חומר רקע

בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל דב צ'רניחובסקי, בשארה בשאראת, ליאורה בוורס, אביב בריל וחן שרוני "2017 מתוך "דוח מצב המדינה 2017 ירושלים, טבת תשע"ח, דצמבר מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ביוזמתם של הרברט מ' סינגר, הנרי טאוב וארגון הג'וינט 1982-מרכז טאוב נוסד ב האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על ידי קרן הנרי ומרלין טאוב, הלוק, קרן משפחת -סקסון-קרן הרברט ונל סינגר, ג'ין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר מילטון א' ורוזלין ז' וולף וארגון הג'וינט האמריקאי. מרכז טאוב מעמיד בפני מקבלי ההחלטות המובילים בארץ ובפני הציבור הרחב תמונה כוללת, המשלבת בין הממדים החברתיים והכלכליים בהתוויית המדיניות הציבורית. תחומיים, הכוללים חוקרים בולטים -הצוות המקצועי של המרכז וצוותי המדיניות הבין בתחומם באקדמיה ומומחים מובילים בתחומי המדיניות, עורכים מחקרים ומעלים כלכליים מרכזיים העומדים על סדר היום במדינה. -חלופות למדיניות בנושאים חברתיים המרכז מציג ניתוחים אסטרטגיים לטווח ארוך והערכות של חלופות למדיניות בפני הציבור ובפני מקבלי ההחלטות על ידי כתבות בתקשורת, תוכנית פרסומים פעילה, כנסים ופעילויות אחרות בישראל ובחו"ל. פרסום זה, ככל פרסומי המרכז, הוא על דעתם ואחריותם של מחבריו בלבד. אין בו כדי לחייב את המרכז, את חבר הנאמנים שלו, את עובדיו האחרים ואת התומכים בפעולותיו. , ירושלים15 כתובת המרכז: רחוב האר"י 02-567-1818 :טלפון 02-567-1919 :פקס [email protected] :דואר אלקטרוני www.taubcenter.org.il :אתר אינטרנט בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל דב צ'רניחובסקי, בשארה בשאראת, ליאורה בוורס, אביב בריל וחן שרוני* תקציר בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל הולכת ומשתפרת, לצד השיפור בבריאות האוכלוסייה היהודית. במדדי תוחלת חיים ותמותת תינוקות מצבם של הערבים בישראל תינוקות 4-הוא הטוב ביותר בעולם הערבי/מוסלמי. עם זאת, הפערים בתמותת תינוקות (כ שנים) בין יהודים לערבים, בעיקר מוסלמים, הם 4-לאלף לידות חי) ובתוחלת החיים (כ משמעותיים. יתרה מזו, פערים אלו אינם מצטמצמים במספרים מוחלטים – ובהיבט של תוחלת חיים, בעיקר של גברים, הם אף מתרחבים. השכיחות הגבוהה יחסית של מומים מולדים באוכלוסייה הערבית יש בה כדי להסביר את הפער בתמותת התינוקות בין האוכלוסיות. לפער זה השפעה רבה על ההפרש בתוחלת החיים בין האוכלוסיות ועל יציבותו לאורך שנים. גם השכיחות הגבוהה יחסית באוכלוסייה הערבית של תאונות דרכים ומחלות כרוניות של מערכת הנשימה התחתונה, אשר נגרמות מעישון, יכולה להסביר את הפער הגדל לאורך זמן בתוחלת החיים. לאלו מתווספת הסוכרת כגורם תמותה מרכזי המבחין בין האוכלוסייה הערבית ליהודית – בשיעור מקרי המוות. 2.25 הבדל של פי כלכלי של אוכלוסיות חלשות בישראל וצמצום פערים באמצעות קידום -קידום חברתי זה, על כל המשתמע ממנו בהיבט של התנהגות בריאה ושל נגישות שירותי הבריאות, יסייעו לצמצום פערי הבריאות הממוצעים בין שתי האוכלוסיות, משום שלאוכלוסייה הערבית ייצוג יתר בקרב האוכלוסיות החלשות. משימה ארוכת טווח זו דורשת פעילות אינטנסיבית מקדימה של המדינה להרחבת הנגישות הפיזית של שירותי הבריאות, ובפרט רפואת מומחים, בפריפריה הגיאוגרפית באמצעות מנגנוני הקצאה (של קפיטציה והשקעות) ותמריצים (שכר מומחים). בד בבד, אין להתעלם מהיבטים תרבותיים ומצרכים מיוחדים של האוכלוסייה הערבית על כל רכיביה, כלומר להתמקד בטיפול עכשווי בגורמי הסיכון והתמותה המאפיינים אותה. לשם כך יש להשקיע במרפאות הקהילה בקהילות הערביות, ולנצל את הנוכחות המרשימה של עובדי רפואה ערבים במערכת הבריאות. * פרופ' דב צ'רניחוסקי, חוקר ראשי ויו"ר תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב; ד"ר בשארה בשאראת, מנהל בית חולים האנגלי בנצרת ויו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל בהסתדרות הרפואית; ליאורה בוורס, מנהלת תפעול, כספים וניתוח מדיניות במרכז טאוב; אביב בריל, גוריון בנגב; חן שרוני, דוקטורנטית במחלקה למינהל -סטודנט לתואר שני בכלכלה באוניברסיטת בן גוריון בנגב.-ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת בן 3 מבוא בריאותה הירודה של האוכלוסייה הערבית בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בישראל היא ממוקדי השיח הציבורי בנושאי הרווחה במדינה. לשיח זה יש היבטים של פערים בהכנסות ופערים בין מרכז לפריפריה, אשר מתואמים עם פערים בנגישות של שירותי הבריאות עבור אוכלוסיות שונות. Baron-Epel and .בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל הייתה נושא למחקרים רבים כלכלי האובייקטיבי והסובייקטיבי על - בחנו את השפעת המעמד החברתיKaplan (2009) ההבדלים בבריאות הפיזית והנפשית בין ערבים ליהודים, ומצאו כי גורמים אלו אחראים מה לחלק מהפערים. סקירה מקיפה בנושא בריאותן של נשים ערביות בחנה -במידת ותקציב מערכת הבריאות, והצביעה 1BMI סוגיות כמו תוחלת חיים, מחלות כרוניות, מדד ).Khatib, 2012( על כך כי קבוצה זו עמדה בפני אתגרים מיוחדים זיהה את אחד האתגרים הנבחנים גם בפרק זה: Na’amnih et al. (2010) מחקרם של , אולם חזר לעלות בשנים 1975–1998 הפער בתוחלת החיים בין ערבים ליהודים ירד בשנים Baron-Epel( שלאחר מכן. מחקרים אחרים בחנו את שיעורי העישון בקרב גברים ערבים ), ואת האבחון המאוחר והעלייה בשכיחות סרטן השד בקרב נשים ערביות et al., 2010 .)Tarabeia et al., 2007( מחקרים אחדים בחנו את בעיות הבריאות האופייניות לערבים, בעיקר בהשוואה למצב בריאותה של האוכלוסייה היהודית. מחקרים אלו התמקדו במחלות ספציפיות דוגמת מחלות לב וכלי דם וסרטן, וכן בגורמי סיכון דוגמת עישון והשמנת יתר. ההסברים כלכליים וכן הבדלים במבנה החברתי, ובהם -לפערים אלו כוללים הבדלים חברתיים תמיכה קהילתית והון חברתי. בכמה מחקרים נבחנו גורמים אחרים, כגון תפיסה עצמית ) והמתאם בין תפיסת מצב Baron-Epel et al., 2005; 2009; 2010( של מצב הבריאות ).2013 ,הבריאות לשביעות הרצון הכללית מהחיים (קגיה וח'טאב את יעילותן ורגישותן התרבותית של תוכניות שונות 2008 מכון ברוקדייל בחן בשנת פרסם 2014 ). בשנת2008 ,לקידום הבריאות בקרב האוכלוסייה הערבית (רוזן ואחרים משרד ראש הממשלה מחקר על מרפאות לבריאות הנפש במגזר הערבי, לקראת הרפורמה פרסם משרד הבריאות סקירה 2017 ). בסתיו2014 ,בבריאות הנפש שיזמה המדינה (זעירא ).2017 ,בוקר-על מגמות בשכיחות הסרטן בקרב האוכלוסייה הערבית (סילברמן וקינן מטרתו של פרק זה היא לבחון מחדש ובצורה כוללת לאורך זמן את רמת בריאותה של האוכלוסייה הערבית בהשוואה לזו של האוכלוסייה היהודית בישראל, ולהצביע על דרכים אפשריות לקידום הבריאות באוכלוסייה זו. הפרק פותח בהגדרה של האוכלוסייה הערבית כמצע לדיון הסטטיסטי בהמשך. לאחר מכן מתוארת אוכלוסייה זו בהשוואה לאוכלוסייה היהודית לפי מאפייניה הדמוגרפיים, כלכליים. אלו משמשים רקע לדיון בנושאים המרכזיים בפרק: -הגיאוגרפיים והחברתיים רמת הבריאות, גורמי סיכון, נגישות שירותי הבריאות והשימוש בהם בקרב ערבים. . – מדד לתקינות משקל גופו של אדם, בהתחשב בגובהוBody Mass Index 1 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות4 . האוכלוסייה הערבית: נתונים והגדרות1 : בין אוכלוסיות על פי שתי קטגוריות1995 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבחינה מאז ) יהודים, 1( : מתייחסים לשלוש קבוצות אוכלוסייה2015 "קבוצת אוכלוסייה" ו"דת". נתוני אחוזים (הלשכה 21 – ) ערבים2( ; אחוזים מהאוכלוסייה הכללית75 שחלקם עומד על אחוזים (כולל 4 – ) אחרים3( ;)2016 המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל נוצרים שאינם ערבים, בודהיסטים, הינדים, שומרונים, בהאים ועוד, וכולל בני משפחה של עולים יהודים אשר אינם מוכרים כיהודים). ההגדרה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה מבוססת רק על השפה. היא כוללת עמים מוסלמים שאינם ערבים, דוגמת צ'רקסים. אף שרבים מהיהודים הגיעו מארצות דוברות ערבית (מצרים, סוריה, מרוקו ועוד), בהגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כל 2.מי שרשום כיהודי אינו מוגדר כערבי מיליון איש, לפי 1.8- כ2015 ניתן לחלק את אוכלוסיית הערבים בישראל, המונה בשנת אחוזים כל קבוצה. 8- אחוזים; דרוזים ונוצרים – כ85-ההשתייכות הדתית: מוסלמים – כ 3. אחוזים0.3- אחוזים, וצ'רקסים – כ16-מבין המוסלמים, בדואים מהווים כ 2015 ,. התפלגות האוכלוסייה לפי לאום ודת1 תרשים אחוזים מהנוצרים 80-* הכוונה היא לנוצרים ערבים בלבד. נוצרים שאינם ערבים כלולים בקבוצת האוכלוסייה "אחרים". כ בישראל הם ערבים. א)2016( מקור: הלמ"ס, הסקר החברתי מגדירה ערבי כמי שערבית היא שפתוThe American Arab Anti-Discrimination Committee 2 מדינות שהקריטריון המגדיר אותן הוא שימוש בשפה הערבית. כל22 העיקרית. בליגה הערבית חברות מיליארד מוסלמים, 1.2-מוסלמית. בעולם כולו יש כ-המדינות, מלבד לבנון, הן בעלות תרבות ערבית רק כרבע מהם ערבים. מבין עשר המדינות בעלות האוכלוסייה המוסלמית הגדולה ביותר (כולל שלוש המדינות המוסלמיות הגדולות – אינדונזיה, פקיסטן ובנגלדש), רק אחת היא מדינה ערבית (מצרים). בנספחים.1 להרחבה על מאפייני האוכלוסייה ראו סעיף3 75% 21% 4% יהודים ערבים אחר נוצרים* 7.5% דרוזים 7.8% מוסלמים 84.7% כל היתר 84.2% צ'רקסים 0.3% בדואים 15.5% לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב5 מבחינה גיאוגרפית, האוכלוסייה שהלשכה המרכזית מתייחסת אליה מתגוררת בתחומי אחוזים מהאוכלוסייה הערבית) 17- אלף ערבים, שהם כ300-הקו הירוק, במזרח ירושלים (כ אחוזים מהאוכלוסייה הערבית). 