חומר רקע

‏‏ כ"ה‏תמוז‏תשע"ח 8‏ ביולי‏2018 לכבוד ח"כ‏ניסן‏סלומינסקי,‏יו"ר‏ועדת‏החוקה‏חוק‏ומשפט חברי‏ועדת‏החוקה‏של‏הכנסת הנדון: הצעת חוק הטרדת מוקדי חירום (תיקון), התשע"ז– 2017 , מסמך הכנה ונוסח משולב לקראת הדיון השלישי במצבים‏מסוימים‏עשויה‏קבלת‏נתוני‏מיקום‏ על‏ידי‏מוקד י‏החירום‏ למלא‏תפקיד‏משמעותי‏ בהצלת‏חיים‏ועל‏כך‏אין‏כל‏מחלוקת.‏ עם‏זאת,‏לאחרונה‏הולכת‏ומחלחלת‏ההבנה‏לפיה‏יש‏להמעיט‏ככל‏שניתן‏באיסוף‏ובשמירה‏ של‏נתונים‏העשויים‏להביא‏לזיהויו‏של‏אדם,‏או‏שיש‏בהם‏מידע‏אישי‏ומידע‏רגיש.‏זאת,‏בשל‏ פרשיות‏שונות‏של‏דליפת‏מידע‏או‏שימוש‏ לרעה‏בו‏–‏ הן‏במגזר‏הפרטי‏הן‏במגזר‏הציבורי.‏ כאשר‏שמירת‏הנתונים‏היא‏בידי‏גוף‏כמו‏משטרת‏ישראל,‏אשר‏אין‏חולק‏על‏חשיבותו‏לרווחת‏ האזרחים,‏אך‏יש‏ביכולתו‏גם‏להביא‏לפגיעה‏בזכויות‏אדם,‏יש‏לצמצם‏את‏איסוף‏הנתונים‏ .ושמירתם‏ולכוונם‏לתכליות‏מוגדרות‏וחיוניות‏בלבד ‏ נתוני ‏מ יקום ‏ הפונים ‏למוקד ‏חירום ‏ הם ‏מידע ‏אישי. ‏משום ‏כך, ‏הפגיעה ‏הפוטנציאלית ‏של‏ ההסדר‏המוצע‏בהצעת‏החוק‏בזכות‏לפרטיות ‏-‏ לא‏של‏עבריינים‏או‏חשודים‏אלא‏של‏אזרחים‏ שומרי‏חוק‏המתקשרים‏למוקד‏החירום‏-‏ הינה‏ברורה.‏ הזכות‏לפרטיות‏אינה‏זכות‏שניתן‏להקל‏בה‏ראש.‏המדובר‏בזכות‏יסוד‏ח וקתית‏בעלת‏תפקיד‏ משמעותי‏בעיצוב‏אישיותו‏של‏האדם‏ותחושת‏חירותו.‏לא‏בכדי‏נזעקה‏ועדה‏זו‏לפני‏כשנה‏ וקיימה‏דיון‏דחוף‏בהיעדר‏הגנה‏על‏פרטיותם‏של‏משתמשי‏הטלפונים‏החכמים‏נוכח‏הגילוי‏ שפלטפורמות ‏אינטרנט ‏כדוגמת ‏פייסבוק ‏עוקבות ‏אחר ‏משתמשיהן ‏ואוספות ‏עליהם ‏מידע‏ אישי‏רב‏לצ רכים‏מסחריים.‏ נ דגיש ‏כי ‏על ‏המערכה ‏לחיזוק ‏ההגנה ‏על ‏הפרטיות ‏להתקיים ‏בשתי ‏חזיתות ‏במקביל ‏-‏ מול‏ חברות‏מסחריות‏ומול‏המדינה.‏אין‏האחת‏מוציאה‏את‏רעותה.