חומר רקע
| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר
جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
נחלת בנימין75
תל אביב6515417
|
شارع نحالت بينيامين75
تل ابيب
|
75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv
| טלפון
هاتف :
03-5608185
Phone:
| פקס
فاكس :
03-5608165
Fax:
www.acri.org.il | [email protected]
15
ביולי2018
לכבוד
לכבוד
חברי הממשלה
חברי הכנסת
,שלום רב
:הנדון
הצ"ח יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי
/(פ1989/20
)
–נוסח לקריאה שנייה-שלישית
לקראת ההצבעות הצפויות השבוע על הצ"ח
יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי ,להלן עמד ה
מעודכנת של האגודה לזכויות האזרח המתייחסת לנוסח העדכני של הצ"ח, הבוחנת את ההצעה מנקודת
המבט של שמירה על הדמוקרטיה וזכויות האדם . ויודגש, כי אין בתיקונים העומדים על הפרק לסעיפים
.שונים, כדי לשנות את הקשיים המהותיים הנובעים מהצ"ח בכללותה
כללי
1.
הצעת החוק, שמבקשת להגדיר מחדש את זהותה של המדינה, מעוררת קשיים משמעותיים לדמוקרטיה
.ולזכויות אדם בישראל
2.
נוסח החוק כפי
שמובא לקריאה שנייה-
שלישית (על אף התיקונים השונים לסעיפים ספציפיים שהוכנסו
)בו יביא, באופן חסר תקדים, להכפפת מהותה הדמוקרטית של המדינה ל עיצובה והגדרתה כמדינה
.יהודית ה
רוח הכללית של הצ עת החוק, שמה דגש והעדפה לסממניה היהודיים של המדינה על פני אלו
הדמוקרטיים
. במצב דברים זה, יש חשש שהחוק יפגע
בזכויות האדם של כלל אזרחי המדינה, בשל
השח .יקה לה יגרום במעמדה של הדמוקרטיה במדינה
3.
זאת
בנוסף כמובן לכך ,ש גלומות בהצעת החוק פגיעות חמורות בזכויות אדם, בדגש על פגיעה בזכויות
המיעוט הערבי בישראל, המהווה
כ-
%
20
מאזרחי המדינה. פגיעה שכזו בזכויותיהם של חמישית
מהאזרחים שומטת את הקרקע מתחת
לזכות ל שוויון, ומהווה בכך בפני עצמה פגיעה אנושה
.בדמוקרטיה, ששוויון אזרחי הוא מעמודי התווך שלה הצעת החוק אף פותחת פתח להנהגת פרקטיקות
של הפליה גזענית נוספות ורחבות בכל תחומי החיים , כלפי מיעוטים נוספים. להלן נפרוש את עיקרי
:הפגמים
אין עיגון בהצ"ח של דמוקרטיה וזכוי
ות אדם
4.
,כאמור, הקושי המרכזי בהצ"ח הוא ההכפפה וההעדפה של יהודיות המדינה על פני היותה דמוקרטית
.על כל המשתמע מכך
5.
כידוע, בהעדר חוקה לישראל, מהווים חוקי היסוד את החוקה הבלתי כתובה של המדינה, הבנויה
פרקים, פרקים. הצ"ח דנן מהווה למעשה, כמקובל בחוקות בכל העולם, א ,ת פרק המבוא של החוקה
,באשר עוסקת בהגדרת אופייה ומאפייניה של המדינה. פרק זה אמור לכלול, כמקובל במקומות אחרים
.את העיגון של העקרונות הדמוקרטיים ואת ההגנה על זכויות האדם, לצד מאפיינים ייחודיים אחרים
| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר
جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
2
6.
,אלא שבנוסח שמובא להצבעה
אין כל התייחסות להיותה של המדינה ד
מוקרטיה . לא רק שהמונח
המקובל והידוע הנהוג לתיאור המדינה–
""מדינה יהודית ודמוקרטית-
לא כלול בהצעה, אלא שאין
.כל אזכור משום סוג להיותה של המדינה דמוקרטית
7.
מן הסתם, אין גם התייחסות בהצ"ח משמעות היותה של המדינה דמוקרטית, ובכלל זה בולטות
בהיעדרן התייחסויות לי סודותיה של דמוקרטיה מהותית ובהם היות המדינה מדינה דמוקרטית
.המבטיחה שוויון זכויות גמור לכל אזרחיה, מחויבות להגנה על זכויות אדם לכל ועוד
בולטת במיוחד
השמטת המחויבות המוכרת לכל, להבטחת זכויותיהם האישיות של כלל אזרחי המדינה, במיוחד על
רקע העובדה שהזכויות הקול.קטיביות שמורות למיעוט היהודי בלבד
8.
,בנוסף, אין כל התחייבות לקיומם של מוסדות מדינה מסוג כזה שיבטיח את המשטר הדמוקרטי
.להפרדה בין הרשויות, או למנגנונים שיבטיחו את שלטון החוק
העדפת האופי והסממנים היהודיים של המדינה
9.
כפי שמפורט בדברי ההסבר, ההצעה עוסקת באופן מפ ורט ונרחב ב"היבטים מעשיים המבטאים את
היותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, שלחלקם יש ביטוי בחקיקה קיימת: סמלי
המדינה(המנון, דגל, סמל)
,, ירושלים כבירתה, שפתה, זכות השבות, קיבוץ גלויות, התיישבות יהודית
הקשר עם יהודי התפוצות, לוח שנה עברי ומקומות"קדושים.
