תשובת השר
1
>> חזרה לתוכן
הקמת מערכת תעודות לאומית
ויצירת שפה אחת לכלל מערכות
ההשכלה וההכשרה בישראל
קידום חופש הזדמנויות ופיתוח
הון אנושי מיטבי באמצעות
שיפור מערך האקרדיטציה
קידום אפיקי מעבר בין המסלול
המקצועי, הטכנולוגי והאקדמי
משרדי-דוח הצוות הבין
לשיפור מערך האקרדיטציה
והניעות בין מערכות ההשכלה וההכשרה
תוכן עניינים
תמצית הדוח
4.................................................................................................................................................................................................. רקע
5................................................................................................................................................................................. עבודת הצוות
6........................................................................................................................................................................... עיקרי ההמלצות
רקע
8........................................................................................................................................................................ ?מהי אקרדיטציה
9........................................................................................................................................................................... מטרות ושותפים
12............................................................................................................................................. מתודולוגיה- פעילות הצוות
אתגרים מרכזיים - מערך האקרדיטציה בישראל
14......................................................................................................... ”היעדר ראייה רוחבית ואחריות על “העברת המקל
19.................................................................................................................... ריבוי תעודות והיעדר מידע לגבי היחס ביניהן
21.............................................................................................................. היעדר אופק מקצועי מובנה במסלול הטכנולוגי
24................................................................................................................................... מערך האקרדיטציה במבט השוואתי
המלצות הצוות
28................................................................................המלצות בדבר שיפור הממשקים הקיימים בין המערכות השונות
29.......................................................................שיפור מערך האקרדיטציה והניעות במערכת התיכונית והעל תיכונית
35....................................................................................................... הכרה מקצועית וטכנולוגית בהכשרות ובניסיון צבאי
38................ שיתוף פעולה בין מערכת ההשכלה הגבוהה ובין הצבא בכל הנוגע להכשרות הצבאיות הרלוונטיות
41............................................................................................................. שיפור האקרדיטציה והניעות במסלול הטכנולוגי
44................................................................................................................. המלצות בדבר בניית מערכת תעודות לאומית
53........................................................................................................................................המלצות הצוות – משמעות בפועל
נספחים
55..................................................................................................................................................................................חברי הצוות
57..........................................................................................................................................................................גורמים מייעצים
3
>> חזרה לתוכן
תמצית הדוח
רקע, עבודת הצוות, עיקרי ההמלצות
4
>> חזרה לתוכן
מערך ההשכלה וההכשרה בישראל מורכב מארבעה נדבכים שונים, הפועלים באופן עצמאי
ולא בהכרח מתואם: מערכת החינוך; מערך ההכשרות המקצועיות; מערך ההכשרות הטכנולוגיות;
המערכת האקדמית. בנוסף, מדינת ישראל ייחודית בכך שחלק ניכר מאזרחיה משרתים בצבא,
ובמסגרת שירותם מוכשרים מקצועית וטכנולוגית וכן צוברים ניסיון מעשי משמעותי בתחומים
אלו. אף שיש חפיפות בין ההכשרות במערכות השונות, הן פועלות לעתים במנותק זו מזו: בהבניית
ההכשרות, במדיניות ההכרה בהכשרות קודמות ועוד, זאת אף שהממשלה היא גורם משמעותי
משותף בעיצוב מערכות אלו, באמצעות משרד החינוך, משרד הכלכלה, משרד הביטחון והמועצה
להשכלה גבוהה ומשרדי ממשלה אחרים.
רקע
תמצית הדוח
מערך
ההכשרה
המקצועית
מערך
ההכשרה
הטכנולוגית
המערכת
האקדמית מערכת
החינוך
5
>> חזרה לתוכן
במסגרת הערכת המצב האסטרטגית הכלכלית חברתית לממשלת ישראל של המועצה הלאומית
בנושא “טיפוח ומיצוי ההון האנושי”, 28.6.2015 מיום147 ’לכלכלה, וכחלק מהחלטת ממשלה מס
הוחלט להקים צוות בין משרדי שתפקידו “לשפר את מערך האקרדיטציה בין מערכות ההכשרה
השונות, לשם שיפור הניעות של תלמידים, חיילים וסטודנטים במעבר ממערכת החינוך לצה”ל,
ובהמשך למערכות אחרות וביניהן מערכות להכשרה מקצועית, השכלה טכנולוגית ואקדמית. זאת
תוך בחינת האפשרויות להעברת מידע בין המערכות, לרבות בחינה משפטית”.
בעבודתו התמקד הצוות בשני נושאים מרכזיים:
צוותים -א. חסמים בממשקים בין המערכות (מיפוי וגיבוש המלצות למענה): הוקמו ארבעה תתי
תיכוני, בהכרה אקדמית בהכשרות צבאיות, בהכרה -שעסקו בממשקים בשלב התיכוני והעל
מקצועית וטכנולוגית בהכשרות ובניסיון צבאי ובהשכלה טכנולוגית ברצף שבין הכשרה מקצועית,
מכללות טכנולוגיות ולימודים אקדמיים.
ב. בחינת עקרונות העל הנדרשים לייעול מערך האקרדיטציה וגיבוש מנגנון ליישומם: נערכה
בחינה השוואתית של מנגנונים מתכללים בתחום זה וגובשה הצעה ליצירת מנגנון מתכלל בישראל
בתחום התעודות.
עבודת הצוות
תמצית הדוח
6
>> חזרה לתוכן
:1לאור התובנות שעלו מעבודת הצוות, להלן עיקרי ההמלצות ליישום
מנגנון מתכלל לייעול מערך האקרדיטציה:
בניית - )National Qualifications Framework( בניית מערכת תעודות לאומית בישראל
מערכת למיפוי ודירוג כלל התעודות הלאומיות הניתנות במערכות החינוך, ההכשרה וההשכלה
בישראל והנגשתה לציבור (להלן: “מערכת תעודות לאומית”). מערכת התעודות הלאומית תשקף
באופן ברור וידידותי לציבור, למוסדות הלימוד וההכשרה ולמעסיקים את ערכן של התעודות, את
משקלן במסגרת לימודים והכשרות המשכיים וכן את הפוטנציאל הטמון בהן לניעות בתוך ובין
המסלול המקצועי, הטכנולוגי והאקדמי.
תיכוני-חתירה למירב ההכרה העיונית, הטכנולוגית והמקצועית בשלב התיכוני והעל
מקצועי באמצעות גיבוש מתכונת - חתירה למירב ההכרה המקצועית בתלמידי המסלול הטכנולוגי
.2עבודה מוסכמת בין משרדי החינוך והכלכלה לצורך הכרה במסלולי הלימוד לתעודת מקצוע
חתירה למירב מיצוי ההזדמנויות של תלמידים במערכות השונות להשלמת תעודת בגרות
תיכונית, באמצעות גיבוש מענים משלימים לתלמידים שבבתי-ולרכישת השכלה טכנולוגית על
ספרם אין מנגנון הערכה פנימי מוכר.
הרחבת האפשרויות לקבלת תעודת גמר תיכונית בקרב חיילים ומבוגרים, באמצעות תיאום
פדגוגי שיאפשר הכרה במכינות להכשרה מקצועית של משרד הכלכלה ובאמצעות מנגנון להכרה
בניסיון מקצועי לצורך קבלת תעודת גמר תיכונית.
הגדלת שיעור הלומדים במסגרת הלימודים הטכנולוגיים והמקצועיים ההמשכיים לתיכון
בקרב אוכלוסיות מעוטות השתלבות בשוק העבודה (חרדים וערבים). זאת לאור הפוטנציאל
הטמון בהכשרות לקידום ההשתלבות בשוק העבודה, כמנוע צמיחה וככלי לצמצום פערים.
עיקרי ההמלצות
תמצית הדוח
עבודת הצוות הושלמה טרם החלטת הממשלה בדבר העברת תחום התעסוקה ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה והשירותים1
החברתיים. המלצות הצוות המופיעות בדו"ח מתייחסות לגופים ונושאים שהוחלט להעבירם ולכן יועתקו למשרד הרווחה והשירותים
החברתיים עם העברתם בפועל.
בצוות נדונו תהליכי העבודה של משרד החינוך מול משרד הכלכלה, אולם משרד החינוך פועל למקסום ההכרה המקצועית בתלמידי 2
.ממשלתיים-מקצועי גם מול משרדי ממשלה רלוונטיים נוספים וכן מול גורמים חוץ-המסלול הטכנולוגי
7
>> חזרה לתוכן
בחינת שיתופי פעולה אפשריים בין האקדמיה ובין הצבא בכל הנוגע להכשרות הצבאיות
הנערכות בצבא, וכן הכרה בהכשרות צבאיות לצורך לימודים טכנולוגיים ולצורך תעודת מקצוע.
קידום שיתוף פעולה אקדמי בהכשרות עיוניות צבאיות – לבחון אפשרות לקדם שיתופי פעולה
בין מוסדות אקדמיים לצה”ל, בדגש על יחידות ההדרכה, לצורך טיוב אפשרי של תוכני ההכשרות
והתאמתם לרמה האקדמית המקובלת, לרבות שילוב קורסים אקדמיים מקוונים במהלך ההכשרה
והשירות.
השלמת ההכרה בהכשרות צבאיות לצורך תעודת מקצוע וגיבוש מתווה להכרה בהכשרות
הצבאיות לצורך לימודים טכנולוגיים, באמצעות מתכונת לעבודה משותפת ולוחות זמנים בנושא
. 3בין משרד הביטחון למשרד הכלכלה
ריבוד המסלול הטכנולוגי וקידום אפיקי מעבר
ריבוד המסלול הטכנולוגי ויצירת נדבך של לימודי המשך להנדסאים – יצירת רצף הכשרה
:טכנולוגי משלב ההכשרה המקצועית, דרך לימודי השכלה טכנולוגית במכללות הטכנולוגיות
טכנאי במסגרת שנה א’, הנדסאי במסגרת שנה ב’ ובחינה באמצעות פיילוט של לימודי המשך
להנדסאים בעלי ניסיון בתעשייה ובצבא בתחומים של טכנולוגיה, ניהול והדרכה.
בחינת אפשרויות לקידום אפיק מעבר משמעותי להנדסאים למסלול האקדמי – לבקש
מהמל”ג לבחון מחדש את רמת הפטור שהמוסדות יוכלו להעניק להנדסאים המעוניינים ללמוד
לתואר ראשון, ואת רמת הפטור שיוכלו לקבל הנדסאים שמשלימים לימודי המשך במכללות
הטכנולוגיות (לא אקדמיות). יש לבחון גם אפשרות לגיבוש מתווים ספציפיים לשיתופי פעולה בין
מכללות טכנולוגיות ומכללות אקדמיות לתואר ראשון. כמו כן יוצעו מסלולי מעבר ייעודיים לתואר
להנדסאים.B.Ed.Tech ראשון בהוראה טכנולוגית
תמצית הדוח
בצוות נדונו תהליכי העבודה של הצבא מול משרד הכלכלה, אולם הצבא פועל בנושא גם מול משרדי ממשלה3
. רלוונטיים נוספים, כגון משרד הבריאות
עיקרי ההמלצות
8
>> חזרה לתוכן
?מהי אקרדיטציה
רקע
על פי אונסק”ו, המושג אקרדיטציה מתייחס למתן תוקף לכך שתוכניות, חומרים או מוסדות, בפיקוח
, אקרדיטציה של תוכנית CEDEFOP . על פי4ציבורי או פרטי, עומדים בסטנדרטים המעוגנים בחקיקה
השכלה או הכשרה היא תהליך של הבטחת איכות, כך שניתן מעמד של הכרה לתוכנית השכלה
או הכשרה, לאחר שנבדק כי היא עומדת בסטנדרטים שנקבעו על ידי הגוף המקצועי או החקיקה
.5הרלוונטית
מכאן שאקרדיטציה קשורה בהבטחת איכות במגוון הקשרים חינוכיים, אקדמיים, טכנולוגיים
ומקצועיים. יובהר כי דוח זה עוסק במערך האקרדיטציה הלאומי, בדגש על הממשקים בין הגופים
האחראים לאקרדיטציה בישראל ואיננו בא לעסוק באופן ההכרה של הגופים האחראים לאקרדיטציה
בתחומם, כגון מל”ג בתחום האקדמי, משרד החינוך בתחום החינוכי ומשרד הכלכלה בתחום המקצועי.
