חומר רקע

הסיוע המשפטי משרד המשפטים הנהלת הסיוע המשפטי ‏15‏ יולי‏2018 ‏ ג'‏אב‏תשע"ח י ר ו ש ל י ם , ר ח ' ה ס ו ר ג1 ., ב י ת מ צ פ ה , ת . ד1 7 7 7 , מ י ק ו ד9 1 0 1 7  : 'ט ל0 2 - 6 2 1 1 3 5 0  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 לכבוד: ח"כ‏ שלי‏יחימוביץ ‏ יו"ר‏ הועדה‏לביקורת‏המדינה ‏ כנסת‏ישראל שלום‏רב,‏ ‏ הנדון: עמדת הסיוע המשפטי ל דיון הועדה בנושא מערך האשפוז בבתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש- דוח מבקר המדינה68ג 1. הסיוע ‏ המשפטי‏במשרד‏המשפטים‏מי יצג‏אנשים ‏ בהתאם‏לחוק‏ הסיוע‏המשפטי‏התשל"ב- 1972‏ ותקנות‏ הסיוע‏המשפטי‏התשל"ג- 1973‏ בשלל‏תחומי‏המשפטי‏האזרחי‏ ובינהם ‏ תביעות‏כספיות‏ונזיקיות,‏מעמד ‏ אישי,‏ייצוג‏קטינים‏והורים‏בהליכי‏נוער‏ואימוץ,‏דיני‏עבודה,‏ ביטוח‏לאומי,‏עתירות‏מנהליות,‏כשרות‏ משפטית‏ ואפוטרופסו ,‏ו ת גביית‏ מזונות‏ מ חו"ל.‏ בהתאם‏לחוק‏ הסיוע‏המשפטי‏ התקנות,‏ הסיוע‏ניתן‏ בכפוף‏לתנאי‏זכאות‏כלכלית‏ובחינת‏סיכוי‏משפטי,‏למעט‏בנושאים‏המפורטים‏בתוספת‏לחוק‏–‏ ובהם‏ סיוע ‏לקורבנות ‏ סחר ‏בבני ‏אדם, ‏קצבאות ‏ ניצולי ‏שואה, ‏נפגעי ‏עבירות ‏ועוד, ‏כמו ‏גם ‏אשפוז ‏ וטיפול ‏ בכפייה.‏ 2. על‏פי‏חוק,‏ אם‏כן,‏ כל מאושפז או מטופל בכפ יה י (מעל גיל15 ) זכאי לייצוג משפטי מטעם ה סיוע ה משפטי ‏ בוועדות‏הפסיכיאטריות ‏ בבתי‏החולים‏ ו כן‏ בערעור ים‏ על‏ ה חלט ו ת‏הוועד ות‏ ב בית‏המשפט‏ המחוזי.‏ הייצוג‏המשפטי‏ ניתן‏ללא‏עלות,‏אינו‏מותנה‏ב בדיקת‏זכאות‏ כלשהי1‏ ונעשה‏על‏ידי‏עורכי‏דין‏ המומחים‏בתחום‏האשפוז‏הכפוי .‏כאשר‏מדובר‏בקטינים,‏ הייצוג ‏ בין‏הגילאים‏15-18‏ נעשה‏על‏ידי ‏ מערך ‏ייצוג ‏קטינים ‏"עו"ד ‏משלי", ‏המורכב ‏מ עורכי ‏הדין ‏ ה מתמחים ‏בייצוג ‏קטינים ‏בכלל ‏ובייצוג‏ קטינים‏בהליכי‏אשפוז‏פסיכיאטרי‏בפרט,‏מקבלים‏הכשרות‏ייעודיות‏.והדרכה‏ופיקוח‏צמודים ‏ הייצוג‏ לא ‏ניתן ‏לקטינים ‏מתחת ‏לגיל ‏15‏.)(כפי ‏שיפורט ‏בהמשך ‏ הייצוג ‏ניתן ‏ב פריסה ‏ארצית ‏למאושפזים‏ בכפייה‏בחמישה‏עשר‏בתי‏חולים‏ומחלקות‏פסיכיאטריות‏ברחבי‏הארץ .‏ 3. בשנת ‏2017נ‏ פתחו ‏למעלה ‏מ-‏5,600‏ תיקים ‏ של ‏מאושפזים ‏בגירים ‏ בכלל ‏ מחוזות ‏ה סיוע ‏המשפטי,‏ המהווים ‏כ-‏90‏ אחוז‏מכלל‏המאושפזים‏בכפייה‏במדינת‏ישראל.‏ מערך‏ייצוג‏הקטינים‏בסיוע‏המשפטי‏ מייצג‏ כ-‏200‏ מהקטינים‏המאושפזים.‏ 4. דוח‏מבקר‏המדינה‏מקיף‏ומציג‏בעיות‏בהן‏ אנו‏כ מייצגי‏המאושפזים‏נתקלים ‏ באופן‏יומיומי .‏אנו‏עדים‏ למאמץ‏משרד‏הבריאות‏לשיפור‏המצב,‏ בעיקר ‏ בתחום‏הבינוי‏(עם‏שיפור‏מסוים‏בתנאי‏חדרי‏הבידוד),‏ וכן‏בהוצאת‏חוזר‏המנכ"ל‏"הגבלה‏מכנית‏ובידוד‏מטופלים‏באשפוז‏פסיכיאטרי "‏בחודש‏אפריל‏2018.‏ ואולם,‏גם‏עתה‏בעיות‏רבות‏נותרו‏ללא‏שינוי .‏מבין‏הבעיות‏ בתחום‏ נבקש‏לחדד‏מספר‏נושאים‏-‏ רובם‏ 1 .בשלב‏הערעור‏נבחנת‏שאלת‏הסיכוי‏המשפטי הסיוע המשפטי משרד המשפטים הנהלת הסיוע המשפטי ‏15‏ יולי‏2018 ‏ ג'‏אב‏תשע"ח י ר ו ש ל י ם , ר ח ' ה ס ו ר ג1 ., ב י ת מ צ פ ה , ת . ד1 7 7 7 , מ י ק ו ד9 1 0 1 7  : 'ט ל0 2 - 6 2 1 1 3 5 0  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 מובאים ‏ בדוח‏המבקר ‏-‏ אשר‏אנו‏בס יוע‏המשפטי‏נתקלים‏בהם‏באופן‏תדיר ,‏ורואים‏את‏השפעתם‏על‏ המאושפזים‏לקוחותינו.