חומר רקע

מדינת ישראל משרד המשפטים 1 ‏‏‏‏9‏ יולי ‏2018 '‏ הכ‏ תמוז ‏ תשע" ח לכבוד: יו"הו ‏ר ועדה ‏ לביקורת ‏ המדינה ח ,‏"‏כ ‏ שלי יחימוביץ יו"ו הו ‏ר עדה ‏ לקידום ‏ מעמד ‏ האישה ח ,‏"‏כ עאידה ‏ תומא ‏ סולימאן יו"‏ר ועדת ‏ השקיפות ח ,‏"‏כ סתיו ‏ שפיר שלום ,‏ רב ‏ הנדון :התייחסות הסיוע המשפטי לדיוני הועדות בנושא הדיור הציבורי הסיוע ‏ המשפטי ‏ במשרד ‏ המשפטים ‏ מעניק ‏ ייצוג ‏ משפטי ‏ בשלל ‏ תחומי ‏ המשפט ‏ האזרחי ‏ ובקשת ‏ רחבה ‏ של ‏ ערכאות ‏ משפטיות , ‏וזאת ‏ בהתאם ‏ לחוק ‏ הסיוע ‏ המשפטי , ‏ התשל"ב- 1972לו , ‏ תקנות ‏ הסיוע ‏ המשפטי ,‏ התשל"ג- 1973.‏ מערך ‏ הסיוע ‏ פועל על ‏-מנת ‏ לאפשר ‏ל אוכלוסייה ‏ מוחלשת ‏(מעוט ת‏ יכולת ‏ כלכלית ‏ או ‏ מסיבות ‏ אחרות ) ‏ להתמודד עם ‏ ‏ המערכת ‏ המשפטית ‏ המורכבת ‏ ולממש ‏ את ‏ הזכויות ‏ המגיעות דין ‏ פי ‏ על ‏ לה ‏. ‏ פניות ‏ בנושא ‏ דיור ‏ ציבורי ‏ מהוות ‏ נתח ‏ משמעותי ‏ מפעילות‏ הסיוע ‏ המשפטי ‏(מאות ‏ תיקים ‏ בשנה),‏ והיקפו‏ נמצא ‏ במגמה ‏ עקבית ‏ של ‏ גידול.‏ בשנת‏2017‏ נפתחו‏687‏ תיקים‏לעומת‏494‏ בשנה‏שקדמה‏ לה–‏ גידול‏של‏כ-‏40% .‏ במחצית‏הראשונה‏של‏שנת‏2018‏ נפתחו‏451‏ תיקים.‏ ב יולי ‏2017‏ פרסם ‏ הסיוע ‏ המשפטי ‏ נייר ‏ עמדה ‏ לקראת יום ‏ ‏ הדיור ‏ הציבורי ‏ שהו גש‏לוועדות‏הכנסת‏ (להלן:‏"נייר עמדה 2017 .)"‏ נייר ‏ עמדה ‏ של ‏ זה ‏ הסיוע ‏ המשפטי ‏ הינו ‏ בהמשך ‏ל נייר‏עמדה‏2017.‏ ב מהלך ‏ השנה ‏ שחלפה ‏ מאז ,‏ קיימנו ‏ סדרת ‏ ישיבות ‏ עם ‏ משרד ‏ השיכון ‏ במטרה ‏ לנסות ‏ לקדם ‏ פתרונות ‏ לבעיות ‏ שהועלו .‏ נבקש‏להודות ‏ למנכ"‏ל המשרד ‏ מר ‏ ‏ חגי רזניק ,‏ סמנכ"‏ל בכיר‏סיוע‏לדיור‏מר ‏ רונן ‏ כהן ‏ו ראש‏תחום‏בכיר‏-‏ פרט‏וחריגים,‏ הגב'רות ‏ ‏ ‏ מנע על‏קיום‏הישיבות ‏ב רצון‏וב רוח‏טוב ים. בנייר ‏ עמדה ‏ זה ‏ נסקור ‏ את ‏ הבעיות ‏ המרכזיות ‏ הידועות‏לנו ‏ כיום,וכן ‏ ‏נ תייחס‏(סעיף‏'‏ ח למסמך)‏ .לתוצרי‏הדיונים‏עם‏משרד‏השיכון א. מבוא 1. מערך ‏ הסיוע‏בדיור‏ ובפרט ‏ מערך ‏ הדיור ‏ הציבורי,‏ וא ה‏ אמצעי ‏ל מימוש ‏ הזכות ‏ הבסיסית ‏ל קורת ‏ גג .‏מדובר‏ב זכות‏שהיא‏פן‏מובהק‏של‏זכות‏היסוד‏ ‏ של כל‏א ישה‏ואיש ‏ בישראל‏ לקיום ‏ בכבוד,‏ ש הרי ‏ כפי ‏ שציין‏כבוד‏הנשיא‏ברק,‏"אדם‏המתגורר‏בחוצות‏ואין‏לו‏דיור,‏הוא‏אדם‏שכבודו‏ כאדם‏נפגע"‏ (ראו‏ רע "א‏4905/98‏ גמזו נ 'ישעיהו ‏((פ"ד‏נה‏3)‏360‏( 19.3.01 ).‏ 2. ‏ אין חולק ‏ על ‏ חשיבותו ‏ והשפעתו ‏ העצומ ‏ של ‏ה מערך ‏ הסיוע ‏ בדיור ‏ על ‏ חייהם ‏ של ‏ אלפי ‏ משפחות ‏ ויחידים ‏-‏ שביניהם ‏ מתקיימים ‏ יחסים ‏ של ‏ תלות מוחלטת ‏-‏ שהרי‏מדובר‏ ב זכות הבסיסית ביותר שהיא בבחינת "מצרך חיוני". הזכאים‏ל דיור‏ציבורי‏ נמני ‏ על ‏ם האוכלוסייה‏המוחלשת‏ ביותר‏ בחברה.‏ מדינת ישראל משרד המשפטים 2 3. הדיור ‏ הציבורי ‏ מתנהל ‏ כולו ‏ בגזרה ‏ הציבורית-מינהלית,‏ אשר ‏ תפישת ‏ היסוד ‏‏ המונחת ‏ ביסודה ‏ ה‏ כי ‏ יא ה גוף ה מינהל י - בעניינ נ ו משרד השיכון והחברות המשכנות הפועלות מטעמו- הוא נאמן של הציבור ,החב כלפיו בת חו הגינות (ראו ‏ פסק ‏ דינו ‏ של ‏ כבוד ‏ השופט ‏ זמיר בג ב‏"‏ץ 164/97‏ קונטרם בע"מ נ ' "משרד האוצר אגף המכס והמע מ, (נב‏1)‏289 .)