חומר רקע
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2024-011079
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ה באדר א' ה ,תשפ"ד5.3.2024
:, בנושא
הסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין מערכת הבריאות לאקדמיה, דוח שנתי68ג
חה"כ מיקי לוי- יו"ר הוועדה -
בשבוע שעבר התקיים דיון בוועדה על השירותים הרפואיים לנכי
צה"ל. בדיון עלו מצוקות קשות על מחסור ב רופאים מחוזיים, רופאים בבתי החולים בפריפריה
ו רופאים
ב
אגף השיקום של משרד הביטחון.
במדינת ישראל מסתמן מחסור קשה ברופאים בשנים הקרובות
. התקינות נקבעו לפני עשרו
ת ש ,נים
ומצבת כ"א סובלת מתת-
איוש חריף. מאידך, ישנם סטודנטים שלומדים רפואה בחו"ל ואינם
יכולים לגשת לבחינות הסמכה .א
נו יודעים כי סטודנטים שלמדו בישראל קיבלו ציון פקטור,
אולם
.לתלמידי חו"ל אופציה זו אינה ניתנת
אני סבור כי עלינו לעודד , דווקא בעת
זו ה,
תגבור מסיבי של רופאים–
בין אם לנסות להחזיר רופאים
שפרשו לגמלאות ובין אם לעודד סטודנטים ישראלים הלומדים בחו"ל להשלים את לימודיהם
.בישראל או לכל הפחות את התמחותם בנוסף אני מציע לתגבר רופאים מתמחים מצטיינים
.בפריפריה
אני מבין כי
יש מורכבות בקרב
בתי החולים
הא
וניברסיטאיים להכשיר סטודנטים לר
פו
אה באופן
מקצוע
י .
,בנוסף יכולתן של האוניברסיטאות לקלוט תלמידים מוגבלת
. פתיחת פקולטה
ללימודי
רפואה
ב אוניברסיטת אריאל
מסייעת להכשיר רופאים, וגם
אוניברסיטת רייכמן
ש נמצאת בתהליך
של הכרה, ךא זה לא מספיק. נוצר פער מאוד גדול ש
חי מ.יב גישור
משרד מבקר המדינה – ליאורה שמעוני-סמנכ"לית ומנהלת חטיבה – מערכת הבריאות בישראל
,מבוססת על הציבור כלומר מערכת בריאות ציבורית ש .נחשבת לאחת הטובות בעולם כדי
שהמערכת תהיה טובה, יש צורך ב
א
יכות של הצוותים הרפואיים והכמות בז מן המתאים לכל אחד
מהזכאים לקבל
יש.רות רפואי בישראל
הדוח פורסם בשנת2018
,ו
אנו נמצאים כיום במצב ש
ל ביקורת מעקב, ש תתפרסם בקרוב. חלק
מהליקויים תוקנו, חלקם לא תוקנו וחלקם ת
וקנו באופן חלקי. אנו מבינים שמש רד הבריאות לקח
את דוח הביקורת משנת2018
ועשה הרבה מאוד
פע ולות. מדובר על מערכת שעדיין לא מסוגלת
להגיד שהממשק בין המערכת האקדמית שמכשירה את הרופאים
לבין המערכת הרפואית- מסודר
עד הסוף. לא מדובר רק בתוספת משאבים
)(תוספת רופאים , אלא גם הדרך שהתהליכים מוסדרים
באמצעות ניצול המשאבים הקיימים באופן יעיל ללא תוספות .
משר ד הבריאות הקים ועדה במהלך שנת2023
,
.שעסקה בנושאים שהצבענו עליהם כליקויים לא
ראינו את סיכו
ם תה דו עב.
רוני גבריאלי-סגנית מנהל אגף –
:מטרת הביקורת להצביע על פערים בהסדרת ההכשרה הקלינית
,של רופאים בין גופי מערכת הבריאות ובין האקדמיה ולהמליץ על דרכים לתיקונם במטרה להסדיר
.את היחסים בין הגופים ולהגדיל את מספר הרופאים בישראל בהתאם לצורכי המדינה
:הנושאים העיקריים שנבדקו 1
.אי תכנון מקומות לביצוע התמחות
2
.ההסכמים בין בתי החולים לאוניברסיטאות
3
.
