חומר רקע

1 כ"ח ב סיוון התשע"ח 11 ביוני 2018 אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך רקע ל דיון בהצע ת חוק ( בתי משפט לענינים מינהליים 'תיקון מס117 ) (הסמכת בית משפט לענינים מינהליים לדון בהחלטות מנהליות של רשויות ישראליות )הפועלות באזור ,התשע"ח- 2018 וב הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון– החלטה של רשות מרשויות האזור), התשע"ז– 2017 /(פ3861/20 ) הצע ו ה ת חוק שבנדון עוסקות בסמכותם של בתי המשפט המחוזיים בשבתם כבתי משפט לעניינים מינהליים לדון בעתירות על החלטות של רשויות ישראליות הפועל ות באזו .ר הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים '(תיקון מס117 ,)) (הסמכת בית משפט לענינים מינהליים לדון בהחלטות מנהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור התשע"ח- 2018 היא הצעת חוק ממשלתית אשר מבקשת להעביר מבית המשפט העליון בשבתו כבג "צ אל בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים את ה סמכו ת לדון ב שורה של החלטות מנהליות של רשויות ישראליות הפועלות ב אזור יהודה ו ה שומרון (להלן– האזור) מכח תחיקת הביטחון או הדין שחל באזור ,שעניינן חופש המידע, תכנון ובניה, כניסה ויציאה מישראל וצווי הגבלה ופיקוח המוצאים באזור. הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון– החלטה של רשות מרשויות האזור), התשע"ז– 2017 /(פ3861/20 ) היא הצעת חוק פרטית של חה" כ בצלאל 'סמוטריץ ואחרים אשר מבקשת להעביר את כלל העתירות נגד החלטות מינהליות של רשויות הפועלות באזור לסמכות בתי המשפט לעניינים מינהליים (מבלי ל י יחד את סמכות ה .)דיון לבית משפט מסוים ועדת שרים לענייני חקיקה הביעה תמיכה בהצעת החוק הפרטית בקריאה טרומית, ובל בד שלאחר מכן ההצעה תוכ פ ף להצעת החוק הממשלתית בנושא. רקע 1. סמכות שיפוט בענינים מינהליים בישראל בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ היה עד לשנת2000 .הערכאה השיפוטית היחידה שקיימה ביקורת שיפוטית על החלטות מינהליות של רשויות השלטון בישראל מתכונת זאת היתה שריד היסטורי מתקופת המנדט אשר השתמר מכוח הוראות רציפות הדין ומאוחר יותר אף עוגן בחקיקה הישראלית (ראו סעיף15 :לחוק יסוד )השפיטה . מצב זה יצר מספר בעיות, ובראשן עומס רב על בית המשפט העליון, בין היתר כתוצאה מעיסוק בנושאים פרטניים או טכניים שמתאים יותר היה לדון בהם 2 בערכאה נמוכה ולא בערכאה עליונה ,, וכמו כן הכבדה על האזרח המבקש לעתור כנגד החלטת הרשות ויכול לעשות זאת רק בירושלים, בפני שופטי בית המשפט העליון ואף אינו זכאי לערעור על ההחלטה . בשנת2000 נחקק חוק בתי המשפט לענינים מינהליים, התש"ס- 2000 ,אשר הקים לראשונה מחלקות מינהליות בבתי המשפט המחוזיים קבע את העקרונות ואת סדרי הדין החלים על הדיונים בפניהן, והוא מהווה חוק מסגרת להעברה מדורגת של סמכויות שיפוט מינהליות מבג"ץ ומבתי המשפט הכלליים אל בתי ה משפט המחוזיים בשבתם כבתי משפט לענינים מינהליים. ההעברה נעשית לאחר בחינת מאפייני העתירות ותוך היערכות מקצו עית וארגונית מתאימה. מאז חקיקת החוק ועד היום הועברו לבתי המשפט המחוזיים סמכויות נרחבות בעניינים מינהליים ,, כגון הסמכות לדון בעתירות על החלטות בעניני תכנון ובניה, חופש מידע, רשויות מקומיות הסדרת עיסוק, מינהל אוכלוסין, ועוד. התוספות לחוק מפרטות את העניינים ש.בהם ניתן להגיש עתירה מינהלית או ערעור מינהלי על החלטות רשויות בישראל 2. סמכות בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לדון בהחלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור שליטת מדינת ישראל ב שטחי יהודה ושומרון מאז שנת1967 "והימצאות האזור לאורך שנים במצב של "תפיסה לוחמתית ,הולידה מגוון בעיות משפטיות ובהן גם ,שאלת הנורמות החלות על רשויות השלטון הישראליות הפועלות שם וסמכות הביקורת השיפוטית עליהן. בפועל בית המשפט העליון קיבל על עצמו את הסמכות לדון ב ,עתירות אלה.ואכן דן בעתירות הנוגעות ליהודה ושומרון מזה עשרות שנים בתחילה, בית המשפט נמנע מהכרעה חד- משמעית בשאלת סמכות ו לברר עתירות אלה והסתמך על הסכמת הממשלה לכך ,וזאת למרות שה סמכות אינה מובנת מאליה, ואף נחשבה בשעתו כתקדימית ,משום ש מדובר בעתירות העוסקות בשטח ים המצוי ים מחוץ לשטח ה .הריבוני של מדינת ישראל יצוין כי מעמדם המשפטי והמדיני של שטחי יהודה ו שומרון, שונה לעניין זה ,ממעמדם של שטחי רמת הגולן ומזרח ירושלים שעליהם הוחל באופן ישיר המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה באמצעות חוק רמת הגולן, התשמ"ב- 1981 , צו לפי סעיף11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח- 1948 וחוק-יסוד: י .רושלים בירת ישראל על אף זאת, במהלך השנים התקבעה התפיסה לפיה בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הוא הערכאה המשפטית המוסמכת והמתאימה לקיים בקורת שיפוטי ת על פעולות הרשויות הישראליות באזור, ותפיסה זו אף עוגנה מבחינה משפטית בהוראת סעיף15(ד) לחוק-יסוד: השפיטה, הקוב עת, בין היתר, כי בית המשפט העליון בשבתו" כבג"צ מוסמך ל תת צווים לרשויות המדינה , לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין , לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין- להימנע מל פעול." כפי שהבהיר בית המשפט העליון כבר בבג"ץ393/82 ג'מעית אסכאן אלמעלמון אלתעאוניה אלמחדודה אלמסאוליה נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש: "דומה ,כי כיום שוב אין להרהר אחר ההלכה ,כי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מוסמך להפעיל ביקורת שיפוטית על פעולות הממשל 3 הצבאי ביהודה ,שומרון וחבל עזה .אמת ,תחילה הושארה סוגיה זו בצריך עיון ... במשך השנים נתבהר מעמדו של הממשל הצבאי, ועתה אין ספק, כי על פי הוראות סעיף7 לחוק בתי המשפט, תשי"ז- 1957 [כיום מדובר בסעיף15 לחוק- יסוד: השפיטה– .ג.ב. ות.ס.] נתונה זכות הביקורת לבית משפט זה הטעם לכך הוא ,כי המפקד הצבאי ועושי דברו הם עובדי ציבור ,הממלאי ם תפקיד ציבורי על פי דין '" (פס32 לפסק הדין.) 3. הדין שמכחו פועלות הרשויות הישראליות באזור ."כאמור לעיל, אזור יהודה ושומרון מצוי תחת משטר של "תפיסה לוחמתית" ובו המפקד הצבאי משמש כ"זרועה הארוכה של המדינה בהתאם לכך, וכפי שנקבע ,פעמים רבות בפסיקת בית המשפט העליון התשתית הנורמטיבית שמכוחה פועל המפקד הצבאי ופועלות הרשויות הישראליות באזור שונה מזו החלה במדינת ישראל וניזונה מ מספר מקורות (ראו ,למשל בג"צ8171/09 ראש מועצת הכפר אל ג'אניה ואח' נ' מועצת התכנון העליונה במינהל'האזרחי ואח) : 1. כללי המשפט הבינלאומי הפומבי הנוגעים ל" מצב של תפיסה לוחמתית" ; 2. כללי הדין המקומי השורר באזור ,המורכב מהדין שהיה קיים בו עובר לתפיסה הצבאית )(בעיקר דין ירדני ומ תחיקת הבטחון– קרי: חקיקה מקומית חדשה שחוקקה על-ידי הממשל הצבאי; 3. עקרונות המשפט הישראלי, לרבות כללי המשפט המינהלי החלים על הפעלת סמכות על-ידי הרשויות. בהתאם לכך, פעולות והחלטות של הרשויות ב אזור כפופ ות ל מערכת דיני ם זו , ו כאשר באים לבחון את חוקיותן וסבירותן של ההחלטות , החוק הרלבנטי הוא בראש ובראשונה המשפט הבינלאומי ה חל על משטר של תפיסה ל וחמתית , לאחר מכן, הדין המקומי הפורמלי ולבסוף עקרונות המשפט המינהלי הישראלי, שעניינם אופן ה שימוש בסמכות ה שלטונית על ידי עובד י ה ציבור . 