החלטות ועדה

DOC 3,420 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת יושבת ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד סימוכין:2530418 ירושלים, כ"ב בתמוז התשע"ח ‏05 ביולי 2018 לכבוד לכבוד שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שרת המשפטים חה"כ חיים כץ חה"כ איילת שקד מכובדי, הנדון: שמירה על שלומם של ילדים מאומצים וליווי משפחות מאמצות ביום ו' בתמוז התשע"ח (19 ביוני 2018) כינסתי את הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בראשותי לדיון מעקב בנושא: שמירה על שלומם של ילדים מאומצים וליווי משפחות מאמצות. בדיון הוועדה הקודם, שהתקיים ב-8 במאי 2017, עמדה הוועדה על הצורך בקיום פיקוח, ליווי ותמיכה לאחר האימוץ הן לילדים המאומצים והן למשפחות המאומצות. בתשובה לסיכום הדיון, השיב משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד הרווחה) כי בחוק האימוץ הישראלי אין סעיף ספציפי המסדיר שירותי תמיכה וליווי למאומץ ולמאמץ לאחר האימוץ, מתוך התפיסה שלאחר האימוץ ההורים המאמצים מקבלים את מלוא הזכויות והחובות כלפי ילדם וכפי שהמדינה לא מלווה משפחות "רגילות" היא אינה מלווה משפחות מאמצות. עם זאת, יש הכרה במאפיינים המיוחדים של משפחות אלה ובקשיים אליהם הן נחשפות, ועל כן החל משנת 2000 התחילו בשירות למען הילד במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד הרווחה) לפתח שירותים תומכי אימוץ. בזמן שחלף מהדיון הקודם בקשתי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לערוך סקירה משווה בסוגייה זו : לגבי אימוץ פנים ארצי - מתוך 19 מדינות שנבדקו בשש מדינות – יוון, לטביה, קרואטיה רומניה, בולגריה ורוסיה קיימת חובה לקיים מעקב אחר מצבם של ילדים מאומצים והיא מעוגנת בחוק. תקופת המעקב נעה בין חצי שנה לשלוש שנים. עם זאת, לא ברור מדוע נקבעה חובה זו בחוק, ייתכן שהדבר נובע מהיעדר הדרישה לערוך תקופת מבחן טרם מתן צו האימוץ. במרבית המדינות שנשאלו, כמו בישראל, לא קיימת חובת מעקב או פיקוח בחוק, אך למרות זאת, הצורך והחשיבות בליווי משפחות מאמצות וילדים מאומצים עובר כחוט השני ברוב המדינות. באימוץ בין ארצי, קיימת חובה הנובעת מדרישת המדינות שמסרו את הילדים לאימוץ לעקוב אחר שלומם. בישראל מעקב זה נעשה באמצעות עמותות מוכרות שעיסוקן אימוץ בין ארצי. על פי הנתונים שנמסרו למחלקת המחקר והמידע חיים כיום בישראל 3,440 ילדים מאומצים מתחת לגיל 18 וכ-1,000 משפחות מאמצות נמצאות בקשר עם גורמי הרווחה, כלומר כשליש מהמשפחות המאמצות מקבלות שירותי תמיכה ייחודיים מגורמי הרווחה. לדברי בוגרים שאומצו בילדותם ובני משפחות מאמצות שהשתתפו בדיון, שירותי הסיוע והליווי לא מונגשים דיים לקהילה. נציגת משרד המשפטים דיווחה שבמשרד עובדים במקביל על שני תיקונים לחוק האימוץ. הראשון – שינוי בתנאי הסף להורים מאמצים והשני, בהתאם למסקנות ועדת גרוס שהגישה מסקנותיה בשנה שעברה, מתן "סל שירותים" מתפתח בהתאם לתקופות חייו של הילד המאומץ עד הגיעו לגיל 18. נציגי עמותות מאומצים קבלו על כך שמשרד המשפטים לא משתף אותם בהליך החקיקה. להלן מסקנות הדיון והחלטות הוועדה: למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 1. הוועדה מבקשת לבנות תכנית ליווי, מעקב וסיוע לילדים מאומצים ולהורים מאמצים, הן באימוץ הפנים ארצי והן באימוץ הבין ארצי. 2. הוועדה קוראת לשתף את עמותות וארגוני המאומצים/מאמצים בבניית תכנית הליווי והסיוע. 3. הוועדה קוראת להבחין בין מאומצים שאומצו בינקותם לבין מאומצים שאומצו בילדותם, ולספק את שירותים הליווי והסיוע בהתאם. 4. הוועדה קוראת להנגיש לקהילת המאומצים/ מאמצים את השירותים הקיימים כיום. למשרד המשפטים 5. הוועדה קוראת לשתף את עמותות וארגוני המאומצים/מאמצים בהליך חקיקת התיקונים בחוק האימוץ . 6. הוועדה מבקשת להכניס לתיקוני החקיקה גם את סוגיית פתיחת תיקי האימוץ לצורך קבלת מידע רפואי באשר להורים הביולוגיים. למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ולמשרד המשפטים 7. הוועדה מבקשת לקבל עדכון בעוד 3 חודשים באשר להתקדמות בתיקוני החקיקה לחוק האימוץ. בברכה, ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון