מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה
כתיבה: אסף וינינגר |
:אישור יובל וורגן תאריך": כ
ט
,בשבט תשפ"ד8
בפברואר2024
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
נתונים
נתונים על סטודנטים
ו על תקצוב
במערכת ההשכלה הגבוהה
מסמך
זה נכתב
לבקשת חבר הכנסת
זאב אלקין ויוצגו בו נתונים נבחרים על סטודנטים ועל תקצוב
במערכת ההשכלה הגבוהה
. על פי הערכת המועצה להשכלה גבוהה
,)(טרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל
מספר
הסטודנטים שילמדו במוסדות להשכלה ג
בוהה ב שנת הלימודים תשפ"ד(
2023/24
)
צפוי לעמוד
על כ-
332
אלף1 ,נתון המצבי
ע לפי המל"ג על מגמה כללית של
יציבות במספר הסטודנטים לעומת השנה
הקודמת
. הת ייצבות זו
במספר הסטודנטים באה,, לפי המל"ג
לאחר העלייה החריגה בביקוש להשכלה
גבוהה ב שנת
תשפ"א בעקבות מג,פת הקורונה
כאשר
ב שנת
תשפ"ב מספר הסטודנטים נשאר יציב וב שנת
תשפ"ג נרשמה ירידה
מסוימת במספרם.
במלחמת חרבות ברזל עשרות אלפי סטודנטים משרתי מילואים . סביב מספרם יש חוסר בהירות
.מסוים2 בתחילה הוצגו הערכות שונות לפיהן מספרם עמד על כ-
70,000
סטודנטים, אולם לא הוצג מקור
מבוסס
לכך. בסוף דצמבר2023
פרסמה המל"ג כי מספר הסטודנטים משרתי המילואים עומד על
55,000
סטודנטים, שהם כ-
18%
.מכלל הסטודנטים3 בנוסף צוין בהודעת המל"ג כי כ-
3,000
אנשי סגל
אקדמי ומינהלי בכל המוסדות להשכלה גבוהה משרתים במילואים, ובמערכת המתוקצבת נאמד חלקם
בכ-
8%
.
4 ב ראשית ינואר2024
דיווחה נציגת אגף כוח אדם בצה"ל, בדיון ועדת החינוך של הכנסת, כי
בתחילת הלחימה היו46,000
סטודנטים מגויסים למילואים וכי לאחר שחלקם שוחררו, נותרו במועד
הדיווח כ-
28,000
.סטודנטים מגויסים5
1 הנתונים כוללים את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה הפתוחה, ללא כ-
3,600
.כותבי עבודות
2 יתכן שחוסר הבהירות סביב
מספר הסטודנטים במילואים קשור במועד בו פרצה המלחמה ובוצע גיוס מילואים נרחב, אשר היה טרם
.פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד, וכן בסוגיות של דיווח והעברת מידע בין הגופים הנוגעים בדבר בדצמבר2023
,אישרה ועדת החוק
חוק ומשפט של הכנסת את צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(הוראת שעה– חרבות ברזל), התשפ"ד-
2023
, אשר מאפשר
לצה"ל, לאחר קבלת רשימת סטודנטים ממוסד להשכלה גבוהה, למסור למוסד מידע על המגויסים למיל .ואים מקרב סטודנטים אלה
,ראו גם: אלירן זרד
הקלות מטעם המוסדות להשכלה גבוהה לסטודנטים משרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל , מרכז המחקר והמידע
,של הכנסת14
בדצמבר2023
.
3
.בהודעת המל"ג לא צוין המקור לנתון זה
4
,המועצה להשכלה גבוהה פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ד–
2023/2024
:, תאריך פרסום28
בדצמבר2023
.
5
,ועדת החינוך, התרבות והספורט "סיוע לסטודנטים/ות משרתי/ות מילואים ובני/בנות זוגם.ן במלחמת "חרבות ברזל-
ישיבה משותפת
עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל והוועדה לקידום מעמד האישה ולשווין מגדרי ,
2
בינואר2024
.
נתונים על סטודנטים ועל תקצו
ב במערכת ההשכלה הגבוהה
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
1.
נתונים נבחרים על סטודנטים במוסדות להשכלה הגבוהה
בשנת ה לימודים תשפ"ג(
2022/23
)
היו בישראל58
,מוסדות להשכלה גבוהה
ו למדו בהם לתואר אקדמי
כ-
292
אלף
סטודנטים (
לא
כולל
סטודנטים
שלמדו לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה
וסטודנטים
לתעודות הוראה ולתעודות אקדמיות אחרות ). להלן נתונים אודות מספר הסטודנטים שלמדו במוסדות
להשכל
ה גבוהה בשנת תשפ"ג, בחלוקה לפי סוג מוסד ורמת תואר.
,אלא אם כן נכתב אחרת הנתונים
.מתבססים על לוחות סטודנטים במוסדות להשכלה גבוה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה6
טבלה1
( . סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, לפי סוג תואר וסוג מוסד, תשפ"ג2022/23
)
7
תואר ראשון תואר שני תואר שלישי כל התארים
אוניברסיטאות8
*88,325
40,820
12,241
141,386
מכללות מתוקצבות
64,311
5,721
-
70,032
מכללות לא מתוקצבות
37,391
10,008
-
47,399
מכללות אקדמיות לחינוך
24,220
8,973
-
33,193
כל המוסדות
214,247
65,522
12,241
292,010
* לא כולל כ-
46,300
סטודנטים שלמדו לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה.
