חומר רקע

הכנסת העשרים הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת :הכלכלה לדיון בהצעה לסדר היום בנושא בניית תוכנית אב-לאומית בתחום ה זקנה בראשות ח ה "כ טלי פלוסקוב דוח ביניים תוכנית אב-לאומית בתחום הזקנה חשוון התשע"ח– תמוז התשע"ח אוקטובר2017 – יולי2018 1 הכנסת העשרים ,חברות וחברים יקרים מדינת ישראל עומדת בפתחו של אחד המשברים החברתיים הגדולים שידע ה. הנתונים מ למדים שהאוכלוסייה בישראל הולכת ומזדקנת במהירות. כבר היום חיים בישראל כמיליון קשישים. קצב הגידול במספרם של בני ה- 75 + הוא6% בשנה בממוצע, ושיעור הגידול במספרם גדול משיעור הגידול של כלל האוכלוסייה .מגמת ה גידול ה מהיר באוכלוסייה המבוגרת עתידה להתגבר בשנים .הבאות האו"ם קבע כבר ב שנת2002 כי על המדינות ל התכונן ל גידול באוכלוסיית האזרחים הוותיקים ו הזהיר ש מדינה שלא תעשה זאת תעמוד.בפני משבר חברתי חמור יפן, אירלנד, בריטניה, סינגפור ומדינות אחרות כבר השכילו לבנות תוכנית לאומית ואף החלו ליישם אות ה . אחת הבעיות המרכזיות של האזרחים הוותיקי ם כיום היא ריבוי הגורמים האחראים לזכויות שלהם ולשירותים המיועדים להם. כך, קשישים נאלצים לכתת רגליהם בין משרדים כדי ל הבטיח לעצמם רמת חיים .סבירה ביראה ובכבוד קיבלתי עלי את המשימה לעמוד בראש ועדה שתבנה תוכנית אב לאומית ב עבור האזרחים הוותיקים של מדינת ישראל ותגיש את המלצותיה. זאת הפעם הראשונה בתולדות המדינה שגורם ציבורי מאגד את כלל הנושאים הקשורים באזרחים הוותיקים– ,בריאות, רווחה .סיעוד, תעסוקה, פרישה ונושאים חשובים אחרים בעבר משרדי ה ממשלה יזמו ת ו כניות ספציפיות וקיבלו החלטות נקודתיות כדי לטפל ב בעיות מסוימות או בקבוצות אוכלוסי יה מיוחדות. אלו ראוי ות לציון , ומלמדות שיש מודעות בקרב קובעי המדיניות לכך שתהליך הזדקנות האוכלוסייה מציב בפניהם אתגר של ממש. ו אולם, התוכניות של משרדי הממשלה מבוססות על פתרונות סלקטיבי ים לבעיות ספציפיות, ואין בהן משום 2 י הת .יחסות כוללת לשינוי הדמוגרפי הדרמטי המתחולל עתה ,יתר על כן רק חלק קטן מההחלטות והת ו כניות בא ו .לידי ביצוע להבדיל מתוכניות קודמות, תוכנית זו מציעה מבט כולל על האתגר של הזדקנות האוכלוסייה, שמביא בחשבון את כלל הבעיות והצרכים של או,כלוסיית האזרחים הוותיקים וגיבוש ת ו כנית אב לאומית כוללנית לטווח ה בינוני ו.לטווח הארוך אבקש להדגיש כי דוח זה הוא דוח ביניים, ויש לו מטרה עיקרית אחת: שיתוף הציבור ובעלי העניין בקווי המדיניות המתוכננים. שיתוף הציבור, ובפרט ציבור האזרחים הוותיקים, הוא בלב ליבן של כל התוכניות המקבילות בעולם, והוא גורם חיוני להצלחת תוכנית כה מורכבת. מכאן החשיבות שבפרסום הדוח, כדי לתת הזדמנות לכלל הציבור להשפיע על קווי המדיניות המתוכננים ולהאיר .את עיני הוועדה היקף העשייה הרחב בוועדה מעיד על מחויבות חבריה ועל מחויבות כלל הגורמים המקצועיים כלפי הציבור בישראל, ובכלל זה ג מלאים, ניצולי ה שואה, אלמנות, יתומים, נפגעי פעולות איבה, נכים .ונזקקים אני מבקש ת להודות ל- 11 חברי הוועדה, אשר פעלו ללא לאות יחד, קואליציה ו,אופוזיציה כדי ל שפר את מצבם של האזרחים הוותיקים במדי נת ישראל . תודה מיוחדת ליועץ הוועדה פרופ' יצחק בריק, שעשה לילות כימים בהכנת דוח חשוב זה . תודתי נתונה גם ל מנהלת הוועדה גב' אתי שבתאי לו צוות מרכז המחקר והמידע של הכנסת על עבודתם החרוצה והנאמנה , ליועצים הפרלמנטריים שלי: מר אורון דב, הגב' טניה ברלין ומר ידין שטרית על דבקותם במטרה.ומסירותם לעבודה :אסיים בפסוק מהמקורות"אל תשליכני לעת זקנה. ככלות כוחי אל תעזב ני)" (תהילים. בתקווה שנזכה לממש המלצות אלו בעבור האזרחים הוותיקי ם .במדינת ישראל ובני משפחותיהם ,בברכה חברת הכנסת טלי פלוסקוב יושבת- ראש הוועדה המשותפת לבניית תוכנית אב לאומית בנושא הזקנה 3 תוכן עניינים: דבר יושבת-ראש הוועדה 'עמ 1 תודות 'עמ 4 חברי הוועדה 'עמ 5 צוות הוועדה 'עמ 6 ישיבות הוועדה 'עמ 7 דוח ביניים לתוכנית אב-לאומית בתחום הזקנה 'עמ 8 פרק מיגור העוני 'עמ 11 פרק תעסוקה ופרישה 'עמ 18 פרק סיעוד בקהילה; מוסדות סיעודיים 'עמ 28 )פרק בני משפחה מטפלים (מטפלים עיקריים 'עמ 41 פרק בדידות 'עמ 48 פרק אינטגרציה של השירותים ותיאום בין הגורמים הפועלים בתחום 'עמ 53 פרק התעללות והזנחה 'עמ 58 4 :תודות חה"כ אלי אלאלוף, יו"ר וועדת העבודה, הרווחה והבריאות חה"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה השר משה כחלון, שר האוצר חה"כ יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות חה"כ חיים כץ, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חה"כ גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי מר אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות החדשה 'דר אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מר מאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מר אבי כהן, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי 'הגב לבנה עזרא ,מנהלת אגף זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי ,הגב' ורה שלום מנהלת אגף יעוץ לקשיש , המוסד לביטוח לאומי ,הגב' גלית מבורך מנהלת השירות לאזרחים ותיקים במש רד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 'הגב ,ברכי דליצקי מנהלת אגף בכיר אזרחים ותיקים ,המשרד לשוויון חברתי מר ניר קידר ,סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי , משרד הבריאות דר' אהרון כהן, ראש אגף גריאטריה, משרד הבריאות 5 רשימת חברי הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ווע דת הכלכלה לנושא: בניית תוכנית אב- לאומית בתחום הזקנה- כנסת20 :חילופי גברי ח"כ מיכאל מלכיאלי– חבר ועדה מתאריך25/10/17 - 05/06/18 ח"כ סיעה טלי פלוסקוב– יו"ר כולנו איציק שמולי המחנה הציוני מיכאל מלכיאלי ש"ס אילן גילאון מרצ אברהם נגוסה הליכוד יוסי יונה המחנה הציוני יעקב פרי יש עתיד דב חנין הרשימה המשותפת יעקב אשר יהדות התורה יוליה מלינובסקי ישראל ביתנו נורית קורן הליכוד שולי מועלם רפאלי הבית היהודי 6 :צוות הוועדה מנהלת הוועדה: אתי שבתאי :דובר הוועדה אורי מיכאל :מחלקת מחקר ומידע שלי לוי– ראש צוות בכיר גדעון זעירא אליעזר שוורץ 7 ישיבות הוועדה: 'מס תאריך שעה נושא 1. 11/12/2017 09:30 הצעה לסדר- היום בנושא: "בניית תוכנית אב לאומית בתחום "הזקנה 2. 25/12/2017 08:30 עוני בקרב אזרחים ותיקים בישראל 3. 17/01/2018 09:00 עוני בקרב אזרחים ותיקים- הצגת פתרונות אפשריים ודרכי פעולה 4. 23/01/2018 10:00 ב: בכנסת הבינלאומי השואה יום ציון מסגרת סקירת פעילות הרשות לטיפול בניצולי שואה 5. 30/01/2018 09:00 תנאי העסקה של עובדים ישראלים בתחום הסיעוד 6. 06/02/2018 09:00 סקירת ענף הסיעוד והשלכות תוכנית הסיעוד הממלכתית החדשה על האזרחים הוותיקים 7. 20/02/2018 13:00 במסגרת ציון יום העוני בכנסת: התמודדות עם עוני בקרב זקנים במדינות שונות; סיכום פרק העוני ב תוכנית אב לאומית בתחום הזקנה 8. 05/03/2018 09:30 1 )תוכנית האב- : בנושא הזקנה בתחום הלאומית ( 1.1 ותיקים אזרחים בקרב הבדידות ) ( 1.2 ) עצמאיים- נכס ולא נטל הצעה לסדר היום בנושא: "התמודדות המדינה עם תופעת "הבדידות בקרב האזרחים הוותיקים 9. 25/03/2018 10:30 תוכנית אב- : בנושא הזקנה בתחום לאומית פרק תעסוקה ופרישה- תעסוקת אזרחים ותיקים בישראל 10 . 07/05/2018 09:00 עוני בקרב אזרחים ותיקים בישראל 11 . 07/05/2018 10:00 תוכנית אב- : בנושא הזקנה בתחום לאומית פרק תעסוקה ופרישה- תעסוקת אזרחים ותיקים בישראל 12 . 22/05/2018 09:00 : אבות ובבתי בקהילה הסיעוד בנושא סוגיות ,מחסור בכח אדם פיקוח ובקרה, שקיפות, תעריפי האשפוז בפרוגרמת משרד בריאות ועוד 13 . 30/05/2018 08:30 עוני בקרב אזרחים ותיקים בישראל 14 . 04/06/2018 09:00 תוכנית : הזקנה בתחום לאומית אב בני משפחה מטפלים 15 . 11/06/2018 09:00 אינטגרציה ותיאום של השירותים לאזרחים הוותיקים 16 . 26/06/2018 09:00 התעללות והזנחה בקרב אזרחים ותיקים בישראל 17 . 26/06/2018 10:30 הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "פגיעה קשה בתנאי ההעסקה של כ- 80,000 "מטפלות סיעודיות הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "פגיעה קשה בתנאי ההעסקה של כ- 80,000 "מטפלות סיעודיות 18 . 02/07/2018 09:00 סיעוד בבתי אבות 19 . 09/07/2018 09:30 במסגרת ציון יום האזרח הוותיק :בכנסת הגשת המלצות דו"ח הביניים של תוכנית- האב הלאומית בתחום ה זקנה 8 דוח ביניים ל תו כנית אב-לאומית בתחום ה זקנה ועדת המשנה ל עניין מעמד האזרחים הוותיקים של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, בראשותה של חה"כ טלי פלוסקוב, הציבה ל עצמה לקדם ת ו כנית אב- לאומית בתחום ה זקנה ולהבטיח שממשלת ישראל תאמץ את התוכנית ותפעל ל השגת ה. לשם כך, הוקמה ועדה משותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת הכלכלה שמטרתה בניית תוכנית אב- לאומית בתחום .הזקנה בראשות חה"כ טלי פלוסקוב מסמך זה הוא דוח ביניים של וה ועדה, ומוצג ים בו הסוגיות שהו ו עדה דנה בהן עד כה ו אתגרים הנובעים מהן. :רקע האוכלוסייה בישראל הולכת ומזדקנת במהירות. בסוף שנת2016 חיו בארץ978,400 בני 65 + – 11.3% .מאוכלוסיית המדינה קרוב למחציתם (כ- 44% )היו בני יותר מ- 75 , ו- 12.5% – מעל גיל80 ; 3,100 איש היו בני יותר מ- 100 שנה . עם קום המדינה היו בני ה- 65 + 4% .בלבד מאוכלוסיית המדינה מאז שנת1955 גדלה אוכלוסיית המדינה פי4.6 , ואילו מספרם של בני ה- 65 גדל פי+ 10.6 .שיעור בני ה- 75 +גדל אף יותר, וע ו לה בקצב של6% בממוצע ב כל שנה. חלקם של בני ה- 65 + בקרב יוצאי חבר המדינות שעלו לארץ מאז שנת1990 הוא23.6% – גבוה ב- 15% מחלקם בכלל האוכלוסייה ( 8.9% ). חלקם היחסי של העולים מחבר המדינות בני ה- 65 + ב קרב כלל האזרחים ה ו ותיקים בישראל הוא18.6% . הגידול בשיעור המבוגרים באוכלוסייה יימשך ואף יתגבר בשנים הבאות. לפי תחזיות, עד שנת2035 יהיה מספרם של בני ה- 65 + 1,660,000 והם יהיו14.6% ,מהאוכלוסייה ומספרם של בני ה- 70 + יוכפל. עד שנת2040 גיע י מספרם של בני ה- 65 +לכ-2 .מיליון לאוכלוסיית הקשישים יש צרכים ובעיות המיוחדים לה ,המזמנים אתגרים של ממש . השינוי הדמוגרפי המהיר מחייב התי י .חסות מועדפת ברמת התכנון הלאומי כבר בשנת1991 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה בדבר עקרונות האומות המאוחדות לקשישים , ובין השאר הצורך להבט י ח לקשישים עצמאות ,ותנאי מחיה נאותים לאפשר להם להשתת ף ב חיי ה ,חברה לתת להם טיפול והשגחה נאותים ,לספק להם כל ים להגשמה עצמית ו לשמור על כבודם. 1 בשנת2002 התקיימה במדריד ועידת האו"ם לענ י יני זקנה בהשתתפות נציגי כל ,המדינות ובכללן .ישראל בו ועידה זו התקבלו החלטות בדבר הצעדים ש על כל המדינות לנקוט כדי להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה. ב מבוא ותל כנית נ כתב: החלטנו לאמץ ת ו כנית פעולה בין- לאומית לענייני ההזדקנות כדי לתת מענה לאפשרויות ולאתגרים של הזדקנות האוכלוסייה במאה ה- 21 ולקדם את פיתוח החברה לבני כל הגילים בהקשר של ת ו כנית הפעולה. אנו מחויבים לפעולות בכל הרמות, ובהן ה רמות הלאומית ו הרמה הבין-לאומית, בשלושה כ י :וונים מועדפים קשישים ופיתוח; קידום בריאות ורווחה בגיל המבוגר; הבטחת סביב ה מאפשרת .ותומכות 2 1 "United Nation Principles", Adopted by General Assembly resolution 46/91 of 16 December 1991. 2 Political Declaration and Madrid International Plan of Action, United Nation, 2002. 9 לאחרונה גברה בישראל המודעות למגמה של.הזדקנות האוכלוסייה ב החלטת הממשלה מס' 5208 מיום 4 בנובמבר2012 נקבעו היעדים האסטרטגי ים ,של מדינת ישראל ו אחד מהם היה הזדקנות האוכלוסייה. ב המשך לכך ,ב- 28 ביוני2015 החליטה הממשלה ,ב החלטה מס ' 150 ,לאמץ את הערכת המצב האסטרטגית ה כלכלית- חברתית שנוסחה בהחלטה מס ' 5208 ,ל גבש דרכי פעולה :ולקדם את יישומם טיפול בג י רעון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי, היערכות מערכת הפנסיה, התאמה הדרגתית של גיל הפרישה, שילוב מבוגרים בתעסוקה ובקהילה ו היערכות של .מערכות הסיעוד והבריאות תוכנית מפורטת לשילוב מבוגרים בתעסוקה ובקהילה הותוותה בהחלט ת הממשל ה 'מס834 מיום13 בדצמבר2015 . משרדי ה ממשלה יזמו ת ו כניות לטיפול .בבעיות ספציפיות בין השאר, משרד הבריאות הכין מתווה לרפורמה בסיעוד ותו כנית לאומית להתמודדות עם בעיית הדמנציה והאלצהיימר; המשרד לשוויון חברתי הכין תו כנית לתעסוקת מבוגרים; הוחלט שקצבאות הזקנה ש ל המוסד לביטוח לאומי יועלו . בשנים האחרונות נעשו כמה עבודות מקיפות ה מלמדות על הצרכים הגדלים והולכים ועל הצורך בשינוי המדיניות. בכלל זה, דוח ועדת שטסמן משנת2011 ,עסק בצרכים הצפויים בתחום הסיעוד 3 כנס ים המלח של משרד הבריאות ב שנת2011 עסק בהרחבה ב צרכים העתידיים של אוכלוסיית ,הזקנים4 ו ועדת אללוף משנת 2014 עסקה במצבם של הזקנים העניים. 5 כל הת ו כניות וההחלטות הללו ראוי ות לציון .עצם קיומן מלמד ש קובעי המדיניות ערים ל אתגר ש הזדקנות האוכלוסייה מציבה בפניהם .ו אולם, ה תוכניות של משרדי הממשלה מבוססות על פתרונות סלקטיבי ים לבעיות ספציפיות, ואין ב הם משום מענה כולל לשינוי הדמוגרפי הדרמטי .המתחולל יתר ,על כן רק חלק קטן מההחלטות וה תוכניות הגיעו לידי יישום. כיום נדרש מבט כולל על האתגר של הזדקנות האוכלוסייה , שיביא בחשבון את כל הבעיות והצרכים של הקשישים . לשם כך יש לגבש תוכנית אב לאומית כוללנית לטווח בינוני ו לטווח ארוך . האגודה הישראלית לגרונטולוגיה הדגישה צורך זה כבר לפני שנים, 6 אך המלצותיה לא יושמו .תוכנית אב לאומית מקיפה וכוללנית דרושה משום ש הצרכים והקשיים ,של הקשישים כרוכים אלו באלו ו כמוהם השירותים והטיפולים הנחוצים להם . לדוגמ ה , פיתוח השירותים בקהילה קשור בקשר הדוק ל צרכים במערכת האשפוז; פיתוח ה תוכנית "ז קנה בריאה" עשוי להשפיע ישירות על מערכת הבריאות ו על .האשפוז הסיעודי כמה מדינות בעולם כבר הכינו תוכניות אב אסטרטגיות להתמודדות עם האתגר של הזדקנות האוכלוסייה . בדוח ש ל מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ יוני2017 הובאו שלוש דוגמאות של .תוכניות אב לאומיות כאלה7 ב תוכנית הלאומית של אירלנד משנת 2013 נקבעו ב חלק האופרטיבי ארבע מטרות לאומיות ופורטו מטרות ה .משנה, תחומי פעולה והגורמים האחראים ליישום בהקדמה ל תוכנית ציין השר האחראי שהזדקנות האוכלוסייה מחייבת מענה ממשלתי כולל .צ'כיה הכינה תוכנית לאומית לשנים2013 – 2017 המבוססת על התפיסה שהזדקנות האוכלוסייה נוגעת 3 שטסמן ,י( ,' 2011 .)הוועדה לתכנון המערך הגריאטרי הלאומי ל- 2010 – 2020 ו- 2020 – 2030 – דין וחשבון של הוועדה והמלצותיה. 4 חביב ,ג( ,' 2011 .)כנס ים- המלח ה- 12 – היערכות המדינה לקראת הזדקנות האוכלוסייה ,.המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. 5 דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל ( 2014 .) 6 יקוביץ ,א 'וקטן ,י( .' 2011 .)השירותים לאוכלוסייה הזקנה בישראל :הצורך בעיצוב תוכנית אב לאומית ,האגודה הישראלית לגרונטולוגיה( '; יקוביץ, א', בריק, י' וקטן, י2014 ). השירותים לאוכלוסייה הזקנה בישראל: הצורך .בעיצוב תוכנית אב לאומית, האגודה הישראלית לגרונטולוגיה 7 זעירא( ,', ג2017 .)תוכניות לאומיות להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה במדינות שונות, הכנסת, מרכז המחקר .והמידע 10 לכל תחומי החיים, ו לכן ה מדיניות בנושא זה עשויה להיות יעילה רק אם היא מבוססת על גישה מקיפה ו על .הסתכלות ארוכת טווח סינגפור פרסמה בשנת2016 " את תוכנית ה פעולה להזדקנות "מוצלחת, שמטרתה בניית אומה לכל הגילים שתאפשר לסינגפורים להזדקן בב י טחון. ב תוכנית יותר מ- 70 תוכניות ספציפיות שנועדו להכין את סינגפור להזדקנות המהירה של אוכלוסייתה בעשור .הקרוב המטרה: הכנת הצעה ל תוכנית אב לאומית לזקנה, אשר תוצג לראש הממשלה כדי ש הממשלה תאמץ ,אותה תקצה תקציב ליישומה ותפעיל אותה בטווח הבינוני ו בטווח .הארוך מטרתה העיקרית של ה תוכנית ת היה להבטיח לאזרחים הו ו תיקים בישראל קיום בכבוד ובב י טחון בכל תחומי החיים ולוודא ש תוחלת החיים ה מתארכת תהיה מלווה.באיכות חיים ובבריאות טובה ה תוכנית תחולל שינוי ב יחס לאזרחים ה ו ותיקים, .ויראו בהם נכס ולא נטל למשק ולחברה ה תוכנית: תוכנית האב הלאומית לזקנה ת עסוק ב אתגרים העיקריים העומדים בפני האוכלוסייה המבוגרת בשנים הבאות. ה ו ועדה המיוחדת שהוקמה בכנסת לצורך הכנתה תגבש הצעה למדיניות, עקרונות וכיווני פעולה. ה תוכנית תוגש לממשלה לאישור ותועבר לגורמים המוסמכים לצורך הכנת תוכנית ,הפעולה ובכלל זה.תקציב, לוח זמנים ואחריות לביצוע להלן הסוגיות והאתגרים העיקריים ש תוכנית האב אמורה להתמודד אתם; נציין כי רשימה זו אינה ממצה את כל הבעיות והצרכים של האזרחים ה ו.ותיקים א. מיגור העוני ב. תעסוקה ופרישה ג. סיעוד בקהילה; מוסדות סיעודיים ד. )בני משפחה מטפלים (מטפלים עיקריים ה. בדידות ו. אינטגרציה של השירותים ותיאום בין הגורמים הפועלים בתחום ז. התעללות והזנחה ח. עצמאים– נכס ולא נטל ט. שירותי הבריאות י. שירותי הרווחה יא. פנסיה וקצבאות יב. דיור ציבורי יג. טכנולוגיה 11 מיגור העוני עוני משמעותו מחסור במשאבים כלכליים ופגיעה בתנאי חיים. אדם עני מתקשה לדאוג ל צרכי ו ה בסיסיים, כגון דיור, מזון, ביגוד, תרופות, שירותים רפואיים וציוד ביתי. העוני פוגע בזכות לחיות , שהיא מ ערכי היסוד של האדם; הוא פוגע בערך השו ו,יון שכן אין לעני הזדמנות שווה לחיים הוגנים; העוני פוגע גם בערך של אוטונומיה ועצמאות ,שכן חוסר המשאבים אינו מאפשר ל עני לצרוך מוצרים ושירותים הכרחיים; לבסוף , העוני פוגע בערך,הצדק מאחר ש פעמים רבות אנשים שעמלו כל חייהם, גידלו משפחות ותרמו לקהילה, לילדיהם ו ל משפחותיהם אינם זוכי ם לקיום בכבוד בשנות .חייהם האחרונות ,בעיית העוני קיימת בכל העולם הן במדינות מתפתחות והן במדינות מפותחות . 13 מיליון מתוך75 מיליון הזקנים ב- 25 מדינות ה איחוד האירופי חיים בעוני, כלומר אחד מכל ש י שה זקנים .הוא עני אומנם בעיית העוני קיימת גם אצל ילדים, צעירים ומשפחות, אולם הבעיה חמורה יותר אצל האזרחים וה ותיקים , שכן ל רבים מהם אין פנסיה או מקורות הכנסה אחרים ,ו כמעט אין להם ,אפשרות לעבוד לפרנסתם בגלל חסמים חברתיים בריאותיים ,כלכליים .וחוקיים גם בישראל יש עוני בקרב האזרחים ה ו .ותיקים לפי המדד הרשמי של מחצית ההכנסה הכספית החציונית לאחר תשלומי העברה ותשלומי חובה , בשנת2015 כ- 107,400 משפחות שבראשן קשיש/ה חיו ב עוני8 – % 23.2 מכלל המשפחות אשר בראשן עומד אזרח ותיק. במשפחות אלו חי ו 168,800 נפשות , שהן22.3% מכלל הנפשות.החיות במשפחות אשר בראשן עומדים אזרחים ותיקים בדוח העוני לשנת2016 שפרסם המוסד לביטוח לאומי צוין שתחולת העוני בקרב משפחות קשישים ירדה מ- 23.5% בשנת2015 ל- 21.6% בשנת2016 ותחולת העוני של נפשות קשישות ירדה מ- 18.2% בשנת 2015 ל- % 16.9 בשנת2016 . 9 תחולת העוני בקרב משפחות ונפשות של אזרחים ותיקים10 2015 2016 גיל משפחות נפשות קשישות משפחות נפשות קשישות נשים – 60 גברים – 65 22.5% 17.5% 20.8% 16.3% נשים – 62 גבר ים – 67 23.5% 18.2% 21.6% 16.9% הירידה בתחולת העוני היא בעיקר תוצאה של העלאת קצבאות הזקנה על סמך המלצות ועדת .אללוף ה העלאה ה ראשונה הייתה בדצמבר2015 והעלאה נוספת– בראשית שנת2017 . 8 קשישים /אזרחים ותיקים :נשים מגיל 62 וגברים מגיל 67 . 9 המוסד לביטוח לאומי – מינהל המחקר והתכנון ( 2017 .)ממדי העוני והפערים החברתיים – דוח שנתי 2016 (הנתונים נוגעים לנשים מגיל 60 וגברים מגיל 65 .) 10 עיבוד נתונים מתוך דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי. 12 בשנת 2016 היה מספר האזרחים ה ו ותיקים (נשים בנות62 + ו גברים בני67 )+ 980,000 , ו- 166,900 מהם הוגדר ו עניים. 11 ו אולם ,יש ל הביא בחשבון שכבה נוספת של אזרחים ותיקים אשר יש לה ם פנסיה קטנה ולעתים גם הכנסה מסוימת, ומאחר שה כנסתם הכוללת עולה על הסכום הקובע לצורך קבלת גמלת השלמת הכנסה הם אינם מקבלים את הגמלה, וגם אינם זכאים לכל ההטבות ש זכאים להן מקבלי השלמת הכנסה, כגון הנח ה .בארנונה שכבה זו חיה מבחינה פורמלית מעל קו העוני אך למעשה איננה יכולה להתקיים בכבוד, והיא חיה בעוני ובמחסור. קשה לאמוד את גודלה של שכבה זו אך אפשר להעריך שמדובר בכ- 100,000 נפשות. אף ש גמלת השלמת הכנסה הועל תה בשנתיים האחרונות, עדיין כחמישית מכל המשפחות שבראשן עומד זקן חיות בעוני וב מחסור. בישראל קיימת תופע ה של "דור המדבר". "דור המדבר "הוא אנשים שעקב גילם, מקום ה מגור י ם שלהם ,ה מצב ה משפחתי שלהם או שילוב של גורמים אל ו מדיניות מסוימת לא חלה עליהם משום .בעת שהם היו בגיל הרלוונטי המדיניות עוד לא הייתה קיימת משמעות הדבר מבחינה כלכלית היא ש חסרים להם משאבים שמדיניות זו מקנה לאנשים. י ש אנשים שזכאותם להטבות מסוימות חלקית ,אם משום שנעשו זכאים לה מאוחר ואם משום שהם אינם עומדים בכל תנאי הזכאות. דוגמ ה: חוק פנסיה חובה הוחל בהדרגה מאז שנת2008. לפיכך, מי שהיה ב- 2008 בתחילת גיל העבודה (למשל גבר בן21 – 24 או אישה בת20 – 23 .) צבר את מלוא ההטבות מי שהיה מבוגר יותר באותה שנה לא צבר את מלוא ההטבות ,ומי שהיה מבוגר בשנים רבות צבר הטבות מעטות בלבד, .