בד בבד, סבורה
הועדה
כי
יש לנקוט צעדים משמעותיים ואקטיביים
לצמצום אי-
השוויון בשירות ולהעלאת שיעור
המתגייסים מקרב בני
הציבור
,החרדי תוך הבנה ריאלית כי שיעור הגיוס במגזר החרדי לא ישתווה
באופן מלא בשנים הקרובות .לזה במגזר הכללי
יעדים
ארוכי טווח
על מנת לאפשר לתהליכים המתרחשים במגזר החרדי להעמיק ולהבשיל, מומלץ לקבוע יעדי שירות
לטווח ארוך וליצור תהליך שישקף עלייה מדורגת במספר המתגייסים על פני
תקופה כוללת של
עשר
שנים .
העלייה ביעדי השירות תהיה בשיעור גידול דומה הן למשרתים בצבא והן למשרתים במערך
השירות הלאומי, כאשר לכל מסגרת יוצבו יעדים נפרדים, אולם
מדידת העמידה ביעדים
תיעשה ביחס
.ליעד משותף כולל, תוך איזון הדדי בין פערים ועודפים במסגרות השונות
יודגש כי במישור הערכי ובמישור צרכי הצבא, כפי שפורט בעמדת צה"ל לעיל, העיקרון המוביל הוא
ערך "השירות לכל". היעדים ארוכי הטווח מבטאים ניתוח ריאלי של המגמה הצפויה על בסיס שיעורי
.הגיוס הקיימים
הוועדה ממליצה
כי שיעור המשרתים
יעלה
בכל שנה עד ליעד ארוך טווח מוסכם. עם זאת, ברור כי
פוטנ ציאל הגידול הולך ופוחת ככל שמספר המשרתים עולה. על כן, מומלץ להתבסס על שיעורי
השירות הקיימים כנקודת מוצא , תוך קביעת
שיעור
גיוס התחלתי לצה"ל של0,233
משרתים (על
בסיס כ-
0333
חרדים שהתגייסו לצה"ל ע
ד כה ב שנת הגיוס1322
) ו
שיעור
השתלבות התחלתי בשירות
הלאומי
של
033
משרתים (על בסיס כ-
003
חרדים שהשתלבו בשירות הלאומי ב-
1322
)
. כן מוצע
להציב יעדים לפיהם שיעור השירות
יגדל ב-8
,אחוזים בשלוש השנים הראשונות0.0
אחוזים בשלוש
השנים הבאות לתכנית, ו-0
אחוזים בארבע השנים עד סיום תקופת
עשר השנים הראשונות , בהתאם
לטבלה הבאה :
שנת גיוס
אחוז הגידול
במשרתים מדי
שנה
יעדי השירות
בצה"ל
יעדי השירות
בשירות הלאומי
יעד שירות כולל
2018
8
3,348
648
3,996
2019
8
3,617
700
4,317
2020
8
3,907
756
4,663
3
שנת גיוס
אחוז הגידול
במשרתים מדי
שנה
יעדי השירות
בצה"ל
יעדי השירות
בשירות הלאומי
יעד שירות כולל
2021
6.5
4,161
806
4,967
2022
6.5
4,432
859
5,291
2023
6.5
4,720
915
5,635
2024
5
4,956
956
5,912
2025
5
5,204
1,004
6,208
2026
5
5,464
1,054
6,518
2027
5
5,737
1,107
6,844
יעדי השירות יוסדרו בחוק. היעד בתום
עשר השנים הראשונות
הוא שילוב רוב הציבור החרדי במערך
השירות הצבאי או הלאומי. יעדים
לטווח הארוך
.ייקבעו בהתאם לאמור להלן
באשר להמלצה זו של
,הוועדה צה"ל הבהיר כי
ככל שיעדים אלה ייקבעו על-
ידי הדרג המדיני, צה"ל
יידע לממשם באופן שיאפשר שירות
איכותי .כמו כן צה "ל
ימשיך לחזק את המנגנונים והמסלולים
לשילוב בני הציבור החרדי תוך שמירת אמונתם וצביון
,חייהם
מתוך רצון להסדיר את שירותם בצורה
הטובה ביותר.