4 http://www.unevoc.unesco.org/go.php?q=TVETipedia+Glossary+A-Z&id=8
5 A selection of 100 key terms, CEDEFOP 2008 Terminology of European education and training policy
9
>> חזרה לתוכן
רקע
מיום 147 ’חברתית, כחלק מהחלטת ממשלה מס-במסגרת הערכת המצב האסטרטגית הכלכלית
בנושא “טיפוח ומיצוי ההון האנושי”, הוחלט על הקמת צוות בין משרדי שתפקידו “לשפר 28.6.2015
את מערך האקרדיטציה בין מערכות ההכשרה השונות, לשם שיפור הניעות של תלמידים, חיילים
וסטודנטים במעבר ממערכת החינוך לצה”ל, ובהמשך למערכות אחרות וביניהן מערכות להכשרה
מקצועית, השכלה טכנולוגית ואקדמית. זאת, תוך בחינת האפשרויות להעברת מידע בין המערכות,
לרבות בחינה משפטית”.
הצוות בחן דרכים ליצירת אופק מקצועי והשכלתי מיטבי במסלולים השונים, לקידום הכרה מרבית
תיכוניים, שירות צבאי ואזרחי, -בהכשרות ובהשכלה הנרכשות בתחנות החיים (לימודים תיכוניים, על
הכשרה מקצועית וטכנולוגית) ולקידום אפיקי מעבר בין מסלולים מקצועיים, טכנולוגיים ואקדמיים.
לדוגמה: הכרה של מוסדות אקדמיים בתכנים עיוניים שנלמדו במהלך השירות הצבאי, הכרה בהכשרות
מקצועיות צבאיות ושיפור המעבר בין מסלולי ההכשרה המקצועית, הטכנולוגית והאקדמית.
מטרות ושותפים
מטרות הצוות, כפי שהוגדרו, היו:
מיפוי חסמים ושיפור הניעות
בין מערכות הכשרה והשכלה
ובין המסלול המקצועי,
הטכנולוגי והאקדמי.
יצירת אופק הכשרתי
ותעסוקתי במסלול
הטכנולוגי והמקצועי
באמצעות אקרדיטציה.
גיבוש תפיסה מערכתית
של האקרדיטציה
בתחומי ההשכלה
וההכשרה המקצועית.
קידום נדבכים התומכים
בניעות ובגמישות, כגון:
הכרה בניסיון מקצועי, הכרה
בלימודים מקוונים, הכרה
בלימודים לא פורמאליים.
התייעלות ומניעת
כפילויות בתחומי
ההשכלה וההכשרה.
הגדלת השקיפות
לגבי הפוטנציאל
לניעות במסלולים
השונים וביניהם.
10
>> חזרה לתוכן
רקע
מטעמו ניהל את הצוות - הממשלה מינתה את מנכ”ל משרד ראש הממשלה לעמוד בראש הצוות
משרדי מנה נציגים -בפועל המשנה למנכ”ל משרד ראש הממשלה מר יוסי קטריבס. הצוות הבין
מן הגופים האלה: משרד החינוך, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האוצר, משרד הביטחון,
משרד המשפטים, המשרד לשוויון חברתי, המועצה הלאומית לכלכלה, המועצה להשכלה גבוהה
ונציבות שירות המדינה. בנוסף התייעץ הצוות עם נציגי הגופים: התאחדות התעשיינים, ועד ראשי
-האוניברסיטאות, ועד ראשי המכללות, פורום המכללות הטכנולוגיות, התאחדות הסטודנטים וג’וינט
ב’ בהתאמה). כמו כן פורסם קול -תב”ת (פירוט מלא של חברי הצוות וגורמים מייעצים בנספחים א’ ו
קורא בנושא והופצו לחברי הצוות ניירות העמדה שהוגשו במסגרתו.
יצוין כי הנושאים שלהלן לא היו במנדט העבודה של הצוות:
הסדרה ארגונית
של סוגיית החינוך
מקצועי. -הטכנולוגי
בעיית המחסור
בכוח אדם
טכנולוגי במשק.
פעולות שאינן
מתיישבות עם
העיקרון של חופש
אקדמי.
שילוב מגזרים
ייעודיים בעולם
התעסוקה.
מטרות ושותפים
11
>> חזרה לתוכן
על מנת לפשט את הנושא ולבאר את משמעות החסמים וההמלצות מנקודת מבטו של
האזרח, נתאר את עבודת הצוות דרך עיניהן של שלוש דמויות מייצגות בנקודות משמעותיות
על רצף ההכשרה וההשכלה:
מטרות הצוות הן לאפשר לחנה, ליוסף וליסמין להרחיב את אפשרויות הבחירה שלהם, לרבות
האפשרות למעבר בין מסלולים שונים, לייצר עבורם אופק מקצועי במסלולים אלה ולספק להם
מידע שקוף וברור על האפשרויות הפתוחות בפניהם, בהתחשב בתעודות שבידיהם ובמיומנויות
שרכשו. זאת על מנת שיוכלו למצות את הפוטנציאל הטמון בהם, להתפתח מקצועית וכלכלית
ולתרום לצמיחת המשק.
חנה – חיילת משוחררת
המתכננת את המשך דרכה
המקצועית. בוגרת מסלול
מקצועי, בעלת -טכנולוגי
בגרות מלאה, תעודת טכנאי
(לימודי י”ג) וניסיון צבאי
כטכנאית.
יסמין – בוגרת תיכון מקצועי,
יח”ל לבגרות 12 סיימה
ובעלת נטייה לתחומי הדעת
הטכנולוגיים. בעלת תעודת
מקצוע בתחום החשמל.
מתכננת את המשך דרכה.
יוסף – בעל תואר אקדמי
במדעי הרוח ותעודת
מקצוע בתחום העיצוב
הגרפי, לרבות ניסיון בתחום
זה. מעוניין להתפתח
מקצועית בתחום עיסוקו.
רקע
מטרות ושותפים
12
>> חזרה לתוכן
- פעילות הצוות
מתודולוגיה
רקע
פעילות הצוות הבין משרדי כללה שני נדבכים מרכזיים:
א. מיפוי החסמים בממשקים בין מערכות וגיבוש מענים לחסמים אלה – במסגרת פעילות
זו הוקמו
צוותים שעסקו בממשקים להלן: -ארבעה תתי
ב. בחינת העקרונות המתכללים הנדרשים לייעול מערך האקרדיטציה וגיבוש מנגנון לקידום
הטמעתם. נדבך זה כלל בחינה השוואתית של מנגנונים מתכללים בתחום זה, לרבות העמקה
) כמודל המביא לידי ביטוי עקרונות מתכללים אלו, NQF( במודל של מערכת תעודות לאומית
וכן גיבוש הצעה למנגנון מתכלל בתחום זה.
צוות עבודה
בנושא השכלה
והכשרה תיכונית
ועל תיכונית
צוות עבודה
בנושא השכלה
טכנולוגית
דן בסוגיות הנוגעות בהכרה בחינוך
המקצועי והטכנולוגי, בתעודת
גמר תיכונית ובלימודים טכנולוגיים
המשכיים לתיכון כמקדמים ניעות.
דן בהכרה בהכשרות
עיוניות בצבא ובשילוב
לימודים אקדמיים
מקוונים בשירות הצבאי.
דן בהכרה בהכשרות
ובניסיון מקצועי
צבאי לצורך לימודים
טכנולוגיים ולצורך
תעודת מקצוע.
צוות עבודה
בנושא קידום שת”פ
אקדמי בהכשרות
עיוניות צבאיות
צוות עבודה בנושא
הכרה מקצועית
וטכנולוגית בהכשרות
ובניסיון צבאי
דן באופנים לריבוד מסלול ההשכלה
הטכנולוגית ולבניית אפיקי מעבר
משמעותיים בין המסלול המקצועי
לטכנולוגי ובין המסלול הטכנולוגי לאקדמי.
1
4
2
3
13
>> חזרה לתוכן
מערך האקרדיטציה בישראל
אתגרים מרכזיים
פיתוח הון אנושי
>> חזרה לתוכן
מערך
האקרדיטציה
מערך ההשכלה וההכשרה בישראל מורכב מארבע מערכות שונות, הפועלות באופן עצמאי ולעתים
לא מתואם: מערכת החינוך, מערך ההכשרה המקצועית, מערך ההכשרה הטכנולוגית והמערכת
האקדמית. בנוסף, ישראל ייחודית בכך שחלק ניכר של האזרחים משרתים בצבא פרק זמן ממושך,
ובמסגרת שירותם הם משתתפים בהכשרות מקצועיות וטכנולוגיות וצוברים ניסיון אינטנסיבי
בתחומים אלה. אף שיש חפיפות ואף כפילויות בין ההכשרות במערכות למיניהן, המערכות פועלות
לעתים בחוסר תיאום בכל הנוגע לעיצוב ההכשרות ולמדיניות ההכרה בהכשרות קודמות. זאת אף
על פי שהממשלה היא שחקן משמעותי בעיצוב מערכות אלו, באמצעות משרד החינוך, משרד
הכלכלה, משרד הביטחון והמועצה להשכלה גבוהה, וגורמים ממשלתיים נוספים.
14
היעדר ראייה
רוחבית ואחריות
על “העברת המקל”
>> חזרה לתוכן
מערך
האקרדיטציה
15
היעדר ראייה
רוחבית ואחריות
על “העברת המקל”
תעודת סיום
צבירת קרדיט
תעודת סיום
צבירת קרדיט
תעודת סיום
צבירת קרדיט
מיצוי חלקי
מיצוי חלקי
מיצוי חלקי
תמונת מצב- מערך האקרדיטציה
שוק העבודה
תעודת שחרור
תעודת מקצוע|נ״ז אקדמיות
שירות צבאי / אזרחי לאומי
)הכשרות מקצועיות / טכנולוגיות / עיוניות(
מסלול טכנולוגי
י״ד- י״ג
תעודת גמר | יח״ל לבגרות | תעודת מקצוע
טכנאי/הנדסאי | נ״ז אקדמיות
תואר ראשון | טכנאי/הנדסאי | תעודת מקצוע
תארים מתקדמים | תעודות מקצוע המשכיות
אוניברסיטאות
ומכללות אקדמיות
הכשרות
מקצועיות
מכללות
טכנולוגיות
מסלול עיוני
מסלול מקצועי
משרד הביטחון/צה"ל
מועצה להשכלה גבוהה
משרד החינוך
תחום התעסוקה/משרד הכלכלה
גוף מפקח ממלכתי:
>> חזרה לתוכן
מערך
האקרדיטציה
המשמעות בפועל היא חוסר יעילות מערכתית, כי אף שכל מערכת פועלת לאופטימיזציה בתחומי
אחריותה, אזרחים רבים מקבלים הכשרות דומות ואף חופפות בכמה תחנות חיים: בלימודי התיכון, בצבא
ואחר כך בהכשרה המקצועית, הטכנולוגית או האקדמית. על מנת להבטיח “העברת מקל” יעילה בין
המערכות נדרשת ראייה רוחבית של מכלול תחנות ההשכלה וההכשרה בחייו של אדם ויצירת שפה אחת
לכלל המערכות, באופן שיאפשר המשכיות והכרה מיטבית בפרקי הכשרה והשכלה קודמים.
חוסר היעילות המערכתית בא לידי ביטוי בכניסה מאוחרת לשוק העבודה, המאפיינת את המשק
הישראלי:
גיל ממוצע בסיום תואר ראשון
29
27.6
ישראל: יהודים לא חרדיםEDUCATION AT A GLANCE 2014 OECD
26.4
25.5
25.2
גרמניה
קנדה
דנמרק
ישראלOECD
16
היעדר ראייה
רוחבית ואחריות
על “העברת המקל”
>> חזרה לתוכן
מערך
האקרדיטציה
חוסר יעילות זה בולט במיוחד
בהתחשב בהיקף ההכשרות
המקצועיות והטכנולוגיות
הצבאיות הניתנות מדי שנה
לאלפי חיילים, הכשרות
שמוכרות באופן חלקי בלבד
במסגרות ההמשך.
13,000-סה״כ כ
משרתים מוכשרים מדי שנה במקצועות הללו
חשבונאות כלכלה
מקצועות ניהול
חשבונות ותקציבים
רפואת חירום, סיעוד
רפואיים-מקצועות פרא
משאבי אנוש
מקצועות משאבי אנוש
הנדסת חשמל, הנדסת מכונות
אחזקה )חשמל ומכונות(
תעודת הוראה
מקצועות הדרכה
מקצועות אלה עשויים להיות רלוונטים לנקודות זכות ללימודי טכנאי/הנדסאי,
לתעודת מקצוע ואף לנ״ז אקדמיות
אלקטרוניקה
הנדסת חשמל
פוטנציאל הכרה בהכשרה צבאית
:להלן כמה דוגמאות להמחשה
17
היעדר ראייה
רוחבית ואחריות
על “העברת המקל”
>> חזרה לתוכן
מערך
האקרדיטציה
המשמעות בפועל של היעדר
ראייה רוחבית של מערכת
האקרדיטציה היא היעדר
רצף הכשרתי מרובד והמשכי,
המאפשר תכנון קריירה מחד
וייעול מערך ההכשרות מאידך.
