חומר רקע
חוות דעת, הערות והצעות לתיקון במתווה תיקון25
לחוק שירות ביטחון
יוחנן פלסנר, ד"ר גלעד מלאך ופרופ' עמיחי כהן
טיוטה סופית
05
יולי2018
כ"ב תמוז תשע"ח
לכבוד
חברי הוועדה המיוחדת להסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות, ולשילובם של בוגרי
ישיבות, בשירות צבאי, בשירות לאומי-אזרחי ובתעסוקה
,שלום רב
:הנדון חוות דעת, הערות והצעות לתיקון במתווה תיקון5
2 לחוק שירות ביטחון
הצעת הסדר הגיוס למגזר החרדי שהוצגה על ידי משרד הביטחון בימים האחרונים היא
תוצאה של תהליך בן כעשרים שנה בו הכנסת מנסה להתמודד עם שאלת גיוס
האוכלוסיי
ה
החרדית לצבא. השאלה מונחת על שולחן הכנסת כתוצאה משורה של פסקי
דין של בית המשפט העליון אשר חייבו את הכנסת לקב( ל חקיקה בנושא1998
), ופסלו
שני הסדרים שהוצגו על ידי הכנסת ("חוק טל" נפסל ב-
2012
, ותיקון21
לחוק שירות
ביטחון ב-
2017
). העיקרון הבסיסי שקבע בית המשפט העליון בפסיקתו הוא שהסדר
הגיוס צריך לשקף את חשיבות עיקרון השוויון, ולבטא עיקרון זה בהסדר גיוס החרדים
במדינת
.ישראל
שאלת גיוס החרדים היא שאלה חשובה ביותר, אבל אי אפשר לדון בה בנפרד משאלת
.מודל "צבא העם" החייבת אף היא לעמוד לדיון
המצב הנוכחי, שסביר שלא ישתנה בתקופה הקרובה, מתיימר לשמר את מודל "צבא
"העם -
אך עושה זאת תוך ערעור היסודות עליהם עומד מודל זה. רק
כ
מחצ ית
מ מחזור
הגיוס מתגייס לצבא
, וכ-
72%
מכלל הגברים היהודים-
והמספרים של אלו שאינם
מתגייסים עולים ממחזור למחזור. השאלה האמ תית העומדת בפני הכנסת בשעה זו, אם
כן, היא מידת יכולתה של מדינת ישראל לשמר את מודל הגיוס שהווה את הערובה
י לב .טחונה בשבעים השנים האחרונות
בדיון הציבורי מוצגו
ת בדרך כלל שתי עמדות קוטביות לפ תרון מצב זה: מחד, אלו
הטוענים לשוויון מלא בשירות לשם מימוש מלא של מודל "צבא העם". מצד שני–
אלו
הטוענים כי במצב הנוכחי יש לעבור למודל גיוס של "צבא מקצועי". שני פתרונות אלו
נראים לכאורה יציבים יותר מהמצב הנו כחי, אך למעשה אינם ניתנים למימוש בתנאים
הנוכחיים במדינת .ישראל רבים סבורים כי
בפני ישראל אין אפשרות אמ תית לעבור
למודל של צבא.מקצועי מבחינת איכות כוח האדם והכמויות הנדרשות
מודל "צבא
העם" המלא גם הוא אינו ניתן להשגה בצורה ריאלית בטווח הזמן הנראה לעין .
אין בנושא זה פתרונות קסם. אך מתוך ההכרח לשמר את מודל צבא העם למען הבטחת
עתיד בטחון ישראל ומתוך הכרה בתועלות החברתיות והלאומיות של מודל גיוס זה
, ו על
בסיס הערכתנו
ששוויון מלא לא יושג בטווח הזמן של השנים הקרובות –
יש לבסס כל
:פתרון על העקרונות הבאים
,ראשית
יש לאמ ץ את העיקרון של
השאיפה
והתקדמות לקראת שוויון-
שוויון מלא לא
יושג בשנים הקרובות , אך נקודת המוצא של כל דיון בנושא היא הצורך לשאוף
ולהתקדם באופן מתמשך והדרגתי להשגת.שוויון בין כלל הקבוצות בישראל
זוהי גם
.עמדת בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין
,שנית.עיקרון השוויון הוא משוואה, שיש לטפל בשני צדדיה
ההצעות בנוגע לגיוס
חרדים יוצאות מנקודת הנחה נכונה, כי יש להמשיך ולהגדיל את שיעור החרדים
המשרתים בצבא. אבל התייחסות
השואפת לשוויון
,תנסה להביא, עד כמה שניתן
.להשוואת המטלות המונחות על כתפי שתי הקבוצות
אל מול ה תמיכה בהגברת
השתתפות האוכלוסייה החרדית, יש ,להציע למתגייסים, חרדים ושאינם חרדים
תגמול המבטא את ההכרה של העם באלו שנושאים בנטל במציאות של חלוקה בלתי
שוויונית שלו .
