חומר רקע
30.10.2024
לכבוד
ועדת העובדים הזרים של הכנסת
באמצעות הדוא"ל
נייר עמדה מטעם עמותת קו לעובד בנושא דמי תיווך
לקראת הדיון הקבוע בוועדה הנכבדה בנושא שבנדון ליום3.11.2024
, הרינו מתכבדים להציג את
התמונה המצטיירת מהפניות המגיעות אל
ינ
ו מעובדים שגוייסו באופן לא מפוקח
ב"מסלולים
הפרטיים" שנפתחו מאז המלחמה בענפי החקלאות, הבניין והתעשייה; וכן להצביע על חששות שיש
לתת להם מענה ביחס למודל של גיוס מהגרי עבודה.באמצעות חברות בינלאומיות
א.
"ה"גיוסים הפרטיים–
דמי תיווך ושעבודי חוב
לצד תועלת מוגבלת
כמעט כל העובדים שפנו אלינו
ב
שנת
2024
לא חר שגוייסו "ב"מסלולים הפרטיים
האמורים
וש
נשאלו על ידינו ביחס לתשלום דמי תיווך אסורים, סיפרו כי שילמו סכומים כאמור (
בנוסף
ו לה
צאות ה
טיסה, נסיע
ות ובדיקות רפואיות, וב
ענף החקלאות גם ב נוסף לתשלום החוקי המותר
לגבייה בידי
הלשכות הפרטיות בישראל , שם גם הסתבר בדיעבד כי לעובדים לא נמסר מראש שיהיה
עליהם לשלם בנוסף גם
סכום זה בסך כ-
1,000$
). חשוב לה
דגיש ש
כל
העובדים פנו אלינו בנושאים
אחרים ולא ב נוגע לדמי התיווך, והנושא עלה
בשיח
ו
תינו ע
ם חלקם
כתוצאה משאלותינו
ב
דבר
אופן
הגעתם וניסיונותינ
ו לברר מידע בנושא .כ ל העובדים
ש
הסכימו לחלו
ק ע
מנו את המידע , למרות שלא
,לשם כך פנו אלינו עשו זאת
בת נאי שלא נעביר את
סיפוריהם הלאה.
עובדים מהודו סיפרו
על סכומים שנעים בין
6,000$
ל-
9,000$
בענף החקלאות
ועל סכומים שנעים
בין4,000$
ל-
6,000$
בענף הבניין (
עובדים שהגיעו במסלול הבילטראלי בענף
שו שוחחנו עמם סיפרו
כי לא שילמו
דמי תיווך1
); עובדים מסרי לנקה סיפרו על תשלומים שמעל10,000$
בענף הבניין2
;
וחלק ניכר
מעובדי החקלאות מתאילנד שהגיעו בתקופה בה התאפשר גיוס פרטי ממדינה זו סיפרו
על
תשלום
כ של-
2,000$
.