‏ ‏‏ א. מינוי הרכבי הועדות 5. בעניין‏מינוי‏יושב‏ראש‏ועדה‏פסיכיאטרי ת‏ תורן‏וכעולה‏היטב‏מדו"ח‏מבקר‏המדינה,‏אנו‏מצרים‏על‏כך‏ שעד‏היום,‏משרד‏הבריאות‏לא‏מצא‏לנכון‏למנות‏יושב‏ראש‏תורן‏שימנה‏את‏ההרכבים‏של‏הוועדות‏ הפסיכיאטריות. ‏המצב ‏כיום ‏לפיו ‏ההרכב ‏נקבע ‏באמצעות ‏הפסיכיאטר ‏המחוזי ‏או ‏ בעל ‏תפקיד‏ מזכירותי‏הכפוף‏לו,‏ הינו‏מצב‏בלתי‏תקין ‏ויו צר‏ניגוד‏עניינים‏מובנה.‏הקריטריונים‏לקביעת‏אותם‏ הרכבים‏אינם‏ברורים.‏ כמו‏כן,‏ לא‏הבחנו‏שיש‏קריטריון‏שוויוני‏במינוי‏ההרכבים‏ולעיתים‏קרובות‏ ניתן ‏לראות ‏ כי ‏יושב ‏ראש ‏מסוים ‏ממונה ‏במספר ‏רב ‏של ‏וועדות ‏ואילו ‏יושב ‏ראש ‏אחר ‏-‏ בפעמים‏ בודדות.‏ 6. במצב‏הדברים‏המתואר‏לעיל,‏הפגי עה‏באנשים‏אשר‏חירותם‏תלויה‏בגוף‏מקצועי‏ ה אמור‏להיות‏גוף‏ עצמאי‏נטול‏פניות‏הינה‏גדולה .‏ בכך‏ גם‏ עלול‏להיפגע‏האמון‏של‏המאושפזים‏במערכת‏המשפטית‏אשר‏ אמורה‏לבקר‏את‏החלטותיו‏של‏גופי‏משרד‏הבריאות.‏ ב. התנהלות הועדות 7. תפקידן‏של‏הוועדות‏הפסיכיאטריות‏לבדוק‏את‏חוקיות‏ האשפוז,‏ואת‏המשך‏הצורך‏הרפואי‏והמשפטי‏ באשפוז ,‏בשים‏לב‏ל פגיעה‏בחירותו‏של‏אדם ‏ הכרוכה‏בהליך .‏מרבית‏הוועדות‏הפסיכיאטריות‏מקפידות‏ לעבוד‏בצורה‏תקינה‏ועניינית‏אולם‏במספר‏מקרים‏התנהלות‏הוועדות‏הפסיכיאטריות‏המחוזיות‏לא‏ עלו‏בקנה‏אחד‏עם‏תפקידן‏המעין‏שיפוטי. 8. נתקלנו‏במ קרים‏בהם‏חברי‏ועדה‏צעקו‏על‏מטופלים‏או‏על‏בני‏משפחותיהם,‏דיברו‏בטלפון‏בזמן‏קיום‏ הוועדה‏או‏קיבלו‏החלטה‏עוד‏בטרם‏נטענו‏הטיעונים‏ע"י‏עורך‏הדין.‏בשל‏כך‏ובשיתוף‏מלא‏עם‏אגף‏ לבריאות‏הנפש‏הוצאו‏הנחיות‏ברורות‏ בנושאי‏התנהלות‏בכבוד‏של‏צוות‏הועדה.‏ ההנחיות‏שיפרו‏את‏ מצב‏ הדברים‏בועדות,‏אך‏עדיין‏ישנן‏יותר‏מדי‏דוגמאות‏להתנהלות‏קלוקלת‏של‏חברי‏ויושבי‏ראש‏ הועדות.‏ ‏ 9. כך ‏למשל ‏אנו ‏עדים ‏עדיין ‏לסכסוכים ‏בין ‏חברי ‏ועדה ‏המובילים ‏לצעקות ‏בין ‏חברי ‏הועדה ‏בנוכחות‏ המטופלים‏ובאופן‏הפוגע‏בניהול‏הדיונים;‏עזיבת‏חברי‏ועדה‏את‏חדר‏הועדה‏מבלי‏לדון‏בענ יינם‏של‏ מאושפזים,‏דבר‏המוביל‏להארכת‏האשפוז‏ללא‏צורך;‏ לעורכי‏דין‏לא‏ניתן ‏ להשלים‏טיעונים ‏ ללא‏סיבה‏ נראית‏לעין ;‏אי‏שמיעת‏בני‏משפחה‏(תומכת‏ומעורבת)‏שהוזמנו‏לועדה‏על‏מנת‏לקבל‏החלטה‏מושכלת‏ על ‏ חלופת ‏אשפוז ; ‏הטחת ‏האשמות ‏במטופלים; ‏עריכת ‏בדיקה ‏ודיון ‏בעניינו ‏של ‏מטופל ‏ב מסדרון‏ המחלקה‏לעיני‏כל‏החולים.‏ הסיוע המשפטי משרד המשפטים הנהלת הסיוע המשפטי ‏15‏ יולי‏2018 ‏ ג'‏אב‏תשע"ח י ר ו ש ל י ם , ר ח ' ה ס ו ר ג1 ., ב י ת מ צ פ ה , ת . ד1 7 7 7 , מ י ק ו ד9 1 0 1 7  : 'ט ל0 2 - 6 2 1 1 3 5 0  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 10 . אלא‏ דוגמאות‏שאינן‏ממצות‏את‏ההתמודדות‏היומיומית‏של‏לקוחותינו‏ושל‏עורכי‏הדין‏המייצגים‏מול‏ הועדות‏הפסיכיאטריות.‏משרד‏הבריאות‏עושה‏מאמצים‏בנושא‏זה,‏ אולם‏המצב‏הנוהג‏בחלק‏מהרכבי‏ הועדות‏מחייב‏שינוי‏מיידי ‏ על‏ מנת‏להביא‏להכחדת‏התנהגות ‏,לא‏ראויה‏של‏הועדות ‏ שעדיין‏קיימת ‏ מעת‏לעת.‏ ‏ ג. הגבלות מכאניות- 11 . נושא‏ההגבלות‏המכאניות‏(קשירה‏ובידוד)‏הוצף‏לתודעה‏הציבורית‏על‏ידי‏הסיוע‏המשפטי‏במספר‏ מקרים‏קשים‏שיוצגו‏על‏ידינו.‏בהמשך‏לכך,‏פורסמו‏המלצות‏ועדת‏ההיגוי‏לצמצום‏ההגבלה‏המכאנית‏ בישראל‏בחודש‏מאי‏2017.‏משרד‏הבריאות ‏ עשה‏מאמצים‏ל צמצם‏ ‏ את מספר ‏ הקשירות‏והבידודים ,‏ ובחודש‏אפריל‏הוצא‏ חוזר‏מנכ"ל ‏ בעניין‏זה.