חומר רקע

1 2024 ספטמבר השלכות המלחמה על נשים בישראל חיוניות, שקופות ומודרות   + balance-scale-right בוזגלו // גרפיקה: ליטל ביטון-נכתב על ידי: הדס בן אליהו, יעל חסון, נוגה דגן אטיאס ולפיונה קופ על תרומתן המשמעותית למחקר זה-אנו מבקשות להודות לאתי קונור תוכן עניינים 3 רקע ומטרת המחקר 5 סקירה: מגדר וחירום 5מלחמות וסכסוכים פוליטיים 7משברים בריאותיים וכלכליים 9 מתודולוגיה 10 / עוצמה: ייצוג בעמדות השפעה והשתתפות פוליטית1 13/ תעסוקה2 14השלכות המלחמה על תעסוקת נשים 18השלכות המלחמה על תעסוקת נשים ערביות 19פגיעה בתעסוקה ובזכויות נשים בעבודה 21עבודות שקופות 22 / שירותים חברתיים והגירעון הטיפולי: צרכים ומענים3 23 התרחבות הצרכים בתחומי הבריאות והרווחה 24 דוגמאות למחסור בנשות טיפול והשלכותיו 27 / אלימות נגד נשים4 34 / החברה הערבית – השתקה ורדיפה פוליטית5 35 במבט לעתיד 38 נספח / השפעות מגדריות של מלחמה: המקרה של רוסיה ואוקראינה הדעות המובעות בפרסום זה אינן משקפות בהכרח את דעותיה של קרן פרידריך אברט. שימוש מסחרי בפרסומים של קרן פרידריך אברט ללא אישור בכתב של הקרן אסור בהחלט. 3 רקע ומטרת המחקר מחקרים מרחבי העולם מצביעים על ההשפעות השונות של מלחמות, אסונות טבע, משברים בריאותיים ומשברים כלכליים על נשים בהשוואה לגברים, ועל כך שהצרכים הייחודיים והפגיעּוּת המוגברת של נשים במצבי משבר מחייבים מדיניות ופתרונות רגישי מגדר בכל רמות עיצוב המדיניות וקבלת ההחלטות. מדיניות כזו נועדה גם להבטיח שפערים מגדריים בכל תחומי החיים לא יעמיקו אלא יטופלו באופן יעיל וצודק. בישראל, על אף שנדמה היה כי נלמדו לקחים בעקבות מגפת הקורונה בכל הנוגע לצורך במדיניות שלוקחת בחשבון את הצרכים הייחודיים של נשים בעיתות חירום, כמו גם את תרומתן להתמודדות עם המגפה, מצב המלחמה שב וחושף היעדר חשיבה מגדרית מספקת. זו באה לידי ביטוי הן בכשלים באיתור הצרכים של נשים בתחומי החיים השונים והן בגיבוש מענים המתאימים למיקומים החברתיים והכלכליים שלהן. כך, מתרחבים הפערים שמסיגים לאחור את מצבן של נשים – בין היתר, במידת ההשפעה על קבלת החלטות, ביכולת להתפרנס, בהעמקת הקושי לאזן בין עבודה בשכר והטיפול בבני.ות משפחה, בבריאות הפיזית והנפשית, ובחשיפה לאלימות. מטרת המחקר הנוכחי היא לעמוד על ההיבטים המגדריים של המלחמה שפרצה בעקבות מתקפת באוקטובר, בראי הידע מחקרי מהעולם אודות ההשפעות הייחודיות של מצבי משבר 7חמאס ב־ וחירום על נשים, וכן לאור המאפיינים המגדריים של משבר מסוג אחר – מגפת הקורונה. בחינה זו מאפשרת לזהות את ההשפעות המגדריות של מצבי חירום ומשבר על נשים ומסייעת בגיבוש מדיניות וכיווני פעולה שיכולים להביא לשיפור בחייהן של נשים ולצמצום פערים מגדריים. בתחילת המסמך תוצג סקירה של השלכות מגדריות של מצבי משבר וחירום שונים. לאחר תיאור מתודולוגי קצר, נפרט ממצאים לגבי המצב בישראל, תוך השוואה (במידת האפשר) בין החודשים הראשונים של מגפת הקורונה ושל המלחמה. בחלק האחרון של המסמך נציג תובנות וכיווני פעולה ומדיניות. הסוגיות המגדריות הרלבנטיות לבחינה בעת הזו הן רבות ומורכבות וכוללות מגוון של אוכלוסיות שהמלחמה פגעה ועדיין פוגעת בהיבטים נרחבים של חייהן. זהו מסמך ראשון בסדרה ובמסגרתו אנו בוחנות בראיה מגדרית סוגיות מרכזיות במציאות הנוכחית: ייצוג והשפעה פוליטיים, תעסוקה, 4 אלימות, צרכים ומענים בשירותים החברתיים והשתקה ורדיפה פוליטית. אולם, מפאת מחסור בנתונים ומידע ואף מכיוון שאנו מצויות עדיין תחת מצב מלחמה אשר יוצר אי ודאות רבה, המסמך אינו מכסה את כלל הסוגיות והתחומים. בהמשך אנו מקוות להעמיק בסוגיות אלה ולגעת בהשלכות המלחמה על היבטים נוספים בחייהן של נשים, ביניהם חינוך והשכלה גבוהה, וביטחון כלכלי. למרות שאנו מתמקדות בהשפעות המלחמה על חייהן של נשים יהודיות ופלסטיניות אזרחיות ישראל, אנו ערות לכך שהמלחמה משפיעה באופן מרחיק לכת גם על חייהן של נשים בעזה ובגדה המערבית, שקולן ומצבן אינם נשמעים או מקבלים ביטוי בשיח הישראלי אודות המלחמה. 5 סקירה: מגדר וחירום מחקר עשיר בעולם מתמקד במצבי חירום ואסון בראיה מגדרית. הקשרי החירום הם מגוונים: מלחמות וסכסוכים פוליטיים בין ובתוך מדינות, מגפות, משברים כלכליים, ואסונות טבע. על אף השונות הגדולה בין מצבי החירום והמדינות שהתמודדו עימם, ניתן לזהות מאפיינים מגדריים משותפים – הן בהשלכות הייחודיות על חייהן של נשים והן במענים ובדפוסי ההתמודדות שגובשו. הסקירה הנוכחית תתמקד בעיקר במלחמות ובמשברים בריאותיים וכלכליים ופחות באסונות טבע. נציין כי למרות שבדמיון הציבורי אסונות טבע משפיעים באופן דומה על כל המתגוררים באזור האסון, מחקרים ממחישים את פגיעותן של נשים – הן במהלך התרחשות האסון והן בתהליכי המסמך הנוכחי עוסק בנשים בישראל שאמנם לא התמודדו עם אסון טבע אך בשנים 1.השיקום האחרונות הושפעו ועדיין מושפעות ממגפת הקורונה ומהמלחמה. מלחמות וסכסוכים פוליטיים על אף השונות בין סכסוכים עכשוויים ברחבי העולם, מבחינה מגדרית, יש להם מכנה משותף רחב: הם מאופיינים תמיד בדינמיקה המשקפת נורמות חברתיות ממוגדרות. בעוד שמגברים מצופה להילחם, נשים במקרים רבים נאלצות לברוח מאזורי הסכסוך ואין להן את אותם המשאבים, הסמכויות או הזכויות הפוליטיות כדי לספק את צרכיהן האישיים והמשפחתיים. מכאן, שהחוויות 2.של נשים וגברים בסכסוכים מזוינים שונות במידה ניכרת סכסוך אלים יוצר לעיתים הזדמנויות לשיפור זכויות נשים, כאשר אלו לוקחות על עצמן תפקידים תפקידים אלו 3.חדשים במהלך הסכסוך ובכך מערערות את חלוקת העבודה המגדרית המסורתית כוללים, לדוגמה, השתתפות בצבא, הרחבת התעסוקה כדי למלא את תפקיד הגברים הנעדרים 1  Mar Llorente-Marrón, Montserrat Díaz-Fernández, Sandra Dema Moreno, Paz Méndez-Rodríguez, Socioeconomic consequences of natural disasters on gender relations: The case of Haiti, International Journal of Disaster Risk Reduction, Volume 50, 2020. 2  Cimino, Francesca and Degani Paola (2023) Gendered impacts of the war in Ukraine: identifying potential, presumed or actual women victims of tracking at the Italian borders. Front. Hum. Dyn. 3  Laura Huber, One Step Forward, One Step Back: The Micro-Level Impacts of Conflict on Women’s Security, International Studies Quarterly, Volume 67, Issue 2, June 2023. 6 ,עקב המלחמה, או הגברת ההשתתפות הפוליטית – כולל פעילות בתנועות שלום ומחאה. עם זאת סכסוך אלים קשור גם באי שוויון מגדרי ופוגע בזכויות ובביטחון של נשים. ברחבי העולם, גם כאשר נשים ממלאות תפקידים משמעותיים במהלך סכסוכים מזויינים, הן אינן שותפות מלאות בזירות המרכזיות שבהן מתקבלות ההחלטות באשר לניהול המלחמה ועתידה. כמו כן, הן מודרות ממשאים ומתנים ודיאלוג לפתרון סכסוכים ולגיבוש הסכמים מדיניים. ההתעלמות מניסיונן ותרומתן של נשים בתקופות של סכסוך אלים אינה מוגבלת לתחום של השפעה פוליטית. חלק מהנשים צוברות מיומנויות רפואיות, תפעוליות וניהוליות במהלך מלחמות ואלו אינן זוכות בהכרה או מנוצלות לאחר מכן. בנוסף, הניסיון הצבאי שלהן במקרים רבים אינו מתורגם להזדמנויות יתרה מכך, תוכניות שיקום ופיתוח לאחר סכסוך בדרך כלל אינן מכירות, 4.תעסוקתיות או פוליטיות מעריכות ומתגמלות את התרומות של נשים לכלכלה הפורמלית והבלתי פורמלית. גם כאשר המדיניות אכן מכירה בצרכים הכלכליים של נשים, תוכניות הכשרה ותעסוקה עשויות לחזק נורמות מגדריות מסורתיות ולא להרחיב את ההזדמנויות הכלכליות שלהן. מה ניתן ללמוד מהמלחמה העכשווית בין רוסיה לאוקראינה ביחס להשפעות מלחמה על חיי נשים? להרחבה בנושא 4  Olmsted, J. C., & Killian, C. (2023). Postconflict Sexual and Reproductive Health and Justice, Gendered Well- being, and Long-term Development. Review of Radical Political Economics, 55(1), 147-165. 7 משברים בריאותיים וכלכליים מחקרים בריאה מגדרית על השפעותיהם של משברים כלכליים ובריאותיים שקדמו למגפת הקורונה, הראו שמנגנון מרכזי התורם להשפעות השונות, נוגע להגברת הביקוש לעבודות טיפול במקרה של 5.ולצמצום הגישה לשירותים המסופקים על ידי השוק כגון מעונות יום וטיפול סיעודי משברים בריאותיים כגון איידס או התפרצות אבולה, הדבר נבע מביקוש גובר לשירותי בריאות. במקרה של משברים כלכליים, קיימת השפעה עקיפה על העבודה השקופה (עבודה ללא שכר הכוללת בעיקר טיפול בילדים ובני משפחה ועבודות בית) שמבוצעת בעיקר על ידי נשים. זאת, כתוצאה ממספר גורמים וביניהם ירידה ביכולתם של משקי בית לשלם על סחורות ושירותים המיוצרים בבית, צמצום בגישה לשירותים ציבוריים כתוצאה מקיצוצים בהוצאות הממשלתיות, וזמינות, יחסית, של נשים עקב האבטלה הגוברת. משברים כלכליים משפיעים כמובן הן על נשים והן על גברים, אך השפעתם משתנה בהתאם לדפוסי התעסוקה. דפוסי ההשתתפות של נשים וגברים בשוק העבודה שונים זה מזה: ההזדמנויות, התנאים, הביטחון ואיכות התעסוקה של נשים מצומצמים מאלה של גברים. כמו כן השפעת המשבר לטווח ארוך יותר קשורה בדפוסי המדיניות להתמודדות עמו. למשל, המשבר הפיננסי באירופה ” – כלומר, פגע יותר he-cession“ ייצג2000ובארצות הברית בסוף העשור הראשון של שנות ה־ בחינת שמונה מדינות אירופיות (איסלנד, 6.