בענף התעשייה הגיעו עד כה מעט מאד עובדים במסלול
הפרטי ובהתאם
קיבלנו עד כה פניה
מעובד אחד
,בלבד
וגם הוא סיפר על דמי תיווך בסכום השקול לכ-
12
אלף.₪
המידע
האמור אינו מפתיע. כך היה גם בעבר בענפי הבניין והחקלאות בטרם נחתמו הסכמים
בילטראליים; זהו גם המצב הקיים מאז ומעולם בענף הסיעוד, שאליו מגיעים כיום רוב מהגרי
)(ומהגרות
העבודה, ושבו
המצב הגיע גם ל תשלום דמי תיווך בגובה25,000$
(בהודו). גם מודל
חברות הביצוע
הזרות
בבניין ,, שמאפשר לחברות זרות לגייס באין מפריע עובדים לעבודה אצלן הניב
במקרים רבים גיוס תחת שעבודים אסורים בדמות שטרי חוב או הפקדת ערבויות שימומשו אם
.העובד יתפטר, ובחלק מהמקרים גם בדמי תיווך לחברות המגייסות
1 יצויין שידוע לנו שתאגידים וקבלנים מתלוננים תדיר על הגיוס הבילטראלי מהודו ו טוענים שהוא
מאופיין ב רמאות
במיונים ומשכך גם דמי תיווך. משיחות שאנו ערכנו עם תאגידים וגורמים נוספים בענף , עולה שפעמים רבות
אלו
מבלבלים בין
גיוס ב מיונים (שקיימים גם)במסלול הפרטי וגם הבילטראלי
לבין המסלול הבילטראלי. בכמה מקרים
משביקשנו שיבדקו שוב האם העובד אכן גויס בבילטראלי, התברר שהוא גוייס ב מסלול.פרטי, פשוט עם מיונים
2
העובדים לא ידעו לומר בוודאות אם הגיעו במסלול הפרטי או הבילטראלי, שלהבנתנו היו קיימים במקביל בתקופה
מסוימת (ושמא אף עדיין) ביחס לסרי לנקה. אלו ששוחחו עמנו טענו למעורבות של לשכות, ואנו מניחים שמדובר בגיוס
.פרטי ההסכמים של ישראל עם סרי לנקה חסויים ואיננו יכול.ים לדעת מה נכתב בהם ומשכך גם איך נראה ההליך
לא ניתן גם להתעלם
מ הניסיון העגום ביחס לעובדים הפלסטינים שהועסקו בישראל עד אוקטובר
2023
,
אז הנתונים
העלו שבין שליש למחציתם נ אלצו לשלם באופן חודשי על
היתר ה
תעסו קה שלהם
ל
בעלי ההיתר
ים ("מעסיקיהם" הרשומי
ם
)שבפועל לא העסיקו אותם
.ולגורמי התיווך
תו פעה זו
הייתה כה
עמו קה, עד שהניסיון של מערכת הביטחון לייצר אפליקציה שתאפשר קשר ישיר בין בעל
ההיתר לעובד לצורך התקשרות
ביחסי עבודה, הו
שבתה לאחר שג
ורמי התיווך
.מצאו דרכם אליה
ניסיון המדינה להצר או למנוע את התופעות באמצעים שונ ים כגון החתמה על תצהירים ותשאולים
לעובדים, כשל. המדינה מודעת לכך היטב ומשכך גם מנסה לקדם הסכמים בילטר
א
ליים –
שבעשור
האחרון הוכיחו עצמו בה
צלחה . אין אפשרות ממשית לאכוף התחייבויות שלא לגבות כספים
אסורים
ולתשאל עובדים אם אכן
שילמו כאלו , כשלעובד יש אינטרס ברור להגיע לישראל, ובוודאי
לאחר שכבר.שילם את הכסף האמור. חשיפת המידע בפני הרשויות רק תפגע בו
המידע האמור נשלח לרשויות השונות, שוב ושוב, והוצג על ידינו בכל הזדמנות. אנו רק יכולים
להצטער על כך ש למרות האמור, ועדת המנכ"לים לעניין עובדים זרים ממשיכה לאשר עוד ועוד
"גיוסים פרטיים" בעוד ועוד ענפים. הדב
רים אמורים במיוחד משום שברור לכל ש ביחס לחלק ניכר
,מהמעסיקים
