הודעה לעיתונות
הכנסת
*דוברות הכנסת – "יחד ננצח"* (הוועדה לביטחון לאומי)
הוועדה לביטחון לאומי דנה ביישום לקחי 'חרבות ברזל' עד כאן של מערך כיבוי והצלה
*כב"ה: "לוחם אש שעולה למשמרת לא יודע אם הוא יוצא לחילוץ תאונות דרכים, כיבוי טנק בוער, חילוץ לוחמים מג’באליה או טייסת ממסוק ברפיח"*
*נציב כבאות והצלה, רב טפסר אייל כספי: "כמערך קטן מאד אסור לנו להיות מופתעים. המטרה להגיע עד עשר דקות לכל מקום ואירוע כדי להכריע אותו". בהתייחס לנושא בניין הכוח של הרשות אמר :"בכבאות יש מקום לכל המסגרות: חיילים, שירות לאומי ואזרחי ולכל המגזרים. אנחנו פתוחים לגייס את כולם".*
*יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל: "המעבר מכבאים ללוחמי אש חיבר את ההבנה כמה הארגון הזה הוא בטחוני. רשמתם פרק חדש בבניין הכוח של מערך כיבוי והצלה בשנה האחרונה. אתם גוף שאין לו תחליף במקצוע המסוכן הזה".*
*מנתוני כב"ה עולה, כי בימים החמים בין 70% – 80% מהטילים שנפלו ושבריהם גרמו להתפתחות של שריפות בהיקפים גדולים. ב- 32% מהאירועים נדרשו מעל ארבע שעות לחימה של לפחות ארבעה צוותים. מעל 220 אלף דונם נשרפו בזירה הצפונית. 70 אחוז מרכבי הכיבוי הם למעלה מ- 20 שנה וקיים פער בבניין כוח הנדרש לתרחיש הייחוס של 2,165 לוחמי אש סדיר ומילואים.*
הוועדה לביטחון לאומי דנה היום (ד') בנושא יישום לקחי 'חרבות ברזל' עד כאן של מערך הכיבוי וההצלה בהשתתפות נציב כבאות והצלה, רב טפסר אייל כספי. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר כי רשות כבאות והצלה מתמודדת ב 15 שנים האחרונות עם אירועים חריגים ויוצאי דופן. בהם: חילוץ והצלת לכודים תוך כדי חירוף נפש מתוך האש ותחת האש כאשר בשנה האחרונה 10 לוחמי אש ומתנדבים נפלו חללים. "המעבר מכבאים ללוחמי אש חיבר את ההבנה כמה הארגון הזה הוא בטחוני. הבנה שאני מקווה תחדור לסעיפים שמגדירים את ההגדרות מהזכות להיקבר והזכות לתקציב כמו ארגון בטחוני". נציב כבאות והצלה, רב טפסר אייל כספי, אמר כי מעבר למלחמת 'חרבות ברזל' המשמעות של שילוב תנאי מזג האוויר ושינוי האקלים בנוסף למחוללי המלחמה מאתגרת את הרשות 24 שעות ביממה ולכך היא נערכת. "הצבא מדבר על התראה מוקדמת. אני עושה הכל להנחיל שכמערך קטן מאד אסור לנו להיות מופתעים. המטרה להגיע עד 10 דקות לכל מקום ואירוע כדי להכריע אותו. כל תפישת ההפעלה על מאות פעולות מבצעיות שהתמודדנו אנו חותרים לשלב למידה ומפיקים לקחים כדי להיות יעילים וטובים יותר". בהתייחסו לנושא היקף המשאבים הקיימים שאינו תואם את המענה הנדרש למול תרחיש הייחוס, אמר הנציב כספי: "אנו חייבים גיוס של 300 לוחמים כל שנה כדי לעמוד בתרחיש הייחוס. בניית 10 תחנות חדשות, רכש של 30 מכוניות כיבוי כל שנה, כאשר 70 אחוז מרכבי הכיבוי הם למעלה מ- 20 שנה. עוד ציין, כי למערך אין בעיית גיוס. "כל תקן שיוקצה אדע לאייש".