בשוק העבודה של גברים, לכל הפחות בטווח הקצר בריטניה, הונגריה, יוון, אירלנד, ספרד, פורטוגל, ואיטליה) שנפגעו באופן החמור ביותר מהמשבר וממדיניות הצנע שהונהגה בעקבותיו, מלמדת שבשלב הראשון של המשבר, גברים נפגעו ואיבדו את משרותיהם יותר מאשר נשים. מצב זה התהפך בעקבות צעדי צנע שהעמידו בסכנה הישגי עבר בתחום השוויון המגדרי, ואשר פגעו בתוכניות תעסוקה וערערו הגנות סוציאליות של מדינת 5  Corsi, M., Ilkkaracan, I. (2023). COVID-19, Gender, and Labor. In: Zimmermann, K.F. (eds) Handbook of Labor, Human Resources and Population Economics. Springer, Cham. . למגפה יש מגדר: עבודה שקופה בראי המחקרים בתקופת הקורונה. סוציולוגיה2022 .קפלן, עמית, סוזי בן דורי וחנה הרצוג . 236–225 :2 ישראלית, כ״ג 6  Enciso-Alfaro, S.-Y., Marhroub, S., Martínez-Córdoba, P.-J., & García-Sánchez, I.-M. (2024). The effect of COVID-19 on employment: A bibliometric review of a she-cession. Corporate Social Responsibility and Environmental Management, 1–24. 8 , גם בקנדה גדלו שיעורי האבטלה בקרב גברים יותר מאשר בקרב נשים כתוצאה מהמשבר7.הרווחה מכיוון שהענפים שנפגעו במידה הרבה ביותר היו ענפי הבנייה והייצור, אך בתקופת ההתאוששות חל גידול מהיר יותר בתעסוקה של גברים, בזכות חבילת סיוע ממשלתית שכללה השקעה גדולה שכן היא 9,”she-cession” בניגוד למשבר הכלכלי, מגפת הקורונה נחשבת ל8.בתשתיות פיזיות החריפה את האתגרים הקיימים הקשורים להשתתפות משמעותית ואיכותית של נשים בשוק העבודה והעמיקה את חוסר האיזון המגדרי בנטילת אחריות לעבודות השקופות. בהיותן של נשים הנושאות העיקריות בעבודת הטיפול בבני.ות המשפחה, לנוכח הסגרים וסגירת מערכות החינוך, התרחבה העבודה השקופה וכך גם הקושי לאזן בין זמן העבודה בשכר וזמן העבודה שלא בשכר. לבסוף, מגפת הקורונה, שחייבה הסתגרות לזמנים ממושכים והגבלות על התנועה, העלתה את הסיכון לנשים בתוך בתיהן. העלייה במקרי האלימות כנגד נשים ברחבי העולם בעקבות מגפת 10.הקורונה זכתה לכינוי ״מגפת הצללים״ 7  Karamessini, Maria, and Jill Rubery. 2017. The challenge of austerity for gender equality in Europe: A consideration of eight countries at the center of the crisis. In Rachel Connelly & Ebru Kongar (Eds.), Gender and time use in a global context: The Economics of employment and unpaid labor (pp.51–74). Palgrave Macmillan. 8  MacPhail, Fiona. 2017. Paid and unpaid work time by labor force status of prime age women and men in Canada: The great recession and gender inequality in work time. In Rachel Connelly & Ebru Kongar (Eds.), Gender and time use in a global context: The Economics of employment and unpaid labor (pp. 85–112). Palgrave Macmillan. 9  Enciso-Alfaro, S.-Y., Marhroub, S., Martínez-Córdoba, P.-J., & García-Sánchez, I.-M. (2024). תמונת- . מאחורי המספרים: השלכות מגפת הקורונה על נשים בישראל2021 .  חסון, יעל, הדס בן אליהו והגר צמרת10 .. מרכז אדוה ומכון ון ליר בירושלים2021 מרץ4 מצב 9 מתודולוגיה המסמך מבוסס על מגוון מקורות ונתונים – כאלו שנאספו ממוסדות מדינתיים רשמיים כמו גם סקרים ומחקרים עצמאיים ודוחות המבוססים על עבודתם של ארגוני החברה האזרחית בעת הזו. קיים קושי רב לאתר נתונים רגישי מגדר עדכניים ורלוונטיים. גופים שונים האמונים על איסוף נתונים כלל אינם אוספים אותם באופן שמאפשר פילוח מגדרי. במקרים אחרים מפרסמים ממצאים ללא פילוח מגדרי, למרות שהוא אפשרי וקיים ולמרות חקיקה המחייבת פילוח זה. כתוצאה, קיים קושי רב לזהות באופן מעמיק ומיטבי את ההשפעות המגדריות של המלחמה. המקורות המדינתיים המרכזיים הם סקר כוח אדם של הלמ״ס, נתוני שירות התעסוקה, נתוני משרד הרווחה והמשטרה – אם שפורסמו באופן פומבי ואם שנמסרו לנו על בסיס בקשות חופש מידע ופניות אישיות. כמו כן נעזרנו בפרוטוקולים של דיונים בוועדות הכנסת. הנתונים הסטטיסטיים . 2024 עד מאי2023 מתייחסים ברובם לתקופה של אוקטובר ) במצבי משבר מלמד כי נשים מפונות displaced populations( המחקר אודות אוכלוסיות מפונות הן פגיעות במיוחד ותהליכי טיפול ושיקום חייבים לתת להן מענים ייעודיים. בישראל, בולט החוסר בנתונים מפולחים לפי מגדר בהתייחס לאוכלוסיית המפונים (אלו שפונו ע”י המדינה ואלו שהחליטו בדומה, אין 11.להתפנות עצמאית לנוכח המצב הביטחוני) וריכוזיהם ביישובים השונים ברחבי הארץ גם מידע מספק על אלפי המשפחות שלא פונו מבתיהן ומתגוררות באזורים הנמצאים תחת אש באופן יומיומי, מבלי יכולת להתפרנס כראוי וללא מסגרות לילדים. איסוף שיטתי של נתונים כאלו הוא הכרחי כבסיס למיפוי צרכים ומענים בהיבטים של מגדר ומאפיינים נוספים, כולל בסוגיות של חוסן משפחתי וקהילתי, תעסוקה, אלימות, ועבודה שקופה. .. מרכז אדוה2024 . סדר מרחבי חדש בישראל2024 .און ממן, שני ותהילה שרעבי-  בר11 10 / עוצמה: ייצוג בעמדות השפעה1 והשתתפות פוליטית נשים ממלאות תפקידים משמעותיים במהלך סכסוכים מזוינים אך אינן מיוצגות בתהליכי קבלת 15 נשים ב־13,000החלטות ובמסגרת משאים ומתנים ודיאלוג לפתרון סכסוכים. סקר של יותר מ־ מהנשים הובילו או השתתפו באופן פעיל בתגובת הקהילה 91% מצא כי12,2020 מדינות מאז שנת במצבי סכסוך: הן עסקו בפעילות הומניטרית, כגון אספקת ארוחות ומחסה לנמלטים מעימות, הן הפכו למפרנסות העיקריות תוך גיוון מקורות ההכנסה כדי לטפל במשפחותיהן, הן בנו רשתות תמיכה, פיתחו דרכים להפוך קהילות לבטוחות יותר, והתנדבו במתן שירותי בריאות. למרות גילויים של מנהיגות, נשים והתפקידים שהן ממלאות זוכים לייצוג חסר בשיח העולמי. לדוגמה, מתעלם מנשים, תפקידיהן וחוויותיהן.2013 מהסיקור התקשורתי של סכסוכים מאז95% ייצוג והשפעה של נשים ממגוון אוכלוסיות במוקדי קבלת החלטות בכל תחומי החיים ורמות המדיניות הם קריטיים למתן ביטוי ומענה לצרכים וסדרי העדיפויות של מחצית האוכלוסייה. היעדר נשים ופרספקטיבה מגדרית מהדיונים וההחלטות המעצבים את מציאות חיינו מביאים לפגיעה מהותית בחייהן של נשים ולהעמקה של פערים מגדריים. במצבי חירום הסוגיה הופכת קריטית אף יותר, כפי שחווינו בעוצמה רבה בעת משבר הקורונה, כאשר החלטות שהתקבלו ללא פרספקטיבה מגדרית גבו מחירים כבדים מנשים (למשל, בהיבטים של הפסקות הריון ואלימות , ועדה 2021 במשפחה). על רקע הבנה זו, מינה ראש המל״ל (המועצה לביטחון לאומי) באפריל ציבורית מייעצת לבחינת הסוגייה של הטמעת חשיבה מגדרית בעת גיבוש המלצות למדיניות לאומית על ידי המל”ל במצבי חירום שונים. הוועדה בחנה, בין היתר, האם ובאיזה אופן נלקחים בחשבון היבטים מגדריים בגיבוש מדיניות במצבי חירום שונים, וגיבשה המלצות שיישומן יכול לשפר את 13.תהליך עיצוב המדיניות בחירום כך שיהיה יותר רגיש מגדרית 12  Janoch,Emily, Kalkidan Lakew, Yingxin Zhang, Florence Santos, Nicole Paul.2024. Women in War: Leaders, Responders, and Potential. Care.   דו”ח הוועדה המייעצת למטה לביטחון לאומי בנושא: הטמעת חשיבה מגדרית בעת גיבוש המלצות למדיניות לאומית13 .2022 במצבי חירום שונים, יוני 11 על דחיקתן החוצה של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות במדינה, שכן2023 רבות דובר במהלך שנת , עוד לפני 37ייצוג הנשים בזירה הפוליטית צנח לאחר הבחירות האחרונות ועם הקמת הממשלה ה־ פרוץ המלחמה ועל רקע הניסיון להפיכה משטרית. בנוסף, על אף הלקחים של המל”ל לאחר משבר הקורונה בכל הקשור להטמעת חשיבה מגדרית בתהליכי קבלת ההחלטות במצבי משבר, לא ניכר שהם מיושמים בפורומים המרכזיים של קבלת החלטות בהתייחס למלחמה. , מספר 29ביטון על פרישה מהחיים הפוליטיים ואת מקומה תפס גבר, כך שמספר חברות הכנסת ירד ל־- הודיעה ח”כ יפעת שאשא2024 * ביולי ביטחוני נותרה אישה אחת (בשני פורומים אלו כיהנה ח”כ ביטון כמשקיפה).- ובקבינט המדיני3-כלכלי ירד ל-הנשים המכהנות בקבינט החברתי ביטחוני מכהנת אישה -בקבינט המדיני חברי הקבינט. 15 אחת בלבד מתוך כלכלי – שהוסמך על -בקבינט החברתי ידי הממשלה לטפל בהיבטים האזרחיים נשים 3 של השלכות המלחמה – מכהנות חברים. 19 בלבד מתוך :בכנסת הנוכחית חברות כנסת *29 שרות5 מנכ”לית משרד אחת בכנסת הקודמת: חברות כנסת35 שרות9 מנכ”ליות משרד11 :ירידה בייצוג נשים בכנסת האחראי על נושא החטופים והנעדרים הוא גבר. מנהל הפרויקט האזרחי במלחמה הוא גבר שנבחר מבין מועמדים גברים בלבד. יוצאת דופן היא מינהלת “תקומה” לשיקום העורף ארבע מהן מובלות על ידי נשים.- המורכבת משש קבוצות 12 שאמור היה2024 כמו כן בלט היעדרן של נשים בדיונים ובקביעת תקציב המדינה המתוקן לשנת לספק מענים ולסייע בהתמודדות עם המלחמה והשפעותיה. גם בבחירות לרשויות המקומיות בלבד מתוך 15( לא חל גידול במספר הנשים שעומדות בראשות רשויות142024 שהתקיימו בתחילת רשויות). שיעור חברות המועצה עומד על כחמישית בלבד, ובעוד שהוא עלה מעט ברשויות 255כ־ 15.)2%( ), הוא נותר ללא שינוי ונמוך במיוחד ברשויות הערביות27.5%( היהודיות מנהיגות נשים בחברה האזרחית ובתנועות מחאה – נשים רבות היו ועדיין מעורבות בפעילות באוקטובר. לנוכח שירותים 7 התנדבותית, בין היתר בהקמה והפעלה של חמ״לים ומנגנוני סיוע מאז ציבוריים חסרים בתשתיות, בתקציבים ובכוח אדם, נכנסו למלא את הפער התארגנויות קהילתיות מקומיות בהשתתפות פעילה ולעיתים קרובות בהובלת נשים, וכן ארגוני החברה האזרחית ובהם רבים מארגוני הנשים. יש לציין גם את הקמתן ופעילותן של התארגנויות חדשות של אמהות על רקע המלחמה והמאבקים האזרחיים בצילה, כגון “אמא ערה” ו־”אמהות בחזית”, וכן פעילות מחאה המשכית של ארגונים כגון “אמהות נגד אלימות” ו”בונות אלטרנטיבה”. כמו כן, נשים ואמהות נמצאות בחזית המאבק לשחרור החטופים והחטופות. נשים היו פחות משליש מהעיתונאים שהופיעו בתוכניות האקטואליה 2023 ייצוג בתקשורת – בשנת בלבד מההופעות 12% :בתקשורת המרכזית. בקרב הפרשנים באולפני המלחמה המצב גרוע עוד יותר 16.