א לו לא יצליחו להביא עובדים בעצמם ללא היעזרות בגורמים מתווכים שלא יעשו
זאת בחינם ; ומשום
שקיי
ם חשש מבוסס שבין מי שיגישו כעת בקשות לה
ז
מנת מהגרים
, יהיו גם מ י
ש
"מכרו" את היתרי העסקתם לעובדים הפלסטינים (בשיעור
י.)ם ניכרים, נזכיר
,יתרה מכך במלאות שנה למסלולי"הגיוס הפרטי"
,
נדמה
כי תועלתם למ
עסיקי
ם
,מוגבלת ביותר
בענף החקלאות
הגיעו פחות מ-
3,000
ע
ובדים
"ב"גיוס הפרטי
, תוך שמעסיקים רבים ולשכות
רבות
בענף מסרב
ים ל הזמין ולהעסיק עובדים שהגיעו
במסלול זה . בענף הבניין
הגיעו
לאחר שנה של
מאמצים כ-
10,000
עובדים בלבד
במסלול זה ,וגם
בענף זה הביעו הקבלנים והתאגידים חוסר
שביעות רצון ביחס לחלק ניכר מהם וסירבו לעבוד עמם (כאמור הת ,לונות נגעו להבנתנו למיונים
" הגם שהם מכוניםG
2
G
")
.. בענף התעשייה, להבנתנו כמעט שלא נכנסו עובדים
מול תועלתם המוגבלת של הגיוסים הפרטיים עומד הנזק הברור
לכ-
13,000
אנשים ששילמו הון כדי
להגיע ולעבוד בישראל בזמן מלחמה בעבודות פיזיות קשות ובלתי נחשקות. בין הפניות שקיבלנו
היו עובדים שנפצעו בתאונת עבודה ונאלצו להמשיך לעבוד, לעיתים תוך הסתרת הפציעה
ממעסיקם, כדי שיוכלו להחזיר;חובות ועובדים שנאלצו להסכים לעבוד בתנאים מחפירים , לעיתים
ללא מגורים ראויים, בשל החשש ש
לא ימצאו מעסיק חלופי ולא יוכלו להחזיר את חובות
הם י .; ועוד
זאת
בנוסף לכך שחלק ניכר מהם אינם דוברי
,אנגלית ולכך שלפחות בהודו, גורמי הגיוס שם
מפיצים באופן עקבי מידע שגוי'על אפשרויות העבודה בישראל, הזכויות והחובות וכו , מה שיוצר
פער תהומי בין ציפיות העובד שמשלם כסף לגורמי התיווך לב
ין העבודה בפו
על ,. בחלק מהמקרים
.הגורם המגייס בהודו הוא גם הגורם המתרגם לעובדים בעודם בישראל והם תלויים בו לחלוטין
ב.
מודל של גיוס באמצעות חברות בינלאומיות
מנושא הדיון לא ברור
לגמרי מהו המודל שמוצע על ידי הוועדה , כמו גם איזה מודל הוא מבקש
.להחליף
כאמור, כבר כיום קיי
מים (ל)צערנו מסלולי ג
יוס פרטיים
, על פגעיהם ,ובמסג רת זו בענף
ה תעשייה אין להבנתנו
מניעה שמעסיק י
י
עזר בחברות בינלאומיות א
ם זה רצונו .בענף החק לאות
הגיוס הפרטי מבוסס על לשכות ובענף הבניין הגיוס הפרטי ,מבוסס על תאגידים וככל שיש מחשבה
ל שנות את
מודל
הגיוסים הפרטיים
בהם, הדבר מעלה שאלות ש ל עודף
תקורות וכפל סמכויות.
ככ
ל שהכוונ ה היא
שהמודל המוצע יחליף את המוד ל הבילטרלי, שהוכיח את עצמו בהצלחה במשך
ע ,שור בשני ענפים
הדבר מעורר חששות.
מאז פרסום ההודעה על
הדיון
ערכנו בירורים מול עמיתים
במדינות אחרות בהן נטען שמודל זה קיים, ונכון לעת הזו לא מצאנו
מ
ידע עצמאי
בדבר פעולת
המודל והשפעתו על דמי תיווך, ניסיון ארגוני עובדים ביחס
א ליו
ו וכ .'
בהתחשב
ב
סיכונים , ככל
שמודל זה נשקל כ ,חלופה להסכמים הבילטרליים
נדרש מידע נוסף בדבר פעולתו
ופרק זמן מתאים
ללמוד את הנושא ולגלות האם ישנם סיכונים או חששות .
