חומר רקע
הסתייגויות סיעת מרצ להצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
בשם החוק במקום "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא: "חוק המובן מאליו"
בשם החוק במקום "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "חוק השרירים והכוחנות"
בשם החוק במקום "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "חוק בנימין נתניהו ונתיניו"
בשם החוק במקום "ישראל-מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "מחיקת זהותה הדמוקרטית של ישראל"
בשם החוק במקום "ישראל-מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "ישראל - רק ליהודים אורתודוקסיים".
בשם החוק במקום "ישראל-מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "ישראל - התגשמות החזון המשיחי של הימין האלים".
בשם החוק במקום "ישראל-מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "ישראל - ממלכת השריעה היהודית".
בשם החוק במקום "ישראל-מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "המדינה התאוקרטית"
בשם החוק במקום "ישראל-מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "מדינת הלאומנות של העם היהודי"
בשם החוק במקום "ישראל-מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "מדינת תורת ישראל"
בשם החוק במקום "ישראל-מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "מדינת כל אזרחיה היהודים בלבד"
בשם החוק במקום "ישראל-מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "חיסול חזון מגילת העצמאות"
בשם החוק במקום "ישראל-מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "מדינת שנאת המיעוטים והזרים"
בשם החוק במקום "ישראל-מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "ישראל - המקום שפעם היה דמוקרטיה".
בשם החוק במקום "ישראל מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "ישראל - החוק שהופך לאומיות ללאומנות"
בשם החוק במקום "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "חוק יסוד: לאומנות קווים לדמותה"
בסעיף 1. (א) לאחר "העם היהודי" יבוא "והעם הפלסטיני"
בסעיף 1. (א) לאחר "ארץ ישראל" יבוא "שלי יפה וגם פורחת"
בס' 1(א) לאחר המילה "היא" תבוא המילה "היא"
הסבר: השימוש הכפול בגוף שלישי יחיד מטרתו לכפר על חוסר הבטחון העמוק שמציעי החוק חשים לגבי הקשר ההיסטורי של העם היהודי עם ארץ ישראל.
בסעיף 1. (א) לאחר "מדינת ישראל" יבוא שהיא ביתה של העם היהודי עם זכויות שוות לאלו שאינם יהודים"
בסעיף 1. (א) לאחר "העם היהודי" יבוא "האורתודוכסי"
סעיף 1. (ג) יימחק
בסעיף 1. (ג) לאחר המילה "ישראל" יבוא "אינו"
בס' 2(ב) במקום האמור יבוא "דגל המדינה הוא שחור, שני פסים שחורים סמוך לשוליו, ומגן דוד שחור במרכזו"
הסבר: דגל שחור מתנוסס מעל החוק הזה
בסעיף 2 (ד) במקום "התקווה" יבוא: "האינטרנאציונל"
בסעיף 2 (ד) במקום "התקווה" יבוא: "בטח את אומרת שהכל היה סתם"
(סטאטיק ובן אל הסמל הלאומי)
בסעיף 2 (ד) במקום "התקווה" יבוא: "מי שמאמין לא מפחד"
בסעיף 2 (ד) במקום "התקווה" יבוא: "אני מאמין בביאת המשיח"
בסעיף 3. במקום "השלמה והמאוחדת" יבוא "המערבית"
בסעיף 3. לאחר "בירת ישראל" יבוא: "וירושלים המזרחית תהיה בירת המדינה הפלסטינית"
בסעיף 4. א במקום "עברית היא שפת" יבוא: "עברית, ערבית, אמהרית ורוסית הן שפות המדינה"
בסעיף 4. ב. לאחר "מיוחד במדינה" יבוא: "והיא מחיקתה"
בסעיף 4 החלפת סעיף קטן ב ובמקומו יבוא: ערבית היא שפה רשמית במדינה.
בס' 4(ג) במקום האמור יכתב "סעיף זה נועד לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק-יסוד זה"
הסבר: סעיף זה נועד לפגוע במעמדה של השפה הערבית, וראוי שכך יכתב בו.
בסעיף 5. בסופו יבוא: "ובתנאי שהיהודים העולים הינם אורתודוכסיים על פי הרבנות הראשית"
בס' 6(ג) במקום "התרבותית, ההיסטורית והדתית" יבוא "התרבותית וההיסטורית".