הן של נשים על אף שמובן כי ייצוג מספרי אינו חזות הכל, היעדרן של נשים ממוקדי קבלת החלטות ברמות השונות – בזמן שגרה ובוודאי בזמן חירום, משמעו שנקודת המבט וניסיון החיים שלהן, המיקום החברתי והכלכלי, מעמדן וביטחונן האישי אינם בעלי השפעה בזירות בהן מתקבלות החלטות המעצבות את מציאות חיינו. מחיקת קולן ונוכחותן של נשים מזירות אלה מעלימה מחצית מאוכלוסיית המדינה על גווניה השונים. על רקע זה יש חשיבות רבה לקידום מנגנונים של ייצוג הולם בכל הגופים הציבוריים.   קיימות מספר רשויות מאזור הנגב המערבי והצפון שהבחירות בהן לא התקיימו עקב המלחמה. לכשיתקיימו יתכן שינוי14 .במספר הנשים העומדות בראש רשויות .. ניתוח תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות2024 .  המכון הישראלי לדמוקרטיה15 . ” של ״מדד ייצוג הנשים״ פרויקט משותף ל”העין השביעית”, ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל ועמותת “הצלחה2023   סיכום16 13 / תעסוקה2 מחקרים מרחבי העולם הצביעו על כך שאובדן העבודה של נשים תחת המשבר הכלכלי שנגרם ממגפת הקורונה, היה רב יותר מזה של גברים במונחים יחסיים. הבסיס לאובדן העבודה וההכנסה הבלתי פרופורציונלי של נשים הוא בחלקו הבידול המגדרי בתעסוקה, שכן יש ייצוג יתר של נשים בחלק מהענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר, כגון אירוח, שירותי מזון, שירותים עסקיים, וסחר סיטונאי וקמעונאי. לצד זאת, ייצוג יתר של נשים בקרב מי שהוגדרו ״עובדים חיוניים״ והיותן רוב בקרב העובדים בשירותים הציבוריים, ובמיוחד בשירותי הבריאות והרווחה, סיפקו עבורן הגנה כלכלית יחסית. הגנה זו מיתנה את הפגיעה שנבעה מהתכווצות שוק התעסוקה. במבט ארוך טווח, סקירת מחקרים מהעולם מלמדת, כי בעקבות מגפת הקורונה, מעמדן של נשים female בשוק העבודה הורע בהשוואה לעמיתיהן הגברים (תופעה המכונה בספרות המחקרית ). הביטויים המעשיים לתופעה זו הם אובדן מקומות עבודה (הן כתוצאה מפיטורין והן decline מהתפטרות), שכר נמוך יותר ותנאי עבודה קשים יותר. בנוסף, האחריות על עבודת הטיפול במשפחה משפיעה על סוג ואיכות ההזדמנויות התעסוקתיות של נשים, כמו גם על אפשרויות הקידום שלהן בהשוואה לגברים באותם ענפים ובאותם מקצועות. אחריות זו משפיעה גם על מה שמכונה סובלנות לאבטלה ולהדרה חברתית: נשים יכולות להילכד ביתר קלות במצבים של precarious( חוסר פעילות כלכלית או בעבודות בלתי פורמליות, ללא יציבות תעסוקתית מספקת 17.). צורות העסקה אלו, עלולות להנציח אי שוויון מגדרי וחוסר ביטחון כלכלי לנשיםemployment פילוח מגדרי של נתוני האבטלה שהתפרסמו בתקופת מגפת הקורונה בישראל, הצביעו על תנודתיות תעסוקתית גבוהה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים, בזיקה ישירה למבנה הממוגדר של שוק העבודה, מדיניות הסגרים והתפקוד המשובש של מערכות החינוך והטיפול. על כך העידו נתוני , 2020 האבטלה של הלמ”ס שהצביעו על כך שבסגרים הראשון והשני, בחודשים אפריל וספטמבר שיעור הנשים המובטלות היה גבוה במיוחד. כמו כן, במשך כל חודשי הקורונה, נשים היו רוב מכלל 62.4% , אז הן היוו2020 בקרב הנרשמים בשירות התעסוקה, כאשר השיא היה בספטמבר 17  Alison Brysk, Pandemic patriarchy: The impact of a global health crisis on women’s rights. Chapter in the Book: Rights at Stake and the COVID-19 Pandemic, 1st Edition, 2023, Routledge. 14 הנרשמים. נשים היו גם רוב בקרב היוצאים לחל״ת. השבתת מערכות החינוך, בעיקר בגיל הרך, תרמה ככל הנראה לרישום מוגבר של הנשים בשירות התעסוקה, בעוד שהחזרה לפעילות של המערכות 18.האלו בחודשים השונים אפשרה לנשים לחזור לעבודה בקצב מהיר יותר מגברים השלכות המלחמה על תעסוקת נשים ניתוח של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמד, כי עם פרוץ המלחמה, בחודש אוקטובר אלף) המועסקים נעדרו ממקומות עבודתם 711.9( אלף) והגברים721.7( , כשליש מהנשים2023 מהנשים נעדרו משוק17% מהגברים ו־20% ,2023 בהיקפים שונים (חלק מהשבוע או כולו). בנובמבר . 2024 העבודה. שיעורים אלו ירדו בחודשים הבאים עד לאפריל ומאי : שיעור הנעדרים.ות מעבודתם (חלק מהשבוע או כל השבוע) מתוך סך המועסקים.ות 1 תרשים , באחוזים מתוך כל קבוצה2024 – מאי2023 לפי מגדר, אוקטובר 33% 20% 16% 12% 13% 13% 31% 30% 34% 17% 14% 9% 13% 15% 35% 32% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% אוק- 23נוב- 23דצמ- 23ינו- 24פבר- 24מרץ- 24אפר- 24מאי- 24 גברים נשים מקור: עיבוד של מרכז אדוה ומכון ון ליר מתוך הודעות לתקשורת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: “נתונים מסקר כוח אדם” בחודשים שונים. .2021 ,  חסון, בן אליהו וצמרת18 15 להלן). בעוד1 בחינת הסיבות להיעדרות מצביעה על דפוסים מגדריים שונים (לוח מספר שבחודשי המלחמה הראשונים, גיוס למילואים היה סיבה מרכזית להיעדרות של גברים, נשים נעדרו מעבודתן בשל סיבות אחרות הקשורות למלחמה – סגירת או צמצום מקומות העבודה, סגירת מסגרות החינוך והטיפול בילדים או שיבוש בהפעלתן, ויציאת בן הזוג למילואים (על פי אלף, היו אבות. 115 – כמחצית מכלל הגברים ששירתו במילואים2024 נתוני צה״ל, עד ינואר ). 19 אמהות3,000 לצידם שירתו גויסו למילואים – 2023 מהנעדרים באוקטובר18% ,מבט על נתוני הלמ״ס מעלה, כי בקרב הגברים באפריל ובמאי. בקרב 6%, וירד בהדרגה עד ל־2024 בינואר41% שיעור שהלך וגדל עד לשיא של . מנגד, שיעור 2024 בינואר7% הנשים, שיעור הנעדרות מהעבודה בשל גיוס מילואים עמד בשיאו על הנשים שנעדרו בשל מחלה שלהן או של בן.ת משפחה היה גבוה יותר לאורך כל התקופה, עד לכרבע מהגברים, בהתאמה). נשים אף 19% ו־16%מהנשים שנעדרו בחודשים ינואר ופברואר (בהשוואה ל־ לקחו יותר ימי חופשה בהשוואה לגברים. מדצמבר, אך בעיקר מינואר ועד מרץ, ניתן לראות עליה בשיעור הנשים אשר נעדרו מעבודתן בגין חופשת 10,700( שבועות (בינואר – גם בקרב גברים). יתכן ועליה זו נובעת גם ממענק חד פעמי26 לידה של עד במשך 20) שניתן מקרן הסיוע למשרתי מילואים להארכת חופשת הלידה למי שלא חזרה/חזר לעבודה₪ . ימים לפחות לאחר התקופה המזכה בדמי לידה, ובן/בת הזוג היו במילואים בתקופה זו21 בהתייחס לצמצום היקף העבודה או הפסקה זמנית שלה, ניתן לראות כי שיעור הנשים שנעדרו מהגברים, בהתאמה. 53% ו־34% בהשוואה ל־59% ו־37% מסיבה זו באוקטובר ובנובמבר עמד על בחודש ינואר נעדרו מסיבה זו שיעורים דומים של גברים ונשים, ואילו בפברואר ומרץ שיעורי מכלל הגברים הנעדרים, 15% ו־21% הגברים שנעדרו מסיבה זו היו גבוהים יותר ועמדו על מכלל הנשים הנעדרות. על פי הניתוח של אגף הכלכלן הראשי במשרד 10% ו־13%בהשוואה ל־ האוצר, נשים יותר מגברים עבדו מהבית, מה שיתכן והיה גורם ממתן לשיעורי ההיעדרות שלהן 21.מסיבות הקשורות למלחמה .  אתר צה״ל, נתונים על גיוס מילואים19 .  מגויסים למילואים – מעטפת לאומית למשרתי המילואים ומשפחותיהם20  משרד האוצר אגף הכלכלן הראשי, סקירה שבועית: השפעת מלחמת חרבות ברזל על שוק העבודה בחודש נובמבר21 .2024 . ינואר2023 16 2024 – מאי2023 : סיבות להיעדרות מן העבודה לפי מגדר, אוקטובר1 לוח באחוזים מתוך החודש והמגדר מחלה או תאונה חופשה מילואים צמצום בהיקף עבודה או הפסקה זמנית יום30 עד חופשת לידה סיבה אחרת או סיבה לא ידועה גברים נשים גברים נשים גברים נשים גברים נשים גברים נשים גברים נשים 23 אוקטובר3% 4% 6% 9% 18% 3% 34% 37% -- 4% 39% 44% 23 נובמבר7% 11% 6% 11% 32% 5% 53% 59% -- 9% 2% 5% 23 דצמבר11% 14% 11% 29% 39% 6% 36% 36% -- 12% 2% 2% 24 ינואר16% 25% 12% 18% 41% 7% 24% 24% 1% 22% 6% 4% 24 פברואר19% 24% 32% 38% 22% 3% 21% 13% -- 18% 5% 3% 24 מרץ16% 17% 48% 53% 17% 2% 15% 10% -- 17% 4% 2% 24 אפריל5% 5% 84% 82% 6% 1% 4% 4% -- 7% 1% 1% 24 מאי4% 6% 84% 84% 6% 1% 4% 2% -- 6% 1% 1% ”מקור: עיבוד של מרכז אדוה ומכון ון ליר מתוך הודעות לתקשורת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: “נתונים מסקר כוח אדם בחודשים שונים. בכל שורה (או בקרּוּב עקב עיגול 100%) הנתונים חושבו מתוך מסד של נעדרים לפי סיבה ולפי מגדר, כך שהם מסתכמים ל־1( :הערות של עשיריות האחוז), לגברים ונשים בנפרד. סיבות אחרות שלא נכללו בלוח: מזג אוויר (ללא שיעור), סיכסוך עבודה או שביתה (ללא ) חופשה: כולל חופשות בחגים ומועדים.3( .) מחלה או תאונה: מחלה או תאונה של הפרט, או של ילד, או של בן משפחה2( .)שיעור , סך המצטרפים.ות החדשים לדורשי 2023 על פי נתוני שירות התעסוקה, בחודש ספטמבר . בחודש אוקטובר 55.5% גברים ונשים. שיעור הנשים מתוכם עמד על24,945 העבודה עמד על , עם פרוץ המלחמה, מספר המצטרפים.ות החדשים לדורשי העבודה קפץ פי שלושה 2023 לערך. שירות התעסוקה מפרסם את סיבת59%, וחלקן של הנשים עלה ל־70,295לערך והגיע ל־ 17 הצטרפותו של הפרט לקבוצת דורשי העבודה: פיטורין, התפטרות או חל”ת (חופשה ללא תשלום). בקרב המצטרפים החדשים לדורשי העבודה בחודש אוקטובר היו הנשים כמחצית מהיוצאים.ות לחל״ת. יש לציין כי חל”ת כרוכה 62% מהמתפטרים.ות ו־68% ,מהמפוטרים.ות בפגיעה ברמת השכר ובאובדן זכויות סוציאליות. הקבוצה הגדולה ביותר של מצטרפות חדשות שנות לימוד, נתון התואם את הפגיעה הגדולה במשלח 12–10 בחל”ת הן נשים בעלות השכלה של 22.יד של מכירות שבו רוב מובהק לנשים בחודש נובמבר, מספר המצטרפים החדשים לדורשי העבודה על רקע חל”ת כמעט והוכפל ביחס בנובמבר. מבין המצטרפים החדשים בחל”ת, נשים היוו 80,513 באוקטובר ו־42,965 :לאוקטובר .2024 במאי54% ול־2024 באפריל51% בפברואר, ועלה לכ־46% , שיעור שירד עד לכדי55% : שיעור הנשים מתוך סך כל מצטרפים.