0.7- אלף דרוזים ומוסלמים, שהם כ12-וברמת הגולן (כ מאפיינים דמוגרפיים שנים באוכלוסייה 31 שנים, לעומת22 הגיל החציוני באוכלוסייה הערבית עומד על אחוזים, 43- ומטה הוא כ18 ). בקרב האוכלוסייה הערבית חלקם של בני1 היהודית (לוח אחוזים. באוכלוסייה הערבית גודלו הממוצע של משק 32-ובאוכלוסייה היהודית – כ נפשות. נוכח ריבוי טבעי גבוה 3.1- נפשות, ובאוכלוסייה היהודית – כ4.6-הבית הוא כ יותר מאשר באוכלוסייה היהודית מצד אחד (עד לאחרונה), ותוחלת חיים נמוכה יותר מצד אחר, האוכלוסייה הערבית צעירה יותר מאשר האוכלוסייה היהודית. 2015 ,. מאפיינים דמוגרפיים של האוכלוסייה1 לוח לפי מגזר  ערבים יהודים גיל חציוני22 31 גיל ממוצע26.24 34.00 18 אחוז האוכלוסייה מתחת לגיל43.21% 32.29% *אחוז הפרטים הנשואים68.4% 64.0% ממוצע נפשות למשק בית4.58 3.12 . ומעלה20 * בקרב גילאי א)2016( מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ”ס, הסקר החברתי תחזיות האוכלוסייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לארבעים השנים הבאות, בהתחשב בתרחישים אפשריים של פריון ומאזן הגירה, מעמידות את חלקה של האוכלוסייה ). 2 אחוזים מסך אוכלוסיית המדינה (תרשים29 עד18 הערבית בסוף תקופת התחזית על בבסיס תחזיות האוכלוסייה בדבר חלקה של האוכלוסייה הערבית מסך האוכלוסייה ). 3 בישראל עומדים שיעורי הפריון, שהם חשובים לעניין תמותת תינוקות (תרשים שיעורי הפריון בשני העשורים האחרונים מצביעים על ירידה בפריון הנשים הערביות – ירידה שנתית ממוצעת 2015- לידות ב3.1- לרמה של כ1995 לידות בשנת4.5-מרמה של כ לידות. לעומת זאת, באוכלוסייה היהודית חלה באותה תקופה עלייה במספר 0.07-של כ לידות – עלייה שנתית ממוצעת של 3.1- לידות לרמה של כ2.6-הלידות, מרמה של כ לידות. כלומר יש התכנסות של שיעורי הפריון של שתי האוכלוסיות. לעומת זאת, 0.03-כ הפערים בשיעורי התמותה בין יהודים לערבים נשמרים. משמעותם של תהליכים אלו היא שאם לא יחול שיפור בבריאות היחסית של הוא שמתאר נכון יותר 2 האוכלוסייה הערבית, קרוב לוודאי שהקו התחתון שבתרשים אחוזים.18 את המגמה. כלומר, חלקם של הערבים באוכלוסייה הכללית צפוי לרדת לכדי 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות6 . תחזית: אחוז הערבים מתוך סך האוכלוסייה בישראל2 תרשים ערביות בישראל.-* החישובים מבוססים על תחזית החלופה הבינונית לגבי האוכלוסיות הלא )2016( מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ”ס, תחזית האוכלוסייה . שיעור הפריון הכולל, לפי קבוצת אוכלוסייה 3 תרשים . מדד זה מבטא את מספר 15–49 * שיעור הפריון הכולל מוגדר כסך הלידות בשנה חלקי האוכלוסייה הממוצעת של נשים בגילי הילדים הממוצע שאישה עתידה ללדת במהלך חייה. מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2.59 3.04 4.18 3.13 0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 3.0 3.5 4.0 4.5 5.0 1995 1999 2003 2007 2011 2015 יהודיות ואחרות ערביות 29.09% 23.10% 20.33% 17.91% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 2009 2014 2019 2024 2029 2034 2039 2044 2049 2054 2059 החלופה הגבוהה החלופה הבינונית החלופה הנמוכה לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב7 פיזור גיאוגרפי הפרופיל הגיאוגרפי של האוכלוסייה הערבית בישראל, כהגדרתה כאן, מתואם עם הגדרת אחוזים), 56-). כלומר רוב האוכלוסייה הערבית מרוכזת בפריפריה (כ4 הפריפריה (תרשים אחוזים נוספים מרוכזים בחיפה ובירושלים. בתל 33- אחוזים), וכ42-במיוחד הצפונית (כ אחוזים מהערבים.11-אביב ובמרכז, אזורים של ריכוזי אוכלוסייה יהודית, נמצאים רק כ 2015 ,. התפלגות האוכלוסייה לפי מחוזות4 תרשים לפי מגזר מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל כלכלי-מצב חברתי חלקם של האקדמאים באוכלוסייה הערבית הוא כמעט מחצית מחלקם באוכלוסייה אחוזים, בהתאמה. גם אחוז ההשתתפות בכוח העבודה 42- אחוזים לעומת כ22-היהודית: כ אחוזים לעומת 52 :באוכלוסייה הערבית נמוך בצורה ניכרת מזה שבאוכלוסייה היהודית אחוזים, בעיקר עקב השתתפות נמוכה של נשים ערביות בכוח העבודה. ההכנסה 72 . שקלים לעובד יהודי7,400- שקלים לעומת כ5,600-הכספית החודשית לעובד ערבי היא כ גם ההכנסה הכספית נטו למשק בית באוכלוסייה הערבית נמוכה בהשוואה לאוכלוסייה ).2 שקלים בממוצע, בהתאמה (לוח16,188 שקלים בממוצע לעומת9,713 :היהודית 19% 42% 14% 10% 1% 14% 11% 10% 12% 30% 21% 15% ירושלים צפון חיפה מרכז תל אביב דרום ערבים יהודים 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות8 2015 ,כלכליים-. מאפיינים חברתיים2 לוח לפי מגזר ערבים יהודים לימודים במוסד אקדמי*21.70% 42.19% **השתתפות בכוח העבודה – גברים74.63% 76.43% **השתתפות בכוח העבודה – נשים29.61% 69.12% ) בחדר2-צפיפות דיור (יותר מ26.50% 4.60% )בעלות על מכונית (למשק בית56.90% 67.80% הכנסה כספית (נטו) לעובד שקלים 5,595 שקלים7,443 הכנסה כספית (נטו) ממוצעת למשק בית שקלים9,713 שקלים16,188 .25–54 ויותר. ** עבור גילאי20 * עבור פרטים בני א); שנתון סטטיסטי2016( מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ”ס, הסקר החברתי כלכלי של האוכלוסייה הערבית בא לידי ביטוי בהתפלגות לפי אשכולות -מצבה החברתי ). חלקם של היישובים הערביים באשכולות החברתיים הנמוכים 3 כלכליים (לוח-חברתיים בולט. ברור כי יש מתאם בין רמות ההשכלה וההכנסה החודשית לנפש לאשכול 1–4 .כלכלי-החברתי 2013 ,כלכליים של יישובים-. מאפיינים של אשכולות חברתיים3 לוח נתונים ממוצעים עבור כלל היישובים בכל אשכול אשכול כלכלי-חברתי שנות לימוד אחוז בעלי תואר אקדמי אחוז בעלי הכנסה מעבודה הכנסה חודשית לנפש (בשקלים) אחוז היישובים הערביים מכלל היישובים באשכול 1 9.7 7.9% 44.7% 1,181 81.8% 2 10.8 11.8% 55.3% 1,992 80.0% 3 11.2 16.4% 58.0% 2,448 75.0% 4 11.8 21.4% 63.2% 3,183 40.0% 5 12.3 26.3% 67.0% 3,725 6.7% 6 12.7 31.6% 67.6% 4,203 7.4% 7 13.0 36.1% 70.1% 4,973 0.0% 8 13.7 46.9% 71.2% 6,266 0.0% 9 14.6 57.2% 71.3% 7,999 0.0% 10 14.3 59.5% 58.9% 9,932 0.0% כלכלי-מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, מדד חברתי לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב9 נוכח העלייה המתמדת שחלה בשנים האחרונות בחלקם של הסטודנטים הערבים (הלשכה 2014–2015 אחוזים בשנים14- ל2002–2003 אחוזים בשנים10-באקדמיה, מ -), אפשר לצפות שהפערים החברתיים2016 ,המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי כלכליים בין שתי האוכלוסיות יצטמצמו במשך הזמן. . בריאות האוכלוסייה2 :בריאות האוכלוסייה בפרק זה נמדדת, בהתאם למיטב הנתונים הזמינים, בכמה מדדים ; (ד) הערכה 30 (א) תוחלת החיים בלידה; (ב) תמותת תינוקות; (ג) תוחלת החיים בגיל עצמית של מצב הבריאות. תוחלת החיים בלידה בהשוואה למדינות מוסלמיות וערביות אחרות, תוחלת החיים של ערבים בישראל היא , תוחלת החיים בלידה של ערבים בישראל 5 הגבוהה ביותר. כפי שאפשר לראות בתרשים שנים, גבוהה יותר גם מתוחלת החיים במדינות עשירות כמו קטאר, 79.0 הייתה2015-ב איחוד האמירויות ובחריין. . תוחלת חיים5 תרשים מדינות ערביות או מוסלמיות21 ערבים בישראל לעומת * מדינות שיש בהן רוב ערבי או מוסלמי ושלא עברו מלחמה גדולה או משבר משמעותי בעשורים האחרונים. World Health Organization : מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים 50.0 60.0 62.8 66.3 67.1 68.8 65.3 71.7 68.6 72.6 73.2 72.7 72.4 72.9 70.3 71.3 70.4 72.6 74.5 74.2 76.2 76.3 61.8 63.1 66.4 69.1 69.4 70.9 71.8 74.1 74.3 74.5 74.7 74.9 75.0 75.3 75.5 75.6 75.8 76.6 76.9 77.1 78.2 79.0 ניז'ר מאוריטניה פקיסטן אינדונזיה אוזבקיסטן מצרים בנגלדש ירדן מרוקו ערב הסעודית כוויית לבנון מלזיה תוניסיה אירן אלג'יריה טורקיה עומאן בחריין איחוד האמירויות קטאר ערבים בישראל2015 2000 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות10 מצבה היחסי של האוכלוסייה הערבית בישראל בהיבט של תוחלת החיים בלידה טוב אפוא בהשוואה לכל אוכלוסייה ערבית או מוסלמית אחרת, ושווה אף לתוחלת החיים ). עם זאת, היא נמוכה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית 6 הכוללת בארצות הברית (תרשים 4.) (להוציא ישראל וארצות הבריתOECD- המדינות המפותחות ב23-ובהשוואה לממוצע ב לאומית -. תוחלת חיים בלידה: השוואה בין6 תרשים .OECD- הכלכלות המפותחות ביותר ב23 * מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב OECD Database ;)2016( נתונים: הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל תוחלת החיים של נשים וגברים בעת לידה עלתה בקרב יהודים וערבים כאחד במהלך שני העשורים האחרונים, אולם הפערים בתוחלת החיים של שתי האוכלוסיות אינם ). בקרב נשים בשתי 7 מצטמצמים בקרב נשים, ובקרב גברים הם אף גדלים (תרשים האוכלוסיות נוספה בתקופה זו לתוחלת החיים כרבע שנה בכל שנה, אולם הפער נותר שנים. בקרב גברים התמונה שונה בתכלית: הפער בתוחלת החיים של שתי 4-בגודל של כ שנים.4.0- לכ2015 שנים, התרחב בשנת1.5- על כ1996–1997 האוכלוסיות, שעמד בשנת , המדינות שנכללו בהשוואה: אוסטריה, אוסטרליה, איטליה, איסלנד, אירלנד, בלגיה, גרמניה, דנמרק4 ,הולנד, הממלכה המאוחדת, יפן, לוקסמבורג, לטביה, ניו