חומר רקע
לכבוד
הועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי
כנסת ישראל
נייר עמדה- נשים, ילדות ונערות בראי המלחמה
:מחברת
ד"ר אדוה ברקוביץ רומנו, עו"ס, בי"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב; התכנית
למגדר, אוניברסיטת
.בר אילן; בונות אלטרנטיבה
"ההיבטים המגדריים של מלחמת "חרבות ברזל
נשים, מעצם היותן למעלה ממחצית
מהאוכלוסיי
ה ,, מהוות חלק בלתי נפרד מכל אירוע והתרחשות במדינה
וכך גם במלחמת חרבות ברזל שבה הפגינו נשים גבורה ותושייה. לצד זאת, ישנם נושאים חשובים נוספים
:בהם ישנה משמעות למגדר
פגיעות מיניות
91
נשים וילדות נחטפו לעזה ו־343
.נשים וילדות נרצחו
מדו"ח איגוד מרכזי הסיוע שפורסם בפברואר2024
עולה כי במהלך מתקפת ה7.10.2023
ארגון הטרור
'חמאס' נקט בטרור מגדרי כלפי ילדות, נערות ונשים דרך אונס ברוטאלי ופגיעה פיזית. המחבלים פעלו
בדפוסים של אלימות מגדרית קשה וקיצונית בזירות השונות. פשעי המין במהלך המלחמה ב וצעו באופן
שיטתי ומכוון, בהיקף רחב וכחלק מאסטרטגיית לחימה והפעלת טרור מתוכננים. כמו כן, מתייחס הדו"ח
לעדויות של ניצולות שבי 'חמאס' ששוחררו אודות פגיעות מיניות שעברו בשבי על ידי שוביהן. הידע בדבר
היקפן חלקי בשעה זו מטבע הדברים, מאחר שישנן עדיין חטופות שנמצא ות בשבי חמאס ואת עדויותיהן לא
ניתן לגבות, ומכיוון שיש נשים שאינן מעוניינות לחשוף את הפגיעות שעברו. בהיבט הציבורי הרחב, טרם
פורסמו מחקרים מעמיקים אודות השפעת מעשי האונס האכזריים שהתרחשו במהלך מלחמת חרבות ברזל
על בריאות הנפש בקרב האוכלוסיה הכללית. במהלך מתקפ ת ה-
7.10.2023
ארגון הטרור חמאס פרסם
ברשתות החברתיות סרטונים מטילי מורא, הכוללים ויזואליה קשה של פגיעה והרג ובהם ניתן להבחין בסימני
התעללות ופגיעה מינית. יש לתת את הדעת לכך כי הספרות המקצועית מכירה בכך שחשיפה למידע וחומרים
אודות פגיעה מינית משפיעה על התעו ררות או החמרת תסמיני פוסט טראומה אצל נפגעות ונפגעי תקיפה
מינית. כמו כן, חשיפה זו עלולה להשפיע על המצוקה הרגשית של האוכלוסיה הכללית ופיתוח תסמיני
טראומטיזציה משנית למי שנחשף וצופה בתמונות והסרטונים או שומע עדויות בנושא–
כפי שיוצג ממחקרים
שבוצעו בשנה האחרונ .ה
שירות בצה"ל
עוד לפני ה-
7
באוקטובר באה לידי ביטוי הטיה מגדרית שהייתה בעלת השפעה דרמטית על עצם התרחשותם
של האירועים באותו יום ארור. בדיעבד התברר כי נשים בתפקידים שונים בצבא התריעו במספר הזדמנויות
ובפני מספר גורמים כי ישנה פעילות חשודה שנראית כהתארגנות לפעולה מלחמתית מצד
.הפלסטינים בעזה
אולם כל אזהרותיהן זכו להתעלמות, ואף היו מספר עדויות כי הושתקו ואוימו שעליהם לחדול מלנדנד. על אף
היותן שומרות הסף בפועל, פשוטו כמשמעו, הן זכו ליחס מזלזל ומתנשא בהיותן בתחתית ההיררכיה של
מערכת גברית במהותה. קשה שלא לתהות האם אזהרות כאלו היו מקבלות יחס שונה לו הושמעו על ידי
:גברים. התוצאה הקשה מדברת בעד עצמה14
תצפיתניות ממוצב נחל עוז נהרגו ו- 6
נוספות.נחטפו לעזה
לצד זאת-
המערכה הצבאית הדגישה את חשיבות תרומתן של הנשים הישראליות, שכן מספר לא מבוטל
של נשים שירת בחזית הלחימה: לפי נתונים שאתר צה״ל מציג19%
אחוז מהגיוסים למילואים הן נשים (מתוך
195
אלף חיילים וחיילות, כלומר54
אלף משרתות מילואים) במלחמה הנוכחית. ההתגייס ות הייתה בשיעור
היענות שעבר את ה-