ות חדשים לדורשי עבודה: התפטרו, פוטרו2 תרשים או הוצאו לחל”ת 2024 – יוני2023 ספטמבר 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% ספט- 23אוק- 23נוב- 23דצמ- 23ינו- 24פבר- 24מרץ- 24אפר- 24מאי- 24יונ- 24 פוטרו51% 50% 50% 49% 48% 47% 48% 47% 48% 48% התפטרו69% 68% 67% 67% 67% 64% 66% 65% 65% 65% חל"ת69% 62% 55% 48% 49% 46% 47% 51% 54% 52% .29.5.2024 ,מקור: עיבוד של מכון ון ליר ומרכז אדוה לנתוני שירות התעסוקה   אתר שירות התעסוקה, דופק שוק העבודה22 18 השלכות המלחמה על תעסוקת נשים ערביות ) היה במגמה ממושכת 66–25( שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות בגילי העבודה העיקריים . בעקבות המלחמה, ירד שיעור התעסוקה 2023 בספטמבר46%של עליה לפני המלחמה, והגיע לכ־ בנובמבר, ושיעור התעסוקה של הנשים הערביות 66% בספטמבר ל־77%של הגברים הערבים מ־ הפגיעה כוללת היעדרות מהעבודה אך גם פגיעה בהיקף התעסוקה: 23., בהתאמה41% ל־46%ירד מ־ 24. מהנשים הערביות דיווחו על ירידה בשעות העבודה33% ,בעקבות המלחמה על פי דוח בנק ישראל, הירידה בתעסוקת נשים ערביות באוקטובר היתה דומה בשיעורה לירידה בתעסוקת נשים יהודיות. סיבה משותפת להיעדרות נשים יהודיות וערביות מהעבודה הייתה השבתת מסגרות החינוך עם פרוץ המלחמה. יתכן וסיבה נוספת היא משלחי יד דומים שבהם הן מועסקות, שההעסקה בהם צומצמה או הופסקה בתחילת המלחמה. נשים יהודיות נעדרו מהעבודה בתקופה זו גם עקב יציאת בני זוגן למילואים. בהיעדר סיבה כזאת אצל הנשים הערביות, ניתן היה לצפות שירידה בשיעורי התעסוקה שלהן תהיה דווקא מצומצמת יותר בהשוואה לנשים יהודיות. עוד על , התאוששה תעסוקת הנשים היהודיות והערביות 2023 פי בנק ישראל, בחודשים נובמבר ודצמבר נקודות אחוז מתחת לרמתה טרם המלחמה. בדו״ח אף צוין, כי גברים 3 במידה דומה, ועמדה על עם זאת 25.ערבים התמודדו עם ירידה בתעסוקה בשיעורים גדולים יותר והתאוששות איטית יותר חשוב לזכור, כי שיעורי התעסוקה של נשים ערביות הם מלכתחילה הנמוכים ביותר מבין כל הקבוצות , בהשוואה 2021 ש״ח בממוצע לחודש בשנת6,099( בשוק העבודה, ושכרן הממוצע הוא הנמוך ביותר סוגיה מרכזית נוספת הקשורה בצמצום בתעסוקת נשים ערביות, 26.) ש״ח בקרב כלל הנשים8,670ל־ היא השפעת המלחמה על תחושת הביטחון שלהן (ראו הרחבה בהמשך). . ״השפעת המלחמה ומגמות תעסוקה בחברה הערבית״. דו“ח רביעי. סדרת ניירות עבודה2023 .  מיעארי, סמי וארנון ברק23 . השפעת המלחמה על התעסוקה2023 .; תחאוכו, מריאן, עמית לוונטל ואיילה פרטוש2023 של הפורום הכלכלי הערבי. דצמבר בחברה הערבית. המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית, מכון אהרן. .2023   מיערי וברק24 .2023 . דין וחשבון2024   בנק ישראל25 : אי־שוויון מגדרי2023 גארב, מדד המגדר-  צמרת, הגר, הדס בן אליהו, חנה הרצוג, נעמי חזן, יוליה בסין ורונה ברייר26 .בישראל. מכון ון ליר בירושלים 19 פגיעה בתעסוקה ובזכויות נשים בעבודה ארגונים ומוסדות העוסקים בזכויות נשים בעבודה מדווחים על גידול במספר הפניות של נשים בתקופת המלחמה, עקב פגיעה בתעסוקה ובזכויותיהן כעובדות: 2023 אפלייה ופגיעה בתעסוקה: נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה דיווחה, כי בין אוקטובר לנובמבר במספר הפניות לנציבות בגין אפליה על רקע לאום, השקפה, הורות, ושירות 53% חלה עלייה של הורים לילדים מתחת לגיל 1,051 סקר הנציבות בקרב27.2022מילואים, בהשוואה לאותה תקופה ב־ ), 26% לעומת35%( , העלה כי הפגיעה בתנאי ההעסקה היתה גבוהה יותר בקרב נשים מאשר גברים14 ​28.)38% לעומת57%( וכן כי שיעורי ההיעדרות של נשים מהעבודה, היו גבוהים בהשוואה לגברים בוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי על 2024 מנתונים שהוצגו במרץ בקשות 3,350 התקבלו2023ידי מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה, עולה כי ב־ החלטות התקבלו. מכלל 3,202) ו־2022 ב־1,730 (בהשוואה ל־29בגין חוק עבודת נשים 18% בהיתר לחל״ת בשל המלחמה, כ־22% ,) עסקו בהיתר לפיטורין49%( 1,580 ,ההחלטות מתוך כלל ההחלטות ניתן היתר.75% בהארכת חל״ת. ב־10%בצמצום משרה ושכר, וכ־ על פי עמותת ״קו לעובד״, בחמשת החודשים הראשונים למלחמה חלה עלייה משמעותית, ביחס לשנים קודמות, בפניות מנשים אשר מעסיקיהן ביקשו לפגוע בהעסקתן או להוציאן לחל”ת 30.בתקופה מוגנת (שבה חל איסור על פי חוק לפגוע בהעסקה), דוגמת היריון או טיפולי פוריות עוד על פי ״קו לעובד״, חל על זינוק במספר הפליטות שפנו לסיוע על רקע פיטורין שלא כדין במהלך ההריון. מצבן של הפליטות פגיע ממילא בשוק העבודה, רובן עובדות בשכר נמוך ואינן זכאיות למלוא 31.הזכויות של תושבות ואזרחיות, אין להן רשת ביטחון סוציאלית והן חסרות כוח מיקוח מול המעסיקים 27  https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hj004doaya .5.3.2024 ,  סקר מיוחד של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה28  בקשות של מעסיקים לפיטורים, פגיעה בהיקף משרה או פגיעה בהכנסה של עובדות ועובדים, במקרים שבהם יש הגבלה29 ,על פיטורים או פגיעה בהכנסה לפי חוק עבודת נשים: בתקופת היריון, אחרי לידה, במהלך תקופת ההנקה, במהלך טיפולי פוריות ובמהלך תקופת שהות במקלט לנשים מוכות. .. ״מלחמה ואבטלה היעדר מדיניות והשלכותיה על העובדים״. קו לעובד2024 . כהנא, אלעד ודיאנה בארון30 .. פליטות הרות ומפוטרות2024 ,  קו לעובד ופורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט31 20 מבנות הזוג של משרתי30% מעל32,לפי נתוני פורום נשות משרתי המילואים שהוצגו בכנסת 6% :המילואים דיווחו על שינוי בסטטוס התעסוקתי שלהן מפרוץ המלחמה וגיוס בני זוגן למילואים הוצאו לחל”ת לתקופות ממושכות, ואחרות נאלצו להתפטר או לצאת לחל”ת מיוזמתן 8% ,פוטרו וכך איבדו את זכאותן לפיצויים מהמוסד לביטוח הלאומי. כל זאת תוך הפרה של חוק עובדים ובילדים בעלי צרכים 14 בשעת חירום המגן על בנות הזוג מפני פיטורין בשל טיפול בילדים עד גיל מיוחדים. הקושי גדול במיוחד עבור נשים בעלות עסק עצמאי ונשים בחופשת הורות. גם עם חזרת מסגרות החינוך לפעילות, נשים אלה מתמודדות עם עול כפול של מפרנסות ומטפלות יחידות. בדיון בוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בנושא סיוע, טיפול ואכיפה בתחום פיטורי , עלתה בעיית התעסוקה של הנשים המפונות בדרום. נציגת 5.2.24 נשים בצל המלחמה מיום מנהלת תקומה דיווחה על קושי של נשים למצוא תעסוקה ואף לחזור למקומות תעסוקה קודמים, 33.וכי רבות מהן נדחפות לקחת חל”ת או להתפטר מיוזמתן ועל חשבונן , ומתוך כלל הנשים 59% – עובדות שעתיות : נשים מהוות רוב בקרב העובדים השעתיים עמותת ״איתך־34. מקבלות את שכרן לפי שעות בהשוואה לכרבע מהגברים35%המועסקות, כ־ מעכי״ המפעילה קווי סיוע לנשים בתחום זכויות בעבודה, דיווחה על פגיעה נרחבת בעובדות שעתיות. חלקן נפגעות בשל צמצום ניכר בשעות עבודתן, אחרות אינן מפוטרות אלא לא נקראות להתייצב לעבודה וכך מפסידות שכר ואינן זכאיות לפיצויים בגין חל”ת או פיטורין גם. מפניות שהגיעו לעמותת ״קו לעובד״ עלה, כי במהלך החודשים הראשונים למלחמה, עובדות שעתיות, למשל עובדות בחינוך הבלתי פורמלי, מטפלות, סייעות ועובדות ניקיון, סבלו מפגיעה קשה בשכרן ובמצבן התעסוקתי, ובפועל שעות ההעסקה שלהן צומצמו. למרות שהן לא פוטרו, לא התפטרו ולא הוצאו לחל”ת – היכולת של נשים אלה להתפרנס נפגעה באופן דרמטי במהלך מנגנוני הפיצוי שנקבעו אינם נותנים מענה לעובדות אלה. מנגנונים מפצים יכולים 35.התקופה הזו להיות למשל מענקים או דמי אבטלה חלקיים למי שנפגע היקף העסקתה. מדובר בעובדות עניות שמצבן הוחמר בתקופת המלחמה ולכן יש חשיבות למתן פיצוי גם בדיעבד. . סיוע, טיפול ואכיפה של פיטורי נשים בצל המלחמה. פרוטוקול2024 .  הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי32 . בפברואר5 מיום . דיווח משרד העבודה על פיטורי עובדות בהריון ובטיפולי2023 ,  הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת33 . במרץ8 . פרוטוקול מיום2023–2022 פוריות לשנים . 2022 ,  עיבוד של מרכז אדוה לנתוני סקר כוח אדם של הלמ״ס34 .2024 .  כהנא, אלעד ודיאנה בארון35 21 בעלות עסקים קטנים, בוגרות עמותת ׳יוזמות1,127 בעלות עסק עצמאי: בסקר שנערך בקרב מהמשיבות 53% עתיד׳ בשני מחזורים – כחודשיים וכארבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, דיווחו 36.50% מהמשיבות במחזור השני על ירידה בהכנסות של למעלה מ־40%במחזור הראשון וכ־ הן נשים בעלות עסק עצמאי שאינן זכאיות להטבות 16,700מבנות הזוג של משרתי המילואים, כ־ להן עשויות להיות זכאיות שכירות (כגון הגנה מפיטורין בנסיבות מסוימות למי שנעדרה מעבודתה 37.) ימי חופש וכן הפחתת שעת עבודה ביום8 לשם השגחה על ילד, תוספת של עד עבודות שקופות משברים בריאותיים וכלכליים ואף מלחמות גורמים להעמקת הפערים בין נשים לגברים בזמן 38.)המוקדש לעבודה בשכר לעומת עבודה שלא בשכר (עבודה שקופה – טיפול ועבודות בית בתקופת מגפת הקורונה, מדיניות הסגר שננקטה להתמודדות עם השלכות המגפה, כללה סגירה של מסגרות חינוך וטיפול ומעבר להוראה מרחוק. כתוצאה, חל גידול בזמן שהוקדש לעבודות השקופות הן בקרב נשים והן בקרב גברים, אך בממוצע, הנטל על נשים היה כבד יותר. המעורבות של הגברים הושפעה בעיקר מצורכי העבודה של בנות זוגם, בעוד שנשים, בגלל נטל עבודת המשפחה, נטו להפחית את שעות העבודה ואף לעזוב את מקום העבודה. מחקרים במדינות שונות וגם בישראל הצביעו על כך שנשים שילמו מחיר כלכלי גבוה יותר כשנאלצו להגדיל את היקף שעות העבודה 39.