חומר רקע
15 ביולי 2018
נייר עמדה – דיון בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות
שיטת הסחר החדשה למטרות זנות
ראשית נבקש לברך את מדינת ישראל על דירוגה הגבוה בדו"ח מחלקת המדינה האמריקנית לשנת 2018.
אך לצד הברכות, אסור כי הדבר יסמא את עינינו. הסחר בנשים חזר לישראל. הוא אמנם לבש צורות חדשות, אך אין בכך כדי להוריד מהדחיפות בטיפול בתופעה האיומה.
היום כבר לא צריך להכניס את קרבנות הסחר באישון לילה, אלא להטיסן לנמלי התעופה, שם ייכנסו תחת עיניהן העצומות של הרשויות. באמצעות שיטת ה"סחר החדש" מנוצלות בימים אלו נשים רבות - בדירות דיסקרטיות, מועדוני חשפנות, בתי מלון ועוד.
המצב מחייב שינוי דחוף בסדרי העדיפויות של רשויות המדינה. תוך תשומת לב יתירה לכך שזרותן של קרבנות הסחר, חוסר הידע אודות הנעשה במדינת ישראל וכן הרקע של מדינות המוצא מהן מגיעות הנשים - מקשים עליהן להעז לפנות ולבקש סיוע מן הרשויות, גם כאשר הן זקוקות לכך בצורה ממשית.
כפי שצוין בדו"ח, אין כיום החלטת ממשלה עדכנית ובתוקף המוכוונת טיפול בתופעת הסחר החדשה, על אף מימדיה הגדלים כל העת. כל זמן שלא ייערך טיפול מערכתי בתופעה ימשיכו סוחרי הנשים לנצל כל אפשרות להביא לארץ עוד ועוד קרבנות.
אם מדינת ישראל לא תתעורר – בשנה הבאה היא עלולה למצוא עצמה יורדת בדירוג על מאבקה בסחר בנשים.
לאור זאת נחזור ונדרוש:
סקר למיפוי היקף התופעה ושיטותיה:
הן ארגוני השטח והן נציגי המדינה תמימי דעים על דעים על קיומו של ה"סחר החדש", חרף זאת, אין איש יודע מה היקפה ומה מנגנוניה. על מנת להתמודד עם התופעה בצורה הולמת - הגיעה העת כי מוסדות המדינה יערכו באופן רישמי סקר למיפוי המצב, תוך איתור דרכי הפעולה של הסוחרים. כחלק ממאמצינו להתחקות אחר מימדי התופעה, ביקשנו לדעת מהו הפילוח המגדרי והגילאי של המבקשים להיכנס ארצה ממדינות יעד לסחר בנשים. עם זאת, נענינו כי טרם הוכן פילוח שכזה. נתון זה, ודאי יועיל ולו באופן התחלתי לשם הבנת פוטנציאל מימדי התופעה.
מאמץ חקירה נרחב – העמדה לדין של סוחרי הנשים:
פעילות רגישה מול הקרבנות: לצד החשיבות של הרחקת נשים שמזוהות כקרבנות סחר פוטנציאליות כבר בנתב"ג, על מנת שלא ינוצלו לזנות בישראל, ישנה חשיבות לשיתוף הפעולה שלהן על מנת להתחקות אחר מי שהביאו אותן לישראל.
בעניין זה נבקש להזכיר כי מדובר בקרבנות סחר, חלקן נוחתות בישראל לאחר שנוצלו במדינות אחרות, ויש חשיבות לחשוף אותן לכלל זכויותיהן – לרבות האפשרות לקבלת הגנה - בצורה רגישה ומותאמת. נשים אלו לא מכירות את רשויות האכיפה בישראל, וחוששות מהן מאד.
לאור זאת, נכון לטעמנו כי מי שמשתאלים את הנשים יהיו דוברי השפה הרלוונטית. וכן, ככל שהדבר מתאפשר - ישנה עדיפות משמעותית כי יהיו אלו נשים שעורכות את התישאול, על מנת לבנות אמון ולאפשר תחושת ביטחון בקרב הקרבנות הפוטנציאליות.
מאמץ חקירה באינטרנט: כפי שחשפנו בוועדה, ישנם אתרים רבים לגיוס לזנות - המפרסמים בשפה הרוסית ופונים לקהל יעד בחו"ל. באמצעות אתרים אלו נוצר הקשר הראשוני של סוחרי הנשים עם קרבנות הסחר החדשות.