‏ המשמעות‏היא‏כי‏ בפן ‏ המהותי ‏-‏ נדרש ‏ לאפשר ‏ לזכאים ‏ לממש ‏ את ‏ זכותם ‏ באמצעות ‏ קבלת ‏ פתרון‏דיור ‏ ובאמצעות ‏ טיפול ‏ ותחזוקה ‏ נאות ‏ ים בדירות על ‏-מנת ‏ שיהיו ‏ ראויות ‏ למגורי ‏ אדם;‏ ואילו ‏ בפן ‏ הדיוני ‏-‏ נדרש ‏ כי ‏ הרשות המ ‏ נהלית ‏ תנהג ‏ בשקיפות ,‏ בשוויון ,‏ ללא ‏ משוא ‏ פנים ,‏ ‏ תוך שקילת ‏ כל ‏ השיקולים ‏ הרלוונטיים ‏ ומבלי ‏ לשקול ‏ שיקולים ‏ זרים ,‏ ‏ תוך מתן ‏ הנמקה ‏ ועוד. ‏ 4. חרף‏העובדה‏כי‏מדובר‏בזכות‏ בסיסית ‏ הנמצאת‏בליבת‏ההגדרה‏של‏"קיום‏בכבוד",‏ חלק ‏ ניכר ‏ מענייני ‏ הדיור ‏ הציבורי , ‏ לרבות ‏ כללי ‏ הזכאות ‏ לקבלת ‏ דיור ‏ ציבורי , ‏ מלוא ‏ חובותיהן ‏ של ‏ החברות ‏ המפעילות ‏ את ‏ מערך ‏ הסיוע ‏ בדיור ‏ והפיקוח ‏ על ‏ אותן ‏ חברות ‏ לא ,‏ מוסדר ‏ ים בחקיקה ‏ אלא ‏ בנהלים ‏ פנימיים ‏ של ‏ משרד ‏ השיכון ‏ ומשרד‏הקליטה‏ובחוזים‏בין‏ משרד ‏ השיכון וה ‏ חברות‏ .המשכנות ‏ נהלים‏ אלה‏אי ם‏ נ ברורים ‏(‏ גם)לא‏לקורא‏המקצועי וא ,‏ ינם‏ מפורסמים‏במלואם.‏ .החוזים,‏אינם‏מפורסמים‏כלל ‏‏ ב. תור לדיור הציבורי – זכות ש אינה ניתנת למימוש 5. משבר ‏הדיור ‏הציבורי ‏ עניינו ‏בראש ‏ובראשונה ‏ב מחסור ‏בדירות, ‏המביא ‏לידי ‏כך ‏ ש ‏ מי‏ ש זכאותם ‏ הוכרה ‏ אינם‏יכולים‏לממש‏זכות‏זו;‏ הם‏ נותרים ‏ בלא ‏ פתרון ‏ דיור ‏ בפועל ‏ נוכח‏תור‏ הממתינים‏הארוך‏שאינו‏נמצא‏בהלימה‏למלאי‏הדירות.‏ עבור‏אלה,‏מדובר‏ב"זכות‏על‏ הנייר ".‏ .לא‏למותר‏להזכיר‏בהקשר‏זה‏כי‏תור‏הממתינים‏לזכאי‏משרד‏הקליטה‏ארוך‏במיוחד 6. מעבר‏לעובדה‏הידועה‏כי‏יש‏צורך‏לפעול‏להגדלת‏מאגר‏הדירות,‏לא‏פחות‏חשוב‏לפעול‏ל ניצול‏ יעיל‏ ונכון‏של‏מאגר‏הדירות‏הקיים .‏ אנו‏סבורים‏כי‏ על‏משרד‏השיכון‏לקדם‏פעולה‏מהירה‏ ויעילה‏שמטרתה‏ שחרור‏ דירות ‏ שנועדו‏לדיור‏ציבורי ‏ שנעשה‏בה ן‏ שימוש‏ ש לא‏למטר ה‏זו. ‏ 7. חשוב‏להדגיש‏כי‏ה סיוע ‏ה מוגדל ‏ הניתן‏לזכאים‏ב משך ‏ זמן ‏ ההמתנה ‏ לדירה‏אינו‏מהווה‏תחליף‏ מספק ‏ למימוש‏הזכות;‏ מדובר ‏ בפתרון ‏ חלקי ‏ה טומן ‏ בחובו ‏ קשיים ‏ רבים.,‏עליהם‏נעמוד‏להלן ‏ 8. המתנה‏ממושכת‏עלולה‏להוביל‏לאובדן‏ה זכאות ‏ עקב ‏ שינוי ‏ הרכב ‏ משפחתי:‏ כאשר‏זכאי‏לדיור‏ ציבורי‏נמצא‏בעמדת‏המתנה‏זמן‏רב‏מבלי‏שמוצע‏לו‏פתרון‏דיור,‏זכאותו‏עתידה‏להתבטל‏עם‏ השינוי‏בתא‏המשפחתי,‏תוך‏שהוא‏נותר ‏ללא‏פתרו ן‏דיור‏למשך‏יתרת‏חייו .‏ התוצאה ‏ היא ‏ אבסורדית ‏ו במידה‏רבה‏ מרוקנת ‏ מתוכן ה‏ את ‏ זכאות ‏ לדיור ‏ ציבורי.‏:כך‏לדוגמה ח,' אם עצמאית, הוכרה כ זכאית לדירה בדיור ציבור במשך13 שנים, במהלכן לא הוצעה לה ולו דירה אחת. לאחר תקופה ארוכה זו בגרו ילדיה ו זכאותה לדיור ציבורי.