שלישית ,
במסגרת הדיון על מטרות החוק, אין להתבונן רק על שאלת מספרי
.המתגייסים לצבא
,שאלות חשובות נוספות הן איכות השירות של המתגייסים החרדים
וגם מעורבותם כמשתתפים פרודוקטיביים בשוק העב ודה למשך ימי חייהם לאחר
.הגיוס
,ולבסוף יש לחוקק כל פתרון
שי וצע כעת
כהוראת שעה שתשמש כ
פתרון זמני , וכשלב
בהליך החתירה לשוויון . יש להציע תמריצים לשירות לקבוצות השונות, אך בכל מקרה
תידרש בחינה בעוד שנים ספורות של האפקטיביות של
הפתרונות השונים
לאור
.השינויים
אנו סבורים כי הצעת החוק של משרד הביטחון לתיקון5
2
בחוק שירות הביטחון אינה
עונה, בנוסח המונח בפני הכנסת, על עקרונות הבסיס שהו .צגו לעיל
המתווה מעגן אמנם בחוק הן את יעדי הגיוס לאוכלוס
י יה החרדית והן את העובדה שאי
עמידה בהם תגרור גרסה מרוככת של "סנקציות כלכליות"
. שינויים אלו הינם קריטיים
ברצון להפוך את מתווה הגיוס מכזה המבוסס על "רצון טוב", מתווה שנפסל בבג"ץ,
.לכזה הנעוץ ביעדים הכוללים תמריצים לעמידה בהם
,עם זאת פרטי ההצעה מעקרים במידה רבה את אותם מרכיבים חדשים שלא היו בחוק
.בעבר
כתוצאה מכך החוק איננו עונה באופן מספק על השאיפה לקדם את השוויון ,
.וישנו סיכוי גבוה שהוא ייפסל פעם נוספת על ידי בג"ץ כך, כאשר יעדי הג יוס לצבא
עולים בקצב נמוך יותר מאשר בשנים האחרונות, כך בהמשך ההפעלה ואף הרחבה של
השירות האזרחי למרות הבעיות הקשות בתפקודו, כך באשר לדחיית הפעלת הסנקציות
בכמה שנים ואי המיקוד שלהם בקהל היעד: אוכלוסיית החרדים המיועדים לגיוס
(גילאי18-23), וכך ביחס לאי הגבלה ב .מניין של בוגרי החינוך החרדי שאינם חרדים
הצעת החוק כפי שהיא מונחת כעת על שולחן הכנסת לא עוסקת כלל בצד השני של
המשוואה–
שיפור מעמדם של המשרתים בצבא. הקשר זה צריך לכלול תגמול
למשרתים שירות מלא, וקיצור שירות נוסף המתבקש מגיוס חרדים. ההצעה גם מציבה
גיל גבוה מדי לקבלת פטור מגיוס לחרדים שיקשה עליהם להשתלב בעתיד בשוק
התעסוקה. ולבסוף, מתווה הקבע ארוך הטווח המוצע אינו מאפשר גמישות והתאמה
.לאור השינוי בנתונים לאורך חיי ההצעה
.להלן נפרט את התחומים בהם ישנה בעיה בהצעת החוק ונציע בכל תחום הצעה חלופית
בסוף המסמך מצורפ .ת טבלה מסכמת
גיוס חרדים
1.