שכן שנות זכאותו היו מעטות אנשים במצב זה שייכים ל"דור המדבר". סיבה נוספת להשתיי כות ל"דור המדבר" עשויה להיות עלייה בגיל מבוגר למדי – מי שהגיע לישראל כאשר חלק ניכר מתקופת העבודה שלו כבר מאחוריו ו אין לו פנסיה בישראל, או לחלופין ה פנסיה שלו קטנה במידה ניכרת מזה ה נהוגה בארץ . ה שפעת העוני על אזרחים ותיקים יש עדויות רבות ל קשר ההדוק שבין חסך כלכלי לבין מחלות כרוניות, תפקוד לקוי, ירידה במצב הבריאות ותמותה. לדוגמ ה , בסקר ש ל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצאו הבדלים של ממש במצב הבריאות בין מי ש שכרם היה נמוך מה שכר הממוצע במשק לבין מי ששכרם היה מעל הממוצע. למשל16% מבעלי השכר שמעל הממוצע חלו בסכרת, לעומת23% אצל אלו שהשתכרו .פחות מהממוצע מ יתר לחץ דם סבלו 50% מבעלי ההכנסה הנמוכה לעומת 44% מ בעלי ההכנסה הגבוהה יותר ,ומ אוסטאופורוזיס – % 13 לעומת % 19 . 12 מחקרים על ב י טחון תזונתי מ למדים ש- 19% מהזקנים חיו ב אי-יב טחון תזונתי עד כדי כך שהיו צריכים להחליט אם להקצות את הכסף המועט שבידם לצריכת מזון או ל תרופות. 13 ב סקרים של המוסד לביטוח לאומי מה שנים 2011 ו- 2012 נמצא ש שיעור האי-יב טחון ה תזונתי אצל אזרחים ותיקים בני 65 + ה גיע לכ- 13% בשנת2011 ולכ- 10% בשנת2012 . יתר ,כל כן מתברר כי מרביתם חיים באי-יב טחון תזונתי ניכר. 14 לפי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 11 ברודסקי ,ג ,.'שנור ,י ,.ובאר ,ש( . 2017 .)בני 65 +בישראל – שנתון סטטיסטי 2016 ,משאב ,ירושלים ,מאיירס- ג'וינט- ברוקדייל וג 'וינט- ישראל אשל. 12 בנטור ,נ( . 2005 .)בריאות ומצב סוציו- אקונומי בקרב קשישים ,בתוך בריק ,י ,)' (עורך זקנה בקו העוני , תל ,אביב הק יבוץ המאוחד ואשל. 13 ברג- ( .'ורמן, א., וברודסקי, ג2004 .)השפעת המצוקה הכלכלית של הזקנים על תנאי חייהם ,ירושלים ,ג 'וינטמכון ברוקדייל. 14 אנדבלד ,מ ,.ברקלי ,נ ,.אברמוב ,ו ,.גאליה ,א ,.וגוטליב ,ד( . 2014). סקר ב י טחון תזונתי2012: ממצאים סוציו- ,כלכליים עיקריים המוסד לביטוח לאומי ,מינהל המחקר והתכנון . 13 2013 דיווחו 40% מבני ה- 65 שוויתרו על חימום או+על ,קירור הדירה בגלל קשיים כלכליים6% ממי שהיו זקוקים לתרופות יד ,ווחו שוויתרו על תרופות14% די ווחו שוויתרו על אוכל ו- 43% – שו ויתרו על טיפול שיניים. בדוח העוני האלטרנטיבי שפרסם לאחרונה ארגון לתת ד ווח ש- 92.2% מהקשישים המקבלים תמיכה מ ארגוני המזון מעידים כי קצבת הזקנה איננה מספיקה למחיה בכבוד. 15 לעוני יש גם השפעה על היבטים פסיכולוגיים וחברתיים. 16 התמודדות המדינה עם עוני אצל אזרחים ותיקים המדינה מתמודדת עם בעיית העוני אצל האזרחים ה ו ותיקים בשתי דרכים עיקריות: קצבאות זקנה ו הנחות מסוימות בשירותים מוגדרים ,כגון בתחבורה הציבורית ,בארנונה ,בחשמל ,במים ובתוכניות תרבות ופנאי . חלק מ ה הנחות הן אוניברסליות וחלקן ניתנות רק לזכאים ל גמלת השלמת .הכנסה קצבאות הזקנה הניתנות על ידי המוסד לביטוח לאומי בנויות על שני רבדים: הרובד האוניברסלי– )הקצבה הבסיסית (כולל תוספת ותק ותוספת דחיית פרישה, ש כל אזרח ותיק זכאי לה עם הגיעו לגיל הפרישה הפורמלי; ה רובד שני הוא גמלת השלמת הכנסה ,שהיא תוספת לקצבה הבסיסית למי שאין לו מקורות הכ נסה אחרים. 17 קצבת זקנה בסיסית יחיד זוג 1,531 2,301 80 + 1,617 2,387 קצבת זקנה עם השלמת הכנסה גיל יחיד זוג עד70 3,112 4,918 70 – 80 3,140 4,962 80 + 3,211 5,075 קצבת הזקנה בתוספת השלמת הכנסה אמורה לאפשר קיום לאזרח ותיק שאין לו מקורות הכנסה אחרים– ,מעבודה מפנסיה או מחסכונות. השאלה ה יא אם סכום הקצבה מאפשר קיום בכבוד. נזכיר כי ,בסכום כסף זה הזקן צריך לממן רכישת מזון והתרופות, לשלם שכר דירה, חשבונות מים .חשמל וטלפון ועוד ב טבלאות ש לעיל אפשר לראות בבירור שקצבאות המוסד לביטוח לאומי אינן מאפשרות קיום בכבוד, ב עיקר למי בש עבורם הן .מקור ההכנסה הבלעדי 15 לתת ( 2017 .)דוח העוני האלטרנטיבי. 16 בריק ., י )(עורך( 2005 .)זקנה בקו העוני , תל אביב, הק יבוץ המאוחד ואשל. 17 אפשר להשתכר עד2,080 ש קלים ליחיד ו עד 2,467 ש קלים לזוג בלי שת י פגע גמלת .השלמת הכנסה 14 בהקשר זה יש ל הביא בחשבון את הקשר בין הדיור למצב העוני אצל האזרחים ה ו ותיקים. מצבם של מי שיש להם פתרונות דיור שונה מזה של מי .שאין להם מצבם של האזרחים וה ותיקים המתגוררים בדיור ציבורי טוב הרבה יותר של מ ש מי שוכרים .דירה בשוק החופשי הצמדה סכום קצבת הזקנה מוצמד כיום למדד המחירים לצרכן. כידוע, מדד זה אינו משתנה כבר זמן רב , אף שיוקר המחיה עולה .המשמעות היא שקצבאות הזקנה נשחקות חו וכ הקנ יה י שלה ן קטן. בעבר היית ה הקצבה צמודה לשכר הממוצע במשק, והיה בכך מן ה צדק, משום שאם רמת החיים הכללית במשק עולה, ראוי שגם רמת החיים של האזרח ים וה ותיק ים .תעלה הממשלה וא מנם הייתה ערה לבעיה זו ומדי פעם הייתה מעלה את הקצבה, אך לא די בכך .אם רוצים להבטיח יש ישמר ערכה .הכספי של קצבת הזקנה יש להצמידה לשכר הממוצע במשק תוכנית האב הלאומית צריכה לחרוט על דגלה את מיגור העוני בקרב האזרחים ה ו ותיקים. ב ו ועידת האו"ם שה תכנסה במדריד בשנת2002 ,שגם ישראל השתתפה בה:, נאמר Eradication of poverty is a fundamental aim of the Madrid International Plan of Action, in part through developing and implementing policies for income security, social protection, social security and poverty prevention.18 ממשלת ישראל קיבלה על יה החלטה זו בחתימתה על ה תוכנית הבי ן-לאומית, ועתה הגיעה העת .ליישמה פתרונות אפשריים בבואנו לטפל בהכנסתם של כל האזרחים ה ו ותיקים ,עלינו להעמיד בראש סדר העדיפו יו ת את ה קיום בכבוד של מי ש אין להם מקורות הכנסה מלבד קצבאות הביטוח הלאומי ן וה אמצעי הקיום היחיד שלהם .אפשר לפתור את בעיית העוני בקרב אזרחים ותיקים בכמה דרכים . דרך אחת היא העלאת קצבת הזקנה וגמלת השלמת הכנסה, כפי שהמל יצה ועדת אללוף. 19 המלצה זו יושמה חלק ית , אולם הדבר לא הביא ל מיגור העוני, ועדיין רבים הזקנים שחיים מתחת לקו העוני, כפי ש אפשר לראות ב נתונים בטבלאות שלעיל. הצעה ברוח זו העלה גם מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי פרופ ' שלמה מור יוסף עם פרישתו. הצעתו הייתה להעלות את קצבת השלמת ההכנסה ב- 1,000 שקל ים בהדרגה במשך חמש שנים. 20 לאחרונה עלתה יו זמה של שר הרווחה, העבודה והשירותים החברתיים להעלות את קצבת הזקנה עם גמלת .השלמת הכנסה מעל לקו העוני קו העוני נקבע בישראל כ- 50% מההכנסה הפנויה החציונית במשק לנפש תקנית. קו העוני לשנת2017 הוא 3,358 שקל לחודש ליחיד , 5,373 זוג ל , 7,119 ל שלוש נפשות ו- 8,597 ל ארבע נ פשות. 21 יישום הצעה זו אכן עשוי ל סייע ב מיגור העוני בקרב האזרחים וה ותיקים כאשר המדד הוא קו העוני הקיים. על פי הצעה שהכ ין ימ נהל התכנון והמחקר במוסד לביטוח לאומי, התוספת תהיה382 – 355 שקל ים לחודש 18 United Nations Second World Assembly on Ageing – Madrid International Plan of Action on Ageing (2003). 19 דוח הועדה למלחמה בעוני בישראל – מוגש לחבר הכנסת ( מאיר כהן, שר הרווחה והשירותים החברתיים4 201 .) 20 מנכ ה "ל מוסד ביטוח הלאומי פרופ 'שלמה מור יוסף (ינואר2017 .) קווי מדיניות לחיזוק מדינת הרווחה בישראל והשירות לציבור ע ל ידי .הביטוח הלאומי 21 מינהל התכנון והמחקר ,המוסד לביטוח לאומי (נובמבר2017 .)הצעה מעודכנת להעלאת קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה לקו העוני 2017 – 2018 . 15 ליחיד ו- 611 – 568 שקל לזוג ,על פי גיל. אומדן העלות של התוספת הוא 980 מיליון שקל ים בשנת 2018 . 22 חלופה אחרת, שאף היא ,הועלתה לאחרונה היא להעלות את קצבת הזקנה עם גמלת הכנסה ולהצמיד ן .לשכר המינימום ה חלופה מבוססת על ההנחה שאם המדינה קבעה שזה השכר המאפשר קיום מינימלי לאדם ,העובד הרי סכום זה מאפשר קיום מינימלי גם למי שאינם עובדים ואינם יכולים לעבוד. חלופה זו א ו מנם תיטיב מאוד עם הזקנים העניים, אך לא תשיג את היעד של מיגור .העוני נציין כי בראשית 2018 היה שכר המינימום5,300 ש קלים. ית תכן גם חלופה אסטרטגית של שינוי שיטת החישוב של הקצבאות: במקום השיטה המבוססת על גובה ההכנסה שהממשלה מחליטה להקציב לאזרחים ה ו ותיקים תשמש גישה המבססת את הקצבאות על הצרכים הבסיסיים .של הזקנים ב שיטה זו יש להגדיר סל שירותים בסיסי המאפשר קיום בכבוד, כפי ש נעשה בארצות הברית ובעוד כמה מדינות. 23 חלופה נוספת היא "רמת חיים נאותה ,"שהיא מדד המבוסס על שקלול של ההוצאות שיש להוציא לשם סיפוק הצרכים הבסיסים ושל כושר ההשתכרות של הפרט והמשפחה. מדד זה נבחן עתה ב מוסד לביטוח לאומי. 24 נוסף על ה חלופות ה ללו אפשר להקל על האזרחים הוותיקים ולהגדיל את הכנסת ם הפנויה על ידי מתן הנחות ופטור ים בתשלום על .שירותים אפשר לפטור את מקבלי השלמת הכנסה מהשתתפות עצמית ברכישת תרופות ו מתשלום על ביקור אצל רופאים, לאפשר נסיעה חינם בתחבורה ציבורית .ועוד אפשר גם להרחיב את האפשרויות לדיור ציבורי בשכר דירה מסובסד. מו כ ,כן אפשר להגדיל את הסכום שמקבלי השלמת הכנסה יוכלו להשתכר בלי שת י פגע הקצבה שלהם(Disregard) , כך ו להקל עליהם את מצוק תם הכ לכלית. כיום סכום זה הוא 2,080 שקל ליחיד ו- 2,467 .שקל לזוג המלצות ו הו עדה המיוחדת להכנת תוכנית אב לאומית לזקנה קיימה דיון מקיף בסוגיית העוני בקרב האזרחים ה ו ותיקים , שמעה עדויות מפיהם של אזרחים ותיקים החיים בעוני וסקרה מסמכים ,רבים ובהם דוחות של המוסד לביטוח לאומי ו מחקרים של מרכז המידע ו המחקר של הכנסת. על בסיס כל אלו החליטה וה ועדה להמליץ לפני ממשלת ישראל כדלקמן: 1. מיגור העוני– ממשלת ישראל תקבל על יה למגר את העוני בקרב האזרחים ה ו ותיקים ותבטיח שלא יהיה עוד אזרח ותיק עני בישראל. הסבר :עד כה נהגו לשפר את מצבם של האזרחים וה ותיקים העניים על ידי הגדלת קצבאות הזקנה מדי פעם בפעם .מוצע לשנות מדיניות זו ולהציב יעד חדש של מיגור העוני בקרב האזרחים וה ותיקים בישראל. 2. קיום נאות – יובטח קיום נאות לכל .אזרח ותיק 22 ראה הערה 11 . 23 לעניין הזכות למינימום קיום בכבוד ראה גם .גוטליב, ד. וברקלי ד, מצגת על הזכות למינימום קיום בכבוד, המוסד לביטוח לאומי, מ י.נהל מחקר ותכנון 24 השיטה שמ שמשת כאן למדידת רמת חיים נאותה ( adequate standard of living )היא הממוצע של רמת חיים מינימלית ורמת חיים בכבוד ש הוצגה בוועדה של כונס הנכסים (ועדת חריס )לפי גישת ה- FES-NRC ,שפותחה בביטוח הלאומי על בסיס מחקרים של מחלקת המחקר של הבנק העולמי ( FES )ושל האקדמיה הלאומית למדעים של ארה "ב ( NRC .)מסקנות דוח ועדת חריס שימשו בסיס ל חוק חדלות פירעון . "המחשבון", שנגזר מהמודלFES - NRC ,מפותח ומתעדכן מדי שנה י במ נהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי .הוא מגדיר את הכללים ש לפיה ם מחשבים את רמת החיים המספיקה ו את כושר ההשתכרות של חייבים שפשטו רגל כדי לאפשר להם להחזיר חובות וב תוך כך לשמור על רמת חיים מספיקה .ימ נהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי עשה ב עבור ועדת פלוסקוב חישוב ראשוני של נתונים אלו באמצעות המחשבון ב עבור אזרחים ותיקים כדי להיעזר ב הם בהתוויית המדיניות של זקנה ראויה. 16 הסבר : עד כה היה מקובל להבטיח קיום מינימלי לאזרחים ה ו ותיקים . מוצע עתה להציב את היעד של קיום נאות (Adequate) במקום קיום מינימלי, כדי לאפשר לאזרחים הו ותיקים לחיות את שנות חייהם האחרונות בכבוד .קו העוני יי קבע לאחר בחינת החלופות הרל ו ונטיות, בהת י .יעצות עם המוסד לביטוח לאומי 3. מדידת קו העוני – קו העוני יי קבע על פי סל צרכים ובהתחשב בהכנסות של האזרח וה ותיק. המוסד לביטוח לאומי יציע ול ועדה את המודל המתאים. הסבר: נקבע ש קו העוני הוא 50% מההכנסה החציונית הפנויה במשק. מוצע להגדיר מדד שונה, ש יובאו בו בחשבון ה אמצעים שמבטיחים קיום נאות ,בהתחשב בהכנסות של האזרחים וה ותיקים. 4. תוספת ותק – תוספת וה ותק לא תחושב כהכנסה לצורך חישוב השלמת הכנסה. הסבר: אדם זכאי לצבור תוספת ותק עד ל- 50% מקצבת הזקנה לכל היותר, שהם כ- 700 שקלים בחודש .בשנים האחרונות העלתה הממשלה את סכום תוספת וה ותק לקצבת הזקנה, אך הקשישים העניים אינם מקבלים את התוספת משום שהיא תמ קזזת עם השלמת ה הכנסה .כך נו צר מצב שאף שכל הקשישים זכאים ל תוספת ,דווקא הקשישים ,העניים אשר זקוקים לתוספת יותר לו מכ , אינם מקבלים אותה .הצעה זו באה להחריג את תוספת וה ותק מחישוב השלמת הכנסה כדי שאותם קשישים יוכלו ל קבל תוס תפ ותק. הצעה זו חשובה במיוחד ב עבור "דור המדבר". 5. הצמדת הקצבה האוניברסלית – קצבת הזקנה האוניברסלית המשולמת לכל אזרח ותיק תוצמד לשכר הממוצע במשק או למדד המחירים לצרכן – הגבוה מ השניים. ה תוספת הנובעת מההצמדה לא תחושב כהכנסה לצורך חישוב השלמת הכנסה. הסבר: עד כה הוצמדה קצבת הזקנה למדד המחירים לצרכן. מאחר שרמת החיים במשק עלתה הרבה יותר משעלה המדד , נשחקה הקצבה ביחס לשכר הממוצע במשק .למשל קצבת הזקנה הבסיסית בשנת 2011 הייתה 1,444 ,שקלים ו ,כיום בשנת2018 היא1,535 ,שקלים כלומר הקצבה עלתה בשבע שנים ב- 6.3% בלבד, בעוד השכר הממוצע במשק עלה ב- 19.24% .עד שנת2003 קצבה זו הייתה צמ ודה לשכר הממוצע במשק ובשנה זו בוטלה .הצמדה הצמדה לשכר הממוצע במשק או למדד המחירים לצרכן תבטיח שכל יה י על תלווה בהעלא ה אוטומטית של סכום הקצבה. 6. גיל אחיד לקצבה – תבוטל הדיפרנציאציה בגיל בכל הקשור ב קצבאות הזקנה י ות נתן קצבה זהה לכל אזרח ותיק מעל גיל הפרישה. הסבר: כיום סכום קצבת ה זקנה תלוי גיל ב . סכום הקצבה האוניברסלית לבני89 גדול+ מזה של הצעירים יותר .גם סכום גמלת השלמת הכנסה שונה לבני 70 , 70 – 80 ו- 80 .+ אין אפשר לומר הש צרכים של כולם עולים במידה וה וש עם הגיל; ה צרכים י נד יא בידואלי ים ו אינם .קשור לגיל בלבד כך פי ל, מוצע לקבוע סכום אחיד כל ל הגילים. 7. זכויות ושירותים – כל אזרח ותיק הזכאי להשלמת הכנסה יהיה פטור מתשלום ב עבור ,תחבורה ציבורית מ השתתפות ברכישת תרופות מו תשלום ב עבור ביקור רופא. גיל הזכאות לטיפול שיניים חינם ירד ל- 70 .כמו כן ,כל אזרח ותיק יהיה זכאי לסיוע משפטי חינם. 8. הכנסה של מקבלי השלמת הכנסה – הסכום אשר מקבלי השלמת הכנסה יהיו רשאים להשתכר מעל גובה הקצבה( disregard )יועלה ל- 3,700 ש.קלים 17 9. מיצוי זכויות– הממשלה תקים ,בשיתוף הרשויות המקומיות, מרכזי מיצוי זכויות לשירותם של כל האזרחים וה ותיקים בכל נושא הנוגע לזכויותיהם. הסבר: המציאות מלמדת ש רבים מהאזרחים וה ותיקים אינם ערים לכל זכויותיהם. לכן מוצע שבכל רשות מקומית גדולה יוקמו מרכזי מיצוי זכויות, ו האזרחים וה ותיקים , בני משפחותיהם והמטפלים שלהם יוכלו לפנות אליהם ולקבל את כל המידע הדרוש להם. 18 תעסוקה ופרישה פרישה מעבודה על פי חוק הפרישה, 25 אפשר לפטר עובד, גבר או א י,שה בהגיע ו לגיל67 . תוחלת החיים ממשיכה לעלות בשנים האחרונות במהיר ות . כיום תוחלת החיים הממוצעת היא80.1 שנה לגברים ו- 84.1 .לנשים מכאן שלגברים בני65 נותרו בממוצע19 שנה לחיות, ולנשים בנות65 – 21.3 שנה . אל העלייה הניכרת והמהירה בתוחלת החיים הממוצעת לא התלוותה העלא ה מתאימה ב .גיל הפרישה ,כך אזרח ותיקים חיים בממוצע 20 שנה לאחר פרישתם מ העבודה . נתונים אלו מלמדים שיש צורך לדון בשינוי המצב בכל הקשור ב פרישה מעבודה בו תעסוקת מבוגרים .ה שינוי דרוש קודם לוכ משום שאנשים רבים רוצים ויכולים להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה הפורמלי הקבוע כיום . רבים מהם מעונ י ינים להמשיך לעבוד משום שדרושה להם הכנסה נוספת כדי להתמודד עם הצרכים לאחר היציאה לגמלאות. ידוע שעם היציאה לגמלאות חלה ירידה בהכנסה .על פי ה- OECD , בשנת2014 הירידה הממוצעת בהכנסה (יחס התחלופה )הייתה 61% אצל גברים ו- 54% אצל נשים . אחרים מעוניינים להמשיך לעבוד כדי להמשיך להיות פעיל ים ולתרום ,למשפחתם, לקהילה למשק ולחברה. מחקרים רבים הצביעו על מגמה זו .כמו כן, יש להביא בחשב ון שרק ל- 40% מ האזרחים וה ותיקים יש פנסיה, ו בעבור אחרים הכנסה נוספת עשויה להיות חיונית . המשרד לאזרחים ותיקים פרסם בשנת2012 תוצאות סקר שהזמין ולפיו66% מהאזרחים הו ותיקים אינם רוצים לפרוש בהגיעם לגיל .הפרישה הפורמלי הרצון להמשיך לעבוד בערכאות שני מקרים ידועים ש נדונו בבתי המשפט מדגימים את המשמעות של הרצון להמשיך לעבוד. פסק דין וינברג. ליבי וינברג, ילידת1942 , החלה לעבוד באוניברסיטת בר- אילן בשנת1991 כמרכזת פעילות במחלקה למגביות בי ן- לאומיות. בשנת2008 הודיעה לה האוניברסיטה כי העסקתה תסתיים בשנת2009 הואיל והגיעה לגיל67 , שהוא גיל פרישת החובה מהאוניברסיטה. גב' וינברג הודיעה לאוניברסיטה שהיא מעונ י ינת להמשיך לעבוד, אך האוניברסיטה דחתה את בקשתה בטענה שהן מכוח חוק גיל פרישה, התשס"ד– 2004, והן מכוח נ ו הלי האוניברסיטה אי- אפשר להמשיך ולהעסיק אותה מעל לגיל67 . 'גב וינ ברג הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה באמצעות עמותת המשפט בשירות הזקנה, וזה ,דחה את תביעתה. הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה והוא קיבל את הערעור חלקי ת ו חייב את האוניברסיטה לשלם לה פיצוי של 50,000 שקלים, וכן לשלם7,500 שקלים בתוספת מע"מ כהוצאות המשפט. בי ת הדין הארצי לעבודה קבע בפסיקתו כי אי- אפשר עוד לסיים את עבודתו של עובד רק בשל ,גילו הכרונולוגי אם ו ה עובד מבקש להמשיך לעבוד אחרי לגיל פריש ת החובה, חובתו של המעסיק לאפשר לו להשמיע את טענותיו ולשקול לגופו של עניין את נסיבות האישיות המיוחדות ואף לאפשר– במקרים המתאימים– את המשך העסקתו אחרי .גיל הפרישה השופטים כתבו בפסק 25 חוק גיל הפרישה ,ה תשס "ד– 2004 . 19 הדין: "אנו קובעים כי חל פגם בהתנהלות האוניברסיטה כלפי המערערת, בכך שהאוניברסיטה לא "הפעילה שיקול דעת פרטני ביחס לבקשת המערערת להמשיך בעבודתה לאחר גיל הפרישה. 26 עתירת גביש וחבריו. עתירה שהגישו ארבעה פרופסורים– רות בן ישראל, משה גביש, מרדכי שגב ואסא כשר – .הגיעה לבית המשפט העליון פרופ' אסא כשר אמר בבית המשפט : "אני סבור שמדינת ישראל חייבת לשמור על כבוד האדם בכל המצבים האנושיים, ובכלל זה– לעת זקנה. הרשות לכרות את עץ העבודה של האדם כל יל, באופן שאינו קשור לערכיו, לרצונו, לטעמו וליכולתו, היא בלתי ."מוצדקת, בלתי מוסרית וראויה לתיקונים מהותיים הקביעה שאנשים אינם רשאים להמשיך ,לעבוד לאחר גיל הפרישה אף שרבים מעונ י ינים בכך, יש בה משום אפליה. הזכות לעבוד היא זכות יסוד בעלת ערך מוסרי, חברתי וכלכלי, ואין למנוע אותה .מאדם כלשהו בגין גילו התועלת לפרט ,לחברה ולמשק חובת הפרישה מעבודה בגין גיל עומדת בסתירה למציאות .אם יאפשרו לאנשים להמשיך לעבוד , הן החברה והכלכלה והן הם עצמם יפיקו מכך תועלת רבה . ה תועלת לפרט . מחקרים רבים מלמדים על הקשר בין תעסוקה ל בריאות טובה. אנשים שממשיכים לעבוד בריאים מבחינה גופנית ונפשית יותר מבני גילם שאינם עובדים. עבודה לאחר גיל הפרישה מאפשר ת לעובדים להגדיל את הכנסתם, להמשיך לחסוך ולהגדיל את הפנסיה העתידית שלהם , במקום ל כלות את חסכונותיהם. עבודה בגיל מבוגר גם מסייעת ב הפגת הבדידות , מעלה את ה הערכה העצמית ו יוצרת תחושת .סיפוק אישי התועלת לחברה ולכלכלה .עבודה לאחר גיל הפרישה מגדילה את כוח האדם במשק בע י דן שבו הולך וקטן כוח העבודה בגיל25 – 64 .. אנשים שממשיכים לעבוד ממשיכים לצרוך יותר העובדים ממשיכים לשלם מסים לקופת המדינה. אם לא ימשיכו לעבוד יאבד ערך כלכלי זה למשק ולחברה . .יקטנו הוצאות המדינה על קצבאות העובדים ה ו ותיקים גם צברו ידע י ונ סיון רב במשך השנים, ויש לזה ערך רב למשק ולחברה. אל מול הגישה המצביעה על התועלת שבהמשך עבודה של האזרחים וה ותיקים והצורך בשינוי החקיקה הקיימת עולים כמה טיעונים . הטיעון הראשון הוא ש כושר ה עבודה של עובדים מבוגרים הוא ירוד בגין הירידה במצב ם יז הפי עקב תהליך .ההזדקנות מצבם הפיזי של מבוגרים אכן טוב פחות משל צעירים ,אולם עולם התעסוקה המודרני בנוי כיום – ו ובו דאי יהיה כך גם בעתיד – על עבודת מוח יותר מאשר על עבודה ית ז פי, ו וד וקא וה ותיקים, אשר צברו ידע ונ י סיון רב בשנות עבודתם ,יכולים לתרום לא פחות ולעיתים אף יותר מהצעירים .דוגמ ה בולטת היא הפרופסורים באוניברסיטאות . הם מחויבים לפרוש בגיל הפרישה הרשמי, אולם רבים מהם בשיא הפריחה המחקרית והמדעית שלהם ומעוניינים להמשיך להיות פעילים. הטענה השנ יה י הנשמעת היא ש המבוגרים שאינם פורשים חוסמים את התקדמותם התעסוקתית של הצעירים .טענה זו איננה עומדת במבחן המציאות .כידוע, לפני שנים אחדות הועלה גיל הפרישה מ- 60 ל- 62 לנשים ומ- 65 ל- 67 .לגברים שינוי זה לא .גרם להגדלת שיעורי האבטלה בקרב הצעירים 26 ע "ע209/10 ליבי וינברג נ 'אוניברסיטת בר-אילן. 20 דוגמה נוספת היא תעסוקת נשים. תעסוקת נשים בארץ עלתה במידה ניכרת, אולם הגידול הב לא .גרם להגדלת האבטלה בקרב הצעירים נוסף על כך, ב מדינות שביטלו את חובת הפרישה מחמת הגיל, כמו ארצות הברית וקנדה , לא חלה עליי ה ב שיעורי האבטלה של הצעירים. על סמך הנתונים הללו עלינו להכריע ב שאלה אם יש צורך לשנות את המצב הקיים , ואם כן– .