הופסקה כתוצאה מכך נותרה 'ש ללא כל פתרון דיור , ללא סיוע מוגדל בשכר דירה, וללא כל יכולת כלכלית שתאפשר לה ביטחון דיורי להמשך חייה. ונבהיר, לו ש' הייתה מקבלת את הדירה לה היא זכאית, היא הייתה נמצאת בדירת דיור ציבורי לכל ימי חייה ,םג לאחר שילדיה בגרו; מכאן, שאי מימוש הזכות לדירה במשך מדינת ישראל משרד המשפטים 3 שנים ארוכות פגע ב ח.' באופן ממשי ומהותי בעקבות ערעור שהג שי הסיוע המשפטי לבית המשפט העליון נערך דיון שבמהלכו אמר כבוד השופט אלרו ן את הדברים ה נכוחים ה באים : "קשה לקבל את ההנחה שמכניסים מישהו לרשימה רק כדי שיהיה ברשימה ויוכל לחכות גם 20 שנה והתור לא מגיע ,ואז אם היו לה יותר מ- 4 ילדים גם הם היו הופכים להיות בגירים. קשה לקבל את הסיטואציה." 9. קושי ‏ בשכירות ‏ בשוק ‏ הפרטי ‏ והעדר ‏יציבות ‏בקורת ‏גג : ‏ ‏ אנו עדים ‏ לקושי ‏ של ‏זכאים ‏רבים‏ במימוש ‏ כספי ‏ הסיוע וב ‏ שכירת ‏ דירה ‏ באופן ‏ עצמאי .‏ בהקשר‏זה‏ ‏ יש לזכור ‏ כי ‏ מדובר ‏ בקהל ‏ שוכרים ‏ שפעמים ‏ רבות ‏ אינו‏יכול‏ להעמיד ‏ בטחונות ‏ כמקובל‏ב שוק ‏ החופשי .‏ זאת ‏ועוד, ‏לעתים ‏קרובות ‏ננקטים ‏כנגד ‏זכאים ‏ הליכי ‏ פינוי ‏ עקב ‏ קושי ‏ לעמוד ‏ בתשלומי ‏ השכירות ‏ בשוק‏החופשי.‏הליכים‏אלה‏ מוביל ל‏ ים החלפה‏תכופה‏של‏דירות‏ול חוסר ‏ יציבות ‏ בחייהם ‏ של‏הזכאים ‏ ובני‏משפחותיהם,‏המתבטא‏ במגוון ‏ רחב‏של‏ היבטים ‏ הרבה‏ מעבר ‏ לזכות ‏ לקורת גג ‏ ,‏ובכלל‏זה ‏ בתחום ‏ האישי,‏ התעסוק תי‏והחינוכי.‏:כך‏לדוגמה הסיוע המשפטי טיפל בבני זוג עם חמישה ילדים קטינים מתחת לגיל9 )(הקטן שבהם בן חודש , אשר שכנו במאהל ללא קורת גג בעיר במרכז, לאחר שנאלצו להתפנות מדירת מגוריהם. המשפחה הוכרה כזכאית לדיור ציבורי וסיוע מוגדל בשכר דירה אך לא הוקצתה לה דירה ובני הזוג לא הצליחו למצוא בכוחות עצמם פתרון דיור. בעקבות עתירה שהגיש הסיוע המשפטי, שוכנה המשפחה בדירה בד .יור ציבורי ‏‏ 10 . ידוע‏לנו‏כי‏ משרד ‏ השיכון ‏ החל ‏ בפיילוט,‏ שלפיו‏במקרים‏חריגים‏משרד‏השיכון‏ מסייע‏ומתווך‏ (במציאת ‏פתרון ‏דיור ‏,למשל ‏ בדרך ‏של ‏הבטחת ‏התשלום ‏למשכיר ‏ א ו ‏בדרך ‏של ‏העמדת‏ )בטחונות .‏ פיילוט ‏ זה ‏ הוא ‏ ‏ אבן דרך ‏ ראויה ,‏ ‏ אך יצוין ‏ כי ‏ הוא ‏ אינו ‏ מוסדר ,‏ אינו ‏ מפורסם ‏ בנוהל ,‏ והיקף ‏ התחולה ‏ ‏ שלו מצומצם ‏ ביותר.‏ ג. תור ארוך ל דיור מוגן הו סיוע הנמוך בשכר דירה לקשישים : 11 . מבין ‏ כלל ‏ הזכאים ‏ הממתינים ל ,‏ קבוצת ‏ הקשישים ‏ מורכבות ‏יי חודית ‏ וברורה‏ בהמתנה ‏ הבלתי ‏ נגמרת ‏ לקבלת ‏ דירה .‏ ‏ אל הסיוע ‏ המשפטי ‏ מגיעות ‏ פניות ‏ של ‏ קשישים ‏ אשר ‏ נמצאו ‏ זכאים ‏ לדיור ‏ מוגן ,‏ ‏ אך מיקומם‏בתור‏הממתינים‏ אינו ‏ ריאלי ‏ בשים‏לב‏ל תקופת ‏ה המתנה ‏ה ממושכת ‏ לאור‏ מלאי ‏ הדיור‏המוגן .‏ לאור ‏ גילם ‏ ומצבם ,‏ המשמעות ‏ עבור‏רבים‏מהם‏ה יזכ ‏ לא ‏ הם ‏ כי ‏אי ו‏לממש‏ את‏זכותם‏לדיור .‏:כך‏לדוגמה ר', בת85 ,מפתח תקווה ש זכאותה ל דיור מוגן אושרה , ממוקמת ב מקום90 ב תור ה ממתינים ו מקבלת סיוע בשכר דירה בסך1100 .ש"ח התוצאה המעשית היא 'שר לא ת ממש את זכותה ולא ת .קבל דיור 'ש, בן83 , הוא דייר הדיור הציבורי בעיר בצפון. לפני שנה וחצי אושרה בקשתו להחלפת דירה לדיור מוגן בשפלה על מנת שיעבור להתגורר ליד בני משפחתו. מאז הוא ממתין בתור. בירור שנערך העלה כי מקומו בתור הממתינים הוא 6, כאשר ה ממתינים לפניו ממתינים למעלה מ- 3 שנים להיכנס לדיור המוגן. לאחרונה הוחמר מצבו הרפואי. מדינת ישראל משרד המשפטים 4 12 . בנוסף‏על‏האמור ,‏ גובה‏הסיוע‏בשכר‏דירה‏הניתן‏לקשישים ‏ נע ‏ בין‏661‏ ש"ח‏ל-‏1685‏ ש"ח.