‏יודגש‏גם‏כי‏אין‏מדובר‏בקרב‏ אבוד,‏אלא‏זהו‏למעשה‏הקרב‏על‏דמותה‏הדמוקרטית‏של‏המדינה‏ועל‏רווחתם‏העתידית‏של‏ אזרחיה. ז את‏ועוד,‏בימים‏אלו‏נכנסו‏לתוקפן‏התקנות‏החדשות‏להגנה‏על‏פרטיות‏במידע‏של‏האיחוד‏ (האירופי ‏General data Protection Regulation) ‏ותאימותו ‏של ‏הדין ‏הקיים ‏בישראל‏ לדרישות ‏הגנת ‏הפרטיות ‏האירופיות ‏מוטלת ‏כיום ‏בספק. ‏שמירה ‏תאימות ‏זו ‏היא ‏בעלת‏ חשיבות ‏כלכלית ‏רבה ‏למשק ‏הישראלי ‏ ולחברות ‏ישראליות ‏המבקשות ‏לפעול ‏גם ‏באיחוד‏ האירופי‏ולהפיץ‏את‏הטכנולוגיות‏החדשניות‏שהן‏מפתחות.‏ההסדר‏הקבוע‏בהצעת‏החוק‏אינו‏ עולה ‏בקנה ‏אחד ‏עם ‏דרישות ‏ההגנה ‏על ‏הזכות ‏לפרטיות ‏לפי ‏התקנות ‏האירופיות ‏וקבלת‏ חקיקה‏ברוח‏זו‏תפגע‏באפשרותה‏של‏מדינת‏ישראל‏לטעון‏ לתאימותה‏של‏ החקיקה‏הישראלית‏ .לסטנדרט‏הגנת‏הפרטיות‏האירופי לפיכך, ‏יש ‏לדעתנו ‏להבהיר ‏ולמקד ‏את ‏הצעת ‏החוק ‏וההסדרים ‏המוצעים ‏בה ‏ל מטרות‏ המצומצמות‏והמרכזיות‏שבשלן‏הוגשה‏הצעת‏החוק‏לכתחילה,‏ שהן‏מטרות‏ראויות,‏והכל‏תוך‏ מניעת‏פגיעה‏בלתי‏מידתית‏בזכות‏החוקתית‏לפרטיות.‏ 1. אנו‏מברכות‏על‏:ההצעה‏ליצור‏שני‏הסדרים‏נפרדים‏ושונים האחד ‏-‏ הסדר ‏הנוגע ‏ לצורך בקבלת נתונים ושמירתם לצורך הגנה על חיי אדם במסגרת .טיפול באירוע ‏ הסדר‏זה‏ מאזן‏בין‏הזכות‏לפרטיות‏של‏המתקשרים‏למוקד‏החירום‏לבין‏הגנה‏ על‏חיי‏אדם,‏ ויש‏להדק‏אותו‏אך‏להותיר‏אותו‏על‏כנו. ‏ השני‏-‏ הסדר‏הנ וגע‏ לשמירת נתונים לצורך תחקור בדיעבד של ארועים לאחר שהסתיימו .‏ לתפיסתנו,‏הסדר‏זה‏הוא‏פוגעני,‏חורג‏מתפיסת‏חוק‏נתוני‏תקשורת‏ויוצר‏איזון‏לא‏מידתי‏בין‏ זכות‏חוקתית‏-‏ הזכות‏לפרטיות,‏לבין‏עיקרון‏נחות‏ממנה‏בהרבה‏–‏.עקרון‏היעילות‏המנהלית ‏ לכן,‏לתפיסתנו‏יש‏לבטלו‏או‏לה חליפו‏בהסדר‏מצמצם‏באופן‏משמעותי. בנוסף,‏אין‏לדעתנו‏מקום‏להבחנה‏בין‏מד"א‏למוקדי‏חירום‏אחרים‏לעניין‏ההסדר‏המהותי‏ ויש‏לייצר‏הסדרים‏זהים‏ככל‏הניתן‏ביחס‏לכלל‏המוקדים. 