עומס הסטודנטים בשדות הקליניים
4
.
בחינת הרישוי לבוגרי חו"ל
5
.
שנת'הסטז
2
:נתוני מפתח3.5
רופאים לאלף איש שיעור הרופאים בישראל בשנים2013
–
2015
, דומה לממוצע
ה-
OECD
.
540
( רישיונות43%
) מתוך1,259
הרישיונות היו לישראלים בוגרי אוניברסיטאות מחו"ל.
124%
עלייה במספר הסטז'רים בין2010
ל-
2017
. לעומת עלייה של6%
בתקן מיטות האשפוז.
1,259
חדשים לרופאים משרד הבריאות הנפיק בשנת2015
.
3,839
סטודנטים לרפואה( למדו בישראל בשנת תשע"ו2016-2015
).
כ-
6,000
רופאים
התמחו בבתי החולים במועד הביקורת בכ-
56
מקצועות התמחות.
לנושא ההכשרה של הרופאים יש השפעה קריטית על יכולתה של מערכת הבריאות לספק שיר ותי
בריאות איכותיים לציבור.
הביקורת העלתה ליקויים המחייבים את פעולתם של משרד הבריאות ושל המל"ג בנושאים
האמורים.
נדרשת ת
כנית לאומית שתאפשר הרחבה ממשית של התשתיות להכשרת רופאים בישראל.
ח"כ טלי גוטליב–
פנו אלי סטודנטים
לרפואה מ
חו"ל, משום ש נודע להם שניתן לסטודנטים
בישר,אל ציון פקטור מה שלא התאפשר להם ו בשבוע שעבר היתה עתירה
בנושא ב בימ"ש.המחוזי
אני דוחה בשתי ידיי את הטיעון של משרד הבריאות
שמדובר ב חוסר מקצועיות. אני סבורה שהיתה
פגיעה קשה ב
ערך ה
שוויון. המצב כיום הוא ש ,חסרים רופאים מחוזיים לטיפול בנכי צה"ל
מע ו לים
את גיל המילואים של רופאים
אורתופדים . לא יכול להיות שאנו בשנת2024
וכמות הפקולטות
.קטנה אני סבורה שטוב יעשו הצדדים אם יחשבו פעם נוספת על מתן2
נקודות פקטור לסטודנטים
.מחו"ל. ניתן לבחון מקרים פרטניים ולהחריג אותם
ל סטודנטים ישראלים יש5
בחינות, ובכל אחת
מהבחינות
כלל הסטודנטים קיבלו5
,נקודות פקטור
ולא רק מי ש
שירת במילואים.
נקודת האיזון
צריכה להיות
ציון58
ל
סטודנטים שלמדו בחו"ל
במוסדות
שקיבלו הכרה ע"י משרד הבריאות.
ח"כ טטיאנה מזרסקי–
יש לנו2 סוגי בוגרים של לימודי רפואה: בחו"ל ובארץ, ואין ב
יני .הם שוויון
יש למצוא דרך
ברורה לשלב את כולם במערכת הבריאות בישראל כמה שיותר מה
ר
באמצעות
פרוטוקול .
בנוסף .צריך להיות ממשק עם כמה שיותר בתי חולים בארץ כדי להכשיר את הרופאים
ההסתדרות הרפואית בישראל–
פרופ' ציון חגי-יו"ר –
הדיון מצביע על משבר עמוק במערכת
הבריאות, ואנו חייבים לטפל בו במהירות האפשרית. מחסור ברופאים הוא נושא שמעסיק אות
נ ו
בשנים האחרונות
. יש שחיקה גדולה של רופאים בבתי חו
לים ובקהילה נוכח המחסור ברופאים .
בכל שטח בחזית נמצאים צוותים רפואיים, והתוצאות הן מדהימות
מבחינת שיעור נמוך של
תמותה .