‏יחד‏עם‏זאת‏חוזר‏המנכ"ל‏אינו‏כולל‏את‏מכלול‏ההמלצות‏ של‏ועדת‏ההיגוי,‏וטרם‏נעשתה‏עבודה‏הדרושה‏לצורך‏עיגון‏ההמלצות‏בתיקון‏חקיקה.‏ 12 . על ‏פי ‏הידוע ‏לנו ‏מהתיקים ‏בטיפ,ולנו ‏ עולה ‏כי ‏ אכן ‏חלה ‏ירידה ‏מסוימת ‏ במספר ‏הקשירות ‏ארוכות‏ .הטווח ‏ לצד‏זאת‏ ברור ‏ לסיוע‏המשפטי‏כי‏יישום‏ מלא‏של‏ חוזר‏המנכ"ל‏ בעניין‏זה‏ מחייב‏הקצאת‏כוח‏ אדם ‏מתאים. ‏ אנחנו ‏רואים ‏בדאגה ‏את ‏מורכבות ‏ הדברים בין ‏ ‏ משרד ‏הבריאות ‏ובין ‏ הסתדרות‏ הרופאים,‏ העשויה‏להוריד‏את‏יישום‏חוזר‏המנכ"ל‏לטמיון.‏ נושא‏המגבלות‏באשפוז‏הוא‏נושא‏המצוי‏ בליבת‏זכויות‏האדם,‏ו מחייב‏עשייה‏אינטנסיבית ‏ המלווה‏ב מתן‏התשומות‏הדרושות ‏ לשם‏שיפורו.‏ ‏ 13 . ו על‏אף‏השיפור‏בתחום,‏ עדיין‏אנשים‏ המאושפזים‏נקשרים‏שלא‏לצורך .‏כך‏למשל‏ הגברת‏ל',‏‏ניצולת‏ ,שואה ‏ אושפזה‏בכפייה‏בבית‏החולים‏כפר‏שאול‏בחודש‏מאי‏האחרון.‏במהלך‏תקופת‏האשפוז‏הגברת‏ ל'‏נקשרה‏למשך‏שעתיים‏בגין‏מסוכנות‏עצמית‏(סכנת‏התייבשות),‏ומספר‏ימים‏לאחר‏מכן‏הוכנסה‏ לבידוד‏למשך‏4‏ שעות,‏בגין‏"מסוכנות‏לזולת‏ותוקפנות‏כלפי‏הצוות‏הרפואי"‏על‏פי‏הדוח‏הסיעודי‏ בעניינ ה.‏לא‏ברור‏כיצד‏אישה‏בת‏77,‏ניצולת‏שואה,‏עיוורת‏הנמצאת‏‏על‏כיסא‏גלגלים‏שזהו‏אשפוזה‏ הראשון,‏יכולה‏להוות‏סכנה‏ממשית‏לעצמה‏או‏לצוות.‏ יצויין‏כי‏בית‏החולים ‏ בתגובתו‏לטענותינו‏בשם‏ האישה ‏ השיב כי‏ ‏ היו‏להגבלות‏הצדקות‏ משפטי ו ת‏ועובדתי ו ת.‏ 14 . עמדתנו‏היא‏כי‏ יש‏לאסור‏לחלוטין ‏ כבר‏עתה‏קשירה‏של‏מטופלים ,‏ ולמצוא‏דרכים‏חלופיות,‏מתונות‏ הרבה‏יותר,‏על‏מנת‏לדאוג‏לשלומם‏של‏המטופלים‏ואנשי‏הצוות‏הטיפולי ,‏תוך‏הקצאת‏המשאבים‏ המתאימים‏לכך ‏ וקידום‏חקיקה‏תואמת‏באופן‏מיידי .‏ ד. מאושפזים שהוצאו לגביהם הוראות אשפוז אזרחיות במחלקה אחת עם מאושפזים בעלי רקע פלילי 15 . דוח‏המבקר‏הצביע‏על‏כך‏כי‏קיימות‏מחלקות‏פסיכיאטריות‏בהם‏מאושפזים,‏זה‏לצד‏זה,‏אנשים‏אשר‏ הוצאו‏לגביהם‏הוראת‏אשפוז‏אזרחי‏יחד‏עם‏אנשים‏אשר‏ניתן‏לגביהם‏צו‏הסתכלות‏או‏צו‏אשפוז‏ .במסגרת‏הליך‏פלילי הסיוע המשפטי משרד המשפטים הנהלת הסיוע המשפטי ‏15‏ יולי‏2018 ‏ ג'‏אב‏תשע"ח י ר ו ש ל י ם , ר ח ' ה ס ו ר ג1 ., ב י ת מ צ פ ה , ת . ד1 7 7 7 , מ י ק ו ד9 1 0 1 7  : 'ט ל0 2 - 6 2 1 1 3 5 0  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 16 . בשהות ‏המייצגים ‏במחלקות ‏הפסיכיאטריות , ‏ומסיפורי ‏ה לקוחות ‏ שלנו, ‏אנו ‏רואים ‏את ‏השפעה ‏ של‏ ערבוב ‏זה. ‏הדבר ‏מגביר ‏את ‏האלימות ‏במחלקות, ‏מעורר ‏פחדים ‏אצל ‏המאושפזים ‏אזרחית, ‏גורם‏ לצפיפות,‏ואף‏עשוי‏להוביל‏לעבריינות‏בקרב‏חלק‏מהמאושפזים‏אזרחית.‏‏ ה. אשפוז אוטיסטים– 17 . דוח ‏ המבקר ‏ כולל ‏פרק ‏המתייחס ‏לאשפוז ‏אוטיסטים . ‏ מתוך ‏פרקטיקה ‏מקצועית ‏ רחבה, ‏על ‏רקע‏ ניסיוננו,‏ ו מתוך‏התייחסות‏לדין‏ולאמנה‏הבינלאומית‏לזכויות ‏ אנשים‏עם‏מוגבלות‏( CRPD )‏ נדגיש,‏כי‏ אין‏לאשפז‏כלל‏אוטיסטים‏בבתי‏חולים‏פסיכיאטריים,‏אלא‏יש ‏ לחייב‏את‏משרד‏הבריאות‏והרווחה‏ לסייע‏להם‏בהשתלבות‏במסגרת‏קהילתית.‏ 18 . בקשות‏חוזרות‏לגורמים‏הרפואיים‏ לבסס‏מדעית‏ומחקרית‏את‏התועלת ‏ בטיפולים‏הפסיכיאטריים‏לא‏ נענו, ‏בהעדר ‏תשתית ‏מחקרית ‏לעניי.ן ‏זה ‏ כך ‏למשל, ‏ טיפול ‏ב נזעי ‏חשמל, ‏קשירות ‏ואמצעי ‏הגבלה‏ נוספים,‏כמו‏גם‏תרופות‏פסיכיאטריות‏ ‏-‏ אינן ‏ מותא ‏ ים מ לטיפול‏באוטיזם.