בסעיף 6 (ב) בסופו יבוא: "האורתודוכסי והימני בלבד"
בסעיף 6 (ב) בסופו יבוא: "ולהסברה ישראלית שמנסה להסתיר ללא הצלחה את עוולות הכיבוש"
סעיף 6ב המילה בתפוצות תימחק.
הסבר: המילה תפוצות מנסה להבדיל בין יהודים בחו"ל ליהודים בארץ. זה חותר תחת הרעיון של בית לאומי לעם היהודי, והופך את היהודים שאינם חרדים לחמודים כשהם בחו"ל ולמוקצים כשהם בארץ.
בסעיף 6 (ב) במקום "לשימור הזיקה" יבוא "להרחקה"
הסבר: אין למדינת ישראל סמכות או הצדקה להתערב באופי הדתי של יהודי התפוצות, בייחוד כאשר הדבר יביא לעלויות כספיות.
. ס'7(ב) - בטל
הסבר: סעיף חותר תחת עקרון השוויון ונוגד את מסקנות פסק דין "קעדאן" בו נאסר להפלות ביישובים על רקע מוצא, גזע, דת ומין. כלומר זה סעיף שאסור שייחקק כי הוא יעגן אפליה בדיור בחוק יסוד.
לסעיף 7א, בסופו יבוא: ובתנאי ששימור המורשת אינה פוגעת בזכות האדם והאישה לכבוד ולחירות.
הסבר: אם משמרים מורשת כמו הדרת נשים (זאת מורשת אצל החרדים) היא עלולה להתגבר על הזכות לכבוד ולחירות. שימור מורשת יכול להיות נחמד, אבל צריך להבטיח שזכות הקהילה למורשת לא תפגע בזכות האדם והאשה לכבוד ולחירות.
ס'7(ב) לאחר "לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד" יבוא "אם הוגדרו כמיעוט שיש להגן על זכויותיו".
הסבר: הזכות לשוויון מכירה בכך שבני מיעוטים רשאים להגן על המורשת התרבותית שלהם, לאור העובדה שהתרבות ההגמונית אינה נותנת את המענה הזה להם.
ס'7(ב) במקום "המדינה רשאית לאפשר לקהילה" יבוא "המדינה אינה רשאית לאפשר לקהילה".
הסבר: סעיף חותר תחת עקרון השוויון ונוגד את מסקנות פסק דין "קעדאן" בו נאסר להפלות ביישובים על רקע מוצא, גזע, דת ומין.
בס' 1 יוסף סעיף קטן (ד) ובו "מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית המושתת על עקרונות החירות, הצדק והשוויון לכל אזרחיה ותושביה".
הסבר: בעקרונות היסוד יש לאזן את הזהות היהודית של מדינת ישראל עם זהותה הדמוקרטית.
בס' 3 במקום "ירושלים השלמה והמאוחדת" יבוא "ירושלים"
הסבר: אין לאפשר בחוק יסוד סנדול עתידי של הסכם שלום במסגרתו ישונו קווי הגבול של ירושלים.
בס' 1(א) לאחר "שבה קמה מדינת ישראל" יבוא "ומולדתו של העם הפלסטיני"
הסבר: ארץ ישראל הינה בעלת ערך היסטורי ומולדתי לשני העמים החיים בה.
בס' 11 במקום "אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב של חברי כנסת" יבוא "אלא בחוק שנתקבל ברוב חברי כנסת.
הסבר: לאפשר חקיקת חוקים רגילים הסותרים את חוק היסוד, ללא שינוי של חוק היסוד.
ס' 10 - בטל.
הסבר: הסדרי ימי המנוחה כבר נקבעו בחוק ובתקנות, ויש עליהם פסיקה ענפה של ביהמ"ש, וסעיף זה ישנה את המארג החוקי והחוקתי שנוצר ויביא לאנומליה משפטית.
סעיף 10, האמור בו יסומן א ואחריו יבוא סעיף ב: אזרחי ותושבי המדינה זכאים לבחירה חופשית בקיום ועיצוב יום השבת שלהם.
סעיף 10, האמור בו יסומן א ואחריו יבוא סעיף ב: שירותים ציבוריים חיוניים יעבדו במתכונת שבת, לרבות אספקת החשמל, ההצלה, הבריאות, התחבורה והתשתיות.
בס' 8 במקום "הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה ולצידו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי" יבוא "הלוח הלועזי הוא הלוח הרשמי של המדינה ולצדו ישמש הלוח העברי".