100%
., בתפקידי לחימה שונים כגון טייסות, חי״ר, תותחניות, רופאות ופרמדיקיות
מתוכן, כ-
5000
מגויסות הינן אימהות, שבחרו להתנדב למרות שהחוק פוטר אותן משירות מילואים. יש לציין
בהקשר לכך, נתונים אלו מצביעים על עלייה דרמטית בהשוואה
למלחמות קודמות, למשל למלחמת לבנון
השנייה ולמבצע צוק איתן גויסו אלפים בודדים. נכונותן של הנשים להילחם, להתנדב ואף לעזוב ילדים
ותינוקות בבית כדי לצאת לקרב, מוכיחה כמה טועים היו אלו שטענו נגד שילובן של נשים בצה״ל בכלל
ובתפקידי לחימה בפרט. גם בקרב הציבור התגב .שה עמדה התומכת יותר בשילובן המלא של נשים בצה"ל
מסקר של מכון המחקר רושניק עולה כי70%
מציבור הישראלים סבור שהמלחמה הוכיחה את יכולתן של
נשים לשמש לוחמות גם בקרבות וגם בשגרה, כ-
67%
תומכים בנוכחות נשים שווה בקבינט המלחמתי, ו-
65%
מוכנים לראות אישה ממונה לתפקיד הרמטכ"לית .
אך לאור העובדה שמרבית המגויסים הינם גברים
(
80%
), רוב הנשים חוות את המלחמה כאמהות לחיילים, כבנות זוג-
עם או ללא ילדים/ות, או כגרושות
ממשרת מילואים. מצב זה מציב אותן להתמודד לבדן בטיפול במשק הבית, בפרנסה, בעסק שלהן או של בן
הזוג. מאז פרוץ המלחמה נוכחנו לראות כי חלה עלייה במספר הנשים שפנו ללשכות התעסוקה, שצמצמו
את שעות העבודה שלהן ושזכויותיהן בעבודה נפגעו. כך למשל סקר של נשות המילואימניקים מצא כי80%
מהעצמאיות העידו על פגיעה בהכנסות. בסקר זה עולה תמונה מדאיגה של השלכות נפשיות קשות על נשים
אל. ה
התמודדות בעורף
עליה באלימות זוגית כלפי נשים -
למוקד משרד הרווחה פנו4,656
פניות בגין אלימות זוגית בחודשים אוק -
ד צמבר2023
לעומת2,760
מקרים באותה תקופה אשתקד. שליש ממקרי הרצח של נשים בשנת2023
.התבצע לאחר פרוץ המלחמה
מחקרים אודות המצב הנפשי של כלל האוכ' בישראל מצביע על עלייה במספר הא.נשים המדווחים על
תסמינים נפשיים של פוסט-
.טראומה ודכאון בעקבות המלחמה, ועל אחוז גבוה יותר של נשים ביחס לגברים
מחקר של קרן בריאה מצא
הרעה במצבן הבריאותי של נשים בישראל ובעיקר בקרב נשים שפונ ו מבתיהן
( בצפון ובדרום. כשני שלישים מהנשים68%
) מציינות כי יש הרעה במצבן הנפשי, ורבות מהישראליות
.מדווחות על בעיות רפואיות חדשות שהופיעו ואחרות שהחמירו
29.6%
מהנשים המפונות דיווחו על מצב
פיזי לא טוב ו-
60%
דיווחו על מצב נפשי לא טוב, לעומת19.7%
ו-
49.5%
בהת .אמה בקרב נשים שלא פונו
,בנוסף30%
מהנשים שפונו זקוקות לסיוע נפשי. עוד נמצא כי נשים דיווחו על שיעור גבוה יותר של תרופות
שינה, נגד דיכאון ועלייה בשימוש בחומרים פסיכו-
.אקטיביים, לצד הרעה משמעותית בהרגלי חיים בריאים
במחקר של עמותת גושן נמצא כי אמהות דיווחו על חרדה גבוהה יותר מאבות
השפעת המלחמה על ילדות/ים ונערים/ות
מפרוץ המלחמה, נרצחו53
ילדים/ות
ונוער. לפי נתוני הביטוח הלאומי19,407
ילדות/ים ונערות/ים נפצעו
בגוף ובנפש במלחמה, מתוכם9,405
.הן ילדות ונערות42
ילדים/ות ונערות/ים נחטפו לעזה, מתוכם שניים
!עודנם בשבי893
ילדות/ים התייתמו מהורה אחד או יותר. על פי נתוני מנהלת החטופים ל-
91
ילדים ונוער
נ
חטף אחד ההורים ול- 7 ילדים נחטפו שניהם. נכון ליום ה-
21.07.2024
, ל-
157
ילדים ונוער, קרוב משפחה
.מדרגה ראשונה שנחטף ככל שהחשיפה לאירועי המלחמה הייתה גבוהה יותר, נמצאו רמות גבוהות יותר של
תסמינים פסיכיאטריים, התנהגות אל.