‏בנוסף,‏המעבר‏ממערכת‏ משרד‏הרווחה ‏ המטפלת‏בעניינם‏של‏אוט יסטים‏למשרד‏הבריאות‏לתחום‏בריאות‏הנפש‏אינו‏נעשה‏ בפרוצדורה‏מובנית‏ושומרת‏זכויות,‏אלא‏באופן‏אינטואיטיבי,‏לפי‏מידת‏הקושי‏בטיפול‏באדם ‏ בהוסטל‏ בו‏הוא‏מצוי .‏האוטיסט ‏ המועבר‏לטיפול‏בבריאות‏הנפש‏נותר‏בין‏שתי‏מערכות‏שאינן‏נוטלות‏אחריות‏ .לסיוע‏ולשיפור‏במצבו 19 . נוכח‏האמור ‏ לעיל ,‏שמירה‏על‏זכויותיו‏של‏מטופל ‏ ים אוטיסט ‏ ים אינה‏נעשית‏כיום‏באופן‏מלא,‏ולצורך‏ כך‏נדרשת‏הקמה‏של ‏ מסגרות‏רווחתיות‏בקהילה‏התואמות‏את‏צורכיהם.‏ דוח‏המבקר‏מכוון‏לשיפור‏ בתחום,‏אך‏אינו‏יורד‏לשורש‏הבעיה‏הקיימת.‏ ו. אשפוז קטינים 20 . האמור‏בדוח‏המבקר‏בנוגע‏לאשפוז‏קטינים‏משקף‏את‏המציאות‏בה‏אנו‏נתקלים‏כמייצגי‏קטינים,‏ אולם‏הדוח‏אינו‏ מקיף‏ את‏מכלול‏הבעיות‏בתחום,‏ונציגם‏בקצרה‏בנייר‏זה.‏ 21 . התכנסות ועדות בתדירות נמוכה ‏-‏ בחלק‏מהמחוזות,‏הוועדות‏הפסיכיאטריות‏לילד‏ונוער‏מתכנסות‏ בתדירות‏נמוכה‏מדי,‏‏מ ה‏שאינו‏מאפשר‏לבתי‏החולים‏לעמוד‏בלוחות‏הזמנים‏הקבועים‏בחוק‏וגורם‏ לכך ‏שקטינים ‏(הן ‏מתחת ‏לגיל ‏15‏ והן ‏מעל ‏גיל ‏15) ‏משוחררים ‏מאשפוז ‏למרות ‏שזקוקים ‏להמשך‏ האשפוז‏או‏לחלופין ‏-‏ מאושפזים‏בניגוד‏לרצונם, ‏ללא‏היתר‏הוועדה ‏הפסיכיאטרית‏המחוזית ‏לילד‏ ונוער‏ו/או‏בית‏המשפט‏לנוע ר,‏ובניגוד‏לחוק.‏ 22 . הבאת קטינים בפני ועדה פסיכיאטרית למבוגרים-‏ בניגוד‏ל הוראות‏הדין‏המפורשות‏המעוגנות‏ב חוק‏ הנוער ‏(טיפול ‏והשגחה), ‏תש"ך- 1960‏ (להלן ‏"חוק ‏הנוער") ‏ ובסעיף ‏24א ‏לחוק ‏טיפול ‏בחולי ‏נפש ,‏ התשנ"א- 1991‏ (להלן:‏"חוק‏חולי‏נפש")‏ לפיהן‏ עניינם‏של‏קטינים‏יידון‏רק‏ בפני‏וועד ה‏פסיכיאטרית‏ מחוזית‏לילד‏ונוער ,‏עדיין‏ישנם‏מקרים‏בהם‏קטינים‏מובאים‏לדיון‏בפני‏ועדת‏מבוגרים .‏נושא‏זה‏אף‏ הסיוע המשפטי משרד המשפטים הנהלת הסיוע המשפטי ‏15‏ יולי‏2018 ‏ ג'‏אב‏תשע"ח י ר ו ש ל י ם , ר ח ' ה ס ו ר ג1 ., ב י ת מ צ פ ה , ת . ד1 7 7 7 , מ י ק ו ד9 1 0 1 7  : 'ט ל0 2 - 6 2 1 1 3 5 0  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 זכה ‏לביקורת ‏על ‏ידי ‏בתי ‏המשפט ‏(ראו ‏למשל ‏ ע"ו ‏62074-01-17‏ (ב"ש) ‏ פלוני ‏(קטין) ‏נ' ‏הוועדה‏ 'הפסיכיאטרית‏המחוזית‏ואח ‏ (כב'‏השופטת‏יעל‏רז‏לוי,‏30.1.17,‏הו תר‏לפרסום),‏במסגרתו‏הורה‏בית‏ המשפט‏המחוזי‏לבטל‏את‏החלטת‏הוועדה‏הפסיכיאטרית‏למבוגרים‏שנתנה‏בעניינו‏של‏קטין.‏‏ 23 . קשיים וכשלים חמורים בתפקוד הועדות הפסיכיאטריות לילד ונוער–‏ הוועדות ‏ הפסיכיאטריות‏לילד‏ ונוער‏פועלות‏ללא‏כל‏הנחיה‏או‏נהלים‏מטעם‏משרד‏הבריאות ‏ו ללא‏ כללי‏סדרי‏דין‏בסיסיים2.‏עקב‏כך‏ אנו‏נתקלים‏בכך‏ש בהתנהלותן‏ יש‏ פגמים‏רבים:‏התחלת‏הדיון‏בוועדה‏בטרם‏הגעת‏הקטין‏ובא‏כוחו;‏ הצגת‏הרופא‏המטפל‏במחלקה‏את‏מצב‏הקטין‏בפני‏חברי‏הוועדה‏שלא‏בנוכחות‏הקטין‏ובא‏כוחו;‏ התרת ‏השתתפותם ‏של ‏סטודנטים ‏לרפואה ‏בדיוני ‏הוועדה, ‏למרות ‏ התנגדות ‏הקטינים ‏המאושפזים,‏ באמצעות‏בא‏כוחם;‏קיום‏דיון‏בוועדה‏בנוכחות‏הרופא‏המטפל‏המפרט‏את‏התרשמותו‏המקצועית‏מן‏ הקטינה‏ואת‏בקשותיו‏מן‏הוועדה,‏ללא‏שהמייצג‏של‏הקטין‏או‏הקטין‏או‏משפחתו‏נמצאים‏בדיון;‏ בדיקה‏לא‏עניינית‏של‏הקטין‏ע"י‏פסיכיאטר‏חבר‏הוועדה;‏העדר‏מתן‏ז כות‏טיעון‏לקטין‏המופיע‏בפני‏ הועדה‏ואי-מתן‏אפשרות‏לקטין‏ולבא‏כוחו‏לטעון‏בפני‏חברי‏הוועדה;‏נימוקים‏חלקיים‏או‏חסרים‏של‏ .