הסבר: ללוח העברי יש משקל סימבולי ותרבותי שנרצה לשמר, אך אנו פועלים בראש ובראשונה על פי הלוח הלועזי כמו בכל העולם.
בס' 4(א) במקום "עברית היא שפה המדינה" יבוא "עברית וערבית הן שפות רשמיות במדינה".
הסבר: במדינת ישראל בה מעל 20% מהתושבים הינם דוברי ערבית כשפת אם יש לשמר מעמד זהה לשתי השפות.
בס' 7(ב) לאחר "לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד" יבוא "בעלי נטייה מינית או זהות מגדרית אחת".
הסבר: לאור מספר רבנים ונבחרי ציבור שקראו להקים את להט"ביסטן, ראוי שחוק היסוד ייתן את האופציה לעשות זאת.
בס' 4(ב) לאחר "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה" יבוא "וכלל שירותי המדינה יונגשו לשונית לשפה הערבית באופן מלא".
הסבר: בדומה לנוסח הקודם של החוק, יש לוודא כי ההגדרה בחוק היסוד לא תבוא על חשבון הזכות הבסיסית של התושבים הערבים לקבל שירות הולם ושווה מהמדינה.
בס' 4(ב) במקום "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה" יבוא "לשפה הערבית מעמד שווה במדינה לזה של השפה העברית".
הסבר: במדינת ישראל בה מעל 20% מהתושבים הינם דוברי ערבית כשפת אם יש לשמר מעמד זהה לשתי השפות.
בס' 1(א) במקום "מדינת ישראל" יבוא "מדינה יהודית ודמוקרטית בה אוכלוסיות מיעוטים אינן מופלות לרעה וזוכות להגנה מפני הדרה, דיכוי ורדיפה"
הסבר: ראוי לקבע בחוק יסוד את חזון מגילת העצמאות בו מדובר על זכויות מיעוטים
בס' 1 יוסף סעיף קטן (ד): "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"
הסבר: ראוי לצטט את מגילת העצמאות בחוק יסוד המתיימר לממש את החזון הציוני
בס' 2(א) במקום "ישראל" יבוא "ישראל-כפיים!"
הסבר: הגאווה הלאומית צריכה לשרור בלב כל אזרח ואזרחית
בכותרת החוק במקום "ישראל-מדינת הלאום של העם היהודי" יבוא "בא לי לנצח את הפריימריז בליכוד".
הסבר: ראוי שכותרת החוק תתאר את תוכנו בצורה מיטבית.
בס' 2(ב) במקום "תכול" יבוא "כחול"
הסבר: כחול יותר יפה מתכול.
בס' 2(ב) במקום "מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה, והמילה "ישראל" למרגלותיה" יבוא "ציור של הרב מאיר כהנא והכיתוב "כהנא צדק" למרגלותיו"
הסבר: השינוי המוצע ממחיש בצורה יותר מדוייקת את הצביון שהחוק מחיל על המדינה
בס' 2(ד) במקום "התקווה" יבוא "TOY"
הסבר: אם כבר מחרבים את החזון הציוני, לפחות לעשות את זה בסטייל.
בס' 2(ג) במקום "המילה "ישראל"" יבוא "המילים "אפליה, גזענות, הדרה"
הסבר: ראוי שהערכים המנחים של חוק יסוד חשוב זה יקובעו גם בסמלי המדינה"
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "ישראל היא מדינתם הדמוקרטית של העם היהודי ומדינתם של כל אזרחיה, המקנה שוויון אזרחי מלא לאזרחים".
הסבר: ראוי שעקרונות היסוד של המדינה יופיעו תחילה.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "ישראל היא מדינה המקיימת שיוויון זכויות אזרחי מלא, ומכבדת את מגוון הקולות הלאומיים והדתיים של אזרחיה.
הסבר: הבלטת עקרון השיוויון האזרחי היא ליבת החוקה הדמוקרטית.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "ישראל תקיים שוויון זכויות מלא לכלל אזרחיה, תבטיח צדק חברתי ותחתור לשוויון חברתי מרבי"
הסבר: עקרון השוויון הוא בסיס לחברה דמוקרטית, ולסולידאריות חברתית.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "מדינת ישראל תבטיח את החירויות האזרחיות ואת זכויות האדם, ותהווה מופת לשמירה על העקרונות המהותיים של המשטר הדמוקרטי".