זילנד, נורווגיה, סלובניה, ספרד, פינלנד צרפת, קוריאה, קנדה, שוודיה ושווייץ. לא נכללו בהשוואה כלכלות במעבר ששיעורי התמותה בהן גבוהים יחסית לכלכלות מפותחות, שאליהן משתייכת ישראל: אסטוניה, הונגריה, טורקיה, יוון, מקסיקו, סלובקיה, פולין, פורטוגל, צ'ילה וצ'כיה. 77.5 81.6 76.1 78.8 78.5 82.7 76.2 79.0 70 72 74 76 78 80 82 84 1996 2000 2005 2010 2015 OECD*ארה"ב ישראל- יהודים ישראל- ערבים לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב11 . תוחלת החיים בלידה, לפי מגזר7 תרשים )2016( מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל תמותת תינוקות לתמותת תינוקות יש משקל רב בקביעת תוחלת החיים בעת לידה. לפיכך משמעותו של מדד בריאות זה, שהוא חשוב ביותר כשלעצמו, נבחנת גם בהקשר של תוחלת החיים ומצב הבריאות בכלל. לאלף לידות חי. שיעור 3.77 שיעור תמותת התינוקות הכולל בישראל היה2010-ב , בקרב 3.01 – , בקרב ערבים נוצרים2.7 תמותת התינוקות בקרב יהודים ואחרים היה , כלומר בקרב האוכלוסייה 7.54 , ובקרב ערבים מוסלמים עמד השיעור על3.37 – דרוזים ).2013 ,הערבית יש פערים ברורים בין המוסלמים לבני הדתות האחרות (זעירא בכל המדינות הערביות או המוסלמיות חלה ירידה ניכרת במדד תמותת התינוקות בין . עם זאת, עדיין יש פערים גדולים בין המדינות. בקצה האחד ניצבת בחריין, 2015- ל1995 65.8 לאלף לידות חי, ובקצה האחר ניצבת פקיסטן, שבה5.3 ,שבה השיעור הנמוך ביותר מיתות לאלף לידות חי. הערבים בישראל מדורגים במקום הרביעי, אחרי בחריין, איחוד ). כלומר, גם במדד זה מצבם של הערבים בישראל טוב 8 האמירויות ומלזיה (תרשים בהשוואה לזה של ערבים במדינות אחרות. אולם בדומה למדד תוחלת החיים, יש פער לרעת האוכלוסייה הערבית לעומת יהודים. 77.2 81.1 80.3 84.5 72 74 76 78 80 82 84 86 1996 2000 2005 2010 2015 ערביות יהודיות 75.1 76.9 76.6 80.9 70 72 74 76 78 80 82 84 1996 2000 2005 2010 2015 ערבים יהודים נשים גברים 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות12 2015 ,. שיעור תמותת תינוקות8 תרשים מדינות ערביות או מוסלמיות21 ערבים בישראל לעומת * לאלף לידות חי. מדינות שיש בהן רוב ערבי או מוסלמי ושלא עברו מלחמה גדולה או משבר משמעותי בעשורים האחרונים. מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב UN Inter-Agency Group for Child Mortality Estimation :נתונים גם במדד זה חל במהלך השנים שיפור באוכלוסייה היהודית והערבית בישראל (תרשים 2.2- ל5.0-). בשני העשורים האחרונים ירדה תמותת התינוקות באוכלוסייה היהודית מ9 מקרי מוות של תינוקות4.3-, אולם הפער הממוצע – כ6.1- ל9.8-ובאוכלוסייה הערבית מ לאלף לידות חי – נותר כשהיה. כלומר שיעור תמותת התינוקות באוכלוסייה הערבית כיום הוא כמעט פי שלושה מאשר באוכלוסייה היהודית. 97.1 76.3 119.9 57.3 81.0 51.8 50.8 36.3 49.4 26.2 36.2 24.8 35.9 43.1 20.7 12.7 21.8 13.2 9.8 11.5 11.2 15.5 65.8 65.1 57.1 33.9 30.9 23.7 22.8 21.9 20.3 15.4 13.4 12.5 12.1 11.6 9.9 7.3 7.1 6.8 6.5 6.0 5.9 5.3 פקיסטן מאוריטניה ניז'ר אוזבקיסטן בנגלדש מרוקו אינדונזיה אלג'יריה מצרים ירדן איראן ערב הסעודית תוניסיה טורקיה עומאן כוויית לבנון קטאר ערבים בישראל מלזיה איחוד האמירויות בחריין2015 1995 לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב13 2015 ,. שיעור פטירת תינוקות9 תרשים לפי מגזר * לאלף לידות חי. מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב )2016( נתונים: הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 30 תוחלת החיים בגיל את הפערים בתוחלת החיים של שתי האוכלוסיות, ובפרט את ההרעה היחסית שחלה בבריאותם של גברים ערבים בהשוואה לגברים יהודים, אין לייחס רק לתמותת תינוקות. הנתונים מורים כי בארבעים השנים האחרונות הלך וגדל הפער בין יהודים לערבים ), ובשני העשורים האחרונים אף חלה בו האצה 10 (תרשים5בתוחלת החיים בגיל שלושים מסוימת. כלומר ההרעה היחסית בבריאות האוכלוסייה הערבית מקורה בעיקר בבריאות של גברים מבוגרים. . חשיבותו30 נתון זה מייצג את המספר הממוצע של שנות החיים שנותרו לאדם כאשר הוא בגיל5 .בכך שאינו מושפע מנתוני תמותה של קבוצות צעירות יותר, לרבות תינוקות 9.8 6.1 5.0 2.2 0.0 2.0 4.0 6.0 8.0 10.0 12.0 1996 2000 2004 2008 2012 2016 ערבים יהודים 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות14 , לפי מגזר30 . תוחלת החיים הצפויה בגיל10 תרשים )2016( מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל הערכה עצמית של מצב הבריאות נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי חלקם של המדווחים על בריאות טובה מאוד הוא כמחצית מאוכלוסיית המדגם, בשתי האוכלוסיות (לוח א). במחצית הנותרת בכל אוכלוסייה, יותר ערבים מאשר יהודים דיווחו על בריאות 4 לא כל כך טובה או בכלל לא טובה. עם זאת, הדיווח על קיומה של בעיה רפואית היה שווה בקרב שתי האוכלוסיות. לא כן באשר לחומרת הבעיה: שיעור המדווחים כי הבעיה נקודות אחוז בהשוואה 10-יומי בקרב ערבים גבוה ביותר מ-מפריעה מאוד לתפקודם היום נשים 45.8 52.0 47.0 54.5 40 42 44 46 48 50 52 54 56 1975-79 1980-84 1985-89 1990-94 1995-99 2000-04 2005-09 2010-14 ערביות יהודיות 43.4 48.4 44.2 51.4 40 42 44 46 48 50 52 54 1975-79 1980-84 1985-89 1990-94 1995-99 2000-04 2005-09 2010-14 ערבים יהודים גברים לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב15 – אולם כפי שיובהר בהמשך, חוסר ההלימה לכאורה בין המצב האובייקטיבי6.ליהודים כפי שמשתקף בתוחלת החיים – לדיווח הסובייקטיבי עלול לנבוע גם מדפוסי תחלואה, ובעיקר מסיבות מוות. 2015 ,א. הערכה עצמית של מצב הבריאות4 לוח כאחוז מכלל המשיבים בכל מגזר  יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים טובה מאוד54.63% 55.46% 41.70% 54.76% טובה30.40% 22.57% 41.70% 26.19% לא כל כך טובה11.04% 15.02% 13.77% 13.10% בכלל לא טובה3.93% 6.95% 2.83% 5.95% מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב א)2016( נתונים: הלמ”ס, הסקר החברתי 2015 ,)ב. דיווח עצמי על בעיה בריאותית (מעל חצי שנה4 לוח כאחוז מכלל המשיבים בכל מגזר  יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים ) דיווחו על בעיה בריאותית1( 30.81% 29.62% 30.77% 29.17% יומי שלהם-) דיווחו שהבעיה מפריעה לתפקוד היום2( מפריעה מאוד23.32% 35.86% 31.58% 36.73% מפריעה39.20% 45.52% 35.53% 40.82% לא כל כך מפריעה20.23% 12.76% 18.42% 12.24% בכלל לא מפריעה17.25% 5.86% 14.47% 10.20% מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב א)2016( נתונים: הלמ”ס, הסקר החברתי משתני של נתוני הסקר – אשר מצביע גם על המובהקות הסטטיסטית -מניתוח רב של הפער בין ערבים ליהודים – עולה, כצפוי, כי כאשר כל הדברים האחרים קבועים יש מתאם בין גיל מתקדם יותר לדיווח על מצב בריאות טוב פחות, ולקיומה של בעיה א). כמו כן, נשים מדווחות על בריאות טובה יותר מאשר גברים. זאת 5 בריאותית (לוח ועוד, להכנסה ולהשכלה – המבטאות גם התנהגות בריאות טובה יותר, תנאי חיים טובים בלוחות המציגים השוואות בין קבוצות האוכלוסייה לא נעשו מבחני מובהקות סטטיסטיים ביחס6 משתנים-להבדלים בין האוכלוסיות. מבחנים אלו מוצאים ביטוי בהמשך בתוצאות רגרסיות רבות רלוונטיות, הבודקות גם את התרומה הייחודית של משתנים שונים וגם את מובהקותם הסטטיסטית. 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות16 יותר ונגישות גבוהה יותר של שירותי בריאות – יש השפעה חיובית על תחושת בריאות טובה. אולם גם כשמביאים בחשבון השפעות אלו בקרב יהודים ובקרב קבוצות ערבים אחרות, לערבים המוסלמים יש תחושת בריאות ירודה, לרבות דיווח על הפרעה בתפקוד. כלכליים על ההערכה -א. השפעת משתנים דמוגרפיים וחברתיים5 לוח 2015 ,העצמית של מצב הבריאות משתנה מסביר מצב בריאות לא טוב יש בעיה בריאותית יש בעיה שמפריעה לתפקוד גיל חיובית** חיובית )-( )מגדר (אישה ביחס לגבר )-(שלילית )-( מספר שנות לימוד שלילית )-(שלילית הכנסה שלילית שלילית שלילית מוסלמי (ביחס ליהודי) חיובית )-(חיובית נוצרי (ביחס ליהודי) )-( )-( )-( )דרוזי (ביחס ליהודי )-( )-( )-( ) = ההשפעה אינה מובהקת סטטיסטית-( . בנספחים1'* לפירוט תוצאות הרגרסיות המלאות ראו לוח נ ** את ההשפעות יש לפרש כך: יש מתאם חיובי בין גיל מתקדם לדיווח על בריאות פחות טובה, ומתאם שלילי בין גובה הכנסה לדיווח על בריאות פחות טובה. כלומר, אדם מבוגר ועני באופן יחסי ייטה לדווח על בריאות טובה פחות. א)2016( מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ”ס, הסקר החברתי יומי מוצא ביטוי גם בדיווח על -הדיווח על בעיה בריאותית המפריעה לתפקוד היום 35-השפעתו של מצב הבריאות על השתתפות בכוח העבודה. אחוז המדווחים על פחות מ ) גבוה יותר בקרב ערבים, 1 ב, שורה5 שעות עבודה בשבוע בשל סיבה בריאותית (לוח בפרט מוסלמים ונוצרים, מאשר בקרב יהודים (במגבלת מספר נמוך במיוחד של מדווחים בקרב נוצרים ודרוזים, ראו הערות מתחת ללוח). גם אחוז המדווחים כי מחלה או מום ) גבוה יותר בקרב ערבים מאשר 2 ב, שורה5 היו הסיבה העיקרית לעבודתם החלקית (לוח 7.