כיצד אפשר לתת שלוש תשובות חלופיות על שאלה זו: ה אחת – להשאיר את המצב על כנו ,מ נימוקים שנזכרו לעי ל; השנ יה י – להעלות את גיל הפרישה ב כמה שנים, למשל כפי שהמליצה ועדת נתניהו בשנת2000 – העלאת גיל הפרישה של נשים וגברים כאחד ל- 70 ; השלישית – לבטל את חובת הפרישה מחמת הגיל ול קבוע פרישה על פי רצונו ויכולתו של העובד, כפי שהציעו העותרים לבג "ץ ב עתירת גביש וחבריו וכפי שהומלץ וב ועידת .מדריד החלופה התומכת ב ביטול חובת הפרישה מחמת הגיל נשענת קודם לוכ על ההיבט המוסרי: הזכות לעבוד היא זכות בסיסית ,ואין לשלול אותה מאדם רק מחמת גילו המבוגר .מה שצריך לקבוע אם אדם ימשיך לעבוד הוא רצונו ויכולתו ית ז הפי והמנטלית. גישה זו מצאה את ביטויה בהחלטת ועידת מדריד "לאפשר לאנשים זקנים להמשיך לעבוד כל עוד הם מעונ י ינים ."ומסוגלים לעבוד נזכיר לצד ההיבט המוסרי את כל הנימוקים בדבר ה תועלת בש המשך עבודה הן לאזרח וה ותיק עצמו והן למשק ול חברה . הנימוקים העיקריים נגד גישה זו הם הסכנה שהישארות מבוגרים בשוק העבודה תחסום או תעכב צעירים ,היכולת ית ז הפי והמנטלית הפחותה של האזרחים וה ותיקים וכן הקושי שעלול ל התעורר אם יהיה צורך לפטר עובדים בגין ירידה תפקודית . לאחרונה הגישו חברי הכנסת מרב מיכאלי ודוד ביטן הצעת חוק ש לפיה עובדים לא יחויבו לפרוש מעבודתם בגיל 62 – 67 ויקבע מנגנון ,פרישה גמיש כפי שנקבע במדינות .אחרות בעולם מוצע לבטל את חובת הפרישה מחמת הגיל ו לאפשר ,פרישה גמישה ובכלל זה צמצום הדרגתי של שעות העבודה ,על פי רצונו ויכולתו של האזרח הו ותיק .עם זאת ,יש ל הביא בחשבון שבמקצועות שוחקים במיוחד י י תכן שיש לקבוע גיל פרישה קשיח. מנגד ל חלופה זו עומדת הגישה שאין צורך לשנות את המצב הקיים , שכן כל העלאה של גיל הפרישה טומנת בחובה פגיעה בזכאות לפנסיה ולקצבאות ש הנשים והגברים זכאים להם בהגיעם לגיל .הפנסיה נגד טיעון זה עומד קודם לוכ הנימוק הדמוגרפי: לא י יתכן להשאיר את גיל הפרישה על כנו לנוכח ה עלייה הניכרת בתוחלת החיים .כמו כן ,אין להתעלם מכך שאזרחים ותיקים רבים רוצים להמשיך לעבוד הו דבר נמנע מהם כיום בגלל החסם החוקי, ולא זו בלבד אלא שאם ימשיכו לעבוד מצבם הבריאותי ואיכות חייהם יהיו טובים יותר. גם מצבם הכלכלי ישתפר בגין השינוי, ואף תהיה לכך השפעה חיובית על ההוצאה הלאומית לע בריאות ורווחה. בין שתי החלופות הללו עומדת החלופה של העלאת גיל הפרישה, ובתוך כך הסוגיה של ו הש ואת גיל הפרישה של הנשים לזה של הגברים והאפשרות של פרישה חלקית ודיפרנציאלית .ין י לענ גיל הפרישה של גברים ו של נשים , אין ספק שדרוש שינוי של ממש ב חוק גיל הפרישה .אחת האפשרויות ש הועלו בעבר (ווב עדת נתניהו) היא להעלות ל- 70 את גיל הפרישה לנשים ולגברים כאחד . בהקשר זה גם מוצע להצמיד את גיל הפרישה לעלי יה ,בתוחלת החיים כך ו עם העל יה י בתוחלת החיים יעלה גם גיל הפרישה. ין י לענ פרישת נשים יש להזכיר ש כבר התקבלה החלטה להעל ות את גיל הפרישה של נשים ל- 64 , אולם בשל התנגדות של ארגוני נשים ו כמה חברות כנסת הוחלט שלא לאמץ את המלצות וה ועדה והושג הסכם פשרה ש לפיו גיל הפרישה לנשים יישאר62 עד שנת 2017 ואחר כך יועלה בהדרגה. על 21 פי הערכה לש הביטוח ,הלאומי עלייה של שנה בגיל הפרישה של נשים מביאה י לח סכון של550 .מיליון שקל בשנה בקצבאות המוסד לביטוח לאומי ,כך העלאת גיל הפרישה של נשים בחמש שנים והש ו ואתה לגיל הפרישה של הגברים כיום ( 67 )תביא י לח סכון של2.7 מיליארד שקל לשנה. חשוב לציין שברוב המדינות המפותחות גיל הפרישה של נשים זהה לזה של גברים . נורבגיה איסלנד ארה "ב אירלנד פורטוגל שבדיה יפן גברים 67 67 66 66 66 65 65 נשים 67 67 66 66 66 65 65 המשרד ו לש ויון חברתי גיבש עמד ה בנדון ופרסם ניר עמדה בו ו קבע כי יש לאפשר גיל פרישה אופציונלי וגמיש לנשים .המלצתו העיקרית של המשרד : "א שה י מועסקת בין הגילים 64 – 70 תוכל לבחור באם לפרוש או י לה שאר בעבודתה ,וגיל 70 יהיה גיל הפרישה המחייב." שינוי דיפרנציאלי ב גיל ה פרישה מעבודה פירושו שבכמה מקצועות שוחקים יישאר גיל הפרישה ללא שינוי. העלאת גיל הפרישה עומדת על סדר-ם יו ה כמעט כל ב מדינות העולם. חלקן כבר העלו את גיל הפרישה וחלקן מתכננות לעשות זאת. במקצתן אף בוטלה חובת .הפרישה מחמת הגיל העלאת גיל הפרישה נתמכת גם בנימוקים כלכליים הקשורים ב יכולת של המדינה וחברות הביטוח לעמוד בהתחייבויות הכספיות העתידיות. לפי הערכות אקטואריות, בעוד כ- 25 שנה לא יהי ה ל מוסד לביטוח לאומי הכס ף הדרוש ןומי למ קצבאות הזקנה, והנטל הכספי ייפו ל .על תקציב המדינה חלק מהגורמים הכלכליים תומ כים בהעלאת גיל הפרישה כדי לחסוך ב הוצאות .עתידיות ו אולם , אפשר גם להסיר את חס מי החקיקה ל תעסוקת מבוגרים ולאפשר לאנשים להמשיך לעבוד לפי יכולתם ורצונם בלי לשנות את הגיל הקובע למתן תשלומי הקצבאות והפנסיה. הצעות חוק הסוגיה של שינויים בחוק הפ רישה הועלתה בכנסת פעמים אחדות . העלאת גיל הפרישה לנשים נדונה בהרחבה רבה , אך עד כה לא נעשה בו שינוי ,. לגבי הנושא בכללו הועלו עד כה שתי הצעות חוק האחת של ח ברי הכנסת אראל מרגלית וטלי פלוסקוב. עיקר ההצעה: "מעביד לא יחייב עובד לפרוש מעבודתו, ואולם, אם העובד הגיע כבר לגיל הפרישה, וקיימת אי- התאמה תפקודית בעניינו, רשאי ."מעביד לחייבו לפרוש מעבודתו הצעת החוק עלתה לדיון במליאה לקריאה טרומית בנובמבר2013 , והוחלט להפוך אותה להצעה לסדר- היום ולהעבירה לדיון וב ועדת .העבודה, הרווחה והבריאות וב ועדה סוכם שהשר לאזרחים ותיקים אורי אורבך .יגיש הצעה ממשלתית הצעה כזאת לא הוגשה .עד היום הצעת חוק יה י שנ הגישו באוגוסט 2017 חברי הכנסת מרב מיכאלי ודוד ביטן. על פי הצעת חוק זו הבחירה אם להמשיך לעבוד לאחר גיל67 תהיה נתונה ל עובד ,ובלבד ש הוא כשיר מבחינה .בריאותית ב הצעת החוק גם הוצע תמריץ למעסיקים לעודד העסקת אזרחים ותיקים– הם יוכלו להפסיק להפריש לפנסיה ב עבור עובדים אלו. כמו כן וצע ה להכניס ממד של גמישות לחוק ולאפשר לעובדים לעבור למשר ה חלקי ת. 22 המלצות  ביטול חובת הפרישה על פי גיל– לבטל את חובת הפרישה מחמת גיל ה קבועה היום בחוק ולהמירה בפרישה תפקודית,, קרי יהיה אפשר לפטר עובד רק בשל אי-התאמה תפקודית . שר הרווחה יקבע ,בהת י יעצות ,עם שר הכלכלה ושר האוצר תקנות לפרישה תפקודית. הסבר: כיום אפשר לפטר עובד ב הגיעו לגיל67 בשל גילו בלבד , גם אם הוא אינו מעוניין לפרוש ומצבו הבריאותי ותפקודו המנטלי והפיזי מאפשרים לו להמשיך לעבוד .אזרחים ותיקים רבים מעונ י ינים להמשיך לעבוד ו כשירים לכך, ו אין סיבה למנוע זאת מהם רק של ב .גילם אפשר לנתק את הפרישה מעבודה מגיל הזכאות לקצב ת זקנ ה ול פנסיה. לצד העלייה הניכרת בת וחלת החיים חלה גם עלייה באיכות החיים, ואזרחים ותיקים רבים .שומרים על כושרם הגופני ותפקודם הפיזי והמנטלי תקין יתר על כן, רבים מהם מעונ י ינים ,להמשיך לעבוד. העלאת גיל הפרישה תתרום לצמיחה במשק תגרום י לח סכון בהוצאות הביטוח הלאומי ו תביא ל הגדלת י הח סכון הפנסיוני של ה עובד ים.  גיל פרישה אופציונלי וגמיש לנשים – חלופה אפשרית כפי שהמליץ המשרד ו לש ויון חברתי. הסבר : מתן זכות הבחירה בדבר המשך עבודה לנשים מבוגרות מעצים ,אותן מחזק את עצמאות ן הכלכלית, מקדם את התעסוקה במשק ו הולם את הערך של כבוד האדם וחירותו. תעסוקה חשוב להדגיש ש תעסוקת מבוגרים אינה קשורה בהכרח לסוגי ית גיל הפרישה. בין ש יהיה שינוי בגיל הפרישה ובין לא ש ,יש לפעול להרחבת אפשרויות ה תעסוק ה ל מבוגרים כבר עתה, ו וב ודאי במבט לעתיד. ו בו עידת מדריד 2002 התקבלה בין השאר ההחלטה ה זאת: לאפשר לאנשים זקנים להמשיך לעבוד כל עוד הם מעוני י נים ומסוגלים ...לעבוד לקדם ...יוזמות לתעסוקה עצמית לאנשים זקנים לבטל מגבלות גיל בשוק העבודה ...הפורמלי לקדם כנדרש גישה חדשה לפרישה במיוחד על ידי יישום עקרון הפרישה ...הגמישה27 החלטה ,זו יושמה באופן חלקי ומצומצם בלבד במדינת ישראל אף שממשלת ישראל התחי בה י לכך בחתימתה על תוכנית .הפעולה של ועידת מדריד בישראל 20.4% מכלל בני ה- 65 ממשי+כים לעבוד לאחר גיל הפרישה הרשמי– 28.7% בקרב גברים ו- 13.8% בקרב נשים . 51.4% מהמועסקים המבוגרים עובדים במשרה מלאה בדרך כלל ( 35 שעות בשבוע )ו- % 48.6 – במשרה חלקית. 28 שיעור המשתתפים בכוח העבודה יורד עם הגיל: בקבוצת הגיל 65 – 69 השתתפו בכוח העבודה36.4% , ואילו מבני ה- 70 + השתתפו בכוח העבודה רק9% . מי שממשיכים לעבוד אחרי לגיל הפרישה הרשמי הם בדרך כלל בעלי מקצועות חופשיים, אומנים 27 תוכנית :הפעולה של ועידת מדריד תורגמה לעברית על ידי אשל והאגודה לגרונטולוגיה העצרת העולמית השנייה על ההזדקנות :הצהרה פוליטית– ה תוכנית ן הבי-לאומית של מדריד לפעולה בתחום הזקנה ,ג 'וינט ישראל, אשל והאגודה הישראלית לגרונטולוגיה. 28 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת, אוקטובר2017 . 23 ועובדים עצמאים, ש החקיקה הנוגעת ל גיל הפרישה אינ,ה חלה עליהם וכן שופטים, אנשי אקדמיה ורבנים, ש גיל הפרישה שנקבע להם .גבוה יותר עד לשינוי המיועד בחוק גיל הפרישה יש לפתח תוכניות ולמצוא ד רכים לאפשר תעסוקה ל מי מ הגמלאים ש מעונ י ינים ויכולים להמשיך לעבוד. מאחר ש החוק ינו א מחייב פרישה מעבודה, אם יש הסכמה בין העובד ל מעביד , המעביד יכול לאפשר לאזרחים ותיקים לעבוד לאחר גיל הפרישה הרשמי. לשם כך יש לפתח את המנגנונים הדרושים כדי ליצור קשר בין המעונ י ינים לעבוד בין ו מעסיקים ש מוכנים להעסיק אזרחים ותיקים לאחר גיל פרישה .לדוגמ ה , אין מניעה להעסיק עובדים לאחר גיל הפרישה הרשמי על בסיס הסכם עבודה אישי. להמשך עבודה של הפרט :לאחר היציאה הרשמית מעולם העבודה יש תועלת רבה הכנסה – הפרישה מעבודה מלווה בדרך כלל בירידה בהכנסות, ולכן במקרים רבים עולה הצורך בהשלמת הכנסה. המשך עבודה לאחר הפרישה הרשמית מאפשר להגדיל את הכנסת .המשפחה פנסיה – המשך עבודה– ו המשך הפרשה לקרנות הפנסיה– תורם להגדלת הקצבה לאחר הפרישה מעבודה. מסימולציה שעשתה ה ו ועדה ב נושא התעסוקה לש עובדים מבו ם גרי נמצא שדחיי ת הפרישה בשלוש שנים מגדילה את ה פנסיה החודשית ב- 20% . בריאות ותפקוד – אנשים שממשיכים לעבוד בגיל מאוח ר ,הם בריאים יותר מבחינה גופנית ונפשית נוטים לחלות פחות ותוחלת החיים שלהם ארוכה של מ אנשים שאינם עובדים. חברה – יציאה ממעגל העבודה מנתקת את הקשרים החברתיים של האזרח הוותיק עם עמיתיו לעבודה, ו המשך עבודה מאפשר את המשך ה קשרים ה חברתיים ומונע בדידות. הערכה עצמית – הפרישה מעבודה מלווה בדרך כלל בירידה בסטטוס החברתי והמשפחתי של האדם. העבודה מ קנה לאנשים תחושה.של ערך עצמי ונותנת להם סיפוק אישי מעבר לתועלת שה אזרח ה ו ותיק מפיק מהמשך עבודה לאחר גיל הפרישה הרשמי, יש ב כך גם תועלת רבה למשק ולחברה: ההוצאה הציבורית – מאחר ש יש קשר בין המשך עבודה לבין המצב הבריאותי והתפקודי של האזרחים ה ו ותיקים, י יו וצר ח י סכון משמעותי בהוצאה הציבורית על .סיעוד ובריאות ידע י ונ סיון – רבים מ האזרחים וה ותיקים צבר ידע י ונ סיון לא מבוטלים בעבוד ה רבת שנים. המשך פעילותם בשוק העבודה עשוי לתרום רבות לארגון בו ש עבדו ,ואם יפרשו הארגון עלול לאבד משאב יקר ערך. הכנסה ממסים – אזרחים ותיקים שימשיכו לעבוד ימשיכו לשלם מסים לקופת המדינה, יגדילו את ההכנסה ממסים ו יתרמו לצמיחה ב משק. בי טחון – ב גיוס בשעת חירום הצעירים יוצאים למילואים. ככל ש קבוצת המבוגרים הפטורים מגיוס בארגון גדולה יותר, כך תישמר טוב יותר יכולתו להמשיך לתפקד בשעת חירום. בעקבות החלטת הממשלה הק ים המשרד לאזרחים ותיקים, בשיתוף המועצה ,הלאומית לכלכלה ועדה מיוחדת שתבחן את נושא התעסוקה לש אזרחים ותיקים ותגיש את המלצותיה לממשלה. 29 29 המשרד לאזרחים ותיקים בשיתוף ( המועצה הלאומית לכלכלה2014 ). מסקנות הוועדה לשילוב מבוגרים בתעסוקה .ובקהילה 24 ההמלצות העיקריות של הו ו עדה היו להסיר את החסמים המבניים המקשים העסקת מבוגרים על ידי קידום יצירת מסלול תעסוקה אלטרנטיבי במשק, הגדרת מקצועות נדרשים בשירות המדינה ואישור המשך ,העסקה במקצועות אלו ו גיבוש מסלול תעסוקה מותאם לגמלאים בשירות המדינה . הוועדה המליצה בצד זה לפעול להסרת חסמים כלכליים . על סמך המלצות הוועדה התקבלה החלטת ממשלה רו ליצ מסלולי תעסוקה מיוחדים לאזרחים ,ותיקים ו בכלל זה בשירות המדינה. ב קרב חברי ו הו עדה הייתה הסכמה גורפת שיש לתת לאוכלוסייה המבוגרת הזדמנויות תעסוקה רבות יותר וכי לשם כך יש לשנות את התפיסה הקיימת בנוגע ל עובד המבוגר ,להגמיש את יחסי עובד–מעביד לאחר גיל הפרישה לה ו סיר את החסמים החוקיים, הכלכליים והחברתיים העומדים בפני העובדים המבוגרים .המלצה כללית זו גם קיבלה גושפנקא רשמית בהחלטת הממשלה לאחר מכן. 30 יש חשיבות מיוחדת לכך שאזרחים ותיקים ימשיכו להיות פעילים ככל שיוכלו, והתעסוקה היא אחד האמצעים ה עיקריים לכך . אחת ממטרותיה של ועדה זו היא לקדם את היעד של הרחבת אפשרויות התעסוקה לאזרחים הו ותיקים .לאחר פרישתם הרשמית מעבודה ולהציע דרכים מעשיות להשגת היעד לצורך השגת היעד הזה יש להתמודד עם החסמים הקיי ם מי , ובעיקר– דעות קדומות וחסמים בחקיקה. דעות קדומות  הדעה הרווחת היא ש אצל אנשים מבוגרים חלה ירידה ביכולת ה ית ז פי הו מנטלית ולכן פריון העבודה שלהם יורד . מ סתבר ש לכוח יז פי אין חשיבות רבה בעולם התעסוקה העכשווי, וצפוי ש חשיבות ו תפחת עם השינוי ים במבנה העבודות בעתיד .לעומת זאת יכולת אנליטית ויכולת תקשורת נעשות חשובות יותר, ו את אלה יש לאזרחים וה ותיקים .לא פחות מאשר לצעירים נ וסף לע כך , מבוגרים הם בעלי מוטיבציה , יכולת התמדה ודבקות במשימה, שיש להם חשיבות רבה ל מעסיקים.  מקובלת הטענה שאנשים מבוגרים אשר ממשיכים לעבוד תופסים את מקומם של הצעירים ו אינם מאפשרים להם להתקדם. 30 החלטת ממשלה מס ' 834 מיום13 בדצמבר2015 ,קידום הסוגיה האסטרטגית "ה יערכות "להזדקנות האוכלוסייה – .שילוב מבוגרים בתעסוקה המגיד מדובנוב זכה להגיע לזקנה מופלגת אף על פי שהיה אדם חלש וחולה כל ימיו .שאלוהו תלמידיו במה זכה להאריך חיים . השיב הצדיק: "החיים נפסקים ברגע שהאדם מסיים את תפקידו על אדמות. ואולם אני, בכל פעם שהשלמתי 'את תפקידי, מיהרתי לקבל עלי תפקידים וייעודים חדשים בעבודת ה וממילא ."לא יכלו לקחתני מן העולם 25 מחקרים רבים מ למדי ם שאין קשר בין תעסוקת מבוגרים לאבטלת צעירים .ו הש ואת בין שיעורי התעסוקה של צעירים לאלה של מבוגרים בישראל לאורך השנים מראה שכאשר עלו שיעורי התעסוקה של מבוגרים עלו גם שיעורי התעסוקה של הצעירים .כניסת ן של נשים לשוק העבודה בשיעורי גבוהים מאד בעשרות השנים האחרונות לא הביאה לירידה ב שיעורי ההשתתפות של גברים. 31 חסמים המעוגנים בחקיקה חוק גיל פרישת חובה מאפשר פיטורי עובדים בשל גילם , ובמקומות ש בהם חל הסכם קיבוצי (משרדי ה ממשלה ,חברות ממשלתיות ,רשויות מקומיות ,אוניברסיטאות ועוד )אף מחייבים עובדים לפרוש בגיל הפרישה הפורמלי. חסמים כלכליים שני חסמים כלכליים עיקריים וים ו מה תמריץ שלילי ליציאה לעבודה של אזרחים ותיקים, האחד נוגע למקבלי השלמת הכנסה והשני– לאזרחים בגיל המותנה. החסם למקבלי השלמת הכנסה הוא שיחיד המשתכר מעל 2,080 שקל ים וזוג המשתכר מעל 2,467 שקל ים אינם זכאים להשלמת הכנסה כל לו ההטבות הנלוות לכך, ה נאמדות ב- 1,400 שקל ים . החסם השני נוגע להכנסת עובדים בגיל המותנה. 32 אזרחים ותיקים בגיל המותנה שהכנסתם המרבית היא5,646 – 9,228 שקלים ליחיד ו- 7,529 – 13,040 למי ,שיש לו בן/בת זוג מופחתים מקצבת הזקנה שלהם 60% מסכום ההכנסה שמעל ההכנסה המרבית .מי שהכנסתו המרבית מעל סכומים אלו אינו זכאי לקצבת זקנה עד הגיעו לגיל הזכאות המוחלט לקצבה – 70 . ,יתר על כן אזרח ותיק ש עובד משלם מס הכנסה על הכנסה זו בשיעור14% ו תשלומי .ביטוח לאומי המצב הקיים על פי החלטת הממשלה מס' 834 הוחל בביצוע תוכנית .להעסקת מבוגרים המשרד ו לש ויון חברתי מפעיל , בשיתוף עמותת ""והדרת ובסיוע עמותת ""מטב , את התוכנית "דרוש ניסיון" – פורטל תעסוקה לאנשים מבוגרים שאזרחים ותיקים ש מחפשים עבודה ומעסיקים שמעוניינים להעסיקם יכולים להירשם בו, לנסח קורות חיים, לפרסם מודעות דרושים ועוד. 33 מפעלים וארגונים לא מעטים הכירו בתועלת שב העסקת מבוגרים ויצרו את ההסדרים הדרושים להעסקתם במשר ה מלא ה או חלקי ת .בשנים 2015 – 2017 נרשמו באתר 12,251 אזרחים ותיקים ו- 3,241 מעסיקים מהנ י סיון שנצבר בהפעלת "דרוש ני סיון " עולה כי אזרחים ותיקים רבים מבקשים לעבוד לאחר גיל הפרישה הרשמי. בהמשך להחלטת הממשלה ו ובי זמת המשרד ו לש ויון חברתי הוחל בביצוע פיילוט של "תקן אזרח ותיק" במשרדי הממשלה– מסלול תעסוקה ייעודי בשירות המדינה לאזרחים ותיקים מ על גיל הפרישה .עד כה הוקצו 60 תקנים למשרות ימ נהליות ומקצועיות ,אולם מספר המועמדים למשרות אלו קטן. 31 בעניין זה ראה: כספי( ., א2013 ,). תעסוקת פורשים שיצאו לגמלאות גרונטולוגיה וגריאטריה ,מ(1 ,) 31 – 54 . 32 "ה גיל המותנה" הוא הגיל שבו הזכאות לקצבת הזקנה תלויה במבחן הכנסות , וה וא 67 – 70 לגברים ו- 62 – 68 לנשים . גיל הזכאות המוחלט לנשים יעלה בהדרגה ל- 70 . 33 :כתובת האתר www.darush.nisayon.org.il . 26 שם ל מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה הוקמה ועדת היגוי בראשות מנכ"ל המשרד לש ו ויון חברתי, וחברים בו נציגי המשרדים הנוגעים בדבר. ה ו ועדה עוקבת אחר כל הפעולות ה נעשות במישור הממשלתי ,הציבורי והפרטי .בשנים האחרונות ננקטו כמה יזמות .לתעסוקת מבוגרים המשרד ו לש ויון חברתי מקיים פעילות ענפה בתחום זה . ארגון נוסף אשר עוסק בהשמת אזרחים ותיקים בעבוד ה הוא,""תלם ש נוסד בשנת1973 .ה ארגון מפעיל שתי תוכניות: האחת– הפעלת 15 מועדוני תעסוקה ש מועסקים בהם כ- 200 אזרחים ותיקים , תוכנית שמקבלת הכרה ותמיכה מ משרד .הרווחה השנ יה י – מרכז להשמה בעבודה של אזרחים ותיקים ה שוכן בנהריה ופועל בעיקר באזור הצפון .המרכז מאתר מקומות תעסוקה למבוגרים ומ קשר בינם לבין אזרחים ותיקים המבקשים ל עבוד .מאז הקמת המרכז בשנת 2009 פנו אליו 3,973 אזרחים ותיקים המחפשים עבודה, נוצר קשר עם 697 מעסיקים ו הושמו בעבודה 1,233 מבקשי .עבודה חבר ת ""שיפור מתמקדת בהכשרת עובדים מבוגרים לתקשר ולשווק את עצמם בו פיתוח מסלולי קריירה לעובדים מבוגרים. לאחרונה היא החלה ב הפעלת מרכז .השמה לעובדים מבוגרים עמותת"קליק" מפעילה ארבעה מרכזי תעסוקה לבני 60 .+ בג 'וינט-אשל נעשו פעולות לעידוד תעסוקה של עובדים מבוגרים. לאחרונה פותחה תוכנית מיוחדת להקמת מרכזי תעסוקה למבוגרים ברשויות המקומיות .בשנים 2015 – 2017 הופעלו מרכזים בחמש רשויות מקומיות ונרשמו בהם 2,395 אזרחים ותיקים ו- 498 מעסיקים; הושמו בעבודה 608 איש. התמונה המתקבלת מהפעילות של משרדי הממשלה והארגונים הציבוריים בתחום תעסוקת המבוגרים היא של עשייה וון י בכ הרצוי, אולם אף ש כבר יש תוצאות חיוביות, היקף הפעולה קטן ביחס לביקוש בקרב האזרחים הוותיקים . לפיכך עולה צורך לגבש תוכנית מקיפה לשם הסרת החסמים הקיימים מחד גיסא ופיתוח הזדמנויות תעסוקה מאידך גיסא . בתוך כך יש להביא בחשבון את ההעדפות המיוחדות של המבוגרים, ש מעונ י ינים בעיקר במשרות חלקיות וגמישות. ב שנת2013 הכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקירה על הנעשה בתחום זה בכמה מדינות מערביות. 34 להלן יוצגו המכ תוכניות שעשויות להתאים למציאות ב ישראל ורצוי לבחון את יישומ ן :בארץ  מתן מענקים למבוגרים העובדים לאחר גיל הפרישה או לאחר הפרישה המוקדמת ,(הולנד דנמרק);  מתן אפשרות למבוגרים לקבל פנסיה חלקית בלי לפרוש מהעבודה ,(קנדה דנמרק , אוסטרליה ,בולגריה ,אסטוניה ,לטביה ,סלובקיה);  הגדלת קצבת הפנסיה שתשולם בעתיד למי שיעבדו לאחר גיל מסוים ,(דנמרק פינלנד , ספרד ,קנדה);  מתן הקלות במסים ובתשלומי הביטוח הלאומי למעסיקים המגייסים עובדים מבוגרים ,(בלגיה הולנד ,איטליה ,ספרד);  מתן סובסידי ות למעסיקים לשם העסקת עובדים מבוגרים ,(אוסטרליה אוסטריה ,לטביה , בולגריה ,בלגיה ,דנמרק ,אוסטרליה);  מתן סובסידיות למעסיקים בגין הכשר ה מקצועי ת של עובדים מבוגרים ,(גרמניה בלגיה); 34 טל- ,ספירו א( . 2013 .)דרכים להשתלבותם של מבוגרים בשוק העבודה בכמה מדינות ,מערביות מרכז המחקר והמידע של הכנסת. 27  מתן הכשר ה ,ושירותי השמה בעבודה לעובדים מבוגרים במסגרת שירותי התעסוקה (פולין )פורטוגל;  קביעת שעות עבודה מצומצמות יותר לעובדים מגיל מסוים בלי לפגוע ב רמת ה שכר שלה ם ,(נורבגיה בלגיה ,דנמרק ,פינלנד ,הולנד ,אוסטרליה ,דנמרק.) המלצות  לאמץ את המלצות הוועדה לשילוב מבוגרים בתעסוקה ובקהילה וליישם את החלטת הממשלה 'מס 834 בנדון.  נציבות שירות המדינה קבעה מקצועות מ סוימים רות י בש המדינה ש בהם אפשר להמשיך להעסיק עובדים לאחר גיל הפרישה הרשמי, ואושרו לצורך זה 60 תקנים של זרח א ותיק . מוצע להרחיב את ה תוכנית ולתקצב 1,000 משרות תקניות בשלוש השנים הבאות.  לקבוע גם ברשויות המקומיות מקצועות מיוחדים ו לאשר תקנים שבהם יוכלו אזרחים ותיקים להמשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה ,במשרה מלאה או חלקית.  תת ל הקלות במסים .