חומר רקע
לכבוד
,ו' תשרי תשפ"ה8.10.24
,וועדת החינוך התרבות והספורט
כנסת ישראל
,מכובדי
.שלום וברכה
:הנדון
נייר עמדה כהשלמה לדיון הוועדה בנושא: אתגרי מערכת החינוך בצפון נוכח המצב הבטחוני מהיום שעה11:00
.
.בראשית דברי אבקש להודות לכבוד יו"ר הוועדה ולחברי הוועדה על הקדשת הזמן לנושא חשוב זה
השתתפתי בוועדה בזום, ולא פיזית, מכיוון שבנוסף לתפקידי אני גם חבר כיתת הכוננות הרשותית ועל כן, בשל המצב
.הבטחוני אני נדרש להישאר בסמוך לגזרה הרשותית
אבקש להלן להתייחס לנושא הדיון ולנאמר בוועדה, ואבקש מכבודכם לכלול את עמדתנו בהחלטות ובפעולות הוועדה
הנכבדה . זאת, מאחר שלמרות בקשתי– לא קיבלתי את רשות הדיבור במהלך הדיון :
1.
אני מבקש למחות כנגד השימוש בביטוי "השמיניה" שהועלה פעם אחר פעם בדיון. הביטוי הוא חלק משפה
שהתגבשה במועצה האזורית הגליל העליון– שכנינו וידידינו, המתייחס ל
קיבוצי קו עימות שאינם מפונים
במוא"ז
גליל עליון
. במרום הגליל,, למשל
ישנם4
יישובים בזמן התראה מיידי
ובטווחים של5-3
ק"מ מהגבול בכינון ישיר
"לכפרים בלבנון, שאינם מפונים. וברשויות אחרות ישנם יישובים אחרים במצב דומה. הביטוי "השמינייה מבטל
ומעלים לכאורה יישובים רבים שנמצאים לעיתים במצבים אפילו יותר מורכבים מאותם שמונה קיבוצים. בסיכום
"הדיון נאמר על ידי כבוד היו ,ר כי לדיון עתידי נוסף באותו נושא יוזמנו "נציגי השמיניה". אבקש, בהתאם לנ"ל
.לזמן נציגות של יישובי קו עימות שאינם מפונים
2.
,במהלך הדיון עלו קשיים ואתגרים במערכת החינוך מצד אחד, והתייחסויות כאלו ואחרות לאותם קשיים
.שמתבצעים, מתבצעים חלקית או לא מתבצעים בשטח
בהמשך לשיח שלי עם עמיתי לתפקיד
,ברשויות קו העימות
אני מבקש להעלות כאן מספר תחומים שלא קיבלו ביטוי בוועדה, ולהבנתי מהווים מוקדים מרכזיים ביותר
:להתייחסות
•
הון אנושי במערכות החינוך
i.
.ישנה שחיקה עמוקה בקרב בעלי תפקידים, בעיקר ניהוליים, במערכת החינוך
כדוגמא, אציין
ששלשום קיבלתי מכתב בקשה להפסקת עבודה ממנהלת מחלקת הגיל הרך אצלנו. גיבורת–
,על
מפונה מהיישוב מתת, אמא לבן ביחידה מובחרת שכעת בלבנון אחרי שהיה בעזה מתחילת
המלחמה, בת שאתמול סעדה את אביה בן ה-
95
בהליך רפואי במעלות, תחת אזעקות, ו תוך כדי
תפעלה פעילות בלתי פורמאלית במקלטים להיום ב-
22
מוקדים במרום הגליל. מתוך4
השנים
.שלה במערכת, שנתיים היא ניהלה תחת מגפת הקורונה, ועוד שנה תחת מלחמה
ii
.