במערכת סדורה ומתואמת,
כל חוליה בשרשרת ההשכלה
וההכשרה הייתה זוכה להכרה
מלאה או חלקית בחוליית
ההמשך וכך היו נחסכים זמן
ומשאבים יקרים לצעיר ולמשק.
היעדר תפיסה מערכתית
יח״ל
לבגרות
תואר
אקדמי
ניסיון
מקצועי
קורסים
מקוונים
הסמכה
מקצועית
וטכנולוגית
קורסים
במקומות
העבודה
הנדסאי
י״ד(-)י״ג
נסיון
צבאי
יח״ל
לבגרות
הנדסאי
י״ד(-)י״ג
קורסים
במקומות
העבודה
קורסים
מקוונים
תואר
אקדמי
הסמכה
מקצועית
וטכנולוגית
נסיון
צבאי
ניסיון
מקצועי
בפועל, החוליות אינן קשורות זו לזו ואין מנגנוני הכרה סדורים לגבי התכנים והמיומנויות שנרכשו
בהכשרות קודמות:
18
היעדר ראייה
רוחבית ואחריות
על “העברת המקל”
>> חזרה לתוכן
מערך
האקרדיטציה
) על פי הגדרות האיחוד האירופי, “היא תוצר פורמאלי לתהליך הערכה ותיקוף, Qualification( תעודה
המתבצע כאשר גוף בעל סמכות קובע כי אדם הגשים את רכישת תוצרי הלמידה על פי סטנדרטים
) הם הגדרת המיומנויות והידע שהאדם Learning Outcomes( . תוצרי למידה6”מוגדרים מראש
אמור לרכוש במהלך הכשרה נתונה. בעשורים האחרונים ניכרת מגמה של הרחבת מעגל הגורמים
המספקים הכשרות ותעודות, מעגל הכולל כיום מוסדות חינוך, מוסדות לימוד אקדמיים, מוסדות
לימוד טכנולוגיים, מרכזי הכשרה תעסוקתית, מוסדות בפיקוח ומוסדות עצמאיים, גופים ציבוריים
ופרטיים, חברות עסקיות (כגון מייקרוסופט ואחרות), וכן הלאה. בנוסף ניכרת מגמה של הרחבת
תחומי העיסוק ומגוון ההכשרות בתחומים למיניהם. מצב זה מייצר אי בהירות בקרב לומדים, עובדים
ומעסיקים לגבי משקל ההכשרות וערך התעודות המונפקות, כמו גם לגבי חשיבות התעודות ללימודי
המשך, למעבר למסלולים מקבילים ולהתפתחות מקצועית באופן כללי.
19
ריבוי תעודות
והיעדר מידע לגבי
היחס ביניהן
6 Making Better Vocational Qualifications, ITF 2014
>> חזרה לתוכן
מערך
האקרדיטציה
ריבוי התעודות והיעדר מידע המגדיר באופן ברור ונגיש את משקלן של התעודות והיחס ביניהן מייצר
מצב שבו אדם המעוניין לתכנן מסלול קריירה לא יכול לתכנן את דרכו המקצועית באופן מושכל. אדם
זה עלול למצוא את עצמו לומד שוב ושוב אותם התכנים במסגרת הכשרות שונות וכן לבחור בהכשרות
בעלות משקל הכשרתי נמוך ויכולת מוגבלת לפיתוח המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה. מבחינת
המשק, ריבוי התעודות והיעדר מידע לגבי משקלן והיחס ביניהן מקשה לגייס הון אנושי איכותי ומתאים
לצרכים השונים וגורם לחוסר יעילות משקית, בכך שאדם נאלץ לעבור הכשרות משיקות ואף חופפות
טרם כניסתו לשוק העבודה.
20
לימודי
תכנות
תואר
אקדמי
קורסים
במערכת
החינוך
בתי ספר
פרטיים
מכללה
אקדמית
לימודים
מקוונים
הכשרה
צבאית
מכללה
טכנולוגית
להלן לדוגמה מגוון אפשרויות
ההכשרה וההשכלה העומדות בפני
מי שמעוניין לרכוש ידע ומיומנויות
בתחום התכנות:
ריבוי תעודות
והיעדר מידע לגבי
היחס ביניהן
>> חזרה לתוכן
מערך
האקרדיטציה
עמדת התאחדות התעשיינים היא כי התעשייה הישראלית סובלת כיום ממחסור חמור בכ”א איכותי
בתעשייה בכל הרמות: החל מעובדי רצפת ייצור, דרך טכנאים והנדסאים וכלה במהנדסים. לטענת
ההתאחדות, המחסור גורם לפגיעה ממשית בכושר התחרות של התעשייה הישראלית ועלול אף לגרום
. הנחת העבודה היא שהמחסור יחריף כאשר עובדים מקצועיים 7להעברת מפעלים/רצפות ייצור לחו”ל
ואיכותיים רבים, בעיקר עולים מחבר המדינות, אשר השתלבו היטב בתעשייה, יפרשו לגמלאות (גיל
. 8) בממוצע55 העובדים ברצפת הייצור הוא
פתיחתן של המכללות האקדמיות הביאה לידי ירידה נוספת ברמה ובאיכות של ההנדסאים. לטענת
התאחדות התעשיינים, תלמידים איכותיים, שפנו בעבר ללימודים טכנולוגיים, פונים כעת למכללות
אקדמיות לצורך קבלת תואר, זאת משום שמעמד ההשכלה הגבוהה וקבלת התואר האקדמי נתפסים
כיוקרתיים יותר. כפועל יוצא מכך, המכללות הטכנולוגיות נאלצות פעמים רבות לקבל תלמידים ברמה
שאינה גבוהה מספיק, אשר אינם עוברים את מבחני הגמר ולא מקבלים את דיפלומת ההנדסאי. יתרה
מכך, בתום הלימודים יש בוגרים שאינם מתקבלים לעבודה בתעשייה.
בעוד המסלול האקדמי מובנה, מרובד ובעל מיצוב גבוה, במסלול הטכנולוגי טרם נוצרה הבנייה מספקת
של רצף של הכשרות, שבכוחן לייצר מסלול מובנה ומרובד. כיום, מיעוט של הכשרות מקצועיות מעניקות
לבוגריהן הכרה כלשהי בבואם להמשיך ללימודי טכנאות. אלה אינם מאפשרים מעבר ללימודי הנדסאות,
ולבוגרי הנדסאות אין כיום מסלולי המשך מלבד מעבר לאקדמיה, ותוך הכרה במספר מצומצם של נקודות
שעות במצטבר.2,176 זכות אקדמיות, זאת אף שלמדו בתוכנית בהיקף של
המצב בישראל שונה ממדינות מפותחות רבות שבהן פועל לצד האקדמיה מסלול טכנולוגי מובנה,
מרובד ואיכותי, העומד בפני עצמו. היעדר ריבוד ואופק מקצועי משליך באופן טבעי גם על פוטנציאל
ההשתכרות והמיצוב החברתי בתחומי עיסוק אלה.
21
היעדר אופק
מקצועי מובנה
במסלול הטכנולוגי
יסויג, כי בחלק מהמקצועות שבהן התאחדות התעשיינים טוענת שיש מחסור בעובדים מיומנים, המחסור אינו מקבל משנה תוקף 7
על ידי ביקוש גובר הבא לידי ביטוי בגידול בשכר
2016 נייר עמדה של התאחדות התעשיינים/ד”ר טל לוטן, ינואר8
>> חזרה לתוכן
מערך
האקרדיטציה
, שבחן את תחום ההכשרות היישומיות בישראל, כלל כמה המלצות 2014 משנתOECD-דוח של ה
9:הנוגעות בשיפור מערך האקרדיטציה והממשקים בין המערכות השונות כאמצעי לביסוס תחום זה
מהחיילים 15%- להכיר במיומנויות היישומיות הנרכשות במהלך השירות הצבאי: על פי הדוח, כ
. על מנת לתת ביטוי לכישורים אלה יש10רוכשים כישורים טכניים ממשיים במהלך השירות הצבאי
לערוך אינטגרציה של תעודות צבאיות עם התעודות המקצועיות הרשמיות.
לייסד גוף לאומי בהשתתפות כלל השחקנים הרלוונטיים להכשרה היישומית, שיפעל לייצר מערכת
מתואמת של הכשרות. על פי הדוח, כיום מדובר במערכת מרובת שחקנים הפועלת באופן לא
מתואם. כמו כן, התעשייה וארגוני העובדים אינם שחקנים משמעותיים מספיק. בפועל ייתכן כי יש
תעודות מקצועיות שאינן בעלות ערך ברור למעסיקים.
לנקוט צעדים לשיפור הנגישות של בוגרי מערכות החינוך היישומי למסלולי לימוד יישומיים
המשכיים ולאוניברסיטאות: על פי הדוח, תלמידים ללא בגרות מלאה מתקשים כיום להשתלב
במסלולי לימוד על תיכוניים. כמו כן לבוגרי החינוך היישומי אין יתרון מובנה במסלולי לימוד
המשכיים, ולכן החינוך היישומי מתקשה לבסס את מעמדו.
22
היעדר אופק
מקצועי מובנה
במסלול הטכנולוגי
Skills beyond School Review of Israel, OECD 2014 9
וזאת מבלי שנכללו15% להערכת צה”ל, השיעור גבוה עוד יותר, שכן גודלו היחסי של המערך הטכני המסורתי בצה”ל עולה על10
.מקצועות המחשוב
>> חזרה לתוכן
מערך
האקרדיטציה
מקצועי באמצעות -בדיוני הצוות הייתה הסכמה שיש צורך לתרום לביסוסו של המסלול הטכנולוגי
מבנה של הכשרות מרובדות והבטחת אופק מקצועי, זאת לצד יצירת אפיקי מעבר מובנים בין
המסלולים, במטרה למקסם את חופש ההזדמנויות לבוגריהם. המלצות הצוות שיפורטו להלן,
מקצועי ובניית מערכת תעודות לאומית, מניחות -בנושא שיפור האקרדיטציה במסלול הטכנולוגי
מקצועי כמסלול נפרד -תשתית לשיח בדבר מערכות התגמול והמיצוב של המסלול הטכנולוגי
ושווה ערך למסלול האקדמי, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.
קשיים קונקרטיים שאיתם ייאלצו חנה, יסמין ויוסף להתמודד בעקבות האתגרים המערכתיים
שהוצגו להלן:
:חנה – חנה בוחנת שתי אופציות מרכזיות
להמשיך להתפתח במסלול הטכנולוגי
או לפנות ללימודי תואר ראשון במכללה
אקדמית. ציוניה לא יאפשרו קבלה למסלול
אקדמי מדעי, ולכן תצטרך ללמוד לתואר
כללי במדעי החברה. אם תרצה להמשיך
במסלול הטכנולוגי, תצטרך להתחיל במסלול
של שנתיים ללימודי הנדסאי במה”ט (כיום
מסלול טכנאי והנדסאי הם מסלולים נפרדים
ולא מצטברים). רוב הסיכויים שתבחר לפנות
ללימודי תואר ראשון, לאור מיצובו של התואר
ביחס לאלטרנטיבה והעובדה שאין ביטוי
מלא להכשרה ולניסיון שצברה עד כה באופן
המאפשר הכשרת המשך קצרה וממוקדת
בתחום הטכנולוגי.
יסמין – במצב הנתון יסמין תנסה
למצוא עבודה בתחום החשמל, בלי
למצות מסלולי הכשרה המשכיים:
היות שלא למדה במערכת החינוך,
יח”ל על מנת להתקבל 2 חסרות לה
י”ד במסלול הטכנולוגי ולרכוש -לי”ג
תעודת טכנאי או הנדסאי. בנוסף
יסמין איננה נקראת לשירות צבאי
י”ד -ולכן עליה לממן את לימודי י”ג
לשנה), עלות שבה לא 6,500₪-(כ
תוכל לעמוד.
יוסף – יוסף רוצה להתמקצע בתחום
העיצוב הגרפי. הוא בודק באינטרנט
אפשרויות להכשרות המשך ומוצף
במסלולים אפשריים: לימודים
במכללה טכנולוגית כהנדסאי,
לימודים במכללה אקדמית, לימודי
תעודה באוניברסיטה, לימודים לתואר
שני בעיצוב, קורסים מקצועיים בבתי
ספר פרטיים שונים. הוא אינו יודע
באיזה מסלול לבחור ומה המשקל של
כל הכשרה מוצעת בתחום. הוא גם
אינו יודע מה משקל התואר האקדמי
שברשותו והניסיון המקצועי שכבר
צבר במסלולים למיניהם.