ובתשלומי הביטוח הלאומי למעסיקים שיעסיקו אזרחים ותיקים  לסייע תקציבית לארגונים העוסקים בקידום תעסוקת מבוגרים ופועלים לה גדלת מספר המפעלים והארגונים המוכנים להעסיק אזרחים ותיקים ,לגיוס אזרחים ותיקים המעונ י ינים לעבוד ול קישור ביניהם ( כמו.)""והדרת", "תלם  להרחיב את פעולתו של הפורטל "דרוש ני סיון", המרכז מידע כללי וספציפי על אפשרויות תעסוקה לש מבוגרים ומקשר בין מעסיקים שמעוניינים להעסיק אזרחים ותיקים ובין מי ש מעונ י ינים לעבוד.  להפחית את שיעור הקיזוז של קצבת הזקנה כנגד הכנסה מעבודה( disregard ) מ- 60% ל- 30% .  :הסבר קיים מבחן הכנסות לגבי קצבת הזקנה ב"גיל המותנה" שלגבי נשים הוא בין גיל62 ל- 68 וגברים67-70 . אם בשנים אלו הכנסתו של היחיד היא מעל5,646 ליחיד ו- 7,529 ,לזוג אזי מפחיתים מקצבת הזקנה שלהם60% מההכנסה שלהם שהיא מעל ההכנסה המירבית ( 5,646 ליחיד ו- 7,529 לזוג). מי שהכנסתו מעל9,228 ליחיד ו- 13,040 לזוג, איננו זכאי לקצבת הזקנה עד הגיעו לג יל70 .  להעלות את הסכום ש אפשר להשתכר ללא פגיעה בהשלמת הכנסה ל- 3,700 שקלים ( disregard .)  לפתח קורסים .לאזרחים ותיקים המיועדים להקניית מיומנות וכישורים בחיפוש עבודה 28 סיעוד בקהילה ; מוסדות סיעודיים רקע אזרחים ותיקים רבים נעשים סיעודיים עם הזדקנות ם ונזקק ים לסיוע. המדיניות המקובלת היום בעולם כולו, ובכלל זה בישראל ,היא שיש לאפשר לאזרחים וה ותיקים להמשיך ולחיות בביתם ובקהילתם כל עוד הם יכולים ומעונ י ינים בכך .הטיפול הסיעודי לאזרח וה ותיק בקהילה עדיף הן מבחינה כלכלית והן מבחינת איכות חייו. מוערך שכרבע מ האזרחים וה ותיקים סובלים מירידה תפקודית שמחייבת סיוע; רק כ- 3% נמצאים במוסדות סיעודיים, והיתר חיים בקהילה .הסיוע לאזרח וה ותיק הסיעודי בקהילה הוא ה אמצעי החשוב ביותר שמאפשר מגמה זו .הסיוע ניתן בדרך כלל במשולב ידי ב בני המשפחה ידי בו נותני סיוע ממלכתיים, וולונטריי ם .ופרטיים הסיוע הממוסד העיקרי שקבע ה ממשלת ישראל מעוגן ב חוק הביטוח הלאומי. הוא מוגבל משתי בחינות: ראשית, חלק מהאזרחים ה ו ותיקים המוגבלים אינם זכאים לשי רותי ם שנקבעו ב חוק בגין גובה הכנסתם; שנית ,היקף שעות הטיפול הניתנות במסגרת החוק אינ ו מספיק . בעקבות זאת התפתחו הסדרים משלימים של ביטוח סיעודי בקופות החולים בו חברות הביטוח. 35 על פי הערכת בנק ישראל, בשנת2015 ת הס כמה ההוצאה על שירותי סיעוד בקהילה ב- 9.7 מיליארד שקל ים – 5.5 מיליארד שקלים על גמל ת או סיעוד מה מוסד לביטוח לאומי ו- 4.3 מיליארד שקל ים הוצאה פרטית של משקי הבית על העסקת עובדים זרים ומטפלים סיעודיים מעבר לזכאות בביטוח הלאומי . ההוצאה של הביטוח הלאומי לע גמלת סיעוד הגיעה ל- 6.3 מיליארד שקל בשנת 2017 . שתי סוגיות עיקריות עומדות לדיון .הסוגיה הראשונה נוגעת למדיניות הכוללת של הממשלה: כיצד אפשר להבטיח ביטוח סיעודי לכל אזרח ותיק בדרך שתספק מענה סביר והולם בקהילה ו לצ רכי האזרח וה ותיק המוגבל ?הסוגיה השנ יה י קשורה לחוק הסיעוד :כיצד אפשר ל תקן את חוק הסיעוד כך שי יתן מענה סביר והולם לזכאים? מסמך רקע זה עוסק ב שתי הסוגיות ב הרחבה , ובעיקר ב דרכים הרצויות והאפשריות ל עריכת התיקונים הנדרשים בחוק הסיעוד. חוק ה סיעוד חוק ה סיעוד הוא למעשה פרק י' בחוק הביטוח הלאומי. הוא נחקק בקווים כלליים בשנת1980 ו בי זמת שר העבודה והרווחה דאז ד"ר ישראל כץ ז ,"ל ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי רפי רוטר ז"ל על רקע הגידול במספר הזקנים והמחסור בשירותים. יוזמי החוק פעלו בשלב הראשון להבטחת הבסיס הכספי ל יישום החוק באמצעות חקיקת חוק כללי ש ל ביטוח סיעוד במסגרת חוק הביטוח הלאומי, וגביית דמי הביטוח למטרה זו החל ה כבר באפריל1980 . ב- 22 באוגוסט1980 הקים שר הרווחה ועדה בראשות פרופסור קלמן מן ז"ל כדי להציע עקרונות ,לחוק ביטוח סיעוד ו בכלל זה .השירותים שיינתנו על פי החוק והזכאויות וה ועדה הגישה את מסקנותיה לשר העבודה והרווחה במאי 1983 . 36 החוק נכנס לתוקפו באפריל1988 , לאחר תקופת ניסוי של שנתיים. תחילה נקבע ש על פי החוק י ינתן טיפול בית ל נשים מ גיל60 ולגברים מגיל65 ; 35 עד סוף שנת2017 היו ביטוחים .קבוצתיים שנעשו על בסיס הסכמים בין מקומות העבודה לבין חברות הביטוח הסדר זה בוטל ב-1 בינואר 2018 ולמבוטחים הוצעו הסדרים חלופיים שא פשרו למקצתם להצטרף לביטוחים בקופות החולים או בחברות הביטוח. 36 מן( ., ק1983 .)דין וחשבון הועדה להצעת עקרונות לחוק ביטוח סיעוד ,הוגש לשר העבודה והרווחה ,ירושלים. 29 ,אחר כך עם השינוי בגיל הפרישה, הוא ניתן לנשים מגיל62 ולגברים מגיל67 . 37 מספר הזכאים כיום קרוב ל- 170,000 .בהתחשב בעלי הי בתוחלת החיים בו גידול הצפוי במספר האזרחים וה ותיקים בעתיד ,ב עיקר המבוגרים שבהם , אפשר להעריך שמספר הזכאים יוכפל עד לשנת 2035 . עקרונות החוק לגמלת סיעוד זכאי כל אזרח ותיק המוגבל בפעולות ם היו-יום שלו ומתגורר בביתו (או בדיור מוגן וא בית ב אבות). מי שמתגורר במוסד סיעודי לא זכאי, וכן מי ש הכנסתם החודשית עולה על150% מהשכר הממוצע במשק. המשתכרים מעל השכר הממוצע ועד% 150 .ממנו זכאים למחצית הגמלה38 ב עקרונות החוק נ קבע שהוא חוק קהילתי , דהיינו, הוא נועד לסייע לזקן המוגבל המתגורר בביתו ובקהילה. ע י קרון זה תואם את המדיניות המקובלת בעולם, ובכלל זה במדינת ישראל, שיש לאפשר לאזרח ה ו ותיק להמשיך ולחיות בביתו כל עוד הוא מעונין בכך ומסוגל לכך(aging in place) . י הע קרון השני בחוק קובע ש ,להבדיל מהגמלאות האחרות שניתנות באמצעות הביטוח הלאומי י הש רות יינתן י כש רות בעין ולא כשי רות בכסף , כלומר השירות יינתן בדרך של אספקה ישירה של השירות ולא בדרך של ,מענק כספי כדי להבטיח שאכן האזרח ה ו ותיק המוגבל יקבל את ה שירות הנדרש. ע י קרון נוסף הוא שהחוק נועד לסייע למשפחה לטפל בזקן הזקוק לעזרה במשך רוב או כל שעות היום בפעולות יומיומיות בסיסיות. כלומר, החוק לא בא להחליף את המשפחה בטיפול ב אזרח וה ותיק הזקוק;לטיפול החו בה חלה על המשפחה, .ושירותי הסיעוד נועדו לסייע לה בתפקידה זה לחוק הסיעוד נודעת תרומה של ממש ביותר ב השגת היעד של השארת זקנים סיעודיים בבית ם , וה ראיה לכך היא שבישראל רק כ- 3% מבני ה- 65 + שוהים ,במוסדות סיעודיים בעוד ברוב המדינות המפותחות השיעור הוא5%-10% . סל השירותים39 תחילה נקבעו שתי רמות זכאות, ובינואר2007 נקבעו שלוש רמות , ולפיהן נקבע מספר שעות הסיעוד :השבועיות 9.75 ,שעות16 שעות ו- 18 שעות. מי שמעסיק עובד ישראלי בשתי הרמות הגבוהות זכאי לתוספת של3 – 4 שעות. ניצול שואה יכול לקבל תוספת של9 .שעות לשבוע במימון ועידת התביעות לאחרונה החל הטי הממשלה לשנות את החוק, ל קבוע שש רמות זכאות במקום שלוש ולהגדיל את מספר שעות הטיפול ברמות הגבוהות: ברמה6 – 30 שעות , ברמה5 – 24 שעות , ברמה4 – 19 ,שעות ברמה3 – 15 שעות, ברמה2 – 9.75 שעות וברמה1 – 1.5 שעות או גמלה כספית. שינוי חשוב ב תוכנית זו הוא האפשרות לקבל חלק מ סיוע בכסף במקום בעין בכל הרמות. נוסף על ה ,טיפול בית סל השירותים שבחוק כולל אפשרות ל ,מימון שהות במרכז יום, מוצרי ספיגה .משדרי מצוקה ושירותי כביסה על ידי קיזוז שעות מגמלת הסיעוד ב ספטמבר2016 ו הת וסף לסל ,השירותים של גמלת סיעוד באופן ינ סיוני , שירות ,קהילה תומכת המופעל בכמה ועדות מקומיות )(חולון, כפר סבא, נצרת ורמלה ושבמסגרתו ניתנים שירותי הש ,גחה בבית, ניקיון וקניות ובכלל זה קניית תרופות. להשגחה ולקניות אחראים" אב בית" ו"מרכזת קהילה" המועסקים על ידי עמותה .או חברה פרטית 37 שטסמן( ., י2011 .)). חוק ביטוח סיעוד במבחן הזמן, בתוך יקוביץ', א. (עורכת טיפול בית בזקנים המוגבלים בתפקודם :סוגיות ,שירותים ותוכניות ,ירושלים ,ג 'וינט- .אשל 38 בשנת2016 השכר הממוצע ליחיד היה9,464 שקלים. 39 רוב הנתונים נלקחו מתוך: המוסד לביטוח לאומי ,דוח שנתי 2016 . 30 הזכאות לגמלת הסיעוד נ קבע על סמך מבחן תלות להערכת מידת הנזקקות לסיוע של הזולת בביצוע פעולות היו ם- ,יום הבסיסיות: רחצה, הלבשה ניידות – ,תנועה בבית והימנעות מנפילות שליטה בסוגרים ואכילה , ובכללה היכולת לחמם מזון ושתייה(ADL) . מבחן התלות מעריך גם את הצורך בהשגחה בשל פגיעה ביכולת הקוגניטיבית, הידרדרות בבריאות הנפשית או בשל מצב פיזי. את מבחן התלות בעזרת הזולת עושים מעריכים מקצועיים– אחיות/אחים, מרפאות/ים בעיסוק ופיזיותרפיסטיות/ים ה מקבלים הכשרה מתאימה. מי שמלאו לו90 שנים יכול להיבדק במבחן התלות אצל רופא מומחה בגריאטריה במסגרת עבודתו הציבורית, במרפאתו או בבית התובע. ב חוק הסיעוד נ קבע כי שר הרווחה ימנה ועדות מקומיות מקצועיות לענייני סיעוד שתפקידן לקבוע את שירותי הסיעוד שיש לספק לזכאי, לקבוע מי יספק את השירותים ול וודא שהם יסופקו. חברי הוועדות המקומיות הם עובדים סוציאליים מטעם המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, אחות משירותי בריאות כללית ונציג המוסד לביטוח לאומי . עו בד סוציאלי מהמחלקה לשירותים חברתיים אמור לרכז את עבודת הוועדה ולפקח מטעמה על מתן שירותי הסיעוד. נותני השירות השירותים המסופקים ע ל פי החוק יכולים להינתן ע ל ידי חברות פרטיות או ארגונים שלא למטרות רווח שזכו במכרז רשמי של הביטוח הלאומי .גמלת הסיעוד של הקשיש הסיעודי מועבר ת מהמוסד לביטוח לאומי אל ה חברות הו עמותות . עם חקיקתו של החוק היה בארץ רק ארגון אחד שנתן טיפולי בית" , עמותת מטב ." מאחר שהתעורר,חשש שיהיו יותר זכאים מנותני שירות השוק נפתח לגורמים נוספים, וכך נכנסו לתחום חברות פרטיות ועמותות למען הזקן ב יישובים שונים. את שירותי הטיפול הביתי מספק ים כיום116 נותני שירותים – 69 חברות פרטיות ו- 47 מלכ"רים ,ועמותות המעסיק ים כ- 80,000 מטפלות ישראליות וכ- 37,000 .מטפלות זרות תעריפים התעריף ש המוסד לביטוח לאומי משלם לנותני השירותים ב עבור שעת טיפול נכון לאפריל2018 הוא 53.79 שקלים לשעה ל מלכ "ר ו- 59.50 לשעה לחברה בע"מ (רצ"ב בנספח א', אגרת366 – מטעם הביטוח הלאומי). השכר שניתן למטפלות הוא שכר המינימום בתוספת 4% בממוצע. נוסף לע כך , הן זכאיות ל הבראה ,, דמי מחלה, חופשות ,נסיעות מתנות חג וכן כיסוי עלויות הכשר ה , ביקורי בית .ועוד40 הזכאים ב ראשית שנת2018 היו כ- 170,000 זכאים לקבלת שירותי סיעוד על פי ,החוק שהם17.5% מכלל האזרחים ה ו ותיקים בגילים אלו . לפני כניסת החוק לתוק ף נאמד מספר הזכאים ב- 10,000 ,אך כבר בשנת 1989 ה גיע מספרם ל- 21,400 ( 5.3% מכלל בני ה- 65 .)+מאז עלה מספר הזכאים ב שיעור של כ- 4% בשנה .בשנת 2016 עלה מספר הזכאים ב- 2.4% לעומת שנת 2015 , בעוד מספר הקשישים עלה ב- 4.2% . .מספר הזכאים ילך ויגדל בעתיד שני שליש ים מהזכאים הם מעל גיל80 , 70% מהם נשים, כמחציתם חיים לבד ורבע מהם עולים שעלו לאחר שנת1989 . 40 חוזר המוסד לביטוח לאומי, אגף הסיעוד, מתאריך14.12.17 (אגרת353 .) 31 בשנת2016 גמלאות הסיעוד הס תכמו ב- 5.8 מיליון שקל ים . נוסף על כך משקי הבית בישראל מוציאים כ- 2.6 מיליארד שקל ים לע .העסקת עובדים זרים בסיעוד אתגרים סוגיית הסיעוד עלתה לאחרונה על סדר- היום הציבורי פעמים אחדות. הדבר מצא את ביטויו ,בפרסום של מחקרים ב ,הצעות חוק בדוחות של מבקר המדינה בו דיונים ציבוריים. זו ללא ספק אחת הסוגיות החשובות , ונדרשים בה דיון והכרעה בהקדם , שכן אוכלוסיית ה יעד חיה במצבי תפקוד קשים ביותר , היקפה מגיע כבר כיום לכ- 170,000 איש , והיא תלך ותגדל במידה ניכרת בשנים הבאות. המענה הממלכתי לע אתגר הסיעוד ניתן כאמור במסגרת חוק הסיעוד, ולכן עיקר הדיון ייסב על ה חוק זה. במהלך השנים עלו על סדר- היום כמה סוגיות עקרוניות ופרקטיות, הן מצד נותני השירות והן מצד :הזכאים ובני משפחותיהם. להלן הסוגיות העיקריות 1 .צרכים מול מענים – שירותי הסיעוד הניתנים על ידי המוסד לביטוח לאומי על פי החוק אינם מספקים מענה הולם לצרכים של האזרחים ו הו תיקים משתי סיבות עיקריות: ה ם אינם מיועדים למי שהכנסתם מעל השכר הממוצע במשק; מספר שעות הטיפול המוקצ ות נותן רק מענה חלקי בלבד לצרכים של .הנזקקים לסיוע סיעודי מענה חלקי לאתגר זה ניתן באמצעות הביטוחים הקבוצתיים של קופות החולים והביטוחים הפרטיים, אולם כ מחצית האוכלוסייה אינה מבוטחת ב ביטוח סיעודי בקופות החולים כ , ו- 3.5 מיליון אזרחים אינם מבוטחים בביטוח סיעודי כלשהו מעבר לביטוח הסיעודי של המוסד לביטוח לאומי. 41 הבעיה השנ יה י נוגעת ל מספר שעות הטיפול, שגם עם ההרחבה החדשה לא די בו למי שזקוקים לסיוע מקיף ברוב פעולות ם היו-יום .שלהם ביטוחים פרטיים מסייעים בהעסקת עובד סיעוד , אולם גם פתרון זה הוא חלקי משום ש בשל העלות הגבוהה של העסקת עובד זר– כ- 8,500 שקל לחודש – חלק ניכר מהאוכלוסייה איננו ול יכ ל עמוד בהוצאה .הזאת לפיכך, השאלה העיקרית הנשאלת היא כיצד אפשר להבטיח ביטוח סיעודי הולם לכל האוכלוסייה. 2 .שי רות בעין או שירות בכסף – סוגיה זו נדונה בהרחבה ב ו ועדת מן. לבסוף ועדת העבודה והרווחה של הכנסת קבעה שקשישים נזקקים יקבלו יש .רות בעין מאוקטובר 2015 מקבלי גמלה בשתי הרמות העליונות יכולים לקבל את גמלת הסיעוד בכסף ובלבד שיש להם מטפל צמוד שה יש ימים בשבוע12 שעות ביממה לפחות .תיקון החוק נועד בעיקר לאפשר העסקת ע ובד זר ישירות אצל הזקן ומשפחתו ולא באמצעות חברת סיעוד. בשנת 2016 ר בח ו באפשרות הזאת 2,529 מתוך 38,507 זכאים שהדבר התאפשר להם – % 6.6 . 42 המצדדים ב מתן שירות בכסף סבורים שלקשיש ולמשפחתו יש זכות לבחור בעצמם את השירותים שיקבלו. המתנגדים לכך חוששים שלא י יעשה שימוש ראוי בכסף, ו הדבר יגדיל את הנטל הכלכלי המוטל על הזקן ומשפחתו והם .יהפכו למעסיקים של המטפלות נוסף על כך, לטענת ,המתנגדים אם תינתן גמלה בכסף לא ייעשה פיקוח בסיסי ולא תהיה בקרה כלשהי על מצבו של הקשיש .ה תיקון ש נעשה לאחרונה בחוק י (ו יכנס לתוקף ב- נובמבר2018 ) מאפשר למעשה קבלת גמלה בכסף בכל 41 ארלוזורוב ,מ .ביטוח סיעודי ממלכתי הוא עסק יקר ,חדשות , 1.11.17 . 42 תיקון מס ' 147 לחוק הביטוח הלאומי, שהתקבל ב תשע"ג– 2013 . 32 הרמות, .אך בהיקף מצומצם של עד שליש מגובה הגמלה שינוי זה של אחד מעקרונות היסוד של החוק עורר ויכוח ציבורי והתנגדות רבה של הגורמים המקצועיים. מאחר שה תיקון ש נעשה לאחרונה עדיין לא עמד במבחן המציאות, ראוי לערוך מחקר יסודי ולבחון את השפעת השינוי על הטיפול באזרחים הוותי .קים הסיעודיים 3 .פיקוח ובקרה – מלכתחילה האחריות לפיקוח ובקרה נ חלקה בין כמה גורמים: ,חברות הסיעוד קופות החולים, משרד הרווחה באמצעות ה מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות והמוסד לביטוח לאומי. על פי ההסכמים שנחתמו בשנים הראשונות ל יישום החוק עם קופות החולים ומשרד הרווחה, קיבלו עליהם אלו ל קיים ביקורי בית ולפקח על המטפלות, והמוסד לביטוח לאומי העביר אליהם את התקציבים לכיסוי הוצאות ה ,פיקוח. לאחרונה בתיאום בין הביטוח הלאומי ל משרד הרווחה, בוטלה אחריותם של העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות ל פיקוח ה שוטף על מצב הקשישים ותפקוד נותני השירותים . מצטי י רת תמונה של ה עברת האחריות מארגון אחד למשנהו, וה דבר פוגע ברמת הפיקוח ו עלול לגרום .נזק למטופלים :מתעוררות כמה שאלות האם אפשר ל תת ל חברות הסיעוד לפקח על עצמן? האם זה תפקיד ן של קופות החולים? שמא זה עדיין תפקידו של הרגולטו ר, דהיינו המוסד לביטוח לאומי? 4 .שעות הטיפול – מספר שעות הטיפול השבועיות כ נע יום בין9.75 ל- 31 שעות( למי שמעסיק מטפל ישראלי והוא גם ניצול שואה) .ה גמל ה לפי חוק הסיעוד נועדה לסייע לאזרח ותיק אשר תלוי בעזרת הזולת ב ביצוע פעולות היום- יום שלו ברוב שעות היום או בכולן . אנשים במצבים כאלה זקוקים לעתים לטיפול והשגחה24 שעות ביממה, ולכן מספר השעות המוקצב עתה לטיפול אינו מספק את ה צרכים האמ י תיים של הנזקקים לסיוע. הדרישה ה חוזרת ונשנית כל השנים היא להגדיל את מספר שעות הטיפול. במסגרת ה תיקון ש נעשה לאחרונה בחוק יו יכנס לתוקפו בסוף שנה זו אכן יגדל מספר שעות הטיפול ב רמות הסיוע הגבוהות עד ל- 39 שעות(למי שמעסיק מטפל ישראלי והוא ניצול שואה) .ואולם, מי ש נמצאים במצבי תפקוד קשים ביותר זקוקים לשעות טיפול רבות יותר, לעתים אף24 שעות ביממה . ,כך כיום חלק מהמשפחות רוכשות ביטוח סיעודי נוסף באמצעות קופות ,החולים וחברות הביטוח וה דבר מגדיל את הנטל על המשפחות .השאלה היא אם אין מקום להבטיח בחוק טיפול סיעודי לכל נזקק, כפי שהדבר נעשה כל ב .התחום של ביטוח בריאות 5 .בדיקת יכולת התפקוד – שירותי הסיעוד לפי החוק ניתנים כאמור למי שזקוק לעזרת הזולת בפעולות היום- יום– רחצה, הלבשה, אכילה, ניידות ו שליטה בסוגרים . כדי לקבוע אם אדם זכאי נעשית בדיק ת .על ידי אחות או פיזיותרפיסט על בדיקה זו נמתחת שנים רבות ביקורת קשה ונטען שהיא משפילה את הנבדקים. המוסד לביטוח לאומי ניסה עם השנים לפשט את הבדיקה בדרכים שונות, לפטור מהבדיקה קשישים מגיל מסוים, לאפשר אישור של רופא גריאטרי וכד ומה , אך לא נ מצא פתרו ן ראוי לבעיה . 6 .המטפלות – הטיפול הסיעודי לאזרחים וה ותיקים ניתן ידי ב מטפלות בית ועובדי סיעוד זרים . כיום כ יש- 80,000 מטפלות בית ישראלי תו .ה טיפול בזקנים סיעודיים בביתם הוא תפקיד בעל מעמד נמו ;ך תנאי ה עבודה של המטפלות קשים ושכרן נמוך– הן עובדות בשכר מינימום שעתי ואינן מקבלות תשלום על זמן המעבר ממטופל אחד לאחר . מטפלת סיעוד עובדת82 שעות בחודש בממוצע .יותר ממחצית המטפלות הן בנות50 ומעלה וכרבע הן בנות 60 ומעלה. יש קושי בגיוס כוח .אדם ראוי לתפקיד הזה כבר כיום יש מחסור במטפלות , ולפי הערכות בעוד 20 שנה הביקוש למטפלות יהיה כפול והקושי בגיוס יהיה חמור הרבה יותר .כדי להתגבר על בעיה זו צריך לנקוט 33 מאמץ מיוחד לחיזוק המעמד והדימוי של המקצוע ,להעלות את שכר המטפלות ולשפר את תנאי עבודתן. המחסור במטפלות גורם לכך שצורכי הקשישים אינם נענים במלואם. 7 . עובדים זרים– זקנים סיעודיים רבים זקוקים לשעות טיפול רבות, ובכלל זה השגחה בלילה . מטפלות ישראליות אינן מוכנות לעבוד כך , לכן התפתח השוק של העובדים הזרים בסיעוד . ה דבר מ עלה שאלות כלכלי ות וחברתי ות .בין השאר, העסקת עובד זר אפשרית רק למשפחות ש יכולות להוציא סכום של כ- 8,500 שקל ב חודש ו חסומה בפני מעוטי היכולת . עם המשך העל י יה בתוחלת החיים וה עלייה במספר הזקנים י עלה הצורך ב .כוח אדם סיעודי היתרון ה עיקרי בהעסקת העובדים הזרים הוא שהם מתגוררים בדרך כלל בביתו של המטופל וצמודים אליו בכל שעות היממה שה יש ימים בשבוע. עקב המצב הקיים, לא יהיה מנוס מהרחבת .הגיוס של עובדים זרים גם כיום הביקוש רב מההיצע , ויש מחסור מובנה ב עובדים זרים ב סיעוד. 8 .עובדים מקצועיים – כיום מופקדים על הבקרה והפיקוח על מצב הקשישים ו על עבודת המטפל ים כ- 1,000 .)עובדים מקצועיים (עובדות סוציאליות, אחיות מקצועיות, גרונטולוגיות ורופאות יש מחסור חמור בכל אחד מהמקצועות ה ,ללו הן ברפואה הכללית והן בתחום הסיעוד. 9. סלקטיביות או אוניברסליות– מתן השירותים על פי חוק הסיעוד מבוסס כאמור על מבחן הכנסות. הסדר זה שנוי במחלוקת. הטענה העיקרית מצד ה תומכים ב הסדר אוניברסלי היא שמדובר בהסדר ביטוחי, ולכן כל מי ששילם את דמי הביטוח הלאומי בשנות עבודתו אמור להיות זכאי ל שירותים, כלומר, המבחן היחיד צריך להיות מבחן התפקוד , יהיה אשר יהיה מצבו הכלכלי של הזכאי. מנגד עומדת הטענה שבעלי היכולת יכולים לממן את שירותי הסיעוד מהכנסות יהם, והנטל לא צריך ליפול על מוסדות המדינה, משמע, שירותי הסיעוד הממלכתיים אינם מיועדים לבעלי היכולת המשתכרים יותר מפי1.5 .מהשכר הממוצע במשק 10 .מרכזי היום – חוק הסיעוד מאפשר ביקור במרכז יום במסגרת סל השירותים ש נקבע .בחוק ביקור של ,שש שעות במרכז יום ובכלל זה הסעות, ארוחות, פעילות חברתית, פיזיותרפיה ועוד, מחליף שעתיים של טיפול ביתי ברמות הגמלה הנמוכות ו שעתיים ושלושת רבעי שעה טיפול בית ברמות הגבוהות. הביקור במ רכז יום נראה ,אפשרות טובה ומשתלמת ולמרות זאת רק שיעור קטן ו מא ד מזכאי חוק סיעוד הולכים למרכז יום– רק 7.2% מכלל הזכאים בשנת 2017 ביקרו במרכזי היום ( 12,270 מתוך 18,800 ה מבקרים במרכזים הם זכאי חוק סיעוד). ב מרכזים רבים ה תפוסה נמוכה מאוד , כלומר אין מחסור במקומות . אחת הבעיות היא ש המרכזים פתוחים בדרך כלל בשעות 08.00 – 14.00 , ו חלק מהזקנים הסיעודיים זקוקים למסגרת יומית ארוכה יותר , ובלעדיה נטל הטיפול בהם בשעות אחר הצהריים נופל על כתפי בני משפחתו. ב אוקטובר2017 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד על ה טיפול של המדינה בקשישים סיעודיים ה גרים בביתם. 43 המבקר ציין שהדוח מצביע על "ליקויים רבים וחמורים באיכות הטיפול הביתי הניתן לכ- 165,000 קשישים– ליקויים המגיעים לעתים עד כדי הזנחה". הליקויים העיקריים שציין ה:מבקר 1 . אין פיקוח ובקרה על המטפלות – נמצאו ליקוי ים חמור ים בפיקוח של הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה על עבודת המטפלות , והדבר משפיע ישירות על איכות הטיפול שלהן וגורם לפגיעה ב זקנים סיעודיים ולהזנחתם . המוסד לביטוח לאומי אינו מפקח ,ישירות אף שהוא הרגולטור, ו וה א הפקיד 43 מבקר המדינה (אוקטובר2017 .) דוח ביקורת מיוחד– טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם. 34 תפקיד זה בידי קופות החולים, שירותי הרווחה וחברות הסיעוד. גם בנק יש ראל התריע על בעיית הפיקוח וציין שהפיקוח והבקרה על איכות הטיפול הסיעודי הוא מהנמוכים במדינות ה- OECD . 