חומר רקע

1 ועדת תשתיות לאומיות פרופ 'אישי טלמון בישראל אין הגדרה חוקית של ״מעבדה לאומית״ . קיימים מספר מרכזי מחקר גדולים ,שחלקם קשורים למערכת הביטחון ולוועדה לאנרגיה אטומית , אך הם לא במעמד של מעבדה לאומית כמקובל בארה״ב ובאירופה הברית. •אין מקום במדינת ישראל ל"מעבדות לאומיות "רבות. • יש לבחון היטב כיצד ניתן למצות את ההשקעה הרבה שכבר הושקעה במספר קטן של תשתיות גדולות קיימות ,כל מקרה לגופו . בעת הערכת הצורך בתשתית עתידית פוטנציאלית. •יש למפות היטב ומבעוד מועד את קהילת המשתמשים הפוטנציאלית ,על- סמך פעילות קודמת רלוונטית ומוכחת ,ולא על-סמך הצהרות . •לכל תשתית עתידית יש להבטיח בסיס תקציב משמעותי למשך עשרות שנים. מעבדות לאומיות ומכוני מחקר לאומיים שת"פ האקדמיה והתעשייה עם תשתיות במערכת הביטחון • עיקר ביטחונה של מדינת ישראל מושתת על יכולות ומערכות המפותחות והמסופקות ע״י התעשייה הביטחונית הישראלית . •יכולות אלו מבוססות על ידע ותשתית ייחודית ,שנבנו ע" י מערכת הביטחון לאורך שנים . מוקדי ידע ותשתית שנועדו לייצר למדינת ישראל את היתרון האיכותי. •משרד הביטחון באמצעות מפא" ת( המִ נהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) , החליט לקיים מנגנון בו ישמרו מוקדי הידע ומתקני התשתית הביטחוניים הלאומיים הקריטיים לביטחון המדינה . מנגנון שנקרא תלמ"י(תשתיות לאומיות ומוקדי ידע .) הצעה לשימוש דואלי במתקני התשתית ומעבדות מוקדי הידע •ביצוע מחקרים משותפים של האקדמיה ומוקדי הידע. •חשיפת הגדרת מוקדי הידע לאקדמיה ומכוני המחקר. •שימוש במתקני התשתית ע" י חוקרים מהאקדמיה לטובת מחקריהם . •האפליקציות הביטחוניות ימומשו ע" י התעשייה עבור מערכת הביטחון , האפליקציות האזרחיות יוכלו לשמש את האקדמיה