23
היעדר אופק
מקצועי מובנה
במסלול הטכנולוגי
>> חזרה לתוכן
מערך
האקרדיטציה
החלו 20- של המאה ה90-האתגרים שהוצגו לעיל אינם ייחודיים לישראל והחל מראשית שנות ה
מדינות שונות לנסות ולייצר מתודולוגיה שתאפשר יצירת סולם אחד לכלל מערכות ההשכלה
וההכשרה. המתודולוגיה שהתגבשה במדינות החלוצות בתחום זה, בריטניה, אירלנד וצרפת, נקראת
). מערכת תעודות לאומית היא כלי National Qualifications Framework( מערכת תעודות לאומית
שבאמצעותו ניתן למפות ולדרג את כלל התעודות הלאומיות במדינה, על סולם אחיד בדרך
כלל, המשותף למערכת החינוך, ההכשרות היישומיות והאקדמיה, תוך הצגת מסלולי מעבר בין
), שהיוותה מנוף משמעותי EQF( גובשה מערכת התעודות האירופית2008-. ב11המערכות השונות
מדינות נמצאות בשלבים שונים של פיתוח 150-להקמת מערכות דומות במדינות אירופה. כיום כ
מערכת תעודות לאומית, כלומר שלוש מתוך ארבע מדינות בעולם מקדמות בפועל מערכת תעודות
לאומית.
24
מערך
האקרדיטציה
במבט השוואתי
מבוסס על עבודת מטה שהוביל הגף להערכת תארים אקדמיים מחו”ל באגף בכיר לקשרי חוץ ואונסק”ו במשרד NQF המידע על11
: וסדרת פרסומים מרכזיים בנושא2016 שיזם הגף בנושא ונערכה בינוארTaiex החינוך ואשר הוצגה בפני הצוות, סדנת מומחים של
An Introductory Guide to National Qualifications Frameworks, ILO 2007 Making Better Vocational Qualifications, ITF 2014 ;
Unesco, ETF & Cedefop, 2015 Frameworks, Global Inventory of Regional and National Qualifications
>> חזרה לתוכן
מערך
האקרדיטציה
מערכת התעודות הלאומית שונה ממדינה למדינה ומעוצבת בהתאם לצרכים הקונקרטיים בכל
מערכת: מיצירת סדר ושקיפות לגבי התעודות השונות ועד קידום רפורמות בתחומי ההשכלה
וההכשרה. עם זאת, יש כמה מאפיינים המשותפים למערכות מסוג זה:
א. יצירת שפה משותפת לכלל מערכות ההשכלה וההכשרה במדינה, בדגש על מערכת החינוך, מערך
ההכשרות היישומיות והמערכת האקדמית.
), כלומר המיומנויות Learning outcomes( ב. בחינת כלל ההכשרות במדינה בהיבט של תוצרי הלמידה
והידע הנרכשים, בהכשרה פורמאלית או באופן לא פורמאלי, ולא רק בהיבט של רשימת התכנים
המועברים.
ג. גיבוש סטנדרטים מוסכמים לגבי המקצועות השונים, תוך שיתוף שחקנים רלוונטיים כגון ארגוני
מעסיקים וארגוני עובדים.
ד. קידום ריבודיות בתוך המסלולים השונים ושיקוף מסלולי מעבר בין המסלול המקצועי, הטכנולוגי
והאקדמי.
ה. קידום שקיפות של ערך ההכשרות ללומדים ולמעסיקים באמצעות הנגשה דיגיטלית של מאגר
התעודות, תוך פירוט משקלן ודירוגן על גבי סולם התעודות הלאומי.
ו. שילוב מנגנון להכרה בניסיון מקצועי ובלימודים לא פורמאליים כחלק ממערכת התעודות הלאומית
). Life Long Learning( ”וקידום מודל של “למידה לאורך החיים
25
מערך
האקרדיטציה
במבט השוואתי
>> חזרה לתוכן26
מערך
האקרדיטציה
יש לציין כי עצם המיפוי והדירוג של כלל התעודות מאפשר ראייה רוחבית של כלל מערכת פיתוח
ההון האנושי במדינה והשוואתה למדינות אחרות. ראייה רוחבית זו עשויה לסייע להידוק הזיקה
בין המסלולים לצורכי שוק העבודה, יצירת ריבודיות וקידום הבנייתו של אופק מקצועי במסלולים
. בנוסף, מערכת תעודות לאומית המבוססת 12היישומיים וכן לקידום רפורמות שונות והתאמות שכר
מאפשרת ניידות בין מדינות העולם לישראל ולהיפך, ושקיפות ביחס לערך ההכשרות ממדינות EQF על
שונות בארץ ולהיפך, באופן התורם לקליטת עלייה וכן להתפתחות מקצועית של ישראלים בחו”ל.
מהניסיון העולמי המצטבר עד כה, להלן הצעדים המרכזיים להקמת מערכת תעודות לאומית:
א. החלטה ממשלתית להקים מערכת תעודות לאומית.
ב. תכנון מערכת התעודות הלאומית ובחירת תחומי הפיילוט.
ג. הסמכת גוף קיים או הקמת גוף ייעודי לעניין הקמת מערכת תעודות לאומית.
ד. גיבוש סטנדרטים למקצועות השונים באמצעות ועדות מקצוע מרובות שחקנים.
ה. גיבוש מערכת להבטחת איכות ההכשרות לאורך זמן ומידת התאמתן לשוק העבודה (בהתאם
לצורך).
, לרבות נכונות לסיוע NQF לאומיים הפועלים כיום לקידום הקמתן של מערכות-יש כמה גופים בין
מקצועי בפיתוח המערכת ומסגרות ללמידת עמיתים בנושא זה:
The United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization [UNESCO]
The UNESCO Institute for Lifelong Learning [UIL]
The European Centre for the Development of Vocational Training [Cedefop]
the European Training Foundation [ETF]
מערך
האקרדיטציה
במבט השוואתי
12 A Review of International and National Developments in the Use of Qualifications Frameworks, ETF, 2006.
27
>> חזרה לתוכן
המלצות הצוות
>> חזרה לתוכן
המלצות בדבר שיפור הממשקים
בין המערכות השונות
במסגרת עבודת הצוות מופו החסמים המוכרים כיום בממשקים
שבין המערכות השונות וגובשו המלצות כיצד ניתן לייעל את
הממשקים ולשפר בהקדם את מערך האקרדיטציה ואת הניעות
בין המערכות. כאמור, בד בבד עסק הצוות בבחינה של עקרונות
מארגנים חדשים, שיאפשרו תיאום מיטבי בין המערכות תוך
יצירת שפה משותפת למערכות החינוך, ההכשרה המקצועית
והטכנולוגיה והאקדמיה, שיוצגו בהמשך.
28
>> חזרה לתוכן29
שיפור מערך
האקרדיטציה
והניעות במערכת
התיכונית והעל
תיכונית
המלצות
הצוות
אקרדיטציה בסיום השלב התיכוני- רקע
יש שני סוגי תעודות מרכזיים המוענקים בסיום השלב התיכוני:
א. תעודת גמר תיכונית (להלן: תג”ת) המשקפת את מספר שנות הלימוד שהשלים הבוגר
שנ”ל).12-10 (בין
ב. תעודת בגרות המשקפת את יח”ל שנלמדו (חלקית או מלאה, טכנולוגית או עיונית).
היעדר תעודת סיום תיכונית הוא חסם להשתלבות בתוכניות הכשרה והשכלה המשכיות, כמו גם
השתלבות בשוק העבודה והתפתחות מקצועית לאורך זמן. חסם זה רלוונטי בעיקר לאוכלוסיות
. 13מעוטות השתתפות בשוק העבודה
בנוסף יש מסלולים המאפשרים כיום רכישת קרדיט ו/או קבלת תעודות המשך בתחומים האלה:
.)”א. צבירת נקודות זכות אקדמיות במסגרת תוכניות ייעודיות (כגון התוכנית “אקדמיה בתיכון
ב. השלמת לימודים לתעודת טכנאי במהלך לימודי התיכון (כגון תוכנית טו”ב).
ג. השלמת הכשרה לתעודת מקצוע במסגרות משרד הכלכלה או במסלול הטכנולוגי במשרד החינוך.
מכלל התלמידים בחטיבה העליונה במערכת החינוך לומדים בחינוך הטכנולוגי. במסלול זה 37%- כ
מסגרות ההכשרה של משרד הכלכלה לומדים62- התמחויות שונות. בנוסף, ב38 מגמות ולהן19
.14 אלף תלמידים, חלקם רוכש מלבד הכשרה מקצועית גם השכלה תיכונית לבגרות13-כ
פרסם משרד החינוך חוזר מנכ”ל בנושא מיפוי סוגי התעודות הניתנות בסיום השלב 2015 בדצמבר
התיכוני ודירוגן והגדיר כי תלמידי מערכת ההכשרה של משרד הכלכלה זכאים לקבל תג”ת בסיום
. 15לימודיהם
-ג’וינט- שנות לימוד או פחות: השתלבות בתעסוקה – משאבים, חסמים וצרכים, מכון מאיירס12 צעירים עובדים בישראל בעלי13
.2014 ,ברוקדייל
מקצועי בישראל ראו להלן: - להרחבה והעמקה על אודות החינוך הטכנולוגי14
,Review of Vocational Education and Training Systems and Policies in Israel, Torino Process 2014
http://www.etf.europa.eu/web.nsf/pages/TRP_2014_Israel
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-1/HoraotKeva/K-2015-4-1-3-1-52.htm 15
>> חזרה לתוכן30
המלצות
הצוות
לימודים על תיכוניים בתחום הטכנולוגי
י”ד הם לימודי המשך לטכנאי ולהנדסאי בהתאמה במסלול החינוך הטכנולוגי. כיום בוגר - לימודי י”ג
יח”ל בתחום הטכנולוגי, רשאי7- יח”ל במקצועות הליבה ו7 מגמה טכנולוגית בתיכון, אשר צבר
י”ד. אם יבחר ללמוד מקצועות הנדסאיים המבוקשים בצבא, קיימים מסלולים -להמשיך ללימודי י”ג
בהם שכר הלימוד שעליו לשלם ימומן על ידי משרד הביטחון. אם יבחר מקצועות אחרים המבוקשים
לשנה. ₪ 6,500-במשק או אם אינו צפוי להמשיך לשירות צבאי, עליו לשלם שכר לימוד של כ
העובדה שמדובר בשלב המשכי לתיכון מאפשר לייצר רצף השכלתי והכשרתי, ובסופו צעיר יוצא
.לשוק העבודה כשהוא מצויד בכלים המאפשרים לו השתלבות משמעותית יותר בעולם התעסוקה
י”ד עשויה לסייע במתן מענה תעסוקתי למגזרים שאינם משרתים בצבא, כגון -הרחבת לימודי י”ג
המגזר הערבי וחלק משמעותי מהמגזר החרדי.
שיפור מערך
האקרדיטציה
והניעות במערכת
התיכונית והעל
תיכונית
>> חזרה לתוכן31
המלצות
הצוות
קידום התיאום המערכתי בכל הנוגע להשכלה והכשרה תיכונית והגדרת עקרונות עבודה מוסכמים
.בין משרד החינוך למשרד הכלכלה
קידום ההכרה המקצועית במקצועות הנלמדים במסלול הטכנולוגי, כך שכל תלמיד בוגר מסלול
.טכנולוגי שקיבל הכשרה מתאימה יקבל תעודה מקצועית המשקפת את הידע והמיומנויות שרכש
קידום שוויון הזדמנויות לתלמידים במערכות השונות, כך שיוכלו ליהנות ממענה חלופי למנגנון
.) ולהתקדם ללימודים על תיכוניים במסלול הטכנולוגי30%( הערכה פנים בית ספרי
הרחבת מעגל מקבלי התג”ת בקרב מבוגרים, לרבות מועמדים לשירות ביטחון, חיילים בשירות
.וחיילים משוחררים, על מנת לאפשר את השתלבותם במערכות ההשכלה, ההכשרה והתעסוקה
מיצוי הפוטנציאל הטמון בלימודים טכנולוגיים המשכיים לתיכון כמפתח לקידום מוביליות חברתית
.ולהגדלת היצע הטכנאים וההנדסאים במשק
אתגרים
שיפור מערך
האקרדיטציה
והניעות במערכת
התיכונית והעל
תיכונית
>> חזרה לתוכן32
המלצות
הצוות
א. משרד החינוך ומשרד הכלכלה יפעלו במשותף למקסום ההכרה המקצועית בתלמידי המסלול
מקצועי על פי עקרונות הפעולה האלה: -הטכנולוגי
. לגבי הסמכות מקצועיות, סיווג מקצועי או רישוי (להלן “הס”ר”) שניתנו לתלמידי משרד החינוך 1
:בעבר
ידי משרד הכלכלה תעודות הס”ר במקצועות אלה על סמך - יישמרו ההסדרים הקיימים ויוענקו על
.לימודיהם במשרד החינוך גם בהמשך, ככל שלא יחולו שינויים מהותיים במתכונת הכשרות אלו
במקרה של עדכון בדרישות של משרד הכלכלה לקבלת תעודת הס”ר, מועד החלת העדכון
יתואם עם משרד החינוך באופן שיינתן זמן סביר להטמעת העדכון ושלא תימנע קבלת תעודת
הס”ר מהתלמידים שהחלו את לימודיהם טרם העדכון.