ישנה חשיבות בפעילות עומק אשר תביא לסגירת מעגל הניצול– הנשים שמגוייסות, לעיתים ע"י זרים, בחו"ל, בסופו של יום מגיעות לניצול מתמשך בישראל. יש חשיבות למצוא את מי שמנצלים אותן בישראל, וכן להעמיד לדין את כלל המעורבים ברשת הסחר, שכן העבירה מתבצעת בארץ.
בסוף נייר זה נצרף רק שניים מהאתרים הרבים שמצאנו בהם תוכלו לראות את תמונתה של הטיילת בת"א מתנוססת בגאון. בדיוק כפי שארגונינו איתר את אתרים אלו, צריכה גם משטרת ישראל לאתר ולפעול ביד קשה מול כלל הגורמים ברשתות הסחר.
מאמץ לאיתור קרבנות הסחר שמנוצלות בישראל:
איתור באינטרנט: באתרים הפופולריים לפרסום זנות בישראל, המוכרים גם למשטרה ולפרקליטות, קיים מידע רב באמצעותו ניתן לפתוח חקירות בקלות רבה, באתרים מפורסמים צורת התקשורת האפשרית עם נשים מסוימות, מיקומן של דירות, משך הזמן שאותן נשים עתידות לשהות בישראל ועוד.
פעולות לאיתור 51.3 אלף תיירים ותיירות מברית-המועצות לשעבר, שאשרת השהייה שלהם אינה בתוקף: מדובר בנשים שמוכרות בשמן וזהותן לרשויות ההגירה, שכן נכנסו דרך מעברי הגבול המוסדרים של המדינה. יש לפעול בכל האמצעים על מנת לאתרן ולמנוע בכך את הפגיעה המתמשכת בהן.
"הסחר החדש" - רקע
עד אמצע שנות ה-2000, תופעת הסחר בנשים למטרות זנות בישראל היתה בשיאה, ונעשתה בעיקר דרך הגבול הפרוץ עם מצרים. קורבנות הסחר היו לרוב נשים צעירות ממדינות ברית המועצות לשעבר, אשר נאלצו לחיות במציאות איומה, תחת כפייה ואלימות פיזית, נפשית ומינית יום-יומית, שכר זעום, ושלילת חרויות בסיסיות, דוגמת חופש התנועה תוך החזקה דרכונן האישי בידי הסרסורים.
בראשית שנות ה-2000, הגיעה התופעה לשיאה, כאשר כ-3000 נשים נסחרות הגיעו לישראל בשנה, ופעלו בה 300-400 מכוני ליווי ובתי-בושת.
דו"חות מחלקת המדינה האמריקנית שפורסמו באותן שנים, דירגו את ישראל בדירוג הנמוך ביותר שקיים והובילו את מדינת ישראל לפעילות מערכתית למאבק בסחר:
חוקקו חוקים בנושא, בדגש על החמרת ענישה;
הוקמה וועדת המשנה הפרלמנטרית למאבק בסחר בנשים;
נעשו מאמצי אכיפה נרחבים, בהם זרוע סע"ר של המשטרה, בה פעלה יחידה מיוחדת ומותאמת של שוטרים דוברי השפה הרוסית;
נערכו הכשרות לשופטים;
הוקמו מנגנוני הגנה לקורבנות.
כל זאת, לצד סיום בניית גדר הגבול בסיני, הובילו לכך שמימדי תופעת הסחר למטרות זנות כפי שהייתה מוכרת עד אותה תקופה, צומצמו מאד. משנת 2010 ואילך דווחו כניסות בודדות של קורבנות סחר לזנות לתחומי מדינת ישראל.
השיטה החדשה לביסוס הסחר בנשים לישראל
על רקע חתימת הסכמים דיפלומטיים המעניקים פטור מאשרת ביקור בין ישראל למדינות רוסיה (2008), אוקראינה (2011), גיאורגיה (2013), מולדובה (2014) ובלארוס (2014), עולה מהשטח תמונה חדשה ומדאיגה בכל הנוגע לסחר בנשים לישראל.