כ-
73%
מהסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה למדו בשנת תשפ"ג לתואר ראשון, כ-
22%
למדו לתואר
שני וכ-
4%
למדו לתואר שלישי. עוד עולה מה
נתונים ב טבלה כי
כ-
48%
מהסטודנטים (בכל רמות
התואר) למדו באוניברסיטאות, כ-
24%
למדו במכלל
ות האקדמיות המתוקצבות, כ-
16%
למדו
במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות וכ-
11%
למדו במכללות האקדמיות לחינוך.
מהתרשים להלן עולה כי בעשור האחרון חל גידול לא עקבי במספר הסטודנטים לתואר ראשון
באוניברסיטאות. ירידה במספרם במחצית הראשונה של העשור ועלייה במחצית השנייה, שא ת חלקה
אפשר לייחס לשינוי המעמד של המרכז הבינתחומי בהרצליה שהחל משנת תשפ"ב הפך לאוניברסיטת
,רייכמן ונתוניו נכללים מאז בנתוני האוניברסיטאות. כמו כן מהתרשים עולה כי לאורך השנים חל גידול
עקבי במספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות המתוקצבות. בנוסף, במחצית הראשונה
חלה ירידה
במספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות, אך במחצית השנייה
.חלה שוב עלייה במספרם ובשנה האחרונה מספר הלומדים בהן דומה לזה שהיה בשנה הראשונה המוצגת
6 הלשכה המרכזית לסטטיסטי ,קה
לוחות סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה
(לוחות מעודכנים לשנת תשפ"ג נמסרו למרכז המחקר
.)והמידע של הכנסת על ידי הלמ"ס
7
:מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת השכלה גבוהה בישראל–
( נתונים נבחרים לשנת הלימודים תשפ"ג2022/23
)
לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית ,
28
בדצמבר2023
.
8
כולל אוניברסיטה אחת לא מתוקצבת–
אוניברסיטת רייכמן שבה למדו בשנת תשפ"ג7,200
,סטודנטים לתואר ראשון1,844
סטודנטים
לתואר שני ו-
66
סטודנטים.לתואר שלישי
נתונים על סטודנטים ועל תקצוב במערכת ההשכלה הגבוהה
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
כמו כן, לאורך השנים המוצגות חלה ירידה משמעותית במספר הסטודנטים הלומדים לתו אר ראשון
.במכללות האקדמיות לחינוך
תרשים1
( ,. סטודנטים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה, לפי סוג מוסד2013
-
2023
)
טבלה2
. סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, לפי סוג מוסד, סוג תואר ומגדר, תשפ"ג
(
2022/23
)
תואר ראשון תואר שני תואר שלישי
גברים נשים גברים נשי
ם גברים נשים
אוניברסיטאות
46.4%
53.6%
41.4%
58.6%
46.4%
53.6%
מכללות מתוקצבות
41.5%
58.5%
32.9%
67.1%
-
-
מכללות לא מתוקצבות
39.5%
60.5%
31.9%
68.1%
-
-
מכללות לחינוך
23.0%
77.0%
16.1%
83.9%
-
-
כל המוסדות
41.1%
58.9%
35.7%
64.3%
46.4%
53.6%
נשים היו הרוב מבין הסטודנטים בכל התארים: כ-
59%
מהסטודנטים לתואר ראשון, כ-
64%
מהסטודנטים לתואר שני
וכ-
54%
.מהסטודנטים לתואר שלישי
הרוב הנשי בקרב הסטודנטים לתואר
( ראשון בולט בעיקר במכללות לחינוך77%
מהסטודנטים). בקרב הסטודנטים לתואר שני בולט הר וב הנשי
במכללות האקדמי ות לחינוך
(כ-
84%) ובמכללות המתוקצבות (כ-
67%) והלא מתוקצבות (כ-
68%
.)
נתונים על סטודנטים ועל תקצוב במערכת ההשכלה הגבוהה
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
טבלה3
,. סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, לפי סוג מוסד, סוג תואר וקבוצת אוכלוסייה9
( תשפ"ג2022/23
)
תואר ראשון תואר שני תואר שלישי
יהודים
ואחרים ערבים
יהודים
ואחרים ערבים
יהודים
ואחרי
ם ערבים
אוניברסיטאות
82.3%
17.7%
88.0%
12.0%
90.3%
9.7%
מכללות מתוקצבות
77.2%
22.3%
86.6%
12.8%
-
-
מכללות לא מתוקצבות
73.5%
26.4%
65.8%
34.0%
-
-
מכללות אקדמיות לחינוך
77.4%
22.6%
78.2%
21.8%
-
-
סך הכל
79.0%
21.0%
83.6%
16.4%
90.3%
9.7%
הסטודנטים ה ערבים היוו21%
מהסטודנטים שלמדו לקראת תואר ראשון, כ-
16.5%
מהסטודנטים
שלמדו לקראת תואר שני וכ-
10%
מהסטודנטים שלמדו לקראת תואר שלישי .ה שיעור
ה גבוה
ביותר
של סטודנטים ערבים נרשם במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות בהן הם היוו כ-
26.5%
מהסטודנטים
לתואר ראשון ו-
34%
מהס.טודנטים לתואר שני
טבלה4
. סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, לפי סוג מוסד, סוג תואר והגיל החציוני של
( הסטודנטים, תשפ"ג2022/23
)
תואר ראשון תואר שני תואר שלישי
אוניברסיטאות
24.5
30.7
34.9
מכללות מתוקצבות
24.8
32.5
-
מכללות לא מתוקצבות
24.9
34.7
-
מכללות
לחינוך
24.3
-
-
הגיל החציוני של הסטודנטים ש
למדו לקראת תואר ראשון
נע בין24
ל-
25
ללא הבדל משמעותי בין
סוגי המוסדות . הגיל החציוני של הסטודנטים שלמדו לקראת תואר שני נע בין31
(באוניברסיטאות) ל-
35
(במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות). הגיל החציוני של הסטודנטים שלמ דו לקראת תואר שלישי הינו
35
.