4. סמכותם של בתי משפט לענינים מקומיים באזור מכח תחיקת הבטחון הוקמו בישובים הישראלים באזור בתי משפט לענינים מקומיים אשר ניתנו להם סמכויות שיפוט בענינים מסוימים בין בעלי ד ין ישראלים, ובינם לבין תושבי האזור(בכפוף להסכמתם של תושבי האזור ). זאת, במטרה לאפשר ניהולן התקין של המועצות המקומ יות ולצורך הסדרת ע נייני תושביהן. שופטי בתי .המשפט לענינים מקומיים הם שופטי שלום שקיבלו מינוי לכך, וכערכאת הערעור משמש בית המשפט המחוזי בירושלים בתי המשפט לענינים מקומיים הוקמו בהתאם ל צו בדבר ניהול מועצות מקומיות '(יהודה והשומרון) (מס892), תשמ"א- 1981 (להלן– הצו), וסעיף126 לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), תשמ"א- 1981, שהוצא מכוח הצו .סמכותו של בית- המשפט לעניינים מקומיים ה קבועה בסעיף 126 לתקנון ובתוספת לתקנון, כוללת בין 4 .היתר, את דברי החקיקה העיקריים בתחום התכנון והבניה הנכללים בהצעות החוק שבנדון על פי מה שנמסר לנו , בפועל עיקר העיסוק של בתי המשפט לענינים מקומיים בתחום התכנון והבניה הוא בענינים פליליים, אך מתקיימים גם דיונים בהחלטות מינהל יות של מוסדות תכנון ברמה המקומית. על פי המוצע, הסמכות לדון בענינים המינהליים (כמפורט בתוספת הרביעית להצעת החוק) בתחום התכנון והבנ יה תעבור לבתי המשפט לענינים מינהליים, בין אם כיום הדיון באותם ענינים מתנהל בבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ ובין אם בפני בתי המשפט לענינים מקו .מיים :סוגיות עקרוניות לדיון בוועדה 1. חקיקה ישיר ה של הכנסת המסדירה סמכויות שיפוט על פעולות באזור עקרון התחולה הטריטוריאלית הוא עקרון יסוד בחקיקה ולפיו הנורמות הנקבעות ע"י הגוף המחוקק חלות בשטח הריבוני של המדינה, כל עוד לא נקבע במפורש א.חרת ,לכן, ככלל, חקיקת הכנסת, וכל חקיקת משנה מכוחה .אינה חלה מחוץ לגבולות הריבוניים של המדינה, לרבות באזור יהודה ושומרון ,ככלל העמ דה שהביע ו בהקשר זה לא אחת היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפט י לכנסת היא כי אין זה נכון ,לבצע שינוי מהותי בתפיסה הנוגעת לתחולת השיפוט המשפט והמנהל של מדינת ישראל באזור, .בדרך של חקיקה פרטנית כזאת או אחרת למרות זאת, לאורך השנים במספר לא רב של מקרים חוקקה הכנסת חוקים .המשליכים על אזור יהודה ושומרון ברוב המקרים שבהם נחקקו ע"י הכנסת חוקים בעלי תחולה על ה אזור, היה מדובר על חקיקה פרסונלית הנוגעת לאזרחי מדינת ישראל המתגוררים באזור(כגון חוקי מיסוי, חוקי בחירות, חוקים הקובעים ענישה פלילית ) או לגופים ישראלים הפועלים בא זור ( כגון מוסדות ישראלים להשכלה )גבוהה . ,בנוסף, הכנסת הנוכחית חוקקה באופן חריג את "חוק ההסדרה" שתחולתו טריטוריאלית, ואשר חל גם על אזרחי ישראל וגם על מי שאינם אזרחים ואשר .עתירות המבקשות לתקוף את חוקתיותו תלויות ועומדות בבג"ץ הצע ו ת החוק בענייננו– עוסק ו ת באופן ישיר ומפורש ב זכות ם של כל התושבים המתגוררים באזור– אזרחי ישראל ומי שאינם אזרחי ישראל– להשיג על החלטות של רשויות ישראליות הפועלות באזור מכח תחיקת הבטחון והדין החל באזור .ראוי כי הוועדה תיתן דעתה לכך. מצד אחד, גם כיום הסמכות לדון בעתירות אלה מצויה בידי בית המשפט העליון בישראל מס ונ כת על סמכותו של בג"ץ לפי חוק- ,יסוד: השפיטה לבקר את פעולותיהן ."