חומר רקע
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
The Association for Civil Rights in Israel (ACRI)
איתמר בן אב"י9
תל אביב6473629
|
شارع ايتمار بن ابي
٩ تل ابيب |
9 Itamar Ben Avi St. Tel Aviv
טלפון :هاتف03-5608185
Phone
|
פקס :فاكس03-5608165
Fax:
|
www.acri.org.il | [email protected]
27.10.24
לכבוד
חה"כ צבי פוגל
יו"ר הוועדה לבטחון
לאומי
הכנסת
,שלום רב
:הנדון
הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בבטחון המדינה (הוראת שעה–
)חרבות ברזל
(תיקון–
,)הוראת קבע התשפ"ד-
2024
ביום23.6.2024
אישרה וועדת השרים את
הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בב
י טחון המדינה
(הוראת שעה–
חרבות ברזל) (תיקון–
הוראת קבע), התשפ"ד–
2024
/(פ4626/25
:) (להלן הצעת
החוק
או
החוק המוצע
). החוק המוצע מבקש להפוך את חוק מניעת שידורים זר בב
י טחון המדינה
(הוראת שעה–
חרבות ברזל), התשפ"ד–
2024
:(להלן
הוראת השעה ) לחוק קבוע, וכן להחריף את
.הסנקציות שניתן להשית מכוחו על גוף שידורים זר
האגודה לזכויות האזרח .מתנגדת נחרצות להצעת החוק
להלן טעמינו:
א.
רקע
1.
הוראת השעה, אשר נחקקה ביום1.4.2024
, מסמיכה את שר התקשורת להטיל סנקציות על ערוצי
תקשורת זרים, וזאת ב
תנאי שחוות דעת מטעם גורמי הב
י טחון מורות ששידוריו פוגעים פגיעה
ממשית בב
י
טחון המדינה, וב
כפוף להסכמת ראש הממשלה ו
אישור הממשלה או הקבינט.
כך, השר
רשאי להורות על סגירת משרדי הערוץ, תפיסת ציודו, איסור על פלטפו רמות ערוצים ישראליות
משידור תכניו, וחסימת הגישה לאתר האינטרנט של הערוץ, לפרק זמן של45
,יום לכל היותר. כן
.הוראת השעה מכפיפה את הצווים לאישור בית המשפט המחוזי לשם הארכת תוקף הצווים נדרש
הליך פרוצדורלי זהה להוצאתם בראשונה. עוד
נקבע כי הוראת השעה תעמוד בתוק ף עד ליום
31.7.2024
או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות
הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם.
2.
ביום4.4.2024
הוגש בג"ץ2859/24
האגודה לזכויות האזרח נגד ראש הממשלה
נגד חוקתיות הוראת
השעה. ביום9.6.2024
ניתן צו על תנאי בעתירה. חרף הספק הממשי המוטל בחוקתיות הוראת
השעה, ולמרות התנגדות משרד המשפטים, אישרה הממשלה את הצעת החוק הפרטית של חה"כ
אריאל .קלנר, אשר מקצינה את הוראת השעה והופכת אותה לעוד פחות חוקתית. נסביר
ב.
סמכות ר
חבה ועמומה ל
עצירת שידורי הערוץ
3.
הצעת החוק מבקשת להרחיב את הסנקציות שהשר רשאי להטיל על ערוץ זר, ולהסמיכו "להורות
לגופי הממשלה שהנושא בתחום אחרי ."ותם לעצור את שידוריו של הערוץ
2
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
4.
מדובר על סמכות עמומה ורחבה שמשתרעת על כל פעילותה של הרשות המבצעת. מכ
ו ח סמכות
כללית
זו יוכל שר התקשורת להורות על אמצעים דרקוניים שיובילו בהכרח לפגיעה בזכויות
.חוקתיות, כאשר המטרה לסגור ערוץ תקשורת זר תקדש את כל האמצעים
5.
