חומר רקע
8
,אוקטובר2024
ו '
תשרי, תשפ"ה
נייר עמדה
חשיבות העצמאות האנרגטית של מדינת ישראל והמשך ייצור הדלקים בבית זיקוק חיפה
:תקציר מנהלים
1.
"במדינת ישראל המנהלת מלחמה מרובת זירות ומנהלת כלכלת "אי הלכה למעשה , עצמאות
אנרגטית היא חיונית לחוסן כלכלי, ביטחוני וסביבתי של מדינת ישראל. בית זיקוק חיפה ממלא
,תפקיד קרדינלי בהשגת מטרות אלו, תוך ייצור דלקים חיוניים לתעשייה ,למערכת הבטחון
.תחבורה וצרכים אזרחיים
2.
ת רומת
בית זיקוק חיפה לשאר מגזרי המשק :
בית זיקוק חיפה הוא מקור מרכזי לדלקים
מ ול
וצרי
ם
:המשרתים מגזרים מגוונים
א.
:תחבורה
בנזין ודיזל בעיקר, כדלק לרכב פרטי, אוטובוסים, משאיות וכלי רכב
.חקלאיים
ב.
:תעשייה
סולר, נפטא, וחומרי סיכה, להפעלת מכונות תעשייתיות, כחומרי גלם לייצור
כימיקלים
, מוצרי פ
לסטי
ק
.וכשמן סיכה למכונות
ג.
,צבא: דס"ל וסולר קריטיים להנעת מטוסים, משוריינים, נגמ"שים, משאיות, כלי צמ"ה
.ולמתן אפשרות הפעלת גנרטורים
ד.
,חקלאות: דיזל, מזוט וסולר, כדלק לכלים חקלאיים, טרקטורים ומשאיות חקלאיות
.ולחימום חממות
ה.
.תיירות ומסעדנות: גז פחמימני מעובה (גז בישול), לבישול וחימום במסעדות ובמלונות
ו.
.חשמל ואנרגיה: סולר ודלקים אחרים, להפעלת גנרטורים ותחנות כוח
ז.
,בנייה: נפטא, דיזל וסולר, כדלק לכלים מכאניים, משאיות וגנרטורים בשטח הבנייה
מוצרי מלט ומתכת לתעשיית הבניה
.וכחומרי בידוד
ח.
,תעשיית המזון: נפטא, מזוט או גז פחמימני מעובה, כמקורות אנרגיה לייצור מזון
.בישול ותהליכים תעשייתיים
החרמות והקשיים הלוגיסטיים ליבוא חומרי גלם בימים טרופים אלו מדגישים את החשיבות
,הקריטית לרציפות תפקודית וכלכלית של המשק בהמשך אספקת חומרי גלם מייצור מקומי
.ככל הניתן
,הדברים מהותיים עוד יותר נוכח המשבר הכלכלי שילווה אותנו בשנים הקרובות
.בין אם בשל הצמצום התקציבי ובין אם בשל דירוג האשראי של המשק בתקופה כלכלית כה
.קשה לא ראוי לדון על סגירת תעשייה, ובפרט לא תעשייה בעלת השפעה משקית כה כבדה
3.
חשיבות העצמאות האנרגטית :
יכולת ייצור מקומית של דלקים היא קריטית לשמירה על
הביטחון האנרגטי. במהלך מלחמת "חרבות ברזל", הוכחה חשיבותם של יצרני האנרגיה
.המקומיים במתן פתרונות אנרגטיים מהירים לצרכים הלאומיים
4.
ייבוא תזקיקים מול ייצור מקומי :
העדפת ייצור מקומי על פני ייבוא תזקיקים מהווה פתרון
הרבה יותר גמיש ויעיל. ייבוא תזקיקים מצריך יכולות לוגיסטיות מורכבות יותר, בעוד שמקורות
.אנרגיה מקומיים מבטיחים רציפות באספקה בשעת חירום
5.
התעשייה הכימית והתעסוקה במפרץ חיפה :
בית זיקוק חיפה מהווה חלק ממערך תעשייתי רחב
יותר במפרץ חיפה, שמספק אלפי מקומות עבודה ותרומות כלכליות משמעותיות. סגירת
.המתקנים הללו תוביל לפגיעה קשה בתעסוקה ובכלכלה המקומית
6.
