חומר רקע
לכבוד: חברי הוועדה לביקורת המדינה
:הנדון דוח מבקר המדינה68ג
בשם אנוש–
העמותה הישראלית לבריאות הנפש, ברצוננו לפרוש בפני חברי הוועדה את עמדתנו ביחס
לדוח מבקר המדי נה68
ג, שהתפרסם בחודש מאי2018
ופורש שורת ליקויים בתחום מערך האשפוז
.בבתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש
דוח מבקר המדינה מעלה לכותרות שוב, לאחר סדרת דוחות קודמים, את הליקויים הקיימים במערך
בריאות הנפש בישראל. בין הממצאים הקשים בנוגע למערך בתי החולים הפסיכי אטרים מפורטים
ליקויים בנוגעים להתנהלות הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות לאשפוז כפוי, תנאי האשפוז בהם
שוהים מתמודדים מאושפזים, חסמים הגורמים למצוקת אשפוז ובהם היעדר מדיניות סדורה, אשפוז
פסיכיאטרי שלא לצורך של כ-
1,200
"מטופלים ממושכים" המאושפזים בבתי החולים שני ם רבות, חלף
מציאת פתרון מגורים מותאם בקהילה, נוכח ייחודיות מצבם (מטופלים עם מוגבלות שכלית
התפתחותית, זקנים, אנשים עם מוגבלויות שונות ופגועי ראש) וכן ליקויים במערך הבקרה על בתי
החולים והיעדר נהלים ורגולציה מתאימים. רבים מהממצאים כרוכים בהשקעת משאבים ובהיעדר .ם
לתפיסתנו מגמה זו כרוכה בעבותות לממצאים הקשים בתחום השיקום שנחשפו בדוח המבקר66
,ג
משנת2016
(ובדוחות קודמים לו) שפירטו שורת ליקויים בתחום השיקום בקהילה. דוח66
ג זכה למספר
( דיונים בוועדה לביקורת המדינה הוועדה לביקורת המדינה: סיכום דיון מיום15.12.2015
"ס וגיות
בתחום בריאות הנפש–
דוח מבקר המדינה60
'ב עמ545
; סיכום דיון מיום14.3.2016
סוגיות בתחום
בריאות הנפש–
דוח מבקר המדינה60
'ב עמ545
)
( . מבקר המדינה מציין בדוח הנוכחי68
ג), וחוזר
ומתריע על כך שמשרד הבריאות אינו מיישם את הטיפול בליקויים שנחשפו בדוחות קודמ ים ובפרט
.בתחום שיקום נכי נפש בקהילה הנתון המשמעותי כי מתוך כלל נכי הנפש המוכרים למערכת הבריאות
הציבורית המונה כ-
130,000
אשה ואיש (כנראה אף יותר) רק24,000
צורכים שירותי שיקום בקהילה
(סל שיקום), וגם מתוכם רבים לא מממשים את זכויותיהם. הוועדה לביקורת המדינה כינסה מספר
דיונים בנושא יישום הדוח, אולם כאמור, לא נעשו הצעדים המתאימים לטיפול בסוגיות אלה, ואנו
רואים את ההשלכות לכך בדוח הנוכחי–
מבלי להשקיע משאבים במסגרות שיקום בקהילה, לא ניתן
.לפתור את הבעיה של אשפוזים ממושכים
צמצום המשאבים בתחום השיקום, כפי שעלה גם בדוחות
,המבקר הקודמים, מהווה תעודת עניות למדינת ישראל, אשר ללא השקעת המשאבים המתאימים
מחלישה את היכולת לייצר מודל שיקום הולם בקהילה. הוא חושף את חוסר היכולת של אנשים לממש
.את זכויותיהם, כאמור בחוק, באופן המותיר את דבר החקיקה עלי ספר