כמו במדינות רבות אחרות בהן צריכת זנות אינה אסורה, גם בישראל מביא עמו הביקוש לזנות צורך בנשים חדשות. את הביקוש מספקים סוחרי נשים בקלות יחסית, תוך ניצול פלטפורמות השיווק האינטרנטיות, הסכם "שמים פתוחים" המציע טיסות רבות מאירופה בעלויות נמוכות ביותר, המעבר הפתוח בנמלי התעופה ומערכת המקלט העמוסה.
לאחרונה עלו לכותרות מספר חקירות של רשתות סחר בנשים לישראל. המרכזית בהן התפרסמה עם מעצרו בנובמבר של סוחר הנשים דמיטרי איסקוב, שהואשם בסוף מרץ בניהול רשת של סחר בנשים ממזרח אירופה, כמו גם בשורת מעשי אונס ועבירות מין חמורות. בנוסף, לאחרונה התגלו מספר מקרים של ניצול לזנות של קרבנות סחר במועדוני חשפנות שונים, בהם מועדון ה"פוסיקט" ומועדון ה-TLV-CLUB בתל אביב.
ברם, זהו רק קצה הקרחון. כפי שנאמר לעיל, נדרש סקר על היקף התופעה ושיטות הפעולה השכיחות יותר ופחות של סוחרי הנשים, שכן רק באמצעות חקר הדברים יובן מהם השינויים המערכתיים שעל המדינה לבצע, אשר ישפיעו בצורה דרמטית על הישנות עבירת הסחר. "הסחר החדש":
א. סחר בכסות של "תיירות" – נשים רבות, בעיקר ממדינות ברית המועצות לשעבר, מנוצלות לזנות בישראל - בעודן מחזיקות אשרת כניסה למטרות תיירות. נשים אלו לרוב מגויסות בארץ המוצא על-ידי מודעות באינטרנט של סוחרי נשים, גורמי תיווך וחברות כוח אדם מפוקפקות, אשר מתדרכים אותן כיצד להיכנס לישראל דרך נמלי התעופה.
זמן שהייתן בארץ עשוי לנוע בין ימים אחדים ועד לתום אשרת התייר, המקנה שלושה חודשים. מישראל הן יילקחו לרוב ליעד הבא של רשת הסחר, בו ינוצלו לזנות גם כן. חלקן אף מובאות פעם שניה ושלישית לישראל לאחר תקופה מסוימת בחו"ל. הכל, תחת מסווה חוקי לכאורה של תיירות.
במקרה זה הרשויות פועלות למנוע את כניסתן של קרבנות הסחר לישראל. כך, בהתאם לנתוני דו"ח מחלקת המדינה האמריקנית לשנת 2018, בעקבות חשד כי מדובר בקרבנות סחר שהובאו לישראל לניצול לזנות - בשנת 2016 סורבה כניסתן של 310 נשים לישראל, ובשנת 2017 סורבה כניסתן של 231 נשים. אך לתחושתנו, נוהל זה איננו מספק וודאי שהוא לבדו חסר סיכוי לעמוד מול גלי התופעה האדירים, כפי שהם משתקפים בזירות הזנות השונות ובפורומים הווירטואליים של הצרכנים.
ב. "תיירות" ללא אשרת שהייה בתוקף – נכון לסוף שנת 2016 שהו בישראל 51.3 אלף תיירים ותיירות מברית-המועצות לשעבר, שאשרת השהייה שלהם אינה בתוקף.
נוכח הידיעה הברורה אודות מנגנון סחר בנשים למטרות זנות ממדינות ברית המועצות לשעבר אל תחומי מדינת ישראל, המספר הגבוה של "תיירות" בלא אשרה בתוקף, צריך להוות נורת אזהרה לאשר עלול להתרחש במחשכים.
נבקש להדגיש כי לצד הנסיבות המגבילות את פניית קרבנות הסחר לרשויות, במקרה זה יודעות הנשים כי שהותן בישראל הינה בניגוד לחוק, והן חוששות כפליים ממפגש עם הרשויות, לאור החשש להיתפס כשוהות באופן בלתי חוקי הצפויות לסנקציות.
מאחר ומדובר בנשים שמוכרות בשמן וזהותן לרשויות ההגירה, שכן נכנסו דרך מעברי הגבול המוסדרים של המדינה, יש לפעול בכל האמצעים על מנת לאתרן ולמנוע בכך את הפגיעה המתמשכת בהן.