הסבר: עקרונות החירות האזרחית וזכויות האדם הם תשתית למשטר דמוקרטי, והעקרונות המהותיים של משטר דמוקרטי חורגים מעבר לכך ומבטיחים את כיבוד זכויות המיעוט.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "מדינת ישראל תהיה מדינת הלאום של העם היהודי, ומדינתם של כל אזרחיה, ותקפיד על קיום הזכויות הקבוצתיות של בני המיעוט הערבי שבה".
הסבר: קיום מדינה יהודית מחייב להבטיח במקביל זכויות קולקטיביות למיעוט.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי ומולדת העם הפלסטיני. מדינת ישראל היא ביתם של כלל אזרחיה ותשאף להבטיח שוויון ולכבד את השותפות של כולם".
הסבר: יש להתייחס להיותה של הארץ מולדת לשני עמים, ובד-בבד גם לשאיפה לקיים תחושת בית, שיוויון ושותפות לכל האזרחים.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "ארץ ישראל היא משכן משותף של שני לאומים - הישראלי והפלסטיני. היא תעניק מקום מכובד לתרבות המשותפת ולמורשת הנפרדת של כל עם ושל כל קבוצה דתית.
הסבר: החוקה הישראלית חייבת לשקף שותפות בין העמים - במרחב, בתרבות, במורשת.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי".
הסבר: אם כבר, אז המקור עדיף. הוא מדגיש ערכים מהותיים ואוניברסליים ולא רק את המרחב הגיאוגרפי.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "ארץ ישראל היא ערש הולדתו של העם היהודי, ובה נולד חזונם של נביאי ישראל, הקבוע בספר הספרים הנצחי: חזון שבליבתו ערכים של שוויון וצדק, של כבוד האדם באשר הוא אדם ושל הגנת חירותו".
הסבר: המשפט הראשון של החוק חייב להתייחס לא רק להקשר הגיאוגרפי, אלא גם ובעיקר למסד הערכי המשותף לעמים ולציבורים החיים במדינה.
בסעיף 1(א) במקום האמור יבוא "ארץ ישראל היא מרחב היסטורי, שבה קמו העם היהודי והעם הפלסטיני, ובו התפתחו ופרחו זו לצד זו הדתות ההיסטוריות המרכזיות של ארץ ישראל- היהדות, הנצרות, והאסלאם.
הסבר: הפתיחה יוצרת תשתית לחברה דמוקרטית משותפת סובלנית המקיימת מגוון לאומי תרבותי ודתי.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: " ארץ ישראל היא מרחב משותף, ערש הולדתם של עמים ולאומים, של דתות אמונות והשקפות, עריסתם של רעיונות נשגבים המהווים מקור של השראה ליושביה, לעולם כולו ולדורות הבאים".
הסבר: הדגשת המרחב המשותף ההיסטורי כתשתית היסטורית שיש בה ערכים עמוקים, שותפות ומגוון.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "אנו העם הישראלי, במטרה ליצור ברית שלמה יותר, לבסס את הצדק, להבטיח שלום מבפנים, לערוב להגנת הציבור, לקדם את רווחת הכלל, ולהגן על ברכות החירות, לנו ולצאצאינו, קובעים חוקה זו לישראל".
הסבר: המבוא לחוקה האמריקאית מדגיש את השותפות בעם אחד, הברית הנקבעת בין האזרחים, עקרונות הצדק והחירות, וחובת המדינה להבטיח שלום ולהגן על האזרחים. זהו מודל ראוי.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "אנו העם בישראל, נחתור לקיים בתוכנו ברית של שותפות ואחווה, של סולידריות וקרבה. של כבוד למגוון המורשות ולפסיפס המרהיב של התרבויות. לבסס את הצדק. לקדם את רווחת הכלל. להבטיח את ברכות החירות. להגן על הדמוקרטיה. להבטיח שלום מבית ומחוץ, לנו ולדורות הבאים".
הסבר: אימוץ מבוא החוקה האמריקאית, הקובע עקרונות ראויים, תוך התאמת הדגשים לחברה הישראלית.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "מדינת ישראל היא ביתם של הישראלים וארץ ישראל היא ערש ערכיהם המשותפים: כבוד האדם, השוויון, הצדק והחירות. המדינה היא מרחב של שייכות ושותפות, של שלטון החוק, של דו-קיום וסובלנות. של הבטחת רווחת הפרט ושלומו, וקיום אחריות הדדית והבטחת סולידריות חברתית".