חוק שיקום נכי נפש בקהי לה נחשב לאחד החוקים המתקדמים בתחום בעולם. החוק מעניק סל שירותי
שיקום לאנשים עם מוגבלות נפשית, שהוכרה להם נכות על רקע נפשי של40%
ומעלה, אשר כולל שירותי
.תמיכה בתחומי הדיור, התעסוקה, התחום החברתי וההשכלה כמו גם מפעיל מרכזי סיוע למשפחות
התפיסה היא כי התהליך הנכון של אנשים עם מוגבלות לשיפור איכות חייהם הוא לחיות כחלק
מהקהילה, ולקבל תמיכה והתאמות לצרכיהם. כיום מתפתחים מודלים חדשניים, ההולכים צעד
קדימה, ומייצרים מסגרות לטיפול מונע ולהתערבויות מוקדמות כדי להוביל לצמצום בהחרפה במצבים
ובצורך באשפוז, כגון בתים מאזני ם שמוקמים היום בעיקר ביוזמות פרטיות של ארגונים ועמותות. אלו
הם פירותיו של המאבק אותו מנהלים אנשים עם מוגבלות נפשית וארגוני חברה אזרחית יחד עם אנשי
.מקצוע במשך שנים
השיקום מהווה מענה משלים ובמודלים החדשים של חלופות אשפוז הוא אף יצמצם
אשפוזים
בכך
שהוא.מאפשר את התמיכה היומיומית לה זקוקים אנשים המתמודדים עם מחלות פסיכיאטריות
באנוש–
העמותה הישראלית לבריאות הנפש, ראינו לאורך השנים כי השיקום בקהילה הפחית באופן
משמעותי את מספר ימי האשפוז השנתיים הממוצע של אנשים המקבלים שירות זה, והוכח כיעיל
במניעה של ה דרדרות במצב הנפשי. תחום השיקום גם העלה את החשיבות של שמירה על רצף הטיפול
בין אשפוז לטיפול בקהילה–
,שכן לעתים השיקום והאשפוז הם שלב חולף בחייהם של אנשים. אשפוז
.ובטח אשפוז ממושך, אינו גזירת גורל ואינו מחויב המציאות
תגובת משרד הבריאות בת קשורת, לכמה מהכתבות שאזכרו את ממצאי דוח המבקר (כגון כתבה של
עידו אפרתי ב"הארץ" מיום8.5.2016
)
לא נתנה התייחסות כלל לחשיבות הטיפול בליקויים החמורים
שנחשפו בדוח משנת2016
ואף אינה מצינת את הפיתוחים החדשים של בתים מאזנים וחלופות אשפוז
בקהילה כמו גם שירותי השי .קום הקיימים
שני התחומים–
האשפוז הפסיכיאטרי והשיקום-
שלובים זה בזה וחייבים לקבל התייחסות כוללת, על
מנת לייצר מענה הולם לאנשים הזקוקים לטיפול תמיכה וסיוע בנוגע למצבם הנפשי כאמור בדוח
.המבקר
אנו סבורים כי הליקויים המפורטים בשורת הדוחות האחרונים על מערך בר יאות הנפש
דורשים חשבון נפש משמעותי, השקעת משאבים משמעותית ועמידה ביעדים ברורים ליישום הטיפול
בהם. ההמלצה של המבקר להקמת וועדה שתדון במערך בריאות הנפש, לטעמנו תייצר משיכת זמן שלא
לצורך בטיפול בנושאים שכבר ידועים וברורים ומפורטים הן בדוחות המבקר והן בסיכומי ישיבות
.הוועדה לביקורת המדינה, ועל משרדי הבריאות והאוצר ליישמם
אין ספק כי ככל שוועדה כזו מוקמת
עליה לכלול נציגי מתמודדים ,
.משפחות וארגוני בריאות הנפש אשר זועקים זעקה זו כבר שנים רבות
,בברכה
עו"ד עו"ס לירון דוד עו"ד שנית סוקולובסקי יואש
אנוש–
העמותה
הישראלית לבריאות הנפש