השקופה שלהן בבית לטיפול בילדים ועבודות בית על חשבון שעות העבודה בשכר בתקופות של סכסוכים אלימים ומלחמות, נטל העבודות השקופות על נשים גדל במשקי בית בהם גברים נעדרים על רקע השתתפותם במאמץ המלחמתי. בזמן זה אין בישראל נתונים אודות ההשפעות של המלחמה על חלוקת העבודה השקופה בין נשים וגברים ושינויים בה לאורך זמן. מוסדות המדינה, ובראשם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם אוספים נתונים כאלה – לא בזמן שגרה ובוודאי שלא בזמני חירום. .2024 . השפעת מלחמת חרבות ברזל על בוגרות העמותה. דוח מסכם, פברואר2023 .  עמית, רונית36 ,). הכנסת8 נתוני רקע לדיון בנושא תמיכה וסיוע לבנות זוג ובני זוג של מגויסים למילואים בצו חירום (צו5.11.23 .  עידו אבגר37 .מרכז המחקר והמידע 38  Corsi, M., Ilkkaracan, I. (2023). COVID-19, Gender, and Labor. In: Zimmermann, K.F. (eds) Handbook of Labor, Human Resources and Population Economics. Springer, Cham. https://doi.org/10.1007/978-3-319-57365-6_323-1 . מאחורי המספרים: השלכות מגפת2021 .; חסון, יעל, הדס בן אליהו והגר צמרת2022 ,  קפלן, עמית סוזי בן דורי וחנה הרצוג39 .), מרכז אדוה ומכון ון ליר4 הקורונה על נשים וגברים בישראל (תמונת מצב מס׳ 22 :/ שירותים חברתיים והגירעון הטיפולי3 צרכים ומענים לבין אי־שוויון מגדרי במדינות רבות בעולם, כולל 41 שבחן את הקשר בין מיליטריזציה40מחקר ישראל, מצא כי ההשפעה הישירה הראשונה של מיליטריזציה על אי השוויון בין המינים היא באמצעות תקציב ביטחון מנופח. על מנת לממן גידול בהוצאות הצבאיות, ממשלות מצמצמות את מה שפוגע באופן לא פרופורציונלי 42,ההוצאה על שירותים חברתיים, כגון חינוך, רווחה ובריאות בנשים מאחר והן תלויות יותר בשירותים ציבוריים ואף מהוות רוב בקרב המועסקים בשירותים אלו. יותר מכך – קיים מתאם מובהק בין מיליטריזציה לאי־שוויון מגדרי במשק הבית – קיצוצים בשירותים חברתיים מגבירים את נטל העבודות השקופות על נשים. היתה בישראל והיא עמדה OECD ההוצאה הגבוהה ביותר על ביטחון בקרב מדינות ה־2022 בשנת תקציב הביטחון עלה בעקבות 43.)OECD בממוצע במדינות ה־2.39% מהתוצר (בהשוואה ל־4.51% על היתה 2022 מיליארד ש״ח. ב־100 ל־2023 והגיע בשנת2022 מיליארד ש״ח ב־75המלחמה מ־ ההוצאה האזרחית בישראל (ללא ריבית או ההוצאה הביטחונית) בין הנמוכות במדינות הארגון: עלתה ההוצאה האזרחית 2023 . בשנתOECD במדינות ה־42.6% בהשוואה לממוצע של31.3% – (בעיקר בשל הגדלת ההוצאות הקשורות למלחמה אך אינן ביטחוניות בחודשים אוקטובר32.9%ל־ דצמבר, למשל סיוע למפונים.ות והגדלת התקציבים לבריאות הנפש) ועדיין, היא מהנמוכות 44.OECDמהמקובל במדינות ה־ Elveren, A. Y., & Moghadam, V. M. (2022). Militarization and Gender Inequality: Exploring the Impact. Journal   40 .of Women, Politics & Policy, 43(4), 427–445. https://doi.org/10.1080/1554477X.2022.2034430   מיליטריזציה נמדדה באמצעות מדד המיליטריזציה העולמי, בדגש על ההוצאות הצבאיות כחלק מהתמ”ג, ההוצאות הצבאיות41 .כחלק מהתקציב המרכזי, וכוחו של הצבא בפוליטיקה .. הכיבוש: מי משלם את המחיר? מרכז אדוה2017 .בוזגלו-  ראו למשל: סבירסקי, שלמה ונוגה דגן42 .2024  אתר האינטרנט של הבנק העולמי, יוני43 .2023 . דוח בנק ישראל לשנת2024 ,; בנק ישראל2023 . דוחות ביצוע התקציב לשנת2024   משרד האוצר, החשב הכללי44 23 התרחבות הצרכים בתחומי הבריאות והרווחה באוקטובר והמלחמה המתמשכת העמיקו את הצורך במענים טיפוליים מסוגים שונים. 7אירועי ה־ על עלייה בפניות על רקע פגיעה מינית והתמודדות 2024 כך למשל, משרד הרווחה דיווח בפברואר מחודשת עם טראומה וכן על עליה במספר תיקי העוני החדשים. במשרד צפו כי במהלך השנה תירשם עליה משמעותית נוספת במספר הנשים המטופלות במרכזי האלימות במשפחה, בפניות למרכזי ערך איגוד העובדים 2024 בנוסף, בחודש ינואר45.הטיפול בפגיעות מיניות ובמספר תיקי העוני עו”סיות מכל הארץ. תוצאות הסקר הצביעו על מצוקה כלכלית 1,850 הסוציאליים סקר בקרב ותעסוקתית אצל משפחות המגויסים, קושי בתפקוד הורי, והחמרה בבעיות התנהגות אצל ילדיהם. עוד דווח על מצוקה נפשית גוברת בקרב פצועי צה”ל ומשפחותיהם ועל עליה בשימוש בחומרים ממכרים. מצוקות דומות דווחו גם בקרב אוכלוסיית המפונים מבתיהם. היבט נוסף של גידול בצרכים עולה ממכתב ששלחו מנהלי המרכזים לבריאות הנפש אל מבקר אלף מטופלים נוספים יידרשו לטיפול 300 ובו צוינה הערכה, לפיה כ־2023 המדינה בסוף נובמבר באוקטובר, זאת עדיין מבלי לדעת את היקף הלומי הקרב שיזדקקו לטיפול. עוד צוין, 7בעקבות ה־ כי הביקוש לשירותי בריאות הנפש עלה בעשרות אחוזים מפרוץ המלחמה – כל אלו, בנוסף לצרכים שהתרחבו ממילא בעקבות מגפת הקורונה, כולל עליה ברמות החרדה והדיכאון. הכותבים מעידים 46.על תחלואה נפשית גבוהה, התאבדויות ואשפוזי חירום בתנאים קשים בתקשורת העכשווית מתקיים שיח אודות השלכות המלחמה על המצב הנפשי של הציבור בישראל, אך בשלב זה לא איתרנו נתונים של גורמים מדינתיים אשר יכולים להעיד על המצב, בוודאי שלא על מנת לבחון את 2024 בפילוח מגדרי. סקר שערכה קופ”ח מכבי בקרב הציבור בישראל במרץ השפעות המלחמה על הבריאות הפיזית והנפשית של הציבור ועל התנהגויות בריאות, מספק נתונים באופן כללי, נשים יותר מגברים מדווחות על הרעה במצב 47.ראשוניים לגבי צרכים בריאותיים הבריאותי על היבטיו השונים על רקע המלחמה: שיעור הנשים המדווחות שמצבן הבריאותי טוב מאוד , בהתאמה). יותר משליש מהנשים 51% לעומת41%( או מצויין נמוך מהשיעור המקביל בקרב גברים 11.2.24 עד, הדר ואח׳. ברווחה, בבריאות, בחינוך, במשטרה: הקיצוצים בכל התחומים דווקא עכשיו. ווינט-  גיל45 .. מצב חירום בבריאות הנפש בישראל, פניה למבקר המדינה2023 .  פורום מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים46 .75–20 ישראלים מכל רחבי הארץ, חברי כלל קופות החולים, בגילאי1,000  הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של למעלה מ־47 24 .)23%( ) דיווחו שמצבן הבריאותי השתנה לרעה על רקע המלחמה לעומת פחות מרבע מהגברים36%( מהגברים. פער47% בלבד מהנשים העריכו את מצבן הנפשי כטוב מאוד או מצוין לעומת28% 31% מהנשים לעומת55% – מגדרי משמעותי נוסף ניתן לראות בדיווח על שינוי לרעה במצב הנפשי מהגברים.38% מהנשים ו־62% מהגברים דיווחו על כך, וכן בשינוי לרעה באיכות השינה עליו דיווחו בנוסף, על פי נתוני המוסד לבטיחות וגיהות המוצגים בדוח ״קו לעובד״, חודשי המלחמה הראשונים מהאמהות העובדות העידו על קשיי 46% .השפיעו על נשים מבחינה בריאותית יותר מאשר על גברים מהאבות העובדים. אמהות עובדות גם העידו על יותר עייפות בהשוואה לאבות 24% שינה לעומת בהתאמה). לפי המחקר, לחץ כרוני בעבודה, בעיות שינה ועייפות מצטברת 24% לעומת46%( עובדים 48.הם בעלי השלכות בריאותיות ועשויים לגרום לכאבי ראש, בעיות עיכול, סכרת, מחלות לב, ואף מוות דוגמאות למחסור בנשות טיפול והשלכותיו בעת מגפת הקורונה דובר רבות על “עובדים חיוניים”. הגדרה של עובדים באופן זה הפחיתה את ההשפעה הכלכלית המגדרית של המגפה, שכן נשים היוו חלק ניכר מהעובדים החיוניים במדינות לנשים יש ייצוג יתר בקרב עובדי השירותים החברתיים, הן מהוות למעלה 49.רבות ברחבי העולם ) מהמועסקים בהם ברמה העולמית. אולם, המגפה גם חשפה את חוסר 67%( משני שלישים ההוגנות בשוק עבודה מבודל ומקוטב שבו חלק ניכר מהעובדות החיוניות ביותר ושתרומתן הכלכלית והחברתית חיונית לקיומה של החברה, הן גם אלו ששכרן נמוך מאוד ותנאי העסקתן במקרים רבים רעועים. במובן זה, תוצאה מגדרית חיובית אפשרית של המגפה יכולה הייתה להיות שיפור במעמדם של מקצועות אלו ושל העובדות בהם: שיפור בשכר ובתנאי העבודה, הגדלת מספר התקנים והרחבת ההשקעה הממשלתית בתחומים אלו. כל אלו לא התרחשו בפועל. הגירעון הטיפולי – הקושי ההולך וגובר לספק טיפול זמין ואיכותי למי שזקוקים וזקוקות לכך, קיים ממילא בישראל ומחריף בעת חירום. המלחמה חושפת את עומקו ואת השחיקה במערך הטיפול הציבורי במשלחי יד כגון עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, פיזיותרפיה וייעוץ חינוכי. הצורך הגובר .2024 . כהנא, אלעד ודיאנה בארון48   עובדים חיוניים כוללים מגוון רחב של עיסוקים, בעיקר בשירותי בריאות ושירותים חברתיים, מזון וחקלאות, שירותים49 קמעונאיים עבור מוצרי הכרח כגון מזון, תרופות וציוד רפואי, שירותים ממשלתיים וקהילתיים כגון פינוי אשפה, שירותי ניקיון ותחבורה ציבורית. 25 במענים טיפוליים פוגש במערכת הסובלת ממחסור במשאבים וכוח אדם, המתקשה לספק מענים מתאימים. על כך יש להוסיף את העומס הנפשי והרגשי וחווית הטראומה המשנית של נשות טיפול. השלכות המלחמה מחדדות את הצורך במדיניות ארוכת טווח לשיקום מקצועות הטיפול וחיזוק מערך הטיפול הציבורי מבחינת שכר ותנאי העבודה. להלן שלוש דוגמאות. א. עובדות סוציאליות 6מערכת הרווחה בישראל סובלת מזה שנים רבות מתת תקצוב (ההערכות הן שמדובר בחסר של כ־ מיליארד ש״ח בשנה עוד טרם המלחמה), מחסור בכוח אדם ותקנים בלתי מאוישים של עובדות מהעובדות הסוציאליות 78% בשל אופי העבודה, התנאים הקשים והתגמול הנמוך. כ־50סוציאליות 1,500 במשרד הרווחה הן נשים. לפי נתוני ארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, חסרות , ולפי הערכה של איגוד העו״סיות, 51עובדות סוציאליות בלשכות לשירותים החברתיים ברחבי הארץ עו״סיות ברשויות ובמשרדי הרווחה והבריאות. שירותי הרווחה שנמצאים גם כך 5,000חסרות כ־ בתת־תקינה, לא מצליחים לאייש תקנים קיימים ברשויות. משפחות, 250על פי איגוד העו”סיות, ממוצע המשפחות המטופלות לעו”סית עומד כיום על כ־ משפחות מטופלות לעו”סית. לצד התרחבות בצרכים ובפניות, 600ובחברות החרדית והבדואית כ־ 52.