. לגבי הס”ר שלא ניתנו לתלמידי משרד החינוך בעבר, ומשרד החינוך יהיה מעוניין שיוענקו 2
:לתלמידיו
משרד הכלכלה יעביר למשרד החינוך את המיומנויות ותחומי הידע הנדרשים בכל מקצוע להכרה
.בלימודים ובבחינות של משרד החינוך לצורך זכאות להס”ר
משרד החינוך יטמיע את השינויים הנדרשים בתוכנית הלימודים, לרבות ביצוע שינויים בתוכניות
ההכשרה המקצועית בהתאם לדרישות המקצוע, הן העיוניות והן המעשיות, כדי להביא את
תלמידיו לעמוד במיומנויות הנדרשות לזכאות להס”ר. כמו כן יתאים משרד החינוך את מתכונת
הבחינות לתחומי הידע והמיומנויות הנדרשים כפי שקבע משרד הכלכלה. משרד החינוך יעדכן
את משרד הכלכלה בעניין הטמעת השינויים האמורים.
הודעה כזו מגורם מוסמך במשרד החינוך לגבי הטמעת השינויים הנדרשים בתוכנית הלימודים
ומתכונת הבחינות תוכר על ידי משרד הכלכלה, והוא יעניק לתלמידי משרד החינוך את תעודת
ההס”ר הרלוונטית בהסתמך על ציוניהם במקצועות הלימוד הרלוונטיים. זאת למעט במקרים שבהם
משרד הכלכלה ימצא לנכון לבדוק את תוכניות הלימודים ו/או את מתכונת הבחינות ולוודא שהתכנים
המקצועיים עולים בקנה אחד עם הסטנדרט המקצועי. במקרים אלה תושלם בדיקת תוכנית
יום ממועד העדכון של משרד החינוך. 45 הלימודים ו/או מתכונת הבחינות בפרק זמן של
המלצות
שיפור מערך
האקרדיטציה
והניעות במערכת
התיכונית והעל
תיכונית
>> חזרה לתוכן33
המלצות
הצוות
ב. משרד החינוך ומשרד הכלכלה יפעלו במשותף למקסום ההזדמנויות של תלמידים במערכות
תיכונית: -השונות להשלמת תעודת בגרות ולרכישת השכלה טכנולוגית על
) כך שתינתן 30%( . משרד החינוך יגבש מענה לתלמידים שאינם זכאים כיום למרכיב ההערכה הפנימית1
.לכלל התלמידים הזדמנות שווה לקבלת תעודות המאפשרות המשך לימודים
. משרד החינוך יגבש מענה לתלמידים שאינם זכאים כיום למרכיב ההערכה הפנימית, כך שיוכלו להשלים 2
. יח”ל החסרות כיום לקבלה ללימודים על תיכוניים במהלך לימודי י”ג2 את
ג. משרד החינוך, משרד הכלכלה ומשרד הביטחון יפעלו במשותף להרחבת מקבלי תעודת גמר
תיכונית (להלן “תג”ת”) בקרב מבוגרים באמצעים האלה:
. משרד החינוך והכלכלה ישלימו תיאום פדגוגי שיאפשר הכרה בבוגרי המכינות להכשרה מקצועית 1
.כזכאים לתג”ת
. משרד החינוך יבחן אפשרות לגיבוש מתכונת להכרה בניסיון מקצועי רלוונטי לצורך קבלת תג”ת.2
. לאחר השלמת התיאום הפדגוגי בין משרד החינוך והכלכלה, יפעל משרד הביטחון, בתיאום עם משרד3
הכלכלה והחינוך, לבחינת הכלים הקיימים בתחום והתאמתם לחיילים ללא תג”ת, כך שישלבו לימודים
לקבלת תג”ת, הכשרה מקצועית ורכישת נסיון צבאי רלוונטי להכשרתם, ככל שניתן.
שיפור מערך
האקרדיטציה
והניעות במערכת
התיכונית והעל
תיכונית
>> חזרה לתוכן34
המלצות
הצוות
ד. לצורך הידוק התיאום ושיתוף הפעולה הבין משרדי בין משרד החינוך למשרד הכלכלה בכל
הנוגע למקסום ההכרה בהון ההשכלתי וההכשרתי הנצבר בשלב התיכוני יש:
. להקים ועדת היגוי מתמדת למקסום ההכרה ההדדית בין מערכות החינוך וההכשרה בשלב 1
התיכוני, בהשתתפות ראש אגף ההסמכות במנהל החינוך הטכנולוגי וראש האגף לחינוך על יסודי
במנהל הפדגוגי במשרד החינוך וראש האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה והתעשייה
ונציג נוסף מטעמו. במקרה של מחלוקות מקצועיות יובאו מחלוקות אלו בפני מנכ”ל משרד ראש
הממשלה או נציג מטעמו.
. להנחות את מנהלי אגפי מערכות המידע במשרדי החינוך והכלכלה ואת חברי ועדת ההיגוי 2
.המתמדת שלעיל לגבש תוכנית לחיבור מערכות המידע הרלוונטיות של שני המשרדים
ה. לנוכח הפוטנציאל הטמון בהכשרה מקצועית וטכנולוגית המשכית לתיכון לטובת שילוב
אוכלוסיות ששיעור ואיכות השתתפותן בשוק העבודה נמוכים (חרדים וערבים), יגבשו משרד
החינוך, בשיתוף עם משרד הכלכלה, אגף התקציבים באוצר והמועצה הלאומית לכלכלה
במשרד ראש הממשלה, ובתיאום עם מועצת הטכנאים וההנדסאים ככל שיידרש, תוכנית
להגדלת שיעור הלומדים בקרב אוכלוסיות אלה במסגרת הלימודים המקצועיים והטכנולוגיים
ההמשכיים לתיכון. התוכנית תוצג לפורום לניהול אסטרטגי, כחלק מהעדכון הנדרש על פי סעיף ד’
. 1628.6.2015 מיום147 ’בהחלטה מס
שיפור מערך
האקרדיטציה
והניעות במערכת
התיכונית והעל
תיכונית
בכל הנוגע לאוכ’ החייבות בגיוס, התוכנית תתואם מול צה”ל בכל הקשור להיקף הלימודים המאושרים בדחיית גיוס מדי שנה.16
>> חזרה לתוכן35
הכרה מקצועית
וטכנולוגית
בהכשרות
ובניסיון צבאי
המלצות
הצוות
רקע
על אודות הכשרות יישומיות בישראל הצביע על השירות הצבאי כמנוף 2014- מOECD- דוח של ה
משמעותי לפיתוח הון אנושי בתחומים היישומיים, שאיננו מנוצל כיום כראוי לצורך מסלולי המשך
. 17טכנולוגיים ומקצועיים
מקצועות צבאיים, ובהם שיעור ניכר של הכשרות טכנולוגיות. נוסף 900- בצה”ל מערך הכשרות לכ
על הכשרה מקצועית, בתקופת השירות הצבאי החיילים רוכשים ניסיון מקצועי אינטנסיבי בתחומי
עיסוקם, ניסיון ניהולי ולעיתים גם ניסיון בתחומי ההדרכה והחניכה.
בשנים האחרונות מתרחש תהליך של הכרה מוסדרת בהכשרות צבאיות על ידי אגף הכשרות
מקצועות צבאיים חדשים לתעודת315 מקצועיות במשרד הכלכלה. במסגרת תהליך זה הוכרו
מקצועות רלוונטיים לבחינה. ניתן להשלים תהליך זה 70-מקצוע. נכון לסיום דיוני הצוות נותרו כ
בתוך שישה חודשים.
נכון למועד התנעת עבודת הצוות טרם החל תהליך להכרה בהכשרות ובניסיון הצבאיים לצורך
. על פי נוהלי מה”ט ניתן להכיר בניסיון מקצועי קודם העולה18לימודי המשך במכללות הטכנולוגיות
שעות לימוד ומוכר לצורך לימודי טכנאי בלבד. 540-על שש שנים. ניסיון זה שווה ערך ל
תעודת השחרור מצה”ל מבטאת כיום את המקצוע האזרחי המקביל לזה הצבאי שנרכש במהלך
השירות, אולם חייל הזכאי לתעודת מקצוע איננו מקבל תעודה זו עם שחרורו, אלא נדרש להגיע
ללשכות משרד הכלכלה ולבקשה. תעודת השחרור מציינת את המקצועות שרכש החייל, אולם
היא לא מציינת את פרק הזמן ששירת בהן בפועל. אישור זה ניתן בנפרד, לבקשת החייל בלבד.
Skills beyond School Review of Israel, OECD 2014 17
. קיימות כיום הכרות נקודתיות בלבד, בעיקר בתחומי המחשוב18
>> חזרה לתוכן36
המלצות
הצוות
אתגרים
השלמת תהליך ההכרה בהכשרות הצבאיות הרלוונטיות בפרק זמן קצר ומוגדר מראש.
. גיבוש מתווה להכרה בהכשרות ובניסיון צבאיים במסגרת הלימודים במכללות הטכנולוגיות
הבניית תהליך עבודה בין משרד הכלכלה לצה”ל, המאפשר לחיילים לקבל את תעודת המקצוע
.הרלוונטית באופן דיגיטלי עם שחרורם מהצבא
עריכת התאמות בתעודת השחרור הצבאית כך שתשקף לחייל המשוחרר, למוסדות הלימוד
.ולמעסיקים פוטנציאליים ניסיון מקצועי וטכנולוגי שנרכש במהלך השירות הצבאי
הכרה מקצועית
וטכנולוגית
בהכשרות
ובניסיון צבאי
המלצות
, משרד הביטחון 192016-א. בהתאם להוראות חוק הכרה אזרחית בהכשרות צבאיות, התשע”ו
באמצעות אגף כוח אדם בצה”ל ומשרד הכלכלה באמצעות האגף להכשרה מקצועית יפעלו
במשותף להשלמת תהליך ההכרה במקצועות צבאיים ולהנגשת תעודות המקצוע ומידע על
הכשרות המשך לחיילים עם שחרורם מצה”ל:
. 2016 . המשרדים יפעלו להשלמת תהליך ההכרה המקצועית במקצועות הצבאיים הרלוונטיים עד סוף1
. המשרדים יפעלו להבניית תהליך עבודה דיגיטלי בין המשרדים, והוא יאפשר מתן תעודות מקצוע2
דיגיטליות לחיילים במועד שחרורם. זאת באמצעות העברת נתוני חיילים שהוכשרו ע”י הצבא למשרד
הכלכלה והעברת תעודות דיגיטליות ממשרד הכלכלה למשרד הביטחון בתהליך עבודה מובנה ומסוכם.
. המשרדים יפעלו במשותף להנגשת מידע לכל חייל הזכאי לתעודת מקצוע, המסביר את משקל 3
התעודה שרכש לצורך הכשרות המשך במסלול הטכנולוגי והמקצועי, וכן פירוט המסלולים
הפתוחים בפניו עם קבלת תעודה זו.
.617 ,, ס"ח תשע"ו2016- חוק הכרה אזרחית בהכשרות צבאיות, תשע"ו19
>> חזרה לתוכן37
המלצות
הצוות
הכרה מקצועית
וטכנולוגית
בהכשרות
ובניסיון צבאי
ב. משרד הביטחון, באמצעות אגף כוח אדם בצה”ל, ומשרד הכלכלה, באמצעות מה”ט, יפעלו
במשותף על מנת לגבש מתווה להכרה בהכשרות טכנולוגיות ובניסיון צבאיים לצורך לימודי
המשך במכללות הטכנולוגיות:
. אגף כ”א בצה”ל יעביר לבחינת מה”ט את תוכניות ההכשרה הצבאיות בתחומים אלקטרוניקה, חשמל, 1
מכונות ותוכנה, על מנת למפות קורסים רלוונטיים שיוכרו לצורך לימודי טכנאי והנדסאי במכללות
הטכנולוגיות.
. מה”ט יבחן אפשרות להכרה יחסית בניסיון טכנולוגי הפחוּת משש שנים הן למסלול טכנאי והן למסלול 2
.הנדסאי, וכך יהיה ניתן להביא לידי ביטוי ניסיון טכנולוגי הנצבר במהלך השירות הצבאי
ג. משרד הביטחון יפעל, בשיתוף עם משרד הכלכלה, להנגשת מידע על אודות הניסיון המקצועי
והטכנולוגי הצבאי שנרכש במהלך השירות בתעודת השחרור, באופן הברור לרוכש הניסיון,
למוסדות הלימוד ולמעסיקים פוטנציאליים.