9
התבקשנו להציג במסמך זה נתונים בחלוקה לפי מגזר. על פי הגדרת הלמ"ס, הצגת הנתונים ביחס לחברה הערבית נעשית לפי קבוצות
האוכלוסייה המוצגות לעיל. החברה הערבית נחשבת לאחת מהקבוצות באוכלוסייה שהמל"ג רואה בהן קבוצות יעד שיש לפעול להגברת
נגישותן למערכת
ההשכלה הגבוהה לצורך שילובן בתעסוקה ובחברה בישראל. קבוצות היעד האחרות שהוגדרו על ידי המל"ג
הן צעירים
.המתגוררים בפריפריה, יוצאי אתיופיה, חרדים ובדואים
נתונים על סטודנטים ועל תקצוב במערכת ההשכלה הגבוהה
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים 2. סטודנטים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה, לפי סוג מוסד ואשכול חברתי-
כלכלי10
( , תשפ"ג2022/23
)
11
מהנתונים עולה בין השאר כי חלקם של הסטודנטים המשתייכים ל
קבוצת ה אשכולות הנמוכים
ול
קבוצת ה
אשכולות הבינוניים בקרב הסטודנטים ה לומדים באוניברסיטאות נמוך מחלקה של
האוכלוסייה בישר( אל המשתייכת לאשכולות אלה17.7%
למול27.8%
, בהתאמה באשכולות
הנמוכים ו-
40.4%
למול כ-
47.8%, בהתאמ)ה באשכולות הבינוניים . מנגד חלקם של הסטודנטים
המשתייכים ל
קבוצת ה אשכולות הגבוהים
בקרב הסטודנטים הלומדים באוניברס יטאות גבוה
מחלקה של האוכלוסייה בישראל המשתייכת לאשכולות אלה (כ-
42%
למול כ-
24.5%
.), בהתאמה
לצד זאת, חלקם של הסטודנטים המשתייכים לאשכולות הנמוכים בקרב הסטודנטים הלומדים
במכללות האקדמיות לחינוך גבוה מחלקה של האוכלוסייה בישראל המשתייכת לאשכולות
אלה (כ-
34.3%
ל
מול כ-
27.8%
בהתאמה). מנגד חלקם של הסטודנטים המשתייכים לאשכולות הגבוהים
בקרב הסטודנטים הלומדים במכללות האקדמיות לחינוך נמוך מחלקה של האוכלוסייה בישראל
( המשתייכת לאשכולות אלה17.2%
למול24.4%
.), בהתאמה
י ש לציין כי באשכולות הנמוכים נכללות קבוצות אוכלוסייה(כג
ון חרדים וערבים
) שהמל"ג
רואה בהן
קבוצות יעד–
קבוצות שיש לפעול להגברת נגישותן למערכת ההשכלה הגבוהה לצורך שילובן
בתעסוקה ובחברה בישראל.
עוד נציין כי נושא הפערים בהשכלה גבוהה בין קבוצות שונות
באוכלוסייה נבחן רבות בשנים האחרונות, בין השאר על ידי מרכז המחקר וה מידע של הכנסת. ראו
למשל
מסמ ך שפורסם בנושא במאי2023
וכן מסמך שפורסם באוקטובר2021
.
10 השיוך לאשכולות חברתיים-
כלכליים נקבע לפי יישוב המגורים של הסטודנט בהיותו בגיל18
.
11
מקור: הלשכה המרכזית :לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת השכלה גבוהה בישראל–
נתונים נבחרים לשנת הלימודים תשפ"ג
(
2022/23) לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית ,
28
בדצמבר2023
.
נתונים על סטודנטים ועל תקצוב במערכת ההשכלה הגבוהה
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
2
.
תקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה
2.1
רקע– מודל התקצוב
המועצה להשכלה גבוהה (מל”
)ג
)והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת
הם הגופים הממלכתיים
המתווים את המדיניות ותקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל .
הקצאת התקציב למערכת
ההשכלה ה גבוהה נעשית באמצעות
מודל תקצוב , ש
הוא הכלי המרכזי הקיים ברשות
ות"ת למילוי
.תפקידיה להקצאת המשאבים ותכנון מערכת ההשכלה הגבוהה המודל מבוסס על מדדים אחידים
בין המוסדות השונים, שנועדו לעודד שיפור של תפוקות הוראה ומחקר של המוסדות המתוקצבים ,
וזאת על פי מדדי תפוק
ות ולא כתקצוב ישיר של פעילות ההוראה והמחקר .
עקרון זה של
תקצוב על
פי תפוקות
, ולא על פי התשומות המושקעות בפעילות ההוראה והמחקר, מאפשר לפי מל"ג-
ות"ת
הכוונה להשגת יעדי המערכת כמו גם,פיקוח אפקטיבי מרחוק על הנעשה במוסדות
תוך שמירה על
החופש האקדמי ו
ללא התערבות ב
ניהולם היום-יומי, ו מאפשר גיוון בקרב המוסדות שכן כל מוסד
.יכול לבחור באיזה תפוקות להתרכז12
במודל התקצוב חלים שינויים ועדכונים במהלך השנים.