44 2 .אין הכשרה למטפלות– יותר מ- 50% משעות הטיפול הביתי שקיבלו הקשישים הסיעודיים .ברמות התלות הגבוהות ניתנו על ידי מטפלות שלא קיבלו הכשרה 3 . הנטל על המשפחות– המבקר ציין שרשויות המדינה לא נתנו את דעתן כנדרש על הצורך לתמוך בבני המשפחה המטפלים בקשישים הסיעודיים, ולמעשה זנחו אותם והותירו אותם להתמודד לבדם.עם הנטל הכבד הכרוך בטיפול בקשישים סיעודיים בביתם 4 . ליקויים במרכזי היום– מספר זכאי חוק סיעוד המבקרים במרכזי היום נמוך( 7.2% ) , אף הש שירות בעל ערך טיפולי, בריאותי וחברתי רב .ביותר 5 .ן אי יה ערכות לעתיד– בשנת2035 מספר האזרחים ה ו ותיקים במדינה ,יהיה כפול ממספרו היום ויש להניח שמספר זכאי חוק סיעוד יעלה באותו שיעור לפחות . אם לא יתוקנו כל הליקויים, יש סכנה ש גם הם .יוכפלו ה דבר מחייב ה י ערכות לעתיד בכל המובנים– .כוח אדם, תקציב, פיקוח ועוד כל אלה לא נעש ו .עד כה ביטוח סיעוד פרטי נוסף על ,ביטוח הסיעוד הממלכתי שבאחריות המוסד לביטוח לאומי יש בישראל שני סוגים של ביטוח סיעוד פרטי: 45  ביטוח מסחרי לפרטים מטעם חברות הביטוח ש נעשה על בסיס אי שי , וחברות הביטוח הן שקובעות את התשלום ו את היקף.השירות  ביטוח של קופות החולים , שנעשה על ידי קופות החולים כביטוח קבוצתי ב עבור חבריהן. שתי קופות חולים מבטחות את חבריהן באמצעות חברות ביטוח מסחריות ושתי עושות זאת .בעצמן הפוליסה אחידה לכל המבוטחים בקבוצת הגיל. בשנת 2015 החזיקו 48% .מהאוכלוסייה בביטוח סיעוד קבוצתי באמצעות קופות החולים העובדה שחלק גדול מהאוכלוסייה נזקק לביטוח פרטי נוסף על ביטוח הסיעוד שהמדינה מספקת מעידה שחוק הסיעוד אינו מספק מענה הולם לצרכים האמ י תיים בביטוח סיעודי. חלק גדול מהאוכלוסייה אינו מכוסה בביטוח סיעודי, ומכסת שעות הטיפול איננה מספיקה למילוי ה .צרכים זו הסיבה ל העסקה הנרחבת של עובדים זרים בסיעוד. משקי הבית בישראל מוציאים כ- 2.6 מיליארד שקל ים בשנה על העסקת עובדים זרים לטיפול בכ- ,000 44 אזרחים ות יקים. 46 הסדר זה משמש אזרחים ותיקים שאינם זכאים לסיוע לפי חוק סיעוד בגין הכנסתם וכן להשלמת הסיוע ל מי שזכאים לפי חוק הסיעוד אך זקוקים לטיפול נוסף .י הח סרון בהסדר זה הוא שבגין העלות הגבוהה אין ביכולתם של רבים באוכלוסייה לשאת בהוצאה .התפתחות נוספת שחלה עם השנים היא ביטוחים פרטיים במסגרת קופות החולים וחברות הביטוח .כדי לתת מענה הולם לצרכים העתידיים יש לפעול לשינוי במדיניות הסיעוד ול הבטיח שכל האוכלוסייה תהיה מכוסה בביטוח ממלכתי , וכן 44 קובץ( .', ג.כ., ניסקה, ת.ר. ורוזן, מ.ה2017 .)הביטוח הסיעודי בישראל ,בנק ישראל ,חטיבת המחקר (טיוטה פנימית בשלבי גיבוש.) 45 עד סוף שנת2017 היו ביטוחים .קבוצתיים שנעשו על בסיס הסכמים בין מקומות העבודה לבין חברות הביטוח הסדר זה בוטל ב-1 בינואר 2018 ולמבוטחים הוצעו הסדרים חלופיים שא פשרו למקצתם להצטרף לביטוחים בקופות החולים או בחברות הביטוח. 11 צ ,'רניחובסקי ד ,.קפלן ,א ,.רגב ,א ,.ושטסמן ,י( . 2016 .)טיפול סי עודי בישראל :סוגיות מימון וארגון, בתוך דוח מצב המדינה :חברה ,כלכלה ומדיניות ,מכון טאוב ,ירושלים. 35 שיינתנו שעות סיעוד בהיקף סביר. השאלה העולה במצב זה היא אם להגדיל את המחויבות הממשלתית או להגדיל את מחויבות הפרט והמשפחה . פרופסור צ'רניחובסקי ו עמיתיו עוסקים ב שאלה זו במחקרם "טיפול סיעודי בישראל: סוגיות, מימון "וארגון. לדבריהם, רכישת ביטוחים פרטיים לא הביאה לפתרון הבעיה ברוב המדינות המפותחות, וביטוח ים קבוצתי ים כגון אלו של קופות החולים אינ ם.מתאים לאנשים מיעוטי הכנסה ,יתרה מזו רכישת ביטוחים ה אינ פותרת את בעיית הגידול הצפוי בצרכים ו ב ביקוש לטיפול סיעודי לנוכח הזדקנות האוכלוסייה. החוקרים מציעים לקבוע,סל בסיסי אוניברסלי לטיפול סיעודי להמיר חלק מהביטוחים הפרטיים ב ביטוח ממלכתי ולהפוך א ת הביטוחים הקבוצתיים הנמכרים על ידי קופות החולים לביטוחים משלימים לביטוח הממלכתי. אחד הכ י וונים המעשיים שהם מציעים הוא העלאת גיל הפרישה, דבר שיחסוך מיליארדי שקלים לקופת המדינה, ואלו יוכלו לשמש למימון .הביטוח הסיעודי הצעה דומה הציע בנק ישראל: הביטוח הסיעודי ש במסגרת חוק הסיעוד יישאר כפי שהוא, והביטוח הפרטי בקופות החולים יחול על כלל האוכלוסייה, .במימון המדינה כך, מי שאינם מבוטחים היום יבוטחו בהסדר שהיום הוא פרטי, ולא יצטרכו לרכוש ביטוח בעצמם. מובן שמי שירצה לרכוש ביטוח סיעודי פרטי ישירות מחברות הביטוח יוכל לעשו.ת כן ברוב המדינות המפותחות שיש בה ן ביטוח סיעודי מונהגת חובת ביטוח סיעודי ממלכתי עם כיסוי .אוניברסלי השוואת המצב בארץ לנעשה במדינות אלו מלמדת ש המאפיין הבולט של מימון הטיפול הסיעודי בישראל הוא החלק הג דול ה של הוצאה ה פרטית: שיעור המימון הפרטי בישראל הוא כמעט פי שלושה מהשיעור במדינות ה- OECD ,(צ'רניחובסקי ואחרים2016 .) המלצות 1. לחוקק חוק ביטוח סיעוד ממלכתי אשר יבטיח ביטוח סיעודי לכל אזרח. הביטוח הסיעודי הקיים במסגרת חוק הסיעוד י ישאר כפי שהוא, אך יורחב לכלל האוכלוסייה .הביטוח הסיעודי בקופות החולים יורחב לכלל האוכלוסייה, במימון המדינה. הסבר :כיום גמלת הסיעוד אינה ניתנת לכל מי שזכאי בגין מצבו התפקודי אלא תלויה ,במבחן הכנסות ו כך חלק גדול מהאוכלוסייה אינם מקבלים סיוע מטעם המדינה .השינוי המוצע יבטל את מבחן ההכנסות, והזכאות תהיה אוניברסלית .מאחר ש הביטוח הממלכתי אינו מכסה את כל הצרכים, ומאחר ש חלק ניכר מהאוכלוסייה אינם מבוטחים בביטוח סיעודי בקופת החולים ,יינתן ביטוח סיעודי לכל האוכלוסייה במסגרת קופות החולים בתנאים הקיימים כיום. 2. לקיים פיקוח ובקרה הולמים שיבטיחו טיפול מקצועי ראוי. המוסד לביטוח לאומי יקבל עליו את האחריות.לפיקוח הסבר: כיום יש ליקוי ים רבים בפיקוח על עבודת המטפלות, וכל המאמצים שנעשו עד כה בנושא לא צלחו , כפי שציינו .מבקר המדינה ובנק ישראל אפשר לטפל בליקויים על ידי הקמת אגף פיקוח במוסד לביטוח לאומי שיפקח ישירות על עבודת המטפלות ונותני ה שירות האחרים . אם יאוחדו כל השירותים לאזרחים ה ו ותיקים ,תחת קורת גג אחת יהיה אפשר לאחד גם את כל דות י יח הפיקוח ליחידה ארגונית אחת. 36 3. להגדיל בהדרגה את שיעור המטפלות שקיבלו הכשרה מתאימה לעבודתן כדי שבעתיד רק מטפלות בוגרות קורס הכשרה יוכלו לטפל באזרחים וו תיקים .סיעודיים הסבר: כיום החובה היא ש- 30% מהמטפלות תהי י.נה בעלות הכשרה בפועל גם חובה זו , אינה מתמלאת .והתוצאה היא טיפול לא ראוי ואף פגיעה בתפקוד של הנזקקים יש לוודא שכל מטפלת תהיה בעלת הכשרה מתאימה. מהלך זה יש ל בצע בהדרגה ב תוך שנים אחדות. 4. לחזק את מעמדן של המטפלות ,על ידי מיסוד מקצוע המטפלת שיפור הדימוי של המקצוע , העלאת שכרן, ,שיפור תנאי עבודתן ופתיחת חסמים ובכלל זה ביטול ה- disregard וחתימת הסכם קיבוצי עמן.בשיתוף ההסתדרות והמוסד לביטוח לאומי הסבר: .המטפלות מבצעות מטלות קשות בתנאי עבודה קשים ובשכר נמוך שיפור המעמד של המקצוע , העלאת השכר ו שיפור תנאי העבודה יאפשר ו למשוך עובדים נוספים למערכת ו יעודדו עובדים להתמיד בתפקיד. אחת הדרכים להעלאת השכר היא ביטול ה- disregard .למטפלות המקבלות השלמת הכנסה ,כמו כן כיום המטפלות אינן מקבלות שכר ב עבור זמ ן המעבר ממטופל למטופל, ו מעבר לשכר חודשי יפתור בעיה זו. 5. לקיים בשנים הקרובות מחקר רציף על אופן הניצול של הגמלה הכספית הניתנת לפי חוק .הסיעוד הסבר: ה תיקון בחוק מאפשר לקבל עד שליש מ גמלת הסיעוד בכסף בכל רמות הנזקקות . מתעורר חשש ש הכסף ינוצל למטרות שונות ולאו דווקא לטיפול אישי בזקן הסיעודי . קושי נוסף שעלול להתעורר נובע מכך ש המשפחות שמקבלות חלק מהגמלה בכסף צריכות לשכור בעצמן שירותי טיפול, קרי, הן הופכות למעסיק על כל המשתמע מכך, והדבר עלול להגדיל את המעמסה המוטלת עליה ן .כדי לעמוד על השפעת התיקון בחוק יש לקיים מחקר שוטף. 6. להקל על משפחות המטפלות בזקנים סיעודיים בביתם ולסייע להן על ידי פיתוח תוכנית סיוע שתכלול מתן ידע ומידע, הדרכה, קבוצות תמיכה .והתאמה של חוקי העבודה כמו כן, יש לשחרר את המשפחות המעסיקות מטפלות בעצמן מהמעמסה הנובעת מ העסק ה ישירה של העובדים. הסבר: למרות כל אמצעי הסיוע, עדיין מוטל על המשפח ות המטפל ו ת עול כבד– ז פי י, נפשי ,וכלכלי. משפחות אשר מעסיקות מטפלות שלא באמצעות חברות ועמותות בעיקר עובדות זרות, הן ה מעסיקים של המטפלות . הדבר מטיל עליהן מעמסה כבדה, ויש לפתח מנגנונים מתאימים שי פטרו את המשפחות מ הביורוקרטיה הכרוכה ב העסק ה הישירה .גם אם יורחב מערך הסיוע המשפחה עדיין שא ית בעול הטיפול בזקן הסיעודי בבית .לפי כך יש לפתח מערכות סיוע ותמיכה למשפחות המטפלות .יש לשקול מתן סיוע כספי ו תמיכה חברתית ונפשית. 7. לפעול לחיזוק מעמדם ו לשיפור מצבם הכספי של מרכזי היום על ידי פעולות ממוקדות ל השגת תפוסה מלאה ב מרכזים ו להבטיח תעריף ריאלי מטעם משרד הרווחה והביטוח הלאומי. יש לפ ט ור את המבקרים מ השתתפות ב תשלום ב עבור ההסעות ולכלול זאת בתעריף הרשמי שהמשרדים משלמים. הסבר :משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי הם שקובעים את תעריף הפעלת מרכזי .היום התעריף הקיים איננו מכסה את הוצאות ההפעלה , ויש להעלות אותו ולהתאימו להוצאות בפועל .את בעיית ה תפוסה ה חסרה בחלק מהמרכזים אפשר לפתור בין השאר 37 באמצעות ביטול חובת ה השתתפות ה עצמית של המבקרים בסכום של 18 שקל ליום ב עלות ההסעות , שכן חלק מהאזרחים וה ותיקים ם אינ יכול ים לעמוד ב תשלום ולכן נמנעים מלבקר במרכזי היום. 8. להגדיר את הטיפול הסיעודי באזרחים ותיקים כ עבודה מועדפת ל חיילים משוחררים ולשנות את התקנות בהתא;מה לאפשר למתנדבי השירות הלאומי-אזרחי לטפל באזרחים ותיקים הזקוקים לסיוע לפי.חוק הסיעוד הסבר: ה מחסור במטפלים ניכר כבר היום, והוא יחמיר ב שנים הבאות . יש לעשות מאמץ מיוחד להגדיל את מאגר המטפלות ו את ,היקף עבודתן ו עם זאת יש לחפש מקורות כוח אדם נוספים , למשל הכללת העיסוק בסיעוד במסגרת התקנות של עבודה מועדפת לחיילים .משוחררים מי שיבחרו במסלול זה י קבלו מענק מיוחד לפי היקף השעות העבודה בתפקיד זה. מא גר כוח אדם פוטנציאלי נוסף הוא מתנדבי ומתנדבות השירות הלאומי- .אזרחי מוסדות סיעודיים המדיניות המקובלת במדינת ישראל היא שיש לאפשר לאזרח הוותיק להמשיך ולגור בביתו ובקהילתו כל זמן שהוא יכול ומעוניין בכך, גם כאשר מצבו התפקודי והבריאותי מידרדר. מדיניות זאת ממומשת הלכה למעשה, ולראיה רק3.2% מבני65 ,ומעלה מאושפזים במוסדות סיעודיים ,בעוד בכל המדינות המפותחות שיעור השוהים במוסדות גבוה בהרבה מזה שבישראל. עם זאת במצבים מסוימים אין מנוס מאשפוז אזרחים ותיקים. בדרך כלל מדובר באנשים שהמצב התפקודי שלהם קשה במיוחד, שמצ.בם הבריאותי ירוד, שאין להם תמיכה משפחתית כנדרש האחריות לאשפוז מוסדי של אזרחים ותיקים מתחלקת בין משרד הרווחה, העבודה והשירותים החברתיים לבין משרד הבריאות. משרד הרווחה אחראי לאזרחים ותיקים תשושים, דהיינו מי שזקוקים להשגחה ולטיפול חלקיים. בשנת2012 היו8,128 מיטות לתשושים ב- 167 ( מוסדות92 מהם מוסדות משולבים, שבהם גם מחלקות לסיעודיים ולתשושי נפש). מימון החזקתם של תשושים במוסדות מתחלק בין משרד הרווחה לרשויות המקומיות, והפיקוח על המוסדות הוא .באחריות המשרד בינואר2016 היו בארץ כ- 290 מוסדות לטיפול ממושך בפיקוח משרד הבריאות המיועדים לאשפוז סיעודי (לא כולל המוסדות שבפיקוח משרד הרווחה). כ- 170 ( מהם57%) היו בבעלות פרטית, כ- 115 ( מהם39% ) – בבעלות של ארגון וולונטר י וכ- 10 ( מהם4% ) – בבעלות ממשלתית. מספר המיטות במוסד ות אלו היה20,914, ומהן כ- 16,750 ( מיטות80%) יועדו לאזרחים ותיקים סיעודיים וכ- 4,160 ( מיטות20% ) יועדו לאזרחים ותיקים תשושי נפש. נוסף על כך, בשנת2015 היו1,520 אזרחים ,"ותיקים ששהו במוסדות במצב שהוגדר "סיעודי מורכב בפיקוח משרד הבריאות ובמימון קופות .החולים בסך הכול, בשנת2016 היו בארץ22 מיטות לכל1,000 בני65 ומעלה או51 מיטות לכל 1,000 בני75 .ומעלה אתגרים באוקטובר2011 פרסם משרד הבריאות דוח של הוועדה לתכנון המערך הגריאטרי הלאומי ל- 2010 – 2020 ו- 2020 – 2030 :(ועדת שטסמן). מסקנות הדוח הן 38 "עד שנת2020 , בכדי ,לשמור על שיעור המיטות הכלליות לאוכלוסייה הקשישה כפי שהיא כיום תידרש תוספת של כ- 44% במספר המיטות בבתי החולים הכלליים, ועד2030 תמריא התוספת הנדרשת ב- 84% לעומת הקיים כיום... אם שיעורי המיסוד לסיעודיים ותשושי נפש יישארו ללא שינוי, בשנת2020 צפויים25,221 אשפ וזים במוסדות סיעודיים ותשושי נפש לעומת20,683 בסוף 2010 , עלייה של4,500 מיטות (גידול של כ- 22% ). בשנת2030 יידרשו37,600 מיטות, עלייה של יותר משלוש עשרה אלף מיטות לעומת2020 (גידול ב- % 50 ".)נוספים47 שש שנים לאחר פרסום דוח ועדת שטסמן, הציג ד"ר שי בריל בפני המ ועצה הלאומית לגריאטריה במשרד הבריאות תחזית מעודכנת לגבי הצרכים העתידיים בתחום זה. ע ל פי דוח זה בשנת2016 היו כ- 30,000 מיטות לסיעודיים ותשושי נפש באחריות משרד הבריאות, ומהן4,158 מיטות לתשושי נפש ו- 16,841 מיטות לסיעודיים. על פי התחזית, התוספת הנדרשת לשנת2025 במוסדות הסיעודיים תעמוד על5,243 מיטות לסיעודיים ועוד1,294 מיטות לתשושי נפש. כמו כן, תידרש תוספת של464 מיטות לשיקום ו- 577 מיטות לסיעודי מורכב. בריל מציין שיחסרו גם929 מיטות במחלקות פנימיות בבתי החולים הכלליים, ופירוש הדבר צורך בתוספת של25 מחלקות שבה ן36 מיטות כל אחת48 . שני הדוחות הללו עסקו גם במחסור הצפוי בכוח אדם לטיפול בזקנים הסיעודיים ובתשושי הנפש ,במוסדות. שטסמן מציין שלעומת התקינה כיום5,879 אחיות בשנת2010 , תידרש תקינה של8,232 אחיות בשנת2020 ו- 10,522 אחיות בשנת2030 , כלומר נדרשת תוספת של4,643 אחיות. על פי דוח בריל, בשנת2025 יהיה צורך בתוספת של1,703 אחיות ועוד2,707 עובדים שהם כוח עזר. באש ר לתקני רופאים נדרשים, על פי הערכת שטסמן בשנת2030 יהיה צורך בתוספת של כ- 1,000 רופאים במחלקות לאשפוז כללי; במיוחד יש חשש להיצע לא מספיק של הרופאים מתמחים ,בגריאטריה .שכן כבר היום יש מחסור גדול ברופאים אלו :נוסף על המוסדות שמאושפזים בהם זקנים סיעודיים ותשושי נפש, חשוב לבחון שתי מערכות הסיעוד המורכב והאשפוז השיקומי. בשתי המערכות הללו צפוי שיחול גידול ניכר במספר מטופלים בשנים הבאות ויידרשו תוספת מיטות ותוספת כוח אדם. נושא השיקום חשוב במיוחד: כבר כיום יש מחסור בתחום זה, בעיקר בפריפריה, והמשמעות היא שאזרחים ותיקים שהיו יכולים לעבור תהליך שיקום ולחזור לביתם אינם עושים זאת. לכן, במקרים רבים הם מוצאים את דרכם למוסדות .הסיעודיים לתקופת חייהם האחרונה המחסור בכוח אדם במוסדות איננו רק בעיה עתידית, אלא הוא קיים כבר עתה. במוסדות יש מחסור .בעיקר בעובדים שהם כוח עזר אך גם באחיות ובעובדים מקצועיים אחרים. לטענת ארגון א.ב.א מדובר כיום במחסור של כ- 5,000 .עובדים לאחרונה עלו על סדר- :היום כמה סוגיות נוספות 1. תשושים, סיעודיים ותשושי נפש – כאמור, כיום האחריות מתחלקת בין משרד הרווחה למשרד הבריאות: והטיפול בזקנים תשושים הוא באחריות משרד הרווחה והטיפול בזקנים הסיעודיים ותשושי הנפש הוא באחריות משרד הבריאות. מספר התשושים המאושפזים הולך וקטן לנוכח המגמה של השארת הזקן בביתו תוך הסתייעות בשירותים ע ל פי חוק הסיעוד, במרכזי היום ובשאר שירותי הבריאות והרווחה בקהילה. בחלק מהמוסדות יש 47 ( .שטסמן, י2011 .)הועדה לתכנון המערך הגריאטרי הלאומי ל- 2020 - 2010 ו- 2030 - 2020 ., משרד הבריאות, ירושלים 48 מתוך דוח שהוגש על ידי דר' שי בריל, המועצה הלאומית לגריאטריה במשרד הבריאות 39 גם מחלקות לתשושים ומחלקות לסיעודיים באותו מוסד. לפיכך, נשאלת השאלה מדוע לא .להעביר גם את האחריות לתשושים אל משרד הבריאות 2. מעורבות קופות החולים – במסגרת המתווה לרפורמה הציע מש רד הבריאות להעביר את האחריות לטיפול המוסדי אל קופות החולים וכך להבטיח רצף טיפולי בין המוסדות .למערכת הבריאות. יש מקום לבחון את האפשרות לבצע מהלך זה 3. שדרוג המוסדות על פי המכרז החדש של משרד הבריאות– בשנת2016 יצא משרד הבריאות עם מכרז חדש ובו דרישות לשדרוג המ .וסדות בכוונה לשפר את השירות לדיירים התנאים החדשים חייבו שינויים פיזיים ועמידה בדרישות החדשות, אך לא כל המוסדות היו מסוגלים לעמוד בכך. לפי דיווחי משרד הבריאות, מתוך כלל המוסדות, שבהם20,806 המיטות הקיימות בתחום, מוסדות שבהם13,677 מיטות עמדו בדרישות החדשות , אך27 מוסדות שבהם1,860 מיטות לא עמדו בדרישות ונסגרו או עומדים להיסגר, מה שפוגע במצאי המיטות. לדברי משרד הבריאות, יש תוכניות לבנייה חדשה של מוסדות, שבהם יהיו קרוב ל- 10,000 מיטות, והדבר אמור לכסות על הפער הקיים ולתת פתרון גם לצרכים עתידיים. יש מקום לבחון.סוגיה זו אל מול מימוש התוכנית במציאות לסוגיות אלו ולסוגיות אחרות העומדות לדיון יש חשיבות רבה משום שהאוכלוסייה הנדונה היא אוכלוסיית האזרחים הוותיקים שמצבה הוא הקשה ביותר. אם לא יימצא פתרון מיידי לבעיות הללו, הן למחסור במיטות בבתי החולים ובמוסדות, הן למחסור בכוח אדם והן ליתר הסוגיות העומדות על סדר- היום, יש חשש שהמערכת תקרוס ולא תוכל לעמוד בדרישות המינימליות של .טיפול בנזקקים המלצות ,הועדה רואה חשיבות עליונה ביישום המדיניות של השארת האזרח הותיק בביתו. יחד עם זאת הועדה מודעת לצורך בקיומם של מוסדות סיעודיים עבור אלו הזקוקים לטיפול אינטנסיבי ואינם יכולים להשאר בביתם. איכות הטיפול במוסדות אלו צריכה להיות בראש דאגתם של קובעי .המדיניות, מנהלי המוסדות והמטפלים השונים 1. העלאת סטנדרטים - הועדה מברכת את משרד הבריאות על פעילותו להעלאת הסטנדרטים ואיכות הטיפול במוסדות, א ך מפנה את המשרד לצורך להבטחת הסיוע הכספי למימון .השינויים הנדרשים ובמועד הדרוש :הסבר המכרז שפורסם על ידי המשרד ב- 2016 וזה העומד להתפרסם בקרוב כוללים העלאה של הסטנדרטים שחלקם מחייב שינויים פיזיים במבנים בעלות משמעותית. הפיצוי שהמשרד מציע הוא באמצעות תעריף ה חזקת הדיירים במוסדות בעוד שמלוא ההוצאה .נופלת על המוסדות מיד עם הביצוע 2. כוחות עזר – הועדה רואה במחסור בכוחות עזר סכנה לפגיעה ברמת ואיכות הטיפול בדיירים. אי לכך יש למצוא פתרון מיידי לבעיית המחסור בעובדי עזר, בין אם זה על ידי הבאת עובדים זרים ובין אם על ידי פ.תרונות מקומיים אחרים הסבר : כיום קיים מחסור של3000-5000 כוחות עזר במוסדות. הבעיה נמצאת בדיון בין המוסדות לבין הממשלה ואף הגיעה לדיון במערכות המשפט. עמדת ראשי המוסדות היא שיש לאפשר הבאת עובדים זרים כפי שזה נעשה בסיעוד בקהילה ואילו עמדת הממשלה 40 היא שיש אפשרו ת למציאת פתרונות אחרים ללא הבאת עובדים זרים. מכל מקום יש להגיע .להכרעה בנידון בהקדם האפשרי 3. אחיות – .קיים מחסור חמור באחיות מוסמכות, דבר שיחריף משמעותית בשנים הבאות כדי לתת מענה למחסור, הועדה ממליצה לבדוק את האפשרות לשינוי מערך האחיות .במוסדות הסבר : לדעת גו רמים שונים בענף ניתן לפתור את הבעיה על ידי הקטנת התקינה של אחיות מוסמכות והעברת חלק מהנטל אל האחיות המעשיות. את האחיות המעשיות ניתן להכשיר .בעזרת א.ב.א. על פי הנחיות משרד הבריות 4. שתוף פעולה – יש לשפר ולחזק את שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה השונים המעורבים בנ.ושא ובין ראשי המוסדות :הסבר אמנם קיימים מגעים שוטפים בין המשרדים בינם לבין עצמם ובין מנציגי הממשלה לבין המוסדות, אולם קיימים לא מעט חילוקי דעות ולעיתים אף התיחסויות שונות מצד משרדי ממשלה שונים. לדעת הועדה, הגברת שיתוף הפעולה יביא למציאת פתרונות מקובלים לג.בי האתגרים השונים 5. תעריף – הועדה רואה צורך לבדיקה מחדש של התעריף להחזקת הדיירים במוסדות ולהתאימו לתקינה ולסל הצרכים. כמו כן, שינויים המתחייבים מהנחיות משרד הבריאות .חייבים לקבל מענה בהתאמת התעריפים :הסבר לטענת ראשי המוסדות התעריף של משרד הבריאות איננו ריאל י. טענת ראשי המוסדות היא ששינויים הנדרשים על ידי משרד הבריאות לא מוצאים מענה בהעלאת .התעריף בהתאם לכך 6. פיקוח ובקרה – הועדה רואה בחיוב רב את קיומו של הפיקוח והבקרה על שמירת החוק והבטחת הטיפול הראוי בדיירים. יחד עם זאת, יש מקום לבחון את דרכי ההתייחסו ת למוסדות .כתוצאה מעבודת הפיקוח :הסבר לטענת ראשי המוסדות ישנם מקרים בהם הם נקנסים בדרך לא נאותה ובצורה מוגזמת על בעיות מינוריות שמתגלות במוסדות. דבר זה פוגע קשות ביכולות הכלכליות של .המוסדות 41 בני משפחה מטפלים )(מטפלים עיקריים ההת י יחסות לבני המשפחה המטפלים באזרח וה ותיק בביתו משתלבת היטב במדיניות הכוללת של השארת הזקן בביתו גם כאשר מצבו הבריאותי והתפקודי ימ דרדר ,כל עוד הוא מעונ ין י בכך וכל עוד יש נכונות ויכולת מצד בני המשפחה לסייע לו. מי הם "בני משפחה מטפלים"? ההגדרה המקובלת היא מי שמסייעים לבן משפחה ש גר בביתו ו זקוק לסיוע בפעולות היו ם-יום ( ADL ) ובניהול משק הבית( IADL ) ללא תמורה כספית. יש הכוללים בהגדרה זו גם חברים ושכנים, ואז הם מכונים "בדרך כלל "מטפלים עיקריים( Primary Care Givers ). אחת השאלות ה מרכזיות שביסודו של הדיון בנושא היא ה חובה וה אחריות: על מי חלה האחריות לטיפול בזקן הזקוק לסיוע– על המדינה או על המשפחה , ואולי על ש ן יה ת ? האם חובתה של המדינה המודרנית להיות מדינת רווחה, שדואגת להבטיח לאזרחיה בהגיעם לגיל זקנה בי טחון ,סוציאלי ?