>> חזרה לתוכן38
שיתוף פעולה בין
מערכת ההשכלה
הגבוהה לצבא בכל
הנוגע להכשרות
הצבאיות הרלוונטיות
המלצות
הצוות
רקע
מקצועות צבאיים, ובחלק לא מבוטל שלהן יש 900- כאמור, בצה”ל פועל מערך הכשרות לכ
.20פוטנציאל להכרה אקדמית בתכנים מסוימים, לעתים בכפוף לטיוב אקדמי של תוכני ההכשרה
ברמת הפרט, עריכת הכשרות ברמה אקדמית יכולה לשמש מנוף הן לשירות צבאי משמעותי
והן לקיצור וייעול הלימודים האקדמיים. ברמה מערכתית, הכרה מסוג זה יכולה למנוע חוסר
יעילות מערכתית, המתבטאת בלימוד כפול של אותם התכנים במסגרת השירות הצבאי ובמסגרת
אקדמית.
בין תחום 25%-20% מצא מתאם לא מבוטל של2014 בהקשר זה ראוי לציין כי סקר למ”ס משנת
.הלימודים של סטודנטים לתחום העיסוק הצבאי שלהם
אחד הנושאים שהודגשו במהלך עבודת הצוות היה האפשרות לשלב קורסים אקדמיים מקוונים
במסגרת השירות הצבאי, מה שיעמיק את הידע בקרב המשרתים ויקל להכיר הכרה אקדמית
בתכנים הנלמדים.
לבקשת הצוות הקרן להכוונת חיילים משוחררים עורכת סקר בקרב חיילים בנוגע למידת ההשפעה
.האפשרית של הכרה אקדמית על הבחירה בתחום הלימודים האקדמי
.רפואיים- לחלק קטן מההכשרות קיימת הכרה אקדמית כבר כיום, בעיקר בתחומי המחשוב והסייבר ומקצועות הפרא20
>> חזרה לתוכן39
המלצות
הצוות
אתגרים
החלטה על טיוב ההכשרה לרמה אקדמית צריכה להיעשות באמצעות שיתופי פעולה בין מוסדות
מוכרים להשכלה גבוהה באופן עצמאי, ללא פגיעה בחופש האקדמי. גם לאחר החלטה של מוסד
אקדמי להציע קורסים אקדמיים במסגרת הכשרה צבאית מסוימת, לא יחויבו מוסדות אקדמיים
אחרים בהכרה דומה.
יש צורך בחיבור הדוק בין בסיס הדרכה למוסד אקדמי, על מנת לאפשר לימוד ברמה אקדמית,
טיוב התכנים לרמה האקדמית הנדרשת ובניית אמון בנוגע לרמת הלימודים במסגרת ההכשרה
הצבאית.
.21 נדרש תמריץ למוסדות האקדמיים לביצוע תהליך מעין זה, הדורש משאבים
. מכל מקום כל בקשה כאמור כפופה למדיניות ות”ת/מל”ג ולאישורן
שיתוף פעולה בין
מערכת ההשכלה
הגבוהה לצבא בכל
הנוגע להכשרות
הצבאיות הרלוונטיות
. שלא מתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה21
>> חזרה לתוכן40
שיתוף פעולה
בין מערכת
ההשכלה הגבוהה
לצבא בכל
הנוגע להכשרות
הצבאיות
הרלוונטיות
המלצות
הצוות
המלצות
במסגרת עבודת הצוות נעשה מיפוי של תחומי הכשרה צבאית שניתן להתמקד בהם בשלב
.הראשון למיצוי הפוטנציאל לשיתוף פעולה אקדמי, וזאת במסגרת פיילוט
תחומים אלה נבחרו בהתבסס על קריטריונים של פוטנציאל אקדמי בתוכני ההכשרה, גיוון
דיסציפלינרי, גיוון גיאוגרפי מבחינת מיקום בסיסי ההכשרה, מספר ניכר של חיילים שמשתתפים
בהכשרה וצורכי המשק בהיבטי כוח אדם מיומן.
בהתאם לקריטריונים אלה צוות המשנה ממליץ על מקצועות ההדרכה, משאבי האנוש והמחשוב
. חיילים בשנה8000-כתחומים מיועדים לפיילוט. יצוין כי במקצועות אלו מוכשרים כ
על מנת לשמור על עקרונות החופש האקדמי ומבלי לגרוע מסמכות ות”ת ומל”ג, צוות המשנה
ממליץ כי תיעשה פנייה לות”ת ומל”ג בנושא, ובהתאם למדיניותן תיבחן האפשרות לצאת בקול
קורא למוסדות אקדמיים לצורך שיתופי פעולה שיכללו:
א. לימוד מעמיק של תוכני ההכשרה והזיקה בינם ובין תוכני לימוד אקדמיים.
ב. גיבוש המלצה לגבי שינויים נדרשים בהכשרות הצבאיות על מנת לאפשר הכרה אקדמית.
ג. בחינת אפשרות לשילוב קורסים אקדמיים באמצעים מקוונים, הן כחלק אינטגרלי מהכשרות הצבא והן
כלימודי המשך עצמאיים של החיילים במהלך שירותם הצבאי.
ד. בחינת הניסיון הנרכש בעת השירות הצבאי במקצוע ורלוונטיות לדרישות פרקטיקום אקדמיות.
ה. בחינת אפשרות ליצירת “אפיק מעבר” (עריכת קורסים שיתנו נ”ז אקדמיות) לחייל בתום השירות
שימשיך ללימודים אקדמיים באותו התחום.
לטובת משימת החניכה, להתאמת הקורסים המקוונים 22 הקול הקורא יכלול תקציבים ייעודיים
.לקהל היעד ולצורך ליווי ע”י המוסד האקדמי
. שלא מתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה22
>> חזרה לתוכן41
המלצות
הצוות
רקע
סטודנטים להנדסאות וטכנאות שלומדים במכללות טכנולוגיות שבאחריות 35,000- כיום יש כ
י”ד שבאחריות משרד החינוך- אחרי גיל צבא) ובמסגרת לימודי י”ג28,000- משרד הכלכלה (כ
לפני שירות צבאי).7,000-(כ
נ”ז להנדסאי שרוצה להשלים לתואר 40 ההכרה של האקדמיה בדיפלומה של הנדסאי מוגבלת: עד
.. בתחומים אחריםB.A./B.Sc- נ”ז להנדסאי שרוצה להשלים ל30 ., ועדB.Sc ראשון בהנדסה
בפועל כמעט שאין הכרה של מוסדות אקדמיים בכלל ובאוניברסיטאות בפרט בנ”ז להנדסאים,
.וכמעט שאין מעברים של הנדסאים לאקדמיה
ההתרחבות הגדולה של האקדמיה, לצד חוסר מוביליות של הנדסאים לתוכה, יוצרת מצב שמראש
”חתך נמוך יותר של סטודנטים נכנס ללימודי הנדסאות, ובפועל הנדסאים נתקלים ב”תקרת זכוכית
בסיום לימודי ההנדסאות.
שיפור
האקרדיטציה
והניעות במסלול
הטכנולוגי
>> חזרה לתוכן42
המלצות
הצוות
אתגרים
להבדיל ממדינות רבות בעולם, אין בישראל רצף הכשרתי טכנולוגי ברור ואיכותי, שהוא חלופה
.)ראויה לרצף האקדמי (תואר ראשון, שני, דוקטורט
לא ניתן לכפות על מוסדות אקדמיים או על מל”ג הכרה רחבה בנ”ז להנדסאים.- חופש אקדמי
התעשייה מעוניינת בטכנאים ובהנדסאים, ולא- אינטרסים סותרים בתחום האקרדיטציה
מעודדת הנדסאים להשלים לתואר אקדמי. לאקדמיה גם אין תמריצים כלכליים מספקים לקלוט
הנדסאים לטובת השלמה לתואר ראשון.
מדובר במערכת בתת תקצוב ולדעת רבים - המכללות הטכנולוגיות בישראל מצויות במשבר
.בתפקוד לא מיטבי. הדבר מאתגר כל ניסיון להוסיף יוקרה לרצף הטכנולוגי
כאמור, חתך נמוך יחסית של אוכלוסייה הנכנסת ללימודי הנדסאות מקטין מראש את הסיכוי
.למעברים עתידיים לאקדמיה
שיפור
האקרדיטציה
והניעות במסלול
הטכנולוגי
המלצות
מהלך משותף של מה”ט, האגף - שיפור ההכרה בין הכשרה מקצועית להנדסאים/טכנאים
.להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה ואגף התעודות במשרד החינוך
- איחוד מסלולי הנדסאים וטכנאים במה”ט, בדומה למשרד החינוך: ככל שניתן אחרי שנה
הנדסאי. יודגש כי המסלול צריך להיבנות בצורה שתשים דגש- טכנאי. ככל שניתן אחרי שנתיים
על המעשיות של הכשרת הטכנאים, כך שהמעוניינים יוכלו להשתלב בקלות בתעסוקה, ומי שירצו
להמשיך ללימודי הנדסאות יוכלו גם הם לעשות זאת.
>> חזרה לתוכן43
המלצות
הצוות
שיפור
האקרדיטציה
והניעות במסלול
הטכנולוגי
בחינה באמצעות פיילוט של שנה שלישית של לימודים לא אקדמיים במכללות הטכנולוגיות,
:להנדסאים בעלי ניסיון של שלוש שנים בתעשייה/צבא, בתחומים
התמחות נוספת בתחום/הרחבת הדעת לתחומים נוספים. - א. טכנולוגיה
ניהול תעשייתי, טכנולוגי, עסקי.-ב. ניהול
חניכה והוראה.- ג. הדרכה
ארגון מחדש של הרצף הטכנולוגי יתבצע בשיתוף התעשייה והאקדמיה, וכן באופן שקוף ופתוח
.לציבור
לבקש - )לימודי המשך-הנדסאי-טכנאי- לאחר סיום הארגון מחדש של הרצף (הכשרה מקצועית
שהוא לאBA- נ”ז להנדסאים במעבר ל30 ממל”ג לבחון מחדש את ההחלטה לגבי הכרה רק בעד
נ”ז במעבר להנדסה, בשאיפה להגדיל את ההכרה בנ”ז רלוונטיים.40-הנדסה ו
כמו כן תצטרך להתבצע גם בחינה של אקרדיטציה לבוגרי אותה שנה שלישית שרוצים לעבור
לאקדמיה (למשל השלמת תואר במנהל עסקים בקלות למי שהשלים שנה שלישית בניהול, הוראה
למי שלמד חניכה והדרכה וכו’).
(בהובלת משרד החינוך, משרד B.Ed.Tech הבניית מסלול מוגדר של הסבת הנדסאים להוראה
החליטה המועצה להשכלה גבוהה לחדש את הפעלת12.4.16 הכלכלה ומל”ג). בישיבתה ביום
י”ב). -’יסודי (ז-) במסלול העלB.Ed.Tech( ”המתווה ללימודים לתואר “בוגר בהוראת טכנולוגיה
במסגרת מתווה זה קבועים מתווים ספציפיים לשיתופי פעולה בין מכללות טכנולוגיות למכללות
B.Ed.Tech אקדמיות לתואר ראשון וכן אפשרויות מעבר ייעודיות לתואר ראשון בהוראה טכנולוגית
להנדסאים.
הרחבת מתווים בין מוסדות טכנולוגיים ואקדמיים להכרה הדדית בלימודי הנדסאות והנדסה (מודל
. אחרים (ניהול טכנולוגי, לוגיסטיקה וכו’), תוך הסדרת התמריצים למוסדותBA-“פעמי עתידים”) ו
>> חזרה לתוכן44
המלצות
הצוות
רקע
מערכת תעודות לאומית היא אמצעי לשיפור מערך האקרדיטציה ולקידום ניעות בין המערכות
השונות. בהמשך לסקירה הכללית שהוצגה, להלן התייחסות להיבטים המעשיים בהקמת מערכת
תעודות, בדגש על המנגנון הנדרש להקמתו.
מהן תעודות לאומיות?
תעודות לאומיות הן כל התעודות המונפקות ע”י המדינה או בפיקוחה ואשר ניתנות בסיום לימודים,
כאשר הגוף המתאים קובע כי אדם השיג את תוצרי הלמידה ורכש את הכישורים המתאימים לקבלת
התעודה. מדובר בתעודות הניתנות בעבור לימודי בית הספר, הכשרות מקצועיות, לימודים אקדמיים
וכיו”ב.
