מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים כ"ז בתמוז התשע"ח מושב רביעי 10 ביולי 2018 בנושא: הרשימות השחורות של הרבנות הראשית לישראל שיסווגו אזרחים שיהדותם מוטלת בספק של חברות הכנסת: יוליה מלינובסקי, קסניה סבטלובה, עליזה לביא ומיכל רוזין ביום כ"ז בתמוז התשע"ח, 10 ביולי 2018, קיימה הוועדה ישיבה רביעית בהצעותיהן של חברות הכנסת יוליה מלינובסקי, קסניה סבטלובה, עליזה לביא ומיכל רוזין, בנושא הרשימות השחורות של הרבנות הראשית לישראל שיסווגו אזרחים שיהדותם מוטלת בספק. ישיבות קודמות בנושא התקיימו בתאריכים 12 במרס, 12 ביוני ו-19 ביוני 2018. בישיבות הביעו המציעות תרעומת על שבית הדין הרבני פותח בהליך בירור יהדות כלפי צדדים שלישיים שאינם חלק ממגישי הבקשה לבית הדין. במהלך הדיונים הובא לידיעת חברי הוועדה כי הנושא נדון בבית המשפט העליון בבג"ץ שהוגש, שבו טוענים העותרים כי אין לבית הדין הרבני סמכות לפתוח בהליכי בירור יהדות לצדדים שלישיים. הואיל והעניין נדון בבג"ץ, לא עסקה הוועדה בדיוניה בפרשנות המשפטית של ההסדר החוקי אלא ביקשה לברר את עמדות הגורמים הנוגעים לעניין. עו"ד איגי פז ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הודיע בדיון ביום 19 ביוני 2018: "אנחנו מוצאים קושי משפטי בייזום הליכים משפטיים כשהאדם לא הביע את הסכמתו לכך וכן בניהול של מרשם לגבי צדדים שלישיים ללא סמכות, כתבנו את הדברים האלה, את הקושי המשפטי הזה בעמדה שהגשנו לבית המשפט. בגלל הקשיים המשפטיים האלה קיימנו ישיבה אצל היועץ המשפטי לממשלה יחד עם כל הגורמים הרלבנטיים, בכלל זה גם עם הנהלת בתי הדין הרבניים. בישיבה הזאת הצפנו את הקשיים המשפטיים כפי שהועלו... ". באותו הדיון הודיע עו"ד שמעון יעקבי, היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים: "...אני רוצה להניח את דעתה של הוועדה הנכבדה, יש להניח שהעניין הזה ייפתר בהסדר סביר על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בעתיד הקרוב. להבנתי, מועצת הרבנות הראשית עומדת לדון בסוגיה הזאת בעוד כמה ימים, זה נמצא על סדר היום, והסוגיה הזאת יש להניח שתוסדר בצורה שהיא תואמת את הכללים של מדינת ישראל". בסיכומו של הדיון ביקשה הוועדה לקבל עדכון ממועצת הרבנות הראשית, שעל פי המידע שנמסר אמורה הייתה להתכנס לדיון בנושא ב-25 ביוני 2018. ביום 1 ביולי 2018, בעקבות פניית הוועדה לרבנות הראשית, התקבלה התייחסותה כלהלן: ".... בתאריך י"ב תמוז תשע"ח (25/6/18) התקיימה ישיבת מועצת הרבנות הראשית לישראל. בשל ריבוי הנושאים על סדר-יומה של מועצת הרבנות הראשית לישראל, לא היה סיפק בידה לדון בין היתר בהצעת התיקון להנחיות בירור יהדות – צד שלישי. משכך, נעשה ניסיון לקיים משאל טלפוני בעניין, אך בשלב זה כמה מחברי המועצה ביקשו לקיים על כך דיון פרונטלי בישיבת המועצה הבאה. ככל שיחול שינוי בעניין נעדכן את הוועדה". בעקבות תגובה זו פנתה הוועדה, ביום 2 ביולי 2018, לרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית, וציינה בפניו כי מדובר בהליך של דיון מהיר וכי על פי תקנון הכנסת, הוועדה מחויבת להניח את מסקנותיה בנושא על שולחן הכנסת טרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ ביום 19 ביולי 2018. משום כך, ולנוכח העובדה שהרב הראשי נמצא בשלהי כהונתו, ביקשה הוועדה כי הרב הראשי יכנס בהקדם דיון של מועצת הרבנות הראשית על מנת למצוא מענה בסוגיה שמתוארת לעיל. בתגובה לפניית הוועדה לרב דוד לאו, השיב לוועדה הרב רפאל פראנק, עוזר בכיר לרב הראשי: "הנושא היחידי שקשור אלי ועליו שוחחתי עם מזכירות הוועדה היה ענין שעלה על שולחן מועצת הרבנות הראשית, הצעת תיקון להנחיות בירור יהדות בעניינו של צד ג'. לא היה סיפק בישיבת המועצה האחרונה לדון בכך, ניסיתי לקיים משאל טלפוני בין חברי המועצה ע"מ לאשר את תיקון ההנחיות. העברתי את הנושא אל חברי המועצה, אולם היות ומספר חברים בקשו שיערך דיון בישיבת המועצה, הנושא יעלה ויתלבן באחת מהישיבות הקרובות. כל עוד לא נתקבלה החלטה ע"י מועצת הרבנות הראשית אין לי מה להציג בפניכם". בדיון שהתקיים היום בוועדה השתתף עוזר השר לענייני דתות עו"ד משה בא-גד. הוא הביע את עמדת הרבנות הראשית ואת עמדת המשרד לענייני דתות, ולפיה מדובר בסמכות חוקית של בית הדין וכי בכוונתם להמשיך ולפעול על פי ההנחיות, כפי שפעלו עד כה. להלן מסקנות הוועדה: 1. חברי הוועדה הביעו את מחאתם על שלמרות קיומן של ארבע ישיבות בנושא עד כה לא התקבלו מהרבנות הראשית וממועצת הרבנות הראשית תשובות ענייניות בסוגיות שעלו בישיבות אלה. 2. הוועדה הסיקה כי מועצת הרבנות הראשית, באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים, אינה עומדת בקביעה של משרד המשפטים כפי שנמסרה בתשובת המשרד לבג"ץ, כפי שנמסר ע"י נציג משרד המשפטים בדיון בוועדה. כל עוד לא התקבל מידע חדש מהיועץ המשפטי לממשלה וממועצת הרבנות הראשית, עמדת הוועדה היא שיש חשש לחוסר סמכות בהתנהלות בתי הדין הרבניים. 3. הוועדה ממליצה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט, להורות מייד על הפסקת בירורי יהדות לצדדים שלישיים כפי שהיא מתבצעת על ידי הרבנות ובתי הדין הרבניים, עד לאחר שתתקבל החלטת מועצת הרבנות הראשית בנושא. 4. הוועדה ממליצה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור-יוסף, לבחון, בעזרת היועץ המשפטי לממשלה, כיצד יש להתייחס להודעות שהרשות מקבלת מהרבנות, שכן כל עוד אין החלטה סופית בשאלת סמכותם של בתי הדין הרבניים לפתוח בהליכי בירור יהדות כלפי אזרחים שכלל לא פנו לבית הדין הרבני, דהיינו צד שלישי, לא ראוי שיהיו להחלטות הללו השלכות על אותם אזרחים. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: כ"ח בתמוז התשע"ח 11 ביולי 2018