טפסר ניסים טויטו, ראש אג"ם, כב"ה, פרש את האתגרים עימם מתמודד המערך לאור המלחמה, בהם: מערכה רב -זירתית שחייבה כל יחידה להגן על עצמה וחייבה ריתוק סדר כוח גדול כל אחד בגזרתו בשונה מתפיסת היסוד של סיוע הדדי. התלכדות מחוללי התרחיש מאתגרת את היקפי סדר הכוח של המערך כמו הירי הרקטי, אתרי הרס ושריפות. עוד ציין, כי זו פעם ראשונה שלוחמי אש נאלצים להילחם באש תחת אש בזירות מלחמה. "לוחם אש שעולה למשמרת לא יודע אם הוא יוצא בבוקר למשימת חילוץ של תאונות דרכים או שהוא נכנס לכבות טנק בוער ולחלץ לוחמים במעמקי ג’באליה או לחילופין טייסת ממסוק במעמקי רפיח". בהתייחס לנושא בניין הכוח של רשות כבאות וההצלה אמר הנציב, רב טפסר, כספי כי "בכבאות יש מקום לכל המסגרות: חיילים, שירות לאומי ואזרחי ולכל המגזרים. אנחנו פתוחים לגייס את כולם". טפסר טוויטו, הוסיף, כי יש רצון לקדם את נושא השירות של חיילים במערך." לאור סוגיית החלוקה בנטל וסוגיית גיוס חרדים. מערך הכבאות היא פלטפורמה יוצאת מהכלל לגיוס חרדים ושילובם. יש לנו הרבה מה לתרום בעניין הזה".
טפסר חיים תמם, סגן הנציב, כב"ה, התייחס לסוגיית קווי החיץ והגנה מפני שריפות וציין כי הישובים והמתקנים מאוימים על ידי הצתות מכוונות מגורמים עוינים וכן מרקטות וכטב"מים. " הוקצו 65 מלש"ח לחמש שנים לנושא קווי חיץ בישובים בכל הארץ. אנו פועלים על קווי חיץ בחיפה ובירושלים וזה מציל חיים. יש 81 יישובים ברמת סיכון 5 ויש צורך בתקציבים נוספים לביצוע קווי החיץ וכן העברת תקנות בנושא". טפסר איציק עוז, מפקד מחוז דרום, ציין כי מאז ה 7 לאוקטובר היה צורך להתאים התוכניות למציאות המשתנה, לשפר את התיאום הבין ארגוני, לשפר ולפתח טכנולוגיות חדשות, כגון: כיבוי טנק שנפגע. "יש לנו צוותים שנכנסים ומסייעים לצה"ל לנצח ואנו עושים את זה גם במקומות מעבר לגבול ובאזורי לחימה כדי להציל חיים. הפכנו את לוחם האש כדי להיות לוחם קרבי ואנחנו המדינה היחידה שצוותים יוצאים להציל חיים עם רכבים ממוגני ירי ופועלים תחת אש". טפסר יאיר אלקיים, מפקד מחוז צפון, כב"ה: "בצפון יש 115 לוחמי אש הצריכים להתמודד עם מוקדי שריפה בשטח נרחב תוך זמן קצר. לוחמות ולחמי האש פועלים תחת איום חיים ממשי. טיפלנו במעל 17 אלף אירועי שריפה מתוכם 735 כתוצאה מנפילות אמל"ח. מאז תחילת המלחמה נשרפו 200 אלף דונם חורש טבעי ויער. בחרנו לעבוד על גדר הגבול כדי להציל חיים ורכוש ופעלנו בכל זירה ובכל מרחב תחת כל האיומים". טפסר אילן הררי, ראש אגף התכנון, כב"ה: "הנזק מהשריפות מוערך במעל שלושה מיליארד שקלים בשנה. אנו זקוקים לתקציב של 450 מלש"ח לקיום המערך. בנוסף עלינו להיות מוגדרים כגוף בטחוני ולהישאר רק תחת ביקורת ובקרה של נציבות שירות המדינה אך ניהול וקליטת כוח האדם חייב להיות עצמאי תחת המערך".
הנציב , רב טפסר כספי, אמר לסיכום, כי הבעיה המרכזית היא התקציב וביקש מכל משרדי הממשלה לאפשר תקציב שיאפשר לתת את רמת השירות הנדרשת בכל המתארים. "נמשיך להקריב כדי שתושבי מדינת ישראל יחיו בבטחה מפני שריפות ולתת שירות מציל לחיים. נבנה מענה מהיר ועוצמתי גם בקרקע ובאוויר". יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ פוגל, ציין כי ילחם על מנת לאפשר למערך את הקיום וההתעצמות והתאמת היכולות למציאות החדשה וביקש את עזרת מפקדי המחוזות להפוך את המערך לגוף בטחוני. "רשמתם פרק חדש בבניין הכוח של מערך כיבוי והצלה בשנה האחרונה. אתם גוף שאין לו תחליף במקצוע המסוכן הזה".