מתווסף עתה עומס רגשי על העובדות כתוצאה מחשיפה לאלימות הקשורה במלחמה על פי הערכות, כאלפיים עובדות.ים סוציאליות.ים התנדבו עם פרוץ המלחמה לסיוע ישיר, ועובדות 53.רבות ברשויות המקומיות נדרשו לעבוד שעות נוספות ב. פסיכולוגיות חינוכיות במערכת החינוך ניכר מחסור בפסיכולוגיות חינוכיות עוד טרם המלחמה. לפי הערכות פורום תקנים של פסיכולוגיות 2,674 היו חסרים2022 בשנת54,הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית .. המלחמה – זה מה שחייב לקרות כדי שתמשיך לתפקד. מרכז טאוב2023 .  גל, ג׳וני50 2024 ,'עד, הדר ואח-  גיל51 .. מלחמה, רווחה וחוסן: תובנות מנשות ואנשי מקצוע בצל המלחמה. עמותת אד׳אר2024 .  מנסור, למא52 .2024 .; מנסור, למא2023 .  גל, ג׳וני53 . התערבות טיפולית – איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל. פורום הארגונים למען2022 .  שחף, אפרת54 .הפסיכולוגיה הציבורית וקרן ברל כצנלסון 26 שיעור איוש התקנים ברשויות55. תקנים לא מאוישים עקב השכר הירוד997 חינוכיות, וישנם בשדרות. 67% בלבד באופקים וכ־51% שנפגעו במלחמה במחוז דרום, היה נמוך אף יותר ועמד על שיעור האיוש הנמוך הוא תוצר בעיקר של השכר הנמוך שאינו הולם את אורך שנות ההשכלה , טרם פרוץ המלחמה, היו חסרות במערכת 2023 על פי נתוני משרד החינוך, בשנת56.וההכשרה מהפסיכולוגיות הנדרשות על פי התקן הקיים.30%החינוך כ־ ג. פסיכולוגיות ציבוריות עוד קודם למלחמה היה מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל במצב ירוד, שהתבטא, בין היתר, בזמני המתנה ארוכים לטיפול שנבעו ממחסור חמור בפסיכולוגיות בקופות החולים ובמסגרות ישנם 57,שהקופות מפנות אליהן. על פי הערכות פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית 17% – תקנים בלבד לפסיכולוגיות קליניות ולפסיכולוגיות בהתמחות קלינית בשירות הציבורי675כ־ מכלל הפסיכולוגיות והפסיכולוגים עם מומחיות בתחום הקליני בישראל. לפי הערכות הפורום, קיים משרות נוספות של פסיכולוגיות קליניות בשירות הציבורי. ככלל, בתחום מזוהה מגמה 1,500צורך ב־ של נטישת השירות הציבורי לטובת השוק הפרטי על רקע השכר הנמוך, עומס העבודה והשחיקה. . שנות ותק15 לשעה לפסיכולוגית בוגרת תואר שני עם₪ 47   55 .. שירותי פסיכולוגיה חינוכית בשגרה ובחירום. הכנסת – מרכז המחקר והמידע2023 .גבעון, יסכה-  מוניקנדם56 .. התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל2022   שחף, אפרת ליה. נובמבר57 27 / אלימות נגד נשים4 מחקרים רבים מהעולם מעידים על הסיכון המוגבר של נשים לחוות אלימות בעיתות משבר, בין העליה באלימות כלפי נשים במצבי משבר נובעת מהיעדר 58.אם בעת מגפה, מלחמה או אסון טבע שירותים חברתיים (כגון בריאות, רווחה וחינוך) או היחלשותם, עקירה מהבית, לחצים כלכליים ופגיעה ברשתות תמיכה חברתיות. יחד עם זאת, במצבי משבר שונים מתקיימים דפוסים אחרים של אלימות, כפי שנראה להלן. חשוב לציין שבמסמך הנוכחי איננו עוסקות באלימות כלפי נשים כנשק באוקטובר. 7מלחמה ובתוך כך באלימות המינית הקשה שהתקיימה במסגרת המתקפה של חמאס ב־ ההתבוננות שלנו היא על אלימות כלפי נשים בחברה הישראלית ועל מגמות ארוכות טווח בתחום. מחקרים מלמדים שאלימות במשפחה גוברת גם לאחר סכסוכים אלימים, בין היתר משום שאיתגור ושיבוש של חלוקת התפקידים המגדריים המסורתית במהלך הסכסוך, כפי שנדון בסקירה לעיל, מוביל לעיתים לתגובת נגד מצד גברים. סכסוכים אלימים ותפקידים מגדריים מסורתיים לרוב hyper( מכּוּננים הדדית, כאשר חברות הנמצאות בקונפליקט מטפחות לעיתים קרובות גבריות־יתר ) כדי לקיים את המאמץ המלחמתי. תכונות הזוכות להערכה ותגמול במצבי לוחמה הן masculinity מיליטנטיות, כוחנות ואלימות, מה שמגביר עוד יותר את המתח אל מול מאמצים של נשים לאתגר יותר מכך, חשיפה לאלימות פוליטית מנרמלת ומקנה 59.את התפקידים המגדריים המסורתיים לגיטימציה לשימוש באלימות בהקשרי חיים שונים ומקהה את החושים לגביה, כולל ביחסים המשפחתיים והאינטימיים. בנוסף, סכסוכים אלימים מעצימים גורמי סיכון נוספים: פוסט טראומה בעקבות חוויות המלחמה, התפוררות של קהילות, שימוש באלכוהול כאסטרטגיית התמודדות עם 60.מתח וטראומה, ואף חוסר יכולת של גברים למלא את התפקיד המסורתי של מפרנסים למשפחתם מכלול הגורמים מוביל להגברת האלימות כלפי נשים, הן במרחב הציבורי והן במרחב הפרטי. 58  Sneha Kaul and Sara Duerto ValeroDisasters, 2023. Crises and Violence against Women: Evidence from Big Data Analysis. UN Women. 59  Laura Huber, One Step Forward, One Step Back: The Micro-Level Impacts of Conflict on Women’s Security, International Studies Quarterly, Volume 67, Issue 2, June 2023. 60  Olmsted, J. C., & Killian, C. (2023). Postconflict Sexual and Reproductive Health and Justice, Gendered Well- being, and Long-term Development. Review of Radical Political Economics, 55(1), 147-165. 28 נתוני משטרת ישראל משקפים את מספר התיקים שנפתחו בגין תלונות שהוגשו על עבירות שונות. בהקשר של אלימות כלפי נשים במשפחה, קיים בידינו מסד נתונים שמבוסס על מענים . 2024 של משטרת ישראל לבקשות חופש מידע מפרוץ מגפת הקורונה ועד לחודש מרץ ההשוואה בין המשברים מלמדת על דפוס שונה, הקשור באופי המשבר. כזכור, מגפת הקורונה חייבה הסתגרות בבתים לזמנים ממושכים והגבלות על התנועה. כפי שניתן לראות בתרשים ), 2020 , בחצי השנה הראשונה של המגפה, הכוללת את הסגר הראשון (מרץ–אוגוסט3 מספר בכל אחד מהחודשים והיה במגמת עליה לאורך כל 1,000 מספר התיקים שנפתחו עמד על מעל ), מספר 2024 – מרץ2023 התקופה. בהשוואה, בחצי השנה הראשונה של המלחמה (אוקטובר התיקים שנפתחו היה נמוך יותר. : מספר התיקים שנפתחו על רקע אלימות במשפחה כלפי אישה3 תרשים קורונה מלחמה 1,027 1,049 1,154 1,104 1,151 1,182 878 916 931 894 851 955 - 200 400 600 800 1,000 1,200 1,400 .354-24 מקור: עיבוד לנתונים שהתקבלו במסגרת מענה משטרת ישראל לבקשת חופש מידע מספר 29 נשים למקלטים לנשים נפגעות313 בנוסף, משרד הרווחה דיווח, כי מתחילת המלחמה נכנסו נציגת פורום העמותות המפעילות 61. בתקופה המקבילה לפני שנה484 אלימות במשפחה, לעומת , 2024 ביוני10מקלטים דיווחה גם היא, בדיון ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי ב־ על ירידה משמעותית בתפוסת המקלטים בחודשים הראשונים למלחמה. נתוני עמותת נשים נגד אלימות, המפעילה קו סיוע ומקלטים לנפגעות אלימות בחברה הערבית מעידים גם הם על ירידה פניות בנושא 477 התקבלו בקו הסיוע2023 – יוני2022 לדוגמה, בחודשים אוקטובר62:בפניות בנושא תקיפות מיניות. בחודשים המקבילים בשנה העוקבת, מפרוץ המלחמה, 574אלימות ו־ בנושא תקיפות מיניות.450 פניות בנושא אלימות ו־315 התקבלו בדיון בכנסת שצויין לעיל, דיווחה נציגת מדור נפגעי עבירה במשטרת ישראל, כי בין החודשים בתיקים שנפתחו בגין אלימות בין בני זוג. לדברי הנציגה, 10% , חלה ירידה של2024 ינואר–מאי מספר הנשים שפונות למשטרה נמוך בהשוואה לשנתיים הקודמות. עם זאת, לצד ירידה זו, התיקים שנפתחים הם חמורים יותר, דבר שבא לידי ביטוי בעליה במספר כתבי האישום המוגשים ובמספר המעצרים שמתבצעים. עמותת נשים נגד אלימות מדווחת כי אמנם פחות נשים פנו לקבלת סיוע במקלטים לנשים נפגעות אלימות מאז פרוץ המלחמה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אך משך השהות שלהן במקלט משמעותית ארוך יותר. ובדיון הוועדה שצויין 63 בסוף חודש מאיYnetעד ב־-נתוני משרד הרווחה שדווחו על־ידי הדר גיל לעיל, מלמדים גם הם על עלייה בחומרת מקרי האלימות במשפחה, כפי שניתן לראות בתרשים הפניות מהמשטרה 4,565 . כך, מנתוני שירות המבחן עולה כי למשרד הרווחה הגיעו4 מספר בתחום המעצרים מהמשטרה. בתקופה 1,165 וממערכת המשפט בגין אלימות במשפחה, מהן בתחום המעצרים מהמשטרה. 864 מקרים מסוג זה, מהם2,760 המקבילה בשנה הקודמת, הופנו 3,400 – העליה המשמעותית ביותר היא במספר ההפניות בגין עבירות אלימות כלפי בת או בן זוג . הנתונים לא הוצגו בפילוח מגדרי, אך נתוני העבר מלמדים כי נשים הן הנפגעות 2,036 לעומת העיקריות באלימות בין בני זוג. https://www.ynet.co.il/news/article/by11maoera   61 .10.7.24   הנתונים התקבלו בתכתובת עם נאילה עוואד, מנכ”לית עמותת נשים נגד אלימות62 https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13943164 .30.5.2024 ,עד ,ויינט-  הדר גיל63 30 : נתוני שירות המבחן: הפניות מהמשטרה וממערכת המשפט למשרד הרווחה בגין4 תרשים אלימות במשפחה 24 – אפריל23 אוקטובר 23 – אפריל22 אוקטובר | מספרים מוחלטים 4,565 1,165 3,400 2,760 864 2,036 - 500 1,000 1,500 2,000 2,500 3,000 3,500 4,000 4,500 5,000 הפניות מהמשטרה וביהמ"ש הפניות מהמשטרה בתחום המעצרים אלימות כלפי בת או בן זוג 10.6.2024 ,מקור: דיון בועדת הכנסת למעמד האישה ושוויון מגדרי ) לדיווח טלפוני אודות אלימות מסוגים שונים. הנתונים 118 משרד הרווחה מפעיל קו חירום (קו , ומקורם במענים של משרד 2020 אודות אלימות במערכת זוגית קיימים בידינו מחודש ספטמבר 2020 הרווחה לבקשות חופש מידע בנושא. בששת החודשים השניים של מגפת הקורונה (ספטמבר היקף הפניות לקו החירום על רקע אלימות כלפי נשים במערכת זוגית גבוה 64,)2021 – פברואר .5 משמעותית מאשר בששת החודשים הראשונים של המלחמה, כפי שניתן לראות בתרשים מספר . אין בידינו נתונים מוקדמים