,כך למשל
בשנת
2010
אישרה ות"ת
מודל תקצוב חדש
להקצאת תקציבי המוסדות
, וזאת בין היתר
לצורך
יצירת ת
י מרוץ למוסדות
לחתירה ל השגת המטרות והיעדים המרכזיים של מערכת ההשכלה הגבוהה בהתאם למסגרת
שנקבעה בתוכנית הרב-
שנתית למערכת.זו
,על פי המל"ג הצורך לעדכן את מודל התקצוב
באותו מועד עלה בשל שחיקה במודל הקודם ובשל השינויים הרבים שהתרחשו במערכת ההשכלה
הגבוהה
בשנים שקדמו לכך
, בהם ההתפתחות
של המכללות האקדמיות המתוקצבות, שינויים
בתמהיל הסטודנטים לפי מקצועות ותמהיל הסטודנטים לפי סוג התואר, אשר השפיעו על עלויות
.ההוראה13
,בהמשך לכך כחלק מהתוכנית הרב-שנתית
הנוכחית
(תשפ"ג-
)תשפ"ח
החל תהליך בחינה של
מודל התקצוב על מרכיביו השונים אשר הוביל למספר עד
כונים.
14
המודל המעודכן החל לפעול
( מתקציב שנת הלימודים תשפ"ד2023/24) והוא כולל עדכון של תעריפי ההוראה במרכיב ההוראה
באוניברסיטאות ובמכללות., לצד שיוכם למקבצים והוספת מקדם תימרוץ15
במרכיב המחקר
12
,המועצה להשכלה גבוהה הוועדה
,לתכנון ולתקצוב מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל
, פברואר
2012
.
13
.שם
14
,המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ולתקצוב
תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ד , אוגוסט2023
.
15
עד שנת תשפ"ד התפלגו תעריפי ות"ת במרכיב ההוראה באוניברסיטאות על פני29
תחומים לתואר ראשון ו-
28
תחומים לתואר שני
ובמכללות על פני24
תחומים לתואר ראשון ו-
21
תחומים לתואר שני. החל משנת תשפ"ד הוחלט לבצע בחינה של התעריפים ולבחון
את התאמתם לעלויות המעודכנות במערכת. כמו כן, בכדי לפשט את תהליך התקצוב הוחלט לשייך תעריפים בעלי עלות דומה
למקבצים כאשר לכל התחומים במקבץ יהיה תעריף זהה. מהלך זה הביא לכך שבאוניברסיטאות שויכו התעריפים ל-
6
מקבצים בתואר
הראשון ו-
5 מקבצים בתואר השני ובמכללות שויכו התעריפים ל-
6
.מקבצים הן בתואר הראשון והן בתואר השני
נתונים על סטודנטים ועל תקצוב במערכת ההשכלה הגבוהה
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
,הרלוונטי לאוניברסיטאות
העדכון
כלל
את שינוי אופן
ה
חישוב של חלק מה רכיבים המשקפים את
.תפוקות המחקר של האוניברסיטאות
התקציב הממשלתי המועבר למערכת ההשכלה הגבוהה
מאושר כחלק מתקציב המדינה בכנסת,
.ברמת פירוט נמוכה16
לאחר מכן ות"ת מפרסמת באתר האינטרנט של המל"ג חוברת תקציב שבה
התקציב נחלק
לשמונה סעיפים ראשיים
)(ראו בטבלה שלהלן ו
פירוט נוסף בתוכם
, לרבות
פירוט על
פי מוסדות ותחומי פעולה.
רוב תקציב ות"ת המוקצה למוסדות להשכלה גבוהה מועבר
בסעיף
ה השתתפות
ה
ישירה ,
אשר מחולק בין המוסדות על פי מודל התקצוב. ההשתתפות הישירה כוללת
שני מרכיבים עיקריים :
-
מרכיב
ההוראה המבוסס על תפוקות הוראה כגון מ ספרי סטודנטים במגבלת מכסות
הסטודנטים לכל מוסד
(ראו בנספח2)
ותמהיל הסטודנטים לפי תחום הלימוד ורמת התואר
הנלמד
(ראו תעריפי ההשתתפות בתואר הראשון לפי תחומים בנספח3)
, וכן על מקדמים
נוספים;
17
-
מרכיב המחקר המבוסס על תפוקות מחקר כגון זכיה במענקי
ם מקרנות מחקר תחר ,ותיות
פרסומים מדעיים, מספר מקבלי תואר שלישי ועוד.
תקציבי המחקר מוקצים לאוניברסיטאות
באופן תחרותי , לפי חלקו.היחסי של כל מוסד בסך תפוקות המחקר
,ככלל
מדיניות מל"ג-ות"ת יוצרת לאורך השנים
בידול בין האוניברסיטאות והמכללות
האקדמיות.
האוניברסיטאות מופקדות הן על
ההוראה האקדמית בכל רמות התואר
(כולל תואר
)שלישי
והן על קידום
המחקר המדעי הבסיסי , בעוד המכללות מופקדות על הוראה אקדמית
בתואר הראשון והשני בלבד.
18
בהתאם למדיניות
זו ,, מרכיב המחקר במודל התקצוב של ות"ת
המהווה את הסעיף העיקרי במסגרת תקציבי המחקר המועברים לאוניב רסיטאות, אינו מופעל
באופן דומה על תקצוב
המכללות.