‏ המדובר ‏ בסיוע ‏ נמוך ‏ ולא‏ריאלי‏ ביחס ‏ לעלות ‏ המגורים ‏ בשכירות ‏ חופשית ‏ו הוא‏ אינו ‏ מאפשר ‏ לאותם ‏ קשישים ‏ מימון ‏ פתרון ‏ דיור .‏ ברור‏כי‏ מדובר ‏ באוכלוסייה ‏ שאינה ‏ יכולה ‏ להגדיל ‏ את ‏ הכנסתה ‏ שכן,‏ אלו‏הם ‏ קשישים ‏ המתקיימים ‏ מקצבת ‏ז קנה ‏ ופעמים ‏ רבות ‏ גם ‏ סובלים ‏ מבעיות ‏ רפואיות .‏ 13 . אל ‏האמור ‏יש ‏להוסיף ‏ גם ‏ את ‏הקשיים ‏הגלומים ‏באישור ‏ הזכאות ‏לדיור ‏מוגן , ‏הן ‏ב משרד‏ השיכ ון‏והן‏במשרד‏הקליטה .‏כך,‏הפרוצדורה‏ לקבל ת‏ זכאות‏ל דיור ‏ מוגן ‏ כרוכה‏באישור‏ יועץ‏ ‏ רפואי ‏ על ‏ כך‏שהמבקש‏אינו‏סיעודי.‏ יצוין ‏ כי ‏ הליך ‏ הבדיקה ‏(עלום‏ אינו ‏ ברור ‏ או ‏ מפורסם ),‏ ‏ לא ידוע ‏ מהם ‏ השיקולים ‏ לקביעת‏הוועדה‏ולמבקש‏לא‏נמסרת‏החלטה‏.מנומקת ‏:כך‏לדוגמה ג' היא אלמנה בת82, שבקשתה למקבץ דיור או הוסטל על בסיס החלטת יועץ רפואי נדחתה על- ידי .משרד הקליטה ללא הנמקה או פירוט לסיבת הדחייה הנושא נמצא בטיפול. ד. מצב הדירות בדיור הציבורי ותיקון ליקויים: 14 . סעיף ‏2()‏ א לחוק ‏ זכויות ‏ הדייר ‏ בדיור ‏ הציבורי ,‏ תשנ"ח- 1998,‏ מסדיר ‏ את ‏ החובות ‏ החלות ‏ על ‏ החברות ‏ המשכנות ‏ בעניין ‏ תיקון ‏ ליקויים ‏ לרבות ‏ מגבלת ‏ הזמן ‏ לשם ‏ ביצוע ‏ה תיקון. ‏ תקנות ‏ זכויות ‏ הדייר ‏ בדיור ‏ הציבורי ,‏ תשס"א- 2000‏ מגדירות ‏ מפרט ‏ לאחזקה ‏ השוטפת ‏ של ‏ הדירות .‏ 15 . כפי ‏ שציינו ‏ב נייר ‏ עמדה ‏2017,‏ ‏ אל הסיוע ‏ המשפטי ‏ מגיעים ‏ פונים ‏ המלינים ‏ על ‏ מצב ן‏ הפיסי ‏ הקשה‏ ‏ של הדירות ‏ בדיור ‏ הציבורי ,‏ עד‏כדי‏היותן‏ב לתי ‏ ראוי ‏ ות למגורים .‏ פעמים ‏ רבות ‏ החברות ‏ המשכנות ‏ לא ‏ פועלות ‏ לתיקון ‏ ליקויים ‏ ולביצוע‏תחזוקה‏שוטפת ,‏ ובוודאי ‏ שלא ‏ במועד ‏ הנדרש .‏ כתוצאה ‏ מכך ‏ דיירים ‏ נאלצים ‏ לפנות ‏ לערכאות ‏ שיפוטיות ‏ לשם ‏ אכיפת ‏ ביצוע ‏ התיקונים ‏ לא .‏ למותר ‏ לציין,‏ כי ‏ ליקויים ‏ בדירות ‏ מובילים ‏ לא ‏ פעם ‏ לבעיות ‏ בריאותיות ‏ ולסכנות ‏ בטיחותיות ‏ לדיירים ‏ בני לו‏ משפחותיהם ‏ כך .‏ לדוגמה :‏ ד ', קשישה בת58 ., קטועת רגליים המתניידת על כיסא גלגלים, ומתגוררת בדיור ציבורי בשרון במשך שנתיים 'ד ממתינה לסיום שיפוץ דירה אשר תתאים לצרכיה , בין היתר משום שבמצב היום נאלץ בעלה לשאת אותה על-ידיו אל מחוץ לדירה . רק לאחר פניה לערכאות משפטיות מונה מהנדס מטעם משרד השיכון אשר יפקח על עבודת החברה המשכנת. 'א' (שנסיבותיה מפורטות בס21 להלן), פנתה בבקשה לתיקון ריצפת דירתה הבנויה מפלטות עץ אשר התפרקה בפעם השנייה. להפתעתה גילתה א' כי חלף יציקה של ריצפת בטון (כפי שהובטח לה וכפי שבוצע בדירה סמוכה) גם הפעם .הותקנו בדירה פלטות עץ 16 . נשוב‏ונדגיש‏כי‏ הזכות ‏ לדיור ‏ כוללת ‏ רק ‏ לא ‏ זכות ‏ לקורת ,‏ גג ‏ אלא ‏ גם‏ זכות ‏ למגורים הולמים אשר אינם פוגעים בכבוד האדם ‏ יש .