בקרב יהודים אחוזים מהמשיבים העריכו את מצבם הבריאותי75 מסקר בריאות שנעשה בחברה הערבית עולה כי7 אחוזים27-כטוב או מצוין. נתון זה מעלה את שאלת ההטיה בדיווח העצמי. לפי הסקר, למשל, כ אחוזים הביעו שביעות רצון רבה 40 ,העריכו את מצבם כך אף שהם חולים במחלה כרונית. כמו כן ).2016 ,מרג'ייה וחטיב- אחוזים הביעו שביעות רצון רבה מאוד (אלשייך, רזק30-ממצבם הבריאותי וכ לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב17 שעות עבודה בשבוע מסיבה בריאותית35-ב. דיווח עצמי על פחות מ5 לוח 2015 ,כאחוז מכלל המשיבים בכל מגזר  יהודים מוסלמים נוצרים* דרוזים** שעות בשבוע מסיבה בריאותית35-) עובדים פחות מ1( 7.72% 18.18% 23.08% 6.25% שעות בשבוע היא מחלה או מום35-) הסיבה העיקרית לעבודה פחות מ2( 6.24% 14.94% 23.08% 14.29% . משיבים לשאלה זו16 ** . משיבים לשאלה זו26 * )א2016( מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ”ס, הסקר החברתי כלכלי לבריאות-. הקשר בין מצב חברתי3 כלכלי טוב יותר לבריאות טובה יותר. מעבר לתפקידם-יש מתאם חיובי בין מצב חברתי כלכלי מתואם -הברור של אמצעים רבים יותר לרכישת שירותי רפואה, המצב החברתי עם עוד גורמים רבים המשפיעים על בריאות: ידע ומודעות, התנהגות בריאה ושימוש בשירותי בריאות. יתר על כן, הקשר מעצים את עצמו, משום שבריאות טובה תורמת כלכלי משופר. לאור זאת, סוגיה מרכזית בדיון היא אם ניתן לייחס את -למצב חברתי כלכלי, ואם כן, כיצד -הבריאות הירודה של האוכלוסייה הערבית רק למצבה החברתי אפשר לשפר אותה נוכח – ולמרות – מצב זה. כלכלי גבוה יותר שיעורי -נתוני יישובים בישראל מורים כי ככל שהמדד החברתי א) ושיעורי תמותה 11 התמותה נמוכים יותר, בשני מדדים: תמותת תינוקות (תרשים -ב) – אם כי בהיבט של תמותת תינוקות הרגישות למצב החברתי11 מתוקננים (תרשים ממצא חשוב הוא שההשפעות של המדד שוות בשתי האוכלוסיות. 8.כלכלי גבוהה יותר כלכליים של -כלומר הממצאים כפשוטם מצביעים על כך שאם ישתוו התנאים החברתיים שתי האוכלוסיות, על כל שהם מייצגים (ידע, שינויים בדפוסי התנהגות וכו'), גם רמת הבריאות שלהן תשתווה. מנתונים אלו אפשר להניח ששיפור ברווחת האוכלוסייה הערבית יביא לירידה בתמותת התינוקות ולשיפור בבריאותה הכללית. מדובר בתהליך ארוך טווח, אך ייתכן שאפשר לזרזו באמצעות מעורבות בשינוי דפוסי ההתנהגות באוכלוסייה הערבית וקידום שירותי הבריאות הפועלים בה. חשוב לציין כי נוכח הקשר הבלתי ליניארי בין המשתנים והעובדה כי האוכלוסייה הערבית מרוכזת8 כלכלי תהיה גבוהה יותר-כלכלי, ההשפעה של שיפור במצב החברתי-בתחתית הסולם החברתי באוכלוסייה הערבית מאשר ביהודית. 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות18 2013 ,כלכלי-א. שיעור תמותת תינוקות ביחס למדד חברתי11 תרשים לפי מגזר 2013 ,כלכלי-ב. שיעור תמותה מתוקנן ביחס למדד החברתי11 תרשים לפי מגזר בנספחים.2'). ** לפירוט תוצאות הרגרסיות ראו לוח נ2015 ,* ללא יישובים חרדיים (צ'רניחובסקי ושרוני כלכלי -מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, המדד החברתי 0 2 4 6 8 10 12 -3 -2 -1 0 1 2 3 4 יהודים ערבים מדד חברתי-כלכלי שיעור תמותה מתוקנן 0 5 10 15 20 25 -3 -2 -1 0 1 2 3 4 יהודים ערבים תמותת תינוקות ל- 1,000 לידות מדד חברתי-כלכלי לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב19 . סיבות מוות וגורמי סיכון4 זיהוי סיבות המוות וגורמי הסיכון המייחדים את האוכלוסייה הערבית יכול לסייע באיתור גורמים המשפיעים על מדדי הבריאות השונים. התערבות מתאימה לטיפול ממוקד כלכלי, שבאופן -בגורמים אלו עשויה לסייע לבריאותם של הערבים למרות מצבם החברתי כללי הוא ירוד בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. סיבות מוות סיבות המוות שבהן הפערים בין יהודים לערבים בולטים במיוחד (פי שניים ויותר לרעת האוכלוסייה הערבית) הן מומים מולדים, תאונות דרכים, מחלות כרוניות של מערכת ). 6 הנשימה התחתונה וסוכרת (לוח השכיחות הגבוהה יחסית של מומים מולדים בקרב הערבים מסבירה את הפער בתמותת התינוקות בין האוכלוסיות, את השפעתו הרבה על ההפרש בתוחלת החיים שלהן ואת העובדה שהוא אינו נסגר – אפילו בקרב הנשים. השכיחות הגבוהה יחסית של תאונות דרכים ומחלות כרוניות של מערכת הנשימה התחתונה, אשר כרוכות בעישון, יכולה להסביר את הגידול לאורך זמן בפער בתוחלת החיים של הגברים בשתי האוכלוסיות. אל אלו כאמור מתווספת הסוכרת. 2014 ,. סיבות המוות העיקריות שבהן יש פער בין יהודים לערבים6 לוח תושבים, מתוקנן לגיל100,000-לפי קבוצת אוכלוסייה, שיעור ל סיבת המוות יהודים ערבים יחס ערבים/יהודים מומים מולדים2.3 7.2 3.13 תאונות דרכים2.4 7.1 2.96 מחלות כרוניות של מערכת הנשימה התחתונה7.2 19.4 2.69 סוכרת14.0 31.5 2.25 יתר לחץ דם4.6 8.5 1.85 מחלות כליה8.8 15.6 1.77 אוטם חריף של שריר הלב7.3 12.3 1.68 מחלות כלי דם במוח12.9 21.5 1.67 מחלת לב איסכמית אחרת14.5 23.7 1.63 מחלות בקנה הנשימה, הסימפונות והריאה15.4 22.6 1.47 מחלות לב אחרות13.5 19.0 1.41 אלח10.9 14.0 1.28 דלקת ריאות5.6 7.0 1.25 כל המחלות האחרות33.4 41.6 1.25 מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ”ס, סיבות מוות בישראל 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות20 כאמור, במונחים של סיבות המוות בקרב מבוגרים יש כמה גורמי סיכון אשר נוכח אופיים המגדרי ניתן לקשור אותם לתוחלת חיים נמוכה יותר בקרב גברים ערבים: תאונות דרכים, תאונות עבודה ועישון. מומים מולדים 9.)DALYs אחוזים נטל התחלואה בישראל (כפי שנמדד באמצעות17- ירד ב2015- ל1990 בין אחוזים בתקופה 50 הירידה בנטל בשל מומים מולדים הייתה משמעותית יותר ועמדה על ).2017 ,זו, הודות לטכנולוגיות חדשות לזיהוי ולמניעה (בוורס וצ'רניחובסקי -מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת הראה שבקרב יהודים ואחרים סיבות סב אחוזים מסיבות 55-לידתיות (הקשורות למהלך ההיריון או הלידה) היו קשורות בממוצע ל אחוזים. 8- אחוזים, ומחלות אחרות – ל24-המוות בקרב תינוקות, מומים מולדים – ל אחוזים מסיבות המוות, מומים 35-לידתיות היו קשורות ל-בקרב מוסלמים סיבות סב אחוזים. בקרב מוסלמים נפטרו ממומים 13- אחוזים, ומחלות אחרות – ל34-מולדים – ל מולדים בממוצע כשני תינוקות יותר לאלף לידות חי מאשר בקרב יהודים ואחרים, לידתיות. שיעור התמותה הממוצע ממחלות -ובממוצע תינוק אחד יותר מסיבות סב לעומת 1.04( בקרב תינוקות מוסלמים היה גבוה פי ארבעה מאשר בקרב תינוקות יהודים מקרי 2.78- מקרי מוות לאלף לידות חי בקרב יהודים ול1.52-). פגּות הייתה הגורם ל0.26 ). מאחר שהפערים בתמותת תינוקות2013 , (זעירא2010- וב2009-מוות בקרב ערבים ב מתקיימים בין מוסלמים לקבוצות אוכלוסייה אחרות, ומאחר שמומים מולדים הם הסיבה העיקרית לפערים אלו, יידון נושא זה ביתר פירוט. נישואים בתוך המשפחה מגדילים את הסבירות למומים מולדים, ופרקטיקה זו נהוגה אחוזים מהחתונות בקרב ערבים בחמש 25- הראה כי כ2010 בקרב הערבים. מחקר משנת אחוזים – בין בני דודים מקרבה ראשונה. 12- וכ10,השנים האחרונות היו בין קרובי משפחה זליכה - אחוזים (נעאמנה, רומנו45-בקרב בדואים בנגב שכיחות נישואי קרובים מגיעה לכ ). 2011 ,וכבהא פועל בישראל מאגר מידע גנטי במטרה לנטר את הנושאים הגנטיים ואת 2006 מאז שנת התפלגותם באוכלוסייה, והמדינה מממנת בדיקות גנטיות לקבוצות אוכלוסייה בסיכון למחלות מסוימות. הבדיקות מבוססות על מוצא אתני עבור יהודים, על השתייכות שבטית עבור בדואים, ועל דת ומקום מגורים עבור ערבים אחרים ודרוזים. בקרב יהודים, דתיים מעדיפים לערוך בדיקות גנטיות לפני הנישואים כדי להימנע מביצוע הפלה במקרה של מחלה גנטית אצל העובר. לחלופין יש אפשרות לבצע הפריה מלאכותית אשר באמצעותה, אם היא נעשית, ניתן לבחור את העובר הבריא. חלק גדול מהאוכלוסייה היהודית מבצע ). הנכונות Zlotogora, 2014( הפסקת היריון במקרה שמתגלה בעובר בעיה רפואית חמורה לבצע הפסקת היריון בשל בעיה רפואית יכולה להסביר מדוע בקרב האוכלוסייה היהודית שיעור המומים המולדים מבין הסיבות לתמותת תינוקות קטן בצורה ניכרת משיעורו באוכלוסייה הערבית. , – מדד לנטל תחלואה כולל, המבטא את אובדן שנות החיים כתוצאה מבריאות לא טובהDALYs 9 .נכות או מוות מוקדם ) מגדירים חתונה בין קרובי משפחה כנישואים בין בני זוג שיש 2011( זליכה וכבהא- נעאמנה, רומנו10 .להם קרוב משפחה משותף אחד לפחות שיש לו קרבת דם לשניהם לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב21 תאונות דרכים אחוזים 30- אחוזים מהאוכלוסייה בישראל, הם היו מעורבים בכ20-אף שהערבים הם כ 73 . אחוז הגברים מבין נפגעי תאונות דרכים היה2015-מתאונות הדרכים הקטלניות ב ב).2015 , אחוזים בקרב ערבים (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה78-אחוזים בקרב יהודים, ו תאונות עבודה אנשים מתאונות עבודה. 48,144 נפגעו2015-גורם סיכון נוסף מקורו בשוק העבודה. ב מקרי המוות בעבודה 58 מתוך36-ענף הבנייה מוביל בשיעורי הפגיעה בתאונות עבודה, ו התרחשו בענף זה. קצת יותר ממחצית מההרוגים בענף הבנייה היו עובדים 2016-ב הרוגים היו ערבים משטחי יהודה ושומרון, וחמישה היו 17 ,)ישראלים (כולל ערבים ). הערבים הם רוב 2017 ,עובדים זרים (משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בקרב הישראלים העובדים בענף הבנייה, והם עובדים בעיקר בעבודות לא מקצועיות, ).2015 ,בריק-שבהן רמת הסיכון גבוהה יותר (מדהלה עישון מראים כי אחוז המעשנים בקרב ערבים גבוה יותר מאשר בקרב 12 הנתונים בתרשים יהודים, בכל קבוצות הגיל. 2015 ,. אחוז המעשנים12 תרשים לפי מגזר וקבוצת גיל 2013–2015 ,מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: משרד הבריאות, סקר הבריאות הלאומי נמצא כי חלקם של המעשנים בקרב גברים ערבים 2015 בדוח משרד הבריאות משנת אחוזים, בהתאמה. לעומת 22- אחוזים לעומת כ44-כפול מחלקם בקרב גברים יהודים: כ זאת, חלקן של המעשנות בקרב הנשים הערביות נמוך בהרבה מחלקן בקרב הנשים אחוזים, בהתאמה. חלקם של המעשנים גבוה במיוחד 15 אחוזים לעומת7-היהודיות: כ 25% 27% 26% 27% 20% 20% 20% 19% 20% 12% 21-34 35-44 45-54 55-64 65 + ערבים יהודים 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות22 אחוזים). בקרב גברים מעשנים, חלקם של המעשנים47( 35–49 בקרב גברים ערבים בני אחוזים בקרב היהודים. 