שירותי בריאות, רווחה, חברה, סיעוד וסיוע כלכלי הזדקנות ,האוכלוסייה ,קרי ירידה בשיעור הצעירים ועלייה בשיעור הזקנים, היא כיום תופעה גלובלית, ובעקבותיה חלה ירידה ב מספר בנ י המשפחה ש .מטפלים בהורים זקנים הזקוקים לטיפול אל השינוי ב איזון בין הזקנים לצעירים בחברה מתלווה שינוי במאזן בין המשפחות לבין המדינה בכל הקשור במתן טיפול. 49 מדינות .בעולם מציעות פתרונות שונים ברוב המדינות המפותחות האחריות נ חלקת בין המדינה לבין המשפחה, והשאלה היא שאלת זון י הא – מה מידת האחריות ש המדינה מקבלת עליה ומה מוטל על המשפחה .מחקרים רבים מלמדים שגם במדינות המפותחות חלק גדול מהאחריות נופל על המשפחה , משום שהן לא נערכו כראוי ל הזדקנות המואצת של האוכלוסייה, ואינן מסוגלות לספק מענים מקיפים לצורכי הזקנים .הדבר משנה את האיזון בין המשפחה ל מדינה. על פי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת2006 , שהתמקד בנושא הטיפול הבלתי- פורמלי, כרבע מהזקנים בישראל, שהם כ- 176,000 איש, מוגבלים בביצוע פעולות יומיומיות ( ADL ,)ו( מרביתם87%) גרים בקהילה. כחמישית מהזקנים מוגבלים בניידות, ובקרב בני ה- 75 ו מאלה יותר משליש מוגבלים בניידות . אומדן הזקנים הסובלים מדמנציה, אשר פוגעת ביכולת הקוגניטיבית ו בכושר השיפוט וגורמת להפרעות התנהג,ות הוא135,000 . השירותים הפורמליים הניתנים לזקנים עשויים לסייע לבני המשפחה לשאת בנטל ולאפשר לרבים מהזקנים להמשיך לגור .בבית מספר המטפלים ללא תמורה בבן משפחה זקן בישראל .מתקרב למיליון62% מהמטפלים העיקריים בזקנים המקבלים גמל ה לפי חוק ה סיעוד הם ,נשים46% בני45 – 59, וכ- 12% מהמטפלים הם ב ני 49 כץ ,ר ,'לבנשטיין ,א 'ובריק ,י( . 2010 .)יחסים בין-דוריי ם בעידן המודרני: השואות בין- 'מדינתיות, בתוך: בריק, י ולבנשטיין, א' (עורכים), הזקן והמשפחה– סוגיות מרכזיות ביחסים רב- ,דוריים אשל ,ירושלים ,עמ ' 53 – 74 . 42 75 .או יותר65% מהמטפלים ,מטפלים בהורה6% – בהורה של בן/בת הזוג ו- 20% מטפלים בבן/בת .הזוג. היתר מטפלים בבן משפחה אחר בני משפחה מטפלים ב זקנים על פי רוב שנים אחדות. הטיפול ניתן ב תחומים רבים : סיוע בפעולות היום-ם יו כגון רחצה והלבשה, עזרה ב ניהול משק הבית כגון הכנת ארוחות וקניות, תיווך בין הזקן ובין נותני שירותים בקהילה, תמיכה כלכלית, נפשית וחברתית ועוד. ,נוסף על כך ככל שהמטופלים מבוגרים יותר כך הטיפול הרפואי והסיעודי ש על בני המשפחה לתת נעשה מורכב יותר, והוא דורש מהמטפלים הבלת י-פורמליים הבנה, ידע ומיומנויות במגוון רחב של תחומים ,. ואולם בדרך כלל אין למטפלים הבלתי-פורמליים הכשרה מתאימה בתחומים אלו , ו הדבר גורם לע תים ,לשחיקה למעורבות יתר רגשית הגורמת לקונפליקטים ול חוסר התאמה של ה.טיפול לצורכי הזקן ממצאים ממחקר ים רבים שנעשו ,בארץ ובעולם מראים כי המטפלים משלמים מחירים בריאותיים כלכליים ואף משפחתיים על הטיפול הבלתי- .פורמלי בבן משפחתם הקשיש50 רבים מהם מדווחים ,על תחושות לחץ ועומס (בין מחצית לשני שלישים לפי ה אוכלוסייה הנחקרת), וככל שהזקן מוגבל יותר או חולה יותר, כך תחוש ו ת אלו חריפ ות יותר. המדיניות הננקטת כיום ב ישראל היא שהאחריות נ חלקת בין המדינה לבין המשפחה ,אך מושם דגש רב יותר על מחויבות המשפחה , ו המדינה נחשבת ל גורם מסייע ולא ל גורם בעל אחריות ומחויבות ראשונית. האחריות לטיפול בזקן ש זקוק לטיפול ממושך מוטלת בראש ובראשונה על המשפחה , ו תפקידה של המדינה הוא לסייע בידה .בחוק הביטוח הלאומי נ קבע במפורש שגמלת הסיעוד נועדה לסייע למשפחה בטיפול בזקן הזקוק לסיוע בפעולות ם היו-יום שלו,, קרי גמלת הסיעוד נועדה לסייע למשפחה ולא להחליף אותה .חובתה של המשפחה בהקשר זה מעוגנת גם בחוק לתיקון דיני משפחה )(מזונות, הקובע בסעיף 4 כי אדם חייב במזונות שאר בני משפחתו, והם הוריו והורי בן זוגו ;ילדיו הבגירים ובני זוגם ;נכדיו ;הורי הוריו, שלו ושל בן זוגו ;אחיו ואחיותיו שלו ושל בן זוגו .דהיינו ,גם סיוע כלכלי הוא בראש וראשונה אחריות וחובה של בני המשפחה .ההסתמכות של הצוותים בבתי החולים ובמוסדות סיעוד על ה סיוע של בני המשפחה בטיפול בזקן החולה מדגימה זאת. במקורות היהודיים היחס הראוי של ילדים ל הוריהם מעוג ן היטב במקורות היהודיים, ו אפשר להניח שהייתה לכך השפעה על קובעי המדיניות של מדינת ישראל בנושא זה .המקור הראשון נמצא כבר בעשרת הדיברות בדיבר החמישי, "כבד את אביך ואת אמך ."ה סיפא ,של הדיבר "למען יאריכון ימיך"... , משמעה שיחס ראוי להורים תורם גם למטפל. מקורות רבים מחזקים את הגישה המחייבת דאגה קונקרטית להורים . הרמב "ם נתן פירוש מעשי לצווי "כבד את אביך ואת אמך "וקבע: "איזהו כבוד– מאכיל ומשקה מלביש ומכסה משל האב. ואם אין ממון לאב ויש ממון לבן, כופין אותו וזן אביו ואמו כפי מה שהוא "יכול. 51 כלומר ,על פי המקורות במסורת היהודית חובה על הילדים לסייע להורים הזקוקים לעזרה בכל המובנים. אם לא תשתנה המדיניות הנהוגה כיום ,הנטל על המשפחות י וסיף להיות כבד, בייחוד על משפחות שמטפלות הזקנים ש זקוקים לטיפול ממושך בבית ; למעשה, הנטל יוכבד ככל שתוחלת החיים 50 Lewis, M.L., Hobday, J.V. & Hepburn, K.W. (2010). Internet based Program for Dementia Caregivers, American Journal of Alzheimer's Disease & Other Dementias, 25(8), 674-679. 51 רמב ,"ם הלכות ממרים ,פ ,ג "ו.' 43 תעלה . המדיניות המקובלת של השארת הזקן בביתו כל עוד הוא מעונ י ין בכך וכל עוד הדבר אפשר י מבחינה כלכלית ו מעשית אך מחמירה את הקושי שהמשפחות חוות. בהקש ר זה חשוב לציין שההסדרים ל העסקת עובדים זרים אצל הזקן הסיעודי24 שעות ביממה, שישה ,ימים בשבוע אינם פוטרים את המשפחה מ השגחה שהטיפול מתנהל כשורה ומטיפול בזקן בימי חופשה והיעדרות של העובדים. נשאלת השאלה אם החברה הישראלית נתנה את הדעת די הצורך על מצבן של משפחות שמטפלות .בבני משפחה סיעודיים באוקטובר 2017 פרסם מבקר המדינה דו על ח הסיעוד הביתי, ובין השאר ציין שרשויות המדינה לא נתנו את דעתן כנדרש על הצורך לתמוך בבני המשפחה המטפלים בקשישים הסיעודיים , ולמעשה זנחו אותם והותירו אותם להתמודד עם הנטל הכבד הכרוך בטיפול בקשי.שים סיעודיים בביתם הקשיים והבעיות שהמשפחות עומדות ב פניהם מוצאים ביטויים ב כמה תחומים:  הוצאות ישירות – ההוצאה על טיפול בזקן הזקוק לטיפול ממושך בבית גבוהה ביותר (אם כי נמוכה הרבה יותר .)מהוצאה על אשפוז סיעודי ,למשל העסקת עובד זר עולה כ- 8,000 שקלים לחודש , ועל כך יש להוסיף ,הוצאות על טיפולים רפואיים .תרופות ועוד  הוצאות עקיפות – רבים מהמטפלים (רובם נשים) נדרשים לייחד לטיפול שעות רבות, ולשם כך הם נאלצים לצמצם את היקף המשרה שלהם ואף לעזוב את מקום העבודה . הדבר פוגע בהכנסתם בטווח המיידי ובהסדרי הפנסיה שלהם בטוו ח הארוך.  ידע – למשפחות המטפלות אין ידע מקצועי הנדרש כדי לטפל בזקן סיעודי , והדבר עלול לגרום לפגיעה ברמת הטיפול על כדי נזק פיזי למטופל.  מידע – יש נותני שירותים בקהילה ש עשויים לסייע למשפחות בטיפול בזקן הסיעודי , אולם מתברר שמשפחות רבות אינן מודעות לאפשרויות הפתוחות לפניהן או שהמידע שבידיהן חלקי.  קושי נפשי – ,על המשפחות נופל עומס נפשי כבד בראות ן את יקיריהם במצב בריאותי ותפקודי קשה .גם ה צורך להתמודד עם בני משפחה אחרים עלול להכביד נפשית.  שחיקה ית ז פי – הטיפול בזקן הסיעודי דורש לעיתים קרובות מאמ ץ ז פי י שמקש ה ו מא ד.על המשפחות חשוב לשים לב ש עקב העל יה י בתוחלת החיים , פעמים רבות בני המשפחה המטפלים עצמם הם מבוגרים, והם מתקשים במיוחד לטפל בבן ה משפח ה הסיעודי. במחקר נ רחב שנעשה באירופה מטעםEUROFAMCARE , שהשתתפו בו גרמניה ,יוון ,איטליה , פולין ,דיה בש ובריטניה , והתבסס על ראיונות אישיים עם כ- 6,000 איש , נמצא כי רובם חשו שההשקעה בטיפול הייתה חשובה להם, אך במשולב עם תמיכתם של שירותים פורמליים שסייעו במתן טיפול טוב יותר לזקן ו הגנו על בריאותם ורווחתם של המטפלים. לפיכך, סיוע וטיפול משלים למשפחה ו מתן שירותי תמיכה טובים הם חיוניים, ועליהם להיות חלק מכל מדיניות ציבורית. השירותים העיקריים ש צוינו היו שירותי עזרה במסגרת הבית ,הן לזקנים והן לבני המשפחה המטפלים. 44 ממצאים ממחקרים רב- מדינתיים מלמדים כי השיפור ב מתן שירותי בריאות ורווחה ו אינ גורם לנסיגת המשפחה מהטיפול או לפגיעה בסולידריות המשפחתית הבין- .דורית עם זאת, הן בני המשפחה המטפלים והן הזקנים הדגישו את הצורך בשירותים פורמליים רבים יותר כדי לסייע למשפחות להמשיך ולטפל בזקנים .לכן ,המדיניות המנחה בכל הנוגע לסיוע למשפחות המטפלות בבני משפחתם הזקנים צריכה להיות מבוססת על איזון בין המערכת הפורמלית למערכת הבלתי- פורמלית במתן הסיוע. נדרשת השקעת משאבים ב סיוע למשפחה המטפלת בזקן הנזקק ולחיזוקה . יש לפתח בעבור ה משפחות המטפלות תוכניות ,הכשרה אפיקים ל מתן מידע על זכויות ושירותים, קבוצות תמיכה וליווי והדרכה מקצועיים. בהקשר זה יש מקום לציין את י ו זמת המוסד לביטוח לאומי בפרויקט ניסיוני שמטרתו לסייע לבני משפחה המטפלים בזקנים מוגבלים בקהילה. המיזם נועד לסייע לגופים ציבוריים– רשויות ועמותות– להפעיל קבוצות תמיכה דינמיות קצרות מועד( STDP )ב עבור .בני משפחה המטפלים בקשישים ביישובם יש לפתח תוכנית פעולה מקיפה אשר ת תן י מענה הולם לכל הבעיות והצרכים שבני המשפחה המטפלים נתקלים בהם .עו סי ה למשפחות המטפלות נועד לא רק ל שיפור יכולתם לטפל בזקן; צריך לראות בהן אוכלוסיית יעד שזקוקה לסיוע ישיר בגין המעמסה ית ז הפי ,הכלכלית והנפשית המוטלת עליה ן. יש לדון בשאלה העקרונית אם יש מקום ל תת סיוע כספי למשפחה המטפלת. יש שתי גישות בסוגיה זו . גישה אחת מצדיקה מתן סיוע כספי למשפחה המטפלת , שכן ההוצאה הנוספת הנופלת על כתפיה כבדה וחובת המדינה לסייע לה . הגישה ה שנייה מתבססת על ערכי המשפחה ורואה ב טיפול בקשיש חובה מוסרית של בן משפחה שיש למל א ללא תמורה. יש להבחין בין סיוע כספי לבני משפחה מטפלים בגין הנטל הכלכלי לבין תשלום כספי לבן משפחה כמטפל המחליף מטפל פורמלי. אפשר לסייע לבני משפחה לשאת ב נטל הכלכלי והפי יז ב:דרכים נוספות האח ת– תוספת ימי חופשה מהעבודה לשם טיפול בהורה מבוגר לפחות שבועיים בשנה (תוספת זו היא מ ענה חלק י בלבד ל קשיים של בני משפחה עובדים); השנייה– הקמת מרכזי יום לזקן במקומות עבודה המעסיקים עובדים רבים(למשל באינטל ,באלביט ו ברפאל), כך ו בני ה משפחה ה מטפלים יוכלו ל הביא ם בבוקר ולהחזיר ם עמם בסוף יום העבודה; השלישית– להרחיב את פעילות מרכזי היום לשעות אחר הצהרי י ם ולסופי שבוע, שבתות וחגים; הרביעית– לאפשר לעובדים המטפלים בבני משפחה זקנים .שעות עבודה גמישות, הסדרי חופשות ללא תשלום ועוד על פי רוב יש למעביד אינטרס ל סייע ל עובדיו לטפל במשפחתם ,ו הדבר נחשב ל כלי אסטרטגי לשיפור גיוס עובדים, העמקת המחויבות לארגון ו ל העלאת פריון העבודה . המעבידים רואים ב תמיכה בעובד צעד אסטרטגי המיטיב הן עם העובד והן עם מקום העבודה. מהנעשה בעולם איך מתמודדים עם ה אתגר הזה במדינות אחרות בעולם? במדינות מפותחות רבות יש מודעות למרכזיות ו ולחשיבות ו של הטיפול הלא-פורמלי: חוקים, זכויות והטבות מתמקדים ב מטפלים הלא-פורמליים ו יש הכרה רשמית במעמד ם . באוסטריה ובגרמניה, לדוגמ ה , ניתנת גמלה כספית למטופל סיעודי, .והוא רשאי להעביר כסף זה, במלואו או בחלקו, למטפל בן משפחה 45 באוסטרליה, שהיא דוגמ ה למדינה שבה ה מודעות לסוגיית הטיפול הלא-פורמ לי רבה , היו בשנת 2015 2.86 ,מיליון איש שהעניקו טיפול בלתי פורמלי לבני משפחתם ו בממוצע כל אחד מהם הקצה 13 שעות שבועיות לטיפול זה . העלות הכלכלית של הטיפול , על פי ההערכות, הייתה כ- 60 מיליארד דולר , שהם3.8% מהתל"ג. המדינה מעניקה גמלה כספית חודשית לבני משפחה המט פלים באופן .קבוע בקרוביהם כמו כן , במדינה פועלים נופשונים לזקנים לפרקי זמן קצובים המסייעים למשפחה בטיפול בזקן , וכן תוכניות לתמיכה, סיוע והכוונה למטפלים . חוק חדש יחסית, משנת2010 , מזכה את אזרחי אוסטרליה ב- 10 ימי חופשה שנתיים בתשלום לשם טיפול בבן משפחה. 52 בריטניה היא דוגמ ה נוספת למדינה שבה ה פעילות ו ה מדיניות בתחום ההתמודדות עם צורכיהם של בני משפחה מטפלים מפותחות ביותר . בבריטניה6.5 ( מיליון מטפלים10% )מכלל האוכלוסייה , ורוב המטפלים מסייעים לבני משפחתם1 – 19 שעות בשבוע .כמו ב מדינות אחרות , יש בבריטניה מגוון של חוקים וזכויות המתמקדים ב מטפלים הלא-פורמליים , ו בין העיקרי םי שבהם ה אפשרות ל עבוד ב שעות עבודה גמיש ות ,סיוע כספי ישיר למטפל שמסייע לפחות 35 שעות בשבוע והטבות לעניין מיסים המשולמים לרשות המקומית. ב מחקר משנת2008 על הנעשה ב מדינות ה- OECD בתחום זה נ מצא כי רבע מ ה אוכלוסיי ה ב מדינות ה- OECD (כ- 125 מיליון איש) מעניקה טיפול בלתי פורמלי לאחד מבני ה משפח ה הזקנים. מתוך קבוצה זאת, 3% מסייעים לזקנים 2 – 3 ,פעמים בשבוע4% – יום בשבוע ו- 8% – .פחות מיום בשבוע ה טיפול ה בלתי- פורמלי באירופה מסתכם בכ- % 80 מכלל ש עות הטיפול המוענקות לזקנים. 53 ברוב מדינות אירופה יש מודעות לחלקם של בני המשפחה המטפלים ולכן פותחה בהן מדיניות סיוע למשפחות אלו . כמובן, מדיניות זו שונה בכל אחת מהמדינות, אבל ברובן יש תוכניות סיוע המתמקדות ב מתן מידע, תמיכה, העצמה והקלות בהנגשת השירותים; ברוב המדינות פותחו גם תוכניות )'למתן הטבות ותמיכות הקשורות במקום העבודה (שעות עבודה גמישות, חופשות וכד , ו בחלק מהן ניתן סיוע כספי ישיר או עקיף לבני משפחה מטפלים. כדי לקדם את הסיוע למטפלים הלא- פורמליים בישראל יש צורך בפיתוח התוכניות האלה:  מידע – לספק למטפלים מידע ,יזום, מטעם הרשויות הרלוונטיות בכל הנוגע לזכויות ול שירותים שה זקן הזקוק לסיוע יכול להסתייע בהם .חשוב לרכז מידע זה ב היקף הרחב ביותר ול דאוג להבאתו לידיעת האוכלוסייה , למשל להפיץ ידיעון בנושא זה בקופות החולים ,במחלקות לשירותים חברתיים ,במרכזי היום ,בדיורים מוגנים ו כדומה .את המידע אפשר לתת גם באמצעות האינטרנט, באתרים מיוחדים העוסקים בסיוע לאזרחים הוותיקים.  ידע – להציע קורסים, הרצאות והשתלמויות בנושאים רל ה וונטיים לטיפול בזקן הסיעודי בביתו ,במטרה לשפר את יכולת הטיפול של בני המשפחה בזקן הזקוק לסיוע .חשוב להכין ,מסמך מקצועי מטעם שירותי הרווחה והבריאות, שיכיל הנחיות ומידע על דרכי הטיפול בזקן הזקוק לסיוע בהיבטים הרפואיים, הסיעודיים והרווחתים של הנושא. 52 דורון( ., י. ולזר, א2016 .)תמיכה פורמלית בבני משפחה מטפלים – Caregivers :סקירה בי ן- ,לאומית אוניברסיטת חיפה ו- Caregivers )(הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים , שהוקם בתמיכת ג'וינט ישראל-אשל. 53 Eurocarers, Carers in Europe – Facesheet 46  קבוצות תמיכה – לארגן קבוצות תמיכה ,לבני משפחה מטפלים ,בהנחיית מומחים במקומות העבודה, במרכזים הקהילתיים או במסגרות אחרות, כדי להקל את השחיקה .והעומס הנפשי  הפגה – לפתח מסגרות הפגה לבני המשפחה, ב אמצעות קידום טיפוח ה בריאות וטיפול עצמי ובעיקר על ידי ליווי אישי פרואקטיבי, .המבוסס על תשתית קהילתית  ייעוץ מקצועי – ל הקים מערך של יועצים של גרונטולוגים, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים ועובדי סיעוד, אשר ייעצו לבני המשפחה בכל הסוגיות, הבעיות .והקשיים שעומדים לפניהם המלצות  לתת סיוע כספי כללי ל בני משפחה המטפל ים .באופן קבוע ורציף בזקן סיעודי הסבר: על המשפחות המטפלות מוטל .עומס כלכלי רב בגין הטיפול בבן משפחה הזקוק לסיוע יש מקום להקל את הנטל הזה על ידי תשלום קבוע לבני משפחה המטפלים בזקן באופן אינטנסיבי ב משך תקופה ארוכה. יש לקבוע את כללי הזכאות והיקף הסיוע , ו חשוב להבחין בין תשלום כאמור ל תשלום עבור טיפ.ול שוטף המחליף תשלום למטפל פורמלי  ל הקצות לבן משפחה המטפל באופן אינטנסיבי ולאורך זמן באזרח ותיק סיעודי10 ימי חופשה בשנה לצורך טיפול זה. הסבר: גם במקרים ש ניתן לזקן הסיעודי טיפול פורמלי על ידי מטפל מקומי או עובד זר נאלצים בני המשפחה לסייע בטיפול, למשל במקרים שבהם המטפל נעדר מסיבות שונות ללא תכנון .מראש כדי להבטיח שהאזרח ה וותיק לא יישאר ללא סיוע מוצע לאשר 10 ימי חופשה בשנה.  לאפשר לעובדים לעבוד שעות עבודה גמישות. הסבר: ב מקרים מסוימים בן המשפחה צריך להיות בבית ולטפל באז רח ה וותיק הנזקק לסיוע באין מטפל אחר , ומשום כך עליו לעזוב את מקום עבוד .תו בשעות העבודה יש מקום לקבוע הסדר פורמלי המאפשר לעובדים המטפלים בבן משפחה שעות עבודה גמישות ( ללא שינוי של מספר שעות ה עבוד ה שלהם).  להרחיב את שעות הפתיחה של מרכזי היום בקהילה כך שיפעלו גם ב שעות אחר הצ ו י הרי ם ולפתח מסגרות שהי י ה זמניות חוץ- ביתיות לזקנים סיעודיים, שיסייעו למשפחה ב שבתות בו.חגים הסבר: מרכזי היום פועלים בדרך כלל בשעות 08:00 – 14:00 ואינם פועלים בשעות אחר י הר ו הצ .ים חזרתם של הזקנים לביתם באמצע היום עלולה ל הכביד על המשפחה , שכן עליה לד אוג לקבלת הזקן בביתו .ולטיפול בו בשעות שלאחר מכן שהייה ב מרכז היום גם בשעות אחר ים י הר ו הצ תקל במידה ניכרת על בני המשפחה המטפלים . הדבר נכון גם לגבי סופי שבוע ,שבתות וחגים.  להקים מערך יועצים ברשויות המקומיות אשר תפקידם לסייע לבני המשפחה המטפלים בבן משפחה זקן בכל האתגרים והסוגיות שהם נתקלים בהם ב מהלך ה.טיפול הסבר: אחת הבעיות של בני המשפחה המטפלים היא שאין להם מידע בדבר האפשרויות ו הזכויות שלהם והשירותים שאפשר להסתייע בהם. כיום יש מרכזי מידע טלפוני י ם ואינטרנטיים של המשרד לש וו יון חברתי, המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה ואשל-רעות, 47 אולם לדעת הועדה לא די בכך ,: ראשית רבים מבני המשפחה אינם מודעים למרכזי המידע , ,ושנית הם מעדיפים ייעוץ וה י דברות פנים .אל פנים. לכן מוצע לפתח מערך יועצים בקהילה אפשר להטיל משימה זו.על עובדים קיימים  להכין תדריכים לסיוע לבני המשפחה, שיופצו בכל הארגונים והמסגרות הרל וונטיים (קופות חולים ,סניפי הביטוח הלאומי .)וכדומה  לארגן קבוצות תמיכה לבני משפחה מטפלים, במועדונים, מרכזי יום, מתנ"סים ו מתקני קופות חולים , ,באחריות הרשויות המקומיות  לארגן קורסים קצרים לבני המשפח ה שעניינם דרכי הטיפול בזקן הס.יעודי  להרחיב את אפשרויות ההשמה של זקנים סיעודיים בנופשונים לתקופות זמן קצרות (שבועיים- .)שלושה  לפתח תוכנית נ יסיונית להקמת מרכזי יום במפעלים גדולים . העובדים במפעלים אלו יוכלו להביא למרכזים אלו את בני משפחתם.הזקנים הזקוקים לסיוע 48 בדידות הגדרה בדידות ( Loneliness ) היא תחושה י סוב יקטיבית שלילית, הנגרמת מ ה פער בין מספרם ואיכותם של הקשרים החברתיים של האדם לבין מספר ם ואיכות ם של .הקשרים שהאדם היה רוצה שיהיו לו ,במהותה בדידות איננה מילה נרדפת למבודדות חברתית( social isolation ) , שהיא תופעה חברתית אובי י קטיבית. 54 אנשים יכולים להיות לבד בלי שירגישו בדידות, ולהפך – להיות בקרב המון ולהרגיש בודדים. היטיב לנסח זאת הרב סולוביצ'יק: "יכול אתה לעמוד במקום הומה אדם, ועדיין לחוש בודד ביותר, וכן היפוכו של דבר: עשוי אתה למצוא את עצמך בריחוק פי ז י מן האנשים, מופרש מחברת בני אדם"ועדיין לא לחוש בדידות. 55 הרגשת בדידות היא אפוא תופעה סובי י קטיבית הגורמת לסבל נפשי ולפגיעה באיכות החיים, ואף כרוכה בסיכון לה י דרדרות פי ז.ית ומנטלית היקף הבעיה תופעת הבדידות קיימת בכל הגילים אולם המציאות מלמדת שככל שהאדם מזדקן גדל הסיכוי ,שיחווה הרגשת בדידות כלומר הרגשת הבדידות גוברת עם הגיל. הבדידות בגיל המבוגר היא תופעה עולמית. במחקר שבוצע במסגרת פרויקטSHARE 56 התבקשו הנחקרים לדווח על הרגשת בדידות בשבוע שקדם לסקר . המדינות שבהן דווח על הרגשה כלשהי של בדידות ברמה גבוהה היו ישראל ( % 48 ( ), איטליה% 47 ( ) וצרפת% 45 ). 57 התוצאות היו בשיעורים נמוכים יותר כאשר המשתתפים נשאלו על)"הרגשת בדידות תדירה ("כמעט כל הזמן", "רוב הזמן – 15% .בישראל ובצרפת לפי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס, בשנ ים 2013 – 2015 חשו בדידות לעיתים קרובות או לפעמים 43% מבני75 ומעלה ו- 36% מבני65 ,ומעלה ואילו ב קרב כלל האוכלוסייה שיעורם של מי שחשו בדידות לפעמים או לעיתים קרובות היה רק ל- % 26 . 58 מדובר וא אפ באחת הבעיות הקשות המאפיינות את תהליך ההזדקנות , והיקפה מחייב התמודדות נרחבת. הקשר בין בדידות ל מצב החברתי והבריאותי על פי נתונים המצטברים ממחקרים שונים מקובל להניח שיש קשר בין בדידות למצב משפחתי: זקנים החיים לבד ם ,כתוצאה מגירושים מ התאלמנות או פרידה ומהצטמצמות הקשרים החברתיים מדווחים על בדידות יותר מאנשים אחרים . נמצא גם קשר בין בדידות למגדר: נשים מדווחות על בדידות במידה רבה יותר מגברים– 44.2% לעומת26% , .בהתאמה יצוין כי יש בסיס להשערה שהיות שה בדידות נתפסת כדבר שלילי י לע ו תים אף ככישלון אישי ה נשאלים, ,גברים בעיקר נוטים שלא ל הגדיר ,את עצמם כבודדים בשל הפגיעה בתדמית האישית שלהם. מכאן צומחת הטיה לכיוון של תת- ,דיווח בכלל אשר מגדיל את ה פער בין גברים לנשים ב .שכיחות התופעה כמו כן, יש קשר בין גיל לבדידות: בני75 ומעלה מדווחים על בדידות יותר מאשר בני65 – 74 , כאמור בשיעור של% 43 . 