מהמחקרים הקיימים כיום ניתן לראות את השפעת המלחמה על כלל
הילדים/ות והנוער בישראל- כך למשל
30%
הורים לילדים/ות בגיל הרך דיווחו על עליה בקשיים הרגשיים
,מפרוץ המלחמה שכ-
80%
מההורים לילדות/ים בגילאי2-12
.דיווחו על מצוקה רגשית של הילד/ה
עוד
נמצא כי קיימת עלייה של37%
ברמת תסמיני הדיכ און, עלייה של54%
ברמת תסמיני החרדה, ועלייה של
43%
בתסמיני סומטיזציה שעליהם דיווחו הילדים/ות והמתבגרים/ות (גילאי9-17
)
.בהשוואה לשנים עברו
בסיום השנה
הקודמת18%
מבני הנוער דיווחו שהם שותים אלכוהול באופן קבוע, לאחר המלחמה
נתון זה
עלה ל-
28%. כצפוי, ממצאי ם אלה חמורים יותר בקרב ילדות/ים שאחד מהוריהן/ם משרת במילואים חלק
( מהסיבות לכך היא החשיפה הגבוהה של ילדים/ות ונוער לסרטוני המלחמה הקשים63%
.)
אחת ההשלכות
העקיפות של המלחמה היא אלימות במשפחה. ילדים/ות ונוער חשופים יותר לאלימות במשפחה-
מנתוני
משרד הרווחה עולה כי בחודשים אוקטובר-
דצמבר2023
דווחו386
מקרים לעומת243
באותה תקופה
.אשתקד
השפעת המלחמה על ילדות ונערות
כאמור, ילדות ונערות נפגעו במלחמה בכל רמות הפגיעה הקשות לרבות רצח, חטיפה, פציעה, התמודדות
עם הורה חטוף. מהעדויות שמוצגות בדוח מרכזי הסיוע עולה כי ילדות ונערות חוו פגיעות מיניות קשות, כפי
שתואר, במתקפת ה-
7.10.23
.ובשבי
רב המחקרים שפורסמו אודות ההשלכות של המלחמה על ילדים/ות
ונוער לא מציגים נתונים מופרדים
מגדרית. במחקרים שכן נערך פילוח מגדרי ניתן לראות כי נערות שפונו מבתיהן מדווחות כי הן בטוחות פחות
ביחס לעתידן בהשוואה לבנים שפונו, הן חוות בדידות רבה יותר ומדווחות על פחות חברות. בנוסף, הורים
לבנות עד גיל12
דיווחו על מצוקה רג שית גבוהה יותר של בנותיהן/ם, מאשר הורים לבנים-
בעיקר ביחס
לתחושות חרדה ופחד. למרות המצוקה הרגשית, הן מפגינות פחות התנהגויות שלOut
-
Acting
מאשר
. הבנים
לצד הירידה בארועי האובדנות בקרב נערות (ונערים), ע"פ נתוני משרד הבריאות, ניכרת עדיין מגמה לפיה
( בנות מבצעות יותר ניסיונות אובדניים מבנים183
לעומת32
).כפי שצויין, חלה עלייה באבחנות
נפשיות בקרב נוער בחודשים אוק-
'דצמ2023
לעומת האבחנות באותה תקופה אשתקד. על יה זו מובחנת
( מגדרית, לפי נתוני קופ"ח מכבי עולה כי בנות מאובחנות יותר מבנים בהפרעות לחץ184
לעומת128
), חרדה
(
1430
לעומת1050
( ), דכאון49
לעומת28
( ) והפרעות אכילה495
לעומת82
.)