אתגרים סביבתיים :
תעשיית הכימיה בחיפה הפחיתה בצורה משמעותית את פליטת המזהמים
.בשנים האחרונות עלות הנזק הסביבתי הנגרם מפליטות מזהמים באזור מפרץ חיפה הינה
בשיעור של
59%
מהתחבורה הימית, כ -
27%
מהתחבורה היבשתית, ורק כ -
10%
מהתעשייה .
נוכחות התעשייה מקטינה את היקף הפליטות הנו
ב
עות משינוע ימי ויבשתי, ו חיונית לא רק
.לצורך ייצור אלא גם לפיתוח מוצרים חדשניים שמפחיתים פליטות
7.
מסקנות וסיכום: בשל כל אלה ,
יש
לבצע
חישוב מסלול מחדש
במגוון ההיבטים
של מדיניות
האנרגיה בישראל ולתמוך בהמשך הפעילות של בית זיקוק חיפה כדי לשמור על חוסן אנרגטי ,
ביטחוני וכלכלי.
.מצ"ב נייר עמדה ביתר פירוט
-1 -
8
,אוקטובר2024
ו ' תשרי, תשפ"ה
נייר עמדה
חשיבות העצמאות האנרגטית של מדינת ישראל והמשך ייצור הדלקים בבית זיקוק חיפה
רקע
,במציאות הגלובלית של ימינו, שבה התלות במשאבים חיצוניים עלולה להשפיע על חוסן כלכלי
ביטחוני וסביבתי, מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר מרכזי–
שמירה על עצמאות אנרגטית. העצמאות
האנרגטית מהווה עוגן יציב לפיתוח כלכלי בר-
קיימא, להבטחת רציפות אספקת האנרגיה בשעת
משבר, ולחיזוק הביטחון הלאומי. בית זיקוק חיפה ממלא תפקיד חיוני בהשגת מטרות אלו באמצעות
.ייצור מקומי של דלקים הדרושים לתעשייה, תחבורה וצרכים אחרים
ת רומת בית זיקוק חיפה
לשאר מגזרי המשק
,בית זיקוק חיפה מהווה חלק מהותי ממערך האנרגיה הלאומי. מתקן זה מספק דלקים לתעשייה
לתחבורה ולשימושים אזרחיים אחרים, ומהווה מקור חיוני לייצור תוצרי לוואי המשמשים
בתעשיות שונות, כגון פלסטיקה, כימיקלים ומזון. להלן המגזרים המרכזיים להם בית זיקוק חיפה
מספק מוצרי :ם חיוניים
א.
תחבורה: בנזין ודיזל בעיקר, כדלק לרכב פרטי, אוטובוסים, טקסי, משאיות וכלי רכב
.חקלאיים
ב.
:תעשייה
סולר, נפטא, וחומרי סיכה, להפעלת מכונות תעשייתיות, כחומרי גלם לייצור
כימיקלים
, מוצרי פ
לסטי ק., וכשמן סיכה למכונות
ג.
צבא: דס"ל
,וסולר קריטיים להנעת מטוסים, משוריינים, נגמ"שים, משאיות, כלי צמ"ה
.ולמתן אפשרות הפעלת גנרטורים
ד.
,חקלאות: דיזל, מזוט וסולר, כדלק לכלים חקלאיים, טרקטורים ומשאיות חקלאיות
.ולחימום חממות
ה.
.תיירות ומסעדנות: גז פחמימני מעובה (גז בישול), לבישול וחימום במסעדות ובמלונות
ו.
.חשמל ואנרגיה: סולר ודלקים אחרים, להפעלת גנרטורים ותחנות כוח
ז.
,בנייה: נפטא, דיזל וסולר, כדלק לכלים מכאניים, משאיות וגנרטורים בשטח הבנייה
מוצרי
מלט ומתכת לתעשיית הבניה
.וכחומרי בידוד
ח.