59 54 Pelau, L.A., & Perlman, D.(1982). (Eds.), Loneliness: A sourcebook of current theory, research and therapy. New York: A Wiley-Interscience Publication. 55 הרב י "ד סולוביצ ,'יק אדם וביתו ,עמ ' 34 . 56 SHARE הוא סקר אורך מולטי-דיסציפלינר י הכולל מאגר נתונים מקיף על האוכלוסייה המבוגרת באירופה בנושאי .תעסוקה ופרישה, הכנסות והוצאות, בריאות ורווחה ורשתות חברתיות 57 Sundstrom, G., Fransson, E., Malmberg, B., and Davey, A. (2009). Loneliness among Older Europeons, Europeon Journal of Ageing 6, 267-275. 58 למ "ס, הסקר החברתי. 59 מאיירס-ג'וינט- ,ברוקדייל וג'וינט ישראל אשל בני 65 +בישראל – שנתון סטטיסטי , 2016 . 49 יש קשר בין הרגשת בדידות ל תחלואה .נמצא ש תחושת בדידות קשורה ב לחץ דם סיסטולי, פעילות קרדיו- וסקולרית, מצבי סיכון לבביים וכן מחלות כרוניות כגון ס ו כרת, סרטן, שבץ, יתר לחץ דם .ומחלות לב יש קשר גם בין הרגשת בדידות ל סיכון לחלות במחלה דמנטית . במחקר שנעשה בהולנד נמצא שהרגשת בדידות קשורה ב סיכון עיקרי ( Major risk factor ) לחלות בדמנציה בגיל המבוגר. 60 עוד נמצא ש הרגשת בדידות ברמה גבוהה קשורה לרמה גבוהה של ד י.כאון ומחשבות אובדניות בכמה מחקרי אורך ממדינות שונות אף הוצג .קשר בין תחושת בדידות לתמותה אוכלוסיית יעד להתערבות על קבוצות ה יעד להתערבות לצורך הפחתת בדידות אפשר ללמוד מתוכניות התערבות בתחום זה .המוכרות לנו לשם הגדרה ממוקדת של אוכלוסיית היעד הדגש צריך להיות לא על זקנים עם סיכון ל חוש בדידות ככלל אלא על זקנים שבנתוניהם משולבים סבירות גבוהה שיחושו בדידות ו גורמים נוספים, המעצימים את השלכותיה של הבדידות על בריאותם ואיכות חייהם:, ובין היתר  נשים זקנות לאחר התאלמנות – על פי רוב נשים אלו מתגוררות לבדן , יש חשש שילקו במחלות כרוניות שונות וכתוצאה מכך ייפגע גם תפקודן ; הן פגיעות יותר מבחינה רגשית ולכן צפוי שיפגינו שיעור גבוה של ד י.כאון וחרדה  אנשים זקנים מאוד, שיש סבירות גבוהה שילקו ב מוגבלות פיזית ו יתמודדו עם קשיי .תפקוד  א נשים הנמנים עם קבוצות אתניות פגיעות, למשל, זקנים ערבים . אף ש אנשים אלו חיים בחברה מסורתית, ואולי דווקא משום כך, השינויים בכיוון של מודרניזציה בקרב החברה .הערבית מעצימים את תחושת הבדידות שלהם ב תוכניות שפותחו בעולם במטרה להפחית תחושת בדידות בקרב זקנים הוגדר ו הקבוצות האלה : זקנים עם מחלות כרוניות או מחלות נוירולוגיות או עם בעיות פיזיות או נפשיות הגרים לבד ם , זקנים הגרים עם בני זוג שעברו אירוע מוחי או שעברו התקף לב, זקנים הנמצאים בתוכניות שיקום, זקנים במרכזי יום שעברו טראומה או גילו סימני ד י כאון, זקנים שפנו לקו חם וגילו נטיות אובדניות או ד י כאון, זקנים מוגבלים הגרים בבית ויש חשש שייאלצו לעבור לשהות במוסד כלשהו ( וכן זקנים בדיור מוגן, בבתי אבות רגילים ובמחלקות סיעודיותMasi et. al. 2010 ). 61 איתור זקנים החשים בדידות לאיתור שני פנים. האחד קשור לעצם האיתור: ניצול או יצירה מכוונת של הזדמנות לאתר זקנים הסובלים מבדידות ולהציע להם דרכי התמודדות ; ה אחר נוגע להבנת טבעה ונסיבותיה של הבדידות שהזקן סובל ממנה ול התאמת התוכנית לצורך האינדי ב ידואלי שלו. 60 Holwerda, T.J., Deeg, DJH., Beekman, ATF.,Van Tilburg, TG., Stek, ML., Jonker, C., & Schoevers, RA. (2014). Feelings of loneliness, but not social isolation, predict dementia onset: results from the Amsterdam Study of the Elderly (AMSTEL), Journal of Neorol Neurosurg Psychiatry, 85:2, 135-142. 61 Masi, C. M., Chen, H. Y., Hawkley, L. C., & Cacioppo, J. T. (2010). A meta-analysis of interventions to reduce loneliness, Personality and Social Psychology Review. 50 האיתור עצמו כרוך באתגר להגיע לזקנים בודדים שאינ ם מוכרים למערכת השירותים לזקנים , אלה ,הספונים בבתיהם והנמנעים, מסיבות מגוונות מלהשתתף בתוכניות חברתיות שונות. לע י תים דפוס התנהגות זה מתחזק ומתקבע עם השנים ופריצת מעגל הבדידות וההימנעות היא משימ ה בפני עצמה, הכרוכה ב קירוב ו ב שכנוע. האיתור יכול להיות בדרך של"הסתמכות על "שומרי סף ( Gatekeepers :) הצוות הרפואי במרפאות קופת חולים, פקידי הסניפים ויועצי שירות הייעוץ לקשיש ב מוסד לביטוח לאומי, הצוות הרפואי והסוציאלי במחלקות שבהן מאושפזים זקנים בבתי החולים הכלליים, עובדי המחלקות לשירותים חברתיים ואחרים; דרך נוספת היא פ רסום מודעות בעיתונים וב מקומונים, חלוקת עלונים לבתים או הנחתם ב משרדים הנותנים את ה שירותים שאנשים זקנים מרבים להשתמש בהם. אסטרטגיות התערבות להתמודדות עם הרגשת הבדידות במשך השנים פותחו תוכניות התערבות שונות, שנועדו למתן את תחושת הבדידות של אנשים ולשפר את יכול תם להתמודד ע מה . בסקירה רחבה של( חוקרים מאוניברסיטת שיקגוMasi et al., 2011 ) נבחנו כ- 250 תוכניות התערבות שמטרתן הפחתת תחושת ה בדידות בקרב זקנים, צעירים וילדים במדינות שונות; מכלל התוכניות נותחו לעומק50 תוכניות, כמחציתן עבור זקנים. התוכניות נבחנו על פי ארבע:אסטרטגיות התערבות .א שיפור מיומנויות חברתיות – דגש על מיומנויות שיחה פנים אל פנים ו שיחה טלפונית, יכולת לקבל ול תת מחמאות, יכולת לשאת שתיקות ממושכות, טיפוח הצד הפיזי והחזות החיצונית , הבנ ת תקשורת לא מילולית ושימוש בה , למידת ה גישות ליצירת קרבה ואינטימיות וה יכולת ל עשות כן. .ב הגב תר ה תמיכה ה חברתית, בעיקר באמצעות קבוצות תמיכה יזומות ומונחות על ידי אנשי מקצוע .לאנשים עם בעיה משותפת, כגון נשים שהתאלמנו לאחרונה .ג הרחבת ה הזדמנו יו ת לאינטראקציה חברתי ת – האסטרטגיה היא ליצור עניין משותף סביב ביצוע משימות ובהמשך לחזק את הקשר החברתי בין המשתתפים ולהפוך את הקבוצה .לקבוצה קבועה לדוגמ ה, ארגון משימות התנדבות משותפות ל זקנים הנתונים בבידוד חברתי כגון חלוקת מזון .לנזקקים ד. שינוי דפוסים של התנהגות בלתי מסתגלת מבח ינה חברתית על מנת ל הגביר את הסיכוי לאינטראקציה חברתית– נקיטת אסטרטגיה של שינוי התנהגותי- קוגניטיבי שהדגש שלה הוא על לימוד הזקן הבודד להבחין ב מחשבות שליליות ב הקשר של מצב חברתי העולות אצלו באופן אוטומטי ולהתייחס אליהן כאל השערות שיש לבדוק אותן ולא כאל עובדות , כלומר ל עבור מ חשיבה שלילית ל חשיבה חיובית אשר תומכת בעצמי ( Self supportive ). בסקירה האמורה , שהשוו ת ה בין תוכניות שנ נ קטו בהן ,אסטרטגיות שונות נ מצא שלאסטרטגיה הרביעית הייתה ההשפעה הרבה ביותר על הפחתת תחושת הבדידות בהשוואה לשלוש האסטרטגיות האחרות. מסקנת החוקרים היא שההתערבויות האפקטיביות הן ההתערבויות הקבוצתיות ו לאו ד ווקא הפרטניות. 51 ממחקר אחר, שבדק התערבויות יעילות להפחתת בדידות, עולה ש אינטראקציות קבוצתיות יעילות יותר מ אינטראקציות שאינן מבוססות על פעילות קבוצתית( Cattan et al., 2005 ). 62 ,עם זאת קיבוץ זקנים בודדים למקום אחד לא בהכרח יעודד פיתוח של יחסי ידידות ביניהם, משום שדפוסי ההתנהגות והמחשבה שאנשים בודדים,, ובעיקר מי שסובלים מבדידות כרונית מאמצים ב סיטואציה החברתית ם אינ מעודד ים מלכתחילה התקרבות בין- אישית. כדי שהמסגרת הקבוצתית אכן תתרום ל ,הפחתת בדידות לא די בכינוס קבוצה של אנשים יחד אלא יש לדאוג שבקבוצה יתרחשו תהליכים ויתפתחו קשרים המספקים את .הצרכים הפסיכולוגיים והחברתיים של הזקנים עקרונות הפעולה מבוססים על גישות כלליות של הנחיית קבוצות ו על תהליכים קבוצתיים אשר .מותאמים לזקנים מ עבר לפע ילויות במסגרת ה קבוצתית, עולה מהספרות שיש לחלק מהזקנים צורך ביצירה מחדש של רשת תמיכה חברתית, אשר בכוחה לסייע לאדם להרגיש מחובר ומוערך על ידי אחרים. כמו כן, פיתוח הקשרים החברתיים הוא פעמים רבות תוצר לוואי של פעילות משותפת .בקבוצה ולא המטרה בפני עצמה אשר ל פעי לות ביחידות, גם אם ההתמקדות היא ב פעילות במסגרת קבוצתית, בספרות מודגשת גם החשיבות של פעילויות שאדם עושה ביחידות, וכמו לגבי פעילות קבוצתית הדגש הוא על פעילות מהנה, יצירתית ובעלת משמעות עבור האדם, המאפשרת הגשמה עצמית. אנשים ש יכולת ה תנועה שלהם מוגבלת ו הם סובלי ם מ קשיים פיזיים מפיקים תועלת מ התערבויות שמטרתן להגדיל את מגוון ה פעילויות ה מתגמלות המתבצעות ביחידּו ת שלהם . פעילויות אלה עשויות להפחית את התלות שלהם באחרים ול תת הל ם סיפוק ותחושה של שליטה ב חיי הם. ב מחקר עדכני יותר , שערכה פרופסור יסכה כהן-מנספילד מאוניברסיטת תל ,אביב נ בדק ה ימ דת האפקטיביות של תוכניות התערבות בארצות שונות וב הן ישראל. 63 נמצאו12 תוכניות שממצאיהן הראו הצלחה בהפחתת הרגשת הבדידות, ועוד15 תוכניות שיש להן פוטנציאל להפחית את הרגשת .הבדידות על פי הממצאים , אפשר להפחית הרגשת בדידות של אזרחים ותיקים באמצעות תוכניות המבוססות על פעילות קבוצתית שהיא הדרכתית-חינוכית באופייה .בין הדוגמאות שצוינו: .קבוצת הדרכה לשימוש במחשב, חינוך לקידום בריאות וקבוצות הליכה לסיכום , על פי הסקירה המחקרית אפשר להפחית את הרגשת הבדידות בקרב האזרחים הוותיקים, והאמצעי היעיל ביותר לכך הוא קיום פעילויות קבוצתיות בעלות ערך חינוכי ומשמעותי לאוכלוסייה זו. מהנעשה בישראל עד כה בארץ פועלות תוכניות חברתיות רבות לאזרחים ה וותיקים: מועדונים ,מרכזי יום , "אוזן קשבת " ועוד .אין ספק שלתוכניות אלו יש תרומה חשובה ל מצב החברתי של הזקנים ו לאופן שבו הם מנצלים את שעות הפנאי, אולם תוכניות אלו אינן מכוונות להתמודד עם הבדידות ולכן אי-אפשר לקבוע אם .הן תורמות להפחתת הבדידות או לא מאמץ מרוכז ראשון שכוון ל הפחת ה ול מניע ה של בדידות נעשה על ידי ג 'וינט- אשל בשיתוף עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים והמוסד לביטוח לאומי .בשנת 2012 הוקמה ועדה בין-משרדי ת , 62 Cattan, M., White, M., Bond, J., & Learmouth, A. (2005). Preventing social isolation and loneliness among older people: a systematic review of health promotion interventions, Ageing and society, 25(01), 41-67. 63 Cohen-Mansfield, J. & Perach, R. (2015). Interventions for Alleiating Loneliness among Older Persons: A Critical Review, American Journal of Health Promotion, 29(3), 109-125. 52 בראשותו של סמנכ"ל בכיר במשרד העבודה והרווחה מוטי וינטר, אשר דנה בנושא וגיבשה מסקנות והמלצות. 64 ההמלצה העיקרית הייתה לפרסם קול קורא להגשת הצעות למניעת בדידות בקרב האזרחים הוותיקים . בנובמבר2014 פורסם קול קורא על ידי אשל והמוסד לב יטוח לאומי ולפרויקט הוקצה תקציב כולל של7.6 מיליון שקל לשלוש שנים. התקבלו114 הצעות, אושרו לפעולה13 תוכניות, והפרויקט נכנס לפעולה בסוף שנת2016 .. הפרויקט מלווה במחקר הערכה על פי דוח ביניים של צוות המחקר מ נובמבר2017 , השתתפו בו כ- 1,000 אזרחים ותיקים ב- 13 ה תוכניות .שאושרו לפעולה עמותת מט"ב מקיימת כמה תוכניות המכוונות להפגת בדידות. פרויקט""והדרת, שקם בי ה זמ ו בו מימון של המשרד לש וויון חברתי ומתבצע על ידי מט ,"ב עוסק בסיוע להפגת בדידות ונכללים בו 3,500 אזרחים ותיקים שהפעילות מתבצעת בביתם ועוד 5,000 אזרחים ותיקים המשתתפים בפרויקט במרכזים קהילתיים ,באמצעות 3,500 בני ו בנות השירות הלאומי .התוכנית כוללת ביקורים קבועים בין המתנדבים לבין האזרחים ה וותיקים . פרויקט נוסף בהפעלה של מט" ב הוא ,""כלבי ליטוף תוכנית שנוסדה בי ו זמה ובשיתוף עם ג'וינט- ,אשל ובמסגרתה מתנדב ים גמלאים ותלמידי תיכון מגיעים לפעילות משותפת עם דיירים במוסדות; חלק אחר של התוכנית מאפשר לאזרחים ותיקים לגדל בעלי חיים בביתם. מט" ב רואה גם ב עבודת המטפלות המבקרות בביתם של האזרחים ה וותיקים באופן קבוע תרומה להפגת הבדידות שלהם. נוסף על אלה, פועלות בנושא זה תוכניות לאזרחים ותיקים במשרד הרווחה והשירות לייעוץ לאזרח .במוסד לביטוח לאומי המלצות כאמור לעיל , יש כיום מגוון רחב של פעילויות שמציעים משרדי הממשלה ,הרשויות המקומיות וארגונים ציבוריים שונים ו חלק מה ן אף מכוון להפחתת הרגשת הבדידות של האזרחים הוותיקים , אולם עדיין אין ווח יד על מידת האפקטיביות של התוכניות השונות. יש להניח שהמחקר המלווה שעורך מכון ברוקדייל יספק מידע אמין .על כך בהמשך לכך, הוועדה ממליצה לממשלה לאמץ את התוכניות האפקטיביות, לפעול להפצתן בהרחבה בכל הארץ כדי להגיע למרב האזרחים ה וותיקים הסובלים מבדיד ות, ולתקצב תוכני ות אלו בהתאם .לצרכים 64 רותם( ., ד2017 .)דוח הועדה לבחינת דרכי התמודדות עם בדידות בקרב אנשים זקנים ,ירושלים ,ג 'וינט- .אשל 53 אינטגרציה של השירותים ותיאום בין הגורמים הפועלים בתחום האחריות המיניסטריאלית לטיפול באזרחים ה ו ותיקים נמצאת כיום בידי כמה משרדי ממשלה (משרד העבודה, ה רווחה והשירותים החברתיים ,משרד ה ,בריאות המשרד ל ,שוויון חברתי המוסד ל ,ביטוח לאומי משרד העלייה וה קליטה ו משרד הבינוי וה יש)כון, ו .התיאום ביניהם לוקה בחסר פיצול קיים גם ברמה המקומית – בין קופות החולים, המחלקות לשירותים חברתיים, המוסד לביטוח לאומי ועוד. הזקן ומשפחתו מוצאים עצמם מתרוצצים בין הארגונים כדי להסת ייע בשירותים על פי הסדרים שונים ו לקבל טיפולים שונים , ונאלצים להתמודד עם חוסר התיאום גם בנסיבות מורכבות יותר, למשל במצבים של ה י דרדרות תפקודית וצורך בהתאמת שירותים וזכויות חדשות לזקן. כתוצאה מן הכפילויות וחוסר התיאום נגרמים למשק בזבוז משאבים ונזקים. 65 מבקר המדינה נדרש לבעיה זו כבר בשנת1998 : ,"בעת הזדקקותם לטפול או עזרה של מוסדות ניצבים הזקנים ובני משפחותיהם מול קשת רחבה של רשויות... הזקן ובני משפחתו לא תמיד יודעים לאן ולמי לפנות ועקב כך, מתרוצצים בין המשרדים והארגונים בחיפושם אחרי הכתובת "המתאימה. 66 הער ה דומה נכללת בדוח של בנק ישראל: "יש לבחון דרכים להגברת התיאום בין השירותים השונים בקהילה ובמוסדות... באופן שישפר את השירות הציבורי לקשישים ולבני ."משפחותיהם67 גם ב מתווה לרפורמה שפרסם משרד הבריאות בשנת2011 נדונה בעיה זו, ונטען כי "הפיצול הרב מפחית את היעילות הכלכלית, גורם לבלבול בקרב המבוטחים ולאי מיצוי ."זכויותיהם ומקשה על בקרה ורגולציה אפקטיביות68 65 הדיאגרמה חה ו לק מתוך המתווה לרפורמה של משרד הבריאות ( 2011 .) 66 מבקר המדינה , דוח שנתי 1998 , עמ ' 183 . 67 ,דוח בנק ישראל 2011, עמ' 321 . 68 חורב ., ט., קידר, נ,והרשקוביץ ( .ע2011 .)ביטוח ציבורי בתחום הסיעוד – מתווה לרפורמה ,משרד הבריאות , ירושלים ', עמ11 . 54 ה בעיה אכן מוכרת לממשלה ונעשו בעבר כמה ינ סיונות להתמודד ע מה. באוגוסט1999 מינו שר הבריאות משה בניזרי ושר והעבודה והרווחה אלי ישי ועדה ממלכתית בראשותו של.פרופסור יוחנן שטסמן69 ביוני2000 פורסמו המלצות ה ו ועדה, ובהן חמש המלצות :מעשיות  כתובת אחידה– כל השירותים ירוכזו;במבנה פיזי אחד  טפסים אחידים– יונהג שימוש בטפסים אחידים לכל שירותי הסיעוד;  הערכה אחידה– יהיה מדרג אחד להערכה גריאטרית , והוא ישמש ב כל השירותים;  מבחן הכנסות אחיד– יתקיים;מבחן הכנסות אחד ואחיד לכל הגופים  ישיבות צוות משותפות– יתקיימו.ישיבות צוות שבועיות של כל הגורמים המלצות ועדת שטסמן התקבלו והוחלט ליישמן באמצעות ניסוי בשלוש רשויות מקומיות, במימון קרן הסיעוד במוסד לביטוח לאומי . ואולם ההצעה לא התממשה.מסיבות שונות במתווה לרפורמה שהוכן ב משרד הבריאות נכללה הצעה מעשית לשינוי ארגוני בתחום הסיעו:ד העברת שירותי הסיעוד לקופות החולים, אך הרפורמה לא יצאה א .ל הפועל בתקופת הממשלה הנוכחית חודשה ה ה צע ה ל רפורמה בשירותי הסיעוד אך גם הפעם ההצעה טרם לא יצאה א .ל הפועל גם המחוקק היה מודע לבעיה, וכבר בשנת1969 יזם היועץ המשפטי של משרד הסעד הצעת חוק להקמת רשות לטיפול בזקן שתבצע תוכניות ופעולות למען הזקנים, תהיה אחראית לתיאום בין כל המשרדים המטפלים בזק נים ותפעל, ובין השאר, לקבוע באופן ישיר את רמת המחיה, השיכון ושי רותי הבריאות שהזק נים זקוק ים ,להם וכן ת תכנן ו ת סייע בהקמת מחלקות לזקנים סיעודיים ליד בתי החולים ות קים ו ת.עודד הקמת מוסדות לזקנים תשושים וסיעודיים70 הצעת חוק זו לא קודמה. בשנת1997 הוגשה לכנסת הצעת חוק להקמת רשות לזקן מאת חבר הכנסת דוד טל. 71 ב דברי ההסבר ל הצעת החוק נכתב: "מטרתו של חוק זה היא להסדיר את הטיפול בזקן בכל המישורים ולאגוד בתוכו, לשם כך, במסגרת אחת את כל הסמכויות המפוזרות כיום בין הרשויות השונות, למען רווחתם הסוציאלית של בני האוכלוסייה המבוגרת ולהבטחת זכויותיהם ושלומם הגופני, הנפשי "והחברתי. הצעת החוק הובאה לדיון ב ו .ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ונדחתה על ידה לאחר מכן הוקמה ועדה בראשותו של פרופסור יעקב מנצ' ,ל במטרה להציע עקרונות לתיאום בין המשרדים. המלצות הועדה היו כלהלן:  ליצור רצף טיפולי בזקן באמצעות הרחבת תפקיד ה ו ועדות המקומיות הפועלות במסגרת חוק סיעוד;  לכלול ב סל השירותים טיפול סיעודי ורפואי, טיפול אישי וסביבתי, טיפול מונע, טיפול סוציאלי, פעילות חברתית, ייעוץ לזקן ומשפחתו, מתנדבים, הפניה לסידורים מוסדיים .ושירותים מיוחדים ,גם המלצות אלו לא יצאו לפועל ו הפיצול וחוסר התיאום בין המשרדים השונים בכל הנוגע למדיניות, לזכויות ולשירותים עדיין קיים. יש לציין שמדי פעם בפעם נעשים נ י סיונות לתיאום בין 69 סיכום דיונים והמלצות של ועדת מומחים הבין- משרדית לרה-ארגון של השירותים הסיעודיים והרפואיים לקשישים במדינה ( 2000 .) 70 הצעת חוק חוק רשות לטיפול בזקן ,תשכ "ט- 1969 . 71 הצעת חוק הרשות למען הזקן, התשנ"ז- 1997 . 55 המשרדים לבין עצמם וכן בין הממשלה ל ארגוני המגזר השלישי, אך אלו לא הגיעו לכדי פתרון בעיית פיצול השירותים וחוסר התיאום בי ן הגורמים הפועלים בתחום. סוגיית האינטגרציה בין השירותים הניתנים לאזרחים ה ו ותיקים קיימת בשתי רמות: ברמת המטה, בין משרדי הממשלה השונים, וברמת הקהילה , בין הארגונים המספקים את השירותים לאזרחים ה ו ותיקים (קופות חולים, מחלקות לשירותים חברתיים, סניפי ם של המוסד לבי טוח לאומי ולשכות אזוריות ב משרד הבריאות). כדי לפעול לביטול הפיצול בין השירותים ולהתמודד עם חוסר התיאום ביניהם .יש לפעול במקביל הן ברמת המטה והן ברמת הקהילה ,לפתרון הבעיה שתי חלופות עיקריות איחוד או תיאום. להלן סקירה של האפשרויות ליישומן ברמת המטה וברמת הקה .ילה )ברמת המטה (משרדי הממשלה באשר לרמת המטה , המהלך המועדף הוא איחוד כל השירותים במשרד אחד; ברמה הממשלתית, יוקם משרד ממשלתי אחד אשר יאגד בתוכו את האגף לגריאטריה ב ,משרד הבריאות את י הש רות לאזרחים ותיקים ב ,משרד הרווחה, העבודה והשירותים החברתיים את האגף לסיעוד ב מוסד לביטוח לאומי ו את שאר התוכניות והשירותים לאזרחים ותיקים הקיימות ב משרד הבינוי ו ,שיכון משרד העלייה ו הקליטה ו משרד הפנים. יחידות ממשלתיות אלו תועברנה למשרד המאוחד על כוח האדם שלהן ותקציב ן. ה אפשרות האחרת היא לפעול על פי עקרון התיאום, דהיינו להק ים את ימ נהלת האזרחים הו ותיקים במשרד ראש הממשלה, אשר יהיו לה ה אחריות ו ה סמכות ל פעול ל הכוונה, לתיאום ולשיתוף פעולה בין הרשויות. למ י נהלת תהיה סמכות לאשר תקציבים ו ,תוכניות פעולה לפקח על ביצוע התוכניות ולהעביר תקציבים בין המוסדות והארגונים. ליד המ י נהלת תוקם מועצה ציבורית מי יעצת , ו בה יהיה ייצוג ל ארגונים ו ל חברות המסייעים ,לאזרחים ותיקים ל חוקרים ואנשי אקדמיה ול נציגי האזרחים ה ו.ותיקים ברמת הקהילה ברמת הקהילה , הרמה שבה מסופקים בפועל השירותים לאזרחים ה ו ותיקים, החלופה המועדפת היא לפעול לאיחוד כל השירותים במערכת ארגונית ומרוכזת אחת. תוכנית ז ו מבוססת על תפיסה של איחוד ושילוב בין השירותים(Integrated care) . האיחוד יביא לריכוז כל השירותים במערכת אחת, רצוי בבנ י ין אחד. למערכת זו יהיה תקציב אחד ומ י נהל בעל סמכויות ואחריות לכל מגוון .שירותי הבריאות, הרווחה, החברה והסיעוד כל אזרח ותיק הזקוק לסיוע כלשהו יעבור תהליך אבחון כוללני ועל פיו תיקבע לכל אדם תוכנית סיוע המבוססת על הצרכים המסוימים שלו . לשם אספקת השירותים כראוי ילווה מתאם טיפול case manager) אוcare manager ) את האזרח וה.ותיק הזקוק לסיוע בכל השירותים שהוא נזקק להם אחת האפשרויות הסבירות היא להפעיל מערכת מאוחדת זו ב אחריותה של הרשות המקומית . הצעה דומה לשינוי כזה כבר הומלצה על ידי ועדה ממלכתית שהוקמה במשותף על ידי שרי הרווחה והבריאות ופרסמה את המלצותיה בשנת2000 , אלא שכאמור לעיל היא לא יצאה לפועל. לאחרונה נעשים מאמצים בכ וו י ן זה בשיתוף משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים וג'וינט- אשל. התוכנית מבוססת על ליווי של מתאם טיפול .כפי שהוצג לעיל כיום מתקיים פי י לוט בארבעה 56 יישובים, אך יש מקום לבחון את הרחבת ה והעמקת ה של תוכנית זו. ה י ערכות כזאת מחייבת שינוי ארגוני ותקצוב הולם – נושא מרכזי ש יש לתת עליו את הדעת ב .תוכנית האב החלופה ל תוכנית כזאת היא פעילות על פי התפיסה של תיאום בין השירותים, דהיינו כינוס השירותים השונים בבנ י ,ין אחד, ביצוע תהליך אבחון משותף קיום ישיבות צוות בין השירותים לצורך תיאום הטיפול אך השארת התקציב וסמכות ה .ביצוע בידי כל אחד מהשירותים באופן נפרד גם חלופה זו צריכה להתבסס על מתאם טיפול , ובמבנה זה הוא ידאג להפנות את הלקוחות לשירותים השונים ולתאם ביניהם ,ו.