2. באשר‏להסדר‏הראשון‏ המתיר קבלת נתוני מיקום לצורך הצלת חיי ‏ אדם ,‏אנו‏סבורות‏כי‏יש‏ לכלול‏:בחוק‏את‏ההוראות‏הבאות (א) ‏ תנאים‏ברורים‏להפעלת‏שיקול‏הדעת‏של‏עובד‏המוקד‏בבואו‏להחליט‏האם‏יש‏הצדקה‏ לצפייה‏בנתוני‏המיקום‏של‏המתקשר‏למוקד‏החירום,‏ למשל‏-‏ הצלת‏חייו‏והגנה‏על‏ שלמות‏גופו‏של‏אדם. (ב) (דרישה‏לפרטיות‏באמצעות‏תכנון‏Privacy by design)‏של‏המערכת‏הטכנולוגית‏אש ר‏ תאפשר‏את‏קבלת‏נתוני‏המיקום.‏במסגרת‏זו‏יש‏לקבוע‏בחוק‏כי‏בעת‏תכנון‏ובניית‏ המערכת ‏הטכנולוגית ‏אשר ‏תאפשר ‏קבלת ‏נתוני ‏מיקום ‏והצגתם ‏בזמן ‏אמת ‏לצורך‏ הצלת‏חיים‏ושמירתם,‏ייבחרו‏האמצעים‏שפגיעתם‏בזכות‏לפרטיות‏פחותה.‏נציין‏גם‏ כי ‏דרישת ‏הפרטיות ‏באמצעות ‏תכנון ‏הינה ‏אחת ‏מהד רישות ‏המרכזיות ‏של ‏התקנות‏ החדשות‏באיחוד‏האירופי.‏לא‏ברור‏לנו‏מדוע‏דרישה‏זו‏חלה‏רק‏ביחס‏למד"א‏על‏פי‏ סעיף‏1ו(ג)‏המוצע.‏לדעתנו‏יש‏להחילה‏באופן‏זהה‏על‏קבלת‏נתוני‏מיקום‏ושמירתם‏על‏ .ידי‏כל‏אחד‏ממוקדי‏החירום ‏ (ג) חובת ‏מתן ‏הודעה ‏באופן ‏מיידי ‏ואוטומטי ‏למתקשר ‏למוקד ‏החירום ‏ על ‏כך ‏שנתוני‏ .המיקום‏שלו‏הועברו‏באופן‏אוטומטי‏למוקד‏החירום (ד) יש‏לאמץ‏את‏ההצעה‏להגביל‏את‏אפשרות‏העברת‏ נתוני‏המיקום‏למאגר‏מידע‏אחר‏או‏ הצלבתם‏כמוצע‏בסעיף‏1ה(א).‏כן‏יש‏לקבוע‏בחוק‏הוראות‏לעניין‏(א)‏מחיקתם‏תוך‏זמן‏ סביר‏לאחר‏תום‏הטיפול‏באירוע;‏(ב)‏חובה‏לשמור‏על‏חס;יון‏הנתונים ‏ ו(ג)‏קריטריונים‏ לאבטחת‏מאגר‏המידע‏בו‏ישמרו.‏ 3. באשר‏להסדר‏השני‏אשר‏נועד‏ לאפשר צפייה בנתוני מיקום לשם תחקיר ‏–‏ (א) אנו‏סבורות‏כי‏ההצעה‏לאפשר‏קבלת‏נתוני‏מיקום‏על‏פי‏שיקול‏דעתו‏של‏עובד‏המוקד‏ כל‏עוד‏ביצוע‏התחקיר‏אושר‏מראש‏ובכתב‏על‏ידי‏גורם‏מוסמך‏היא‏הצע ה‏פוגענית‏יתר‏ על‏המידה.‏לדעתנו,‏יש‏לקבוע‏בחוק‏כי‏הן‏ההחלטה‏בנוגע‏לצפייה‏בנתוני‏המיקום‏והן‏ ההחלטה‏על‏ביצוע‏התחקיר‏צריכות‏להתקבל‏על‏ידי‏גורם‏מוסמך‏ולא‏על‏ידי ‏ עובד‏ המוקד.