רצ"ב – תמונות וסרטונים מהדיון לשימושכם https://photos.app.goo.gl/C4KVbjYUihL6ZwYJA
קרדיט: דני שם טוב, דוברות הכנסת
יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת
מערך כיבוי האש באזורי הלחימה ובאזור הצפון לבקשתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, גלעד קריב, מיכאל ביטון, יצחק פינדרוס, עודד פורר, עופר כסיף, ארז מלול, נאור שירי, אריאל קלנר, חאמד עמאר, משה סעדה וסימון מושיאשווילי. בכתב הבקשות נטען, כי אזורים נרחבים בצפון הארץ בוערים בשבועות האחרונים כתוצאה מירי כבד של ארגון הטרור חיזבאללה. למוקדי השריפה הוזעקו עשרות צוותי כיבוי שונים שנאלצו לפעול מול האש הכבדה בחששות כבדים וללא אמצעים מתאימים. במקומות שונים בצפון, חברי כיתות הכוננות מתמודדים לבדם מול האש כאשר לפי הערכות, 45 אלף דונם נשרפו בכלל האזורים בשבועיים האחרונים. אירועים אלו, נטען, הם עדות למצב שנמשך כבר חודשים ארוכים, אך מקצין בצורה קשה ובעיקר מתריע על כך שהסיכון הולך וגדל. מטרת הדיון לקבל תמונת מצב באשר לכוחות וליכולות של מערך הכיבוי באזורי הלחימה ועל מערך הפעילות המתוכנן להמשך הלחימה.
יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר בפתח הדיון כי השילוב המסוכן של מזג אוויר יחד עם טילים ורקטות מייצר אש קטלנית. "לצערי, מערך הכיבוי רכש ניסיון רב בהתמודדות עם אש קטלנית, כך שלתגובה מהירה וכלים נכונים אם יש אותם, ניתן יהיה למנוע פגיעה בנפש ורכוש". ח"כ מירב בן ארי, מיוזמות הדיון, סיפרה, כי בקרה בצפון כאשר מעל 45 אלף דונם והנזק הגדול הוא בגליל העליון ורמת הגולן. ובקשה לדעת האם החלטת הממשלה להקצאת 49 מלש"ח להצטיידות מיושמת? האם הרבש"צים וכיתות הכוננות מצוידים בציוד כב"ה? ומהן ההכנות לחודשי הקיץ כמו קווי חיץ . כי זו החלטה שנגררת המון שנים". ח"כ עודד פורר: "מערך הכיבוי פרוס לאורך ולרוחב ובטח אינו יכול להפעיל את כל האמצעים האוויריים למשל בצפון. אנו צריכים להתכונן ללחימה יותר רחבה ובהתאמה על מערך הכיבוי לגדול באופן דרמטי וזה נכון לכל גורמי הביטחון. בהקשר זה ייתכן שבדיוני חוק הגיוס חלק מהמערכים יכולים להיות מופנים למערך הכיבוי".