החלטת‏הוועדה;‏ניהול‏פרוטוקולים‏בלתי‏קריאים‏בכתב‏יד ‏ 24 . יש‏להדגיש‏כי‏בניגוד‏למבוגרים,‏ ביחס‏לילדים‏מתחת‏לגיל‏15‏ הועדות‏הן‏הפוסק‏האחרון ‏ והן‏מתנהל ות‏ ללא‏בקרה‏שיפוטית ‏ ומוסמכות‏להאריך‏אשפוז‏בכפיה‏של‏קטין‏מתחת‏לגיל‏15‏ לשבועות‏ואף‏חודשים.‏ בשים ‏לב ‏לכך, ‏הקשיים ‏בהתנהלות ‏הועדות ‏ה ם ‏ בעל י ‏ משמעות ‏קשה ‏לעין ‏ערוך ‏עבור ‏המאושפזים‏ הקטינים.‏ 25 . אשפוז סוציאלי3‏-‏ אנו‏נתקלים‏במקרים‏רבים‏בהם‏הצורך‏בהמשך‏האשפוז‏ ‏ לא נובע‏מהמצב‏הנפשי‏של‏ הקטין ‏או ‏מצורך ‏רפואי ‏בהמשך ‏הטיפול ‏בו ‏במסגרת ‏אשפוז ‏(כמתחייב ‏מהוראות ‏חוק ‏הנוער ‏וחוק‏ טיפול‏בחולי‏נפש),‏אלא‏מקושי‏מערכתי‏באיתור‏חלופת‏אשפוז‏מתאימה .‏ בעיות‏באיתור‏חלופת‏אשפוז‏ נובעות‏ ‏מ העדר‏שירותי‏בריאות‏נפש‏מותאמים‏בקהילה,‏רשימות‏המתנה‏ למסגרות‏חוץ‏ביתיות,‏העדר‏ מסגר ו ת‏פוסט‏אשפוזי ו ת‏בקהילה‏או‏ס י רוב‏של‏מסגרת‏חוץ‏ביתית‏לקבל‏חזרה‏קטין‏שעבר‏משבר‏נפשי‏ ואושפז.‏‏ 26 . כך ‏למשל בפסק ‏הדין ‏ צב"נ9240-03-17 (ראשל"צ) מחלקה לשירותים חברתיים נ' פלונית ‏ (כב'‏ השופט‏נעם‏שילו,‏9.3.17, ‏הותר ‏לפרסום)‏נאמר:‏ "גם ‏כאשר‏קו ראים‏את‏שתי‏חוות‏הדעת‏שצורפו‏ לבקשה,‏ומעיינים‏בדברי‏ד"ר‏---‏ המצדד‏באשפוז‏וקבלת‏הבקשה,‏וגם‏מעיון‏בחוות‏הדעת‏של‏ד"ר‏---‏ ובדבריו‏בבית‏המשפט‏עולה‏ כי‏אין‏לקטינה‏מחלת‏נפש‏–‏ אין‏לה‏הפרעה‏נפשית‏קשה –‏ וגם‏אם‏קיימות‏ הפרעות‏כאלו‏או‏אחרות‏[ואין‏לי‏ספק‏שקיימות]‏נשארת‏השאלה‏האם‏ הן‏עלולות‏לסכן‏את‏הקטינה‏ את‏זולתה‏סיכון‏פיזי‏מיידי"‏ או‏ "להביא‏לנזק‏נפשי‏חמור‏להתפתחותה ",‏ותנאי‏נוסף‏–‏"שלא‏ניתן‏ לאבחן‏את‏מצבה‏הנפשי‏של‏הקטינה‏אלא‏בדרך‏של‏אישפוז "...כאשר‏גורמי‏הטיפול ‏ מעוניינים‏לטפל‏ 2 אף‏שהוראות‏סעיף‏27‏ לחוק‏טיפול‏בחולי‏נפש‏חלות‏גם‏על‏ועדה‏פסיכיאטרית‏מחוזית‏לילד‏ונוער‏(סעיף‏24(ה)),‏בפועל‏לא‏ברור‏האם‏סדרי‏ הדין‏שנקבעו‏בפרק‏ו'‏לתקנות‏טיפולי‏בחולי‏נפש,‏התשנ"ב‏–‏1992‏.חלות‏גם‏על‏וועדות‏פסיכיאטריות‏לילד‏ונוער,‏וממילא‏בפועל‏אין‏סדרי‏דין 3 דוח ‏ המבקר‏סוקר‏היטב‏את‏בעיית‏האשפוזים‏הסוציאלים‏בקרב‏הבגירים,‏ולפיכך‏אנו‏מייחדים‏התייחסות‏זו‏לקטינים.‏ הסיוע המשפטי משרד המשפטים הנהלת הסיוע המשפטי ‏15‏ יולי‏2018 ‏ ג'‏אב‏תשע"ח י ר ו ש ל י ם , ר ח ' ה ס ו ר ג1 ., ב י ת מ צ פ ה , ת . ד1 7 7 7 , מ י ק ו ד9 1 0 1 7  : 'ט ל0 2 - 6 2 1 1 3 5 0  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 בבעיה‏כזו‏או‏אחרת‏נפשית‏או‏אחרת‏של‏קטין‏בטיפולם,‏עליהם‏לקחת‏בחשבון‏את‏העמידה‏בתנאי‏ החוק ‏ולבנות‏תכנית‏שתתאים‏למצב,‏לא‏תנגוד ‏את‏החוק..‏.אשפוז ‏בכפייה‏גם ‏לשם‏אבחון,‏כאשר‏ הקטינה ‏מתנגדת ‏וכאשר ‏הנתונים ‏העובדתיים ‏אינם ‏מקימים ‏עילה ‏להורות ‏כמבוקש ‏–‏ אינ ו ‏הדרך‏ ".הנכונה‏כלל‏וכלל ‏ (ההדגשות‏במקור ).‏ 27 . בעיות בהסעות קטינים לדיונים בבית משפט ‏-‏‏ בהתאם‏להוראות‏סעיף‏3ו‏לחוק‏הנוער,‏קטין‏מעל‏גיל‏ 15‏ המתנגד ‏לאשפוז, ‏ הוא ‏ה משיב ‏בהליך ‏וזכאי ‏לייצוג ‏עצמאי. ‏מעמדו ‏של ‏הקטין ‏כמשיב ‏מחייב ‏כי‏ החלטה‏בעניינו‏ת י נתן‏בנוכחותו,‏ולאחר‏שנתנה ‏ לו‏הזדמנות‏להשמיע‏טיעוניו‏בפני‏בית‏המשפט‏ולבית‏ המשפט‏נתנה‏אפשרות‏להתרשם‏באופן‏בלתי‏אמצעי‏ממצבו‏ועמדותיו.