מחקר של עמותת "נשים לגופן" בחן את השפעת המלחמה על נערות וצעירות ומצא ש-
90%
מהמשתתפות
דיווחו כי החשיפה לתכנים על המלחמה גרמה להן לחששות, אי נוחות או מצוקה רגשית. מחקר איכותני
שהתקיים במכללת אורנים מעלה כי נערות שנחשפו לסרטונים קשים שצולמו ב-
7.10
חוו תגובו ת נפשיות
קשות בהן
תסמינים גופניים, מחשבות חודרניות וחרדה
והיא מהדהדת אצלן לאורך זמן ומתבטאת בירידה
הרווחה הכללית, בתפקוד ובמצב הנפשי , בין היתר גם מהחשש שסרטונים אלה ימשיכו להיות מופצים לאורך
שנים. במחקרן של עמותת "שים לגופן" נמצא גם כי66%
מהמשתתפות דיווחו על מצוקה נפשית מאז פרוץ
.המלחמה
81%
מהמשתתפות דיווחו על ירידה בתחושת הביטחון מחוץ לבית ו-
65%
דיווחו על ירידה
בתחושת הביטחון בתוך הבית-
כאשר נתון זה נמוך יותר בקרב נערות וצעירות ערביות. מ חצית המשתתפות
,דיווחו על הבדלים בהרגלי האכילה בעקבות המלחמה44%
דיווחו על השפעת המלחמה על מערכות היחסים
הזוגיות שלהן ו-
8%
.דיווחו על עליה באלימות במערכת היחסים
נתונים על צעירות נאספו גם על ידי מכון ברוקדייל-
במחקר זה נמצא כי22%
מהצעירות העידו על החמרה
במצב הבריאותי לעומת11%
,מהצעירים61%
מהצעירות דיווחו על החמרה במצב הנפשי לעומת38%
,מהצעירים83%
מהצעירות דיווחו על מתח וחרדה לעומת59%
,מהצעירים72%
מהצעירות דיווחו על דכאון
לעומת51%
מהצעירים. רמות גבוהות יותר של לחץ נפשי בקר ב צעירות לעומת צעירים נמצא גם במחקר
אודות סטודנטיות/ים .
לצד המסרים אודות גבורתן של נשים במלחמה, ראינו גם מסרים המאשימים את חוסר
צניעותן של נערות וצעירות בארועי ה-
7.10
ובמלחמה שאחריה. מסר כזה
עבר בטרנד סרטוני הטיק טוק בהם
."נערות וצעירות גזרו בגדים הנחשבים חשופים כדי "להציל חיילים
,לגבי נערות במצב סיכון במחקר שנערך
.על ידי מכון ברוקדייל בקרב ילדים/ות בפנימיות נמצא כי בנות דיווחו על מצב רוח ירוד יותר בהשוואה לבנים
בנות דיווחו כי הן יותר מודאגות או לחוצות וכן יותר עצבניות או כועסות מאשר הבנים. כמו כן חלה ירידה
בתחושת המוגנות בפנימייה בקרב הבנות. עוד נמצא כי
.בנות מדווחות על פנאי מופחת יותר מהבנים
סיכום
לאור הסוגיות שהוצגו בנייר העמדה, אין ספק כי נדרשת מעורבות ממשלתית מקיפה לפתרון האתגרים
המגדריים הנובעים מהמצב הביטחוני הנוכחי והשפעותיו החברתיות. הממשלה יכולה להפעיל שורת צעדים
:לטיפול במצבי החירום והמשבר הנפשיים, החברתיים והכלכליים בקרב נשים בכלל ונערות בפרט
1
.
חיזוק מערכי הסיוע והטיפול -
הרחבת התקציב והשירותים במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי אלימות
.מינית, תוך הקצאת משאבים לשיקום וטיפול נפשי ממושך לניצולות ולמשפחותיהן
2
.
חיזוק מעמדן של נשים בצה"ל -
לקדם חקיקה ושינוי תרבותי בצה״ל, כדי להבטיח את קבלת
התרעותיהן ברצינות הנדרשת ולמנוע השתקה והתעלמות מנשים המתריעות על סיכונים
.ביטחוניים, תוך יצירת ערוץ פיקוח ומעקב עצמאי לפניותיהן
3
.
תמיכה כלכלית תעסוקתית לנשים בעורף -
הקצאת תמיכות כספיות וסיוע לנשים שנפגעו כלכלית
ותעסוקתית בעקבות המצב הביטחוני, בדגש על עידוד יזמיות ובעלות עסקים. בנוסף, הקמת מערכי
.תמיכה סוציאליים להקלה על העומסים הנובעים מהתמודדות בספירה המשפחתית בצל המלחמה
4
.
מענים ייעודיים לבריאות הנפש -
חיזוק שירותי הטיפול הנפשי בהתאמה לנערות, צעירות ונשים
בהתמודדות עם טראומות המלחמה, בשיתוף קופות החולים ומשרד הרווחה, כך שניתן יהיה לספק
.טיפול זמין ונגיש גם בפריפריה
צעדים אלו מהווים השקעה ישירה ברווחה, בביטחון ובבריאות הנפשית של נשים ונערות במדינה, תוך שמירה
.על מחויבות לשוויון מגדרי והעצמתן כחלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי
,בברכה
ארגון ״בונות אלטרנטיבה״