הגדרת מטרות
מערכת תעודות לאומית היא כלי בעל מאפיינים מגוונים, שאופן השימוש בו מותנה במטרות
הייחודיות לכל מדינה ומדינה ולאתגרים הייחודיים לה בתחום פיתוח ההון האנושי. מערכת תעודות
לאומית יכולה להיות כלי לתיאום ולסנכרון בין המערכות השונות בתחום ההכשרה וההשכלה בלבד,
אולם היא יכולה לשמש גם ככלי לרפורמות עומק במערכות אלו וכן כאמצעי להגברת הניעות בין
המסלול הטכנולוגי, המקצועי והאקדמי ובתוך המסלולים האלה.
מנגנון
הנטייה בעולם היא להסמיך רשות קיימת או להקים רשות ייעודית לנושא, הפועלת לא פעם כרשות
עצמאית ומדווחת לממשלה. משימתו העיקרית של גוף זה היא לייצר שיתופי פעולה בין משרדיים ובין
מגזריים ולקדם הקמת מערכת תעודות מוסכמת, המשקפת את צורכי המשק. על פי רוב למשרדי
החינוך והכלכלה מעורבות משמעותית במיזם זה, ובמדינות רבות משרד החינוך הוא הגוף המוביל
את המהלך הלכה למעשה.
המלצות בדבר
בניית מערכת
תעודות לאומית
>> חזרה לתוכן45
המלצות
הצוות
הניסיון הבין לאומי בנושא שלבי הביצוע בבניית מערכת תעודות לאומית:
1
1 .
החלטה ממשלתית לפעול להקמת מערכת תעודות לאומית. הקמת ועדת היגוי עליונה (ועד
מנהל), הכוללת את כל השחקנים הרלוונטיים והגדרת הסמכויות והתפקידים שלו.
2
2 .
,תכנון מערכת ההסמכה הלאומית ובחירת תחומי הפיילוט – התכנון כולל הגדרת יעדים ברורה
לצד הגדרת מתכונת המערכת: הגדרת מספר שלבי המערכת והגדרת סוגי התעודות הנכללות
בה, הגדרת תחומי הפיילוט וכיו”ב.
3
3 .
.הסמכת גוף קיים או הקמת גוף ייעודי לעניין הקמת מערכת תעודות לאומית
4
4 .
גיבוש סטנדרטים למקצועות השונים באמצעות ועדות מקצוע – ההמלצה היא להקים ועדות
בדגש על נציגות של המעסיקים ושל Sector Skills Councils( ( מקצוע מרובות שחקנים
ארגוני העובדים.
5
5 .
גיבוש מערכת להבטחת איכות ההכשרות, על מנת להבטיח משקלן של התעודות בהתאם
לסטנדרטים שהוגדרו והגברת אמון הציבור, מוסדות הלימוד וההכשרה והמעסיקים בתעודות
אלו.
6
6 .
מיפוי התעודות העונות על הקריטריונים, אפיונם על פי הסטנדרטים שנקבעו ועל פי תוצרי
למידה וכתיבת דוח מסכם.
7
7 .
.דירוג התעודות על פי תוצרי הלמידה על סולם רמות
8
8 .
הנגשת מידע במקוון על אודות מערכת התעודות הלאומית, לרבות פירוט הדירוג של כלל
התעודות וכן מידע לגבי מסלולי לימוד והכשרה המשכיים ואפיקי מעבר רלוונטיים.
המלצות בדבר
בניית מערכת
תעודות לאומית
>> חזרה לתוכן46
המלצות
הצוות
צוות משנה לנושא בחינה השוואתית של עקרונות מתכללים בתחום האקרדיטציה בחן את מערך
. על בסיס בחינה זו, להלן כמה עקרונות מתכללים הנדרשים לשיפור 23האקרדיטציה באנגליה ובשווייץ
מערך האקרדיטציה והניעות בישראל – עקרונות שעשויים לעמוד בבסיסה של מערכת תעודות לאומית:
א. גיבוש תפיסה ריבודית ומודולרית של מערכות ההכשרה וההשכלה – על מנת לבסס את
המסלולים היישומיים נדרשת הבניה ריבודית המייצרת אופק מקצועי שווה משקל למסלול
האקדמי; הכרה ביחידות הכשרה והשכלה קטנות יותר מעודדת למידה לאורך החיים וגמישות
במבנה ההכשרות, המאפשרת עדכון מתמיד בהתאם לשינויים בשוק העבודה.
ב. תיאום מסלולי לימוד וקידום מסלולי מעבר בראייה מערכתית – התבוננות מערכתית מאפשרת
לחזק ממשקים משמעותיים בין חוליות הכשרה והשכלה מסוימות לחוליות ההמשך באמצעות תיאום
פדגוגי; התבוננות מערכתית מאפשרת גם גיבוש מתווים למעבר בין מסלולים בהתאם לצרכים.
ג. בחינה מתמדת של התאמת מערכות ההכשרה וההשכלה לצורכי המשק – על מנת להבטיח את
שיח שוטף בין הממשלה, מוסדות הלימוד וההכשרה, ארגוני -ערך התעודות למשק יש לנהל דו
העובדים והמעסיקים על תוצרי הלמידה והתאמתם לצרכים המשתנים במקצועות השונים.
ד. שילוב ניסיון מקצועי ולמידה לאורך החיים כנדבכים מרכזיים במנגנוני ההכרה – על מנת לקדם
ניעות, מתן אפשרות להכרה בלימודים לא פורמאליים ובניסיון מקצועי כחלק מיצירת מסלול של
למידה לאורך החיים.
ה. הנגשת מידע לציבור לגבי הכרות בין מערכתיות, מסלולי מעבר וניעות – יצירת פלטפורמה
דיגיטלית המאפשרת קבלת מידע באופן פשוט וברור לגבי משקל התעודות השונות, היחס ביניהן
והאפשרויות הגלומות בכל תעודה ביחס למסלולי ההמשך, לרבות מעבר בין מסלולים.
עקרונות מתכללים
המלצות בדבר
בניית מערכת
תעודות לאומית
ברוקדייל בנושא: -ג’וינט-הצוות שעסק בבחינה השוואתית של מנגנונים מתכללים הוצגה עבודת המחקר של מאיירס- בפני תת23
.) (טיוטה בעבודה2016 דר ניר לוי וד”ר אברהם וולדה צדקה, הכשרה מקצועית ואקרדיטציה – אנגליה, שווייץ וגרמניה, פברואר
>> חזרה לתוכן47
המלצות
הצוות
גיבוש, הקמה
ותפעול של מערכת
תעודות לאומית
הנגשת מידע לציבור
בנושא הכרות
בין מערכתיות,
מסלולי מעבר וניעות
שילוב ניסיון מקצועי
ולמידה לאורך החיים
כנדבכים מרכזיים
במגנוני ההכרה
תיאום מסלולי
לימוד וקידום מסלולי
מעבר בראייה
מערכתית
גיבוש תפיסה
ריבודית של מערכות
ההכשרה וההשכלה
בחינה מתמדת של
התאמת מערכות
ההכשרה וההשכלה
לצרכי המשק
המלצות בדבר
בניית מערכת
תעודות לאומית
>> חזרה לתוכן48
המלצות
הצוות
ריבוד מערך האקרדיטציה,
תיאום מסלולי הלימוד וקידום
מסלולי מעבר, באמצעות מיפוי
ודירוג התעודות השונות עשוי
להציג תמונה ברורה ושקופה
של מערך האקרדיטציה
בישראל. תהליך זה ייצר
מערכת הנסמכת על המשכיות
בין החוליות השונות בתוכה,
תוך בניית מסלולים מובנים
לצבירת קרדיט לצורך לימודים
והכשרות המשכיים:
המלצות בדבר
בניית מערכת
תעודות לאומית
תעודת שחרור
תעודת מקצוע|נ״ז אקדמיות
למידה לאורך החיים | ריבודיות ואופק מקצועי
מעבר בין מסלולים
תעודת שחרור )הכשרה/נסיון(
תעודת מקצוע|נ״ז אקדמיות |הכרה בנסיון טכנולוגי ומקצועי
תואר ראשון | טכנאי/הנדסאי | תעודת מקצוע
תארים מתקדמים | תעודות מקצוע המשכיות | לימודי המשך טכנולוגיים
משרד הביטחון/צה"ל
מועצה להשכלה גבוהה
משרד החינוך
תחום התעסוקה/משרד הכלכלה
גוף מפקח ממלכתי:
תעודת סיום
צבירת קרדיט
תעודת סיום
צבירת קרדיט
תעודת סיום
צבירת קרדיט
מיצוי מלא
מיצוי מלא
מיצוי מלא
מקסום הזדמנויות- מערך האקרדיטציה
שוק העבודה
שירות צבאי / אזרחי לאומי
)הכשרות מקצועיות / טכנולוגיות / עיוניות(
מסלול טכנולוגי
י״ד- י״ג
תעודת גמר | יח״ל לבגרות | תעודת מקצוע
טכנאי/הנדסאי | נ״ז אקדמיות
אוניברסיטאות
ומכללות אקדמיות
הכשרות
מקצועיות
מכללות
טכנולוגיות
מסלול עיוני
מסלול מקצועי
>> חזרה לתוכן49
המלצות
הצוות
מקצועי כמסלול נפרד ושווה ערך -למערכת תעודות לאומית יש משקל רב במיצוב המסלול הטכנולוגי
למסלול האקדמי. מערכת התעודות הלאומית היא למעשה סולם השוואה בלתי תלוי בין המסלול
האקדמי והיישומי, כך שתעודות שני המסלולים יקבלו ביטוי שקוף וברור בהתאם לערכן הסגולי. כיום
: 24ערכה של תעודה תלוי בכמה גורמים
המיומנויות שרכש האדם במסגרת ההכשרה צריכות להיות שקופות וברורות לציבור - שקיפות
.ולמעסיקים
ערכה של ההכשרה לצורך השתלבות בשוק העבודה, במסלול המשך מקצועי או - ערך קבוע
.במסלול האקדמי צריך להיות ברור לכל
לאומי, לצורך מעבר בין מסלולים, - להכשרה יש ערך שניתן לתווך באופן לאומי ובין- אוניברסליות
.שינוי מגורים בתוך המדינה, הגירה או המשך התפתחות מקצועית בארצות אחרות
בזמן שבמערכת האקדמית יש תעודות סדורות ומרובדות העונות על קריטריונים אלה, התעודות
בתחומים היישומיים לא פעם אינן עומדות בקריטריונים. המתודולוגיה של בניית מערכת תעודות
לאומית מקדמת את הגדרתם של סטנדרטים מקצועיים בתחומים היישומיים ומעודדת יצירת אפיקי
התקדמות מרובדים וכן אפיקי מעבר בין המסלולים. הפיכת התעודות היישומיות לתעודות בעלות ערך
קבוע, שקופות ואוניברסליות, תתרום למיצובן ותאפשר שיח בסוגיות כמו שימוש בתעודות כתנאי סף
למשרות במגזר הציבורי, לדיון בתנאי שכר ולתגמולים אחרים וכיוצא באלה.
המלצות בדבר
בניית מערכת
תעודות לאומית
Making Better Vocational Qualifications, ETF 2014 24
>> חזרה לתוכן50
המלצות
הצוות
המלצות
ממשלת ישראל תפעל לגיבוש מערכת למיפוי ודירוג כלל התעודות הלאומיות הניתנות במסגרת
מערכות החינוך, ההכשרה וההשכלה בישראל והנגשתה לציבור (להלן: “מערכת תעודות לאומית”),
כך שתשקף באופן ברור וידידותי לציבור, למוסדות הלימוד וההכשרה ולמעסיקים את ערכן של
התעודות, את תוצרי הלמידה שלהן, את משקלן במסגרת לימודים והכשרות המשכיות וכן את
הפוטנציאל הטמון בהן לניעות בתוך ובין המסלול המקצועי, הטכנולוגי והאקדמי.
תעודות לאומיות – כל התעודות המונפקות ע”י המדינה או בפיקוחה וניתנות בסיום לימודים כאשר
הגוף המתאים קובע כי אדם השיג את תוצרי הלמידה ורכש את הכישורים המתאימים לקבלת
התעודה. מדובר בתעודות כגון: לימודים בבית ספר, הכשרות מקצועיות, לימודים אקדמיים וכו’.
המלצות בדבר
בניית מערכת
תעודות לאומית
יעדים עיקריים:
א. מיפוי ודירוג כלל התעודות הלאומיות הניתנות במסגרת מערכות החינוך, ההכשרה וההשכלה
הגבוהה בישראל, לרבות תעודות הניתנות במסגרת מערך ההכשרות הצבאי, על פי סולם התואם
את המקובל במדינות האיחוד האירופי.
ב. תיאום בין משרדי ובין מגזרי וקידום מסלולי מעבר בין המסלול המקצועי, הטכנולוגי והאקדמי
בראייה מערכתית.