כך למשל, השר יהיה מוסמך להורות ,ליחידת הסייבר לחסום גישה לכל אתר שמשדר מתכני הערוץ
לרבות רשתות חברתיות. ניתן יהיה לחסום את הגישה ל אתרים ולאפליקציות של יוטיוב, פייסבוק
ואינסטגרם. עוד, ניתן יהיה להורות ללשכת העיתונות לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה לשם
עצירת שידורי הערוץ, לרבות נגד עיתונאים ישראלים שהינם פרילנסרים של הערוץ. כן, ניתן יהיה
להורות למשל על סנקציות כלכליות מטעם מש .רד האוצר ויחידות הסמך שלו על הערוץ
6.
השר אף יהיה רשאי להורות על סנקציות והטרדות כלפי עיתונאים וגופי תקשורת שאין נגדם טענות
יב .טחוניות, רק כדי להבטיח את השתקת הערוץ הזר האמור אין מדובר בחששות בעלמא, שכן השר
פעל כך זה מכבר אף בהיעדר סמכות. כך, לשכת השר הפיצה
מסרונים לעיתונאים ישראלים
במסגרתם איימה עליהם בפלילים באם יעמדו בקשר עם ערוץ אלג'זירה (אף שאין לדבר גיבוי משפטי
שהוא). פקחי משרד התקשורת הטרידו עיתונאים זרים בעלי חזות ערבית במהלך הפגנה, לכאורה
כדי לוודא שאינם פועלים מטעם אלג'זירה. כן, פקחי המשרד פשטו על משרדי סוכנות הידיעות
הבינלאומיתAP
, עצרו שידור חי ותפסו ציוד, והכל בנימוק
שAP
המשיכו למכור תכנים–
שלא היו
טענות ב
י טחוניות נגדם–
לאלג'זירה. הרחבת סמכויות השר תאפשר לו להטריד ולאיים עיתונאים
ולהפעיל סנקציות נגד כלי תקשורת שאין כל טענה ב
י
טחונית נגדם. בוודאי
שלדבר אפקט מצנן
.קיצוני, באופן שיוביל להשתקה של התקשורת החופשית
7.
,אם כן
אופי
י ה העמום של הסמכות הנתונה לשר עומד בניגוד חריף להלכה על פיה פגיעה בזכויות
תיעשה רק באמצעות הסמכה מפורשת בחוק , וככזה כבר בשלב הזה ניכר כי איננו עומד בתנאי פסקת
.ההגבלה
כן, הדבר יאפשר הטלת סנקציות מרובות ומגוונות במקביל, באופן שיוביל לאפקט מצטבר
מכביד באופן שהפגיעה בזכויות תהיה בלתי מידתית, הן במישור של נקיטת האמצעי שפגיעתו
.פחותה, והן במישור של מבחן המידתיות השלישי של מידתיות במובן הצר
ג.
הארכת תוקף הסנקציות
8.
הצעת החוק מבקשת גם להאריך את תוקפן של הסנקציות המוטלות. בעוד שבהוראת השעה
סנקציות כאמור יעמדו בתוקף למשך45
ימים, מוצע כי האיסור על שידור הערוץ באמצעות
פלטפורמות ערוצים ישראליות לא יהיה מוגבל בזמן ויעמוד בתוקף עד להחלטה אחרת של שר
התקשורת, וכי יתר הסנקציות
יעמדו בתוקף לפרק זמן של90
.ימים
9.
עולם העיתונות מאופיין בקצב מהיר. ידיעות חייבות להיות אקטואליות, אם לא כן–
.אין בהן ערך
עצירת זרימת המידע לפרק זמן בלתי מוגבל, ואף לפרק זמן של שלושה חודשים מובילה לפגיעה
בחופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, באופ ן שמנוגד לתכלית החוק עצמה. החוק
איננו עונשי אלא מניעתי, וסנקציות יוטלו רק מקום בו הוכח כי מתקיימת פגיעה ממשית בב
י טחון
המדינה, וכדי למנוע את המשכה. לאור זאת, ובשל אופי הסנקציה, אין מקום למושכה על פני פרקי
זמן ארוכים ויש לבחון באופן עיתי ותכוף אם ממשיכות להת קיים הנסיבות המצדיקות שלילה גורפת
.ומוחלטת של חופש הביטוי
3
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
ד.