של רשויות המדינה ולתת צווים "לרשויות המדינה... לפקידיהן, ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין ,לכן לכאורה, אין מדובר על שינוי עקרוני , אלא רק בהעברה של סמכויות שכבר מצויות בידי בית המשפט העליון לבית המשפט המחוזי . מצד שני , יש לתת את הדעת לכך שבשונה מסמכות בית המש פט העליון הנסמכת על פרשנות של הוראות חוק- יסוד: השפיטה על רקע מציאות קיימת ,הרי בעני י ננו מדובר ב הצעת חוק המבקשת לעגן בחקיקה מפורשת את סמכויות הרשות השופטת בישראל ביחס לפעולות הנעשות באזור. יש בכך משום סטיה מן הגישה הזהירה 5 ,שננקטה עד עתה ולפיה כאמור , נמנעה לרוב הכנסת מהחלה ישירה של חקיקת הכנסת על האזור, בפרט כאשר מדובר ב חקיקה ש אינה מוגבלת לעיסוק בזכויותיהם וחובותיהם של אזרחי ישראל בלבד וחלה גם על תושבי האזור שאינם ישראלים. 2. ה סמכות העקרונית של בתי משפט לענינים מינהליים לדון בהחלטות מינהליות של רשויות ישראליות באזור כפי שפורט לעיל, הסמכות של בית משפט בישראל לדון בעתירות על החלטות מינהליות של רשויות ישראליות באזור אינה מובנת מאליה, שכן השיפ וט , המשפט והמנהל של מדינת ישראל לא הוחלו על אזורים אלה , והם מוחזקים בדרך של תפיסה לוחמתית. על אף זאת, בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דן בעתירות אלה בפועל מזה ,שנים רבות מכוח הפרשנות הרואה אותה כנסמכת על הוראת סעיף15(ד) לחוק- .יסוד: השפיטה סמכותם של בתי משפט מ חוזיים בשבתם כבתי משפט לענינים מינהליים מוגדרת בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים , התש"ס- 2000, והיא נ גזרת מ סמכות ו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ בכלל, ובפרט מהוראת סעיף15(ד) לחוק-יסוד: השפיטה. הדברים באים לביטוי ב סעיף5 "לחוק שכותרתו "סמכות ה קובע כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בעתירות או בערעורים נגד החלטות של רשויות או גופים המנויים בתוספות לחוק, כאשר רשות מוגדרת כ" רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין"", והחלטה של רשות מוגדרת כ החלטה של רשות במ ילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל ." מטעם זה ניתן לגרוס כי אין קושי עקרוני בהעברת הסמכויות המוצעת מבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים .מינהליים יתירה מכך, המשמעות של העברת הסמכות לדון בעתירות בנושא מסוים מבג"ץ לבית המשפט לעניינים מינהליים ה יא שלעותר תינתן האפשרות לערער על .ההחלטה של בית המשפט לעניינים מינהליים. אפשרות זאת אינה קיימת כיום כאשר העתירה מוגשת ישירות לבית המשפט העליון מצד שני , ניתן לגרוס כי הביקורת השיפוטית על פעולות הרשויות באזור אינה ב י קורת שיפוטית מנהלית רגילה, אלא ב י קורת שיפוטית ,בעלת מאפיינים חריגים המערבת שאלות מורכבות ורגישות המצדיק ות את הותרתה בידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ .ואכן, הגישה המקובלת היא כי כאשר מדובר בעתיר ות בעלות מורכבות יתירה ראוי כי ידונו בבג"ץ. ניתן ללמוד על כך בדרך של היקש מסעיף6 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס- 2000 הקובע כי כאשר בית המשפט לעניינים " מינהליים מוצא כי עתירה מינהלית שבפניו מעלה ענין בעל חשיבות ,רגישות או דחיפות מיוחדת " רשאי הוא.להעבירו לבג"ץ בענייננו, כאשר מדובר בהחלת ביקורת שיפוטית על רשויות המדינה הפועלות באזור, קיימים מספר מאפיינים חריגים הנבדלים מאלה של עתירות "רגילות" העוסקות ,בפעולת הרשויות בגבולותיה הריבוניים של המדינה ואשר ראוי כי הוועדה תיתן אליהם את הדעת: - זהות העותרי ם, ש חלקם אינם אזרחי ישראל ו נתונים תחת שלטון רשויות ה צבא המפעילות לעתים סמכויות חריגות ביחס לסמכויות המופעלות ע"י הרשויות ב ישראל. 6 - קשיי הנגישות של העותרים שאינם ישראלים למערכת המשפט הישראלית, מבחינה פיזית , מבחינה בירוקרטית ומבחינה כלכלית, אשר לאורם הוספת ערכאת דיון נוספת בישראל עלולה להוביל דו ו קא לפגיעה בזכויותיהם, בשונה ממצבם של אזרחי ישראל ותושביה ( ביחוד אם שתי הערכאות יהיו בירושלים, ולא יהיה שיפור .)