חומר רקע
1
10.10.2024
לכב
וד ,
ח"כ יעקב אשר
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
ב :דוא"ל[email protected]
נכבד
נו
,שלום רב
:הנדון חוק
ה
אקלים–
בקשה לפסק זמן בחקיקה לצורך קיום
שיתוף ציבור
לצורך קידום החקיקה
הצעת חוק האקלים התשפ"ד-
2024
,
הינה מן הצעות החוק החשובות ביותר שהובאו לשולחן הוועדה
.שבראשותך להווה ידוע לאדוני כי קשה להפריז בחשיבותו ובמטרותיו הסביבתיות, הבריאותיות והכלכליות
של חוק אקלים לישראל-
.בבחינת חוק קיומי לאדם ולסביבה בעידן של משבר אקלים
,בפניה זו נבקשך
כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ,
להשהות את המשך הדיונים בעניין הצעת חוק האקלים
התשפ"ד-
2024
, וזאת על מנת לתקן את הכשלים הרבים שנפלו בנוסחה הנוכחי ולאפשר שיתוף ציבור
,מעמיק
שלאח ריו יוצג נוסח חוק ,אקלים משמעותי
שאפתני ברור ומחייב.
השלכות הרוחב הכלל משקיות הקיימות ל
חקיקת אקלים וליישומה, הן שהובילו את כל מדינות העולם ,
אשר חוקקו חוק שכזה ,
לקיים שיח ושיח רוחבי עם כלל הסקטורים במשק, לרבות החברה האזרחית וארגוני
הסביבה, טרם אישור החוק. כ ,ל זאת בכדי להוביל להכשרת הלבבות הנדרשת בקרב שדרות המשק השונות
לשם אישור חוק המותאם בא ופן המיטבי והמירבי לאדם ולסביבה, כפי שהיה בחוקים סביבתיים
משמעותיים, שהגיעו לוועדה, אף שמשקלם וחשיבותם אינם זהים לזה הנוכחי ,
כגון חוק אוויר נקי וחוק
החופים .
כפי שאדוני יודע, וכפי שטענו בדיוני הועדה, תזכיר חוק האקלים בנוסחו הנוכחי אינו מכונן מסגרת מחייבת
למדיניות אקלים, ואינו מהווה כלי חיוני לעיגון המחויבות של מדינת ישראל להפחתת פליטות גזי חממה
.ולהיערכות להתמודדות עם נזקי האקלים
לאורך כל תזכיר החוק, שזורים סעיפים המאפשרי ם גמישות
יתר לממשלה
לא לקיים את החוק ומרוקנים מתוכן את מטרת החוק :. לדוגמא שינוי יעדי הפחתה ושנת
בסיס בצו ממשלתי, ללא פיקוח פרלמנטרי וציבורי; היעדר עיגון מחייב לקביעת יעדי ביניים להפחתת
פליטות; האפשרות לפטור משרד ממשלתי מהכנת תוכניות הפחתה והיערכות; העדר מו עד מחייב לתוכניות
.הפחתת פליטות; דריסת רגל למשרד האוצר והתייחסות תקציבית מסוכנת ועוד
הכשלים הרבים שנפלו ,בהצעת החוק מביאים למסקנה כי
,מלבד הכותרת שניתנה לה ההצעה אינה נותנת
מענה משפטי אמיתי ומהווה עלה תאנה להמשך הפקרת תושבי ישראל להשלכות משבר האקלים.
חלק
משמעותי מהכשלים נובע מהיעדר שיח ושיתוף כפי שנעשה במקרים קודמים ומניסיון של הממשלה לכפות
.את עמדתה בקידום בכוח של החקיקה
ל
נוכח הדברים הללו,
אנו,, בתנועה הסביבתית
סבורים כי לא בשלה העת לדון ב
חוק בנוסח
ו הנוכחי ;
קיים
צורך ממשי בהשהיית הדיונים
הפרלמנטרים ויש לקיים תהליך מובנה וסדור
של דיאלוג ישיר בין מקבלי
ה
החלטות ואנשי מקצוע לבין הציבור
, לרבות ארגוני הסביבה והחברה האזרחית
. הליך זה , שבו יש לשלב גם
,את הגורמים המאתגרים את החקיקה ובראשם משרד האוצר
יאפשר את תיקון הפגמים והצגת
2
נוסח חוק שאפתני
ו
מחייב .
נדגיש, כי הליך כזה יכול להיעשות גם בלוח זמנים קצר ובאופן יעיל, על מנת
לשוב אל הדיונים בו
ו.עדה בטווח הזמן הקרוב, עם הצעת חוק ראויה
,כאמור לעיל קיום
שיתוף ציבור לשם ניסוח הצע
ו ת חוק
סביבתיות-אקלימ
ות י
, טרם הנחת
ן
על שולחן
הכנסת, אינו מהלך
תקדימי והדבר בוצע במסגרת הליך החקיקה
של
חוק אוויר נקי, תשס"ח-
2008
וחוק
שמירת הסביבה החופית, תשס"ד-
2004
. באמצעות שיתוף ציבור זה, הצעות החוק הנ"ל הונחו בנוסחם
המיטבי ., המשמעותי והמוסכם ככל שניתן
מיותר לצי
ן ש י כארגוני סביבה מובילים, אנו סבורים
ש ח קיקת אקלים ראשית
ו
מחייבת, היא
שלב הכרחי
בדרכה של מדינת ישראל
להצ טרף לשורה של מדינות
מפותחות בעולם
ואחד הכלים המרכזיים אשר
באמצעותם
.נוכל לדאוג לטובתנו ולמען עתיד ילדנו
אולם
–
אם לא תתוקן הצעת החוק הנוכחית
באופן
שיהיה מקובל על רוב שדרות האוכלוסיה הישראלית, שכרה יצא בהפסדה . בעידן שבו משבר האקלים
כבר מתדפק על דלתותינו, יתכן שאת הנזקים והכשלים יהיה כבר מאוחר או בלתי אפשרי לתקן.
תהליך של
שיתוף ציבור יכול להיות בחסות וועדת הפנים של הכנסת כגורם מגשר בין החברה
האזרחית
למשרדי הממשלה, אך ללא החרב המרחפת מעצם ההליך של קידום הצעת החוק בכנסת, שמפעיל לחץ רב
על הארגונים בתנועה הסביבתית לשתף פעולה באונס עם הממשלה, שהודפת כל העת את הניסיונות שלנו
.לשינוי הצעת החוק
אנו פונים אליך בכל לשון של בקשה, בקריאה לעצור לפרק זמן מסו ים את הדיונים בוועדה ולאפשר תהליך
אינטנסיבי ואמיתי של
שיתוף ציבור
לצורך גישור ושיפור הצעת החוק. ההליך יכול להתקיים בחסות הוועדה
.או בחסות ארגון הגג של התנועה הסביבתית "חיים וסביבה" והממשלה יחדיו
בכבוד רב ו
ב ב,רכה
,עמית ברכה דן אלון , אלעד הוכמן,
מנכ"ל אדם ט
בע ודין
מנכ"ל החברה להגנת הטבע
מנכ"ל מגמה ירוקה
העתקים :
יעוץ משפטי
:בדוא"ל
[email protected]