יעדי הגיוס
הבעיה
קצב הגידול של מספר המשרתים החרדים בצה"ל עמד בשש השנים האחרונות על
15%
בשנה. באף אחת מן השנים הללו, כולל בעת משבר חוק הגיוס הוא לא נפל מ-
10%
בשנה. כל זה במצב שהחוק לא כלל כלי שאמור לחזק את יכולת העמידה
ב יעדים (סנקציות כלכליות). לפיכך יעד הגיוס בחמש השנים הקרובות איננו יכול
לרדת מ-
10%
בשנה. אחת הסיבות לגידול זה היא הגידול המהיר במוסדות המזינים
לצה"ל שאינן ישיבות "הזרם המרכזי", מוסדות שמתפתחים במהירות בשנים
האחרונות וצפויות להתפתח גם בשנים הקרובות. גם לאחר חמש שנ ים אין להניח
שתהיה צניחה בשיעור הגידול של המתגייסים לקצב שהוא קרוב מאוד לגידול
הטבעי של החברה החרדית שעומד על4.5%
.בשנה
הפתרון
קביעת יעדי גיוס של גידול ב-
10%
בחמש השנים הראשונות של המתווה. בחמש
השנים הבאות ניתן להורידו ל-
7%-8%
.
מצ"ב טבלה ליעדי גיוס.לצה"ל לשנים הקרובות
טבלה1
: יעדי גיוס מוצעים לשנות הגיוס2022-2017
שנת
הגיוס
מספר חרדים
ממוצע במחזור
(
18-23
)
1
אינם פוטנציאל
( לגיוס16%
)
2
מספר החרדים
בפוטנציאל גיוס
יעדי גיוס צה"ל
(ושיעורם
)בפוטנציאל הגיוס
2017
9,727
1,560
8,170
3,200 (39%)
2018
10,254
1,640
8,610
3,600 (42%)
2019
10,914
1,750
9,160
4,000 (44%)
2020
11,636
1,860
9,780
4,400 (45%)
2021
11,933
1,910
10,020
4,850 (48%)
2022
12,828
2,050
10,660
5,400 (51%)
2.
השירות האזרחי
הבעיה
השירות האזרחי לחרדים
אינו
מהווה חלופה הולמת לשירות הצבאי לחרדים הן
)ברמה הנורמטיבית (אי שוויוניות,
הן בשל כישלונו המובהק לעמוד ביעדים שנקבעו
לו והן בשל העובדה שבחלקו הגדול הוא פיקטיבי ומחמיץ את יעדו הבסיסי. בית
המשפט הציב בסימן שאלה את הצדקת השירות לאומי לחרדים בתחומים
אזרחיים מוב הקים והחשבתה כשוות ערך לשירות צבאי וכמו כן את משך השירות
המקוצר. בתום חמש עשרה שנים לעיגון השירות האזרחי לחרדים בחוק ועשר שנים
ליישומו בפועל ניתן לקבוע בבירור שהוא נכשל בתפקידו בקידום השוויון בנטל
השירות. ניסיון לטעון שהחוק החדש יגרום לשיפור המסלולים והפיק וח עליהם
לאחר כ
י.שלונות כה מרובים הינו נאיבי במקרה הטוב
במסגרת השירות האזרחי ניתן לשרת בשירות אזרחי-
,בטחוני, במשטרה, בשב"ס
במד"א ובזק"א ובמקומות נוספים, שירות שהמדינה רואה אותו כמקביל לחלוטין
לשירות צבאי. מסלול זה גם ממושך יותר (שנתיים) ומתגמל יותר, אולם שיעור
1
( אוכלוסיית הגברים החרדים על פי תחזיות הלמ"ס2017
.)
2 שיע
ור מקבלי פטור מגיוס מכלל המ
לש"בים
בניכוי הנימוק של תורתו אומנותו מסיבות של חוסר התאמה
נפשית, פיזית, שהות בחו"ל או אי עמידה בסף הגיוס
)(נתוני צה"ל .
( הפונים אליו כיום עומד על פחות מחמישית19%
) מן הפונים החרדים לשירות
.אזרחי
הפ
תרון
החלופה המועדפת
היא לבטל את אפשרות השירות האזרחי לבנים חרדים כתחליף
לשירות צבאי בצה"ל. שירות ללא מדים יוכל להתקיים ולהתפתח במסגרת שירות
אזרחי-
בטחוני באמצעות מסלול שח"מ במשטרת ישראל ובמסגרות נוספות
ובהפעלה של משרד הביטחון
תחת הסדר של ימ"לים (יחידות מחוץ לסד"כ) כך
שהמתגייסים יתחיילו בצה"ל אך יבצעו את השירות בפועל במסגרות ממלכתיות
אחרות .
חלופה שנייה היא שינויים ממשיים ומעוגנים בחוק (ולא בהצהרה) במערך השירות
:האזרחי בכדי שייהפך לשירות שוויוני
1.