‏ לפעול ‏ על ‏ מנת ‏ להבטיח ‏ תיקון ‏ ליקויים ‏ בהתאם ‏ להוראות ‏ החוק ‏ תוך‏הפעלת‏ פיקוח ממשי ‏ על‏החברות‏המשכנות‏בעניין‏זה.‏ ‏ ה. קושי ב החלפת דירה : 17 . ‏ אל הסיוע ‏ המשפטי ‏ פונים ‏ דיירים ‏ אשר ‏ מבקשים ‏ להחליף ‏א ת ‏ דירתם ‏בדירת ‏דיור ‏ציבורי‏ אחרת ,‏ ‏ אם ‏ בין בשל‏ מצבם ‏ הרפואי ‏ אשר ‏ אינו ‏ מאפשר ‏ מגורים ‏ב דירה‏הקיימת‏(כגון:‏קומה‏ מדינת ישראל משרד המשפטים 5 גבוהה‏ללא‏מעלית‏למי‏שאינם‏ניידים ,‏או‏בשל‏בעיות‏על‏רקע‏נפשי),‏ אם ‏ בין ו‏ עקב ‏ קשיים ‏ סביבתיים ‏(כגון:‏ אזורי ‏ פשיעה ‏ שאינם ‏ מתאימים ‏ לקשישים ל‏ או ‏ משפחות ‏ עם ‏ ילדים ‏ קטינים ).‏ בקשות ‏ רבות ‏ נדחות ‏ ללא ‏ בחינה ‏ מספקת ‏של‏ הקשיים ‏ הרפואיים ,‏ החברתיים ‏ או ‏ הסביבתיים ‏ בהם ‏ הם‏ נתקלים .‏ כך‏:לדוגמה כ' , בת70 ה מתגוררת באזור רווי פשיעה וסמים, סובלת מאירועי אלימות והטרדה מצד דיירים .בשכונה בקש תה 'של כ להחלפת דירה נדחתה , ורק בעקבות התערבות הסיוע המשפטי אושרה הבקשה אלא ש טרם נמצאה דירה חלופית. 'ס, בת53 היא אם עצמאית שעמה מתגוררים2 מילדיה בגילאי5 ו- 6 . ס' ביקשה להחליף דירה עקב מצבה הרפואי ה מקשה עליה את המגורים בקומה4 וכן עקב מגורים בשכונה רווית אלימות, פשיעה וסמים ומתוך חשש לילדיה הקטנים. בקשתה של ס .' נדחתה בהחלטה בלתי מנומקת 'א, בת 35 היא אם עצמאית לחמישה י לדים קטינים, המתגוררת עמם בצפיפות בדירת3 חדרים בדיור הציבורי ב עיר בדרום הארץ . בתה של א' אובחנה עם גידול סרטני בכף רגלה, עברה מספר ניתוחים והוכרה כבעלת מוגבלות בניידות על- .ידי משרד הבריאות עקב הנסיבות ביקשה א' להחליף דירה לדירת קרקע גדולה יותר. החלטה ראשונ ה איש ר ה החלפת דירה לדירת4 חדרים לקומה3 ומעלה ולאחר מכן שונתה ההחלטה לקומה2 ;בעקבות פנייה נוספת שונתה ההחלטה ל קומה 1 , אשר גם היא אינה מספקת נוכח מצבה הרפואי של הבת. יודגש כי אף לא אחת מן ההחלטות נומקה. א', מתגורר בדירה בדיור ציבורי בצפון, לאחר תקופה בה היה דר רחוב. הוא סובל מבעיות קשות על רקע נפשי, ומתקשה להשתקם ועל כן ביקש להחליף דירה לשרון על מנת להתגורר ליד בני משפחה ותמך בקשתו במכתב מהעובד הסוציאלי המציין כי ניסיונות השיקום של א' כשלו בהעדר עורף .משפחתי שיוכל לתמוך בו .בשלב זה נדחתה בקשתו ללא נימוק ו. תנאי הזכאות לדיור ציבורי: 18 . תנאי ‏ הזכאות ‏ לדיור ‏ ציבורי ‏ מחייבים ‏ קבלת ‏ הבטחת ‏ הכנסה ‏ או ‏ השלמת ‏ הכנסה ‏ו כן‏ ‏ כי גובה ‏ ההכנסה ‏ לא‏י עלה ‏ על ‏ גובה‏ הכנסה ‏ מזכה.‏ 19 . ‏ אל הסיוע ‏ המשפטי ‏ מגיעים ‏ לקוחות‏ רבים ‏ה עומד ‏ ים בתנאי ‏ המהותי‏של‏ הכנסה ‏ מזכה ,‏ ‏ קרי הכנסתם ‏ נמוכה ‏ וממילא ‏ אינה ‏ עולה ‏ על ‏ גובה ‏ הכנסה ‏ מזכה . ‏ ל‏ כך משל , ‏ אימהות ‏ עצמאיות ‏‏ המתקיימות ‏ מקצבת ‏ מזונות ‏ מביטוח ‏ לאומי ; ‏ מקבלי ‏ קצבאות ‏ אחרות ‏ מביטוח ‏ לאומי ‏ כגון ‏ קצבת ‏ שארים ;‏ ‏ וכן משפחות ‏ העובדות ‏ בעבודה ‏ בשכר ‏ נמוך .‏ ברם ,‏ זכאותם ‏ לדיור ‏ ציבורי ‏ נדחית ‏ מאחר ‏ הם ש‏ אינם ‏ מתקיימים ‏ מהשלמת ‏ הכנסה מ‏ או ‏ הבטחת ‏ הכנסה ‏ בהתאם ‏ לקבוע ‏ בנוהל.