נציין מספר
סוגיות לא ממצות:
•
ביחס לאילו עבודות וענפים מדובר ?
לטעמנו יש הבדל בין גיוס עובדים מיומנים לעבודות
הדורשות מיומנו ת מיוחדת, לבין
גיוס עובדים לא מיומני
ם
, מבחינת הסיכונים והסיכויים.
•
מה "יכולות הגיוס"
במודל זה מבחינת מספרים? כמה עובדים מגוייסים?דרכו בפרק זמן נתון
•
מה מידת מעורב
תו המעסיק בגיוס העובד–
,למשל
האם הליך הגיוס מאפשר למעסיק ליצור
קשר עם העובד
וכך לפתוח אפשרות לדריש
ת
תשלומים או התחייבויות
כתנאי להבאת העוב ד
לישראל ?
מדובר בשאלה קריטית בהינתן הניסיון
שנצבר ביחס ל
מערכת אלמונסק, ש
רק הביא
ה
.להצפתה בגורמי תיווך וסוחרי היתרים כיצד ניתן להבטיח שחברות אלו לא יהפכו ל היות עוד
פל
טפורמה לאות ם ספסרי היתרים, שימירו את
מקור הכנסתם החו דשי מעובדים פלסטינים
ל?הכנסה גדולה בעת הבאת מהגר עבודה לישראל
•
ככל שהמעסיק הוא שנושא בנטל התשלומים
לחברה, קיים חשש שבהינתן מארג הכוחות בינו
לבין
מהגר הע בודה המועסק אצלו, התשלומים יגולגלו על העובד בדיעבד בדמות הפרות שכר
או התחייבויות לא חוקיות?, ודאי בהעסקות פחות מסודרות. האם יש לך מענה
•
האם קיימים מדדים עצמאיים ו חיצוניים שמאפשרים לבחון שביעות רצון העובדים
והמעסיקים
,מהמודל וההשמות שבוצעו דרכו
בענפים ובמדינות שבהן פועלות חברות אלו
כיום?
?האם קיימים מדדים עצמאיים לבחינת עמדת הרשויות שם בנושא
•
לא ידוע לנו מה
הליך הפיקוח המוצע בידי הוועדה על החברות ה
ללו .
נציין
ינש סיוננו מעבודה
רבת שנים מול שלל משרדי ממשל ה מלמד שכשאלו תלויים בגוף פרטי לשם ,ביצוע עבודה
יכולתם להפסיק את ההתקשרות עמו מוגבלת מאד גם כשברור
שהלה הפר
את החוזה עמם או
את תנאי ההיתר שלו (הדבר כרוך בעצירת השירות, עריכת מכרז חדש, הליכים משפטיים ולרוב
.)הנטייה תהיה להימנע מאלו כבר היום למשל
, רשות האוכלוסי ן וההגירה ממעטת לשלול
היתרים ממעסיקים ולשכות
.גם כשנמצא שהפרו זכויות באופן חמור או גבו דמי תיווך
כ אמור
אין בידינו די מידע שמאפש ר להעריך את
יתרונותיו וחסרונותיו של המודל
. על פגעי יוס גה
ים
ה"פרטי"ים
.עמדנו לעיל. הדברים מוכרים היטב למדינה קיים יסוד
לחשוש ש החלפת מודל גיוס
פרטי אחד באחר לא תשנה את תמונת המצב בהיבט זה, ודאי לא ביחס לחלק ניכר מהענפים
ומדינות המוצא
; ושהחלפת המוד
ל הבילטרלי במודל זה , ככל שהדבר בכלל מתאים בענפים בהם
מדובר
, תשיג אחורנית הישגים משמעותיי
ם ש
ל מדינת ישראל ש
הוכיחו את עצמם
במשך.עשור