קושי בגיוס בעלי תפקידים. הקושי לגייס בעלי תפקידים איכותיים במגזר הציבורי, אל מול
המגזר הפרטי ידוע ומוכר במדינה כולה. הקושי הזה גדול יותר בפריפריה, וכעת, בזמן מלחמה–
הקושי גדול שבעתיים. לדוגמא: לבקשתנו, קיבלנו ממשרד החינוך חצי תקן קב"ס נוסף, לאור
האתגרים הגדולים לנוער ולילדים בנשירה סמויה וגלויה. מניסיוני, הסיכוי שנוכל לממש בעת הזו
את התקן, בפרט אל מול העובדה שהסכם השכר הנוכחי של הקב"סים משנת2018
,הוא מביש
בעיקר ביחס להסכמי השכר שנחתמו כעת מול ארגוני המורים–
הוא אפסי. זו דוגמא לכך שיש
תקציב, אך הקושי במימ .וש הוא בתחום ההון האנושי
•
.נהלים ובירוקרטיות שאינם מותאמים
o
במצבי חירום כאוטיים, משתנים, מורכבים ותנודתיים, לעולם יהיה פער בין כללים והנחיות לבין
.הרלוונטיות בשטח היכולת לתת מענים מותאמים, תלויה בגמישות ובמהירות התגובה של הגורמים
שנותנים מענים. לצורך כך דרוש "מסלול ירוק" בתחומים רבים, המאפשר גמישות רבה יותר, צמצום
בבירוקרטיה וכתוצאה מכך–
מהירות תגובה גבוהה יותר. אציין כאן כמה תחומים משמעותיים בהם
הדברים באים לידי ביטוי בעת הזו :
▪
תקציבי "תנופה" משמעותיים שאושרו בהחלטת ממשלה ויועדו לרשויות מפונות, לבתי ספר
מפונים ולבתי הספר ברשויות מפונות בסביבות חודש מאי, הגיעו לרשויות רק בפתיחת שנת
הלימודים. היכולת לתכנן
אחרי פתיחת שנה"ל, תוך כדי מלחמה, לחכות לאישור המחוז
שמזמן אותנו להציג רק אחרי החגים (במרום הגליל, למשל, התכנית כבר מוכנה אלא
שכמו
)...כולם הוזמנו לאשר אותה אחרי החגים–
,מעכבת משמעותית את יכולת הביצוע בפועל
ואת מהירות המענה לצרכים. אילו היה התקציב מוצג לרשויות במאי, יוני או יולי–
ניתן היה
לממש אותם כבר בתחילת השנה. צוואר הבקבוק ל אחר החלטת הממשלה היה בין משרד
האוצר לבין משרד החינוך. את המחיר של הבירוקרטיה הזו–
.התלמידים משלמים
▪
פיקוד העורף אפשר לפני מספר ימים לאזורי התגוננות בדרגה3
להפעיל תחת הנחיות את
החינוך המיוחד. אלא שלילדי הגננות, המורות והסייעות הקטנים –
אין מסגרות חינוך, ועל פי
חוק לא ניתן לחייב עובד עם ילדים מתחת לגיל14
.במצב חירום בעורף, להגיע לעבודה
הבוקר, למרות זאת, גננות גני החנ"מ נסעו לגן, ובדרכם –
הייתה אזעקה במרכז החינוך
האזורי. בעקבות כך, הודיעו הגננות והסייעות שהן חוששות לנסוע בדרך ולא יפעילו מחר את
.גני הילדים
בנוסף, במרום הגליל מוצבות כעת סוללות תותחים פעילות מאד במרחק לא גדול
משני גני ילדים ובית ספר שבו יש כי.תות חינוך מיוחד
ועוד–
בשיח של ראש המועצה עם
קציני הצבא הרלוונטים בפצ"ן, הומלץ שלא להסיע תלמידי חינוך מיוחד בכבישי קו העימות
המאוימים, מחשש לפגיעה וכן לקושי של התלמידים בהתנהלות הנכונה בעת אזעקה תוך כדי
הסעות, אך החשש הזה לא בא לידי ביטוי בהנחיות הכתובות של פצ"ן ו/או פקע"ר. רצף
העובדות הללו, מדגים את הפער בין החלטה רוחבית עם כוונות טובות, לאפשרות לממש
אותה. הציפיות של רוב הורי החינוך המיוחד הן, כמובן, שהמועצה תממש את ההחלטה, ואל
.מול חוסר האפשרות, ישנה תרעומת מוצדקת של התושבים
▪
לפני מספר ימים עדכן פקע"ר כי ניתן לקיים פעילות בלתי פורמאלית במרחבים מוגנים, עד30