תוך חמש שנים מחצית מן המשרתים בשירות האזרחי ישרתו בשירות אזרחי
בטחוני
2.
ניתוק השירות האזרחי לחרדים מכלל מערך השירות הלאומי והעמד
תו
כיחידה באחריות של משרד ראש הממשלה/משרד הביטחון/משרד לביטחון
פנים
3.
הגבלת השירות האזרחי למסגר )'ות ממלכתיות (משרדי ממשלה, רשויות וכו
ולא לעמותות
4.
בהינתן הערך המופחת, לדעתינו, של השירות האזרחי, עדיף שחרדים מעל לגיל
24
.ייכנסו ישירות לשוק העבודה
3.
"מיהו חרדי"? ומניין חרדים במסגרת החוק
הבעיה
בכדי לעמוד במכסת היעדים לגיוס ניתנה בחוק הגדרה רחבה למושג חרדי ולמניין
חרדים לצורך עמידה ביעדים. שופטי בג"ץ ציינו את הבעייתיות בעובדה שהחוק
מונה
את מי ש למדו רק שנתיים במסגרת חרדית"כ
חרדים"
גם אם כיום אינם
מקיימים אורח חיים חרדי. שיעורם של האחרונים עומד על כשליש מכלל
.המתגייסים החרדים לשירות צבאי. ההתייחסות לנוער נושר כחרדי הינה מורכבת
מצד אחד, הם אינם חרדים כיום, אך מאידך, ללא מאמץ הגיוס של צה"ל, חלק
ניכר של צעירים אלו לא היה מגיע לשירות כלל וממשיך להסתמך על דחיית
השירות לבחורי הישיבות. הצעת החוק איננה מתיי חסת לבעייתיות שהציג בית
.המשפט
הפ
תרון
4.
מניין החרדים שלמדו שנתיים בישיבה קטנה יישאר גם אם אינם שומרים כיום על
אורח חיים חרדי. כדי להימנע מכך שהם יהוו את מרבית המשרתים יוגבל שיעורם ,
לצורך מנייתם באתגר היעדים שמציב החוק- ל-
33%
,מכלל החרדים המשרתים
כשיעורם כ .יום
הסנקציות הכלכליות
הבעיה
,בהצעת החוק מופיעות לראשונה סנקציות כלכליות במקרה של אי עמידה ביעדים
,כלי חיוני לצורך עמידה ביעדים. עם זאת, הכלי איננו ממוקד בקבוצת המלש"בים
היינו גילאי18-23
, ולפיכך האפקט שלו על יצירת מוטיבציה לגיוס אצל הפרטים
וראשי הישיבות יהיה מוגבל. מצד אחד, לא ברור מדוע בשל אי גיוס של צעירים
חרדים צריך להיפגע תקציב של אברכים בגילאים מבוגרים ומצד שני גם ספק אם
פגיעה בתקציב של אותם אברכים תשפיע על הצעירים להתגייס. כמו כן, בשל
העובדה שהסנקציה מתפרסת על כל תקציב הישיבות היא תהיה באחוזים בודדי ם
ולפיכך לא יהיה לה אפקט כלל. ובאשר ל מועד החלת הסנקציה, קשה להסביר מדוע
הכלי לא יופעל באופן מיידי, שכן הסדר הגיוס והיעדים פועלים כבר שנים רבות
ואין צורך אמיתי בתקופת הכשרה או הכנה .
הפ
תרון
במידה ולא תהיה עמידה של95%
לפחות ביעדים, יחול קיצוץ של33%
בתקציב של
דוחי השירות
לצה"ל בלבד בשנה שלאחריה (גילאי18-23
). במידה ולא תהיה עמידה
ביעדים גם בשנה שאחריה, יחול קיצוץ של33%
נוספים בתקציב דוחי השירות
לצה"ל וכן הלאה עד לתום תחולתו של החוק החדש. מודל זה יגדיל את המוטיבציה
של
הקהילה ומנהיגיה
.לעודד שירות חרדים בצה"ל
ראשי ישיבות ומוסדות עשויים
עתה להנחות בחורים ואברכים שאינם רואים ברכה בלימודם להתגייס לשירות
וזאת בכדי לסייע למתמידים בעולם הישיבות. סנקציה זו מתמקדת בישיבות בהם
לומדים דחויי השירות ולא בכלל "עולם התורה" וזאת בכדי לעודד את הערבות
ההדדית בקרב קבוצה זו ולעו דד בכך גיוס לצה"ל. באופן זה ייצר החוק לראשונה
כלי ממוקד,
הגיוני ושיטתי שמתמרץ את דחויי השירות להתגייס לשירות. הכלי
המוצע יחול( משנת הגיוס הבאה2019
.)