19
,עם זאת
במסמך
משנת2012
המתאר את מודל התקצוב של ות"ת נכתב כי מל"ג-
ות"ת מעוניינת
לעודד באופן פרטני את חברי הסגל האקדמי המועסקים במכללות האקדמי ות להיות מעורבים
לצד זאת, ובכדי לחדד את המסר למוסדות בתעדוף חיובי או שלילי של תחומים, החל ממודל תשפ"ד הוחל מקדם תמרוץ אשר מוצג
בנפרד מהתעריפים ואשר ערכו עומד על
פקטור בגובה1.3-0.7
(כלומר הוא מקטין או מגדיל את תעריפי התקצוב התחומיים בעד30%
לכל כיוון).
16
,ראו: נטע משה
רק
ע ונתונים על התקציב הממשלתי למערכת ההשכלה הגבוהה , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מאי2023
.
17
ראו להלן בעמוד10
.התייחסות למדדים נוספים הנכללים במרכיב ההוראה, שמסמך זה אינו מפרט לגביהם
18
,המועצה להשכלה גבוהה
,הוועדה לתכנון ולתקצוב מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל
, פברואר
2012
.
19
נציין כי סעיף17א ב
חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-
1958
" , שעניינו "אמות מידה לתקצוב", קובע כי תקצוב המדינה במוסדות
להשכלה גבוהה ובמכללות האקדמיות, שהמדינה משתתפת בתקציביהם, יהיה על פי,אמות מידה שוויוניות, שתיקבענה, בין היתר
בהתחשב בסוגי המוסדות ובתכניות הפיתוח, ההוראה והמחקר
שאישרה המועצה, ועדה מו
ו עדותיה שהוסמכה לכך, או משרד
החינוך, התרבות והספורט, הכל לפי העני
ןי.)" (ההדגשה לא במקור
נתונים על סטודנטים ועל תקצוב במערכת ההשכלה הגבוהה
|
8
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בפעילות מחקרית מסוימת
, וזאת על מנת למנוע מהם שחי קה לאורך הזמן בתפקידם כמרצים
ולמשוך כוחות הוראה צעירים וחזקים אל המכללות. כדוגמה
הובאה
במסמך החתימה על הסכם
השכר עם הסגל הבכיר במכללות בשנת
2011
במסגרתו ניתנה למכללות אפשרות לתגמל את חברי
הסגל העוסקים בפעילות מחקרית באמצעות גמולי הצטיינות דיפרנציאליים, הפח תת מטלות
הוראה בגין פעילות מחקרית ,
השתתפות בכנסים מדעיים ותוספות שכר בגין זכייה במענקי מחקר
חיצוניים.
20
במסגרת התוכנית הרב-
שנתית
הנוכחית הוחלט לחזק את המחקר היישומי במכללות
האקדמיות והחל משנת תשפ "ד
מועברת לראשונה השתתפות ות "ת
למכללות עבור תפוקות
מחקר יישומי של אנשי הסגל במוסד .
,מטרת הקצבה זו היא לסייע במענה על צורכי התעשייה
.החברה והמשק באמצעות ידע עדכני ושימושי, תוך יצירת תשואה כלכלית למשק ולחברה ההקצבה
מחושבת על בסיס נתוני הזכיות שהתקבלו בשנת תשפ"ב כאשר התקצוב מתבצע לפי חלקו היחסי
של כל מוסד מסך הזכיות, בכ.פוף למגבלת המשאבים
"נציין כי תקציבי ות
ת כוללים גם תקציבי מחקר
שאינם משויכים מוסדית, ובהם תקציב לקרן
הלאומית למדע ותקציב עבור השתתפות ישראל בקרן המו"פ האירופית. תקציבים אלו משמשים
למתן מענקי מחקר אותם זכאים לקבל חוקרים הן מהאוניברסיטאות והן מהמכללות, אשר
ה .צעותיהם נבחרו על ידי קרנות אלו בהתאם לתנאים הרלוונטיים
2.2
תקציב ות"ת לאוניברסיטאות ולמכללות
להלן יוצג תקציב ות"ת
לאוניברסיטאות המחקר ולמכללות האקדמיות
לשנת הלימודים תשפ"ד
(
2023/24
), לפי סעיפים ראשיים. סעיף ההשתתפות הישירה במסגרתו מוקצים למוסדות רוב
תקציבי ו.ת"ת, יוצג גם לפי סעיפי המשנה שלו
יובהר כי הטבלה אינה מציגה את כלל תקציב ות"ת
לשנת תשפ"ד, וכי ,לצד התקצוב לאוניברסיטאות המחקר ולמכללות, המוצג בטבלה התקציב כולל
הקצאה לאוניברסיטה הפתוחה
וכן
תקציבים נוספים,, כאמור
.שאינם משויכים מוסדית21
20
,המועצה להשכלה גבוהה
,הוועדה לתכנון ולתקצוב מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל
, פברואר
2012
.
21
בנוסף על התקציבים לאוניברסיטאות ולמכללות המוצגים בטבלה, כולל התקציב המקורי של ות"ת לתשפ"ד תקצוב לאוניברסיטה
הפתוחה (כ-
243.4
מיליון ש"ח) וכן תקצוב המוגדר נכון למועד כתיבת המס
מך כ"מוטבים אחרים וטרם יוחס מוסדית" בגובה של כ-
2.3
מיליארד ש"ח, אשר כולל תקצוב לקרן הלאומית למדע, דמי החבר של ישראל בקרן המו"פ האירופי, קרן הסיוע לסטודנטים ופר"ח
(פרויקט חונכות). לדברי יניב כהן שבתאי, סמנכ"ל תקצוב במל"ג, רוב התקציב בקטגוריה זו אינו משויך מ וסדית ולפיכך לא ישפיע
.באופן ניכר על החלוקה המוצגת לעיל
נתונים על סטודנטים ועל תקצוב במערכת ההשכלה הגבוהה
|
9
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
טבלה5
.