תעשיית המזון: נפטא, מזוט או גז פחמימני מעובה, כמקורות אנרגיה לייצור מזון, בישול
.ותהליכים תעשייתיים
חשיבות העצמאות האנרגטית
היכולת של המדינה לייצר ולספק לעצמה את מקורות האנרגיה הדרושים לקיומה ולתפקודה התקין
,הינה יכולת קריטית, כפי שהוכח בשנים האחרונות, בהן חווינו ואנו חווים משברים בינלאומיים
ביטחוניים וגיאופוליטיים מתמשכים ומשמעותיים, אשר מסכנים את יכולת אספקת האנרגיה
וחומרי גל .ם קריטיים למשק המקומי
מלחמ "ת "חרבות ברזל הוכיחה כי הבטחון האנרגטי של מדינת ישראל נשמר
אך ורק
הודות לקיומם
של יצרני אנרגיה מקומיים
, ש פעלו מתחילת המלחמה תחת הוראה של שר האנרגיה, תוך אספקה
מיידית של תוצרים אנרגטיים נדרשים, לטובת הצרכים הלאומיים, וזאת תוך הסטת תהליכי ייצור
למניעת עיכובים באספקה. בין היתר, מדובר על אספקה רציפה של גז טבעי, אספקה משמעותית
של סולר לטובת חברת החשמל, ודלקים שוני ם (סולר, דלק סילוני ובנזין98
) לטובת הצבא ומשרד
.הבטחון
-2 -
המשמעות הקריטית של יכולות ייצור מקומיות התחדדה אל מול מציאות של מגבלות משמעותיות
להכנסת אוניות בשבועות הראשונים של הלחימה לנמלי ישראל. בזן התגברה על האתגר הלוגיסטי
באמצעות שימוש בצי אוניות ויכולות סחר ייחודיות, הפעלת יכולות שהתבררה כקריטית לטובת
רציפות הפעילות והאספקה של שני בתי הזיקוק גם יחד(!). פעילות זו מקבלת משנה תוקף לאור
האתגרים ו אי כניסת אוניות לנמלי ישראל
לכל אורך תקופת ה
מלחמה , בין אם בשל אי הגעתם לאור
מתקפות החות'ים ובין אם בשל מגבלות על שרשראות הלוגיסטיקה העולמיות ופגיעה בשרשרת
.האספקה
בנוסף, התעשייה הישראלית חווה כיום חרמות וקשיים הלוגיסטיים ליבוא חומרי גלם בימים
.טרופים אלו, מגבלה נוספת על רציפות תפקודית וכלכלית של המפעלים
הדברים מהותיים עוד יותר נוכח המשבר הכלכלי שילווה אותנו בשנים הקרובות, בין אם בשל
הצמצום התקציבי ובין אם בשל דירוג האשראי של המשק. בתקופה כלכלית כה קשה לא ראוי לדון
.על סגירת תעשייה, ובפרט לא תעשייה בעלת השפעה משקית כה כבדה ,ללא יכולת ייצור מקומית
ביטחונה האנרגטי
, הביטחוני והכלכלי
של ישראל
ו קר י.ס לחלוטין
זהו מחיר שהמשק הישראלי לא
.יוכל לסבול
יבוא תזקיקים לעומת ייצור מקומי
:יש לציין כי קיימת מורכבות משמעותיות בהרבה ביבוא תזקיקים לעומת יבוא של נפט גולמי
1.
.מקורות יבוא תזקיקי נפט מוגבלים יחסית למקורות יבוא של נפט גולמי
2.
בגין כל אוניית נפט גולמי ניתן לייצר כמות תזקיקי נפט בהיקף כולל של שש עד שמונה
אוניות תזקיקים. המורכבות הלוגיסטית של שינוע ימי פחותה לפיכך באופן דרמטי, בפרט
.בתקופות בהן קיימות מגבלות ימיות בלתי סבירות
3.
.לבתי הזיקוק אפשרות גמישות לעבד סוגים שונים של נפט גולמי לעומת ייבוא מוצרים
4.
נפט גולמי ניתן לייבא בכמות גדולה מאוד במשלוח תוך הבטחת רציפות אנרגטית, לעומת
.מוצרים שההיקפים של משלוחי הייבוא שלהם הם נמוכים משמעותית
5.