ג. קידום תפיסה ריבודית של מערכות ההכשרה וההשכלה בישראל באמצעות הבנייתן כנדבך על נדבך
ועידוד יצירת נדבכים המשכיים במסלול היישומי, באופן שיתרום ליצירת אופק מקצועי משמעותי.
ד. שילוב מנגנונים להכרה רשמית בניסיון ובידע שנרכשו באופן בלתי רשמי, אם בלימודים שאינם
מוכרים רשמית ואם באמצעות התנסות מקצועית בשוק העבודה, באופן שיעודד למידה לאורך
). Life Long Learning( החיים
ה. הנגשת מידע לגבי כלל התעודות הכלולות במערכת באופן מקוון, כך שהציבור, מוסדות לימוד
והכשרה ומעסיקים יוכלו לאתר באופן פשוט ונוח מידע על משקלן של התעודות השונות במערכת
התעודות הלאומית, לרבות הכשרות המשך ומסלולי מעבר אפשריים.
>> חזרה לתוכן51
המלצות
הצוות
מנגנון:
א. ועד מנהל לבניית מערכת תעודות לאומית
. להקים ועד מנהל בראשות גורם מקצועי שימונה ע”י ראש הממשלה ובהשתתפות נציגי משרד 1
,ראש הממשלה, החינוך, הכלכלה, הביטחון, המועצה להשכלה גבוהה, הבריאות, המשפטים
אגף התקציבים במשרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, נציבות שירות המדינה וכן נציגי
משרדי ממשלה נוספים בהתאם לעניין ולצורך.
. תפקידיו של הוועד המנהל לבניית מערכת תעודות לאומית: 2
.א. אישור תוכנית רב שנתית להקמת מערכת תעודות לאומית ומעקב אחר ביצועה בפועל
ב. מעקב אחר מימוש המלצות הצוות בנושא שיפור מערך האקרדיטציה והניעות בין מערכות
ההכשרה וההשכלה.
ג. דיווח שנתי על התקדמות המיזם לפורום המקצועי הבכיר לתכנון אסטרטגי, בהתאם להחלטת
.28.6.2015 מיום147 ’ממשלה מס
המלצות בדבר
בניית מערכת
תעודות לאומית
>> חזרה לתוכן52
המלצות
הצוות
ב. צוות ההקמה של מערכת התעודות הלאומית
. לייסד צוות הקמה לנושא בניית מערכת תעודות לאומית בישראל, שיורכב מנציגי משרד החינוך, 1
.הכלכלה, הביטחון והמועצה להשכלה גבוהה
שנתית לבניית מערכת תעודות לאומית בישראל ויביאה לאישור -. צוות ההקמה יגבש תוכנית רב2
:הוועד המנהל. התוכנית תכלול בין השאר התייחסות לנדבכים האלה
מטרות ומבנה מערכת התעודות הלאומית בישראל לנוכח האתגרים הייחודיים לישראל
במדינותNQF בתחום פיתוח ההון האנושי, זאת תוך בחינה השוואתית של מודלים שונים של
השונות.
מתווה ליישום המדיניות המוצעת, לרבות גיבוש מתכונת הפעולה של הגוף האחראי לבניית
מערכת התעודות הלאומית, וכן תוכנית מפורטת למיפוי ודירוג התעודות, תוך הגדרת משאבים
נדרשים ולוחות זמנים לביצוע.
) למערכות החינוך, ההכשרה וההשכלה לצורך קידום Guidelines( מתכונת לגיבוש הנחיות
.סנכרון בין מערכתי וניעות בין המסלולים
. 25 תוכנית להקמתה של פלטפורמה דיגיטלית להנגשת מידע על מערכת התעודות הלאומית
לאומיים המומחים לנושא הקמת-. לצורך גיבוש התוכנית יסתייע צוות ההקמה בגורמי ייעוץ בין3
.מערכת תעודות לאומית, וייצר שיתופי פעולה עם הגורמים הרלוונטיים לנושא בארץ ובעולם
מגזריים בהשתתפות נציגי משרדי הממשלה, -. לצורך גיבוש התוכנית ינהל הצוות פורומים בין4
נציגי המגזר העסקי ונציגי המגזר השלישי, לצורך בניית מערכת תעודות לאומית שתשקף את
כלל הצרכים במשק.
המלצות בדבר
בניית מערכת
תעודות לאומית
http://register.ofqual.gov.uk : ראו לדוגמא את הפלטפורמה הדיגיטלית הבריטית25
>> חזרה לתוכן53
המלצות
הצוות
חנה – חנה תוכל לתכנן את התפתחותה המקצועית במסלול הטכנולוגי, תוך מקסום
ההכרה בהשכלתה ובניסיון שצברה: הכשרתה כטכנאית וניסיונה הצבאי יוכרו לצורך
לימודי הנדסאי ויקצרו במידה ניכרת את משך ההכשרה הנדרש. לאחר השלמת לימודיה
לתעודת הנדסאי תוכל חנה להמשיך ללימודים מתקדמים בתחום זה, המוכרים במערכת
התעודות הלאומית לשווי ערך לתואר ראשון. לאחר פרק של צבירת ניסיון מקצועי
בתעשייה היא תוכל להשלים במתווה מקוצר את לימודיה לתואר ראשון ולהמשיך
ללימודים אקדמיים מתקדמים בתחום של ניהול טכנולוגי.
י”ד לתעודת הנדסאי, תוך סבסוד לימודיה. -יסמין – יסמין תוכל להמשיך במסלול של י”ג
לאחר השלמת תואר הנדסאי וצבירת ניסיון מקצועי היא תוכל להמשיך בלימודיה עד
השלמת הלימודים המתקדמים בתחום זה. לאחר השלמת הלימודים תוכל לחזור
לתעשייה או להשלים במתווה מקוצר לימודי תואר ראשון. לחלופין, יסמין יכולה לבחור
להמשיך במסלול המקצועי, תוך רכישת הכשרות ההמשך על פי מתווה ברור ונגיש לכל,
עד רמת מייסטר בתחומה. מכאן שריבוד המערכת ויצירת מסלולי מעבר מאפשרת
לפתוח בפני יסמין את המסלול המקצועי, הטכנולוגי והאקדמי.
יוסף – עם בנייתה של מערכת תעודות לאומית והנגשת המידע על מיפוי ודירוג התעודות
באופן מקוון, יוכל יוסף לבחון באופן מושכל את מסלולי ההמשך השונים הפתוחים בפניו
ולבנות לעצמו מסלול קריירה מיטבי. מסלול זה ממקסם את ההכרה בהשכלה ובניסיון
המקצועי שצבר ומאפשר תכנון של מסלול המשך מרובד, המיישם את המודל של
למידה לאורך החיים.
?כיצד עשויות להשפיע המלצות הצוות המפורטות מעלה על חייהם של חנה, יסמין ויוסף
- המלצות הצוות
משמעות בפועל
נספחים
>> חזרה לתוכן55
נספחים
’נספח א
חברי הצוות הבין משרדי לשיפור מערך האקרדיטציה
והניעות בין מערכות ההשכלה וההכשרה
משרד החינוך
ד”ר עופר רימון, ראש מינהל החינוך הטכנולוגי, משרד החינוך
ד”ר דלית אטרקצ’י, מנהלת אגף בכיר קשרי חוץ ואונסקו, משרד החינוך
גב’ דסי בארי, מנהלת אגף א’ חינוך על יסודי, משרד החינוך
מר יעקב שיינבוים, מנהל אגף הסמכות, משרד החינוך
גב’ מגי קורן, מנהלת האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך
מר אסף מנוחין, ממונה חינוך טכנולוגי על תיכוני משרד החינוך
גב’ ציפי ויינברג, ממונה על הערכת תארים אקדמיים מחו”ל, משרד החינוך
שלום, האגף לקשרי חוץ, משרד החינוך -גב’ נטלי בן
גב’ עדי כהני, האגף לקשרי חוץ, משרד החינוך
משרד הכלכלה
גב’ מיכל צוק, משנה למנכ”ל וממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה
גב’ תאיר איפרגן, יועצת בכירה למנכ”ל, משרד הכלכלה
גב’ רוני שניצר, כלכלנית ראשית בלשכת הממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה
מר אברי פולצ’יק, מנהל תחום פדגוגיה באגף להכשרה מקצועית, משרד הכלכלה
גב’ לימור ניסן, מנהלת מה”ט, משרד הכלכלה
גב’ דליה זילכה, מה”ט, משרד הכלכלה
משרד המשפטים
עו”ד עדנה הראל פישר, ראש תחום ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
המועצה להשכלה גבוהה
גב’ מיכל נוימן, סמנכ”ל לעניינים אקדמיים, המועצה להשכלה גבוהה
גב’ מרב אברהמי, ממונה תחום טכנולוגיה והנדסה, המועצה להשכלה גבוהה
>> חזרה לתוכן56
נספחים
’נספח א
משרד הביטחון
נתן קרוגר, ראש ענף תכנון ומחקר, אגף כוח אדם בצה”ל-סא”ל קרן בן
סא”ל אייל דולב, הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים, משרד הביטחון
המועצה הלאומית לכלכלה
מר יובל אדמון, אגף אסטרטגיה, המועצה הלאומית לכלכלה
נציבות שירות המדינה
גב’ רינה צזנה, מטה הרפורמה בנציבות שירות המדינה
מר רונן דסה, מטה הרפורמה בנציבות שירות המדינה
שירות התעסוקה
שלם, אגף התכנון, שירות התעסוקה-גב’ רייצ’ל ברנר
לשכת מנכ”ל משרד רה”מ
מר אורן כהן, עוזר מנכ”ל, משרד ראש הממשלה
אגף התקציבים באוצר
גב’ נועה היימן, רכזת חינוך באג”ת, משרד האוצר
גב’ מיכל גלברט, רפרנטית השכלה גבוהה מחקר ופיתוח באג”ת, משרד האוצר
מר דניאל סוצ’י, רפרנט תעסוקה באג”ת, משרד האוצר
המשרד לשוויון חברתי
לי שפיגלמן, סגנית ראש מטה ישראל דיגיטלית, המשרד לשוויון חברתי-גב’ שי
גב’ יובל רובין, מטה ישראל דיגיטלית, המשרד לשוויון חברתי
משרד החקלאות
אזרחי -מר נתנאל כהן, מפקח ברשות השירות הלאומי
מרכזת הצוות:
גב’ רותי רווה, מנהלת תחום בכירה פרוייקטים לאומיים, לשכת המשנה למנכ”ל משרד רה”מ
>> חזרה לתוכן57
נספחים
’נספח ב
גורמים מייעצים
פרופ’ אבישי גולדברג, ועד ראשי האוניברסיטאות
גב’ דבורה מרגוליס, ראש מינהל ועד ראשי האוניברסיטאות
אדיב, יו”ר פורום המכללות הטכנולוגיות-ד”ר יוכבד פנחסי
מר יעקב דור, פורום המכללות הטכנולוגיות
מר עידו חגאי, פורום המכללות הטכנולוגיות
פרופ’ פנחס חליבה, יו”ר ועד ראשי המכללות
פרופ’ אבנר עדין, ועד ראשי המכללות
פרופ’ שלמה אנגלברג, ועד ראשי המכללות
ד”ר טל לוטן, מנהלת חינוך והכשרה, התאחדות התעשיינים
תב”ת ישראל-ד”ר סיגל שלח, מנכ”לית ג’וינט
תב”ת ישראל -מר אבי פליישון, מנהל תחום, ג’וינט
גב’ עדי משניות, התאחדות הסטודנטים
ברוקדייל-ג’וינט-ד”ר ניר לוי, מאיירס
ברוקדייל-ג’וינט-ד”ר אברהם וולדה צדקה, מאיירס
גב’ קרן שגיא, עמותת צור
כמו כן, קיימו חברי הצוות פגישות עם הגורמים הבאים:
חה”כ הפרופ’ מנואל טרכטנברג
חה”כ ד”ר ענת ברקו
פרופ’ אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה
פרופ’ אמריטוס עמוס נוטע
גב’ ענת דגן, מנהלת העמותה לפיתוח היזמות והייצור, צור
מר איתמר דורון, מנהל מפעל מיקרודנט, ישקר
מר דן פרת, ראש חטיבת חינוך והכשרה, קרן סטף
מר זיו שטרן, סמנכ”לית משאבי אנוש, מנועי בית שמש
מר יהודה קלו ליבנה, מנהל מרכזי הכשרה, תעשיות בית אל
מר ריינהרד לנגהור, מנהל אגף החינוך, תעשיות בית אל
גב’ טל שטיינמן, מייקרוסופט ישראל
גב’ אורלי פרידמן מרטון, מייקרוסופט ישראל
), האיחוד האירופיEuropean Training Foundation( ETF גב’ לידה קיטה, ארגון