עם פקיעת הוראת השעה, בתום תקופת
הביניים, תיבחן האפקטיביות של הסנקציות הכלכליות שהוצעו בחוק זה. בין
השאר, י יבדק באם בוצעה העברת תקציבים ממקורות אחרים כך שהאפקט של
.הסנקציה קוזז
טבלה2
: תקציב כלל בחורי ישיבות ואברכים בעמידה/אי עמידה ביעדים
עמידה ביעדים בכל
השנים
אי עמידה ביעדים
( שנה אחת2019
)
אי עמידה רצופה
ביעדים
2018
360,000,000
₪
360,000,000
₪
360,000,000
₪
2019
360,000,000
₪
360,000,000
₪
240,000,000
₪
2020
360,000,000
₪
240,000,000
₪
160,000,000
₪
2021
360,000,000
₪
360,000,000
₪
107,000,000
₪
2022
360,000,000
₪
360,000,000
₪
71,000,000
₪
5.
תקופת הקבע
הבעיה
בית המשפט קבע שהעדר תקופת קבע בחוק מהווה פגם ולפיכך נוסח החוק מציע
הסדר קבע. עם זאת, הסדר הקבע ביחס לחרדים שונה מהותית מהסדר הגיוס ביחס
לכלל האוכלוס
י
יה בכמה היבטים: הוא מביא למצב של כ-
60%
מתגייסים מכלל
האוכלוסייה החרדית (לעומת מעל90%
בכלל האוכלוסייה). כמו כן, הוא מייצר
מצב שבו אין חוב ת גיוס על האינדיבידואל החרדי ובמצב של אי עמידה ביעדים
הקנס הינו קנס כספי ולא סנקציה פלילית המופעלת על שאר אוכלוסיית
.המלש"בים
בית המשפט עשוי לראות בכך הס
דר לא-
.שוויוני
הפ
תרון
החוק החדש יוגדר כהוראת שנה לחמש שנים (עד לשנת2023
) שיעדה הוא גיוס
מרבית החרדים לשירות עד מועד זה. במידה ותהיה עמידה ביעדים, ניתן יהיה
.להאריך את הוראת השעה בחמש שנים נוספות בהתאם למתווה עולה עם פקיעת
הוראת השעה, בתום תקופת הביניים, תיבחן האפקטיביות של הסנ קציות
הכלכליות שהוצעו בחוק זה. בין השאר, ייבדק באם בוצעה העברת תקציבים
.ממקורות אחרים כך שהאפקט של הסנקציה קוזז
חוק קבע ינוסח במצב של
עמידה ביעדים בעשור הקרוב, בהתייחס להתקדמות בשוויון ולמדיניות הגיוס של
.צה"ל באותה עת
למרות הביקורת של בית המשפט על העדר מו דל קבע, עדיף להציע מודל זמני
שחותר לשוויוניות מאשר מודל קבע שאיננו שוויוני. לא נכון להציע בשלב זה הצעה
קבועה לסוגיית גיוס חרדים הן כיוון שמדובר בתהליך והן משום שהצבא עצמו בוחן
בשנים אלו את מודל הגיוס שלו. בסוגיה זו, וכפ י שראינו בעבר, ניסיונות להציע
פ
תרון ש.ל קבע עשוי לחבל בהתקדמות בהווה
6.