בנגישות הגיאוגרפית בדיון בערכאה הראשונה - המסגרת הנורמטיבית, שאינה החקיקה הישראלית אליה בתי המשפט לענינים מינהליים מורגלים ובקיאים בה, אלא תחיקת בטחון, חקיקה ירדנית , חקיקה של הממשל הצבאי ו כללי המשפט הבינלאומי ההומינטארי., אשר זרים לרוב לשופטי בית המשפט המחוזי - הרגישות והמורכבות הרבה שביסוד רבות מ החלטות רשויות הממשל הצבאי המתאפיינות באיזונים עדינים בין שיקולים בטחוניים ופוליטיים ל בין זכויות אדם. 3. קביעת הסמכות לדון בהחלטות מינהליות של רשויות ישראליות באזור לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בלבד חלק מהיתרונות הגלומים בהקמת ערכאה מנהלית נוספת בבתי המשפט המחוזיים, לצד הפחת ,ת העומס מבית המשפט העליון הם הגברת הפלורליזם בשיפוט המינהלי , ביזור ה סמכות בעניינים אלה ב ין כל בתי ,המשפט המחוזיים .והגברת הנגישות הגיאוגרפית לבתי המשפט בערכאה הראשונה העוסקת בהחלטות פרטניות ייחוד הסמכות בעתירות הנכללות בהצעת החוק לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים בלבד פוגעת במטרות אלה ומעוררת חשש להצטברות עומס רב בבית המשפט המחוזי בירושלים )(ובפרקליטות מחוז ירושלים ומונעת את ההקלה לעותרים הגלומה בקרבה הגיאוגרפית לבית המשפט. אמנם ,, כאמור ה סמכו יו ת המועברות נתונ ות כיום ברוב המקרים לבית המשפט העליון בירושלים, אך העברת הסמכות לבית המשפט המחוזי באה בדרך כלל יחד עם שיפור הנגישות הגיאוגרפית . הדברים אמורים במיוחד בהתחשב בכך ש .עותר המבקש להגיש ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים ייאלץ לנהל את ההליכים בשתי הערכאות בירושלים כפי שצוין לעיל, חלק מהענינים שמוצע להעביר לסמכות בית המש פ ט המחוזי בירושלים נדונים כיום בפני בתי המשפט לענינים מקומיים שהוקמו באזור, ובמקרים אלה צפויה פגיעה בנגישות הגיאוגרפית לבתי המשפט גם בערכאה הראשונה . ,מנגד ועל אף שככלל אין ב מערכת השיפוט המינהלי ת תפיסה של התמקצעות שופטים במחוז מסוים בתחום מסוים, הרי ש ייחוד הסמכות לבית המשפט המחוזי בירושלים יאפשר התמקצעות של ה שופטים בעתירות ייחודיות אלה הנשענות ע .ל בסיס נורמטיבי שונה עוד נציין בהקשר זה כי בית המשפט המחוזי בירושלים משמש גם כ ערכאת ה ערעור )(היחידה ע ל החלטות בתי המשפט לעניינים מקומיים ב אזור יהודה ושומרון , וזאת מכוח הוראת סעיף 85 )ה(ב ל תקנון המועצות המקומיות (יהודה ושומרון), התשמ"א- 1981, ולפיכך מצוי בעניני הדין המקומי באזור. 7 סוג העתירות שמוצע להעביר לסמכות בית המשפט לענינים מינהליים בירושלים להלן פירוט ה נושאים וה סעיפים הרלוונטים בתחיקת הביטחון אשר עתירות על החלטות לפיהם מוצע להעביר מסמכות בי ת המשפט העליון בשבתו כבג"צ לסמכות בית המשפט :לענינים מינהליים בירושלים, וכן רקע והערות על העתירות האמורות הנושא– פרט בתוספת סוגי החלטות רקע ו הערות חופש המידע פרט1 החלטה של רשות בבקשה לקבלת מידע המופנית כלפיה חוק חופש המידע הוחל באופן חלקי באזור( בעיקר על מועצות מקומיות )ותאגידים עירוניים; ואולם, בתי המשפט החילו את עקרונות חוק חופש המידע גם על בקשות מידע המופנות אל רשויות אחרות הפועלות באזור .ודנו בהן על בסיס עקרונות אלה בקשות מידע מוגשות גם מכח תחיקת ביטחון אחרת ,(למשל צו בדבר מקרקעין (עיון במרשמ ים) (אזור יהודה 'והשומרון) (מס1737), התשע"ד- 2014 ). עתירות לפי חוק חופש המידע נגד החלטות של רשויות הפועלות בישראל נדונות ע"י בתי משפט לענינים מינהליים מאז שנת2005 . תכנון ובניה פרט2 'החלטה של רשות לפי חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס79 לשנת1966 זהו חוק התכנון הירדני אשר כונן את מוסדות התכנון והבנייה באזור במערכת היררכית המורכבת בעיקרה מ :שלושה גופים (1 )מועצת תכנון עליונה ; (2) ועדה מחוזית לתכנון הערים, הכפרים והמבנים; 8 (3 ) .