הפיכת החוק לקבוע
10
.
,הפיכת הוראת השעה לחיקוק רגיל משמעה ניתוק הפגיעה בזכויות מהמלחמה ומצב החירום
והפיכתן למצב המשפטי הרגיל בישראל. זאת בניגוד לעמדה שהציגה המדינה לבית המשפט העליון
ב בג"ץ2859/24
, על
:פיה מידתיות החוק נובעת, בין היתר, מזמניותו
"
הוראת השעה נחקקה לתקופה קצובה, של ארבעה חודשים לכל היותר. זמניות זו נקבעה
על בסיס ההבנה כי במסגרת הוראת השעה מוקנות סמכויות חריגות ביותר, אשר דרושות
לצורך התמודדות עם פגיעה ממשית בביטחון המדינה בתקופת הפעולות ה צבאיות
המשמעותיות והמצב המיוחד בעורף במלחמת חרבות ברזל, על הסכנות יוצאות ה דופן
שנשקפות למדינה במהלכה. בשל כך, סעיף התוקף בהוראת השעה מוגבל בשלושה
,אופנים
הן בתקופת זמן קשיחה–
ארבעה חודשים כאמור, קרי עד יום31.7.24
; הן
מבחינה מהותית, תום ההכרזה על מצב מי וחד בעורף או תום תקופת הפעולות הצבאיות
המשמעותיות. משמעות הדבר היא, שהוראת השעה תפקע ביום בו אחד משלושת תנאים
"]...[ .אלה יפסיק להתקיים
11
.
אם כן, הארכת תוקפה של הוראת השעה,מקבעת את אי חוקתיותה
.גם לשיטת המדינה עצמה
12
.
נזכיר כי חופש הביטוי
יה נו זכות אדם אשר
מע
וגנת כחלק מה זכות לכבוד שבחוק יסוד: כבוד האדם
וחירות
וכי
נפסק
ש מדובר ב"ציפור נפשה של הדמוקרטיה" (ע"פ255/68
מדינת ישראל נ' בן משה ,
(פ"ד כב2
)
427
,
435
(
1968
.))
נדבך מרכזי לחופש הביטוי הינו
חופש העיתונות.
העיתונות היא זרועו
הארוכה של הציבור, וחופש העיתונות הוא זכות יסוד של כל אחד ואחת מאיתנו (ב"ש298/86
ציטרין
נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עוה"ד(, פ"ד מא2
)
337
(
1987
)). לעיתונות תפקיד חשוב בהבעת
ביקורת על מעשי השלטון וחשיפת תופעות שליליות בחברה. כן, לעיתונות תפקיד מרכזי בהבאת
מידע אקטואלי בפני הציבור, וככזאת היא משקפת לא רק את זכות העיתונאי להשמיע, אלא גם את
זכות הציבור.
לאור זאת, נקבע כי במובנים רבים חופש העיתונות משמש מעין "נייר לקמוס של
הדמוקרטיה: יש עיתונות חופשית–
יש דמוקרטיה; אין עיתונות חופשית– אין דמ( "וקרטיה ע"א
751/10
פלוני נ' דיין(
8.2.2012
).)
13
.
ניתוק החוק ממצב החירום חושפת את תכליתו האמיתית. אין מדובר בחוק שנועד להגן על בטחון
המדינה, אלא עוד נ
י סיון פופוליסטי לפגוע במרחב הדמוקרטי ולחסום דעות שאינן נראות לשלטון
בכסות של מניעת פגיעה בביטחון .
14
.
,לסיכום
הוראת השעה מכתימה כבר כעת את ספר החוקים הישראלי . הפיכתה לקבועה והרחבת
.סמכויות השר לשלול את חופש הביטוי והעיתונות רק מחריפות את חוסר החוקתיות הזועק שלה
בכב
וד
,רב ובברכה
הגר שחטר, עו"ד