13- אחוזים בקרב הערבים וכ22-יותר מחפיסה אחת ביום הוא כ יתרה מזאת, ערבים סובלים יותר מיהודים מעישון פסיבי, ואחוז המדווחים על חשיפה אחוזים בקרב 35 אחוזים לעומת48( רבה עד רבה מאוד לעישון בקרבם היה גבוה יותר ). בסך הכל, בישראל נטל המחלות הנובעות מעישון 2016 ,היהודים) (משרד הבריאות , אך נתון זה נובע בעיקר משיעורי העישון DALYs נמוך בהשוואה לאירופה על סמך מדד ).2017 ,הנמוכים בקרב יהודים (בוורס וצ'רניחובסקי ומעלה 15 אחוזים מהערבים בני30 סקר שנערך בקרב האוכלוסייה הערבית העלה כי 15 אחוזים מבני13- אחוזים מהנשים). נוסף לכך, כ9- אחוזים מהגברים וכ50-מעשנים (כ 7 ומעלה מעשנים נרגילה. אחוז הנשים הערביות המעשנות נרגילה עלה, והוא עומד על ).2016 ,מרג'ייה וח'טיב-אחוזים (אלשייך, רזק תזונה, השמנת יתר וסוכרת מוצגים להלן. ניתן לראות כי חלקם של החולים 2015 שיעורי המדווחים על סוכרת בשנת א). 13 בסוכרת בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה יותר כמעט בכל קבוצות הגיל (תרשים כמו כן, יש מתאם בין הפיזור הגיאוגרפי של חולי הסוכרת לריכוזי אוכלוסייה ערבית 11.)ב13 בצפון (תרשים 2015 ,א. אחוז התחלואה בסוכרת13 תרשים לפי מגזר וקבוצת גיל 2013–2015 ,מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: משרד הבריאות, סקר הבריאות הלאומי ממצאי סקר בריאות האוכלוסייה הערבית מורים כי בתוך עשור הוכפל מספר החולים במחלות11 ומעלה סובלים מאחת המחלות הכרוניות. המחלה21 כרוניות, וכמעט שליש מהאוכלוסייה מגיל 9- אחוזים) ורמת כולסטרול גבוהה (כ11- אחוזים), אחריה לחץ דם (כ13-הנפוצה ביותר היא סוכרת (כ אחוזים מהאוכלוסייה כי 0.2 דיווחו2004 אחוזים). בשיעורי התחלואה בסרטן חלה עלייה ניכרת. בשנת ).2016 ,מרג'ייה וחטיב- (אלשייך, רזק2016 אחוזים בשנת0.7 הם חולים בסרטן, לעומת נשים 2.5% 4.7% 14.3% 32.2% 29.0% 1.3% 4.0% 5.3% 12.3% 21.5% 21-34 35-44 45-54 55-64 65 + ערביות יהודיות לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב23 2015 ,א (המשך). אחוז התחלואה בסוכרת13 תרשים לפי מגזר וקבוצת גיל גברים 2013–2015 ,מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: משרד הבריאות, סקר הבריאות הלאומי מקור: משרד הבריאות, מצב הסוכרת בישראל 2013 לשנת ב. התחלואה13 תרשים בסוכרת לפי מחוזות שיעורי תחלואה מתוקננים לגיל, ומעלה20 גילאי 0.1% 6.6% 12.4% 26.9% 27.8% 1.0% 2.3% 7.8% 17.4% 23.5% 21-34 35-44 45-54 55-64 65 + ערבים יהודים 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות24 יתר לחץ דם גם אחוז המדווחים על יתר לחץ דם בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה מזה שבאוכלוסייה ). 14 היהודית, כמעט בכל קבוצת גיל (תרשים 2015 ,. דיווח על יתר לחץ דם14 תרשים לפי מגזר וקבוצת גיל 7% 12% 23% 39% 43% 5% 8% 17% 34% 52% 21-34 35-44 45-54 55-64 65 + ערבים יהודים 2013–2015 ,מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: משרד הבריאות, סקר הבריאות הלאומי בסקר בריאות האוכלוסייה הערבית נמצא כי לחץ דם גבוה הוא המחלה הכרונית אחוזים מכלל האוכלוסייה, ועל 6-השנייה בשכיחותה: אחוז התחלואה בה עומד על כ ).2016 ,מרג'ייה וחטיב- ומעלה (אלשייך, רזק21 אחוזים מבני11-כ פעילות גופנית חלקם של המדווחים שאינם מבצעים פעילות גופנית כלל גבוה בקרב הערבים בצורה אחוזים, בהתאמה (משרד 48 אחוזים לעומת70 :ניכרת מחלקם בקרב יהודים ואחרים ). בסקר בריאות האוכלוסייה הערבית נמצא כי פחות משליש מאוכלוסיית 2014 ,הבריאות 32 , אחוזים מכלל האוכלוסייה28- ומעלה מבצעים פעילות גופנית מסודרת: כ18 גילאי ).2016 ,מרג'ייה וחטיב- אחוזים מהנשים (אלשייך, רזק22-אחוזים מהגברים ו . נגישות שירותי הבריאות וזמינות השימוש בהם 5 נוכח בריאותה הירודה של האוכלוסייה הערבית בהשוואה לאוכלוסייה היהודית ולממוצע במדינות המפותחות, יש חשיבות מיוחדת לשימוש שהאוכלוסייה הערבית עושה בשירותי בריאות. השימוש בשירותים אלו מותנה בזמינותם הפיזית, בנגישות שלהם וביכולת לנצל אותם, וכן בנטייה לנצל אותם. לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב25 זמינות שירותי הבריאות במחוזות שבהם אחוז הערבים באוכלוסייה גבוה יחסית לממוצע הארצי – הצפון, חיפה וירושלים – בולט חוסר יחסי ברופאים (במיוחד בצפון) ובמחוזות ירושלים והדרום בולט 12.)א15 חוסר יחסי בכוח סיעודי (תרשים אשר לציוד רפואי, גם כאן ניכרת נחיתות במצבו היחסי של צפון הארץ, שבו ריכוז ב).15 האוכלוסייה הערבית גבוה (תרשים א. מדד גודל האוכלוסייה ומספר הרופאים והאחיות לאלף נפש15 תרשים 1=לפי מחוזות, ממוצע ארצי מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב )2014( ); משרד הבריאות, אי שוויון בבריאות והתמודדות עמו2016( נתונים: הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל המספרים אינם מתוקננים להרכב הגילים של האוכלוסייה. נוכח גילה הצעיר של האוכלוסייה12 הערבית בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, ההיצע היחסי של שירותי בריאות לאוכלוסייה הערבית טוב ).2011 ,יותר מכפי שהוא מתבטא בנתונים (צ'רניחובסקי 0.8 1.0 0.7 1.5 1.0 0.9 1.4 2.3 1.1 0.3 0.1 0.8 0.9 0.6 0.9 0.9 1.3 1.1 0.8 0.9 1.5 1.0 1.2 0.6 ירושלים צפון חיפה מרכז תל אביב דרום אוכלוסייה כללית אוכלוסייה ערבית רופאים אחיות ממוצע ארצי 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות26 ב. מדדי גודל האוכלוסייה וציוד רפואי לאלף נפש15 תרשים 1=לפי מחוזות, ממוצע ארצי מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב )2014( ); משרד הבריאות, אי שוויון בבריאות והתמודדות עמו2016( נתונים: הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל ההיצע הנמוך יחסית של שירותי אשפוז לאוכלוסייה הערבית מתבטא גם בזמינות 22-). המרחק הממוצע לבית החולים הקרוב ביותר הוא כ7 נמוכה של מרכזים רפואיים (לוח ק"מ מיישובים יהודיים. הפערים בזמינות האשפוז 14-ק"מ מיישובים ערביים, לעומת כ לאוכלוסיות השונות גבוהים יחסית כאשר מדובר במרחקים ממוצעים ממרכזים רפואיים ארציים. מצב הדברים טוב יותר כאשר מדובר במרכזים הרפואיים רמב"ם וסורוקה, אשר 13.קרובים יחסית לריכוזי אוכלוסייה ערבית ומעלה דיווחו כי בית החולים הקרוב18 אחוזים מבני36- בסקר בריאות האוכלוסייה הערבית כ13 אחוזים דיווחו כי הוא נמצא במרחק2- ק"מ ממקום מגוריהם, וכ25–39 אליהם ביותר נמצא במרחק אחוזים העריכו 10- אחוזים אין תחבורה ציבורית לבית החולים הקרוב. כ11- ק"מ. לכ40-של יותר מ - אחוזים העריכו אותה כבינונית (אלשייך, רזק33-את הגישה שלהם לבית החולים הקרוב כקשה, וכ ).2016 ,מרג'ייה וחטיב 0.8 1.0 0.7 1.5 1.0 0.9 1.4 2.3 1.1 0.3 0.1 0.8 1.2 0.8 1.2 1.0 1.1 0.7 1.1 0.8 1.2 0.9 1.3 0.7 1.5 0.9 1.3 0.8 0.9 0.6 1.4 0.7 1.2 0.9 1.4 0.5 ירושלים צפון חיפה מרכז תל אביב דרום אוכלוסייה כללית אוכלוסייה ערבית מיטות אשפוז כללי מיטות אשפוז ילדים עמדות רפואה דחופה עמדות ניתוח ממוצע ארצי לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב27 יצוין שיש מתאם חיובי בין זמינות המרכזים הרפואיים לזמינות הרפואה המקצועית בכלל, והרופאים המומחים בפרט. המרחקים מבית החולים מייצגים אפוא במידה רבה את ). 2011 ,זמינות הרפואה המקצועית, שלגביה לא נאספו נתונים (צ'רניחובסקי . המרחק הממוצע ממרכזים רפואיים (בקילומטרים)7 לוח לפי מגזר ערבים יהודים ממוצע המרחק מבית החולים הקרוב ביותר21.85 13.95 ממרכז רפואי ארצי – איכילוב104.38 63.77 ממרכז רפואי ארצי – בילינסון100.76 61.91 ממרכז רפואי ארצי – הדסה עין כרם142.84 90.83 ממרכז רפואי ארצי – הדסה הר הצופים135.74 87.83 ממרכז רפואי ארצי – תל השומר104.90 62.81 – ממרכז רפואי אזורי (צפון – רמב"ם; דרום – סורוקה; מרכז איכילוב, בילינסון או שיבא) 41.53 30.17 GIS מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: חישוב עצמי באמצעות הדיווח העצמי על זמינותם של שירותי הרפואה הדחופה מגלה שביעות רצון דומה ). שביעות הרצון בקרב האוכלוסייה הערבית נמוכה מעט משביעות 8 בשתי הקבוצות (לוח אחוזים, בהתאמה, מגדירים 78 אחוזים לעומת72 :הרצון בקרב האוכלוסייה היהודית עצמם "מרוצים". בהמשך לכך, גם במדד שביעות הרצון ממיקומן של מרפאות רופאי המשפחה אין הבדל מהותי בין שתי האוכלוסיות, ושביעות הרצון ממיקומן של מרפאות רופאים מקצועיים אף גבוהה יותר באוכלוסייה הערבית מאשר באוכלוסייה היהודית. ומעלה הסכימו כי 18 אחוזים מבני83-מסקר בריאות האוכלוסייה הערבית עולה כי כ אחוזים הסכימו כי איכות 78-השירותים שקופת החולים נותנת תואמים את צורכיהם. כ אחוזים טענו כי קופת החולים אינה 16-השירותים שקופת החולים נותנת היא גבוהה; כ אחוזים דיווחו על קשיים בקבלת הפניה 58-מספקת להם את כל השירותים החיוניים, וכ ).2016 ,מרג'ייה וחטיב-לבית חולים בעת הצורך (אלשייך, רזק 2015 ,. הערכה סובייקטיבית של זמינות שירותי הבריאות8 לוח לפי מגזר  יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים ) מרוצה מזמינות שירותי הרפואה הדחופה1( כן, במידה רבה או מסוימת78% 72% 78% 64% לא כל כך או בכלל לא22% 29% 22% 36% ) מרוצה ממיקום מרפאה – רופא משפחה2( מרוצה או מרוצה מאוד91% 88% 88% 87% לא כל כך מרוצה או בכלל לא9% 12% 12% 13% ) מרוצה ממיקום מרפאה – רופא מקצועי3( מרוצה או מרוצה מאוד78% 81% 78% 88% לא כל כך מרוצה22% 19% 22% 12% )א2016( מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, הסקר החברתי 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות28 גישה לשירותי בריאות הגישה לשירותי הבריאות נוגעת ליכולת, הסובייקטיבית לעיתים, להגיע לשירות קיים ולנצלו בצורה מיטבית. האוכלוסייה הערבית בכלל, והמוסלמית במיוחד, מתקשה למצות ) ואף מתקשה לקבל טיפול בשל קשיי 1 , שורה9 את זכויותיה הרפואיות במערכת (לוח ). עם זאת, קשה להצביע על הבדלים משמעותיים בזמני ההמתנה 2 , שורה9 שפה (לוח ). 