תלמידים ובתנאי שיהיו לפחות2
מבוגרים אחראים. אלא שאף גורם לא הבהיר האם ההנחיה
תקפה לילדים בגילאי לידה עד3
, שם האבחנה בין חינוך פורמאלי לבלתי פורמאלי לא באמת
קיימת. ועוד –
העלינו שאילתא לפיקוד העורף, מדוע ניתן במגבלות הנ"ל לשחק שחמט, אבל
.לא ללמד מתמטיקה? מה ההבדל מבחינת בטחונם של הילדים? טרם נענינו
▪
לפי לוח החופשות של משרד החינוך, אליו הצטרפו לאחרונה גם התיכונים לאחר ההסכם
הקיבוצי עם ארגון המורים, מערב יום הכיפורים עד לאחר חג הסוכות יש חופשה ברצף. כיוון
שכך, לא ניתן לדרוש ממורים ומתומכי הוראה לעבוד בימים אלו. לגבי תלמידי התיכו
נים
באזור קו העימות, המשמעות היא שמתאריך20.6.24
ועד25.10.24, למעלה מ -4
,חודשים
התקיימו7
ימי למידה פיזיים בלבד (יש להזכיר את10
ימי שביתת ארגון המורים בתחילת
השנה, לפני הגבלות פיקוד העורף על קיום הלימודים). בעת הזו, ראוי להפעיל צווי ריתוק או
להפעיל פתרונות שיתאימו את לוח החופשות
.ברשויות קו העימות, למציאות הנוכחית
▪
בו זמניות. היכולת של מערכ
ו ת החינוך לפעול
בו זמנית
במשימות שגרה, במשימות חירום
ובהתארגנות לשיבה ולתנופה אחרי המלחמה, לאורך זמן–
,היא מוגבלת ביותר. בעת הזו
.מתבקש להתאים את משימות השגרה לקושי הזה הציפייה של משרדי הממשלה שמוסדות
החינוך והרשויות ימשיכו להקפיד על כל פעולות השגרה כאילו אין חירום, מנותקות
מהמציאות. כרשות, אנחנו נדרשים למלא דוחות, להגיש תכניות, להגיב לביקורות של משרדי
,חשבון מטעם משרד החינוך, לעמוד בזמנים ובדרישות של קולות קוראים
'וכד-
בנפח כפול
או יותר מאשר במצב שגרה. הציפייה אינה מותאמת למצב הב יטחוני ולנגזרותיו, ופוגעת
.ברמת הביצוע בפועל של המוסדות והרשויות בקו העימות
•
.חינוך, קהילה ואומה
לאור מחקרים שבוצעו על ידי ארגונים שונים1 בחזית הדרומית במהלך השנה , ברור שהחוסן הקהילתי הוא
נגזרת של חוסנה ואיכותה של מערכת החינוך. ומכיוון שמדובר על חוסן של קהילות רבות בחבל ארץ גדול
ומשמעותי, הרי שחוסן האומה מושפע במידה רבה מחוסן הקהילות. מכאן שחוסנה ואיכותה של מערכות
החינוך בחזיתות העימות, בדרום ובצפון, הם אינטרס אסטר .טגי לאומי
שנים רבות מדובר על הפער הקבוע והגדל שבין איכות מערכות החנוך בפריפריה ,, לעומת המרכז. המלחמה
מזמנת גם הזדמנות–
לאחר עשורים רבים–
לא רק לצמצם את הפער, אלא–
על בסיס עיקרון האפליה
המתקנת–
להפוך את הפער. מן הראוי לפעול כך שמערכות החינוך הפריפריאליות יהיו, תוך זמן קצר ביותר–
גולת הכותרת של מערכת החינוך בישראל, בצורה מובהקת וברורה. כך, אזורי העימות יהפכו לאבן שואבת
לאוכלוסייה איכותית גדולה, החוסן הקהילתי בפריפריות יתעצם, ועצם המושג פריפריה יוכל סוף סוף לעבור
מן העולם. אני קורא כאן לחברי הוועדה הנכבדים, להירתם לגודל השעה והתפקיד, וביחד עם הממשלה, תוך
התעלמות משיקולי קואליציה/ אופוזיציה או כל שיקול פוליטי אחר–
לוודא שההזדמנות ההיסטורית הזו לא
.מוחמצת
בכבוד רב–
אבי צ'פניק
מנהל מחלקת החינוך
.המועצה האזורית מרום הגליל
1
למשל, על ידי אלכא –
ג'וינט עבור פורום קו העימות