מסלולי השירות לאומי
בפני הוועדה הוצגו נתוני
ההשתלבות ב
שירות הלאומי-אזרחי אשר
היו
רחוק
ים מאוד מ
ה
יעדי ם
ש .הוצבו במסגרת ההסדרים הקודמים
נמסר לוועדה על ידי נציגי השירות הלאומי-
אזרחי כי הטעמים
בגינם נוצר פער
כאמור ם הינ
, בין השאר, גיל ה הצטרפות המינימלי לשירות הלאומי
יהו עדר
תמריץ
.כלכלי ביחס ללומדים בישיבות לשם השגת יעדי השירות
ישנה חשיבות רבה ליצירת מסלולי שירות
לאומי-
אזרחי אטרקטיביים עבור האוכלוסייה החרדית, לפיקוח ובקרה על מסלולי השירות וכן
ליצירת תמריצים להשתלבות בהם. מסלולי השירות יכללו, בין היתר, אפשרויות הכשרה מקצועית
וכן מסלולי שירות קהילתי בתוך החברה החרדית . עוד מומלץ להקדים את גיל ההצטרפות לשירות
לאומי עבור
נשואים
בלבד לגיל13
(במקום גיל12
.)כיום
בצד
מסלולי השירות
ה
לאומי-
אזרחי יש
לשמר את הבכירות לשירות הצבאי מבחינת גיל המתגייסים, תשלומים ותמריצים אחרים
4
למתגייסים. תיעשה בחינה מתמדת של מסלולי השירות על מנת לשמר מסלולים המגשימים את
.ייעודם ולשפר או לבטל מסלולים לא אפקטיביים
מסלולים במסגרת צה"ל
מומלץ לקדם מסלולים שיותאמו לציבור החרדי על כל הזרמים שבו,
אשר יקנו לו השכלה ואופק
.תעסוקתי
,כאמור לעיל תיעשה בחינה מתמדת של מסלולי השירות הצבאי הקיימים ואלו שיתווספו
על מנת לשמר ולחזק
מסלולים המגשימים את ייעודם.
גיל הפטור
פטור בגיל12
שנים מאזן נכונה, לעמדת הוועדה, בין השאיפה לאפשר לציבור החרדי להשתלב בשוק
התעסוקה, ובין הצורך לשמור על השוויון בין יוצאי צבא
המשתחררים משירות חובה בגיל12-13
לבין
אלה הדוחים שירות בעילת תורתם אומנתם. אשר על כן מומלץ כי גיל הפטור ייקבע ל-
12
,. עם זאת
מוצע כי תינתן האפשרות לציבור החרדי לשרת הן בשירות צבאי והן בשירות לאומי עד גיל18
, לרבות
.החזרה ממעמד פטור לשם כך
הגדרת המונח "ח
רדי" בחוק
.מומלץ להותיר את ההגדרה הקבועה היום בחוק על כנה
צעירים אשר התחנכו בציבור החרדי ופרשו מאורח חיים זה במהלך הגילאים28-22
,
מגיעים מרקע
סוציו-אקונומי דומה ו
נושאים עמם אתגרים דומים לאלו של הצעיר החרדי ביחס להשתלבות
במערך
השירות לצה"ל ,השירות הלאומי או שוק העבודה .אם
יבחרו בכך, יוכלו
אף הם להשתלב במסלול
תורתו אמנותו ולדחות את שירותם .לפיכך ,האתגר בגיוסם לשירות צבאי דומה לזה של כל צעיר חרדי
אחר ויש לראות בהם חרדים שהתגייסו לשם מדידת יעדי הגיוס.
תיאום ושיתוף פעולה בין-
משרדי
הוועדה רואה חשיבות רבה
בקיומ
ם של שיתוף פעולה ותיאום בין משרדי הממשלה העוסקים בנושא,
ואלה הינם תנאי להצלחה ו
ל השגת היעדים
עליהם ממליצה
.הוועדה
נדבך מרכזי בתיאום ושיתוף פעולה
אלו , הינו הקמת מערכת מידע ממוחשבת ומשותפת בעלת
ממשקים למשרד הביטחון, צה"ל, משרד החינוך, המוסד לביטוח לאומי
וגורמים רלוונטיים
נוספים,
על מנת לאפשר לכלל הגופים העוסקים בנושא לחלוק ולהעביר מידע ביניהם ללא חסמים חוקיים
ובירוקרטיים הקיימים כיום. הקמת מערכת מידע מסוג זה תביא לשיפור הממשקים בין משרדי
5
הממשלה השונים, תשפר את עבודת הפיקוח ותאפשר לממש את היעדים אותם הצי .בה הוועדה
.הוועדה ממליצה לעגן את חלוקת המידע בחוק
השלכות אי השגת יעדי השירות
השלכות כלכליות:
בסופה של כל שנה
תיבחן השגת יעדי השירות. עם זאת, על מנת לאפשר היערכות של המדינה ליישום
ההמלצות וכן לאפשר השפעה ראשונית של הצעדים המומלצים שייעודם הגברת שיעור
השירות,
לא
תהיינה השלכות בפועל לאי השגת
היעדים במהלך השנתיים הראשונות
לאחר התיקון לחוק . החל
מהשנה השלישית לתיקון החוק, שיעור שירות בפועל הנופל מ-
95%
מיעד השירות השנתי יביא
לצמצום בהיקף התמיכה הכוללת בישיבות
)(למעט ישיבות בהן קיימים שיעורי גיוס מעל לרף מסוים .
.יעדי השירות לא ישונו במקביל לצמצום התמיכות ההשלכות הכלכליות ייקבעו בחוק והן
תגברנה
ככל שלא יושגו היעדים במשך מספר שנים רצופות.