ועדה מקומית מבחינת סוגי תוכניות תכנון יוצר החוק הירדני מדרג של שלוש רמות עיקריות: תוכנית אזורית, תוכנית מתאר ותוכנית מפורטת. החוק קובע את חלוקת העבודה והסמכויות בין מוסדות התכנון בכל הנוגע להליכי האישור של ה תוכניות השונות , ו מסדיר נושאים נוספים הנוגעים לתכנון ובנייה, כגון הליכי רישוי ופיקוח. 'החלטה של רשות לפי צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון) (מס418 ,) התשל"א- 1971 )(למשל עתירות נגד צוי הריסה, החלטה בענין תכנית מפורטת הצו נחקק בשנת1971 נוכח הצורך לקיים פעולות תכנון ובניה באזור . זהו דבר החקיקה המרכזי ב תחום דיני התכנון והבניה.בתחיקת הביטחון חלק מהשינויים שנדרשו נבעו מכך שהחוק הירדני הפנה למוסדות בירדן וצריך היה להמיר אותם ב גורמים ב ממשל הצבאי. ,בין היתר שינה ה צו את מבנה מוסדות התכנון באזור והעביר את הסמכויות שהיו נתונות לוועדה המחוזית אל מועצת התכנון העליונה .)(מת"ע כן נקבע כי מת"ע ,מוסמכת להקים ועדות משנה ולאצול להן מסמכויותיה ואכן, מועצת התכנון העליונה מינתה7 ועדות משנה ואצלה להן מסמכויותיה , וב יני הן ועדת משנה לפיקוח , ועדה משנה להתיישבות, ועדת משנה לתכנון ורישוי ועוד . החלטה של רשות לפי צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה 'והשומרון) (מס997), התשמ"ב- 1982 הצו קובע את ההליך לבנייה על קרקע תפוסה לצרכים צבאיים. דוגמה לכך היא קרקע שנתפסה לצורך הקמת .גדר ההפרדה הצו מסמיך את הממונה על מתן היתרים לעבודות 9 בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים, ליתן היתרים לבניה , לסלילת דרכים או לכל עבודה בקרקע שהיא שטח כאמור, וכן להפעיל סמכויות אכיפה– אותן הממונה אצל ל ו ועדת ש המ נה לפיקוח– להורות על הפסקת עבודה ועל הריסת מבנים שנבנו בשטחים כאמור ללא היתר. החלטות בתחום התכנון והבניה שהוחרגו מסמכות בימ"ש לענינים מינהליים- פרט 2(1) החלטה שעניינה עבירות ועונשין ובכלל זה החלטה לפי סעיף37 ב לחוק תכנון ערים ההוראה כללית ו חלה על כל ההחלטות בעניני עבירות ועונשין . הוראה זו מקבילה לסייג שבפרט10 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים שלפיו עניני פיקוח, אכיפה ועונשין, הנוגעים לתכנון ובניה אינם .נכללים בסמכות בית המשפט לענינים מינהליים פרט2(2) החלטה שעניינה תכנית תכנון אזורית או תכנית תכנון מתארית כמשמעותן בפרק שלישי לחוק תכנון ערים מדובר על תוכניות תכנון מנדטוריות המקבילות לתכנית תכנון ארצית ומחוזית בישראל הנדונות בישראל בבג"ץ . החלטות הנוגעות לתוכנית תכנון מפורטת (המקבילה לתכנית תכנון מקומית) יהיו בסמכות בימ"ש לענינים מינהליים. פרט2(3) החלטה של מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור מקביל להחלטת ממשלה הנדונה בבג"ץ. מפקד כוחות צה"ל באזור נחשב לערכאה הגבוהה ברשו ת המבצעת .באזור 10 פרט2(4 ) החלטה של ראש המינהל האזרחי לפי תקנה3 לתקנות אישור, הקמה ופטור מהיתר לדרכים זמניות לאתרי בנייה בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התשע"א- 2011 מדובר בהחלטות )של ראש המינהל האזרחי (רמ"א .הנוגעות להעברת דרכים זמניות ה טעם להחרגה הוא כי מדובר על החלטות רגישות במיוחד שבה ן לשיקולים .בטחוניים יש משקל כבד פרט2(5 ) החלטה של ראש המינהל האזרחי לפי תקנה3 לתקנות אישור, הקמה ופטור מרישיון למבנה חינוך ארעי (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התשע"א- 2010 מדובר ב .סמכות רמ"א לאשר הקמה של מבנה חינוך ארעי התקנות עוסקות בהקמת מבני חינוך ארעיים על אדמות המוכרזות כאדמות מדינה, המנוהלות על ידי הממונה על .