טפסר חיים תמם, סגן נציב כבאות והצלה, פרס בפני הוועדה את עיקרי הפעולות שמבצע מערך כיבוי והצלה. בנושא אזורי החיץ אמר: "יש החלטת ממשלה בסך 65 מלש"ח לחמש שנים במסגרתה דירגנו ומיפינו את היישובים והשכונות ואת אזורי הסיכון הגבוהים שם אנו מתקדמים ויש את הפעימות הבאות. בנושא כיתות הכוננות אנו רואים בהם חשיבות גבוהה ככאלה הנותנים מענה מהיר ומידי תוך היכרות עם השטח בו הם פועלים". חנמאל דורפמן, ראש מטה השר לביטחון לאומי, סיפר על החלטת הממשלה לתוספת של 50 מלש"ח לתוספת הצטיידות למערך הכיבוי. התוכנית לרכוש 40 רכבים מסוג טנדרים ו- 150 טרקטורונים לצוותי כוננות ביישובים כולל ביגוד וציוד אישי. לדבריו "יש עיכוב ומחלוקות טכניות באוצר בנוגע לתקציב מנהל הרכב אני מקווה שיתגברו על המחלוקות הללו וישחררו את הרכש הזה. מבחינתנו התקציב הוקצה". טפסר ניסים טויטו, ראש אגף המבצעים בכבאות והצלה:" תרחיש הייחוס לא זר לנו ועולה בקנה אחד עם המודיעין שלנו ואליו נערכנו. מדובר בשילוב של תנאי מזג אוויר קשים עם נפילה של יירוטים. האיום הוא על נכסים אסטרטגיים, תשתיות לאומיות ויישובים. צריך להגיד ביושר, יכולות כב"ה אל מול תרחיש הייחוס - אנחנו בפער. פער שיצטרכו לדון כיצד מיישרים קו". לדבריו המציאות השתנתה וזו פעם ראשונה שלוחמי האש נלחמים באש בזירת מלחמה. "האש הפכה להיות איום מלחמתי. אנו פועלים בשלושה מאמצים: מניעה - קווי חיץ והחלטות ממשלה ופועלים בפריצת קווים עם צה"ל. הגנה והערכות מבוזרת וסד"כ משמעותי כדי לקצר את זמן התגובה וריכוז מאמץ, עיבוי המערך האווירי בתיאום עם חיל האוויר ועיבוי והצטיידות של כיתות הכוננות. העיקרון הוא שכל משימה נבחנת אל מול ערכיות שלה. רכוש אפשר להשיב, טבע אפשר לשקם, אבל להצלת נפש אנו נפעל בחירוף". סא"ל אשר בניתי, קמב"ץ, פקע"ר צה"ל, טען כי הצבא מתוח והשמיכה קצרה. "אנו עובדים בשיתוף פעולה עם כב"א כבר שנים רבות. יש שיתוף פעולה פתוח אם זה מכליות צבאיות, ציוד מכני הנדסי כבד ועוד . בנוסף יש גם גיוס של כבאים כתומים במילואים ויש 65 תקנים יומיים המוקצים לצפון וחוף, בכל רגע נתון. אין מגבלה תקציבית וצבאית לגייס יותר אנשי מילואים למשימות הללו. מטוסי הכיבוי כדי לעלות לאוויר צריך מעטפת מבצעית בהינתן ולא ניתן הוא לא יעלה לאוויר. אנו משתדלים לתת את המענה הכי טוב . בנושא כיתות הכוננות , אי אפשר לשים עליהן את כל משימות היישוב מגננות ועד כיבוי זה לא הייעוד שלהן. הייעוד שלהן הוא הגנה. אנו לא רוצים שתהיה הסטת קשב ולא לשחוק את היכולות שלהם להגנה במשימות נוספות". אנשי כב"ה הוסיפו והסבירו כי התרחיש בצפון אינו דומה לתרחיש עזה. "בנינו שיטת הפעלה מתואמת עם פיקוד צפון של חיזוק המודיעין עם תיאום הדוק עם חיל האוויר וקבלת תמונת מצב שלמה שמועברת לכוחות בזירות. "אנו מבקשים סיוע להתעצם מהר בציוד ובכיתות הכוננות ובטווח הרחוק לדון במארג הכוח של מערך הכיבוי ואולי להכיר בו סוף סוף כחלק מגופי הביטחון". אלון ביטון, מנהל החירום בשלטון האזורי, ציין כי כי צריך בעת הזו לשנות את החשיבה והצבא ייקח את הטרקטורים יחד עם רט"ג ושיצאו לעבוד שם ולחשוף את השטח. יש יישובים שיכולים להישרף לחלוטין. תנו לנו ולקב"טים ולרבש"צים את הכלים וכוח אדם. כי גם האנשים עצמם שחוקים כי הם עושים הכל. אנחנו מענה משלים לשירותי ההצלה והביטחון". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי כולם רוצים שיהיה מענה ראוי. תגובה מהירה ואמצעים יעילים עומדים במרכז המטרה כדי למנוע את הנזק בנפש או ברכוש, כי בסוף ההשקעה בהם יותר זולה אל מול ההתחלה. "יש לי הרגשה שצריך להזכיר לפקידי האוצר את זה". הוועדה הודיעה כי תצא בקריאה להחלטת ממשלה דחופה שתיתן מענה לקווי החיץ, לישובים סמוכים גדר ולגיבוש צוותים יעודיים. נמשיך לדון בנושא עם כל משרדי הממשלה לבחינת ההערכות של כל כוחות הביטחון הלאומי למלחמה בצפון.