מאז ומע
ולם לא היה תכנון של כ"א. בשנות ה-
90
היתה לנו מתנה גדולה מבריה"מ –
עליה של
רופאים לארץ, וכך
הכפלנו את
מס' הרופאים ש ,עבדו קשה בתוך המערכת. בקרוב הם פורשים
ו אנו
.יודעים שבשנים הקרובות יהיה מחסור ברופאים
שכה רה
של רופא אורכת
13
:שנים 7 שנות לימוד
+
6 שנות התמחות, ו לאחר מכן
קבלת
.הדרכה ראוי לזכור שה
אוכלוסיי
ה מזדקנת ו תוחלת החיים
גדלה כל5 שנים. אנו צריכים יו
תר
.רופאים ויותר תשתיות
בשנת2026
המשבר ברופאים צפוי להיות הרבה יותר גדול בפריפריה (בצפון–
40%
ובדרום20%
.)
המדינה חייבת לפתוח 3 בתי הספר ל
רפואה: רייכמן (טרם אושר פתיחתו ), מכון ויצמן (יש כבר
.אישורים) ובאוניברסיטת חיפה
ב.כל פעם שרצו להקים בית ספר, האוניברסיטה התנגדה
יש תכנית להגדיל את מס' הסטודנטים בבתי הספר הקיימים, ואני .חושב שצריך להגדיל אותם יותר
פנו
אלי סטודנטים לרפואה
ש
מגויסי
ם למילואים
, ו
אין צפי לשחרור.ם הם ס יימו תואר ראשון
,ואמורים לעשות בחינה אחודה כדי להתקבל לשנה השלישית
אולם הם לא מסוגלים כעת.
פניתי
לור"ה כדי
ש יפטור את50
המגויסים
מבחינה, וה
ם יקלטו על סמך ראיון אישי. במידה ואין רצון
לקלוט אותם לשנה שלישית, שילקטו
לשנה ראשונה או שניה . לא
ניתן לומר שאותם ק
יר טריונים
שהיו לפני המלחמה יישאר
ו כמו שהם .
פתרונות מוצעים: * הקמתי ועדה עם הפרופסורים המובילים במדינה, כולל מתמחים ומו
מ
חים,
ודנ.'ו האם יש מקום לעשות שינוי בסטז המלצתנו לקצר אותו מ- 7 שנים ל-6
.שנים
*קליטת
"כל הסטודנטים מחו
ל בישראל כבר בשנה ה-
5/6
, זה
יטיב עימם ו עם.ישראל
3
משרד הבריאות–
'פרופ
שאול יציב-מנהל אגף רישוי מקצועות רפואיים –
כולנו רוצים להגדיל את
מס' הרופאי
ם במדינה, ולהכניס כמה שיותר סטו
ד
נטים למערכת כדי שיהפכו לרופא
ים, אך
לאיכות
.יש חשיבות בלתי רגילה אלפי סטוד נטים
למדו בבתי הספר לרפואה בחו"ל
, אולם
לא ראו חולה
מימיהם ו
רמת הלימודים נמוכה מאוד. ביקרתי ב-
20
,בתי ספר לרפואה בחו"ל
ומצאתי מצב שלא
יתואר
מבחינת רמת הלימודים
.והבחינה איננו רוצים להכניס רופאים
ברמה נמוכה שיסכנו את חיי
.החולים. גם העולים שעלו מבריה"מ עברו בחינות כדי לקבל רישיון
למשרד הבר
יאות יש אחריות גדולה על ה
סטודנטים בחו"ל, ועשינו את מיטב יכו לתנו כדי
ל שפר את
שו הנ
א ע"י רפורמה וקורסים תומכים ש
משלבים את הסטודנטים בתוך המדינה. מ
ש
רד הבריאות
איפשר
רע למ .כת הבריאות לקבל כמה שיותר סטודנטים שלמדו בחו"ל
חשוב ש השדות הקליניים
יהיו
עפ"י קריטריונים ועם תיאום מרכזי כדי ש'מס
הסטודנטים שיכנסו לשדות יחולקו בצורה
מתואמת. המשרד אינו שחקן יחיד בשדות, אלא שותפים .גם דיקנים ומל"ג בית חולים אינו יכול
לה חליט עם מי הוא .יוצר קשרים בחו"ל
יק הד
נים בארץ החליטו להוריד ב- 3 נקודות את הציון מעבר של הבחינה הסופית
כדי להקל על
.סטודנטים שהשתתפו במלחמה, ולא היתה להם אפשרות ללמוד
מתן3
נקודות למי שנבחן לפני
.המלחמה ולא נלחם במהלך המלחמה אינה מוצדקת לגבי בוגרי חו"ל לא היתה מוטיבציה כזו, כי
הם נבחנו לפני המלחמה ועתידים להיבחן בחודש מרץ. במידה ומורידים נקודות לסטודנטים
.שלמדו בחו"ל, עלולה להיות פגיעה בבריאות הציבור יש2 מועדים ל :בחינות בסוף שנה שישית
'מועד א
ש התקיים בחודש יולי טרם 'המלחמה, ומועד ב
ש
היה
אמור להתקיים
בחודש מרץ . הורדת
הנקודות נועד
ה
'שמספרם של הנכשלים במועד א' יהיה נמוך יותר במועד ב, ו הם לא יפסידו שנת
לימודים. המועד
ה
שלישי נועד למשרתי מילואים שלא יכלו לגשת למועד השני
עם הקלות מבחינת
.מס' השאלות
בבחינה
הסופית יש
600
שא לות, ובבחינת רישוי יש220
שאלות .