‏בפועל,‏וחרף‏החלטות‏מפורשות‏ של‏בתי‏המשפט‏לנוער‏בנושא,‏יש ‏ נם בתי‏חולים‏המסרבים‏להביא‏את‏הקטין‏המאושפז‏לדיון‏בעניינו ‏ .תוך‏גלגול‏האחריות‏בין‏הגורמים‏השונים ‏ 28 . הסדרה חוקית מסורבלת ובלתי עקיבה ‏–‏ אין‏חולק,‏כפי‏שגם‏נאמר‏בדוח‏המבקר,‏כי‏תחום‏האשפוז‏ הפסיכיאטרי ‏של ‏קטינים ‏הוא ‏מסורבל ‏ו עתיר ‏כפילויות ‏ואי ‏בהירויות. ‏תקנות ‏להסדרת ‏התחום ‏לא‏ הותקנו,‏על‏אף‏שחלפו‏למעלה‏משני‏עשורים‏מאז‏חקיקת‏חוק‏הנוער ‏ (תיקון‏מס'‏11),‏התשנ"ה- 1995‏ אשר‏קבע‏את‏ההוראות‏בתחום‏זה.‏ גם‏פעילות ם‏ של‏ עו"ס‏לחוק‏הנוער‏ליישום‏הוראות‏חוק‏הנוער‏ וחוק ‏טיפול ‏בחולי ‏נפש ‏לא ‏הוסדר ה ‏ מעולם ‏בנוהל ‏קבוע ‏או ‏בהוראות ‏תקנון ‏עבודה ‏סוציאלית.‏‏ המחלקות ‏הפסיכיאטריות ‏לילד ‏ונוער ‏והוועדות ‏הפסיכיאטריות ‏המחוזיו ת ‏לילד ‏ונוער ‏פועלות ‏ללא‏ הנחיות‏או‏נהלים‏מקצועיים,‏ללא‏הכשרה‏וללא‏תיאום‏ביניהם.‏ 29 . העדר ‏הנחיות ‏או ‏נהלים ‏מקצועיים ‏ברורים, ‏מוביל ‏לחוסר ‏בהירות ‏וחוסר ‏אחידות ‏בפרקטיקות ‏של‏ אנשי ‏המקצוע ‏–‏ צוותי ‏בתי ‏החולים ‏הפסיכיאטריים, ‏וועדות ‏פסיכיאטריות ‏לילד ‏ונוער ‏והעובדים‏ הסוציאליי ם‏לחוק‏הנוער,‏ ביחס‏לאופן‏יישום‏ופרשנות‏הוראות‏החוק,‏עמידה‏בשמירה‏על‏זכויותיהם‏ של‏קטינים‏באשפוז‏והמועדים‏הקבועים‏בחוק.‏ להלן‏דוגמאות‏לקשיים‏העולים‏ מתוך‏הייצוג‏של‏מערך‏ :ייצוג‏קטינים‏בסיוע‏המשפטי א. בחלק ‏ מהמחוזות‏ישנם‏מקרים‏בהם‏ניתנת‏הוראת‏אשפוז‏בעניינו‏של‏הקטין‏ והארכתה‏ בהתאם ‏לסעי פים ‏9, ‏10ו ‏ ‏5(ג) ‏ לחוק ‏טיפול ‏בחולי ‏נפש ‏ על ‏ידי ‏פסיכיאטר ‏מחוזי ‏ ובית‏ החולים,‏‏הכל ‏-‏ מבלי‏שעניינו‏של‏הקטין‏הובא‏בפני‏בית‏המשפט‏לנוער,‏גם‏כאשר‏מדובר‏ בקטין‏מעל‏גיל‏15‏ המתנגד‏לאשפוז,‏ובנ.יגוד‏להוראות‏החוק ב. ישנם ‏מקרים ‏בהם ‏לאחר ‏תום ‏14‏ ימי ‏אשפוז ‏בהתאם ‏להוראת ‏הפסיכיאטר ‏המחוזי‏ (בהתאם‏לסעיפים‏9ו‏-‏10‏ האמורים ),‏נעשית‏פניה‏לבית‏המשפט‏לנוער‏על‏בסיס‏סעיף‏3ג‏ למתן‏הוראה‏לאשפוז‏לצורך‏אבחון‏(זאת,‏על‏מנת‏לאפשר‏את‏המשך‏אשפוזו‏של‏הקטין‏ בניגוד‏לרצונו‏מבלי‏ל הביא‏את‏עניינו‏של‏הקטין‏בפני‏ועדה‏פסיכיאטרית‏לילד‏ונוער),‏אף‏ שברור‏כי‏בשלב‏זה‏האשפוז‏נועד‏לצורך‏טיפול‏ולא‏לצורך‏אבחון‏ועל‏כן‏הסעיף‏הרלוונטי‏ הינו‏סעיף‏3ה‏לחוק‏הנוער.‏ הסיוע המשפטי משרד המשפטים הנהלת הסיוע המשפטי ‏15‏ יולי‏2018 ‏ ג'‏אב‏תשע"ח י ר ו ש ל י ם , ר ח ' ה ס ו ר ג1 ., ב י ת מ צ פ ה , ת . ד1 7 7 7 , מ י ק ו ד9 1 0 1 7  : 'ט ל0 2 - 6 2 1 1 3 5 0  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 ג. בהתאם‏לסעיף‏4א‏לחוק‏טיפול‏בחולי‏נפש,‏כאשר‏קטין‏מעל‏גיל‏15‏ מאושפז‏בהסכמת‏ האחראי ‏ומגלה ‏התנגד ות ‏לאשפוז, ‏על ‏בית ‏החולים ‏להודיע ‏"בהקדם ‏האפשרי" ‏לעו"ס‏ לחוק‏הנוער,‏על‏מנת‏שזה‏יוכל‏לפנות‏לבית‏המשפט‏לנוער‏ולהביא‏את‏העניין‏להכרעתו.‏ המונח‏"בהקדם‏האפשרי"‏נתון‏לפרשנות‏משתנה ‏ ומיושם‏באופן‏לא‏אחיד .‏ ד. סעיפים‏3ג-ה‏לחוק‏הנוער‏וסעיף‏5(ג)‏לחוק‏טיפול‏בחולי‏נפש‏מסמיכים‏ את‏בית‏המשפט‏ לנוער‏להורות‏על‏אבחון‏או‏טיפול‏כפוי‏בקטין‏שהמחלה‏או‏ההפרעה‏הנפשית‏ממנה‏סובל‏ (או‏יש‏אפשרות‏שסובל)‏.""