3 , שורה9 לרופא מקצועי, משעה שהתור אליו נקבע (לוח 2015 ,. הערכה סובייקטיבית של נגישות שירותי הבריאות9 לוח לפי מגזר  יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים ) מתקשה למצוא מידע על זכויות במערכת הבריאות1( כן20% 39% 27% 29% לא54% 48% 54% 58% לא מחפש26% 13% 19% 13% ) מתקשה לקבל שירותי בריאות בגלל בעיות שפה2( 9% 19% 11% 13% ) זמן ההמתנה לרופא מקצועי מזמן קביעת התור3( עד שבועיים47% 54% 50% 64% בין שבועיים לחודש24% 24% 20% 12% בין חודש לשלושה חודשים20% 15% 24% 10% יותר משלושה חודשים4% 5% 3% 6% לא רלוונטי/במעקב4% 2% 3% 8% )א2016( מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, הסקר החברתי כצפוי בהתחשב במצבה הכלכלי, האוכלוסייה הערבית תלויה במימון ציבורי לצורך ). תלות זו, העשויה לנבוע 10 אשפוז במידה רבה יותר מאשר האוכלוסייה היהודית (לוח גם מסדר עדיפויות שונה בהקצאת ההוצאות של משקי הבית, מוצאת ביטוי גם בחלקם הרב יותר של המוותרים על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים, בהשוואה לאוכלוסייה ). מסקר בריאות האוכלוסייה הערבית עולה כי כשליש מהמטופלים לא 11 היהודית (לוח רכשו תרופות מסיבות כלכליות. לפי דיווחיהם של משתתפי הסקר העלות החודשית ). אך למרות 2016 ,מרג'ייה וחטיב- שקלים (אלשייך, רזק218 הממוצעת של תרופות היא מצב הדברים, תפיסת השוויוניות במערכת גבוהה יותר באוכלוסייה הערבית מאשר ).12 באוכלוסייה היהודית (לוח לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב29 2015 ,. תשלום עבור אשפוז בשנה האחרונה10 לוח לפי מגזר  יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים מימון קופת חולים92% 98% 100% 91% מימון פרטי/אחר11%* 2% 0% 9% 2015 ,. ויתור על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים11 לוח לפי מגזר  יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים ויתרו על טיפול רפואי8% 30% 18% 23% ויתרו על תרופות במרשם רופא5% 30% 11% 24% 2015 ,. הערכה עצמית של השוויוניות במערכת שירותי הבריאות12 לוח לפי מגזר  יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים שוויונית במידה רבה28% 38% 38% 47% שוויונית במידה מסוימת32% 38% 35% 32% לא שוויונית כל כך24% 18% 20% 15% בכלל לא שוויונית16% 6% 8% 6% . אחוזים בשל מימון אשפוזים שונים באמצעות מקורות שונים100-* האוכלוסייה היהודית מסתכמת ליותר מ מקור (לכל הלוחות): צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב א)2016( נתונים (לכל הלוחות): הלמ”ס, הסקר החברתי דמוגרפיים – -עם זאת, כאשר מביאים בחשבון את השפעתם של משתנים חברתיים הכנסה והשכלה – הדרוזים הם היחידים שמדווחים כי הם נזקקים פחות לטיפול רפואי, לרבות תרופות מרשם. כלומר תחושת הצורך בטיפול ורמת הבריאות הממוצעת הנמוכה ). 13 יותר אינן באות לידי ביטוי בדיווח על הזדקקות לטיפול רפואי (לוח מצב הדברים מוצא ביטוי גם בקשר בין רמות ההשכלה וההכנסה ל"נכונות" לוותר על טיפול. כלומר כשמביאים בחשבון תנאים אחרים, לרבות הכנסה והשכלה, אחוז המדווחים כי נאלצו לוותר על טיפול רפואי, לרבות טיפול תרופתי, גבוה יותר בקרב ערבים – מוסלמים ונוצרים כאחד – מאשר בקרב יהודים. גם אם למודעות ולנטייה להתנהגות מצ'ואיסטית יש חלק בעניין, הרי התחושה כי אין צורך בטיפול והנכונות לוותר עליו עלולות לבטא גם את הזמינות הנמוכה יותר והנגישות הפחותה של שירותי בריאות למגזר הערבי. 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות30 כלכליים על תחושת-. ההשפעה של משתנים דמוגרפיים וחברתיים13 לוח צורך בשירותי בריאות ועל ויתור עליהם בשל קשיים כלכליים משתנה מסביר נזקקו לטיפול בשנה האחרונה נאלצו לוותר על טיפול בשל קשיים כלכליים נזקקו לתרופות מרשם בשנה האחרונה נאלצו לוותר על תרופות בשל קשיים כלכליים גיל חיובית )-(חיובית )-( מגדר (אישה ביחס לגבר) חיובית )-(חיובית )-( שנות לימוד חיובית שלילית חיובית שלילית הכנסה שלילית שלילית )-(שלילית מוסלמי (ביחס ליהודי) )-(חיובית שלילית חיובית נוצרי (ביחס ליהודי) )-(חיובית )-(חיובית דרוזי (ביחס ליהודי) שלילית )-(שלילית )-( .) = ההשפעה אינה מובהקת סטטיסטית-( . בנספחים1'* לפירוט תוצאות הרגרסיות המלאות ראו לוח נ א)2016( מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ”ס, הסקר החברתי שימוש בשירותי בריאות אחוז היהודים והערבים המדווחים על ביקור אצל רופא משפחה בשנה האחרונה דומה: , שורה 14 אחוזים (לוח73- אחוזים – פרט לדרוזים, שבקרבם עומד הנתון על כ83-כ ). גם חלקם של המדווחים על השימוש בחדרי מיון בשתי האוכלוסיות דומה – כרבע 1 ). היינו, למרות הזמינות הנמוכה יחסית של שירותי3 , שורה14 מאוכלוסיית הסקר (לוח אשפוז לאוכלוסייה הערבית, כפי שצוין לעיל, הערבים מנצלים אותם במידה דומה ליהודים, אם כי ייתכן ששיעורי השימוש הללו נמוכים כשמביאים בחשבון את מצבם הרפואי הירוד. ייתכן גם כי יש בכך כדי להעיד על שימוש מועט ברפואה מונעת, כפי שיודגם בהמשך. עם זאת, אחוז המדווחים על ביקור אצל רופא מקצועי גבוה באופן ניכר בקרב יהודים אחוזים מהיהודים מדווחים על ביקור אצל 57-): כ2 , שורה14 מאשר בקרב ערבים (לוח אחוזים מהערבים 42- אחוזים מהערבים המוסלמים והדרוזים ו30-רופא מקצועי לעומת כ הנוצרים. לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב31 2015 ,. שימוש כללי בשירותי בריאות14 לוח אחוז המדווחים, לפי מגזר  יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים ביקרו אצל רופא משפחה בשנה האחרונה84% 82% 84% 73% ביקרו אצל רופא מקצועי בשנה האחרונה57% 31% 42% 30% ביקרו בחדר מיון בשנה האחרונה25% 26% 25% 27% מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב א)2016( נתונים: הלמ”ס, הסקר החברתי ) מעלה את 2016 ,מרג'ייה וחטיב-סקר בריאות האוכלוסייה הערבית (אלשייך, רזק הנתונים שלהלן: • מרבית האוכלוסייה אינה מקיימת בדיקות תקופתיות, ואלו שעוברים אותן מופנים אליהן בעיקר על ידי רופא המשפחה. • 50- אחוזים השתמשו בשירותי בריאות בשנה הקודמת לסקר; מתוכם כ66-כ אחוזים בשל מחלה כרונית, 24-אחוזים קיבלו שירות במסגרת מעקב שגרתי, כ אחוזים בשל בעיה רפואית חמורה.17-וכ • אחוזים ממשתתפי הסקר ביקרו אצל רופא משפחה לפחות פעם אחת בשנה 69- כ שקדמה לסקר. • אחוזים השתמשו 11- אחוזים אושפזו בבית חולים בשנה שקדמה לסקר, וכ7-כ בשירותי חירום בשנה שקדמה לסקר. מחקר קודם מצא כי ערבים משתמשים בשירותי בריאות בצורה יעילה פחות, כלומר מבקרים פחות אצל רופאים מומחים, אך מבקרים יותר אצל רופא משפחה ומתאשפזים יותר. מכאן שהם משתמשים בשירותי בריאות רק כשמצב בריאותם מחריף. דפוס זה מאפיין לרוב קבוצות בעלות הכנסה נמוכה, וייתכן שהוא מושפע גם ממאפיינים תרבותיים ).Baron-Eppel, Garty and Green, 2007( (הנתונים האחרונים הזמינים) מורים כי הממוצע הנמוך של סך2009 נתונים משנת הביקורים אצל רופא (משפחה ומקצועי) באוכלוסייה הערבית מושפע בעיקר משיעור ). עוד עולה מן הנתונים כי האוכלוסייה 15 (לוח5–24 ביקורים נמוך יותר של הצעירים, בני ). 16 הערבית משתמשת בשירותי אשפוז יותר מאשר האוכלוסייה היהודית (לוח 2009 ,. ממוצע ביקורים אצל רופאים במשך שנה15 לוח לפי מגזר וקבוצת גיל 0–4 5–24 25–44 45–54 55–64 65–74 75+סך הכל יהודים ואחרים 7.1 3.4 4.6 6.2 10.0 14.6 17.1 6.4 ערבים7.3 2.7 4.8 6.8 12.7 19.7 15.2 5.2 )א2013( מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב | נתונים: הלמ”ס, סקר הבריאות 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות32 2009 , החודשים האחרונים12-. שיעור המאושפזים ב16 לוח לאלף תושבים, לפי מגזר וקבוצת גיל 0–24 25–44 45–64 65–74 75+סך הכל יהודים ואחרים30 35 74 154 219 58 ערבים37 66 126 234 265 64 מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב א) 2013( נתונים: הלמ”ס, סקר הבריאות שיעור הנשים העוברות בדיקות ממוגרפיה בקרב יהודיות גבוה בצורה ניכרת משיעורן , שבה מומלץ לכל 50–74 ). הפער המדאיג ביותר הוא בקבוצת הגיל17 בקרב ערביות (לוח אישה לבצע בדיקה לפחות אחת לשנתיים, שכן אבחון מוקדם בגילים אלו מסייע להפחית נתון זה יכול לשפוך אור על אחת הסיבות לתוחלת 14. אחוזים את הסיכוי לתמותה30-בכ החיים הנמוכה באופן יחסי של נשים ערביות בהשוואה לנשים יהודיות. 2009 ,. שיעור הנשים שעברו בדיקת ממוגרפיה בשנתיים האחרונות17 לוח לאלף תושבות, לפי מגזר וקבוצת גיל 40–49 50–64 65–74 75+סך הכל יהודיות330 673 701 331 531 ערביות156 539 587 154* 344 .