10
. כל אלה יחד
מדגישים את הקשר של המדינה בראש ובראשונה
לעם היהודי וליהדו
ת.
הצ"ח אף מדגישה
את מחויבותה של המדינה לקדם את כל אלה , ודווקא את אלה, להבדיל מערכים אחרים. זאת כאשר
,מנגד ,כאמור לעיל הצ"ח אינה כוללת כל התחייבות לעצם היותה של המדינה דמוקרטיה, ומשכך גם
לא התייחסות למשמעות היותה של
ה
מדינה דמוקרטי ת, או מחויבות ליסודותיה של דמוקרטיה
.מהותית
11
.
אם לא די בכל אלה, נוסף כעת תיקון חדש להצ"ח לפיו "הזכות להגדרה עצמית" של העם היהודי נובעת
מזכות דתית, תיקון שעלולות להיות
לו השלכות מרחיקות לכת על מחויבות המדינה לדת וליהודיות
.המדינה, על כל המשתמע מכך בנוגע למי שאינם דתיים, לנשים, ללהט"ב, ולכל מי שאינם יהודים
12
. משכך, קיימת סכנה ממשית לשחיקת מהותה הדמוקרטית של המדינה
ואיום ממשי על זכויות היסוד
של כל תושבי המדינה .
אפליה בחסות
חוק יסוד
13
.
הצ"ח כוללת בתוכה שורה של הוראות מפלות, שיקבלו בחקיקה דנן מעמד חוקתי בישראל. מעבר
להגדרת המדינה עם דגש על יהדותה ולקביעה כי קיומה של המדינה מהווה מימוש זכות דתית, עוסקת
המדינה בעיגון הזכויות הקולקטיביות של הרוב היהודי, תוך התעלמות מזכויות קולקטיביו ת או
.פרטניות של שאר אזרחי ותושבי המדינה, שאינם יהודיים, לרבות המיעוט הערבי
14
.
המיעוט הערבי, שמהווה20%
מאזרחי המדינה והינו מיעוט ילידי בעל מעמד מיוחד, אינו זוכה לכל
הכרה בזכויותיו הקולקטיביות, אך יותר מזה–
אף לא זוכה להכרה כקבוצת מיעוט בישראל תוך עיגון
ההגנ .ה על זכויות הפרט שלו
15
.
,ההיפך הוא הנכון, מהצ"ח עולה, כי כל מי שהינו תושב ו/או אזרח ישראלי ואינו חלק מהעם היהודי
.הוא אזרח ו/או תושב סוג ב', אשר ההגנה אפילו על זכויות היסוד שלו היא מינימאלית ובעדיפות משנית
16
. אם לא די בכך, חלק מסעיפי הצ"ח אף מבקשים להרע את המ צב הקיים דהיום, הן של המיעוט הערבי
והן של לא יהודים אחרים בישראל. בין השאר, ניתן לציין את הפגיעה במעמד השפה הערבית, עיגון
| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר
جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
3
,אפליה גזענית במגורים ממנה יפגעו שלל הקהילות בישראל, העדפת זרמים מסוימים בלבד ביהדות
.פגיעה בנשים ולהט"ב, ועוד
הליך החקיקה של חוק יסוד
17
.
אנו מבקשים לסיום להתייחס גם להליך החקיקה. הגדרת אופייה של המדינה היא סוגיה חוקתית
חשובה ובעלת השלכות מרחיקות לכת. בסוגיות יסוד מעין אלו יש לעשות כל הניתן כדי לחתור להסכמה
.ציבורית רחבה תוך התחשבות בכלל הזכויות והאינטרסים של הקבוצות השונות באוכלוסייה
18
. השאל ות החוקתיות המועלות בהצעת החוק הן כבדות משקל: שאלת הגדרת המדינה היא שאלה בעלת
השלכות יסודיות ביותר עבור מדינת ישראל וכלל אזרחיה. כידוע, אף מדובר בשאלה השנויה במחלוקת
ציבורית קשה בין מגזרים שונים באוכלוס
י יה. אף שקיימת הסכמה ציבורית רחבה בדבר זכותם של
יהודים
לראות במדינת ישראל מולדת שבה הם מממשים את הזכות להגדרה עצמית לאומית, הרי שאין
משמעות הדבר שהכרה מעין זו מחייבת שלילת ההכרה בזכויותיהם של בני המיעוט הערבי, שאף עבורם
.הארץ היא מולדת
19
. אך במקום לנהל דיון מעמיק, לשתף את כלל הציבור ולנסות לגבש הסכמות ראויות ור חבות תוך שמירה
על עקרונות היסוד של דמוקרטיה מהותית– הצעת החוק הנוכחית מבקשת
לקבוע הסדרים בעיתיים
ביחס להגדרת המדינה, שעלולים לסכן את אופייה הדמוקרטי של המדינה ,
שמאיימים על זכויות האדם
.של כלל האזרחים, ופוגעים באופן בוטה בזכויות המיעוט הערבי במדינה
אנו קוראים לכם שלא לקדם הצ"ח זאת, ולהבטיח הגנה על הדמוקרטיה, השוויון וזכויות האדם במדינת
.ישראל
,בכבוד רב ובברכה
דבי גילד-חיו, עו"ד
דן יקיר, עו"ד
מקדמת מדיניות וחקיקה
היועץ המשפטי
052-8282444
:העתקים
יו"ר הכנסת
היועץ המשפטי לממשלה
יועמ"ש הכנסת
יועמ"ש ועדת החוקה