עלולות‏להביא‏לנזק‏נפשי‏חמור‏להתפתחותו ‏ הוראה‏זו‏הינה‏ רחבה ‏ועמומה. ‏בפועל, ‏הנימוק ‏הרפואי ‏שניתן ‏כדי ‏להצדיק ‏עילה ‏זו ‏אינו ‏תמיד ‏מבוסס‏ ומוביל‏ליישום‏בל תי‏אחיד‏ומדיניות‏לא‏ברורה‏(למשל‏ במקרים‏בטיפולנו‏ הארכת‏אשפוז‏ נעשתה‏ על‏בסיס‏סתמי‏של‏‏""נזקקות"‏או‏"פגיעה‏חמורה‏ברכוש.) ה. סעיף‏12(א)‏לחוק‏טיפול‏בחולי‏נפש‏מאפשר‏למאושפז‏להגיש‏ערעור‏על‏הוראת‏אשפוז‏של‏ פסיכיאטר‏מחוזי‏וסעיף‏12(ב)‏קובע‏כי‏הערעור‏ידון‏תוך‏5‏ ימים‏בפני‏ ועדה‏פסיכיאטרית.‏ לא ‏ברור ‏האם ‏סעיף ‏12‏ חל ‏לגבי ‏קטינים ‏ומאפשר ‏ערעור ‏על ‏הוראת ‏אשפוז ‏בפני ‏ועדה‏ פסיכיאטרית‏לילד‏ונוער.‏‏ בפועל‏בהעדר‏מודעות‏לזכויות‏וזכות‏ייצוג‏קטינים,‏סעיף‏זה‏ אינו‏מיושם‏ביחס‏לקטינים.‏ ו. בנוסף,‏אין‏כיום ‏דרך‏לתקוף‏התנהלות ‏לא‏תקינה‏של ‏ועדות‏פסיכיאטריות‏לילד‏ונוער‏ לילדים‏מתחת‏לגיל‏15,‏שכן‏בהעדר‏זכות‏ייצוג‏לקטינים‏בוועדות‏אלו,‏ממילא‏מבחינה‏ מעשית‏הקטין‏לא‏יוכל‏להגיש‏ערעור‏לבית‏המשפט‏המחוזי‏בהתאם‏לסעיף‏29‏ לחוק‏טיפול‏ בחולי‏נפש,‏וסעיף‏זה‏הינו‏בבחי נת‏אות‏מתה‏ביחס‏לקטינים.‏ 30 . כך ‏לדוגמא ‏בעניינה ‏של ‏י', ‏קטינה ‏בת ‏17‏ וחצי ‏אשר ‏הוחזקה ‏באשפוז ‏כפוי ‏למעלה ‏מחודש ‏בניגוד‏ לרצונה,‏נפלו‏לא‏מעט‏כשלים‏בתפקוד‏ הועדה‏הפסיכיאטרית‏לילד‏ונוער,‏ אשר‏בהעדר‏ הוראות‏ברורות‏ לעניין‏זכות‏הערר‏של‏קטינים‏והערכאה‏המתאימה‏לתקיפת‏אופן‏ התנהלותה‏של‏הועדה‏לא‏נמצאה‏ במה‏מתאימה‏להשמעת‏טענות‏אלה:‏ בניגוד‏להוראות‏סעיף‏3ו'‏לחוק‏הנוער‏הקטינה‏שהתה‏באשפוז ‏ כפוי‏במשך‏10‏ ימים‏ללא‏ייצוג.‏ בדיון‏שהתקיים‏בפני‏הועדה‏הפסיכיאטרית‏הקטינה‏לא‏הייתה‏מיוצגת‏ ואף‏האפוטרופוס‏לדין‏שלה‏לא‏יודע‏ולא‏נכח‏בוועדה.‏בנוסף,‏בד יקתה‏על‏ידי ‏ הועדה‏נעשתה‏שלא‏ על‏פי ‏ הוראות‏הדין.‏ היא‏נבדקה‏בהיותה‏קשורה‏בחדר‏בידוד,‏תחת‏השפעת‏תרופות‏וללא‏יכולת‏לתקשר.‏עוד‏ היא‏נבדקה‏ע"י‏ה פסיכיאטר‏חבר‏הועדה‏לב ד‏ולא‏על‏ידי ‏ כל‏חברי‏הועדה.‏ הטעמים‏להמשך‏האשפוז‏ בכל ‏חוות ‏הדעת ‏היו ‏טעמים ‏שלא ‏מן ‏העניין ‏לפיהם ‏י' ‏יתומה, ‏חסרת ‏ עורף ‏משפחתי ‏אשר ‏אין ‏לאן‏ .לשחררה ‏ היינו,‏דובר‏באשפוז‏סוציאלי‏לכל‏דבר‏ועניין.‏ ‏ 31 . הוראותיהן ‏ השלובות‏של‏חוק‏טיפול‏בחולי‏נפש‏ושל‏חוק‏הנוער‏קובעות‏מנגנון‏בקרה‏מהותי‏מקצועי‏על‏ הליך‏אשפוזם‏של‏קטינים,‏בייחוד‏כאשר‏מדובר‏בקטין-בוגר,‏המתנגד‏לאשפוז.‏בבסיס‏ההסדר‏עומדת‏ הה כרה‏הטיפולית‏והמשפטית‏כי‏באשפוז‏שלא‏לצורך‏בניגוד‏לעמדת‏הקטין‏טמון‏נזק‏קשה‏(לעיתים‏ הסיוע המשפטי משרד המשפטים הנהלת הסיוע המשפטי ‏15‏ יולי‏2018 ‏ ג'‏אב‏תשע"ח י ר ו ש ל י ם , ר ח ' ה ס ו ר ג1 ., ב י ת מ צ פ ה , ת . ד1 7 7 7 , מ י ק ו ד9 1 0 1 7  : 'ט ל0 2 - 6 2 1 1 3 5 0  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 בלתי‏הפיך),‏לא‏פחות‏משחרור‏מוקדם‏או‏העדר‏טיפול.‏ההסדר‏המשפטי‏הייחודי‏לקטינים‏קובע ‏ עילות‏ אשפוז‏נרחבות‏מאוד‏בהשוואה‏לעילות‏האשפוז‏המצומצמות‏בהקשר‏של‏בגירים.‏לכן,‏נקבע‏בחקיקה‏ מ נגנון‏ איזונים ‏ ובלמים‏מקצועי‏מצטבר,‏אשר‏נועד‏להבטיח‏שמירה‏על‏טובתם‏של‏קטינים,‏ועל‏כך‏ שאשפוזם ‏ייעשה ‏לקידום ‏טובתם ‏(מכלול ‏האינטרסים, ‏הצרכים ‏והזכויות ‏שלהם), ‏וכי ‏אשפוז ‏קטין‏ בניגוד‏לרצונו‏יתקיים‏אך‏ורק‏כאשר‏ אין‏ דרך‏אחרת‏לטפל‏בקטין‏אלא‏באשפוז4.‏על‏מנת‏להבטיח‏ יישום‏ נ מנג ונים ‏ אלה‏יש‏לקבוע‏ קריטריונים ‏ והנחיות ‏ ברורות ‏ אשר‏יבטיחו‏הפעלה‏חוקית‏ומיטבית‏של‏ הוראות‏החוק.