תקציב
ות"ת לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות ,
( תשפ"ד
מקורי
, באלפי ש"ח)
22
אוניברסיטאות מכללות
השתתפות ישירה
7,224,702
2,044,000
מזה: מרכיב הוראה
3,639,765
2,002,929
מזה: מרכיב המחקר באוניברסיטאות המחקר
3,541,012
מזה: מחקר)ממומן (יישומי במכללות
5,000
מזה: השתתפות ישירה מיועדת- אוניברסיטאות
43,925
מזה: עידוד פריפריה חברתית וגיאוגרפית
36,071
הקצבות מקבילות לקרנות צמיתות
137,395
837
הקצבות למחקר23
212,452
2,665
הקצבות מיועדות
204,049
225,968
פעולות בין-מוסדיות
15,000
סיוע לסטודנטים
7,988
19,824
הקצבות שונות
160,425
17,805
השתתפות בהוצאות פנסיה תקציבית
797,560
סך הכל תקציב ות"ת לאוניברסיטאות ולמכללות
8,759,571
2,311,099
מהנתונים בטבלה עולה כי
סעיף ההשתתפות הישירה מהווה בשנת תשפ"ד כ-
82.5%
מתקציב
ות"ת לאוניברסיטאות המחקר וכ-
88.5%
מתקציב ות "ת
למכללות האקדמיות . בעוד
באוניברסיטאות נחלקת רוב ההקצבה בסעיף ההשתתפות הישירה בין מרכיב ההוראה ומרכיב
.המחקר, במכללות משמשת רוב ההקצבה בסעיף ההשתתפות הישירה לתקצוב מרכיב ההוראה
כאמור, בהתאם למדיניות
מל"ג-ות"ת ה
יוצרת בידול בין האוניברסיטאות והמכללות האקד
מיות ,
,מרכיב המחקר המהווה את הסעיף העיקרי במסגרת תקציבי המחקר המועברים לאוניברסיטאות
אינו מופעל באופן דומה
על המכללות , ונראה כי הוא המרכיב העיקרי שבגינו יש פערי תקצוב
משמעותיים בין האוניברסיטאות למכללות
(ראו פירוט לפי מוסד בנספח4)
. לצד זאת, יש להביא
בחשבו ן כי רכיבי תקצוב אחרים ,המבוססים על מדדים שונים תורמים גם הם לפערי תקצוב בין
.האוניברסיטאות למכללות כך לדוגמה, בבחינת מרכיב ההוראה, המבוסס על תפוקות הוראה (בין
השאר לפי תחום הלימוד ורמת התואר הנלמד), נראה כי בכל התחומים הנלמדים הן
באוניברסיטאות והן במכללות
, תעריף התקצוב באוניברסיטאות גבוה יותר
(ראו נספח3
.)
22
,המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ולתקצוב
תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ד , אוגוסט2023
.
23
בסעיף זה נכללים
נושאים רבים מאוד המפורטים בחוברת התקצוב של ות"ת, ויש להבחין בינו לבין מרכיב המחקר אשר בהשתתפות
הישירה, המוצג לעיל. בין היתר כולל סעיף זה הקצבות לקרן הלאומית למדע ולקרן המו"פ האירופית (אשר לא יהיו משויכים מוסדית
לאוניברסיטאות או למכללות גם לאחר קביעת גובה התקצוב הסופי) ולקרנות מחקר נוספות, הקצבות לתשתיות מחקר, תכניות
מחקריות ייעודיות (למשל: מדע וטכנולוגיה קוונטיים; מדעי הנתונים), מלגות לפוסט-
.דוקטורנטים ולדוקטורנטים מצטיינים, ועוד
נתונים על ס
טודנטים ועל תקצוב במערכת ההשכלה הגבוהה
|
10
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לפי מל"ג-
,ות"ת
פערי התעריפים
מוסברים
בהבדלים מבניים המשפיעים על מדדי התקצוב, וב
ה ם
פער משמעותי בהוצאות השכר של הסגל האקדמי. פער זה נובע בין היתר מכך שעומס ההוראה של
סגל ההוראה הבכיר באוניברסיטאות נמוך יו תר מאשר במכללות (כיוון שחלק משמעותי מן המשרה
באוניברסיטאות מוקדש למחקר) ומכאן שנדרשים יותר חברי סגל לכל סטודנט; וכן מתמהיל הסגל
האקדמי–
שיעור הסגל הבכיר
)(ומתוכו סגל בדרגות גבוהות
מתוך כלל הסגל גבוה יותר
באוניברסיטאות. ישנם מדדים נוספים
, הקשורים לאיכות הה
וראה ו משפיעים על הבדלים
ב
תקצוב של מרכיב ההוראה,
,שלא נרחיב אודותיהם במסמך תמציתי זה
ביניהם מקדם התאמה
ליעד יחס סגל-סטודנטים, מקדם ניצולת (המתייחס להשלמת תארים בזמן תקני, באמצעות נ רמול
,)היחס בין מספר הסטודנטים למספר הבוגרים; במכללות קיים מקדם סיום תואר תקצ ,וב לתשתיות
תחזוקה ותפעול
, ועוד.