* מספר תצפיות נמוך מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב א) 2013( נתונים: הלמ”ס, סקר הבריאות אחוז המדווחים על שימוש בשירותי בריאות פרטיים באוכלוסייה היהודית כפול כמעט , שורה 18 אחוזים, בהתאמה (לוח11- אחוזים לעומת כ22-מאשר באוכלוסייה הערבית: כ ). הסיבה העיקרית לשימוש בשירותי בריאות פרטיים בקרב האוכלוסייה היהודית היא 1 האפשרות לבחירת רופא, ובקרב האוכלוסייה הערבית – אי יכולת לקבל את המענה ). מן הלוח עולה כי בקרב 2 , שורה18 המבוקש בשירות הציבורי (קופת חולים) (לוח מוסלמים ודרוזים במיוחד ביקורים רבים יותר אצל רופאים מקצועיים נעשים במרפאות ). 3 , שורה18 פרטיות, בהשוואה ליהודים (לוח . האגודה למלחמה בסרטן, בדיקת ממוגרפיה14 לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב33 2015 ,. אחוז המשתמשים בשירותי בריאות פרטיים18 לוח לפי מגזר  יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים ) השתמשו בשירותי בריאות פרטיים בשנה האחרונה1( 22% 12% 10% 12% ) הסיבה העיקרית לפנייה לשירותי בריאות פרטיים, אם פנה2( בחירת הרופא43% 33% 24%* 37% הקדמת התור22% 23% 24%* 11% שירות אדיב4% 7% 16%* 5% שירות שלא ניתן בקופת חולים30% 37% 36%* 47% ) מקום הביקור האחרון אצל רופא מקצועי3( קופת חולים78% 73% 84% 56% פרטי12% 20% 8% 24% בית חולים9% 7% 8% 18% אחר1% 0% 1% 2% . משיבים לשאלה זו26 * מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב א}2016( נתונים: הלמ”ס, הסקר החברתי ההוצאה של משפחות ערביות על צריכה פרטית של שירותי בריאות גבוהה בצורה 136- שקלים לחודש לנפש, לעומת כ190-ניכרת מזו של משפחות יהודיות: קרוב ל שקלים לחודש (בהתאמה). הפער ניכר גם במונחי הנטל הכלכלי – סכום ההוצאה כאחוז 7- אחוזים באוכלוסייה הערבית לעומת כ15-מההכנסה הכספית החודשית הפנויה: כ 15.)19 אחוזים באוכלוסייה היהודית (לוח סעיפי ההוצאה שבהם יש הבדלים משמעותיים בין שתי קבוצות האוכלוסייה קשורים לביטוח. אף שהשימוש בביטוח עשוי לבטא רצון לכסות על פערים בזמינות שירותי בריאות ציבוריים, הוא יכול להצביע גם על מודעות לא מספקת של האוכלוסייה הערבית למשמעות הביטוח וליכולת לנצל אותו. כלומר ייתכן שמודעות נמוכה של האוכלוסייה הערבית לזכויות רפואיות גוררת מצבים של כפל ביטוחים – תשלום על ביטוח פרטי למצב רפואי מסוים שכבר מכוסה באמצעות הביטוח הממלכתי. סביר להניח שהפערים מוטים כלפי מעלה נוכח הדגימה החסרה של יישובים קטנים, משום15 שביישובים ערביים קטנים, בעיקר של בדואים, ההוצאה הנמדדת נמוכה יותר, ואילו ביישובים יהודיים קטנים ההוצאה הנמדדת גבוהה יותר. 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות34 2014 ,. ההוצאה הפרטית החודשית לנפש על שירותי בריאות19 לוח לפי מגזר, בשקלים סעיף הוצאה פרטית ערבים יהודים השתתפות עצמית28.34 19.01 ביטוח משלים45.68 18.70 ביטוח מסחרי24.61 3.34 הוצאות מהכיס 90.46 95.65 סה"כ189.09 136.71 אחוז מההכנסה הכספית הפנויה15.36% 6.77% מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב א)2016( נתונים: הלמ”ס, הסקר החברתי סיכום בריאותה הירודה של האוכלוסייה הערבית בישראל קשורה באופן מובהק למצבה כלכלי הנמוך ביחס לאוכלוסייה היהודית. ככלל, אתגרי הבריאות של האוכלוסייה -החברתי הערבית, בפרט אלה הנוגעים להתנהגות בריאה ולזמינות שירותי בריאות, אינם שונים מאלה של האוכלוסייה היהודית בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של החברה והמדינה. כלכלי של אוכלוסיות חלשות והשלכותיו על צמצום פערים, על כל -מכאן שקידום חברתי המשתמע מכך מבחינת התנהגות בריאה ונגישות של שירותי בריאות, יסייע גם לצמצום פערי הבריאות הממוצעים בין שתי האוכלוסיות. משימה ארוכת טווח זו דורשת פעולה אינטנסיבית מקדימה של המדינה להגדלת הנגישות הפיזית של שירותי בריאות, בעיקר רפואת מומחים, בפריפריה הגיאוגרפית, באמצעות מנגנוני הקצאה (של קפיטציה והשקעות) ותמריצים (שכר מומחים). השקעות אלו צריכות להתבטא בחלקן בקידום רפואה מרחוק כדי לשפר את הנגישות של כלכלית -שירותי מומחים לאוכלוסיות בפריפריה, וכך לפצות על הנחיתות החברתית של האוכלוסיות באזורים אלו. מדיניות כזו – בדומה להשפעתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי וכהשלמה לו – תועיל בעיקר לאוכלוסייה הערבית באשר היא מרוכזת באזורי הפריפריה, בעיקר הצפונית. זאת ועוד, אין להתעלם מהיבטים תרבותיים ומצרכים מיוחדים של האוכלוסייה הערבית על כל מרכיביה. היינו, יש להתמקד בטיפול עכשווי בגורמי הסיכון והתמותה המאפיינים אוכלוסייה זו: מומים מולדים, תאונות ועישון, ולא פחות מאלו – השמנה וסוכרת. ישראל מבורכת בטכנולוגיות גנטיות אשר יכולות לאבחן ולאתר מומים פוטנציאליים עוד טרם היריון וטרם לידה. לפיכך יש להקדיש מאמץ רב יותר – בשיתוף מנהיגים ואנשי דת – כדי לחולל באוכלוסייה הערבית שינויים תרבותיים והתנהגותיים שיובילו לצמצום תמותת תינוקות בשל מומים מולדים. גם המלחמה בתאונות הדרכים הרבות ובעישון הרב יחסית בקרב האוכלוסייה הערבית מחייבת השקעה ממוקדת בקידום שינויים התנהגותיים. לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב35 בהשוואה ליהודים, ערבים מקדישים משאבים פחותים למניעה ומבקרים פחות אצל רופאים מומחים, אך מבקרים יותר אצל רופא משפחה ומתאשפזים יותר, כלומר נוטים להשתמש בשירותי בריאות רק כשמצב בריאותם מחריף. מומלץ אפוא לנצל, תוך הסתייעות בהשקעה מתאימה, את מרפאות הקהילה ביישובים הערביים כדי לקדם את בריאותה של אוכלוסייה זו, כולל באמצעות פעולות מניעה. אשר לבעיות של נגישות מותנית שפה, יש לנצל את הנוכחות המרשימה של עובדי רפואה ערבים במערכת הבריאות הישראלית, לרוחב כל חזיתה המקצועית, כדי לקדם את בריאותה של האוכלוסייה הערבית. 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות36 מקורות ), סקר הבריאות והסביבה באוכלוסייה 2016( מרג'ייה ומוחמד ח'טיב-אלשייך, אחמד, סאוסן רזק , אגודת הגליל – האגודה הערבית ארצית למחקר ושירותי בריאות 2015 הערבית בישראל וריכאז – בנק המידע על החברה הפלסטינית בישראל. ), חשיבה מחודשת על סדר העדיפויות של טיפולים 2017( בוורס, ליאורה ודב צ'רניחובסקי , מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית 02.2017 'רפואיים בישראל, נייר מדיניות מס בישראל. ), תמותת תינוקות וילדים בישראל בדגש על האוכלוסייה המוסלמית 2013( זעירא, גדעון בכל הארץ ובמחוז הדרום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. ), מרפאות בריאות הנפש במגזר הערבי, הכנסת – מרכז המחקר והמידע.2014( זעירא, גדעון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל, שנים שונות. . 2009 א), סקר הבריאות2013( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כלכלי.-ב), מדד חברתי2013( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ), סיבות מוות בישראל.2014( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה א), הרשויות המקומיות בישראל. 2015( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . 2015 ב), תאונות דרכים עם נפגעים2015( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . 2015 א), הסקר החברתי2016( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב), אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה 2016( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .2013-כלכלית של האוכלוסייה ב-החברתית . 2035 ג), תחזית אוכלוסיית ישראל עד2016( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . 2016 ), שנתון סטטיסטי לישראל2017( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ), פרופיל בריאותי חברתי של 2014( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הבריאות .2005–2009 היישובים בישראל ), "מקצועות בסיכון: מגמות המחשוב בשוק העבודה הישראלי", בתוך: 2015( בריק, שביט-מדהלה , מרכז 2015 אבי וייס ודב צ'רניחובסקי (עורכים), דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות . 45–80 'טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, עמ . 2013 ), מצב הסוכרת בישראל לשנת2013( משרד הבריאות . 2014 ), אי שוויון בבריאות וההתמודדות עמו2014( משרד הבריאות ), דוח שר הבריאות על העישון בישראל. 2016( משרד הבריאות ), המדריך לטיפול בסוכרת.2015( משרד הבריאות והמועצה הלאומית לסוכרת לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב37 .(INHIS-3) 2015–2013 משרד הבריאות, סקר בריאות לאומי בישראל ), דוח תאונות עבודה ותחלואה 2017( משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים .2012–2016 תעסוקתית: תמונת מצב ), סקר נישואי קרובים באוכלוסייה 2011( זליכה ואחמד כבהא-נעאמנה, יוסף, אורלי רומנו , המרכז הלאומי לבקרת מחלות.2010 הערבית ), סרטן באוכלוסייה הערבית בישראל: מגמות 2017( בוקר-סילברמן, ברברה וליטל קינן עתיות, משרד הבריאות, הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות. ), שינוי בהקצאה לקופות החולים לצמצום פערים בין מרכז 2011( צ'רניחובסקי, דב ופריפריה: האומנם?, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. ), "הקשר בין הון חברתי לבריאות בקרב חרדים", בתוך אבי וייס 2015( צ'רניחובסקי, דב וחן שרוני , מרכז טאוב 2015 ודב צ'רניחובסקי (עורכים), דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות .383–409 'לחקר המדיניות החברתית בישראל, עמ ), פערי בריאות בין מזדקנים ערבים למזדקנים יהודים 2013( קגיה, שלומית ונביל ח'טאב בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה. ), קידום בריאות באוכלוסייה 2008( רוזן, ברוך, אירית אלרועי, נועה אקר ושורוק איסמעיל הערבית: באיזה מידה מתקיימת התאמה תרבותית וכיצד ניתן לחזק אותה, מרכז סמוקלר לחקר מדיניות הבריאות. Baron-Epel, Orna, Giora Kaplan, Amalia Haviv-Messika, Jalal Tarabeia, Manfred S. Green, and Dorit Nitzan Kaluski (2005), “Self-Reported Health as a Cultural Health Determinant in Arab and Jewish Israelis: MABAT – National Health and Nutrition Survey 1999–2001,” Social Science & Medicine, 61 (6), pp. 1256–1266. Baron-Epel, Orna, Noga Garty and Manfred S. Green (2007), “Inequalities in use of Health Services Among Jews and Arabs in Israel,” Health Services Research, 42 (3pt1), pp. 1008-1019. Baron-Epel, Orna, and Giora Kaplan (2009), “Can Subjective and Objective Socioeconomic Status Explain Minority Health Disparities in Israel?” Social Science & Medicine, 69 (10), pp. 1460-1467.