‏‏ 32 . הצורך בהסדרת התחום באופן כולל , לרבות קביעת חובת ייצוג ‏–‏ כאמור ‏לעיל,‏ כפי ‏שנאמר ‏בדוח‏ המבקר ‏ וכידוע‏לכל‏-‏ ההסדר‏הקיים‏ביחס‏לאשפוז‏קטינים‏ מעלה ‏,קשיי‏יישום‏רבים ‏ לוקה‏בחוסר‏ קוהרנטיות, ‏כפילות, ‏סרבול, ‏.ורבים ‏קראו ‏לאורך ‏השנים ‏לשינויו 5‏ הסיוע ‏המשפטי ‏מצרף ‏את ‏קולו‏ .לקריאה‏זו‏ובשנים‏האחרונות‏מנסה‏במספר‏אפיקים‏להוביל‏לשינוים‏הנדרשים‏בהסדר‏הקיים 33 . הכשלים‏הקיימים‏בתחום‏אשפוז‏קטינים‏רק‏מ דגישים‏ את‏ ההכרח‏בקידום‏חובת‏ייצוג‏לכלל‏הקטינים‏ בהליכי‏אשפוז‏כפוי ‏ (הן‏בפני‏בית‏המשפט‏לנוער‏והן‏בפני‏הוועדות‏הפסיכיאטריות‏לילד‏ונוער).‏ צורך‏זה‏ הוא ‏אקוטי ‏לשם ‏שמירה ‏על ‏טובתם ‏של ‏קטינים ‏בהליכים ‏אשפוז ‏(מכלול ‏הזכויות, ‏הצרכים‏ והאינטרסים‏שלה).‏ זוהי‏גם‏חובת‏המדינה‏בה תאם‏להוראות‏האמנה‏בדבר‏זכויות‏הילד‏והאמנה‏בדבר‏ זכויותיהם‏של‏אנשים‏עם‏מוגבלויות,‏כך‏המליצה ‏ גם ‏ וועדת‏רוטלוי‏לפני‏כ-‏15‏ שנה‏וזהו‏גם‏המצב‏ המשפטי‏הקיים‏בכל‏מדינות‏המערב. 6‏ ז. סיכום 34 . דוח‏מבקר‏המדינה‏העלה‏ממצאים‏חמורים‏בנוגע‏למערך‏בריאות‏הנפש‏בכלל‏ותחום‏האשפוז‏הכפוי‏ בפרט. ‏בנייר ‏זה ‏ביקשנו ‏להציג ‏את ‏ עיקרי ‏ הקשיים ‏העולים ‏ מנקודת ‏מבטם ‏של ‏מייצגי ‏מאושפזים‏ בכפייה‏–‏ בגירים‏וקטינים.‏ 35 . אנו‏חוזרים‏ומברכים‏את‏משרד‏הבריאות‏על‏הפעילות‏הנעשית‏כבר‏היום‏לתי קון‏ושיפור‏המצב,‏אך‏ מצביעים‏על‏העשייה‏הנוספת‏הדרושה,‏ועל‏ההכרח‏בתיקוני‏חקיקה‏מתאימים.‏ 4 חוות‏דעת‏של‏פסיכיאטר‏מומחה‏ילד‏ונוער,‏חוות‏דעת‏של‏פסיכיאטר‏מחוזי,‏המלצות‏ועדה‏פסיכיאטרית‏מחוזית,‏ייצוג‏עצמאי‏לקטין‏מעל‏ גיל‏15‏ המתנגד‏לאשפוז,‏ביקורת‏שיפוטי ת‏של‏בית‏המשפט‏לנוער 5‏ ענ"א‏(חי')‏10329-06-09‏ פלונית‏ואח'‏נגד‏מד"י‏לאח'‏(פורסם‏בנבו,‏12.7.09);‏ראזיק‏חואלד‏ואלכסנדר‏גרינשפון,‏"החוק‏לטיפול‏בחולי‏נפש‏ בישרא:‏התפתחותו‏עד‏עתה,‏והצעות‏לעתיד",‏35‏ רפואה‏ומשפט ‏( 2006)‏100,‏107,‏דו"ח‏מבקר‏המדינה‏63ג‏לשנת‏2012,‏בעמ'‏913 .‏ 6‏ להסדר‏באנגליה‏ר'‏Practice Note 30 (September 2011)‏-‏http://www.mentalhealthlaw.co‏; להסדר‏בקנדה,‏ר'‏http://www.justice.gc.ca/eng/rp-pr/other-autre/lrc-rje/lrc-rje.pdf ;‏ להסדר‏באוסטרליה‏ר'‏http://www.chiefpsychiatrist.wa.gov.au/wp-content/uploads/2015/11/CPG_Edition-3_25112015.pdf הסיוע המשפטי משרד המשפטים הנהלת הסיוע המשפטי ‏15‏ יולי‏2018 ‏ ג'‏אב‏תשע"ח י ר ו ש ל י ם , ר ח ' ה ס ו ר ג1 ., ב י ת מ צ פ ה , ת . ד1 7 7 7 , מ י ק ו ד9 1 0 1 7  : 'ט ל0 2 - 6 2 1 1 3 5 0  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 אנו‏מודים‏ל ו ועדה‏על‏ קיום‏ הדיון‏החשוב,‏ ונ שמח‏להרחיב ‏.בעל‏פה‏ככל‏שיידרש בברכה,‏ ‏ ‏‏ עו"ד‏רחלי‏ירדן‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏עו"ד‏אביטל‏בגין‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ ‏‏ עו"ד ‏ דניאל‏רז מ"מ‏ממונה‏ארצית‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ ממונה‏ארצית‏ ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ ממונה‏ארצי ‏‏‏(ייצוג‏קטינים)‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ (מדיניות‏ציבורית)‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ ‏‏‏‏‏‏ ‏ ‏‏)(אשפוז‏כפוי העתק:‏ עו"ד‏ לימור‏גולדנברג-חדד ,‏ מ"מ‏ ראש‏הסיוע‏המשפטי עו"ד‏שרונה‏עבר-הדני ,‏ הלשכה‏המשפטית ,‏משרד‏הבריאות ‏ עו"ד‏)איה‏דביר,‏ייעוץ‏וחקיקה‏(חוקתי