:צמצום היקף התמיכה יעשה על פי התחשיב הבא
.א
בשנים2-0
לתיקון לחוק תצומצם התמיכה באחוז אי העמידה ביעד. כך למשל, אם שיעור
הש
ירות בפועל נופל ב-
8%
מיעד השירות לאותה שנה יצומצמו התמיכות ב-
8%
.בהתאם
.ב
בשנים0-0
לתיקון לחוק
תצומצם התמיכה בשיעור כפול מאחוז אי העמידה ביעד ,. כך למשל
אם שיעור השירות בפועל נופל ב-
8%
מיעד השירות לאותה שנה יצומצמו התמיכות ב-
16%
.בהתאם
.ג
בשנים8-2
לתיקון לחוק
תצומצם התמיכה בשיעור של פי שלוש
ה
.מאחוז אי העמידה ביעד
כך למשל, אם שיעור השירות בפועל נופל ב-
8%
מיעד השירות לאותה שנה יצומצמו התמיכות
ב-
24%
.בהתאם
.ד
בשנים23-9
לתיקון לחוק
תצומצם התמיכה בשיעור של פי ארבע
ה
מאחוז אי העמידה .ביעד
כך למשל, אם שיעור השירות בפועל נופל ב-
8%
מיעד השירות לאותה שנה יצומצמו התמיכות
ב-
32%
.בהתאם
.ה
היה ולאחר שנה או יותר בה צומצם היקף התמיכה הושג יעד השירות לאותה שנה, יחזרו
.שיעורי התמיכות לשיעור הקיים טרם הצמצום
.ו היה ובשנה כלשהי לאחר הח זרת שיעור התמיכות לקדמותו לא הושגו יעדי השירות, תיחשב
השנה בה לא הושג היעד כאמור כשנה0
לעניין סעיף זה, כך שיצומצם שיעור התמיכות
.בהתאם לאמור בסעיף א' לעיל, וכן הלאה בשנים שלאחר מכן
פקיעת התיקון לחוק:
לא הושג שיעור שירות בהיקף של
80%
לפחות מיעדי השירות השנתיים במשך שלוש שנים רצופות
(להוציא השנתיים הראשונו
ת לתיקון לחוק)
,
יפקע התיקון לחוק לאחר21
.חודשים
פקיעת התיקון
לחוק תקבע אף
היא
בחוק.
6
יעדים
לטווח הארוך
יעדי השירות
לאחר עשר השנים הראשונות
ייקבעו בהתאם לגידול השנתונים בציבור החרדי. יעד
השירות הכולל בתקופה זו יעודכן כדלקמן: (א) ב עשור
השני יעד הגיוס יעודכן בשיעור
זהה לאחוז
הגידול הממוצע בגודל
של שנתוני השירות הרלוונטיים
בתוספת אחוז אחד; (ב) החל
מהעשור השלישי
יעד הגיוס יעודכן בשיעור
זהה לאחוז הגידול הממוצע בגודל
של שנתוני השירות הרלוונטיים
(ללא
.)תוספת של אחוז כאמור
גודל השנתונים ייקבע על פי ממוצע השנתונים של גילאי10-28
.באותה שנה
בטווח
הארוך , בדומה
לעשר השנים הראשונות , תהיינה השלכות כלכליות לאי עמידה ביעדים, כאשר
צמצום התמיכות יחל כבר
בעשור השני., בהתאם למתווה המפורט לעיל
מקדם ההכפלה בשיעור אי
הגיוס לא "מתאפס" עם הכניסה
לעשור השני . כך למשל, אם בשנים9-23
אין עמידה ביעדים אזי
בתחילת העשור השני באין עמידה ביעדים יוכפל שיעור אי עמידה ביעדים ב-1
(שכן זו השנה השלישית
.)הרצופה לאי עמידה ביעדי הגיוס
כמו כן, גם במהלך
העשור השני והלאה
ככל שלא
יושגו יעדי השירות שנקבעו בתקופ ות אלו בהיקף של
85%
מיעדי ה שירות השנתיים למשך שלוש שנים רצופות יפקע התיקון לחוק בתוך21
.חודשים גם
לעניי
ן זה, רציפות אי עמידה ביעדים אי נה "מתאפסת" עם הכניסה
לעשור השני.
חיזוק ערך השירות–
תגמולים לכלל המשרתים
וצעדים מנהליים כנגד עריקים
הוועדה ,על דעת צה"ל ,סבורה כי יש מקום להסדיר תגמולים לכלל המשרתים שירות מלא ,שיבטאו
הכרה בתרומתם של המשרתים להגנת המדינה ולהבטחת קיומה .לדוגמ
ה ,העלאת דמי הקיום של
המשרתים שירות מלא, ו הוקרה ותגמול בדמות מימון
מטעם המדינה של לימודי תואר ראשון לכ לל
מסיימי
השירות הצבאי באופן מלא ,יהוו
נקיטת עמדה להוקרת המשרתים בצה"ל, לחיזוקו כצבא עם
.ממלכתי ולצמצום אי השוויון
בד
בבד, מומלץ
לשקול הרחבה של הפעולות כלפי מי שמפר את חובת השירות
ללא דחיה או פטור
,ונעדר מן השירות שלא כדין וזאת באופן כללי ולאו דווקא במגזר החרדי. בעניין זה ראוי בין היתר
לשקול צעדים מנהליים
כגון שלילת הטבות שהמדינה מעניקה .בנושא זה נדרשת עבודה בין-
משרדית
לגיבוש
צעד
ים מתאימים.