יותר64 31 על רקע אלימות כלפי נשים במערכת זוגית בתקופת118 : פניות לקו5 תרשים מגפת הקורונה ובעת המלחמה קורונה מלחמה | מספרים מוחלטים 245 259 393 511 367 540 236 222 240 249 184 240 0 100 200 300 400 500 600 ספט׳- 20 אוק׳- 20 נוב׳- 20 דצמ׳- 20 ינו׳- 21 פבר׳- 21 ספט ' 23 אוק ' 23 נוב ' 23 דצמ ' 23 ינו ' 24 פבר ' 24 קורונה מלחמה .28.5.2024 ,מקור: עיבוד של מכון ון ליר ומרכז אדוה לנתונים שהתקבלו במסגרת מענה של משרד הרווחה לבקשת חופש מידע יש לציין, כי באופן כללי בולט בתרשים מיעוט הפניות לקו החירום בשתי התקופות. לאור זאת עולה שאלה לגבי מידת ההיכרות בציבור עם הקו והמידה שבה הוא נתפס כגורם רלבנטי לסיוע עבור נשים נפגעות אלימות בזוגיות. משיחה עם מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית לאלימות במשפחה ותקיפה מינית במשרד עולה כי גם הפניות לחדרים האקוטיים – המטפלים בנפגעות תקיפה מינית בבתי 65,הבריאות החולים – היו במגמת ירידה בחצי השנה הראשונה למלחמה, אך בתקופה האחרונה מתחילות לחזור לרמה שלפני המלחמה. כך גם יחידות המעטפת לאשפוז פסיכיאטרי של נפגעות תקיפה מינית, שאינן מלאות כפי שהיו לפני המלחמה. .2024 ביוני23 לביא, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית לאלימות במשפחה ותקיפה מינית מיום-  שיחה עם ד״ר זהר סהר65 32 ,ההשערה של גורמי המקצוע במשרד הרווחה, במשרד הבריאות, במשטרה ובחברה האזרחית היא כי בתקופת המלחמה ובמיוחד בחודשים הראשונים, נשים חשו חוסר לגיטימציה להתלונן במשטרה או לפנות לגורמי טיפול ורווחה ולעסוק במצוקותיהן האישיות. זאת, בזמן שהטראומה הקולקטיבית גדולה כל כך ולאור המצוקות שאחרים חווים (“מתרחשים דברים נוראיים יותר”). סיבה נוספת שצוינה היא חוסר ּפּניּוּת של נפגעות אלימות לטפל בעצמן לנוכח המתרחש. בחלק מהמקרים המצב הכלכלי המידרדר מקשה גם הוא על יציאה מהמצב האלים. לפיכך, הנתונים מצביעים על ירידה בפניות לגורמים שונים לקבלת סיוע, בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה וגם בהשוואה לתקופת הקורונה בה חל זינוק בפניות מעט לאחר פרוץ המגפה. יחד עם זאת, על פי הדיווח של גורמי הרווחה, בתקופה בפניות חדשות על רקע אלימות במשפחה. בין היתר, נאמר, ניכרת 10% האחרונה חלה עלייה של עלייה במספר הנשים שמביעות חשש על רקע העובדה שבן הזוג שלהן קיבל רישיון נשק. העלייה במספר רישיונות הנשק הפרטיים הניתנים בישראל ובמספר כלי הירייה המוחזקים בידי בעלי רישיונות (תרשימים להלן) מעוררת חשש בהקשר של אלימות במשפחה. זאת במיוחד על רקע ההבנה והסימנים שכבר כעת מעידים, כי עם הימשכות המלחמה ואף לאחר סיומה, תחול עליה בהיקף האלימות כלפי נשים בכלל ובמשפחה בפרט. זוהי תופעה מוכרת מסכסוכים אלימים אחרים, שקשורה לנרמול האלימות בחברה, חזרתם הביתה של גברים שהשתתפו בפעולות אלימות – חלקם בפוסט טראומה, ומצוקה כלכלית. על פי נתוני קואליציית “האקדח על שולחן המטבח” (שמקורם במענה המשרד לביטחון פנים לבקשת חופש מידע), מספר רישיונות הנשק הפרטי שאושרו על הוא יותר מפי שלושה ממספרם בשנה הקודמת. בנוסף, 2023 ידי המשרד לביטחון פנים בשנת במספר כלי הירייה המוחזקים בידי בעלי 40% , חלה עליה של7 כפי שניתן לראות בתרשים מספר . הגידול בתפוצת הנשק מעמיק את תחושת האיום בקרב 2023 ו־2022 רישיונות בישראל בין השנים על אף דרישה חוזרת ונשנית מצד ארגוני החברה האזרחית לערב 66.נשים שחוות אלימות במשפחה את משרד הרווחה בתהליך מתן רישיון נשק ולקבל את אישורו לאור המידע שיש לו על אלימות הדבר לא נעשה. בהקשר זה נציין כי כבר 67,במשפחה ועל אנשים המהווים סיכון לעצמם ולסביבתם 68.) בישראלFemicide( כיום, כלי ירייה משמשים בכרבע ממקרי רצח נשים במשפחה   יש לציין כי מעבר לנשקים הפרטיים קיים גם מספר עצום של כלי נשק ארגוניים, נשקים בקרב כוחות הביטחון, וכמובן66 .נשקים לא חוקיים וללא רישיון https://adva.org/he/weapon-distribution-violence-against-women   67 https://www.yodaat.org/item/dataset/4f97e7e404d277e0   68 33 : רישיונות לנשק פרטי שאושרו על ידי המשרד לביטחון פנים, לפי שנה6 תרשים מספרים מוחלטים 7,567 5,786 4,879 10,960 22,297 74,596 - 10,000 20,000 30,000 40,000 50,000 60,000 70,000 80,000 2018 2019 2020 2021 2022 2023 מקור: קואליציית “האקדח על שולחן המטבח” על בסיס מענים של המשרד לביטחון פנים לבקשות חופש מידע : מספר כלי ירייה פרטיים בידי בעלי רישיונות, לפי שנה7 תרשים מספרים מוחלטים 147,653 148,727 147,765 147,876 155,270 217,963 - 50,000 100,000 150,000 200,000 250,000 2018 2019 2020 2021 2022 2023 מקור: קואליציית “האקדח על שולחן המטבח” על בסיס מענים של המשרד לביטחון פנים לבקשות חופש מידע 34 / החברה הערבית – השתקה ורדיפה פוליטית5 , התפתח שיח ציבורי אודות2021 באוקטובר והמלחמה, ותוך אזכור אירועי מאי7על רקע אירועי ה־ נאמנות החברה הערבית למדינה. השיח לווה בהצעות חוק הקוראות להעמיד לדין ואף לפטר את מי שהביעו הזדהות עם הסבל בצד הפלסטיני או תמיכה בו, ובכך בפועל מצמצמות את חופש הביטוי בישראל. מהלכים אלו העמיקו את תחושת הרדיפה הפוליטית בקרב אזרחי ישראל הפלסטינים, 69.כולל בשוק העבודה, מערכת החינוך והמוסדות האקדמיים בהקשר של הצמצום בתעסוקת נשים ערביות, ניתן לזהות את השפעתו של תהליך זה על תחושת מהנשים הערביות העובדות 40% :הביטחון של נשים ערביות, בעיקר בסביבות עבודה מעורבות בסביבה יהודית־ערבית מעורבת דיווחו על ירידה בשעות העבודה בחודשים הראשונים למלחמה, בקרב 2023 מסקר שערך ארגון צופן בדצמבר70. מהנשים העובדות בסביבה ערבית27% לעומת 30%( מהנדסות ומהנדסים ערבים בתעשיית ההייטק עלה, כי נשים חששו יותר מגברים להגיע לעבודה בהתאמה). כמו 13% לעומת19%( מהגברים), ולדבר ערבית במקום העבודה16% מהנשים לעומת 71.), בהתאמה30% בהשוואה ל־38%( כן, יותר נשים מגברים חששו להסתובב במרחב יהודי או מעורב בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, נבחנה תחושת הביטחון האישי של נשים וגברים מהחברה נשים ערביות דיווחו בשיעורים גבוהים יותר מגברים ערבים על תחושת 72.הערבית במרחבים שונים מהגברים מדווחות על תחושת אי נוחות להגיע ליישובים 48% מהנשים לעומת60% :חוסר ביטחון מדווחות שהן חשות לא בנוח לדבר בערבית 56% ,יהודיים או מעורבים לצורכי עבודה או סידורים חשות 79% מהגברים, ו־36%בקרבת יהודים (בתחבורה ציבורית או ליד אנשים זרים) בהשוואה ל־ מהגברים. 63% לא בנוח להתבטא ברשתות חברתיות לעומת מלמדת, כי לקו החם של הארגון הגיעו מאות פניות מצד 73”תמונת מצב שפרסם ארגון “קו לעובד מועסקים.ות ערבים.ות על רקע אפליה במקום העבודה (תמונת המצב אינה מוצגת בפילוח מגדרי). בין היתר דווח על תופעות כגון אי קריאה לעובדים הערבים להגיע לעבודה, פגיעה בזכויותיהם עקב פרסומים ברשתות חברתיות, ואף פיטורים בלתי חוקיים על רקע לאום או השקפה. .6 . הפלסטינים בתוך הקו הירוק: לקראת סוף הח׳וסוסייה (״מיוחדות״) המקוללת. קריאות ישראליות, גיליון2024 .  הווארי, ערין69 .2023   מיערי וברק70 .. הייטקיסטים ערבים בזמן המלחמה – תמונת מצב2024 .  סקר חברת נאס עבור ארגון צופן71 , המכון הישראלי לדמוקרטיה2023   אדם אסעד וירון קפלן, סקר עמדות החברה הערבית בנושא מלחמת “חרבות ברזל”, דצמבר72 . תמונת מצב: פערי מידע אצל ערבים אזרחי ישראל ותושבי מזרח ירושלים והעלמת2024 ,  דיאנה בארון ורשא אלעטאונה73 .עובדים על רקע לאום והשקפה בחודשים הראשונים של המלחמה, קו לעובד 35 במבט לעתיד בעת כתיבת שורות אלו עדיין מתנהלת מלחמה, היא נמשכת כבר חודשים רבים וכיווניה העתידיים מעורפלים. עדיין, ניתן כבר כעת לזהות מגוון של השלכות והשפעות על חייהן של נשים, כפי שפרטנו במסמך זה. בהמשך, יהיה צורך להמשיך ולעקוב אחר השפעות אלה, וכן לבחון סוגיות נוספות, בין היתר השפעות מגדריות בתחומים של חינוך והשכלה, עוני ורווחה, זוגיות וחיי משפחה. כלל הסוגיות צריכות להיבחן גם בהתייחס לאוכלוסיות שפונו/התפנו מבתיהן כמו גם אלו שלא פונו ונמצאות בקו האש תוך קושי רב לקיים שגרה. רבות נכתב לאורך השנים אודות המיליטריזם המאפיין את החברה הישראלית והשפעותיו המגדריות רבות פנים. לנוכח המלחמה, מתעצמים ההיבטים השונים של המיליטריזם – בין היתר הצבענו כאן על הפניית משאבים מהתחומים החברתיים החיוניים, כמו בריאות ורווחה לתקציב הביטחון, באופן שמצמצם את היכולת לספק מענים הן לצרכים שבשגרה והן לצרכים ההולכים וגדלים על רקע המלחמה, מה שפוגע במיוחד בנשים שכן הן תלויות יותר במערכות הרווחה והטיפול ומהוות רוב בקרב המועסקים במערכות אלו. בנוסף, כפי שניתן ללמוד מהניסיון בעולם, מצבי חירום ומלחמה עשויים להגביל תעסוקה בקרב זאת משום שצמיחה כלכלית לאחר משבר במקרים 74.נשים ואת הגישה שלהן להזדמנויות כלכליות רבים מתעדפת מקומות עבודה שבהם מועסקים בעיקר גברים. אם מוסיפים לכך את העובדה לפיה שוויון מגדרי לא נמצא בראש סדר העדיפויות של קובעי המדיניות בזמן מלחמה (או לאחריה), הרי שניתן לחזות שמיליטריזציה מוגברת תעצים אי־שוויון מגדרי לאורך זמן. העשייה של נשים בחברה האזרחית, על אף תרומתה הקריטית במהלך המלחמה ובכלל – לא מתורגמת בדרך כלל לכוח פוליטי בזירה הפורמלית. זאת מכיוון שתרומה זו בחלקה מהווה הרחבה של תפקידי נשים מהספירה הפרטית ובכך מהדהדת תפקידי מגדר מסורתיים ואף תפיסה מהותנית ביחס לתפקיד נשים בחברה. בנוסף, ההכרה החברתית (והכרת התודה) בגברים שנלחמים ומסכנים 74  Adem Y. Elveren, Valentine M. Moghadam, Selda Dudu, Militarization, women's labor force participation, and gender inequality: Evidence from global data, Women's Studies International Forum, Volume 94, 2022, 102621, ISSN 0277-5395. 