ג. ניצול מערכת המקלט הישראלית – מנתוני רשות ההגירה עולה כי בין השנים 2016-2017 חלה עלייה חדה, של מאות אחוזים, בבקשות המקלט שהוגשו על ידי אזרחי אוקראינה וגאורגיה. מן הנתונים עולה כי לעומת 754 בקשות מקלט שהוגשו על ידי אזרחי ואזרחיות אוקראינה בשנים 2014-2015, בשנים 2016-2017 הוגשו 14,591 (!) בקשות. כמו כן, הוגשו 5,019 בקשות מקלט של אזרחי ואזרחיות גיאורגיה בשנים 2016-2017, לעומת 763 בקשות אשר הוגשו על ידם בשנים 2014-2015.
מעקב בשטח של ארגוני זכויות אדם, וכן סקירת אתרי אינטרנט ברוסית, מעלה תמונה לפיה קרבנות סחר נכנסות לישראל כתיירות, ומונחות על-ידי סוחרי הנשים להגיש בקשות מקלט, בהיעדר הבנתן על פישרה של הפרוצדורה. זאת מאחר וכל זמן שבקשתן נבחנת – הן נמצאות בסטטוס שאיננו בר-הרחקה מישראל.
יצוין כי בעקבות מגמת הגידול במספר בקשות המקלט של נתיני אוקראינה וגיאורגיה, הוחלט במהלך שנת 2017 כי בקשות אלה יידחו על הסף – נוכח הטענה שמדובר במדינות שניתן לשוב אליהן בבטחה.
עם זאת, נוכח המספרים האדירים, ברור כי לבד מן הצורך בבלימת ניצול מערכת המקלט הישראלית, יש צורך בטיפול משלים, מעמיק ומקיף במי שהובילו נשים רבות להגיש את בקשות המקלט, ומנצלים אותן - תוך ביסוס התשתית לניצולן בזנות במדינת ישראל.
כחלק מניסיון ההתמודדות עם שתי התופעות האחרונות, במהלך שנת 2017 הורחקו מישראל 3361 אוקראינים/ות ו844 גיאורגים/ות. אך לאור הסבירות שבין המורחקות גם קרבנות סחר, שהובאו לישראל למטרות זנות, יש חשיבות ראשונה במעלה לאיתור וזיהוי שלהן, כך שיוכלו לקבל את מלא זכויותיהן וכן יתאפשר מיצוי מספק של המידע שיכול להוביל לכדי חשיפת סוחרי הנשים.
דוגמאות לאתרים לגיוס נשים לישראל
החברה "גולדן קלאב" מגדירה עצמה במקום הראשון בשוק נערות הליווי בישראל:
"אנחנו עובדים מזה שנים ולכן יש לנו בסיס גדול של לקוחות עמידים ועשירים מאוד. בנוסף לרווחים הגבוהים, אנו מספקים גם אבטחה ושמירה על סודיות. העבודה ממוקמת במרכז הארץ, היכן שמגיעים תיירים עשירים לנוח", לשון האתר. כמו כן, החברה מציעה לנשים שכר גבוה, בין 1,000-500 דולר ביום.
בחלקו התחתון של הדף ישנם לינקים המיועדים לעבודה עבור נשים אוקראיניות בישראל. על פי הלינק (http://www.golden-escort.ru/novosti/rabota-za-granitsej-dlya-devushek-s-ukrainy.html) "אוקראינה עוברת זמנים קשים שמשפיעים על הכלכלה שלה, ולכן מציאת עבודה בשכר טוב היא בעייתית. על כן אנחנו רוצים להציע לכן עבודה עם רווחים גבוהים בסוכנות 'גולדן קלאב' שפועלת בישראל".
סוכנות קינג
"מספקת עבודה בבת-ים, תל אביב, חיפה, באר שבע, אילת. אנחנו היחידים שנותנים עבודה בארץ בשלושה תחומים:
דירות דיסקרטיות
לפי הזמנות בבתי מלון ומסיבות
עיסויים אירוטיים (ללא סקס)"
"יש לנו כ-30 אתרי אינטרנט אקסקלוסיביים בתחום של ליווי, 8 פורטלי אינטרנט".