בוגרי ישראל עושים
5
בחינות בשנה5 ו- 6
,ו ,בוגרי חו"ל עושים רק בחינה אחת
ש הרמה שלה
נמוכה יותר ו 'מס
ה שאלות
קטן יותר בכל מקצוע .. בוגרי ישראל עוברים גם בחינות קליניות, וזה לא קיים בחו"ל יש רעיון
שאולי בעתיד תהיה בחינה אחודה גם לבוגרי ישראל בסוף שנה6
. מבחינה לוגיסטית בלתי אפשרי
לקחת2,500
סטודנטים ולחלק אותם ל- 5
מקצועות. הרפורמה מסתיימת בשנת2025
, ומי שהתחיל
את לימודיו אחרי2019
.חייב ללמוד בבתי ספר לרפואה מוכרים
לא ניתן לעשות אפליה לסט ודנטים שהתחילו ללמוד לפני2019
. לפני כמה ימים היתה עתירה
בבימ"ש המחוזי, והש
ופ
ט הצדיק את הגישה הזו. מתן נקודות בונוס ל-
300
סטודנטים נוספי ם
שלמדו במקומות איומים מבחינת ר
ופ .אה אינה ראויה אין פגיעה בשוויון, כי אין שוויון בין2
המערכות. אחריות משרד הברי
אות אינ
ה ישירה על סטו
דנטי
ם
,שלומדים בישראל האחריות היא
של בתי הספ
ר ומל"ג. מס' הסטודנטים מחו"ל
שהתקבלו לרפואה בישראל
עלה מאו ד כתוצאה
מהתערבות משרד הבריאות(
60
מתוך90
.)
מטרת ההגרלה של המתמחים לסטאז' היא שיהיה פיזור הומוגני ושוויוני בין בתי חולים במרכז
לבין
.בתי חולים בפריפריה
ועד ראשי האוניברסיטאות – דבורה מרגוליס-ראש מינהל - הנרשמים ללימודים ו כלל הסטודנטים
שבמילואים
בכל התחומים הם בראש מעייני המערכת. הצ"ח
ש
אמורה להסדיר את הנושא נמצאת
בימים אלה על שולחנה של ועדת החינוך להכנה לקריאה שניה ולקריאה של
יש
ית
, ו לצערי הדיון
נדחה שוב ושוב מסיבות לא ידועות .הצ"ח נועדה: לאפשר לפורום דיקני הרפואה ל ייצר מנגנוני
תעדוף וסיוע לנרשמים שהם במילואים לשנת הלימודים הבאה ,
4 שנתי
(מועד מיוחד למשרתים
)לבחינה באוגוסט ו- 6 שנתי
. הצ"ח
תאפשר מבחינה משפטית להתגבר על
סוגיית השוויון, ול תת
תעדוף בהוראת שעה למשרתי מילואים ארוכים שנמנע מהם להתמודד על המקום בפקולטה
.לרפואה בחודש דצמבר פורסם
מתווה של פורום דיק
ני הרפואה ומשרד הבריאות להקלות ע ל
סטודנטים לרפואה מחו"ל לצד סטודנטים לרפואה מהארץ (מעל ל-
60
.)איש
שי אשכנזי-יו"ר פורום דיקני הרפואה –
משנת2017
חל ש
ינוי מהו תי במס' הסטודנטים ובשיטות
הוראה, ו .נעשו התאמות שונות
בתקופת
ה מלחמה עשינו ככל הניתן כדי לקלוט את הסטודנטים שגויסו בנוסף למכסת הסטודנטים
.הרגילה בנוסף
תינ.נו הקלות במבחן מסוים לשנת תשפ"ה
מבחינה משפטית לא ניתן לתת פקטור
למגויס
י ם
היות והם יקודמו
.על פני אחרים
4
מתכונת המבחנים הארציי
ם שונה לחל וטין- 5 בחינות שמת פרסות על8
חודשים, ולא בחינת רישוי