גיל הפטור משירות צבאי לבחורי ישיבות
הבעיה
התיקון לחוק שירות ביטחון משנת2013
העניק פטור מיידי
לתלמידי ישיבות
ואברכים חרדים מעל גיל22
. עם זאת, החל משנה זו עולה בהדרגה גיל קבלת
הפטור מצה"ל והוא עומד כיום על24
, וכך גם בהצעת החוק זו. בפועל, מספר
המתגייסים בין הגילאים22-24
נמוך מאוד והוא עמד בשנת2017
על417
,בלבד
פחות מ-
14%
מכלל המתגייסים. אולם בכד "י "להרוויח" מספר זה המדינה "כולאת
כ-
14,000
בחורי ישיבות לשנתיים נוספות. גיל24
כמועד לקבלת הפטור משירות
,בצה"ל פירושו פגיעה משמעותית בשילוב גברים חרדים בלימודים אקדמיים
הכשרה מקצועית ובשוק התעסוקה–
.אחת ממטרות החקיקה
הפ
תרון
דחיית השיר ות של בחורי ישיבות
תימשך עד לגי
ל
22
, ולאחר גיל זה בוגרי הישיבות
יוכלו לפנות בלא הגבלה להשכלה גבוהה ומקצועית ולהשתלב בתעסוקה. גיל זה
( מחייב את בחורי הישיבות ללימוד ארוך שנים בישיבה4
שנים לעומת2.5
במתכונת
הצה"לית המתוכננת) ובכך עתיד לגרום למי שאינם מתאימים לכך להתגייס
לשירות
.צבאי או אזרחי. הורדת גיל הפטור מתכתבת גם עם קיצור השירות בצה"ל
מאידך גיסא, קבלת פטור בגיל זה תאפשר לצעירים החרדים לפנות ללימודים
גבוהים משמעותיים ולתעסוקה איכותית כאשר עול המשפחה עדיין לא מכביד
.עליהם
בעלי פטור משירות יוכ לו להתגייס לצה"ל עד גיל28
ב
דומה
למצב הקיים
היום
, ורק בהתאם לצורכי הצבא ואיכות השירות (כ-
300
חרדים פנו לאפשרות זו
בשנת2017
.)
שיפור מעמד המשרתים
כאמור, הצעת החוק המונחת בפני הכנסת כוללת דיון רק בנושא גיוס החרדים ולא
בשיפור מעמדם של כלל המשרתים בצבא. "התעלמות" זו מהאוכלוסיה
המשרתת אינה
מקרית או חד פעמית. היא משקפת את העדרו של דיון כולל בסוגית מודל השירות בצבא
העם בישראל של המאה ה-
21
. אך אין בכך כדי להסתיר תופעות כמו ירידה במוטיבציה
,לשירות קרבי, והעדר רצון לשירות ממושך בצבא. שירות של למעלה משנתיים בצבא
תוך נכונות להקרבת חיי
ם על מנת להגן על המדינה ואזרחיה מחייב
הוקרה חברתית
משמעותית ו.הכרת תודה של מדינת ישראל
1.
הטבות לכלל המשרתים
הדיון במעמד המשרתים צריך לכלול מנגנונים שונים שייטיבו עם המתגייסים
וישפרו את מצבם בהתאם למשך השירות ולמידת הסיכון הכרוכה בו. הטבות אלו
רלוונטיות הן ל.תקופת השירות עצמו והן לאחריו
צה"ל אינו צבא מקצועי, ולכן ההטבות לחיילים אינן אמורות לה
י כלל בתשלומי
.הקיום המשולמים לחיילים בעת השירות
,חוק הגיוס צריך לכלול גם הטבות משמעותיות לאלו המשרתים בצבא שירות מלא
לאחר שחרור
ם. הטבות כאלו צריכות לכלול הגדל ה
דרמטית של
סל השחרור
העומד לרשות החייל המשתחרר משירות מלא, מלגות לימודים והטבות
נוספות .
חוק הגיוס שיובא להצבעה יכלול סעיף תקציבי משמעותי שיגדיר הקצאת מקורות
לכיסוי ה
עלות הכוללת של חבילת ההטבות למשרתים . ההחלטות
הקונקרטיות
בדבר הקצאת משאבים לקבוצות המשרתים השונות ת
תבצ
נה ע
בתיאום מלא עם
.מערכת הבטחון כך שיינתן מענה לצרכים המוכרים של משרתי שירות החובה
2.