הסבר: ציון עקרונות השותפות של כלל הישראלים בערכים אוניברסליים ובעקרונות יסוד.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "להלן יובאו העקרונות המשותפים של החברה בישראל בשתי שפות, בעברית ובערבית:".
הסבר: חיוני להבטיח את מקומן החוקתי השווה של שתי השפות הרשמיות, עברית וערבית, ברישא לחקיקה.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "החברה הישראלית הינה חברה דמוקרטית חופשית. לכל אדם יובטחו: חופש המצפון והדת. חירות המחשבה, האמונה והביטוי, לרבות ביחס לאמצעי התקשורת. חירות האסיפה והתהלוכה וחירות ההתאגדות. לכל אזרח תישמר הזכות להצביע לכנסת ולהיבחר לשורותיה. לכל אזרח תוקנה זכות להיכנס למדינה, להישאר בה ולצאת אותה. לכל אזרח תישמר הזכות לחיים, והזכות לחירות. לכל אדם תובטח זכות להגנה מפני חיפוש שרירותי, מעצר שרירותי, וכליאה שרירותית. לכל אדם יובטחו הזכות להליך הוגן, ולהגנה מפני יחס אכזרי, לרבות עינויים, ומפני ענישה חריגה. כל אדם יהא שווה בפני החוק ויזכה להגנה שווה של זכויותיו, ללא כל אפליה על רקע גזע, לאום, אתניות, צבע עור, דת, מגדר, גיל, או מוגבלות גופנית או נפשית. פגיעה בעקרונות ובזכויות הקבועות כאן צריך שתיעשה בגבולות הסביר, באמצעות חוק הניתן להצדקה במדינה חופשית ודמוקרטית".
הסבר: מקבץ עקרונות ראויים הגזורים מתוך הצו החוקתי הקנדי, האמנה הקנדית של הזכויות והחירויות, 1982.
בסעיף 1 (א) במקום הנאמר יבוא: "אנו, בניו ובנותיו של העם הישראלי, מתחייבים בזה לכונן את ישראל כמדינה עצמאית, חילונית ודמוקרטית, ולהבטיח לכל אזרחיה צדק חברתי כלכלי ופוליטי; חופש מחשבה ביטוי אמונה דת ופולחן; שיוויון לפני החוק ושוויון הזדמנויות; ולקדם בין כולם אחווה הדדית, המבטיחה את כבוד הפרט ואת אחדות האומה ושלמותה; מאמצים, מחילים ומעניקים לעצמנו חוקה זאת".
הסבר: אימוץ ניסוח ראוי מן החוקה ההודית, בשינויים מתאימים.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, ומשטרה מושתת על ההכרה בכבוד האדם, על עקרון השיוויון בפני החוק, ועל כיבוד חירויות האדם והאזרח. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, בה מממש העם היהודי את זכותו להגדרה עצמית, ומדינת כל אזרחיה ללא הבדל דת גזע מוצא שפה ומין. ציבור האזרחים במדינת ישראל הוא הריבון. מקורן של כל סמכויות השלטון ברצון האזרחים, הבא לידי ביטוי בחוקה ובבחירות חופשיות. פעולתן של רשויות השלטון, ובכללה חלוקתם של משאבי הציבור, תכוון לקידום טובתם של כלל אזרחי המדינה ותושביה".
הסבר: הצעת המרכז לפלורליזם יהודי, "עקרונות יסוד חוקתיים למדינת ישראל" מאי 2008.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, ושל העם הפלסטיני. מדינת ישראל תפעל לשימור מורשותיה ההיסטוריות של הארץ ולטיפוחן של המורשות התרבותיות, הדתיות והלשוניות של אזרחיה ותושביה".
הסבר: בהשראת הצעת המרכז לפלורליזם יהודי, "עקרונות יסוד חוקתיים למדינת ישראל", מאי 2008.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "ארץ ישראל היא ארצו של אברהם, מולדתם ההיסטורית של בניה, יהודים וערבים, ובה קמה מדינת ישראל, כמרחב משותף של מורשת עתיקה וערכי אנוש נשגבים".