24
24
,המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ולתקצוב
תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ד , אוגוסט2023
;
,יניב כהן שבתאי, סמנכ"ל תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה, שיחת זום29
בינואר2024
.
נתונים על סטודנטים ועל תקצוב במערכת ההשכלה הגבוהה
|
11
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
נספח 1: סטודנטים לתואר ראשון לפי מוסד אקדמי ומאפיינים נבחרים
, תשפ"ג
מספר סטודנטים אחוז נשים אחוז ערבים
גיל חציוני
אוניברסיטאות
האוניברסיטה העברית בירושלים
13,729
57.1%
18.0%
24.5
הטכניון-מכון טכנולוגי לי
שראל
9,460
42.0%
32.1%
23.8
אוניברסיטת תל-אביב
16,074
56.9%
15.1%
26.6
אוניברסיטת בר-אילן
10,755
58.8%
12.8%
23.9
אוניברסיטת חיפה
7,986
62.2%
45.2%
24.3
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
12,250
50.5%
11.3%
24.9
אוניברסיטת אריאל בשומרון
10,871
48.3%
8.6%
24.9
אוניברסיטת רייכמן
7,200
52.5%
4.1%
24.7
מכללות אקדמיות מתוקצבות
המרכז האקדמי רופין
3,710
55.2%
13.3%
25.2
שנקר- הנדסה. עיצוב. אמנות
2,929
65.9%
9.2%
25.4
בצלאל- אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
2,240
71.7%
8.7%
25.2
האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
605
51.7%
13.6%
24.2
המרכז האקדמי לב
3,977
63.1%
-
22.1
מכון טכנולוגי חולון
4,808
41.1%
1.2%
25.5
המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה
3,044
33.9%
37.4%
24.6
האקדמית תל אביב-יפו
3,817
56.6%
12.9%
25.1
מכללה אקדמית הדסה ירושלים
4,333
74.2%
27.8%
23.4
המכללה
האקדמית תל-חי
3,963
64.9%
26.9%
25.2
המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן
3,855
73.6%
42.2%
24.8
המכללה האקדמית ספיר
4,047
64.8%
15.0%
25.5
אפקה- המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב
3,105
29.4%
5.2%
25.8
המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון
4,698
29.9%
17.1%
25.2
עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים
1,583
40.6%
29.2%
24.3
המכללה האקדמית אשקלון
3,945
70.0%
6.5%
25.3
המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
1,994
56.4%
64.5%
23.0
המכללה האקדמית צפת
2,597
71.8%
68.3%
23.4
המכללה האקדמית אחוה
2,263
91.3%
37.4%
24.0
המכ
ללה האקדמית גליל מערבי
2,798
73.2%
53.9%
24.2
מכללות אקדמיות לא מתוקצבות
המסלול האקדמי- המכללה למנהל
6,716
54.7%
3.8%
24.3
המכללה האקדמית נתניה
2,089
58.4%
39.1%
24.2
המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
2,017
61.0%
46.4%
24.9
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים
3,247
63.0%
36.9%
26.0
הקריה האקדמית אונו
15,990
57.5%
31.1%
25.8
המרכז האקדמי פרס
5,338
75.0%
13.3%
24.6
המכללה האקדמית לישראל בר"ג
1,830
65.0%
53.3%
23.4
המרכז האקדמי שלם
164
43.3%
-
26.3
נתונים על סטודנטים ועל תקצוב במערכת ההשכלה הגבוהה
|
12
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
נספח2
:מכסות סטודנטים (תואר ראשון + שני) , תשפ"ד
אוניברסיטאות
ה
אוניברסיטה העברית בירושלים
19,486
הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל
13,400
אוניברסיטת תל-אביב
24,222
אוניברסיטת בר-אילן
17,524
אוניברסיטת חיפה
15,470
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
16,162
מכון ויצמן למדע
649
אוניברסיטת אריאל בשומרון
12,221
סך הכל אוניברסיטאו
ת
119,134
מכללות
המרכז האקדמי רופין
4,121
שנקר- הנדסה. עיצוב. אמנות
3,123
בצלאל- אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
2,315
האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
831
המרכז האקדמי לב
3,110
מכון טכנולוגי חולון
5,221
המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה
3,397
האקדמ
ית תל אביב-יפו
4,465
מכללה אקדמית הדסה ירושלים
3,326
המכללה האקדמית תל-חי
4,593
המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן
4,549
המכללה האקדמית ספיר
4,939
אפקה- המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב
3,326
המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון
4,783
עזריאלי מכללה אק
דמית להנדסה ירושלים
1,751
המכללה האקדמית אשקלון
3,815
המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
2,303
המכללה האקדמית צפת
2,894
המכללה האקדמית אחוה
2,366
המכללה האקדמית גליל מערבי
2,731
המכללה האקדמית בית ברל
3,092
מכללת סמינר הקיבוצים
3,212
המכללה האקדמית הרצ
וג
1,814
המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
2,529
סך הכל מכללות
78,606