.היקפי אחסון הנפט הגולמי, בין היתר בשל המורכבות הפחותה, הם גדולים לאין שיעור
משמעות המשך יישום מדיניות של צמצום יכולת ייצור משקית של דלקים פוסיליים הינה למעשה
הפקדת הבטחון האנרגטי והפיזי של ישראל בידי מדינות שכנות, דוגמת טורקיה, שברצותה תעביר
לנו דלקים לטובת רציפות משק האנרגיה וברצותה תעצור משלוחים. זו מציאות בלתי קבילה בעידן
שלאחר
.המלחמה
במסגרת החלטת הממשלה1231
בעניין מפרץ חיפה, ביקשה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לפיה כ-
60%
מתצרוכת הדלקים המקומית תתבסס על
מכלי
אחסון, וזאת כחלופה לייצור המקומי שקיים
כיום בחיפה. לפי תוכנית זו, שמירה על יתירות אנרגטית תדרוש הגדלה פי3
(!) לפחות של כמות
כניסת האוניות , בשל הגידול הניכר של ייבוא דלקים (תזקיקים), פעילות מזהמת יותר מאשר פעילות
התעשייה. בנוסף, תידרש תשתית צנרת משמעותית, בעלת השלכות סביבתיות משלה, תנועת
מכליות
כביש רבה יותר, ואף כמות
מכלי
,אחסון משמעותית בהרבה, בשל הצורך לאחסן תזקיקים
.ולתקופה ממושכת בהרבה ביחס לכמות הנדרשת כאשר קיימת יכולת ייצור מקומית משמעותית
,תשתית הייבוא חייבת להיות בעלת יכולת ספיקה שתאפשר רציפות אספקה גם בתרחישי קיצון
שלצערנו, התגלו באוקטובר האחרון כהנחת עבודה לא ישימה. היעדר יכולת ייצור של תזקיקי נפט
בבתי הזיקוק בחיפה ידרוש מלאי חירום של כל סוגי התזקיקים בהיקפים משמעותיים. זאת לעומת
גמישות הייצור הקיימת לבתי זיקוק מקומיים, שיכולים לקבוע בכל זמן נתון תמהיל ייצור שונה, על
.מנת לספק את צורכי המשק הקריטיים
-3 -
נדרש חישוב מסלול מחדש של המדיניות הממשלתית: מלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה שעל מנת
להבטיח רציפות אנרגטית תפקודית, עלינו להיוותר עם יכולת ייצור מקומית של מוצרי אנרגיה
לשוק המקומי, ואל לנו להישען על יכולות ייצור חיצוניות, שעלולות להיות מוגבלות ובפועל עלולות
לשתק
את משק האנרגיה, למגוון השימושים של ייצור חשמל, אספקת מים , אספקת גז בישול
והנעת רכבים, אך גם לשימושים רבים נוספים, של הנעת מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים, הנעת
טנקים, נגמ"שים ומשאיות אספקה של הצבא שלנו, שכל -
.כך קריטיים בעת הלחימה
התעשייה הכימית ו התעסוקה במפרץ חיפה
ראשית, נציין כי בית זיקוק חיפה אינו מפעל בודד באזור מפרץ חיפה , וישנם מפעלים נוספים, אשר
.קיימת אי וודאות לגבי יכולת התפתחותם באזור מפרץ חיפה
תרומתה של תעשיית הכימיה במפרץ חיפה היא רחבת היקף ונוגעת בתחומים רבים, החל מתעסוקה
וכלכלה ועד חדשנות וסחר בינלאומי. התעשייה היא אבן יסוד בכלכלה הישראלית ותורמת לשגשוג
.הכללי של האזור והמדינה
להלן כמה מהתרומות
:המרכזיות של התעשייה במפרץ חיפה
1.
תעסוקה :
א.
התעשייה
בחיפה מעסיקה במישרין כ-
3,000
עובדים במעגל הישיר, ועוד למעלה מ-
11,000
עובדים במעגל העקיף, של קבלנים, ספקים וכדומה. סגירת התעשייה הזו תביא לפגיעה
במעגל רחב עוד יותר, של למעלה מ-
25,000
עובדים בארץ .
ב.
השכר החודשי הממוצע של עובדים בתעשייה הכימית בחיפה הרבה מעבר לשכר הממוצע
במשק ועומד על למעלה מ19,000
.₪
ג.
כל מועסק בתעשייה הכימית יוצר עוד8
.מקומות תעסוקה בארץ
2.
ייצוא :
המפעלים הכימיים במפרץ חיפה מייצרים מגוון רחב של מוצרים, כולל כימיקלים, דשנים
וחומרי גלם, אשר מיוצאים לשווקים בינלאומיים. זה תורם להכנסות המדינה ולהפחתת
.האבטלה
3.
חדשנות ופיתוח :
התעשייה הכימית משקיעה משאבים רבים במחקר ופיתוח, מה שתורם
.לקידום טכנולוגיות חדשות ולשיפור תהליכי ייצור
4.
תמיכה בתעשיות נוספות ,: כאמור לעיל התעשייה הכימית מספקת חומרי גלם לתעשיות רבות
נוספות, כמו תעשיית המזון, הרפואה, הבנייה והתחבורה, מה שגורם לגלגלים כלכליים נוספים
.לפעול
5.