הרכוש הממשלתי באזור ה תקנות מאפשרות לקבל פטור מרישיון עבור הקמת מבנה כאמור לפרק זמן קצוב ,)(וסמכות הארכה של רמ"א בכפוף למספר תנאים ובהם הצהרה חתומה בידי ראש הרשות המקומית כי קיים הכרח בהצבת מבנה החינוך הארעי לנוכח צורכי החינוך ביישוב, ואין ביישוב האמור חלופה להקמת מבנה חינוך, ו התחייבות ראש הרשות המקומית, גזבר ומהנדס הרשות לפרק, להרוס ולפנות את מבנה החינוך הארעי שהוקם בתום תקופת הפטור, אלא .אם ניתן בעבורו רישיון הטעם להחרגה הוא כי מדובר על החלטות רגישות במיוחד מבחינה.מדינית פרט2(6 ) החלטה של מועצת התכנון העליונה לפי סעיף7(4 ) לצו תכנון ערים; לעניין זה "מועצת התכנון "העליונה– המועצה כהגדרתה בסעיף2 לחוק תכנון ערים מועצת התכנון העליונה היא כאמור הערכאה התכנונית .העליונה לפי חוק התכנון הירדני מדובר על סמכות ה של מועצת התכנון העליונה לפטור מחובת רשיון אשר נדרש לפי חוק . מדובר בהחלטות חריגות העוקפות את חובות .הרישוי הרגילות ומעוררות רגישות מדינית מיוחדת 11 פרט2(7) החלטה של רשות לפי סעיף34 א לחוק תכנון ערים מדובר על החלטה שעניינה מתן היתר בנייה לפי תכנית שהופקדה אך טרם נכנסה לתוקף. הסעיף מקבל לסעיף 97 א בחוק התכנון והבניה. מדובר על החלטות חריגות העוקפות את המסלול התכנוני הרגיל והמעוררות רגישות .מדינית מיוחדת כניסה ו יציאה פרט3 פרט3 )(א החלטה של ראש המינהל האזרחי לפי סעיף1 )ד לצו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית '(מס34), התשכ"ז- 1967 , לענין אדם מסוים הצו קובע ששטחי יהודה ושומרון הם שטח סגור אשר כניסה אליו דורשת היתר של מפקד האזור ומסמיך את רמ"א לקבוע נקודות מעבר עבור תושבי האזור שאינם ישראלים, וכן הסדרים בענין כניסה ויציאה של תושבים .כאמור מהאזור לישראל ענינו של סעיף1 ד בהחלטה של רמ"א על מתן פטור לאדם או לסוגי בני אדם מההוראות האמור .ות פרט3 )(ב החלטה של מפקד צבאי לפי סעיף3 'להיתר כניסה כללי (מס5 )) (תושבים ישראלים ותושבי חוץ (יהודה והשומרון), התש"ל- 1970 היתר כניסה כללי שהוצא ע"י מפקד האזור בשנת1970 בהמשך לצו הקובע שהשטח סגור, המאפשר כניסה לאזור ( לישראלים החיים באזור ולתושבי חוץ אנשים השוהים ;)חוקית בישראל אך אינם תושבי ישראל החלטת המפקד הצבאי לפי סעיף3 עניינה בביטול ההיתר .ביחס לאדם מסוים פרט3 )(ג החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתאם פעולות הממשלה בשטחים, או מי מטעמו, שעניינה מתן אשרת כניס ה ל ת זר לאזור או שה י יה בו , הניתנת מכוח לפי נוהלי מתאם פעולות הממשלה בשטחים או לפי נוהלי המנהל האזרחי , למעט החלטה כאמור שעניינה בקשת הרשות מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) ה ו א יחידה במשרד הביטחון האחראית למימוש מדיניות הממשלה בשטחי יהודה ושומר.ון וחבל עזה 12 ;הפלסטינית לאישור רשיון ביקור זר שנתנה המינהל האזרחי הוא חלק ממתפ"ש , והוא הגוף האחראי על יישום המדיניות האזרחית והביטחונית באזור , כזרוע ביצועית של מפקד צה"ל ב.אזור המינהל אחראי לתחומי פעילות רבים בהקבלה למשרדי הממשלה בישראל .)(חקלאות, תעסוקה, בריאות, תקשורת ועוד מדובר על החלטות בדבר היתר לכ ניסה ולשהייה של זרים באזור. לרוב מדובר על בני משפחה של תושבי אזור , אנשי עסקים ,עובדי נציגויות זרות ,נציגי ארגונים בינ"ל ועוד פרט3 )(ד החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסה לצורך תעסוקה ליישוב ישראלי באזור, הניתנת לפי ההכרזה בדבר סגירת שטח (יישוב ים ישראליים) (יהודה והשומרון), התשס"ב- 2002 , ולפי הצו 'בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון) (מס967), התשמ"ב- 1982 מדובר על החלטה בעניין כניסה של תושב האזור לישובים ישראלים באזור לצרכי תעסוקה . ההכרזה האמורה קובעת ששטח הישובים הישראלים באזור הו א שטח צבאי סגור אשר הכניסה אליו אסורה למי שאינו ישראלי (לפי ההגדרה בהכרזה ). ההכרזה מסמיכה את המפקד הצבאי או מי מטעמו ל התיר .