הסבר: הזיקה לארץ ישראל ולמורשותיה מכוננת את המשותף לבניה של הארץ, ומעצבת את ערכיה המשותפים.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "מדינת ישראל הינה מדינה יהודית, באשר בה מממש העם היהודי את זכותו להגדרה עצמית, ומדינת כל אזרחיה, ללא הבדל דת גזע מוצא מין ושפה. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, ומשטרה מושתת על הכרה בכבוד האדם, על שוויון בפני החוק, ועל כיבוד חירויות האדם והאזרח. מדינת ישראל תכיר במאפייניהם הלאומיים, האתניים, התרבותיים, הדתיים, החברתיים והלשוניים היחודיים של ציבור האזרחים והתושבים הערבים בישראל ובקשריהם ההיסטוריים עם הארץ. מדינת ישראל תבטיח את זכותם של בני הקהילות המיעוט האתנו-לאומיות לפעול במשותף למען טיפוח תרבותם, מורשתם ושפתם ולמען הנחלתן לבני הדורות הבאים, ותצור את התנאים למימושה של זכות זו. מדינת ישראל תפעל לקידום שיוויון הזדמנויות לבני קהילות המיעוט האתנו לאומיות וליצוגם ההולם במוסדות השלטון".
הסבר: מתוך הצעת עקרונות יסוד חוקתיים למדינת ישראל, המרכז לפלורליזם יהודי מאי 2008.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, וביתם של יהודים וערבים. בה עוצבה מורשתם, ובה קמה מדינתם המשותפת".
הסבר: ארץ ישראל היא מולדת העם היהודי אך גם בית משותף ליהודים ולערבים, מרחב של מורשת משותפת ושל מדינה משותפת.
בסעיף 1 (א) במקום האמור יבוא: "בה' באייר תש"ח כוננה מדינת ישראל - ביתם של כל הישראלים, במולדתם המשותפת, ערש לידתן של הדתות העתיקות- היהדות הנצרות, האסלאם, ואף הדת הדרוזית. היסוד לכינונה הוא שותפות ערכים המעוגנים במורשת העתיקה, ומגולמים בחוקים המיועדים להבטיח את יישומם, ובשאיפה להבטיח את פיתוח הארץ לטובת כל תושביה ולמען עתידם של הדורות הבאים".
הסבר: נקודת המוצא היא כינון הבית הלאומי המשותף על יסוד מורשת משותפת, ערכים משותפים המגולמים בחוק, ובהגדרת הטוב המשותף.
בסעיף 1 (ב) במקום האמור יבוא: "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומדינת כל אזרחיה. היא תממש את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, ובד-בבד תכיר בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה ארצית במדינתו, וכן את הזכויות הקיבוציות של המיעוט הערבי בישראל".
הסבר: הכרה בעקרון ההגדרה עצמית חייבת לחול על שני העמים. הכרה במציאות הרוב המקיים המדינה היהודית, מחייבת הכרה מקבילה בזכויות הקולקטיביות של הפלסטינים אזרחי ישראל.
בסעיף 1 (ב) במקום האמור יבוא: מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומדינת כל אזרחיה. היא תחתור למימוש עקרונות הנוגעות לזכותו להגדרה עצמית, ובראש ובראשונה הבטחת מקלט בטוח ליהודים בעת רדיפה והבטחת שימורה וטיפוחה של המורשת היהודית. בד-בבד היא תשאף להבטחת השוויון האזרחי וזכויות המיעוט בכל תחום, לרבות הזכויות הקיבוציות.
הסבר: הגדרה של משמעותה הספציפית של "המדינה היהודית" מול הבטחת הזכויות הקולקטיביות של האזרחים הערבים.
בסעיף 1 (ב) במקום האמור יבוא: "מדינת ישראל היא ביתם המשותף ומדינתם הדמוקרטית החופשית של אזרחיה ותושביה. המדינה תשמור על מורשת העם היהודי ותטפחה, ותהווה מקלט בטוח ליהודים בעת איום או רדיפה".
הסבר: הגדרה המיישבת בין עקרונות הדמוקרטיה לבין קיום מרכיבים מובחנים של מדינה יהודית.
הוספת סעיף 1(ד): מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
הסבר: חוק הלאום סותר את מגילת העצמאות.
סעיף נוקשות יימחק
הוספת סעיף 12 - תחולה: הוראות חוק יסוד זה יחולו על שטחי מדינת ישראל ביום קבלת חוק זה.
הסבר: בסעיף 1 ג כתוב שהזכות להגדרה עצמית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי, אבל אין שום הגדרה של גבולות המדינה. ההסתייגות מבהירה שאפילו אם הזכות הזאת תהיה ייחודית, היא לא תחול בשטחים.