קיצור השירות לכלל המשרתים בצה"ל
הבעיה
הגידול בהיקפי המחזור החרדי והתרחבות קבלת הפטור על בסיס של "תורתו
אומנותו" העמיק את נטל השירות על כלל המשרתים. צה"ל נתקל כיום יותר מב עבר
בהעדר מוטיבציה להשלמת שירות צבאי מלא העומד כיום על32
.חודשים לגברים
אי גיוס חרדים מונע באופן ישיר את היכולת לקצר את משך השירות לכלל
.המשרתים בצה"ל
הפ
תרון
תוספת החיילים החרדים בשנת הגיוס2022
לעומת2016
תעמוד על מעל2,500
.חיילים בשנה בהינתן משך שירות
חרדים של24
חודשים (משך השירות המקובל
,בקרב מתגייסים חרדים) והגידול הדמוגרפי של במחזורי הגיוס
מספר חודשי הגיוס
התוספתיים עשוי לאפשר
לגרוע כחודשיים שירות מכלל המשרתים הגברים
ולהעמיד את השירות על28
חודש לאחר הקיצור המתוכנן ל-
30
חודש. קיצור זה
איננו כולל ש ירות מודולרי ביחידות מיוחדות וקרביות שהצבא מבצע כחלק מתהליך
קיצור השירות. קיצור השירות
בחודשיים נוספים , שמימושו בפועל יתבצע לאחר
,בחינה מחודשת של צורכי כוח האדם של צה"ל יאפשר
לגברים לא חרדים להתחיל
בגיל צעיר יותר את הלימודים האקדמיים/הכשרה מקצועית/תעסוקה ו ייצור מצב
.שבו שירות חרדים יקדם בפועל את השוויון בנטל
טבלת מסכמת– הערות והצעות חלופיות למתווה משרד הביטחון
הנושא
מתווה משרד
הביטחון
הבעיה במתווה
משהב"ט
פתרון מוצע
יעדי גיוס
לאוכלוס
י יה
החרדית לשנים
הבאות
קצב גידול של%
8
בשלוש שנים ואז
%
6.5
בשלוש
השנים
הבאות
קצב גידול איטי
מדי
קצב גידול ביעדים של
10%
בשנה
חלקו של השירות
האזרחי במסגרת
יעדי הגיוס
המשך קיום
השירות האזרחי
ואף הרחבתו
לנשואים מגיל20
(לעומת21
)כיום
השירות האזרחי
הינו קומבינה לא
שוויונית, איננו
מפוקח ולא מקדם
תעסוקה
ביטול מסגרת השירות
האזרחי לחרדים ופתיחת
אפשרות לשירות חרדים
בשח"ם
חלו פה ב': יש להעמיד את
משרתי השירות האזרחי-
בטחוני על50%
מ המשרתים, לשייך את
השירות למשרד ממשלתי
,נפרד מן השירות הלאומי
להגביל את מספר
המשרתים ואת מסגרות
השירות ולהעמיד את
הגילאים לשירות על21-
24
בלבד
הגדרת "מיהו
חרדי" ומניין
חרדים במסגרת
החוק
העדר הגבלה של
בוגרי שנתיים
ישיבה במספר
המתגייסים
חשש שמרבית
המתגייסים לא
יגיעו מן הקהילה
החרדית אלא
משוליה
הגדרה של עד33%
בוגרי
שנתיים ישיבה ביעדים
תמריצים כלכליים
לגיוס האוכלוסייה
החרדית
קיצוץ בהתאם
לשיעור לאי
העמידה ביעדים
בשיעור עולה
הקנס איננו
ממוקד בדוחי
השירות והינו נמוך
מאוד (בשנתיים
הראשונות אין
קנס ואח"
כ
מתווה תמריצים כלכלי
להעדר עמידה ביעדי גיוס
הממוקד בדוחי השירות-
קיצוץ של33%
בתקציבם
)באחוזים בודדים
הסדרת תקופת
הקבע
חוק הכולל תקופת
קבע
מתווה הקבע איננו
שוויוני ועשוי
להיפול
בבג"ץ (אין
חובת גיוס אלא
יעדים וסנקציות
)כלכליות
הגדרת התיקון החדש
כהוראת שעה עד יוני
2023
עם אפשרות
להארכה בחמש שנים
גיל הפטור משירות
צבאי
העמדת גיל הפטור
משירות צבאי על
24
יצירת חסם כבד
מדי לכניסה
לתעסוקה
העמדת גיל הפטור
משירות צבאי על22
הטבות לכלל
המשרתים
אין דיון
ירידת המוטיבציה
לשירות
הטבות רוחביות לכלל
המשרתים
משך השירות לכלל
המשרתים
הטבות ללא קיצור
שירות
אי קידום השוויון
בנטל בהקשר של
קיצור השירות
קיצור שירות בחודשיים
נוספים כתוצאה מעמידה
ביעדים
.נודה אפוא להתייחסותכם לסוגיות אלו
בכב,וד רב
יוחנן פלסנר
"ר ד גלעד מלאך
פרופ' עמיחי כהן
נשיא
ראש תוכנית חרדים ר
אש תוכנית ביטחון לאומי ודמ
וקרטיה