‏ (ב) לחילופין, ‏במקרה ‏של ‏צפייה ‏בנתוני ‏המיקום ‏לצרכי ‏תחקיר ‏יש ‏לאמץ ‏את ‏ההסדר‏ שנקבע‏לאחר‏דיונים‏מ,עמיקים‏בוועדה‏זו ‏ בחוק‏סדר‏הדין‏הפלילי‏(סמכויות‏אכיפה‏–‏ נתוני ‏תקשורת), ‏התשס"ח ‏–‏2007‏ (להלן ‏–‏ חוק ‏נתוני ‏תקשורת). ‏הסדר ‏זה ‏מתיר‏ למשטרת‏ישראל‏או‏רשות‏חקירה‏אחרת‏לקבל‏נתוני‏תקשורת‏המצויים‏במאגר‏מידע‏ של‏בעל‏רישיון‏בזק‏על‏פי‏צו‏של‏בית‏משפט‏או‏על‏פי‏היתר‏של‏קצין‏מ וסמך,‏אם‏הדבר‏ נדרש‏למטרה‏מהמטרות‏המנויות‏בחוק‏נתוני‏תקשורת‏ובהתאם‏להוראות‏חוק‏נתוני‏ .תקשורת (ג) ניסיון‏החיים‏מלמד‏כי‏מאגרי‏מידע‏עשויים‏להיפרץ‏או‏להיות‏חשופים‏לשימוש‏לרעה.‏ משום‏כך‏יש‏לנקוט‏זהירות‏יתרה‏באישור‏הקמת‏מאגר‏מידע‏חדש‏נוסף‏וייעודי‏לנתוני‏ מיקום‏שהינם‏מי דע‏אישי‏רגיש.‏לפיכך‏יש‏לקבוע‏בחוק‏מחיקה‏אוטומטית‏של‏נתוני‏ המיקום‏שלא‏נעשה‏בהם‏כל‏שימוש,‏מכל‏מקום‏בו‏נשמרו,‏בתוך‏פרק‏זמן‏קצר‏באופן‏ משמעותי‏מ‏14‏ הימים‏המוצעים‏בסעיף‏1ה(ב)‏להצעת‏החוק.‏לדעתנו,‏יש‏לאמץ‏את‏ ההסדר‏המוצע‏בסעיף‏1ו‏לחוק‏לעניין‏מד"א‏–‏ תוך3 שעות מסיום .השיחה 4. חובת ‏הדיווח ‏לכנסת ‏הינה ‏חשובה ‏לצורך ‏הגברת ‏הביקורת ‏והשקיפות ‏ואנו ‏מברכות ‏על‏ הכללתה ‏בסעיף ‏12‏ בהצעת ‏החוק. ‏עם ‏זאת, ‏ כדי לאפשר פיקוח אפקטיבי של הכנסת על איסוף הנתונים יש להרחיב את הנושאים עליהם חלה חובת הדיווח גם למספר נתוני המיקום שנצפו למטרות תחקיר ולא רק למטרות הצלת חיים ,‏מספר‏נתוני‏המיקום‏שנשמרו‏ מתוך‏כלל‏אלה‏שנאספו‏ופרק‏הזמן‏בו‏נשמרו‏עד‏מחיקתם,‏וכן‏מספר‏נתוני‏המיקום‏שנמחקו‏ ללא‏צפייה‏בהם.‏ נשמח‏לעמוד‏לרשותכם‏בכל‏הבהרה‏נוספת‏שתידרש.‏ בכבוד‏רב,‏ ד"ר‏ת הילה‏שוורץ‏אלטשולר ‏ עו"ד‏רחל‏ארידור‏הרשקוביץ רא שת‏התוכנית‏לדמ וקרטיה‏בעידן‏המידע חוקרת,‏התוכנית‏לדמוקרטיה‏בעידן‏המידע‏ המכון‏הישראלי‏לדמוקרטיה