אחת .כפי שמתקיימת לבוגרי חו"ל
מועד הבחינות היה ב תקופת מלחמה, ואם לא היינו נותנים
הקלה במבחנים, בוגר
י הארץ לא היו יכולים להיכנס לסטא .'ז
אנו ב
תהליך עבודה על רישוי אחוד בישראל
. חלה התקדמות ב הוראה בקהילה ויש עוד דרך
.להתקדם
מן הראוי ש
הקשר בין ה
פקולטות
לרפואה לבין בתי החולים
יהיה ממלכתי
,עם קווים מנחים היות
ו
הכל כיום
.פרוץ במהלך הלימודים הקליניים הסטוד נטים לרפואה נמצאים בבתי החולים ולומדים
מהרופאים . הפקולטות לרפואה מעבירות תשלום לבתי החולים, אך הכמות והגודל נתונים למו"מ
פרטני .
רייצ'
ל
ברנר שלום-סגנית סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי -
משרד הבריאות פרסם3
תכניות
בעקבות דוח גמזו, ומאז קרו כמה תהליכים: נפתחו שדות קליניים בקהילה, לראשונה נעשה מיפוי
.של שדות קליניים בבתי החולים והם הורחבו, ונעשה תכנון כ"א מלא במדינה שכרגע טרם פורסם
בשנת2023
התקבלו2,450
.איש, הצרכים גדלים ואנו משתפרים מידי שנה במס' הרופאים
בנוסף
.יש תכניות רבות בפריפריה .אנו רוצים להביא את המלצות הדוח להחלטת ממשלה ניתן לקבל את
טיו .טת דוח גמזו כבר כעת, והדוח הסופי יפורסם בעוד שבועיים
.הצרכים גדלים, אך אנו משתפרים באופן תמידי
מל"ג –
יאיר הראל-אגף אקדמי –
בשנתיים האחרונות נפתחה
תכנית4 שנתית בבן-גוריון ו- 6
שנתית
בבר-
.אילן התכניות הבינלאומיות
נסגרו ביוזמת יו"ר ות"ת בניגוד לדעת אוניברסיטאות ,
ולמעלה מ-
120
אלף מקומות
.התאפשרו לסטודנטים ישראלים
שר החינוך החליט עם מליאת מל"ג על הקמת ועדה, בראשות פרופ' יהונתן הלוי, שהגישה את
מסקנותיה תוך חודשיים. כל
המוסדות שירצו להקים בתי ספר לרפואה יצטרכו לעמוד בתנאי
.הסף
,הוקמה ועדה בראשות פרופ' יהונתן לוי שתגיע בשבוע הבא למל"ג בנוגע לאישור אוניברסיטת חיפה
מכון וייצמן ואוניברסיטת
.רייכמן
.הם יצטרכו לעמוד בתנאי הסף שיומלצו כל בית ספר שרוצה
.להקים פקולטה לרפואה, צריך לעמוד בתנאי סף שיאושרו בוועדה מקצועית שתוקם לצורך כך
מיכל אופיר – ב- 4
שנים האחרונות התווספו לנו300
'סטודנטים בשנה א
בעקבות המהלכים של
ות"ת עם משרד הבריאות. ית
ר הנושאים נמצאים בדוח ועדת גמזו, כגון הסדרת האחריות
בין
השדות הקליניים לבתי החולים
מס' הסטודנטים ב
שע ור האחרון הכפיל את עצמו– מ-
500
ל-
1,000. לגבי
קיצור תכנית הלימודים
בכל בחינה ., זה נמצא בבחינה אצל המל"ג ואני מקווה שהנושא יאומץ בקרוב
כל הנושאים שהוזכרו בדוח מבקר המדינה, מופיעים בדוח גמזו, ואני מקווה שבזמן קרוב נקבל את
המלצותיו.