סך הכל מכסות סטודנטים לתקצוב
197,740
נתונים על סטודנטים ועל תקצוב במערכת ההשכלה הגבוהה
|
13
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
נספח3
:
תעריפי השתתפות ות"ת במוסדות בתואר הראשון
(באלפי ש"ח), תשפ"ד25
אוניברסיטאות מכללות
תעריף
תקצוב
מקדם
תמרוץ
תעריף
אפקטיבי
(תעריף
תקצוב
לאחר
מכפלה
במקדם
התמרוץ
)התחומי
תעריף
תקצוב
מקדם
תמרוץ
תעריף
אפקטיבי
(תעריף
תקצוב
לאחר
מכפלה
במקדם
התמרוץ
)התחומי
מדעי החברה
20.28
1.00
20.28
17.74
1.00
17.74
כלכלה וחשבונאות
20.28
1.00
20.28
17.74
1.10
19.51
עסקים ומדעי הניהול
20.28
0.70
14.20
17.74
0.70
12.42
משפטים
20.28
0.80
16.22
17.74
0.80
14.19
ר"ת מדעי החברה
17.74
0.90
15.97
פסיכולוגיה
25.35
1.00
25.35
22.81
1.10
25.09
עבודה סוציאלית
25.35
1.00
25.35
22.81
1.10
25.09
גיאוגרפיה
25.35
1.00
25.35
חינוך
25.35
1.00
25.35
22.81
1.00
22.81
ניהול טכנולוגי תעשייתי
22.81
1.00
22.81
מדעי הרוח
22.81
1.00
22.81
ר"ת מדעי הרוח
22.81
0.90
20.53
הוראה-אמנויות וייחודיות
29.91
1.00
29.91
ת. הוראה
29.91
1.10
32.90
הנדסה תעשייה וניהול
36.50
1.00
36.50
29.91
1.00
29.91
מקצועות עזר רפואיים
36.50
1.00
36.50
29.91
1.10
32.90
אופטומטריה
36.50
1.00
36.50
מדעי הרוח אומנות ועיצוב
36.50
1.00
36.50
ארכיאולוגיה
36.50
1.00
36.50
מתמטיקה ומדעי המחשב
29.91
1.10
32.90
סטטיסטיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב
43.60
1.10
47.96
ארכיטקטורה
43.60
1.00
43.60
35.49
1.00
35.49
אופטומטריה
35.49
1.00
35.49
)מוסיקה (מעשי
43.60
1.00
43.60
ביולוגיה ואיכות הסביבה
50.70
0.90
45.63
הנדסה
50.70
1.00
50.70
)הנדסה (כללי
35.49
1.00
35.49
הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים
50.70
1.10
55.77
35.49
1.10
39.04
הנדסה אזרחית ומכונות
50.70
1.00
50.70
35.49
1.10
39.04
ביולוגיה
43.60
1.00
43.60
אמנות ועיצוב
43.60
1.00
43.60
רפואה פרה-קלינית
50.70
1.10
55.77
מדעי טבע פיזיקליים
68.95
1.10
75.85
48.67
1.10
53.54
מוסיקה ועיצובים ייחודיים
48.67
1.00
48.67
25
לתעריפי השתתפות ות"ת בתואר השני ראו נספ
ח ים5
-
6 ב חוברת
תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ד.
נתונים על סטודנטים ועל תקצוב במערכת ההשכלה הגבוהה
|
14
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
נספח4: תקצוב השתתפות ישירה למוסדות, לפי סעיפי משנה (באלפי ש"ח), תשפ"ד
מרכיב
ההוראה
מרכיב
המחקר/
מחקר
יישומי
במכללות
השתתפות
ישירה
מיועדת-
אוניברסיטאות
עידוד
פריפריה
חברתית
גיאוגרפית
סך ה כל
השתתפות
ישירה
אוניברסיטאות
האוניברסיטה העברית
628,191
680,514
1,453
1,310,158
הטכניון
442,147
511,479
2,196
955,822
אוניברסיטת תל-אביב
710,361
663,088
1,611
1,375,060
אוניברסיטת בר-אילן
489,853
335,018
2,561
827,432
אוניברסיטת חיפה
353,065
255,727
1,095
609,887
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
581,698
451,844
15,554
1,049,096
מכון ויצמן למדע
39,575
443,607
483,182
אוניברסיטת אריאל בשומרון
328,875
100,794
751
430,420
מכללות לאומנויות
מכללת
שנקר
108,768
342
406
109,516
בצלאל-
אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
79,980
110
702
80,792
האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
34,206
736
34,942
מכללות להנדסה
המרכז האקדמי לב
77,731
1,061
78,792
המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה
101,114
1,893
103,007
אפקה- המכללה האקדמית להנדסה בת
"א
101,491
168
406
102,065
המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון
151,594
1,613
153,207
עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים
44,500
993
45,493
מכון טכנולוגי חולון
153,971
293
671
154,935
מכללות כלליות
האקדמית תל אביב-
יפו
99,240
77
450
99,767
המכללה האקדמית עמק יזרעאל
81,481
2,246
83,727
המכללה האקדמית תל-
חי
114,149
255
3,762
118,166
המכללה האקדמית ספיר
83,693
2,830
86,523
מכללה אקדמית הדסה ירושלים
76,202
1,018
77,220
המרכז האקדמי רופין
94,448
157
1,257
95,862
המכללה האקדמית אשקלון
70,465
139
1,657
72,261
המכללה האקדמית גליל מערבי
42,436
2,366
44,802
המכללה האקדמית צפת
55,187
3,169
58,356
המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
42,839
2,622
45,461
המכללה האקדמית אחוה
62,058
1,766
63,824
מכללות אקדמיות לחינוך
המכללה האקדמית בית ברל
84,534
1,217
85,751
מכללת סמינר הקיבוצים
92,041
434
92,475
המכללה האקדמית הרצוג
38,169
1,796
39,965
המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
75,199
1,000
76,199