כניסה הצו קובע הוראות בענין העסקת עובדים שהם תושבי האזור בישובים הישראלים, ומסמיך את הממונה גם להתקין תקנות בעניין זה. בצו אין הורא ות מפורשות .לעניין מתן היתרי כניסה פרט3 )(ה החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן ,היתר כניסה לשטח שהוא מרחב תפר; בפרט משנה זה ""מרחב תפר– שטח שהוכרז כמרחב תפר בתחיקת הביטחון כהגדרתה בסעיף5 ;א בין השנים2002-2009 , הוקמה גדר ביטחון שיצרה חיץ בין שטחי יהודה ושומרון לשטח ישראל. לאור אילוצים שונים בקביעת תוואי הגדר, חלקים מסוימים ממנה הוקמו ב שטחי האזור כך ש "חלקים משטחי האזור נותרו "מחוץ לגדר בצידה הישראלי, באופן שבינם לבין שטח ישראל אין 13 כל חיץ. שטחי ם אלה מכונים "מרחב התפר" והם הוכרזו על- ידי המפקד הצבאי כ"שטח צבאי סגור" אשר פרט למספר קבוצות– להן הוענק היתר כניסה כללי לשטחו– .כפופה הכניסה והשהייה בהם לקבלת היתר פרטני המסגרת להענקת היתרים פרטניים אלה נקבעה באסופת הסדרים ייחודיים שנקבעו על-ידי ראש המינ ,הל האזרחי ואשר מכונים גם .""משטר ההיתרים פרט3 )(ו החלטה פרטנית של רשות שעניינה מניעת יציאת תושב אזור מהאזור לפי נוהלי המינהל האזרחי קיימים נהלים רבים בכל תחומי הפעילות של המינהל האזרחי,, כמפורט לעיל המאפשרים מתן היתרי יציאה מהאזור, לרבות כניסה לישראל, לתושבי האזור למטרות שונות– צרכים בריאותיים, איחודי משפחות, צרכים .דתיים ועוד כך, למשל, מדי שנה מאושרת כניסתם של עשרות אלפי תושבי האזור לצורך קבלת טיפולים רפואיים .בבתי חולים בישראל הסמכות שמוצע להעביר לבית המשפט לענינים מינהליים היא לדון בעתירה כנגד החל .טה המונעת יציאה מהאזור ערעור מינהלי ערעור על החלטת ועדת ערעורים לפי סעיפים296 או297 ]לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב '(יהודה והשומרון) (מס1651) התש"ע- 2009 מדובר על סמכויות מינהליות לצרכים ביטחוניים הנתונות למפקד הצבאי, ואשר עליהן נתונה כיום זכות ערעור לו ועדת ע רעורים, ש יכול ה להיות מורכבת מחבר אחד , שופט צבאי שדרגתו רב- .סרן לפחות סעיף296 מסמיך מפקד צבאי להגביל אדם מסוים מלהי מצא בשטחים מסוימים, ל דרוש מאדם לה ודיע על תנועותיו , ל אסור או לה גביל החזקה או שימוש בחפצים 14 מסוימים או להטיל הגבלות על תעסוק ה או על קשרי ם עם אנשים מסוימים או על.הפצת ידיעות או דעות סעיף297 מסמיך מפקד צבאי להטיל על אדם צו פיקוח ,מיוחד ולכלול בו מגבלות הנוגעות למקום מגוריו, עזיבתו יידוע בענין מקום מגוריו או חובת התייצב ות בפני המפקד ;הצבאי יצויין כי בכל הנוגע להשגה על צווי הגבלה המוצאים במדינת ישראל הוצע ע"י הממשלה במסגרת הדיונים בהצעת חוק המאבק בטרור (שטרם הסתיימו) מודל של עתירה מנהלית. לפי דברי ההסבר ,להצעה שבנדון ההבדל נובע מכך שעל צווי הגבלה ופיקוח לפי הצו בדבר הוראות בטחון ניתן לערער בפני ועדת ערעורים, בשונה מצווים המוצאים ב ישראל, ולכן כאן מוצע מודל של ערעור מינהלי. עוד צוין בדברי ההסבר כי ההסדר כאן יותאם להסדר שיאומץ בהצעת חוק המאבק בטרור לאחר .שיסתיים הדיון בנושא ההבדלים בין השגה בדרך של עתירה מינהלית להשגה בדרך של ערעור מינהלי הינם הן לעניין מושא הביקורת– שכן בעתירה מנהל ית נבחנת סבירות החלטת הרשות עצמה ואילו בערעור נבחנת החלטת הטריבונל המעין-שיפוטי , והן לעניין קיומה של זכות ערעור לבית המשפט העליון על עתירה מינהלית, אל מול רשות ערעור .במקרה של ערעור מנהלי