תכניות של רייכמן
ו.ויצמן נמצאות בבדיקה 3 הגופים יצטרכו לעמוד בתנאי הס
ף שיוצגו בוועדה.
משרד האוצר – תמר צ'ין-רפרנטית בריאות באג"ת -
מאז הדוח בשנת2018, השינוי
.הוא גדול
בשנה הבאה אמורים ל
התווסף
1,200
כסאות לפחות, כשהיעד הוא
1,400
ויש תקציב לכך . החסם
ברגע הנתון אינו,כסף. דוח גמזו מתייחס לגידול מס' השדות הקליניים ובמנגנון התחשבנות ו אנו
נע
שה בקרה על כך. חלק מהמחסור יכול
לקבל מענה גם בהרחבה של מקצועות נוספים שאינם רק
רפואה (כמו עוזר רופא, אחיות מומחיות). השאלה היא לא רק כמות, אלא גם הגעה לתחומים
.שחסרים בהם רופאים
אנו רוצים
את המתמחים המצטיינים בפריפריה, בסיוע מימון תכנית
.שתומכת בהם
ה
טכניון –
'פרופ
עמי אהרונהיים-דיקן רפואה –
כמות הסטודנטים שאנו יכולים להכניס היא
.מוגבלת אנו חושבים שזה אינו רעיון טוב
להכניס אנשים שאנו סבורים שלא יסיימו את שנת
הלימודים. אם לא
תהיה תוספת כספית למערכת., לא נוכל להגדיל את מס' הסטודנטים
הפקולטות
לרפואה הגישו בקשות תקציביות, א .ך לא קיבלנו שום תוספת תקציבית
אוניברסיט
ת רייכמן –
ד"ר
מירי מזרחי ראובני-מנהלת ביה"ס לרפואה בהקמה –
המספרים
שהוזכרו הם בשיפור, אך אינם מספיק
ים.
אנו צריכים להרחיב את הכסאות וגם לפתוח פקולטות
5
.חדשות לרפואה
כרגע70%
,מהבוגרים לומדים בחו"ל
ו לפחות30%
אינם שבים לארץ ואנו מאבדים
.אותם בדרך
אין מספיק רופאים כי הם בקרב, בבתי החולים
, בעומס ו.הנותרים בשחיקה
ניתן ל
נהל
,בצורה יעילה יותר את השדות הקליניים
אנו מתנגדים למונופולים למיניה
ם . הפתרון
הוא לעשות את הדברים המ
ם יי יד
, ואחד מהם הוא פתיחת בי"ס לרפ
ו אה באוקטובר הקרוב
ברייכמ ן. אנו נוכל לקלוט80
סטודנטים ב
ש
נה הרא
וש,נה ובהמשך נוכל לעלות ל-
160
. אנו
קמ ווים
שהמל
"ג ת
מנה במהר
ה את הוועדה המקצועית
.שאמורה להכיר בנו
שירותי בריאות כללית –
ד"ר אבינעם פירוגובסקי-מנהל אגף –
:כללית כוללת
%
50
ממבו טחי
,המדינה14
בתי החולים ו-
30%
.ממיטות האשפוז בארץ ,עברנו על הדוח כשהוא פורסם
ו עשינו
הרבה פעולות מתקנות בתו .ך הבית
לאורך15
,שנה מס' הסטודנטים לרפואה שילש את עצמו נוכח מאמץ משותף של האקדמיה, ות"ת
.המל"ג ובתי החולים
השדות הקליניים צריכים להיות מנוהלים ב.אופן מרכזי
אנו שואפים לנהל את השדות בבתי
.החולים שלנו
הבנו שיש לנו יכולת לתת שדות קליניים נוספים, ולכן
הקמנו תכנית להכשרת
סטודנ
טים מאוניברסיטאות מוכרות בחו"ל ש
מגיעים ל-
4-6
לסבבים קליניים בארץ בשנה . התכנית
.מאושרת יחד עם משרד הבריאות ומדווחת
מל"ג –
יאיר
הראל-אגף אקדמי - התכנית אינה
מאושרת, והיא גם עוברת על חוק המל"ג וע"ח
.סטודנטים שלומדים בארץ. משרד המשפטים מעורב ויודע על הסוגיה