‏ Baron-Epel, Orna, Lital Keinan-Boker, Ruth Weinstein, and Tamy Shohat (2010), “Persistent High Rates of Smoking Among Israeli Arab Males with Concomitant Decrease in Rate Among Jews,” Israel Medical Association Journal, 12 (12), pp. 732-737. Khatib, Mohammad (2012), Health of Arab Women in Israel, The Galilee Society – The Arab National Society for Health Research & Services. 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות38 Mets, Hellen Chapin (ed.) (1990), Israel: A Country Study, Federal Research Division. Na’amnih, Wasef, Khitam Muhsen, Jalal Tarabeia, Ameed Saabneh and Manfred S. Green, (2010), “Trends in the Gap in Life Expectancy between Arabs and Jews in Israel Between 1975 and 2004,” International Journal of Epidemiology, 39 (5), pp. 1324–1332.‏ Radai, Itamar, Meir Elran, Yousef Makladeh, and Maya Kornberg (2015), “The Arab Citizens in Israel: Current Trends According to Recent Opinion Polls,” Strategic Assessment, 18 (2), pp. 101–116. Tarabeia, Jalal, Orna Baron-Epel, Micha Barchana, Irena Liphshitz, Anneke Ifrah, Yehudit Fishler, and Manfred S. Green (2007), “A Comparison of Trends in Incidence and Mortality Rates of Breast Cancer, Incidence to Mortality Ratio and Stage At Diagnosis Between Arab and Jewish Women in Israel, 1979–2002,” European Journal of Cancer Prevention, 16 (1), pp. 36–42.‏ Wiseman, Virginia L. (1999), “Culture, Self-Rated Health and Resource Allocation Decision-Making,” Health Care Analysis, 7 (3), pp. 207–223. Zlotogora, Joël (2014), “Genetics and Genomic Medicine in Israel,” Molecular Genetics & Genomic Medicine, 2 (2), pp. 85–94. הצעות לקריאה נוספת ), השתלבותם של רוקחים 2015( אפשטיין, נח, אלכסנדרה קלב, ארז מרנץ ושמרית סלונים-לוין ערבים בשוק העבודה בישראל, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. Abdalla, Bowirrat and Bishara Bisharat (2014), “Nutrition Style and Diet Composition Leading to Obesity and Overweight in a Cross-Sectional Survey Conducted in a Hospitalized Arab Population in Nazareth, Israel,” Endocrinol Metab Synd, 3, p. 129. Bisharat, Bishara (2013), “Prevalence and Associated Factors for Obesity, Abnormal Waist Circumference and Diet Composition Among Arab Adults in Israel,” Merit Research Journal of Medicine and Medical Sciences, 1 (4) pp. 49–59. Chernichovsky, Dov, and John Anson (2005), “The Jewish–Arab Divide in Life Expectancy in Israel,” Economics & Human Biology, 3 (1), pp. 123–137. Rosner, Tal (2016), Heroes of Health: Israel Healthcare System as a Model of Jewish- Arab Coexistence, Israel Religious Action Center. Wiseman, Virginia L. (1999), “Culture, Self-Rated Health and Resource Allocation Decision-Making,” Health Care Analysis, 7 (3), pp. 207–223. לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב39 נספחים . קבוצות מיעוט בישראל1 בדואים אלף בדואים. כמעט שני שלישים מהם חיים בנגב, והשאר בעיקר בצפון 220-בישראל יש כ הארץ. הבדואים הם אוכלוסייה של נוודים אשר היו באופן מסורתי רועי צאן וחיו בחברה שבטית. לפני כשישים שנה נטשו את אורח החיים הנוודי והחלו להתיישב במקומות קבע. המעבר לחיים מודרניים היה מאתגר עבור הבדואים, והכנסתם הממוצעת מהווה כרבע 95-מההכנסה הארצית הממוצעת. אמנם אחוז האנאלפביתיות בקרבם ירד בתוך דור מ אחוזים, עקב הקמת בתי ספר בדואים במסגרת חוק חינוך חובה, אך עדיין 25-אחוזים ל אין תמיכה מספקת ביציאת נשים ללימודים, וחלקן בקרב תלמידי בתי הספר מאוכלוסייה אחוזים.10-זו הוא רק כ דרוזים אלף דרוזים, המתגוררים בצפון 130-רוב הדרוזים חיים בלבנון ובסוריה. בישראל חיים כ המדינה. אמנם הדרוזים מסווגים כקבוצת אוכלוסייה ערבית, אך הדת הדרוזית מוכרת כדת נפרדת. היא נוסדה במאה העשירית כפלג של האסלאם השיעי. יש בה אלמנטים מהפילוסופיה היוונית ומההינדואיזם, דוגמת גלגול נשמות, ואין בה תפילות קבועות, חגים או עלייה לרגל. עקרונות הדת העיקריים הם אמירת אמת, תמיכה בחברי הקהילה ותמיכה ברעיון האלוהות המונותאיסטית. הדת הדרוזית היא סודית ולא ניתן להצטרף ). ככלל הדרוזים תומכים במדינה היהודית ומשרתים בצבא, אם Mets, 1990( אליה כי במקרים מסוימים מתעורר מתח ביחסם למדינה, ויש בהם שאינם מזדהים בראש ).Radai et al., 2015( ובראשונה כישראלים צ'רקסים הצ'רקסים הם קהילה סונית מוסלמית מהרי הקווקז, שמקורה בנוצרים שהתאסלמו בין צ'רקסיה (באמצע המאה התשע -המאה השש עשרה למאה התשע עשרה. במלחמת רוסיה מיליון צ'רקסים, ועוד כמיליון הוגלו. בימינו הקבוצה הגדולה ביותר 1.5-עשרה) נהרגו כ של צ'רקסים נמצאת בטורקיה, וקבוצות נוספות נמצאות בסוריה ובלבנון. בישראל יש צ'רקסים, והם מרוכזים בשני יישובים בגליל: בכפר כמא ובריחניה. הם מתגייסים 5,000-כ לצבא ושיעור בעלי ההשכלה האקדמית בקרבם גבוה. 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות40 . נספח לוחות2 משתני של נתוני הסקר החברתי-. ניתוח רב1'לוח נ   )1( )2( )3( )4( )5( משתנה מסביר מצב בריאות אין בעיה בריאותית הבעיה לא מפריעה לתפקוד האם מועסק עובד פחות שעות 35-מ בשבוע מסיבה בריאותית גיל-0.056*** -0.044*** -0.001 -0.047*** 0.026*** )0.00445( )0.00284( )0.00466( )0.00177( )0.00752( )מין (נקבה0.0670 0.200** -0.199 -0.602*** -0.858*** )0.134( )0.0820( )0.143( )0.0576( )0.261( שנות לימוד0.105*** 0.027 0.050* 0.125*** -0.144*** )0.0238( )0.0178( )0.0299( )0.0110( )0.0447( הכנסה מעבודה (נטו) 0.096*** 0.042*** 0.0420*** -0.085* )0.0173( )0.00821( )0.0136( )0.051( מוסלמי-0.648*** 0.144 -0.754*** -0.992*** 0.858** )0.186( )0.135( )0.257( )0.0862( )0.358( נוצרי-0.443 0.075 -0.191 -0.099 1.224** )0.294( )0.207( )0.363( )0.154( )0.553( דרוזי-0.378 0.372 0.501 -0.617*** 0.124 )0.418( )0.311( )0.585( )0.188( )1.075( קבוע3.158*** 2.431*** -0.893* 1.829*** -0.844 )0.418( )0.284( )0.478( )0.194( )0.807( מספר תצפיות 4,297 4,296 895 6,985 764 p < 0.01 *** ;p < 0.05 ** ;p < 0.10 * :בסוגריים: סטיות התקן | מובהקות לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב41 משתני של נתוני הסקר החברתי- (המשך). ניתוח רב1'לוח נ   )6( )7( )8( )9( )10( משתנה מסביר נזקק לטיפול רפואי נאלץ לוותר על טיפול רפואי נזקק לתרופות נאלץ לוותר על תרופות נאלץ לוותר על ארוחה חמה גיל0.010*** 0.002 0.0244*** 0.007 0.004 )0.00233( )0.00536( )0.00251( )0.00614( )0.00497( )מין (נקבה0.268*** -0.234 0.332*** -0.136 -0.168 )0.0648( )0.165( )0.0675( )0.192( )0.150( שנות לימוד0.036** -0.093*** 0.077*** -0.179*** -0.122*** )0.0151( )0.0324( )0.0155( )0.0335( )0.0276( הכנסה מעבודה (נטו) -0.0128** -0.124*** -0.009 -0.139*** -0.157*** )0.00622( )0.0248( )0.00652( )0.0299( )0.0241( מוסלמי-0.010 1.009*** -0.291*** 1.307*** 0.233 )0.102( )0.200( )0.103( )0.220( )0.199( נוצרי-0.270 1.233*** -0.198 0.857** 0.006 )0.166( )0.307( )0.170( )0.380( )0.376( דרוזי-1.295*** -0.449 -1.093*** -0.262 0.079 )0.267( )1.043( )0.233( )1.038( )0.438( קבוע-0.980*** -0.486 -1.662*** -0.088 -0.516 )0.233( )0.515( )0.240( )0.564( )0.446( מספר תצפיות4,293 2,108 4,296 2,599 4,297 p < 0.01 *** ;p < 0.05 ** ;p < 0.10 * :בסוגריים: סטיות התקן | מובהקות מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב 2017 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות42 . רגרסיות שיעור תמותה מתוקנן ותמותת תינוקות מול2'לוח נ כלכלי-מדד חברתי )2( )1(   לוג שיעורי תמותה לוג שיעורי תמותת תינוקות משתנה מסביר -0.144*** -0.311***כלכלי-מדד חברתי )0.0217( )0.0761( 0.0856* 0.164יישוב ערבי )0.0476( )0.151( 0.0836* -0.0952משתנה אינטראקציה )0.0468( )0.148( 1.727*** 1.349***קבוע p < 0.01 *** ;p < 0.05 ** ;p < 0.10 * :בסוגריים: סטיות התקן | מובהקות מקור: צ'רניחובסקי, בשאראת, בוורס, בריל ושרוני, מרכז טאוב לארשיב תיברעה הייסולכואה תואירב43