‏ כך‏ לדוג מה ח :‏ ,' ,אלמנה בת 26 ואם לשלושה ילדים קטינים, מתקיימת מקצבת שארים בגובה 3685 ₪ בתוספת הכנסה נמוכה(סה ה"כ נמוך מהכנסה מזכה) . בקשתה לדיור ציבורי נדחתה מאחר ש היא אינה מתקיימת מהשלמת הכנסה במשך 12 .חודשים בנוסף להכנסתה 20 . בבג"‏ץ חסן ‏(בג"‏ץ10662/04‏ סלאח חסן נ 'המוסד לביטוח לאומי ‏(מאגר נבו ‏ ,‏28.2.2012)‏ קבע ‏ בית ‏ המשפט ‏ העליון ‏ כי ‏ שימוש ‏ של ‏ רשות ‏ מנהלית ‏ בחזקה ‏ חלוטה ‏ אשר‏מוביל‏לשלילת‏קצבת‏ קיום,‏ פוגע ‏ בזכויות ‏ יסוד ‏ באופן ‏ שאינו ‏ מידתי.‏ מדינת ישראל משרד המשפטים 6 21 . כפי ‏ שהערנו ‏ בנייר ‏ עמדה ‏2017,‏ עמדת ‏ הסיוע ‏ המשפטי ‏ היא ‏ לא ‏ כי ‏ ניתן ‏ לשלול ‏ זכאות ‏ לדיור ‏ ציבורי ‏ על ‏ בסיס ‏ חזקה ‏ חלוטה ‏ וללא ‏ בחינה ‏ פרטנית ‏של‏ מיצוי ‏ כושר ‏ השתכרות ‏ של‏המבקש .‏ נציין ‏ כי ‏ עניין זה ‏,‏ בהקשר‏של‏קצבת‏מזונות,‏ תלוי ‏ ועומד ‏ בפני בית ‏ ‏ המשפט ‏ המחוזי ‏ בתל ‏ אביב ‏ (עת "מ‏28922-03-17‏ אלבז נ 'מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון.) ז. היעדר הסדרה ו פיקוח אפקטיבי:‏ 22 . אנו רואים בהעדר הסדרה מלאה ,בחוק ומכוחו של ,הזכאות לדיור סמכויות וחובות החברות המשכנות,והיחסים בינן לבין משרד השיכון קושי של ממש המשפיע לרעה על מימוש זכויותיהם של זכאי הדיור הציבורי והסיוע בדיור ומבקשי הזכאות . 23 . כידוע,‏ משרד ‏ השיכון ‏ מפעיל את ‏ ‏ תחום ‏ הדיור ‏ הציבורי ‏ באמצעות ‏ החברות ‏ המשכנות ‏ ובאמצעות‏חברות‏המטפלות‏בנושא‏הסיוע‏בשכר‏דירה.‏ בידיהן‏של‏ ה חברות‏ הופקדו ‏ סמכויות ‏ שלטוניות ‏ בתחום ‏ החשוב‏והמשמעותי‏ ‏ של אספקת ‏ קורת גג ‏ ,‏המהווה‏צורך‏קיומי‏בסיסי.‏ בין‏ היתר,‏ החברות‏אמונות‏על:‏ קבל ה‏ו העברה‏ של‏ מסמכים ‏ בין ‏ משרד ‏ השיכון ‏ ובין ‏ המבקשים ‏ הזכאים ‏ או ‏ הדיירים ;‏ ביצוע ‏ פעולות ‏ פיקוח ‏ על ‏ הדיירים ‏-‏ פעולה ‏ שלטונית ‏ מובהקת ‏ הכרוכה ‏ בחדירה ‏ לפרטיות,ו‏ תיקון‏ליקויים‏ו תחזוקת ‏ הדירות;.‏ 24 . למרות מהותיות הזכות לקורת גג והתפקיד שממלאות החברות בקשר עם מימושה, עד היום לא בוצעה הסדרה מקיפה של התחום בחקיקה, ובכלל זה, לא הוסדרו בחוק או מכוח ,ו זכויותיהן ו חובותיהן של החברות לרבות סמכויותיהן ב פיקוח על הדיירים במסגרת "ביקורי ,"מעגל וסמכויותיו של משרד השיכון במסגרת הפיקוח על פעילותן. אנו סבורים כי יש הכרח ממשי לבצע הסדרה זו בהקדם. 1‏ 25 . במצב ‏דברים ‏זה, ‏ בין ‏היתר, ‏ קיים ‏ קושי ‏ בפיקוח ‏ ממשי ‏ואפקטיבי ‏ ‏ של משרד ‏ השיכון ‏ על ‏ החברות ‏ המשכנות.‏ הוראות‏ההסכ מי ם‏ אינן‏נאכפות,‏ גם‏כאשר‏הוראות‏ההסכם‏ מופרות על ‏- ‏ן יד)(כך‏למשל,‏בנוגע‏לתיקון‏ליקויים.‏ 26 . כמו‏כן,‏ מאחר‏שאין‏בנמצא‏ הגדרות‏ברורות‏של‏תחומי‏אחריות,‏סמכויות‏וחובות,ו‏ בהיעדר‏ בקרה‏ממשית ‏ מספקת‏ על‏פעילותן ,‏החברות‏פועלות‏לעתים‏על-דעת‏עצמן,‏בחוסר‏סבירות‏ ובחריגה ‏מסמכותן ‏(למשל, ‏כשהן ‏ מסרבות ‏ להעביר ‏ מסמכים ‏ למשרד ‏ השיכון ‏ או ‏ כשהן‏ מחליטות ‏ על ‏ דעת ‏ עצמן ‏ מי ‏ זכאי‏ ומי ‏ אף ‏ על ‏ לא ‏ קיומה‏של‏ ועדת ‏ חריגים ‏ במשרד ‏ השיכון).