רייצ'ל ברנר שלום-סגנית סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי -
.כללית עוברים על הוראות החוק
ד"ר אפרת ארבל –
יש לשמור על רמת הרופאים. רפורמת יציב עשתה שינוי לטובה במדינה. אני
סבורה שציון מבחן צריך לעבור, אך יחד עם זאת אני חושבת שנעשה לי עוול. הלכנו ללמוד בחו"ל
כדי להגשים את
חלומנו
להיות רופאים בארץ. עוזרי הרופא מתגברים את כל הרופאים שחסרים
בגלל
שהם מגויסים ל
מלחמ ה בחזית. חלקנו משלמים300
₪
לשבוע לבתי החולים כדי לעשות
.סבבים קליניים בארץ הגענו למצב קשה במדינה וכל בי"ח יגיד שהוא משווע לכ"א. מדובר בכמות
.קטנה של אנשים שמשרד הבריאות ירוויח אותם
גלעד אברג'ל –
סטודנטים שנה שישית משתתפים בהגרלה שתקבע איפה הם יעשו את הסטאז'. הם
,צריכים למלא שאלון העדפות קודם ההגרלה
ובנוסף יש ועדת חריגים שדנה
באנשים שיש להם
,בעיות. ההגרלה נעשת באופן אנונימי וחשופה לעיני הציבור, אך לא ידוע פרטים על ועדת החריגים
כולל מי פוסק בוועדה, ו
פרטים אי .שיים אינם נלקחים בחשבון בהגרלה בכל שנה יש80
סטודנטים
צעירים רווקים, ו אני מציע למשרד הבריאות
להעדיף מ
קומות בפריפריה ולתת בתמורה תמריץ.
מכבי שירותי בריאות –
דניאל לנדסברגר-רופא ראשי, חטיבת הבריאות –
אנו מבקשים להציע
.פתרונות מכבי יכולה להציע שדות
. קליניים למתמחים ולסטודנטים כדי להכשיר את דור העתיד
אנו עוסקים בהכשרה של למעלה מ-
400
מתמחים, ויש500
סטודנטים שלומדים בשדות הקליניים
שלנו שאנו מעמידים לרשות האוניברסיטאו
ת. אנו נשמח להעמיד לאוניברסיטת רייכמן
שבועות של
שדות קליניים ,ו זה יוסיף עוד80
סטודנ .טים לרפואה להרחבת השדות בקהילה דרושה יצירתיות
ו
פתיחות של המל"ג,
ומדובר בתוספת תקציב של מאות אלפי₪
.
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
.הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה מבקשת
מיו"ר ההסתדרות הרפואית
להעביר לוועדה את המכתב שהעביר לור"ה
.על שינוי הקריטריונים בזמן מלחמה
3.
הוועדה מבקשת
מור"ה
לקבל
רשימה של
מתווה קליטת סטודנטים מגוייסים מחו"ל-
מי
התקבל ובאיזו שנה לאוניברסיטאות.
4.
הוועדה מבקשת מהמל"ג לקבל עדכון
בנוגע ל- 3 בתי הספר לרפואה (רייכמן, ויצמן וחיפה ,)
.לאחר סיום דיוני הוועדה שדנה בתנאי הסף
6
5.
הוועדה ממליצה
למשרד האוצר
להגדיל את מס' התקנים של מתמחים בבתי חולים
.בפריפריה
6.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לקיים דיון עם ראשי פקולטות לרפואה כדי לשקול מתן
.מקור תקציבי
7.
הוועדה תבדוק מול ועדת החינוך, התרבות והספורט מה
סטטוס הצ"ח שנמצ את בהכנה
לקריאה שניה ולקריאה של ישת, בנושא מנגנוני
תעדוף וסיוע ל משרתי מילואים ברישום
.לשנת הלימודים התשפ"ה
8.
.הוועדה תקיים ישיבת מעקב לאחר הגשת מסקנות ועדת גמזו