)תרומה לתוצר הלאומי הגולמי (תל"ג :התעשייה הכימית בחיפה
מהווה חלק משמעותי מהתוצר
.הלאומי הגולמי, עם תרומה ניכרת למשק
6.
קידום קיימות:
תעשיות רבות במפרץ חיפה משקיעות במיזמים לקידום קיימות, כגון פיתוח
כימיקלים ירוקים ושיטות ייצור ידידותיות לסביבה, מה שתורם לתדמית הכלכלית והחברתית
.של ישראל
אתגרים סביבתיים
ה תעשיי ה הכימית
מ תמודדת עם
אתגרים סביבתיים
משמעותיים ולשמחתנו הצליחה ומצליחה
,להפחית את מרבית מזהמי האוויר באופן דרסטי
של
60%
עד
93%
משנת
2012
.
,כיום הגורם המרכזי
לבעיית הזיהום במפרץ חיפה הוא התחבורה
הימית והיבשתית הפולטת את
מזהמיה ללא סינון .
עלות הנזק הסביבתי
הנגרם מפליטות מזהמים באזור מפרץ חיפה הינה בשיעור של
59%
מ התחבורה
הימית
, כ-
27%
מ
התחבורה היבשתית
, ורק כ-
10%
.מהתעשייה
סגירת התעשייה לא תביא לפיכך לשיפור דרמטי בפליטות לאוויר , אלא אפילו הפוך–
יהיה צורך
.להגביר את הנסועה באזור ולכן אפילו צפוי גידול בפליטות
-4 -
מנגד, התעשייה בחיפה פועלת כבר כיום בפיתוח וייצור של מוצרים שמביאים להפחתה דרמטית
)בפליטות לאוויר (בדגש על הפחתת פליטות מתחבורה–
לא רק בחיפה אלא בכלל הארץ .
מסקנות
וסיכום
1.
בתי
הזיקוק מספקים מגוון מוצרים
לתעשיות רבות ,
מה שמדגיש את תפקידם המרכזי בכלכלה
הישראלית .כל מגזר
משתמש במוצרים שונים בהתאם לצרכיו ,מה שמצביע על
קשרים
הדוקים
בין בתי הזיקוק למגוון תחומים במשק .
2.
הפחתת תלות ביבוא: ייצור מקומי של דלקים מפחית את התלות של ישראל ביבוא נפט גולמי
או תזקיקים מוכנים, ובכך מצמצם את החשיפה לשינויים במחירי השוק העולמי ולהשלכות של
.סנקציות או משברים פוליטיים באזורי אספקה מרכזיים
3.
הבטחת המשכיות אספקה בשעת חירום: מתקנים מקומיים, כדוגמת בית זיקוק חיפה, מבטיחים
רציפות באספקת הדלקים בעת חירום. במצבים של סגירת גבולות, סנקציות או מגבלות
אספקה, מדינת ישראל תוכל להסתמך על ייצור מקומי ולהימנע ממשבר אנרגיה .
4.
חיזוק הכלכלה המקומית: תעשיית הזיקוק מהווה תשתית כלכלית חשובה, המספקת אלפי
מקומות עבודה במישרין ובעקיפין, ומקדמת חדשנות בתחום האנרגיה והכימיה. הפסקת
הפעילות עלולה לפגוע בכלכלה המקומית ובתעסוקה באזור חיפה, ולהגביר את התלות
.במקורות חיצוניים
יש "לחשב מסלול מחדש", ו לשקול את ההשלכות הביטחוניות, הכלכליות והסביבתיות של סגירת
מתקני ייצור דלקים .
,לעמדתנו יש ל בחון
בתוכניות ארוכות טווח כיצד להמשיך את פעילות התעשייה הכימית, ובראשה
,בית הזיקוק בחיפה .שיאפשרו למדינה לשמור על חוסן אנרגטי תוך מעבר מדורג לאנרגיות נקיות
תהלי כי הפיתוח של התעשייה הכימית בחיפה
חייב ים
להתבצע לצד תכנון מדיניות לאומית ארוכת
טווח, הכוללת גם מעבר הדרגתי לאנרגיות מתחדשות, תוך שמירה על מערך תעשייתי תומך המבטיח
.את המשכיות הייצור בטווח הבינוני והארוך