‏ כך‏ :לדוגמה א', פרודה ואם לשלושה קטינים מקבלת הבטחת הכנסה ולכן על פי הקריטריונים עומדת בתנאי ,הזכאות לדיור ציבורי. על אף האמור החברה המשכנת לא הסכימה לקבל מא ' את מסמכי הבקשה לדיור ציבורי מאחר ש היא אינה גרושה. לא ' נסיבות מיוחדת להעדר קבלת הגט(בעלה סרבן גט) ולכן היה מקום לקבל ממנה מסמכים ולאפשר לה, במידת הצורך פנייה ל ו ועדת חריגים. בחירות שלקחה לעצמה החברה המשכנת, היא חרגה מסמכותה באופן שהביא ל'פגיעה אנושה בזכותה של א. 1 כפי‏.שנעשה‏ביחס‏לאספקה‏של‏שירותים‏חיוניים‏אחרים‏כגון:‏מים,‏חשמל,‏גז,‏תקשורת‏ואפילו‏דואר מדינת ישראל משרד המשפטים 7 ח . תוצרי שיתוף הפעולה עם משרד השיכון בעקבות הערות הסיוע המשפטי 27 . בנייר ‏ עמדה ‏2017‏ הצגנו,,‏בין‏היתר ‏ את ‏ הקשיים ‏ בנהלים ‏וב סדרי ‏ העבודה ‏ של ‏ מערך ‏ הסיוע ‏ ב דיור ‏ במשרד ‏ השיכון,‏ לרבות ‏ העדר ‏ הנמקה ‏ של ‏ החלטות ‏ הוועדות , ‏ ‏ אי מתן ‏ פרוטוקולים ‏ לדיירים ,‏ העדר ‏ שקיפות ‏ לגבי ‏ מלאי ‏ הדירות,‏ מספר ‏ הממתינים ‏ בתור ‏ ושינוי ‏ מיקום ‏ בתור .‏ 28 . משרד ‏ השיכון ‏ קיים עם ‏ ‏ נציגות ‏ הסיוע ‏ המשפטי ‏ מספר ‏ ישיבות ‏ שמטרתן ‏להביא ‏ל שיפור ‏ הכשלים‏הקיימים .‏ ‏ אנו תקווה ‏ כי ‏ מקום‏בו‏הייתה‏ הסכמה‏על‏צעדים‏להפחתת‏הכשלים,‏ הללו ‏ ייושמו ‏ במהירות ‏ הראויה ,‏ ‏ וכי נושאים ‏ שעלו ‏ו נותרו ‏ במחלוקת ‏ יבואו ‏ על ‏ פתרונם ‏ במהרה. 29 . הנמקת החלטות הועדות ותוכן פרוטוקול הדיון :‏ משרד ‏ השיכון ‏ הסכים ‏ לבצע ‏ מספר ‏ שינויים ‏ מבורכים ‏ בנושא‏זה,‏ ואנו‏ ממתינים‏ ליישומ ‏ם.המלא 30 . שקיפות הנתונים : ‏ אין ‏ חולק ‏ב דבר ‏קיומה ‏של ‏ הצדקה ‏ לפרסום ‏ הנתונים ‏ הנוגעים ‏למלאי‏ הדירות ‏ ובדבר ‏החשיבות ‏הציבורית ‏הגלומה ‏בפרסום ‏זה . ‏לפי ‏שנאמר ‏לנו, ‏בכוונת ‏משרד‏ השיכון‏לפרסם‏באת ר‏ האינטרנט ‏ שלו ‏ פרסום ‏ עדכני ‏(ומתעדכן )‏ אודות ‏ מלאי ‏ הדירות ‏ הפנויות ‏ ברמת ‏ ישוב,, ‏בציון ‏מספר ‏החדרים ‏בכל ‏דירה ‏וקומתה ‏ וכן ‏אודות ‏ מספר ‏ הממתינים . ‏ טרם ‏ ראינו את ‏ ‏ היישום ‏ בפועל ‏ ואנו ‏ קורא ים ‏ למשרד ‏ השיכון ‏ לפעול ‏ להגדלת ‏ השקיפות ‏בה קדם ‏ לרבות‏ פרס ו ם‏מספר‏הדירות‏התפוסות‏שלא‏לצורך‏דיור‏ציבורי2,‏לפי‏אותה‏.רמת‏פירוט 31 . ה דרישה למסירת פרוטוקול הדיון לידי המבקש/ה דייר:‏ הנושא‏נותר‏במחלוקת.‏ ‏ אנו סבורים ‏ ‏ כי יש‏להעביר‏ל מבקש ‏ את ‏ פרוטוקול ‏ הדיון ‏ ללא ‏ צורך ‏ בפנייה ‏ יזומה ‏ מצדו ,‏כפי‏שנעשה,‏למשל,‏ בנוגע ‏לפרוטוקולי ‏ה וועדות ‏ בביטוח ‏הלאומי ‏ וכמתחייב ‏בכל ‏הליך ‏מעין ‏שיפוטי . ‏ יצוין, ‏כי‏ למיטב‏ידיעתנו,‏היום‏פרוטוקולים‏לא‏נמסרים‏למבקשים,‏ גם‏כאשר‏אל ה‏ פונים‏באופן‏יזום‏ לקבלם,‏אלא‏ אם‏הפנייה‏נעשית‏באמצעות‏עו"ד. 32 . אופן חישוב גובה שכר הדירה הו הנחה לדיירים :‏ כפי‏שציינו‏בנייר ‏ עמדה ‏2017‏ מנגנון‏חישוב‏ גובה‏שכר‏הדירה‏ קבוע‏בנוהל‏08/28‏ שכותרתו‏ "שכר‏דירה‏מדורג‏בשיכון‏הציבורי".‏מקורו‏של‏ המנגנון‏בהחלטת‏ממשלה ‏אשר‏קבעה‏כי‏יש ‏ להתאים‏לכל‏ דייר‏בדיור ‏ הציבורי ‏שכר‏דירה‏ בהתאם‏להרכב ‏ משפחתו,‏ הכנסת ה ,‏מיקומה‏הגיאוגרפי‏של‏הדירה‏ ו גודל ה,‏וגובה‏ שכר‏ דירה‏ בשוק‏ החופשי.