36 את חייהם בחזית, מיתרגמת פעמים רבות לשילובם בעמדות השפעה פוליטיות פורמליות. כוח פוליטי פמיניסטי פורמלי הוא תנאי מרכזי להבטחת דמוקרטיה, צדק חברתי ושוויון מגדרי. לכן, נדרשת הכרה חברתית רחבה בפעילות של נשים בחברה האזרחית ותרגומה לכוח פוליטי, לצד פיתוח דרכים נוספות להשגת כוח זה. בהקשר זה, שמירה על זכויותיהן של נשים, קידום מעמדן והגנה עליהן מחייבים שילוב של הידע שנצבר בארגונים פמיניסטיים בחברה האזרחית בתהליכי עיצוב המדיניות וקבלת החלטות – במלחמה ולאחריה. החשיבות של ידע זה בלטה, למשל, במדיניות לפיצוי ותגמול על פגיעה בתעסוקה על רקע המלחמה, במסגרתה לא ניתן מענה לנשים בהסדרי העסקה פוגעניים – פגיעה עליה הצביעו ארגונים העוסקים בנושא ואף הציעו מנגנוני פיצוי מותאמים. הניסיון מראה שאלימות פוליטית מגבירה ומנרמלת אלימות במרחבים אזרחיים ובמשפחה, ובפרט כנגד נשים. נרמול זה אף מייצר קהות חושים ביחס להפעלת אלימות, ועל רקע יחסי הכוח המגדריים הקיימים, מערער את הלגיטימציה לחשוף את התרחשותה של אלימות. המחקר הבינלאומי, כמו גם הנתונים שהצגנו ושיחות עם נשות מקצוע מצביעים על הצורך להעלות מודעות ולאתר באופן אקטיבי מקרי אלימות על מנת לסייע לנשים לצאת ממצבי אלימות בהם הן נתונות. ביטוי מובהק למיליטריזציה במלחמה הוא הגידול העצום בחלוקת רישיונות לנשיאת נשק. מעבר לסיכון שבעצם הימצאותם של נשקים רבים במרחב הציבורי, גידול זה נעשה ללא פיקוח של משרד הרווחה שימנע מתן רישיון נשק לגברים להם היסטוריה של אלימות במשפחה ולכן מסכן את שלומן של נשים. בכל העולם, העליה בתפוצת נשק מגדילה את היקף הפשיעה החמושה, האלימות כולל איומים ורצח נשים, התאבדויות ותאונות נשק. לפיכך, יש צורך בהגברת הפיקוח על תהליכי הנפקת רשיונות נשק, כולל שיתוף של מערכת הרווחה בתהליכים אלו. בנוסף נדרשת תוכנית מסודרת לאיסוף נשקים ב״יום שאחרי״ ופעולות לצמצום ההתחמשות האזרחית. אלימות פוליטית גם מעמיקה את המתח בין קבוצות חברתיות בדגש על יהודים וערבים, פוגעת בחופש הביטוי ומייצרת תחושת רדיפה בקרב האזרחים והאזרחיות הערבים. תחושה זו מלווה נשים ערביות במרחבים השונים בהם הן פועלות ובוודאי במרחבים משותפים בשוק העבודה, במערכת 37 ההשכלה הגבוהה ובמערכת החינוך. לצד קיצוץ בתוכניות החומש לחברה הערבית, תהליכים אלו מסיגים לאחור מגמות שהתרחשו בשנים האחרונות של שיפור במעמדן של נשים ערביות. ולבסוף, הבנה מעמיקה של הצרכים של נשים בהשוואה לגברים בעת מלחמה ואחריה וגיבוש מדיניות שתספק מענים הולמים, ובדגש על נשים וגברים מקבוצות מגוונות, דורשים מידע וידע ממקורות שונים. בראש וראשונה, יש צורך קריטי באיסוף ופרסום שיטתי של נתונים על פי מגדר ופרמטרים נוספים על ידי רשויות המדינה, כולל כלל המינהלות והגופים המעורבים בתהליכי השיקום ובמנגנוני הפיצוי. אנו מסיימות מסמך זה בהצטרפות לדרישה להחזרת כל החטופות והחטופים באופן מיידי, ובציפייה ותקווה לסיום מהיר של מעגל האלימות. 38 : נספח / השפעות מגדריות של מלחמה המקרה של רוסיה ואוקראינה אוקראינה דוגמה עכשווית להשפעות מגדריות של סכסוך אלים ניתן לראות במלחמה בין רוסיה לאוקראינה. רמת האי־שוויון המגדרי באוקראינה הייתה גבוהה עוד טרם המלחמה. מפרוץ המלחמה הוחמר מעלה, 2024 מצבן, כפי שעולה ממגוון דיווחים. תמונת מצב שפרסם ארגון האו”ם לנשים בתחילת 72% , מהזקוקים לסיוע הומניטרי ומקרב מי שאיבדו את מקום מגוריהם, הן נשים וילדות56% כי 20% ל־3% כאשר שיעורי האבטלה בקרב נשים שנעקרו מבתיהן עלו מ־75,מהמובטלים הן נשים בתקופת המלחמה. נשים מושפעות מהיבטים נוספים, למשל גישה מוגבלת למקלטים או מקומות מוגנים, גישה מוגבלת למוצרים היגייניים, שירותי בריאות מצומצמים, ועליה בחשיפה לאלימות, כולל אלימות מינית ואלימות במשפחה. בנוסף, ישנן עדויות לכך שנערות ונשים אוקראיניות נפגעו מאלימות קיצונית מצד הכוחות הרוסיים, ועדויות הצביעו על הגברת הסיכון לסחר בבני אדם ולניצול 76.מיני של נשים ונערות אוקראיניות הנמלטות מאזורי המלחמה במקביל להתרחבות הפערים המגדריים והפגיעּוּת המעמיקה של נשים, מחקרים שונים מראים שינוי מהנשים באוקראינה מסייעות 70% :בתפקידי מגדר מסורתיים, דפוס שינוי מוכר במצבי מלחמה בהתנדבות למי שנפגעו מהמלחמה, כולל הקמת מרכזי סיוע הומניטריים למי שנעקרו מבתיהן.ם מכוחות צבא אוקראינה. 20% והצטרפות לצוותי חילוץ המספקים ציוד רפואי לחזית. נשים מהוות ברמה 77.כמעט מחצית מהעסקים הקטנים שקמו מאז תחילת המלחמה הם עסקים בהובלת נשים מהנשים שמשפחותיהן נעקרו מבתיהן הצהירו שיש להן יותר סמכות במשפחה 40% ,המשפחתית בכל הקשור לגידול ילדים. כחמישית מהנשים שחזרו לאוקראינה לאחר שנמלטו למדינות אחרות, דיווחו שהן מקבלות יותר החלטות כלכליות במשפחה, ושיעור כפול דיווחו שהן מעורבות יותר 75  Women and girls after two years of war in the Ukraine, Feb. 2024, UN Women. 76  Paulo Pereira, Wenwu Zhao, Lyudmyla Symochko, Miguel Inacio, Igor Bogunovic, Damia Barcelo, The Russian‐ Ukrainian armed conflict will push back the sustainable development goals, Geography and Sustainability, Volume 3, Issue 3, 2022, Pages 277-287. 77  Iryna Drobovych, Women’s Meaningful Participation in War and Post-War Ukraine. Women without Borders, Policy Paper N°7, February 2023 39 דיווחו שיש להן יותר54% ,בתכנון החיים המשפחתיים. מקרב בנות זוג של מי שמשרתים בצבא 78.אחריות כלכלית במשפחה על אף שינויים אלה והתפקיד המכריע שיש לנשים באוקראינה במתן סיוע הומניטרי, הן אינן משתתפות בזירות הפורמליות של קבלת ההחלטות. מפרוץ המלחמה גם חלה ירידה בייצוג של בלבד מהמומחים המצוטטים 16% :נשים כמומחיות, כמנהיגות או כגיבורות בתקשורת באוקראינה בלבד מהדיווחים 22%בתקשורת הן נשים, וגבורתן של נשים בהקשר של המלחמה מוזכרת ב־ 79.התקשורתיים פעילות וארגונים פמיניסטיים באוקראינה מתקשים להמשיך לשמור ולקדם זכויות של נשים בתקופת המלחמה – הן לנוכח הסטת תשומת הלב והמשאבים המדינתיים למלחמה, והן לנוכח הפגיעה בזכויות האזרחיות של גברים עקב המלחמה – בפרט איסור על יציאה מהמדינה וכפיית בנוסף, לא ברור עד כמה נשים הפעילות בחברה האזרחית, יוכלו למנף את העשייה 80.חובת גיוס החיונית שלהן בזמן המלחמה להישגים פוליטיים בזמן שלום ולקבלת החלטות באשר לעתידה של המדינה. פעילותן של נשים בחברה האזרחית נתפסת כהרחבה של תפקידיהן במשפחה וכפחותת במיוחד בהשוואה לשירות בצבא והשתתפות פעילה בלחימה, תרומות שנתפסות חשובות 81,ערך יותר ובדרך כלל הן מנת חלקם של גברים. רוסיה יתר 82.מתוך הנתונים הקיימים עולה כי ברוסיה היו גם טרם המלחמה פערים מגדריים משמעותיים על כן, בחברה פטריארכלית כדוגמת רוסיה, הדמות הנשית המקובלת בתקופות מלחמה היא דמות כונתה ברוסיה ”שנת המשפחה”, ובברכתו של פוטין ליום הנשים הבינלאומי 2024 האם. שנת כך, ציפיות לשוויון לנשים, 83.”בחודש מרץ, הוא התייחס לאימהּוּת כ”משימה מפוארת לנשים 78  Shifts in roles: how the war has affected the family life of Ukrainian women, Oct. 2023, Gradus Research Company. 79  Olena Strelynk, 2023. Gender, Citizenship and War: How Russia’s War on Ukraine Affects Women’s Political Rights. Femina Politica 80  Olena Strelynk, 2023. 81  Mathers, J. G. (2024). Women, Civil Society, and Ukraine’s War. Political Insight, 15(1), 26-28. 82  https://data.unwomen.org/country/russian-federation 83  Hartog, Eva (2024). Meet the Russian women taking on Putin. Politico 40 במדינה, בחברה ובמשפחה, מתפוגגות: בתקופת המלחמה, מתן עדיפות לפיתוח קריירה אינה אופציה ריאלית עבור רוב הנשים. בנוסף, ככל שהמלחמה נמשכת זמן רב יותר, מתמעט המימון הקיים לשירותי בריאות וחינוך ולמגזרים שבהן רוב לנשים כמועסקות, שכן התקציב מופנה 84.לתעשיות שתומכות בצורה ישירה במאמץ המלחמתי מכלל הנשים הרוסיות עברו 20% :היקף האלימות במשפחה ברוסיה היה גבוה עוד לפני המלחמה 85.)Femicide( נשים נרצחות מדי שנה על ידי בני זוג14,000התעללות פיזית על ידי בני זוגן, וכ־ הצפי הוא כי רמת האלימות במשפחה תלך ותחמיר ככל שהמלחמה תימשך וככל שתמשכנה הן הפגיעות בעורף והן חזרתם של חיילים משוחררים הביתה כשהם סובלים מטראומות המלחמה. לנשים ברוסיה יש מורשת ארוכה של התנגדות לשלטון, כולל בתקופות מלחמה (בהקשר של , 2022 אפגניסטן למשל). כעת, לנשים יש תפקיד מרכזי בתנועת האקטיביזם נגד המלחמה: בשנת ), והן 70%למעלה ממחצית מהמפגינים נגד המלחמה היו נשים (בשלבים מסוימים, שיעורן הגיע ל־ 86.” מכלל הא.נשים שנעצרו בגין מה שכונה “פעילות אנטי ממלכתית45% היוו ברוסיה קיימת גם תנועת מחאה קטנה אך עיקשת של נשות וקרובות משפחה של חיילים, אשר , אך ככל שהמלחמה נמשכת, הפכו מפורשות יותר 2022בתחילה דרשו החזרה של מי שגויסו ב־ ויותר בביקורת שלהן על הקרמלין. התביעה להחזרת המגויסים נעשתה מתוך זהותן כרעיות וכאימהות ועל כן התקשורת הממלכתית ברוסיה התקשתה להגדירן כבוגדות, אך התאמצה להעמיד מולן נשים שהצהירו על נאמנות זהה הן לבעליהן והן לקרמלין. 84  Edel, Anastasia (2024). The Broken Bargain of Russian Womanhood. Foreign Policy. 85  Edel, Anastasia (2024). 86  Hartog, Eva (2024). 41 הדעות המובעות בפרסום זה אינן משקפות בהכרח את דעותיה של קרן פרידריך אברט. שימוש מסחרי בפרסומים של קרן פרידריך אברט ללא אישור בכתב של הקרן אסור בהחלט.