לעקוב אחרי מהלך הטיפול והסיוע כמובן, אם תתקבל ההצעה להקים משרד ממשלתי אחד המא ג ,ד את כל השירותים התוצאה תהיה .יישום רעיון האינטגרציה ברמה המקומית על ידי איחוד בין כל השירותים ברמה הקהילתית מהנעשה בעולם מדינות רבות בעולם אימצו את הרעיון של טיפול משולב והמודלים ליישומו שונים ומגוונים. כמעט אין בעולם תוכניות איחוד ושילוב ברמת המטה , ו כמעט כל המודלים נועדו להפעיל לתוכניות לאזרחים ותיקים בקהילה במצבי סיכון גבוה, דהיינו ירידה תפקודית, ריבוי מחלות וכד ומה . במחקר שפורסם ב- 2014 נבדקו לעומק שבע תוכניות באוסטרליה, קנדה, הולנד, ניו- ,זילנד, שבדיה בריטניה וארצות הברית. 72 המסקנה העיקרית ממחקר זה היא שבעוד היעדים והמטרות בכל ה תוכניות,דומים הגישות המעשיות ל יישומם שונות, ולכן אי- אפשר לדבר על מודל אחד שניתן לחיקוי וליישום במקומות אחרים; עם זאת , אפשר לאמץ את העקרונות הבסיסיים של טיפול משולב ( Integrated care ) ולתת ל הם ביטוי מעשי מתאים, ,בהתחשב במערכת השירותים הקיימת סוג הצרכים והיקפם והאפשרויות הקיימות .במערכת הפוליטית אלה העקרונות הבסיסיים שיש להביא:בחשבון בעת גיבוש תוכנית משולבת מקומית  על התוכנית להתבסס על שיתוף פעולה ועבודת צוות ,של בעלי המקצוע בקהילה (רופאים .)'אחיות, עובדים סוציאליים וכו  יש לקיים הערכת צרכים אינדיבידואלית למי שזקוק לסיוע ולתת לו שירותים בהתאם לכך במסגרת התוכנית.  על מתאם ה טיפול .להיות חלק אינטגרלי והכרחי בתוכנית המשולבת  תהיה כניסה אחת לקבלת כל השירותים הרל ו ונטיים ( Single point entry ).  יש לקיים איגום משאבים .ומערכת תקצוב מתואמת ומשולבת מהנעשה בישראל למעשה כיום לא ננקט כל מהלך מאורגן ומבני לאיחוד פעילויות או לתיאום ביניהן ברמת המטה בין כל משרדי הממשלה המטפלים בענ י ינם של האזרחים ה ו ותיקים לבד מ מפגשי תיאום ספורדיים ה בין משרדי ם . כל הנ י סיונות שנעשו עד כה בכ י וון זה לא צלחו, כולל הצעות חוק שהועלו בכנסת ולא .התקבלו ברמת הקהילה מתבצעת כיום תוכנית נ י סיונית בשם "הטיפול המשולב בזקן". לתוכנית שותפים משרד הרווחה, העבודה והשירותים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים, משרד 72 Goodwin, N., Dixon, A., Anderson, G & Wodchis, W. (2014). Providing integrated care for older people with complex needs: Lessons from seven international case studies, The King's fund, London. 57 הבריאות וג'וינט- אשל. התוכנית מבוססת על גישה מקצועית של תיאום בין הארגונים והשירותים בקהילה באמצע ,ות יחידת תיאום וטיפול והיא מיועדת ל זקנים מוגבלים במצבי סיכון גבוה מבחינה רפואית-תפקודית- ,חברתית שהם חסרי עורף משפחתי ו מתמודדים עם ריבוי בעיות. ההתערבות כוללת בדיקת צרכים, קביעת תוכנית טיפול מותאמת אישית, הנגשת השירותים ללקוח ומעקב .אחרי אספקתם התוכנית יצא ה לדרך כניסוי בשנת2014 באשקלון, ובשנת2016 הורחבה והחלה לפעול ב שלושה יישובים. על פי דוח של מרכזי התוכנית מ- 30 באוגוסט2017 , עד למועד זה הופנו לתוכנית479 זקנים בארבע הרשויות המקומיות (ירושלים– 214 , אשקלון– 142 , נתיבות– 74 , שדות ה נגב– 49 ) . 70% מהמופנים הם זכאי חוק ה .סיעוד מפעילי התוכנית "הטיפול המשולב בזקן "פועל ים במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או במרפאה של קופת חולים .בכל יחידה מועסק מתאם .טיפול, אחות ו/או עובדת סוציאלית מאז דצמבר2016 ה תוכנית מלווה במחקר הערכה על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל . תוכנית זו אכן פועלת בכ י וון הרצוי– תיאום השירותים בקהילה – ולם א היא מוגבלת לאזרחים ותיקים בסיכון גבוה ואינה מקיפה את כל השירותים המקומיים לאזרחים וה ותיקים. מגבלה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא שמאחר ש התוכנית היא מקומית בלבד עדיין יש כפילויות והנחיות סותרות ,בשירותים הניתנים לזקנים .בגין חוסר התיאום ברמת המטה נוסף ע ל כך, בתוכנית הרפורמה שא י שרה הממשלה בראשית ה שנה הוקצב סכום של20 מיליון שקל י "ת ל אום טיפול" והוקמה ועדה בין-משרדי ת להגדרת התפקיד ו להתוויית הדרכים ליישו ם התוכנית. המלצות  להקים משרד ממשלתי מא וחד י לענ יני האזרחים ה ו ותיקים שיאגד את כל הפונקציות ה נוגעות לאזרחים הוותיקים ב כל .משרדי הממשלה הסבר :הדרך הטובה ביותר למנוע את חוסר היעילות הנובע מפיצול השירותים היא הכנסתם תחת כנפי משרד ממשלתי אחד. מהלכים אפשריים של תיאום בין המשרדים יכולים לספק רק .מענה חלקי לבעיה  להקים ברשות המקומית יחידה מקומית (מחלקה לאזרחים ותיקים) לטיפול בכל ענ י יני האזרחים ה ו,ותיקים (רווחה, בריאות, חברה תעסוקה וסיעוד). הניסוי שנעשה כיום בכמה .משרדי ממשלה יכול לשמש בסיס לכך ויש להרחיבו ולמסדו בכל הארץ :הסבר ,כדי למנוע כפילויות והתרוצצות מיותרת של הזקן ומשפחתו בין שירותים שונים ירוכזו כל השירותים בבנ י ,ין אחד ב אחריות הרשות המקומית . יחידה זו תפעיל תוכנית משו לבת של כל השירותים שכלל האזרחים ה ו ותיקים החיים .בקהילה זקוקים להם  ליצור תפקיד חדש של מתאם טיפול בקהילה, שי בטיח שכל קשיש שחי בקהילה יקבל את מלוא השירותים שהוא זקוק להם ויש באפשרות מערך השירותים בקהילה לתת. :הסבר תפקידו העיקרי של מתאם הטיפול הוא לתאם בין נותני השירותים הרלוונטיים לכל פרט על פי צרכיו .תפקיד זה ימלא אחד העובדים בצוות יחידת הטיפול המקומית .יש לגבש את הגדרת התפקיד ולקבוע את ההכשרה הנדרשת לו. לנושא זה קיימת התייחסו ת ברפורמה שהתקבלה השנה על ידי הממשלה וכתוצאה מכך הוקם צוות בין- משרדי העוסק בהגדרת התפקיד והמטלות שלו".  ליצור אינטגרציה של כל מערכות המידע בדבר זכויות ושירותים לאזרחים ה ו.ותיקים 58 התעללות והזנחה התעללות והזנחה הוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי כפעולות חד פעמיות או מתמשכות, או ,חוסר פעולה הולמת, המתרחשות במערכת יחסים המושתתת על אמון בין הזקן לבין מטפליו .אך גורמים לו נזק ומצוקה. התנהגויות אלה הן בעלות אופי פיזי, פסיכולוגי/רגשי, מיני וכלכלי הזנחה ע לולה להיות מכוונת ובלתי מכוונת בעיית ההתעללות וההזנחה של הזקנים דורשת פעילות רחבה להעלאת המודעות לבעיה, שינוי ברמת המדיניות והפעלת התערבויות בכל הרמות והמסגרות השונות. תכנית הפעולה שפורסמה בעקבות ועידת מדריד2002 הכירה בחשיבות ההתמודדות עם בעיית ההתעללות בזקנים וכללה אותו במסגרת זכויות האדם הבסיסיות. גם ארגון הבריאות העולמי קרא לקהילה המדעית והמקצועית לפתח אסטרטגיות לאומיות למניעת התעללות בזקנים, תוך שהוא מצביע עליה כמצב בלתי מקובל הנובע מהזדקנות .האוכלוסייה בעולם בארץ, בעיית התעללות וההזנחה של זקנים לא הייתה על סדר היום של קובעי המדיניות ושל אנשי המקצוע המטפלים במשך שנים רבות, בהתאם לכך, לא היתה הכרה בתופעה כבעיה חברתית ולא בוצעה כל פעילות מאורגנת להתמודדות עמה. לא היה כל מידע מבוסס על היקף התופעה ומאפייניה. ההתייחסות השיטתית המאורגנת להתמודדות עם בעיית ההתעללות וההזנחה של אז רחים ותיקים הייתה עם פרסום הדו"ח של הוועדה המיוחדת אשר הוקמה על ( ידי אשל לבחינת הצרכים בתחום הטיפול והמניעה בהתעללות בזקנים2002 ) . המלצותיה :העיקריות של הועדה היו 1. לערוך סקר ארצי לבדיקת היקף התופעה בישראל, מאפייניה וממדיה הצפויים עד2020 2. .לפתח מערך הסברה רחב על בעיית ההתעללות וההזנחה של הזקנים 3. להקים יחידות מיוחדות ברשויות המקומיות שיעסקו בטיפול ומניעה של התעללות 4. לפתח "קו חם" ארצי לזקנים החשופים להתעללות ובני משפחותיהם 5. להקים שירות ייעוץ וסיוע משפטי חינם לקרבנות של התעללו ת 6. להקים במערכת הבריאות (קופות החולים, בתי חולים ומוסדות לטיפול ממושך) ועדה פנימית רב-מקצועית, לנושא התעללות והזנחה 7. לעודד מוסדות הכשרה לשלב את הוראת הנושא בתכניות הלימודים 8. לפתח, באמצעות משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וארגוני שירות, תכניות להטמעת נה.לים ושיטות התערבות למניעה וטיפול בבעיה 9. .להגביר את המודעות בקרב כל אנשי המקצוע ;חשוב לציין שחלק מההמלצות בוצע, כגון ביצוע הסקר המקיף; הכשרת אנשי מקצוע בתחום ;הקמת יחידות לטיפול ומניעת התעללות ברשויות המקומיות הטמעת נהלים והקמת הועדות הרב מקצועיו ת במערכת הבריאות ועוד. אך חלק מ ה המלצות עדיין לא בוצע או בוצע באופן .חלקי ויש לפעול ליישומו 59 היקף הבעיה בשנת2005 פורסמו ממצאי הסקר היסודי והמקיף ביותר בארץ. הסקר בוצע באוניברסיטת חיפה על ידי פרופסור צבי איזיקוביץ, פרופסור אריאלה לבנשטיין וגב' טובה וינטרשטיין. מטרת הסקר הייתה לעמוד על היקף התופעה, לנסות להבין את טבעה של ההתעללות וההזנחה מנקודת ראות של הקורבן והתוקף, לאפיין את הגורמים המובילים להתעללות והזנחה, לנסות ולבנות פרופילים של זקנים בסיכון. בסקר נאספו נתונים באמצעות ראיונות אישיים מ- 1,045 זקנים בקהילה, יהודים וערבים, בהתבסס על מדגם אקראי מייצג של אוכלוסיית הזקנים העירוניים בישראל. נכללו בו נשים בגיל60 ומעלה וגברים בגיל65 . ומעלה הסקר הוא ייחודי בהשוואה למחקרים שנערכו בעולם, כאשר רובם אינם מתבססים על מדגמים מייצגים. גם באם נערך סקר ארצי, כמו בקנדה, הרי ה.נתונים נאספו בראיונות טלפוניים כמו כן, איסוף הנתונים נערך בהתייחס לקונטקסט רחב של המארג המשפחתי ומע רכות התמיכה הלא-פורמאליות, דבר המאפשר הבנה מעמיקה של מערכות יחסים זוגיות ובין- ,דוריות. בהתאם, הסקר מציג מיפוי אפידמיולוגי של תופעת ההתעללות וההזנחה על היקפה מאפייניה, סוגי ההתעללות, תגובות להתעללות ומאפשר הבנה מקיפה של התופעה. זאת כאשר תוצאות ההתעללות וההז נחה גרמו לשינוי באורח חיי האדם שנחשף לכך; גרמו לסבל ופגיעה בשלום ובריאות האדם, בטחונו ובטיחותו ולעתים אף היוו סכנה לחייו. דהיינו הפגיעה גורמת לנזקים בכל תחומי החיים- .בריאותי, נפשי, כלכלי וחברתי הנתונים הצביעו על כך שכ- 18.4% מכלל בני65 נחשפו לסוג אחד א+ .ו יותר של התעללות2% ,סבלו מהתעללות פיזית ומינית3% ,מהגבלת החופש7% מניצול כלכלי8% מהתעללות מילולית ו- 18% מהזנחה, שמשמעותה אי סיפוק צרכי חיים בסיסיים בתחומים כמו תזונה או סיפוק שירותים רפואיים. חלק הארי של הפוגעים היו בני זוג ובני משפחה אחרים, לרוב צאצא ים בוגרים. כלומר, כמעט כל זקן חמישי במדינת ישראל סבל מסוג אחד או יותר של התעללות והזנחה. באשר למאפייני הפוגעים, כאשר היו אלו בני/בנות זוג נמצאה שכיחות גבוהה של בעיות בריאות, נכות פיזית, דמנציה ובעיות נפשיות. כאשר הפוגעים היו ילדי הקשישים הרי שבלטו מאפייני ם של מגורים משותפים, אבטלה, בעיות נפשיות והתמכרויות למיניהן ואוכלוסייה .הנמצאת בהליכי גירושין או פרידה עוד לגבי התופעה ניתן ללמוד מנתונים שנמסרו על ידי המשרד לבטחון פנים. בחמש השנים האחרונות נפתחו19,557 תיקים על ,אלימות מסוגים שונים כלפי אזרחים ותיקים מתוכם נסגרו בעילות שונות15,195 ( 78% ,) 7,183 ( נסגרו מחוסר ענין ציבורי47%) ו- 5,419 מחוסר ( ראיות35% ). בשנת2017 נפתחו3,518 תיקים, לעומת3,356 בשנת2016 , דהיינו עליה של5% . מתוך כלל19,557 ,התיקים שנפתחו5,713 ( בוצעו על ידי בן משפחה29% .) תופעת ההתעללות ה יא סבוכה ומורכבת וקשה לחקור אותה, בעיקר בגלל הקושי לקבלת דיווחי אמת על ההתרחשויות. כמעט כל תופעות ההתעללות מתרחשות מאחורי דלתיים סגורות, בין אם זה בבית ובין אם זה במוסד, והקרבנות בדרך כלל אינם מדווחים על התופעות. לעיתים זה 60 בגלל הפחד מפני תגובת המטפלים ולעי תים מפני הבושה. מציאות זאת מקשה על פיתוח דרכי התערבות למניעה וטיפול בבעיה. בהתאם, נתוני הסקר היו חמורים ביותר שחייבו התייחסות .ברמה הארצית מהנעשה עד כה ההתמודדות המשמעותית עם בעיית ההתעללות ברמה הארצית החלה לפני כעשור, בעקבות הסקר, על ידי משרד הרווחה והש ירותים החברתיים, משרד הבריאות וג'וינט- אשל. הוקמו ,ברשויות המקומיות יחידות מיוחדות למניעה וטיפול בהתעללות והזנחה של אזרחים ותיקים שעיסוקן הבלעדי הוא במניעה וטיפול בהתעללות והזנחה של זקנים. אולם קצב ההתקדמות הוא איטי והתכנית זאת מתבצעת באופן חלקי בלבד. עד כה הוקמו על ידי אשל, משרד הרווחה ,והרשויות המקומיות84 יחידות בתוך68 רשויות מקומיות שבמסגרתן סייעו עד כה לכ- 6,500 אזרחים ותיקים. על פי דווח של השרות לאזרחים ותיקים במשרד הרווחה, בשנת2017 טופלו על ידי המחלקות לשירותים חברתיים2,182 אזרחים ותיקים במסגר ת חוקי ההגנה על חסרי ישע. אולם, רק חלק מהקרבנות מגיעים לידיעת אנשי המקצוע המטפלים וידיעות על התעללות נחשפות מדי פעם במלוא חומרתם. לכן חשוב להרחיב את היריעה ולהקים יחידות אלה בכל .הרשויות המקומיות במקביל, הוקמו לצד היחידות למניעת התעללות צוותים רב מקצועיי ם הכוללים אנשי מקצוע מפרופסיות שונות (עבודה סוציאלית, רפואה גריאטרית, משפטים, סיעוד ). הצוותים נועדו .לסייע בתהליכי קבלת החלטות ותכנון דרכי התערבות במצבי התעללות והזנחה מורכבים ""יד ריבה- עמותה ליעוץ משפטי ולהגנה על זקנים בסיכון הפכה להיות חלק בלתי נפרד מע בודת ,היחידות למניעת התעללות. המשפטנים שעובדים בעמותה מייעצים לצוות המקצועי ברשויות משתתפים באופן קבוע בישיבות הצוות הרב מקצועי ומקיימים הדרכות בנושאים חוקיים .לאנשי מקצוע ולזקנים ברשויות מבחינה חוקית קיים בסיס די רחב המאפשר לעובדים הסוציאליים ולמטפלים הש ונים להיעזר ,בהם לצורך התמודדות עם הבעיה. בכלל זה חוק העונשין, פגיעה בחסרי ישע1989 ,הקובע חובת ,דיווח על התעללות והזנחה וכן קובע ענישה לתוקפים , חוק ההגנה על חוסים1966 הקובע את הכללים להגנה על שלומו של החוסה ומאפשר לעו"ס לחוק לפנות לבית המשפט בבקשה למתן ,הוראות לטיפול באדם, וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות1962 , המאפשר מינוי אפוטרופוס לאדם שנפל קורבן להתעללות, הזנחה ו/או ניצול כלכלי ואיננו מסוגל לדאוג לעצ מו ולהתמודד עם הבעיה בעצמו. במשרד הבריאות מונתה רכזת ארצית במסגרת השירות לעבודה סוציאלית וכן רכזות מחוזיות לקידום ההתמודדות עם הבעיה במערכת הבריאות. הוכנה סדרה של הנחיות למוסדות הבריאות, ע"י המנכ"ל עוד ב- 2003 שהתמקדו בזיהוי הקרבנות, הרחבת מוקדי הזיהוי החל ,מעת שמתעורר חשד. מוקדים משמעותיים לזיהוי עשויים להיות חדרי המיון בבתי החולים קופות החולים ומסגרות לטיפול ממושך. ההנחיות מחייבות כל אחד מהשירותים הללו להקים וועדה מיוחדת לזיהוי ודיווח על מצבי התעללות ואלימות, כאשר בראשה יכהן/תכהן עובד/ת סוציאלי/ת ובהשתתפות רופא ואח/ות. הועדה אחראית לקבל דיווחים על חשד להתעללות 61 /הזנחה ו/או ארוע בפועל, לדווח לעו"ס לחוק א ו למשטרה ולהעביר את המידע למשרד הבריאות ולשירותים בקהילה, כמו גם לעקוב האם ניתן הטיפול המתאים. הועדה אחראית גם על קיום פעולות הדרכה והסברה להעלאת המודעות לנושא בארגון בו עובדים. בהקשר זה, יש לבחון באם הדברים אכן נעשים וכיצד אפשר יהא לחזק את עבודת הוועדות ה שונות, וכן להבטיח את .רצף והמשך הטיפול בין בתי החולים והקהילה במאי2016 הוקמה ועדה בינמשרדית לנושא של מניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה ובכלל זה גם התעללות באזרחים ותיקים. הועדה הגישה את המלצותיה באוקטובר2016 . בין ההמלצות המתייחסו ת ספציפית לאוכלוסיית האזרחים הותיקים ניתן לציין את ההמלצה להרחיב ולמסד את המודל של היחידות למניעת התעללות בזקן, להכשיר חוקרי אלמ"ב לנושא התעללות באזרחים ותיקים, לקדם שיתוף פעולה והעברת ידע בין המשרדים, לגייס את הטכנולוגיה המודרנית לטובת שיפור הטיפול וההגנה בתחום האלימות ולהרחיב ולהתאים מסגרות קליטה לאזרחים ותיקים נפגעי אלימות במשפחה. במהלך העשור האחרון הוכשרו אלפי אנשי מקצוע מטפלים בתכניות המיועדות לזיהוי מצבי התעללות ולטיפול מתאים בקרבנות ובפוגעים. כמו כן, נכתבו והופקו על ידי אשל- ג'וינט ספרים בתחום, מדר יכים לזיהוי התעללות והזנחה, מדריך להקמת יחידות לטיפול ומניעת התעללות בזקנים ברשויות המקומיות. הופקו גם4 סרטי הדרכה והסברה לאנשי מקצוע מטפלים וכן .לאזרחים הותיקים ובני משפחתם המלצות 1. הועדה רואה בדאגה רבה את התופעה של התעללות והזנחה בקרב האזרחים הותיקים, בין אם התופעה קורית בביתם ובין אם במוסד, בין אם זה על ידי בן משפחה ובין אם על ידי מטפל מקצועי. לכן, קיים צורך לפעולה נמרצת ודחופה לצמצום התופעה, למניעתה במידת האפשר .ולטיפול בנפגעים 2. יחידות טיפול ומניעה- הועדה ממליצה להרחיב את הקמת היחידות המיו חדות לטיפול ומניעה של התעללות והזנחה ולפתחם בכל רשות מקומית בארץ, ס"ה כ- 150 יחידות בשלוש .שנים :הסבר כיום פועלות בארץ84 יחידות ב- 68 רשויות מקומיות. יחידות אלו עוסקות באופן ישיר ובלעדי בטיפול ובמניעה של התעללות והזנחה של אזרחים ותיקים בקהילה. קיימות בארץ250 רשויות מקומיות, מומלץ לפרוס יחידות כאלו בכל הארץ בכל הרשויות המקומיות (להוציא רשויות קטנות באופן מיוחד). אי לכך, מדובר על הקמת כ- 150 יחידות במשך שלוש השנים .הבאות 3. כוח אדם - יש להרחיב ולהש לים את הצרכים בכוח אדם נוסף לאי וש היחידות הקיימות וא לו .שיקומו בעתיד :הסבר כוח האדם הקיים ביחידות לטיפול ומני עת התעללות לא עונה על הצרכים. כמעט כל העובדים מועסקים במשרות חלקיות ולכן אינם מסוגלים לעמוד במעמסה. יש איפה להשלים את משרותיהם למשרות מלאות. כמוכן, יש להבטיח תקנים נוספים לאיוש היחידות החדשות שתוקמנה.בשנים הקרובות 62 4. כשירות עובדים- לאפשר לכל המעסיקים בתחום הזקנה לקבל מידע על כשירותם של .העובדים השונים :הסבר כיום לא ניתן לקבל מידע על התנהגותם של העובדים מבחינה הסטורית וקורים מצבים בהם מטפל/ת שביצע מקרה התעללות או עברה פלילית יפוטר בגין ממקום עבודה אחד אך יתקבל לעבודה במקום אחר מבלי שידעו דבר על עברו. אי לכך מוצע לאפשר העברת מידע זה .לכל המעסיקים על פי דרישה ספציפית 5. התעללות במוסדות- : לפעול למניעת התופעה של התעללות והזנחה במוסדות על ידי הצבת אמצעים אלקטרוניים לזיהוי מקרי התעללות, הכשרה והדרכה מתא ימה לעובדים .וענישה חמורה לפוגעים בדיירים :הסבר לאחרונה קרו מספר מקרים של התעללות בדיירים במוסדות סיעודיים. רוב המקרים התגלו באמצעות מצלמות שהותקנו בחדרי הדיירים. על כן הועדה תומכת בהתקנת מצלמות בחדרי הדיירים. התופעה של התעללות קורית אצל מספר קטן מאד של עובדים ואין להשליך זאת על כלל העובדים הפועלים במסירות ובתנאים קשים. לגבי אלו שנמצא מתעללים יש .להחמיר בעונשים 6. פיקוח ובקרה- יש להעמיק את הפיקוח והבקרה על המוסדות הסיעודיים, להגדיל את .מספר ביקורי הפתע של המפקחים ואת תדירות הבקרות :הסבר מטר ת הפיקוח והבקר ה היא כפולה, מחד ג יסא לגלות ולזהות מקרי התעללות והזנחה ומאידך גיסא ליצור הרתעה מפני ביצוע מקרי התעללות והזנחה. לכן יש לשים דגש על הבטחת מערכת פיקוח ובקרה יעילה המבוססת על ביקורים מתוכננים ועל ביקורי פתע, בשעות .מקובלות ובשעות בלתי קונבנציונליות 7. מודעות- הועדה ממליצה לבצע קמפיין תקשורתי שיכוון להגברת התודעה והמודעות, של הציבור בכלל ואנשי מקצוע בפרט, לתופעת ההתעללות וההזנחה במטרה לגלות ולאתר אזרחים .ותיקים שנחשפו להתעללות : הסבר החשיבות של זיהוי מוקדם והכשרת צוותים במסגרת שירותי הרווחה והבריאות מודגשת באר צות שונות כאשר אוכלוסיית היעד העיקרית הם רופאי המשפחה, עובדי חדרי המיון ועובדים סוציאליים בשירותי הרווחה. יש לחדד את המודעות במיוחד אצל כל עובדי . המקצוע הללו ובצד זה גם ליצור מודעות בכלל הציבור 8. ייעוץ משפטי- להסדיר ייעוץ וייצוג משפטי חינם לזקנים ו .לאנשי המקצוע המטפלים :הסבר שילוב נכון של עבודה טיפולית ועבודה עם החוק או לאורו עשויה לצמצמם את התופעה ובעיקר את הנזקים הנגרמים לקרבנות ולפוגעים. ברוב המקרים בהם מעורב ענין משפטי .הנפגעים הם מעוטי יכולת שאין לעיל ידם להוציא את הסכומים הנדרשים לייעוץ וייצוג משפטי 9. מסגרת קליטה לנפגעי התעללות- להקים מסגרת מתאימה לקליטת אזרחים ותיקים .נפגעי התעללות בבית הסב:ר לעיתים קיימים מצבים של התעללות על ידי בן משפחה שכתוצאה מכך הנפגע איננו יכול להמשיך ולהתגורר בביתו עד למציאת פתרון לבעיה. אי לכך מוצע להקים מסגרת מתאימה .שתוכל לקלוט אנשים אלו באופן זמני בדומה למקלטים לנשים מוכות 10 . הכשרה והדרכה- לשלב את נושא ההתעללות ו ההזנחה בכל מערכות ההדרכה וההשתלמויות של עובדי מקצוע בתחום הזקנה (מטפלות, עובדים סוציאליים, רופאים, אחיות .וכד'). כמו כן לקיים גם הדרכות והכשרות לשוטרים, לאנשי מקצוע בפרקליטות ולעובדי בנקים 63 :הסבר קיימת בחוק חובת דיווח אולם במציאות חובה זו איננה מבוצעת כראוי . יש קודם כל להבהיר לכל העובדים ולציבור כולו על החובה לדווח לפקיד הסעד ברשות המקומית ו/או .למשטרה על כל מקרה של התעללות והזנחה בין אם מדובר במוסד ובין אם זה בבית ובקהילה הדיוו ח .הוא תחילתו של כל טיפול והתמודדות עם בעיית ההתעללות וההזנחה 11 . לבחון את מע.רכת החוקים הקיימת, ולבצע שינויי חקיקה נדרשים :הסבר .חובת הדיווח (עפ"י חוק העונשין, פגיעה בחסרי ידע), אינה כוללת דיווח על ניצול כלכלי לפיכך, יש לבצע שינוי חקיקה להכללת הניצול הכלכלי בחובת הדיווח. תיקון /שינוי נוסף הנדרש על פי פקודת הבנקאות שיאפשר הסדר לעובדי בנק ומנהלי הסניפים להודיע על חשד לניצול כלכלי של זקנים. יש לבחון את הצורך בחקיקה נוספת בכדי להביא לצמצום התופעה .)ככל האפשר . יש לפעול לאכיפת ויישום חובת הדיווח (על פי חוק העונשין