‏ מנגנון‏החישוב‏אינו‏ברור ,‏מורכב‏מאוד ‏ וקשה‏ליישום‏ועל‏כן‏ הדיירים‏אינם‏ .יכולים‏להעריך‏מה‏יהיה‏שכר‏הדירה‏שייקבע‏להם‏או‏לבקר‏את‏הקביעה ‏ כך‏הוא‏הדבר‏גם‏ בנוגע‏לאופן‏קביעת‏ההנחה‏בשכר‏דירה‏לה‏זכאים‏רבים‏מקרב‏ הדיירים.‏ אנו‏סבורים‏כי‏יש‏ לפעול‏לפישוט‏המנגנון ‏ וליצירת‏ שקיפות ‏ וודאות ‏.בקשר‏לשכר‏הדירה‏הצפוי 33 . בנוסף‏על‏האמור,‏העובדה‏כי‏שכר‏הדירה,‏שינויים‏בשכר‏הדירה,‏גובה‏ההנחה‏ושינויים‏בנוגע‏ אליה, ‏אינם ‏מ תקבלים ‏בהחלטה ‏בכתב, ‏אינה ‏מאפשרת ‏לדייר ‏ ל עמוד ‏על ‏זכויותיו ‏ול ערער ‏ 2 די רות‏ ש יועדו‏ לדי רות‏ציבורי‏ אך‏בפועל‏ מ שמשות ‏ גורמים‏שונים ‏ לשימושי ם‏אחרים ‏(לרבות‏דירות‏המשמשות‏ למגורים‏המאו כלסות‏על-ידי‏מי‏שאינם‏זכאים‏לדיור‏ציבורי). מדינת ישראל משרד המשפטים 8 עליה.‏ יתרה‏מכך,‏במקרים‏רבים‏נודע‏לדייר‏על‏העלאת‏שכר‏הדירה‏רק‏ עקב‏.הודעה‏על‏חוב ‏ גם‏בעניין‏זה‏אנו‏סבורים‏כי‏יש‏מקום‏ לשינוי‏מהותי. 34 . נושאים נוספים ש עלו ו נותרו במחלוקת מדגימים את הצורך בהסדרת תחום הדיור הציבורי בחקיקה עליו עמדנו מספר פעמים בנייר עמדה זה:‏ כך ‏ למשל , ‏ בשאל ת ‏סמכות ‏החברות‏ לדרוש‏מן‏הדיירים‏כתנאי‏לחתימת‏ההסכם‏עימם ‏ הבאת ‏ ערבים ‏ ופיקדונות ‏-‏ ‏ אנו סבורים ‏ כי ‏ הטלת ‏ דרישות‏ו עלויות ‏ על ‏ דייר ‏ ציבורי ,‏ בוודאי ‏ כאשר ‏ התוצאה ‏ המסתברת‏שלהן‏ היא ‏ סיכול ‏ האפשרות ‏ למימוש ‏ הזכאות ‏ צריכה ‏ להיקבע ‏ בחוק.‏‏ דוגמ אות ‏ אחר ות‏הן‏ שאלת ‏ הצורך ‏ בצו ‏ שיפוטי ‏ בעת ‏ פינוי ‏ מבית ‏(‏ אם ‏ גם נעשה ‏ פי ‏ על ‏ הנהלים),‏ ‏ או שאלת ‏ סמכותן ‏ של ‏ החברות ‏ המשכנות ‏ לגבות ‏ דמי ‏ שובר ‏ כל ‏ על ‏ תשלום ‏ חודשי ‏ הנעשה ‏ באמצעות ‏ שוברי .‏ ם .ט סיכום 35 . כפי‏שהצגנו‏בהרחבה,‏ עדיין‏קיימים‏כשלים‏ואתגרים‏רבים ‏ בדרך‏לה פיכת‏הזכות‏לקורת‏גג‏ מזכות ‏על ‏הנייר ‏ לזכות ‏ממשית , ‏ובכלל ‏זה ‏הפיכת ‏תנאי ‏המגורים ‏של ‏ דיירים ‏אשר ‏כבר‏ מתגוררים‏בדיור‏ציבורי‏ לראויים .‏ לשם ‏כך ‏נדרשת ‏ פעולה ‏החלטית ‏ונמרצת ‏הנובעת ‏מהכרה ‏בחשיבותה ‏של ‏הזכות ‏לקורת ‏ גג‏ כזכות ‏המצויה ‏בליבת ‏זכויות ‏האדם ‏ומתוך ‏תפיסת ‏מימושה ‏על-ידי ‏החברות ‏המשכנות‏ ."כאספקת‏"שירות‏חיוני 36 . ‏ צעד‏חשוב‏להשגת‏המטרה‏האמורה‏הוא‏הסדר ת‏ הנושא‏ב חקיקה‏ראשית‏וחקיקת‏משנה .‏ אנו מודים לוועדות הכנסת על הדיונים בנושא חשוב זה .נשמח לעמוד לרשותכם בדיונים להרחבת הדברים . בכתיבת ‏ המסמך ‏ השתתפו ‏ עו"ד‏יעל‏קסטן-רבסקי ‏)(מחוז‏מרכז,‏ עו"ד‏איילת‏הלברשטט ‏ עטיאס ‏ (מחוז‏תל- )אביב,‏ עו"ד ‏יפעת‏שרפלר‏(מחוז‏ירושלים), ‏עו"ד ‏ערן‏נריה‏(מחוז‏צפון) ‏ועו"ד‏אורית‏ קורזרץ ‏)(מחוז‏דרום. ‏ ‏‏‏‏ ‏‏‏‏ ‏‏‏ בברכה ,‏ ‏‏‏‏‏‏ ‏‏‏‏‏‏ אביטל‏בגין ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ מרב‏שיבק ממונה‏ארצית‏(מדיניות‏ציבורית)‏‏‏‏‏ ‏‏‏‏‏‏‏‏ ממונה‏ארצית‏(אזרחי) :העתקים )עו"ד‏ארז‏קמיניץ,‏המשנה‏ליועץ‏המשפטי‏לממשלה‏(אזרחי מר‏חגי‏רזניק,‏מנכ"ל‏משרד‏השיכון ‏ עו"ד‏לימור‏גולדנברג-חדד,‏מ"מ‏ראש‏הסיוע‏המשפטי